תוצאות חיפוש עבור ירידה במשקל

חולת לימפומה פולקולרית בת 74 . כרגע רק במעקב. לפני קרוב ל3 חודשים הצטננות ויראלית חזקה בעיקבותיה תחושת נוזלים באף בגרון ועד לאזניים. נזלת אחורית קשה מטפטפת ללא הפסק ומשגעת. ליחה שחונקת ולא ניתנת לבליעה. איבוד תאבון . ירידה במשקל של 6 קג בחודשיים. תחושה קשה מאד. ללא יכולת תיפקוד. הייתי 5 פעמים אצל רופאי א.א.ג. ו3 פעמים אצל רופאת משפחה. טופלתי בתרופות מקובלות של תרסיסי סטרונאז פלקונאז. כדורי רילאן לכיוח צמיגות הליחה וגם 6 ימים אנטיביוטיקה שלא עזרו כנראה בגלל שההצטננות ויראלית. הרופאים לצערי לא סייעו לי . עברתי בדיקה באמצעות סיב באף 3 פעמים ולא מצאו דבר מחוץ לבצקת קלה וגודש. .וצילום סינוס רגיל שטען שהסינוסים מאווררים. יש לי קצת כאב מעל גבה ימנית. היאוש והסבל רב. בסופו של דבר פניתי לרופא אלרגיה שטען שזו לא אלרגיה אלא כנראה דלקת בסינוסים ונתן לי טיפות דמאתיצין לשבועיים שלשימחתי סייעו לי אך לא להחלמה שלמה. כיום אני מתחילה להפחית בכמות טיפות הדמאתיצין ולצערי עדיין יש נזלת אחרית הנתקעת בגרון. יש שעות שהנזלת מטפטפת אחורה כמו ברז ואין לי שליטה על כך. מה עושים? אני לוקחת דקסמול סינוס שקצת מייבש. אבל הסבל רב . מה עושים? למי פונים? לביח? לרופא נוסף של א.אג? איך מתמודדים?

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום רב, בעקבות כאבים בברך ימין נשלחתי לצילום ובממצאים נכתב "שינויים ארטרוטיים דו צדדי". מה אומר הממצא? ומה הטיפול המקובל? תודה רבה.

שלום רב, גבר בן 80 סובל מטחול מוגדל באופן משמעותי, ירידה במשקל, הזעות לילה וחולשה כללית בשנה האחרונה. לפני שנתיים עבר ניתוח להסרת גידול ממאיר במעי הגס. במשך שנתיים לפחות (עוד לפני הניתוח) סובל מהמוגלובין נמוך (בין 7-9). ההמטולוגית אצלה הוא מטופל מודאגת לגבי המצב שלו אך בית החולים התעלם ממצבו לחלוטין ולאחר כמה ימי אשפוז שחרר אותו ללא טיפול. הוא עבר ביופסיית מח עצם ופט סיטי שלא נתנו תשובה חד משמעית. האם ישנה בדיקה נוספת שיכולה לסייע באבחון המחלה ממנה הוא סובל?

שלום, יש לי שני בנים שנוטלים ריטלין בתקופת הלימודים באופן קבוע. לאחרונה ראיתי פירסומים משכנעים על תוסף תזונה של "טבע", אשר נחקר לינית ונמצא יעיל בהפחתת התסמינים של ADHD. אשמח לדעת עמדתך בטיפול זה במקום ריטלין. תודה רבה, מרב

אני בת 27 בריאה בד״כ, ילדתי לפני שנתיים, הפסקתי להניק מלפני שנה, מאז יש לי הפרשות מהפטמה דו״צ רק בלחיצה צבע חלב, נכון הם פחתו אך עדיין יש, ומזה שבוע אחת המפטמות מפרישה צבע חום, לציין אין ירידה במשקל ללא חום, רמת פרולקטין ו tsh תקינים, אין היסטוריה משפחתית לגידולים, ללא כאב, נבדקתי אצל כירורג, לא התרשם ממצא חריג, לא נמושו פלוטות לימפה, אמר ככל הנראה עדיין יש חלב בצינורות, טרם עשיתי us, אני מאוד מודאגת, מה יכול להיות!!!

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

שלום... אני סובלת מעודף משקל .. יש איזה פירסומת בטלויזיה לאחרונה על "ירידה ועליה במשקל כמו יויו -שאל את הרופא " היום הייתי אצל רופא המשפחה שלי וטענתי לפניו שאינני מצליחה לרדת במשקל ושדיאטות לא מחזיקות מעמד אצלי וגם עברתי ניתוח שרוול לפני 7 שנים ושאלתי על הפירסומת הזו בטלויזיה .. הוא המליץ לי על טרוליסיטי 1.5 מ"ג במזרק פעם בשבוע .. אחרי שאני מעיינת בעלון של התרופה אני רואה שזה תרופה לסכרת בכלל .. אין לי סכרת אף פעם לא היה לי מלבד בהריון השני שלי והיא נעלמה כלא הייתה מייד אחרי שילדתי .. השאלה שלי היא האם התרופה הזו מיועדת גם למי שלא סובל מסכרת בכלל אלא רק למטרת ירידה במשקל .. והאם היא בטוחה לשימוש .. קצת מודאגת.. אודה למענה מהיר

שלום, אני יודעת שלא בהכרח צריך לעשות ניתוח להוצאת כיס המרה אם התגלו אבנים בה.רציתי להתייעץ בנוגע לתזונה- מה המאכלים שמותר ואסור לאכול כש יש אבנים בכיס המרה? האם ניתן "להמיס" את האבנים על ידי שינוי תזונתי ולקיחת תוספי תזונה מסויימים, אם כן מהם? אשמח לקבל עזרה בנושא! תודה!

שלום רב, מזה שנה וחצי סובל משומן בצואה, צואה בהירה מאוד וצפה, איבוד משקל, גזים ונפיחויות ןבחילות. סובל מרעב 24 שעות אפילו אחרי שאני אוכל כי כלום לא נספג כנראה ביופסיה תריסריון הראתה נזק לוילו שאולי מתאים לצליאק אך סורולוגיה שלילית 5 פעמים ובדיקה גנטית לצליאק חיובית. אלסטזה בצואה גבוה ב3 בדיקות638, 638, 620, אך בדיקה אחת בחו"ל הראתה שומן בצואה תוצאה של 157, בדיקה חוזרת שם הראתה את התוצאה של 620. קלפרוטקטין 109 ברזל ירד בשנה וחצי מ105 ל66 אנטיגן לג'יארדיה שלילי. אלבומין תקין. סיטי בטן לפני שנה בפרוטוקול לבלב ללא ממצאים. אולטרסאונד ללא ממצאים, אך הלבלב לא הודגם כולו עקב ריבוי גזים. תזונה נטולת גלוטן ללא הטבה בסימפטומים. בדיקת קפסולה למעי הראתה זמן מוארך מדי בושט וסיסים בצקתיים בחלקו האמצעי של המעי ועד חלקו הדיסטלי עם היפרמיה של הרירית עם מראה לא תקין. אז הרופאים הלכו לאיבוד - בהתחלה אמרו שנתת ספיגה ושומן בצואה אכן מתאימים לצליאק. אחכ של התסמינים מצביעים.על בעיה בלבלב בגלל השומן הרב בצואה, אבל פתאום נכנס הענין של הממצאים במעי. גם הבעיה בושט לא מובנת, היא משום מה נסגרת ליותר מדי זמן. עכשיו כבר זה מראה על בעיה דלקתית או גידולים במעי הדק. אשמח לדעת מה הכיוון כי עברתי כבר 8 רופאים שבכלל אמרו לי בהתחלה שזה רק מעי רגיז ואני צריך כדורים פסיכיאטרים ובמשך שנה וחצי רק העקשנות שלי עזרה למצוא משהו. איך ממשיכים מפה? האם הממצא של הקפסולה יכול להסביר את הצואה הבהירה והשומנית, או שזה כנראה גם הלבלב וגם המעי ביחד? חלק אומרים שאלסטאז צריך להיות בין 200 ל500 ולא גבוה יותר וחלק אומרים שמעל 500 זה אפילו מצוין. האם הממצאים מתאימים לקרוהן למרות שהקלפרוטקטין גבוה מעט יחסית או אפילו לימפומה של המעי בעקבות צליאק שלא טופל? האם יכול להיות שבכלל מדובר בזיהום של בקטריה כי גם הילדים שלי סובלים מתסמינים מסוימים של צואה בהירה ושומנית?? מחלת ויפל או משהו כזה? אשמח לכל כיוון, אני מיואש כבר. תודה

שלום רב... לפני חודש בערך אכלתי יותר מדי ואני סובלת מבולימיה לפעמים לא תמיד... בכל אופן הכנסתי אצבעות בשביל להקיא ובסוף כשהרגשתי שמשהו תקוע התאמצתי יותר מדי ויצאה לי קצת דם מהול ברוק או ליחה... מאז מפחדת להקיא מצד אחד זה יצא לטובה שיצא דם ונבהלתי...אבל מצד שני התחלתי לחשוב על הגרוע ביותר שאולי חלילה יש לי סרטן..אני מפחדת ללכת להיבדק... אין לי כאבי בטן..התאבון שלי בריא מאוד..אוכלת הכל..אין צרבות ואין ירידה במשקל אני בת 33.... אשמח לייעוץ

גם אני התייאשתי מלנסות דיאטות סטנדרטיות (אני לא מאלה שאוכלים את הלוקשים של החברות הבריאות וחברות דיאטה קשקשניות). יש 2 דרכים להוריד במשקל וזה ברור לכולם : ספורט (לצערנו) ופשוט לסתום את הפה. לפני שנתיים שקלתי 69 וסתמתי את הפה (משהוא כמו 1000 קלוריות ליום) והורדתי בחודש 4 קילו. והבנתי שזאת הדיאטה הכי טובה. לא לאכול או לאכול מעט. לפני כחודשיים הגעתי ל 77 קילו והבנתי שצריך לסתום את הפה ומהר. אני משתמש בכדורים שנקראים "רזין" - 30 כדורים עולים 150 שקל אולם רק שמנים (BMI 30) יכולים לקבל אותם ככה שאשר לנצל חבר שמן או בקומבינות. מכיוון שאני לא כ"כ שמן הכדורים השפעילו לטווח ארוך. כדור דיכא את התיאבון למשך 3-4 ימים. וכך תוך חודש (5 כדורים) הורדתי 4 קילו. חודש שני לקחתי 6 כדורים והורדתי עוד 3 קילו. ללא ספורט, ללא מאמץ, ללא בעיות, אני כן אוכל בריא אבל מעט. הכדורים פשוט גורמים לכם לא להיות רעבים. אין שום תופעות לוואי - רופאת המשפחה קבעה שאי שום בעיה עם הכדורים ! (בדקתי את הנושא לעומק, שום תופעות או נזקים לגוף) ידידה שמנה הורידה כ 3 קילו בשבוע ראשון (כדור ליום) חבר שלי שהוא די רזה הוריד 6 קילו בשבועיים !!!!!!!! (לקח 2 כדורים ביום - מה שלא מומלץ כלל). בקיצור - זאת תרופת הפלא. אל תחפשו שום דבר אחר שלא עובד ועולה פי 10. ומי שישלב ספורט.........:)

שלום רב לפני שש וחצי שנים בהריון סבלתי מסוכרת הריון. מאז נשארתי עם משקל עודף גדול ללא הצלחה לרדת במשקל. גובה 158 שוקלת כ-70 ק ג. בשלוש השנים האחרונות עושה פעילות גופנית אינטנסיבית - אימוני ריצה ואף עשיתי חצי מרתון. אין שינוי במשקל לרוב שומרת על תזונה טובה והייתי מלווה בייעוץ נטורופתי שלא עזר. מאז ההריון אני סובלת מתחושות נימול בידיים, בשנה האחרונה החרפה עד למצב של תחושת שיתוק כל היד והזרוע בבוקר. emg לפני שלוש שנים מאשר תסמונת התעלה הקרפלית. לפני שנה בדיקת A1C 5.7 גלוקוז הכי גבוה היה 99 ולרוב נעמד על 95. בשבועיים האחרונים עקב כאבים עזים בידיים וחוסר יכולת לישון טוב החלטתי לנקוט בתזונה נטולת פחמימות לגמרי (סוכרים הורדתי מזמן). אף על פי שזה לא קדם אותי בעבר ניסיתי שוב. הכאבים כמעט נעלמו והם עמומים כעת. עם זאת במשקל יש שינוי קל בלבד. בדיקות דם לאחר שבועיים של דיאטה נטולת פחמימות הגלוקוז 95 A1C 5.5. האם מדובר במצב של טרום סכרת - האם יש בדיקות נוספות שצריך לעשות (כמו העמסת סוכר)? איך מצליחים בכל זאת לרדת במשקל. אני חייבת לציין שמדובר בדיאטה קשה מאוד, והמוטיבציה נעוצה בכאבים העזים שאני חשה בידיים ...לפעמים גם ברגליים ..עקצוצים ותחושת קור. תודה אשמח לעצה

ד"ר שלום רב, מתנצלת מראש על אורך כתיבת המייל, אך ניסיתי להעלות רקע כמה שיותר. רקע אודותי: בת 61. לא מעשנת, לא שותה אלכוהול,רזה. משנת 2009 במעקב גסטרו עקב פוליפ סיסלי באנטרום. בתחילה הפוליפ היה בגודל 5-6 מ"מ, אחר כך 8-9 מ"מ ובשנת 2017 גדל ל-1.5 ס"מ. בחודש אפריל 2017 לערך החלו לי כאבים ברום הבטן האמצעית, מעין לחץ באזור השקע למעלה. פניתי לגסטרו, וכיוון שגם הייתי צריכה באותה עת לחזור על אנדוסקופיה כמעקב ביקורת כאמור אחר הפוליפ ומכיוון שהפוליפ גדל ל- 1.5 ס"מ רופא הגסטרו שלח אותי לבי"ח בלינסון לבצע בדיקת EUS +FNA מהממצא. דו"ח EUS מחודש מאי 2017 הינו כך: באנטרום מודגם ממצא סבמוקוזלי בקוטר 1.5 ס"מ עם שקע מרכזי - בהנחת המתמר - הממצא בעל רקמה זהה לרקמת לבלב - יכול להתאים שארית לבלב, הודגם לבלב במרקם תקין. אבחנה EUS = Gastric Small Pancreatic Rest נשלחה פתולוגיה = לא. המלצות= הממצא בקיבה שפיר ואין צורך במעקב מיוחד. לא בוצע FNA כפי שאתה מבין כי לא ראו צורך. במשך כל אותו זמן ומעת לעת המשכתי להתלונן ואמרתי לרופא שיש לי כאב ברום הבטן וכי בעצם זה לא נרגע, ולא נשלחתי לבירור נוסף. אציין כי אין לי חס וחלילה בחילות או הקאות או ירידה במשקל , אלא רק כאב מידי פעם שמתעורר ברום הבטן להאמצעית ממש למספר דקות , לחץ חזק באזור לעיתים מרגישה אותו כמו שיפוד גם בגב העליון האמצעי, כאשר אני לוחצת עליו עם היד אצבע אני ממש מרגישה את הכאב, זה יכול להיות לעיתים יום יומי או פעם בשבוע לפעמים שוכחת מזה ולפעמים חוזר, לא קשור לאוכל או משהו כזה, כך סתם מתעורר לו כאב ברום הבטן\לחץ וכפי שציינתי גם בלחיצה על המקום אני מרגישה את הכאב. כעט, אתמול,(כבר שנה וחצי מאז בדיקה EUS) חזרתי לרופא בגסטרו שבעצם אותו רופא הוא זה שעוקב אחרי הפוליפ שלי משנת 2009 וסיפרתי לו שוב על הכאב אותו אני חשה מזה זמן רב כאמור, הוא בדק אותי ורשם: "במישוש יש רגישות מעל חיבור צלעות וסטרנום" הוא ביקש שאבצע כעט C.T. מכוון ללבלב עם חתכים דקים. אני מאד בחרדה, מכיוון שאני מתלוננת בעצם על הכאב ברום הבטן מחודש אפריל אולי אפילו לפני משנת 2017. (עוד לפני ביצוע ה-EUS כאמור) עבר הרבה זמן. ואני בחשש גדול שמא ימצא לי משהו מאד מאד מסוכן. שאלתי היא האם זה שביצעתי בדיקת EUS במאי 2017 היו יכולים לראות אם יש משהו בלבלב? הבדיקה שהתבקשה אז היתה מכוונת לפוליפ, ולא לפי הבנתי ללבלב, אך האם זה שראו באנטרום את הממצא שתואר כשארית לבלב, זה אומר שגם בדקו לי את הלבלב? בכל מקרה? רופא הגסטרו אמר שהפוליפ לא יכול לגרום לי לכאב אותו אני מתארת, וכן הבנתי שיכלו לראות בEUS אם חלילה זה היה גיסט, ואמר שרקמת לבלב אותה ראו בבדיקת ה- EUS אינה גורמת לכאב. אני מאד חוששת וחרדה הן מכיוון שאני מתלוננת כבר למעלה משנה וחצי על הכאב ברום הבטן ולא בוצעה לי בדיקה כלשהי לענין זה למעט ה-EUS שכפי שאמרתי היה על מנת לאבחן את הפוליפ הסיסלי. אני מבינה שעלי לבצע כעט C.T. בטן אך אנא ממך מכיוון שהתורים מאד ארוכים, האם זה שעשו לי EUS היה יכול להראות משהו אם היה בלבלב אפילו שהבדיקה לא היתה מכוונת ללבלב? האם מכיוון שזה היה שארית לבלב, אז כן בדקו את הלבלב לדעתך? האם C.T. מכוןן ללבלב בחתכים דקים יכול לגלות עשו מהו אחר? נוסף? אנא ממך תשובותיך וסבלנותך האדיבה בברכה

האם זה הכרחי שלכול מי שמשתמש ברזין יהיו דפיקות לב ובעיות שינה האם יש אפשרות שלא יהיו לי תופעות לוואי בכלל ואם יהיו האם הם יעלמו עם הזמן? ולמה חלק טוענים שאין שום שינוי בכמות האוכל שהם אוכלים אני כנראה יקנה את הכדורים ורציתי לבדוק כמה דברים

נימצא אצלי שחמת הכבד בדרגה F4 עקב כבד שומני נאמר לי שאני צריך לרדת במשקל עוד נימצא שנימצא אצלי זה טחול מוגדל בגודל 16 ס"מ עם דליות נאמר לי שבטחול לא נוגעים האים התרופה זה הורדה במשקל ובטחול מה הטיפול

רופא המשפחה שלי טוען שאם ישנו פוליפ בצוואר הרחם לעולם לא משאירים אותו והוא מיד מוסר. האם זו אכן הנורמה ואסור להשאיר פוליפים בצוואר הרחם, לפחות כמה חודשים כדי לתת להם הזמנות להספג חזרה לבד? האם הסיכון בהשארתם בבת 20 (בתולה) אכן כלכך גבוה? תודה

שלום רב, הייתי מטופלת בסלואו דרלין 80 מג במשך כשנתיים ולאחרונה הפסיקו לייצר אותו. הנוירולוג המליץ לי לנסות תרופה בשם טופיתרים 25 מג ואמר שתופעות הלוואי היחידות הן ירידה במשקל וזרמים בידיים. לאחר קריאה קצרה באינטרנט התברר שתופעות הלוואי הן גדולות הרבה יותר! סיכון למחשבות אובדניות, בלבול, חוסר קואורדינציה, אבנים בכליות ועוד... בנוסף רשום שאסור להעלות את טמפרטורת הגוף. האם תופעות הלוואי האלה נפוצות? או שזה תופעות לוואי כמו כל תופעות הלוואי שרשומות על רוב הכדורים ולרוב לא מופיעות? כי הן מאוד מפחידות אותי. בנוסף, שאלתי את הרופא אם זה ישפיע על הגלולות והוא אמר שלא כי התרופה לא עוברת דרך הכבד. מהאינטרנט הבנתי שזה דווקא מוריד את יעילות הגלולות. מי צודק? כמו כן ראיתי שאסור לשתות אלכוהול, דבר נוסף שלא נאמר לי בפגישה. ודבר אחרון - האם העבודה שאסור להעלות יותר מדי את טמפ הגוף אומר שאסור לי לעשות ספורט עם הכדור? תודה מראש, דינה

שלום, למרות BMI מעל 35 רופא המשפחה בכללית מסרב לרשום לי זריקת אוזימפיק וגם סקסנדה בסימן שאלה גדול, אחרי שאנסה כמה חודשים לרדת במשקל בעזרת דיאטנית. שאלתי - האם אתחיל טיפול במרפאתך, האם ניתן (כמובן שעם יעוץ תזונתי וכו' בנוסף) לקבל מרשם לאוזימפיק? האם באופן כללי רופא פרטי העוסק בהשמנה יכול לתת מרשם שכזה?

לכבוד ד"ר סלבה שלום רב! רציתי לשאול אני בן 19 (רזה) היה לי צרבות חזקות במשך תקופה במהלך הלילות עשו לי גסטרוסקופיה עליונה והרופא אמר לי שיש לי בקע סערפתי קטן ודלקת דרגה 3 הוא המליץ לי לקחת כדורים(לנטון 30 מ"ג) ולחזור עוד חודשיים שוב לבדיקה השאלה שלי זה מתי ממליצים על ניתוח? וממה זה נובע? (האם יש מצב שזה קשור לגב?) אודה לתשובתך

האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ? האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ? תודה.

שלום רב אני בתחילת הריון בת 32 מתאמנת מאז ומתמיד באימוני לדר כושר אינטנסיביים (סקאוטים חופשיים 100-120 ק״ג). בהריון הקודם (כיום בת 4) התאמנתי בתחילת ההריון במשקלים מאוד נמוכים (גם הרמה שלי היה פחותה יחסית לעכשיו) קשה לי להגיע לאימון ולעבוד עם משקלים נמוכים. האם אוכל להרים את אותם משקלים במספר חזרות נמוך יותר? מבלי להעמיס? מה החוקיות? מה מותר מה אסור כשהרמת כושר היא יחסית גבוהה? תודה מראשק

שלום רב, בני מאובחן עם אי ספיקת לבלב, לא ידוע למה. מטופל באינזימים. מיזה כחצי שנה מאובחן עם קוליטיס פרוקטיטיס. שני אישפוזים, ירידה במשקל של 15 ק"ג. לפני האבחנה, רצה להתקעקע, אחרי שאובחן בקוליטיס, הרופא המטפל אמר לו שזה יכול להוות סכנה בריאותית, בגלל מערכת חיסונית חלשה. שאלתי היא האם קוליטיס זו "מתנה" לכל החיים?

שלום רב מה הסיבות הנפוצות למדדי דלקת גבוהים? שקיעת דם גבוהה וcrp גבוה, ואיך ממשיכים את הבירור?