תוצאות חיפוש עבור מחלות זיהומיות

הגדלה של טחול של 15 ס"מ היא הגדלה מתונה ואינה מסוכנת בפני עצמה. הסיבות להגדלת טחול הן רבות ושונות לדוגמא: מחלות זיהומיות, מחלות כבד, מחלות המטולוגיות. במקרים רבים לא מוצאים סיבה. במקרה שלך רצוי להבדק על ידי המטולוג כדי לוודא שאין ממצאים נוספים ולהיות במעקב.

Prolia, אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. כמו בכל תרופה, השימוש בProlia עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. שכיחותן ומשכן של תופעות הלוואי המקושרות לשימוש בתכשיר הינן מגוונות ומשתנות בין מטופל למטופל. תופעות הלוואי השכיחות ביותר המקושרות לשימוש בתכשיר הינן כאבים בעצם ו/או במפרקים ו/או בשרירים, וכאבי גפיים (בדיווחים לאחר שיווק הכאבים הופיעו בין יום לאחר מתן עד מספר חודשים לאחר המתן). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), ושברים מסוג מסוים בעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס). להלן קישור לעלון לצרכן של התרופה במאגר התרופות של משרד הבריאות, המכיל את המידע המלא אודות תופעות הלוואי הצפויות: https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_3_19182817.pdf (אל תיבהל למקרא רשימת תופעות הלוואי, יתכן והמטופל לא יסבול מאף אחת מהן ). יש לציין כי כיסוי המחט על המזרק המוכן לשימוש מכיל לטקס, ועל כן יש לדווח לרופא המטפל במידה וידועה אלרגיה ללטקס. כאמור מעלה במהלך הטיפול בתרופות מסוימות, המשמשות לטיפול באוסטאופורוזיס כגון פרוליה עדיף להימנע מטיפולים שיניים פולשניים כמו עקירות וניתוחים, כיוון שמעלים סיכון להתפתחות נמק של עצם הלסת במהלך טיפול. שמירה על היגיינת שיניים הינה בין הדרכים להפחית את הסיכון של נמק בעצם הלסת. לעיתים יש צורך בביצוע טיפולים (כך ניתן גם למנוע לעיתים את הצורך בפעולות פולשניות יותר). יש ליידע את רופא השיניים בטיפול בתרופה לפני תחילת הטיפולים. בנוסף, יש לפנות לרופא במידה ומופיעים תסמינים בפה ובשיניים כגון שיניים רופפות, כאב, נפיחות או פצעים שאינם מחלימים או מפרישים, כיוון שאלה עלולים להיות סימנים לנמק של עצם הלסת.

ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.

mpxi היא בדיקה הקשורה לפעילות הנוירטפילים ואינה משמשת באופן שגרתי לאבחנה של מחלות המטולוגיות. גם לממצא של לימפוציטים נמוכים בפני עצמו אין משמעות מבחינה המטולוגית. לציין במקרים רבים יש ירידה בלימפוציטים בהקשר של מחלות זיהומיות.

לעדי שלום רב, האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ?-כן. האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ?-ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן. מומלץ לקחת עם אוכל, וכמות השומן הנמצאת באוכל רגיל נחשבת למספקת. בברכה, ד"ר ילנה סיגל

בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. זאת אומרת ראשית כל לחזור על הבדיקה לפני שמתחילים לחשוב מדיי עקרונית להסתכל על תפקוד כילייתי ושאר המחלחים בבדיקה לראות אם יש כיוון לאבחנה אם זה מתמיד - לבצע אקג לשלול הפרעת קצב בלב ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אז דבר ראשון יש לחזור על הבדיקה מצב בו רמת האשלגן גבוהה מהנורמה נקרא היפרקלמיה. ראשית כל, בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה כלל וכלל, בעיקר אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. רופא המשפחה שלך צודק. אם רמת האשלגן גבוהה ללא כל הפרעה אחרת בבדיקות הדם, כולל תפקודי הכליות והמלחים האחרים, ואין כל סימפטומים אחרים, אין מקום לדאגה. הסיבות להיפרקלמיה רבות ביותר. ראשית ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אם אכן אתה נוטל תרופות שמעלות את רמת האשלגן, עליך לשוב ולבדוק את רמת האשלגן, ואם היא אכן גבוהה - יש מקום לשינוי תרופתי ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה, גמילה מעישון ורפואה טבעית עמוד פייסבוק : ד"ר מיכאל ויינפאס מוזמנים לעשות לייק לעמוד אתר www.refoua.co.il

רצוי לחכות לתשובות שכן הערכה וסיבות למחלות כבד בשלב ראשון מבררים עי בדיקות דם מיוחדות, אין צורך להקדים את התור, העלייה לא מדאיגה ברמת התכיפות לגבי קנביס רפואי ותוספים למיניהם - הכל תלוי בסיבות ובמכלול

שלום, הדם יכול להיות מטראומה שטחית לרירית התעלה האנלית הנגרמת בזמן קיום היחסים. לגבי הריר, קשה לומר. הפרשת ריר יכולה להיגרם מגורמים שונים כגון זיהום סביב פי הטבעת, מחלות דלקתיות, מחלות זיהומיות, ולעיתים אף לא מוצאים כל סיבה. אני ממליץ לפנות לבדיקה ע״י פרוקטולוג מומחה.

מחלות המעי הדלקתיות מסוג מחלת קרוהן - CROHN, או קוליטיס כיבית - ULCERATIVE COLITIS אינן מדבקות. יש מחלות זיהומיות של המעייים שהן מדבקות.

שלום לימור, סביר שהדם שנמצא בתוך ה'קיבה' של היתוש (גם זה שהרגת) הוא של האדם שאותו הוא עקץ לפני מותו. הדבקה במחלה זיהומית כלשהי בדרך זאת (של הריגת היתוש) איננה סבירה (גם אם אותו אדם היה חולה במחלה כלשהי). הרבה בריאות אפי

תינוק בן שנתיים מחוסן לטטנוס (חלק מהחיסון המחומש). מה שצריך לעשות בעקבות שריטה של חתול זה כמובן חיטוי טוב מקומי. אם הפצע מזוהם אז צריך להתייעץ עם רופא הילדים לגבי צורך בטיפול אנטיביוטי נוסף דרך הפה. המחלה היחידה שאולי תעבור מחתול לילד היא מחלת שריטת החתול - זהו חיידק שמצוי אצל חתולים וגורם בד"כ להתנפחות בלוטות לימפה - בד"כ באיזור בית השחי או הצואר, בד"כ ללא חום, זה נראה מפחיד אבל לא מסוכן. זה יכול לעבור לבד אבל לפעמים מעדיפים לתת גם טיפול אנטיביוטי לתקופה די ממושכת כדי להכחיד את החידק. במידה ויופיעו לילד בלוטות נפוחות או בכל מקרה שיש חשד למשהו לא תקין - פנו אתו לרופא הילדים. אין סכנה לאיידס או צהבת, ולדעתי גם לא לכלבת או חתלתלת. בעיקרון יש הוראה שצריך לדווח למשרד הבריאות על כל דבר כזה, אבל בפועל לא ברור מה זה עוזר. אם החתול בידיכם -קחו אותו לוטרינר לבדיקה. להבא אל תתנו לילד להיות חברותי לחתולי רחוב גם אם אתם רוצים שהוא יאהב בעלי חיים.

אלה שתי התמחויות נפרדות. רופא פנימי מתעסק רק ברפואת מבוגרים, ורק במחלות פנימיות, שזה תחום נרחב ביותר וכולל כמעט את כל המערכות הפנימיות - כולל דם, כבד, לב, מערכת עיכול, ריאות ועוד ועוד. רופאים פנימאים בד"כ עושים התמחות נוספת בתת-תחום שמעניין אותם - כמו כליות, לב, ריאות, דם, סרטן, מערכת עיכול, מחלות זיהומיות ועוד. רופא משפחה עובר התמחות שכוללת בין השאר שנה במחלקה פנימית, 6 חודשים במחלקת ילדים, 3 חודשים פסיכיאטריה, 6 חודשים נוספים במקצועות בחירה אחרים (כמו עיניים, אף אוזן גרון, עור, אורטופדיה ועוד), וכן עוד שנתיים של עבודה במרפאה של רפואת משפחה. במקביל הוא לומד הרבה על נושא המשפחה והקשר בין המשפחה למחלה ולבריאות, וכן נושאים של רפואה מונעת וחינוך לבריאות. כך שלרופא משפחה יש ידע בנושאים רבים, ותפקידו העיקרי הוא לעקוב אחר משפחה לאורך חייה ולטפל במשפחה כיחידה ובכל בן משפחה כבודד, לבצע בירור ראשוני של תלונת המטופל, לטפל אם ניתן ואם לא לדעת לאיזה תחום הבעיה שייכת ולנתב אותו להמשך טיפול. ברוב המקרים הפניה מסתיימת בחדר הרופא, כי כמו שאת רואה כאן בפורום, יש לנו כר ידע נרחב מאד, ואנחנו גם מתעדכנים כל הזמן בחידושים, ואנחנו ברוב המקרים יודעים לטפל.

התלקחות מוגדרת כשיחס חבלון/ קראטינין בשתן מעל 2000 אבל הנורמה ברוב המעבדות היא עד 200 מג/גר . מוכרים בהחלט מצבים בהם החלבון בשתן מעל הנורמה אבל טרם הגיע לטווח הנפרוטי המצוין לעיל מבלי שהחלבון בדם ירד. לרוב סביב מחלות זיהומיות אבל בחהלט כתוצאה של חוסר שליטה על המחלה של הטיפול שניתן. כדי להחליט אם יש או לא שליטה על התסמונת הנפרוטית תחת הטיפול בסטרואידים רצוי לעיין בכל המהלך של המחלה והבדיקות

אורטיקריה כרונית יכולה להופיע בתגובה לטריגרים שונים בינהם גם מחלות זיהומיות מתח נפשי ועוד. בחלק מהאנשים זו מחלה חולפת, לא תמיד ניתן לדעת מראש .

שלום מאודי, 1. לכל מחלה זיהומית, לרבות מחלות מין, יש תקופת דגירה שהיא פרק הזמן החולף בין ההדבקה ב'מיקרוב' לבין הופעת התסמינים הראשונים של המחלה. פרק זמן זה נע בין מספר ימים (למשל זיבה) למספר שנים (למשל 'איידס'). 2. כן, למשל 'איידס'. 3. אני לא מכיר המלצה לבצע בדיקות שגרה תקופתיות למחלות מין (חריג לכך הם עובדים בתעשיית המין, כמובן). 4. קימות חלופות לפניצילין לטיפול בעגבת אצל אנשים הרגישים לתרופה זו. הרבה בריאות אפי

שלום איתן, יש הרבה מחלות זיהומיות שיכולות לגרום לכאבי בטן. כדי לאבחן אותן צריך לבצע בדיקות מתאימות (תרביות מסוגים שונים, PCR, חיפוש מיקרוסקופי אחר טפילים), ואם כל הבדיקות יוצאות תקינות אז יש שתי אפשרויות: 1. שלא מדובר בבעיה זיהומית. 2. מדובר בבעיה זיהומית שאין אפשרות לאבחן אותה. הרבה בריאות אפי

שלום מאיה, מה שם הבדיקה החיובית למחלת שרטת החתול המתואת בשאלתך? ומה שם הבדיקה החיובית ל- CMV המתואת בשאלתך? הרבה בריאות אפי

שלום, לא. הרבה בריאות אפי

שלום, באיזו מחלה את חוששת להידבק במהלך האירוע המתואר בשאלתך? הרבה בריאות אפי

שלום שחר, אני לא מכיר קשר סיבתי מוכח בין חיסוני כלבת לבין תחלואה בסרטן. בנוגע למחלות אוטואימוניות, יש דיווחים בספרות המקצועית על הופעת מחלות כאלו לאחר התחסנות (לא רק נגד כלבת). הרבה בריאות אפי

שלום, זהו פורום של מחלות זיהומיות בלבד. אני ממליץ לך אפוא להפנות את שאלתך לפורום של ריאומטולוג/ית, אורטופד/ית או מומחה/ית לכאב. הרבה בריאות אפי

שלום עדי, חי ובועט (ומגיע אפילו אלי לאוגנדה). הרבה בריאות אפי

מדובר בעליה קלה במספר ההאיאוזינופילים ויש לכך סיבות רבות כמו משני לאלרגיה, מחלות זיהומיות, תרופות, מחלות דלקתיות ועוד, באופן עקרוני גם מחלות גידוליות יכולות להיות, אך זו לא הסיבה השכיחה.

שלום בן29, אני ממליץ על בדיקת שתן חוזרת ל- STDs. הרבה בריאות אפי