מחקר חדש חושף, כי קיים סיכון מוגבר להתפתחות הפרעה...
במחקר חדש נמצא קשר גנטי בין הפרעות קשב, היפראקטיביות, הפרעה...
מחקר חדש מצא קשר בין משקל לידה נמוך לבין סיכון מוגבר...
האם תוספי מזון באמת עוזרים למנוע דיכאון? האם מחלות נפש...
לצד העלייה בטמפרטורה הסביבתית חלה עליה בשיעורי הפרעות...
לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב
סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
מחקר חדש חושף, כי קיים סיכון מוגבר להתפתחות הפרעה...
במחקר חדש נמצא קשר גנטי בין הפרעות קשב, היפראקטיביות, הפרעה...
מחקר חדש מצא קשר בין משקל לידה נמוך לבין סיכון מוגבר...
האם תוספי מזון באמת עוזרים למנוע דיכאון? האם מחלות נפש...
לצד העלייה בטמפרטורה הסביבתית חלה עליה בשיעורי הפרעות...
מצויים תחת לחץ רב במקום העבודה? שימו לב: מחקר חדש מצא כי...
מחקר חדש מצא קשר בין סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית בקרב הורים...
הסובלים מסכיזופרניה או מהפרעה דו קוטבית נתונים בסיכון יתר...
מערכת בריאות הנפש סובלת ממצוקה קשה של מחסור בכוח אדם,...
האם הפרעות נפשיות הן משהו תורשתי? או שמא הסביבה אשמה...
חג פורים מתאפיין בשתיית יין "עד-דלא-ידע" אבל פסיכיאטרים...
הפרפקציוניסטים חיים במרדף תמידי אחר השלמות. חלקם מגיעים...
דו"ח חדש מצביע על ירידה של 23% במספר מיטות האשפוז לילדים...
מחקר: להשמנה אמהית לפני ההריון עלולות להיות השלכות על...
מחקר מקיף מגלה כי שימוש נרחב בקנאביס בגיל ההתבגרות מלווה...
נוער בסיכון: כמעט 30% מהצעירים אובחנו עם הפרעה פסיכיאטרית...
מאת: ד"ר גידי רובינשטיין החברה התחרותית שלנו, עמוסה בסמלי...
בעבר נחשבה ההומוסקסואליות הפרעה נפשית - מה שורש העניין?...
דיכאון הוא הפרעה פסיכיאטרית הניתנת לטיפול. ד"ר אסתר...
האם החרדה מפני איידס זכאית להיקרא הפרעה נפשית? ומה בין...
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים...
מחקר חדש מצא כי מתבגרים ומבוגרים צעירים המצויים על הספקטרום...
לפי נתוני עמותת אנוש, רבים מהמתמודדים עם הפרעה נפשית לא...
מחקר מצא כי תזונה לקויה, הפרעות פסיכיאטריות ועישון הם גורמי...
לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב
סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
שלום לך הפעולה שעשית בחיטוט במגרה של אמך ואף להוועץ ברופא ללא הסכמתה היא פעולה פולשנית שאינה מכבדת פרטיותה של אמך וכמובן שאינני מוכן לשתף פעולה עימה.
תודה, אביעז, המאפיינים הטכניים לקביעת אחוזי הנכות, המצויינים בחוק, נראים לכאורה מדויקים ומוחלטים, אך למעשה אין מאחוריהם ולא כלום. המושג 'נפש' הוא מושג מיסטי שאין לו אחיזה במציאות, וכאשר החוק מתייחס ל'הפרעה נפשית' הוא מעניק, למעשה, את הכוח לקבוע את אחוזי הנכות ל'מומחים' שהם רופאי-אליל, המכונים פסיכיאטרים ולעתים גם פסיכולוגים. לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים אין כל מושג בנושאים הקשורים ל'נפש', ועד היום אין אפילו הגדרה אחת מוסכמת מהי אותה 'נפש'. גם ההגדרות של 'הפרעות הנפש' הן הגדרות מיסטיות, שאין להן כל ביסוס מדעי. זו הסיבה שהפסיכיאטרים בוועדות הרפואיות של אגף-השיקום, שתפקידם למנוע את ההכרה מהלומי-הקרב, יכולים לבוז לחוות-דעת של אנשי מקצוע אחרים ובתוך חמש דקות לקבוע באופן שרירותי את אחוזי הנכות של נכי צה"ל. זו שערוריה, והפסיכיאטרים המשרתים את אגף השיקום מועלים בתפקידם, בשבועת הרופא ובאחריות האתית שלהם. בברכה, ד"ר דרור גרין
שלום, במידה ואת מעוניינת ללמוד פסיכולוגיה ולעבוד כפסיכולוגית לצערי נכון להיום עלול להיות קושי במידה ותחשפי את ההתמודדות שלך עם מחלת נפש. קיימת אמנם התקדמות בנושא אך את תדרשי לעבור וועדת אתיקה ועלולים להיות קשיים. לעומת זאת במקצועות טיפוליים אחרים כמו עבודה סוציאלית וריפוי בעיסוק לא קיימים קשיים ואת יכולה לבחירתך לחשוף או לא לחשוף את ההתמודדות שלך זה לא ימנע ממך להיות מטפלת. יש הרבה עו"ס שמתמודדות אני מכירה גם פסיכולוגיות ומכירה גם את הקשיים שהן חוו. אני בטוחה שיהיה לך הרבה מה לתת למטופלים גם מניסיון האישי שלך ומאחלת לך בהצלחה. נהורה
שלום אורית, אינני מכיר, ואני גם לא חושב שיש, מחקר שבדק את הקשר כפי שאת מנסחת יותר. להערכתי, קשר כזה מתווך דרך הנטייה המינית. אני לא חושב שמחקר בנושא כזה יפורסם בגלל שיקולים של תקינות פוליטית. מחקר שלי, שהצביע בבירור על כך שרמת הנרקיסיזם של הומואים ולסביות גבוהה מזו של הטרוסקסואלים, נדחה מכתבי עת רבים, מבלי שנשלח כלל לשיפוט. גם לאחר שהתקבל לפרסום באחד מכתבי העת זכה לתגובות קיצוניות של חוקרים/מטפלים הומואים, כאילו יש בו ניסיון לעשות פסיכופתולוגיזציה מחודשת של הומוסקסואליות. בספרי "בין בושה לגאווה" שראה אור במאי 2021 בהוצאת עם-עובד ערכתי סקירה מקיפה של מחקרים רציניים מאוד המצביעים כולם על הממצא העקבי לפיו רמת ההפרעות הנפשיות של להט"ב גבוהה מזו של הטרוסקסואלים. זאת לא, חלילה, משום שהומוסקסואליות בפני עצמה היא הפרעה נפשית, אלא משום שלהט"ב סובלים מגילויי הומופוביה קשים, כולל אלימות פיזית, מצד חברת הרוב ההטרוסקסואלית והם מפנימים עמדות שליליות אלו (הומופוביה מופנמת). את מוזמנת לקרוא מאמר שלי בעברית על התמכרות לאפליקציות היכרויות לגברים הומואים המכוונות למין מזדמן ועל הפגיעה הנפשית שיש לכך. אפשר לראות בכך עדות להתמכרות למין בקרב גברים הומואים: https://www.shrink-friendly.co.il/grindr-addiction/ בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.Shrink-Friendly.co.il
שלום אבי, מחשבות טורדניות (אובססיות) אינן מתממשות, כלומר, אין סיכוי שתבצע את מה שאתה פוחד שתעשה. הטיפול המומלץ הוא קודם כל, תרופתי על ידי תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI - למשל, פרוזק, סרוקסט) הניתנות על ידי פסיכיטטר וטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ספציפי להפרעה זו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.giditherapy.co il
שלום לתרופות לטיפול בהפרעות קשב כולל אטנט קיימת השפעה סטימולטיבית לא ספציפית לא ידוע שהתרופות גורמות להפרעה נפשית אך במידה וקיימת מחלה"רדומה " התרופות יכולות להחמיר המצב. התרופות יכולות לגרום להחמרה בחרדה. באופן עקרוני ניתן ליטול אטנט על בסיס קבוע באישור של רופא מטפל אך יש לציין שהתרופה יכולה לגרום להתמקרות בסיכון גבוה יותר מריטלין או וויואנס. מינון גבוה יותר ותדירות נטילה מגבירים סיכון להתמקרות. בברכה
היי מורי, באמת שאין טעם להמשיך לבקש ממני אישורים בצורה כזאת, או בכל פורמט אחר. כמובן שאין לזה ערך עבור הגולשים האחרים בפורום, אולי מעבר לכך שהם רואים דוגמא מצוינת לבקשות אישור חוזרות ונשנות, ואולי לומדים להימנע מהן.
שלום רב. הפרעה סכיזו-אפקטיבית הינה סוג של מחלת נפש המתבטאת בקיום מתמשך וארוך של חודשים ושנים של הפרעות פסיכוטיות וליקוי תפקודי בצד הפרעות דיכאון או מאניה. גלישות פסיכוטיות הינן זמניות ומוגבלות, בדרך כלל סדר גודל של עד מספר ימים בודדים ונובעים מהתגברות חדה של תסמיני חרדה בדרך כלל. הם צפויות לעבור תוך מספר ימים. הפרעת אישיות גבולית הינה רב גונית ומתבטאת בדרך כלל בחוסר יציבות רגשית ובחוסר יציבות ביחסים בין אישיים. בהחלט יכול שאדם יסבול יותר מהפרעה הקשורה לתחום תעסוקה מאשר לתחום זוגיות וחברה אך בד"כ ההפרעה היא רחבה ביותר בכל תחומי החיים. אינני יודע מה זה אומר "ניתוק חלקי" אך בד"כ תסמינים פסיכוטיים בגלישות פסיכוטיות יהיו קלים וחולפים לעומת אלו במחלות נפש. בהצלחה.
שלום לך, OCD אינו יכול פשוט "להפוך" לפסיכוזה. אדם שסובל באמת ממחשבות שווא כמו מחשבות גדלות ורדיפה אינו מודע לכך, ואינו יודע להגדיר לעצמו שהוא סובל מהן. אולם, עצם העובדה שאני כותבת לך זאת, ירגיע אותך לזמן קצר בלבד, ולאחר מכן הספק יחזור, ותחזור לשאול שוב את כל מה שכתבת לי למעלה. לכן, אין שום טעם בחיפוש "אישורים" מסוג זה, הדבר שווה ערך לטקס (בדומה לשטיפת ידיים אצל אנשים שסובלים מ-OCD בנושא ניקיון). הוא רק גורם למחשבות לחזור שוב ושוב ואף להתחזק. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיראה לך את הדרך הנכונה להתמודדות עם המחשבות (הפסקת העיסוק בהן), וכתוצאה מכך הן פשוט יילכו וייחלשו. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום לך כנראה שהיא מכורה לאופיאטים וכדאי שתגמל בהקדם!
שלום רב, אבחון של הפרעה נפשית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך מאחר ובחלק מהמקרים כדי להגיע לאבחנה מדוייקת יותר יש צורך במעקב אחרי התפתחות התסמינים לאורך זמן , לפעמים חודשים ולפעמים אף שנים. תסמינים וסימנים רבים יכולים להיות חלק ממספר הפרעות ולכן רק על סמך המצאות תסמין ספצפי או מאפיין ספציפי (כגון פגיעה בוחן מציאות) לא ניתן לקבוע או לשלול אבחנה. לאור זאת, ברור כי לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לאבחנות שקיבלת (או לא קיבלת) , לתמוך באבחנה או לשלול אותה.
שלום. הערה כללית: עוד לא פגשתי בן אדם שאמר "אני חושב שיש לי סכיזופרניה" ואכן היה לו סכיזופרניה: 1) סכיזופרניה, ע"פ ההגדרה, היא תסמונת שבה אין יכולת להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן - מי שסובל מסכיזופרניה (לפחות בהתחלה) לא יחשוב שיש לו בעיה נפשית כלשהי. 2) הפחד מפני מחלה כלשהי (כולל הפרעה נפשית) בד"כ מעידה על תסמין חרדתי (לא פסיכוטי). 3) התסמינים שאתה מתאר במכתבך אינם עטנים על קריטריונים של סכיזופרניה. 4) אין סיבה לחשוש מלהתייעץ עם קב"ן וזה דווקט מומלץ. הכל חסוי והוא יכול לעזור לך להתגבר על תחושת הדדכאון שאתה מתאר. בברכה, ד"ר אהוד ססר
למיכלי במחלת נפש הכוונה היא להפרעות שיש בהן מצב פסיכוטי, כלומר אובדן הקשר עם המציאות. בעיקר סכיזופרניה, פרנויה, מאניה או דיכאון פסיכוטי. הפרעות נפשיות הן כל ההפרעות שקיימות, בהבדל מהפסיכוטיות, גם דיכאון "רגיל", חרדות, מצבים של פאניקה וכך הלאה, וגם הפרעות אישיות אינן נחשבות למחלת נפש למרות שבהחלט יש בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
היי נריה, המחשבות מגיעות בעיקר מתוך צורך גבוה להיות בשליטה כל הזמן, שגורם לפחד מאבדן שליטה (בצורותיו השונות והמגוונות). יש אנשים שמודעים לבעייתם, ויש כאלה שלא... חג שמח,
ל"סתם אחת" שלומות.. "תקופה של התקפי זעם המלווים בקללות נוראיות" כפי שציינת, אינן מעידות בהכרח על התקף פסיכוטי. הן יכולות לנבוע גם ממתח נפשי קשה וכד'. אם את חפצה בטובתו של האדם המדובר, נסי לשכנעו ללכת לקבל ייעוץ פסיכולוגי מתאים. אם יסרב נסי לשכנעו שתלכו יחד ולו בגלל המתח הנגרם לך, עקב חששך ממצבו והתנהגותו הקשה והחריגה. בהצלחה, בכל מקרה
רואקוטן מומלץ מאוד לאקנה. נותן סיכוי לריפוי של 85% + . תופעות הלוואי רשומות בכל מקום .. התאמתך לטיפול דורשת ניטור של רופא כולל הסברים.. מומלץ מאוד …. במקרה של מחלות נפש בעבר . הטיפול לא מומלץ אלא עפ״י אישור פסיכיאטר..
שלום אייל. לפנוקס וסרקוול הינם תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות מאוד אך שניהן גורמות גם לתופעות לוואי של רדימות ועייפות ושילוב של שניהם ביחד בהחלט עלול להביא לתחושת רדימות ועייפות רבה לאורך היום. עליך להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשקול או הורדת מינון של התרופות או החלפה של סרקוול בתרופה אנטי פסיכוטית מעוררת ולא מרדימה כמו אריפליי או רקסולטי. בהצלחה
שלום רב. מאוד מומלץ לא להיגרר לאבחנות פסיכיאטריות על סמך רושם ראשוני או כללי. עם זאת התנהלות חשדנית עם ביטוי של מחשבות רדיפה שאינן מבוססות ורחוקות ממציאות עלול להצביע על מצב פסיכוטי שקיים במחלות נפש מסוג סכיזופרניה. במחלות אלו קיים סיכון תורשתי מסוים. בהצלחה.
שלום לך, ביקור אצל נערות ליווי הוא כמובן בחירה אישית שלך, ומאחר שאתה אדם בוגר ועצמאי אתה יכול להחליט עבור עצמך. אם נראה לך שמדובר בהתמכרות, השאלה היא אם אתה רוצה להפסיק אותה או לא. אם אתה מעוניין להפסיק, כדאי שתעלה את זה בטיפול (אני מניחה שאתה נמצא בטיפול לפי מה שכתבת), והמטפל יעזור לך למצוא תחליפים בריאים יותר. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
הייתי ממליץ לך לקחת את אמא לפסיכוגריאטר לצורך ביצוע הערכה והחלטה טיפולית
תשובותיו של מני מצוינות ומנוסחות היטב ועוזרות עד אשר אתפנה לענות! א. שמור על רוח חיובית ומפרגנת ללא פגיעה אישית.