תוצאות חיפוש עבור גלוקגון

נא לסכם את הדברים ולקצר לשאלה קלינית

שלום רב, כפי שציינת, יש סיבות רבות להופעת כיבים קטנים (אפטות) במעי הדק הסופי כגון תרופות ההכנה לקולונוסקופיה, תרופות שונות, זיהומים, ומחלות דלקתיות שונות לרבות מחלת קרוהן. האבחנה של מחלת קרוהן מורכבת משילוב של קליניקה, בדיקות מעבדה, בדיקות צואה, הדמיה, אנדוסקופיה וביופסיות מרקמת המעי, ולכן יש להתחשב בכל הנתונים ועל סמך זה להחליט אם אבחנה זו באה בחשבון. לעיתים לא ניתן להגיע למסקנות חד משמעיות והאבחנה מתבהרת במשך הזמן. תוצאות ביופסיה תקינות אינן שוללות מחלת קרוהן אך מורידות את הסיכוי שאכן מדובר במחלה דלקתית כרונית. מציעה לחזור למרפאת גסטרו להמשך מעקב והחלטה על צורך בבירור נוסף במידת הצורך, תרגיש טוב ד"ר שניר במקרים אלו חשוב להמשיך מעקב מרפאת גסטרובמידה והביופסיות תצאנה תקינות, הסבירות הממצאים שתוארו יכולים להתאים למחלה קלה של המעי הדק הסופי, כמובן שביופסיות תומכות יחזקו את האבחנה, וגם אם כןיכולים להיות מש

1) שיא הורמון גדילה של 7.4 הוא גבולי, כי הגבול הוא 7.5. האם בוצעה בדיקה גנטית של הכרומוזומים והם מתאימים לילדה 46XX במי שפיר או לאחרונה?. האם חושב היחס בין פלג הגוף העליון לתחתון? 2) פוטנציאל גובה ללא טיפול- רופא שמכיר את כל הנתונים שלה יכול להעריך 3) השלכות שליליות, גידולים סרטניים? פעילות הורמון גדילה להורמון הגדילה השפעות מרובות על חילוף החומרים בגוף. בחוסר בהורמון גדילה השרירים קטנים וחלשים, כמות רקמת השומן עולה (השמנה מרכזית וידיים ורגליים רזות יחסית). נטייה לסוכר דם נמוך ואינסולין נמוך. זרחן נמוך בדם, נפח נוזלים ומלחים מוקטן. הפרשה מוגברת של חנקן וזרחן שתן. מתן טיפול בהורמון גדילה מתקן כל אלה. במטופלים חסרי הורמון גדילה מתן הורמון גדילה גורם לכניסת חנקן לתאים ויצירת חלבון, מעלה יצירת סוכר, מפחית את מאגרי השומן ומעלה חומצות שומן בדם. גורם לאצירת נתרן, אשלגן וזרחן בגוף. ליצירת תאי שריר הגדלים בכמותם ובגודלם. הורמון הגדילה משפיע על לוחית הגדילה וגורם להתארכות העצמות הארוכות. עדות להשפעת הורמון על העצם היא עלית הפוספטז הבסיסי בדם בעת תהליך הגדילה. על כן, מתן טיפול בהורמון גדילה במצב של חוסר בהורמון גדילה הוא טיפול חיוני מבחינה בריאותית ויש להסביר לקבוצת המטופלים חסרי הורמון גדילה שהטיפול ניתן לא רק כדי להוסיף סנטימטרים לגובה. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא ניתן לתת טיפול בהורמון גדילה בגידול תוך מוחי לפני שהטיפול בו הושלם וחלפה שנה מיום ההחלמה. 3) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 4) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה 5) תסמונת פרדר וילי עם השמנה ניכרת (יחס משקל גובה של 200%), הפסקות נשימה בשינה או מחלות דרכי הנשימה לא מוגדרות. כאשר יש חשד למצבים אלה יש צורך בהערכה על ידי א.א.ג ומעבדת שינה כולל ריווי חמצן הדם בשינה. השגחה מיוחד על קבוצות חולים: לקבוצות אנשים מסוימות, גם ללא טיפול בהורמון גדילה, יש סיכון גדול יותר להופעת מחלה גידולית מאשר לאוכלוסייה הרגילה: נאורופיברומטוזיס (טיפוס 1), תסמונות: דאון, בלום, פנקוני אנמיה ומצבים בהם יש שבירות כרומוזומים. למרות שאין כל הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לגידולים בילדים אלה, יש הוראה לעקוב אחריהם ביתר קפדנות לאיתור מוקדם להופעת גידול. תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, יש להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים, יש להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. נכון להיום אין מניעה לטפל בהורמון גדילה בחולי סוכרת שהוכח בהם חוסר בהורמון גדילה. צריכת התרופות לטיפול בסוכרת עולה תוך טיפול בהורמון גדילה. במטופלים העלולים לפתח אי סבילות לסוכר (תסמונות פרדר-וילי וטרנר וילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון) עוקבים ביתר קפדנות אחר מאזן הסוכר. מציעים בדיקת רמת סוכר ואינסולין פעמיים בשנה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. בחוסר בהורמון גדילה קיים חוסר נוזלים בחלל האקסטראצלולרי תוך טיפול חוסר זה מתוקן במהירות התופעות בעקבות הצבירה המהירה של הנוזלים בולטת יותר ככל שחוסר הורמון גדילה גדול יותר, ככל שהחוסר מתגלה לאחר מספר גדול יותר של שנים ,ככל שהגיל מבוגר יותר וככל שמינון הורמון הגדילה גבוה יותר . התופעות במבוגרים הם בצקת בגפיים, התקשות שרירים, כאבי פרקים, כאבי שרירים, פגיעה בתחושה במקומות של הבצקת. מתן הורמון גדילה נמוך ועליה בהדרגה יכולה למנוע תופעה זו תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 5% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . לקבוצות אנשים מסוימות, גם ללא טיפול בהורמון גדילה, יש סיכון גדול יותר להופעת מחלה גידולית יותר מאשר לאוכלוסייה הרגילה: נאורופיברומטוזיס (טיפוס 1), תסמונות: דאון, בלום פנקוני אנמיה ומצבים בהם יש שבירות כרומוזומים. למרות שאין כל הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון בילדים אלה, יש הוראה לעקוב אחריהם ביתר קפדנות. חשדות מתוך נתונים סטטיסטיים: בגידולים המפרישים הורמון גדילה (acromegaly ) רמות הורמון גדילה, רמות IGF-I ו- IGF-BP גבוהות. בילדים בריאים ובילדים מחוסרי הורמון גדילה במתן הורמון גדילה במינון של 0.033 מגר\ק"ג שיא הורמון גדילה מגיע ל 13-35 נגר\מל למשך 3-6 שעות. מחצית החיים של הורמון גדילה בדם 2-3 שעות וב- 10 שעות רמות הורמון גדילה הם בנורמה המקובלת. באקרומגליה הרמות גבוהות יותר ןלפרק זמן הרבה יותר גדול.במחלה זו שכיחות גבוהה יותר של פוליפים במעי מאשר באוכלוסייה הרגילה אולם הקשר לממאירות שנוי במחלוקת. לפי מחקרים שבדקו נתונים סטטיסטיים באוכלוסייה רמת IGF-I בדם בתחום הגבוה של הנורמה קשורה לשכיחות גבוהה יותר של גדולים בשד ובפרוסטטה . בנוסף לכך רמות IGF-I גבוהות ו- IGF-BP3 נמוכות קשורות כנראה לשכיחות גבוהה יותר של גדולים בשד , בפרוסטטה ובמעי הגס. ידוע שלתאי גידול יש קולטנים ל- IGF-I והם מגיבים לו בגדילה אך אין הוכחה ש- IGF-I גורם לגידולים. הורמון גדילה ניתן במצבי חוסר הורמון גדילה בילדים שסבלו ממחלות גידוליות. מטבע הדברים , גם ללא טיפול בהורמון גדילה, חלק מן הגידולים יכולים לחזור. אין הוכחה שבחולים אלה המטופלים בהורמון גדילה, יש שכיחות יתר של חזרת גידולים. למרות שאין הוכחה לתועלת בצעד זה, ממליצים לעקוב במטופלים אחר רמת IGF-I ולדאוג שתישאר בתחום הנורמה. השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה במיוחד באלה שהאבחנה נעשתה מאוחר. כיוון שבחוסר בהורמון גדילה מאגר המים והנתרן נמוכים. התחלה הדרגתית גורמת להסתגלות הדרגתית של המטופל ומפחיתה את הסיכוי לכאבי ראש עקב לחץ תוך גולגולתי מוגבר ובצקות. במקרים קיצוניים בהם הבצקות ניכרות יש לעיתים צורך במתן משתנים. השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, למשל ב GHD, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. המלצות המינון לפי ההתוויה התוויה מינון ב מגר ל ק"ג\יום מינון לשטח גוף (מגר\מטר2 ) ליום GHD 0.025-0.035 0.7-1.0 TURNER 0.045-0.050 1.4 CRF 0.045-0.050 1.4 SGA 0.035 1.0 PWS 0.035 1.0 ISS 0.035-0.067 1.0-2.0 התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה לילדים עם אבחנות שונות. אבחנה קצב גדילה בשנה ראשונה (ס"מ\שנה) מחבר ראשון פרסום SEVERE GHD 11.4+2.6 JORGE JCEM 91:1076-86 (2006) GHD 9.2+2.3 RANKE JCEM 84:1174-83 (1999) SGA 8.7+1.8 RANKE JCEM 88:125-131 (2003) TURNER 7.8+1.8 RANKE JCEM 85:4212-8 (2000) ISS 7.3+1.2 BRYANT Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה לוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בחוסר הורמון גדילה לוודא האם מתבטאים חסרים נוספים כגון תת פעילות של בלוטת התריס שהייתה סמויה במטופל ועם הטיפול בהורמון גדילה היא מופיעה באופן קליני, הופעת חוסר בקורטיזול (אי גילוי מסכנת את חיי המטופל). – לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. בילדים שאין סכנת היפוגליקמיה, אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. מתי מפסיקים טיפול בהורמון גדילה בחוסר בהורמון גדילה- בחוסר בהורמון גדילה הטיפול חיוני מבחינה מטבולית. עם סיום הגדילה, במידה ובנוסף לחוסר בהורמון גדילה חסרים 2 הורמונים נוספים, ממשיכים בטיפול בהורמון גדילה. אולם לאחר גמר הגדילה המינון הנדרש של הורמון הגדילה הוא, הרבה יותר נמוך כי חלק הפעילות המטבולית לשם גדילה אינו קיים. גם הפיזיולוגיה מראה שיצור הורמון גדילה הולך ויורד עם הגיל, הרמה הממוצעת של הורמון גדילה בדם הולכת ויורדת עם הגיל ( ). במידה וחסר הורמון גדילה בלבד כחודשיים לאחר סיום הטיפול יש הבודקים את שיא הורמון הגדילה על ידי תבחין גלוקגון. יש מקרים בהם בחוסר מבודד של הורמון גדילה, לאחר הפסקת הטיפול, המטופלים מתאוננים על חולשה. אולם אין הטיפול בהם בסל הבריאות. אם מדובר לצורכי גדילה בלבד, כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיקו. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא גיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. 4)אף תוסף תזונה אינו יעיל כמו הורמון גדילה. לילד שאוכל היטב אין כל חשיבות לחוסף התזונה. 5) אין הבדל בפעילות בין ההורמונים ההבדל הוא במזרק

לצערי הפענוח שלך של הבדיקות הוא שגוי בדיקת הורמון הגדילה השנייה שבצעתם (גלוקגון) היא תקינה. הסבר: רמת הורמון הגדילה מופרשת באופן רגיל במספר שיאים ביום ובלילה. בין השיאים, רמת הורמון הגדילה נמוכה מאד. על כן, אין יכולת לקחת בדיקת דם רגילה בבוקר כמו שלוקחים דם בדרך כלל. כדי לגלות האם הגוף מסוגל להפריש הורמון גדילה, נותנים גירוי מלאכותי הגורם לבלוטת יותרת המוח להפריש את הורמון הגדילה לדם. הגירוי גורם לכך שרמת הורמון הגדילה הולכת ועולה ומגיעה לשיא מסויים ויורדת בהמשך. זה בדיוק מה שקרה בבדיקת הגלוקגון. השיא עלה עד 15 ננוגרם. בעולם הוחלט ששיא מעל 10 הוא תקין. גם אם ערך אחד הוא מעל 10 והיתר נמוכים יותר, עדיין הבדיקה תקינה. בדיקות הורמון הגדילה אינן תמיד חוזרות על עצמן ונותנות אותה תוצאה. על כן בהסכמה בינלאומית, אם בדיקה יצאה נמוכה מהנורמה, יש לבצע בדיקה נוספת. רק אם שתי בדיקות נמוכות, האבחנה היא חוסר בהורמון גדילה. מאחר ולפי הבדיקות, אין חוסר בהורמון גדילה, טיפול בהורמון גדילה אינו בסל הבריאות עבור מאיה. תחזית הגובה הסופי של מאיה הוא נמוך מהנורמה. ניתן יהיה לתת לה טיפול בהורמון גדילה רק לאחר קבלת רשות לטיפול חריג הטיפול: א. מוסיף לגובה הסופי, בממוצע 5-5.5 סמ. ב הטיפול ניתן בזריקה יומיומית עד סוף הגדילה, בערך גיל 17. ג. הטיפול ניתן על חשבון המשפחה. קופת חולים שלך יכולה לתת הנחה של כ50% במחיר. אבל אין לי בטחון בכך נדון בנושא בפגישתנו אם אין תשובה במייל תוך חצי יום . אני מציע לשאת תפילה: אלוהים תן לי סבלנות, אבל מיד בברכה צ.צ.

הפורום מיועד לשאלות בתחום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים. שאלות בנושא מבוגרים ייענו בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות של המרכז הרפואי רמב"ם

החל מגיל 13.5 קיימת הוראה לתת לפני בדיקת הורמון גדילה זריקת טסטוסטרון של 50-100 מגר תוך שרירית. עושים זאת כבר מעל 50 שנים בכל העולם. באף אחד מהנערים שקבלו זריקת טסטוסטרון (היו מאות נערים כאלה במרפאתי) לא ראיתי אף תופעות לוואי.

1) הטיפול אינו חיוני מבחינה בריאותית אלא מבחינה חברתית 2) תלוי במצב הילדה כמה היא במצוקה?. כמה היא רחוקה מהנורמה? עיקר התועלת היא לפני ההתבגרות

1) לא כתבת את הזמנים בהם לקחו את בדיקות הורמון הגדילה 2) לא ברורה לי לקיחת הדם אחרי האוכל.לא ידוע לי כמה זמן אחרי הדגימה האחרונה של הארגינין נלקחה בדיקת הדם אחרי האוכל 3) לא ידוע לי מה היה שיא הורמון הגדילה בתבחין הגלוקגון

1) תבחין gnrh אינו לבדיקת הורמון גדילה הוא בודק את ההתבגרות, את מערכת המין. אולי שם הבדיקה היה אחר, אולי עם ה gnrh בדקו בו זמנית בדיקה נוספת הבודקת הורמון גדילה 2) הכלל הוא שאם בדיקת הורמון גדילה אחת היתה נמוכה חייבים לבצע עוד בדיקה. 60% מהפעמים, בדיקת הורמון הגדילה השניה היא תקינה. רק אם בשתי הבדיקות הורמון גדילה נמוך, מדובר בחוסר בהורמון גדילה.

אם הילד מתחת לאחוזון 3 ואין אבחנה בעזרת בדיקת דם שנלקחה בבוקר. סביר שיבקשו בדיקת הורמון גדילה. בבדיקת דם אחת בבוקר לא ניתן לבדוק את יכולת הגוף ליצר הורמון גדילה, מכיוון שרמת הורמון גדילה אינה קבועה אלא מופרשת בשיאים שביניהם רמת הורמון גדילה נמוכה. על כן מעל 30 שנים הדרך היחידה והאמינה לבדיקת הורמון גדילה , היא מתן חומר הגורם להפרשת הורמון גדילה (גלוקגון או ארגינין או כלונידין) ובודקים לאיזו רמה הכי גבוהה הורמון גדילה מגיע בדם. אם הרמה הכי גבוהה שהורמון הגדילה מגיע היא מעל 7.5 נגר\מל, לא חסר הורמון גדילה. חשוב לדעת האם חסרק הורמון גדילה מבחינה בריאותית. כי החשיבות של הורמון גדילה היא ליצור חלבון, סוכר, מסת שריר, מסת עצם, פרוק שומנים ועוד . גורמים אלה הרבה יותר חשובים לבריאות הילד ויותר חשובים מהגובה. אם לילד חסר הורמון גדילה ולא מטפלים בו, הגובה הסופי שלו כמבוגר יהיה 140-142 סנטימטר- זה העתיד שאת מתכננת לו? פרט לכך שהגוף לא יוכל לתקן את הבעיות שהזכרתי.

שיא הורמון גדילה הוא 8.4 נגר\מל. ערך מעל 7.5 הוא תקין. על כן אין לו חוסר בהורמון גדילה

השיא הגבוה ביותר בטסט GH ב 90 דקות הוא 14.1. ערך מעל 7.5 הוא תקין. על כן אין חוסר בהורמון גדילה

ערב טוב, המרקרים הנ"ל לא אופיינים לגידול נוירואנדוקריני ובד"כ עולים באדנוקרצינומה. גם בפנקריאטיטיס הם יכולים לעלות. חשוב להשלים ביופסיה מהגוש ולפי זה להחליט על המשך טיפול. בברכה, ד"ר גלסברג

תשובות בגוף השאלה 1) עקב קומה נמוכה משמעותית, מתחת לאחוזון 3, תשובה:מה זה קומה נמוכה משמעותית? איזה אחוזון?האם קו הגדילה עקבי? האם קצב הגדילה יורד? איך מתנהג רף המשקל? 2) בוצעו לבתנו 2 בדיקות תבחין להורמון גדילה. תשובה: האם בוצעו באשפוז יום? מה שמות התבחינים? בדיקות נוספות? אינני יודע מה בדקו על כן אינני יודע מה להוסיף.

אין דבר כזה מספיק קרוב. יש לבצע את הטסט הנוסף

לא משנה הטסט מתן טסטוסטרון לפני טסט הוא כאשר בילד בגיל ההתבגרות לא החלה התבגרות.

שלום קרן, רמת הגלוקוז בדם תלויה במספר פרמטרים כמו סוג וכמות צריכת המזון, פעילות גופנית ותגובה מטבולית של הגוף. גורמים נוספים שיכולים להשפיע על רמת הגלוקוז בדם הם עישון, משקאות המכילים קפאין, שימוש בתרופות היפוגליקמיות, פעילות גופנית רבה, חרדה . האיבר שאחראי על ערך הגלוקוז בצום הוא הכבד ואילו הלבלב הוא שאחראי על ערך של הגלוקוז אחרי ארוחה- שעתיים אחרי, אין טעם למדוד 3 שעות. מספר שעות לאחר ארוחת הערב, רמת הגלוקוז בדם יורדת מה שמוביל לירידה ברמת האינסולין ולעלייה ברמת הגלוקגון. גלוקגון אחראי לשמירה על רמת גלוקוז נאותה בדם בצום באמצעות הפעלה של מסלולים מטבוליים כמו גלוקונאוגנזה (יצירת גלוקוז בגוף) וגליקוגנוליזה ( פירוק גליקוגן- המאגר של הגלוקוז שלנו למצבי צום ממושכים) בכבד. רמת גלוקוז בצום גבוהה יותר נובעת מעלייה ביחס בין גלוקגון לאינסולין כפי שניתן לראות בסוכרת, שבה הכבד מעורב בפירוק עודף של גליקוגן ובגלוקוניאוגנזה. למרות שיש מספיק אינסולין, לאדם עשוי להיות ערך גלוקוז בצום גבוה יותר, הנובע בעיקר מתנגודת לאינסולין שהיא הגורם השכיח ביותר לפגיעה בסבילות לגלוקוז בצום וסוכרת. מלבד התגובה המופרעת הבסיסית הזו של האדם, לגורמים שונים הניתנים לשינוי יש השפעה על רמת גלוקוז בצום. גלוקוז בצום גבוה יותר נובע בעיקר מארוחה עתירת פחמימות לפני השינה או מחוסר מספק של תרופות לסוכרת. לאדם מוטרד או חרד עם שינה מופרעת עשוי להיות גם רמת גלוקוז בצום גבוהה. יתר על כן, תופעות פחות מוכרות כמו תופעת השחר ואפקט Somogyi גם תורמות ל-רמות גלוקוז גבוהות יותר בבוקר. אלו הן תגובת הגוף להיפוגליקמיה על ידי שחרור הורמונים כמו גלוקגון, אפינפרין וקורטיזול שניתן לטפל בהם על ידי שינוי סוג וזמן הארוחה והתרופות. מיד לאחר צריכת המזון משתחרר אינסולין מהלבלב השומר על רמת הגלוקוז בדם על ידי הפעלת מסלול הגליקוליזה ( ניצול גלוקוז לאנרגיה) יחד עם דיכוי מסלול הגליקוגנוליזה והגלוקוניאוגנזה. הסיבה השכיחה לירידה ברמת הגלוקוז לאחר הארוחה היא צריכת תרופות נגד סוכרת ופעילות מאומצת לפני הבדיקה. יש להעריך אנשים עם רמת גלוקוז נמוכה יותר אחרי ארוחה לעומת רמות גלוקוז בצום לגבי אפשרות של היפוגליקמיה הנגרמת על ידי ארוחה הידועה גם בשם היפוגליקמיה תגובתית. סיבות שונות לכך הן רגישות גבוהה לאינסולין, פגמים בהורמונים כמו גלוקגון והפחתה מאסיבית במשקל.לעיסה ואכילה איטית יותר יכולים להפחית את עליית הגלוקוז התגובתי לאחר הארוחה. יש לציין כי צום ורמת הגלוקוז לאחר הארוחה עוזרים לנו להתאים את מינון התרופות לסוכרת כראוי והמוגלובין מסוכרר (HbA1c) עוזר לדעת האם יש בקרה כוללת כדי למנוע סיבוכים. בשל שונות אינדיבידואלית של רמות גלוקוז בצום ורמות גלוקוז לאחר ארוחה, וחוסר דיוק גדול בניתוח מחקרים, חוקרים דוגלים בשימוש ב-HbA1c רק לאבחון סוכרת. חשוב להבין שטעות מעבדה, אם כי קיימת במקרים ספורים, אינה תמיד הסיבה לרמת גלוקוז בצום גבוהה יותר מאשר רמה לאחר ארוחה. יש לעקוב אחר נבדקים בריאים עם ממצא מעבדתי כזה על מנת לאבחן סוכרת מסוג 2 ויש לעודד אותם לשינוי באורח החיים יחד עם שינוי תזונתי. בחולי סוכרת, יש לשקול שינוי במינון התרופה, הצורה או הזמן יחד עם ייעוץ לגורם הנ"ל המשפיע על תוצאת המעבדה. בברכה, דנה

זה לא מידע לרופא ולפי מידע זה לא ניתן לענות. אנדוקרינולוג צריך לראות את כל גרף הגובה והמשקל והשינוי באחוזונים, ותשובות גיל עצמות קודמות כדי לענות לך

1) זו לא תוצאת הורמון גדילה זה חלבון שקושר את גורם הגדילה IGF-1 2) תוצאות הורמון גדילה מקבלים לאחר שמבצעים באישפוז יום גרוי הפרשת הורמון גדילה על ידי אחד החומרים: כלונידין, ארגינין, גלוקגון. לאחר מתן החומר כל חצי שעה לוקחים דגימת דם להורמון גדילה דרך מחט שנשארת בוריד במשך 2-36 שעות 3) יותר חשוב לבדוק IGF-1 מה התוצאה שלו? , החומר שאת שואלת עליו הוא פחות חשוב

אין קשר בין שני התבחינים כל אחד מהם מיועד למטרה אחרת. תבחין גלוקגון מיועד במיוחד לבדוק הורמון גדילה. אם שיא הורמון גדילה בתבחין כלונידין היה 3.4 ובתבחין גלוקגון 0.9 , שיא שני התבחינים מתחת לגבול הנורמה של 7.5 נגר\מל, כלומר הוכח חוסר בהורמון גדילה. תבחין ACTH הנקרא גם סינאקטן מיועד לבדוק אם יש הפרעה ביצור קורטיזול. אם הוכח חוסר בהורמון גדילה מחויבים לבצע טסטים להוכיח אם יש חוסר בהורמונים נוספים וזו היתה מטרת הטסט הנוסף שבצעתם. אם הוכח חוסר בהורמון גדילה קיימת חובה לבצע MRI של המוח.

שלום הפורום נועד לשאלות בתחום סוכרת מסוג 1 בילדים ובני נוער

אינני יודע מה זה ftt o מה זה ה "o" אין אבחנה כזו ftt זו הפרעה בעליה במשקל ו,\או בגובה. היפר טריכוזיס פירושו בעברית שיעור יתר. חשוב מאד לדעת האם יש לה שעור באיזור הערווה או אין שעור האם האנדוקרינולוג בצע בדיקות של הורמונים? בלי תשובות בדיקות אי אפשר לקבוע אבחנה. לפחות בודקים : androatendione' testosterone DHEAS 17-הידרוקסי-פרוגסטרון

המחשבה שלך שגויה לחלוטין MRI מוח מבצעים מסיבות שונות ובמצבי מחלות שונות. לא רק בחוסר בהורמון גדילה.אני לא יכול לנחש איזו סיבה ל MRI נתן הנוירוכירורג או האנדוקרינולוג. הסיבה צריכה להיות כתובה במכתב המפנה ל MRI. כשאני מקבל ילדה כזו כפי שאת מתארת לחוות דעת במרפאתי, אני מבקש לראות 1) את כל גרף המשקל וגרף הגובה 2) את כל בדיקות המעבדה שעשו 3) את הסיכום האחרון של הנוירוכירורג והאנדוקרינולוג 4) את מכתב ההפניה לבצוע ה MRI 5) למה האמא נמצאת במעקב הנוירוכירורג?

גלוקגון הוא הורמון המעלה את רמת הסוכר בדם ולאחר שיא העליה הוא הולך ויורד ירידת הסוכר בהמשך גורמת לעלית רמות הורמון הגדילה בדם. חשובה רמת הסוכר בצום לפני מתן הגלוקגון ורמת הסוכר האחרונה בטסט. כל היתר הם תגובה נורמלית צפויה.