ב-13 בפברואר 2022 יצוין יום הרדיו העולמי בנושא ״רדיו...
'כללית מושלם' מפחיתה את תעריפי הטיפולים הפרה-רפואיים בתחום...
בית החולים אלי"ן בירושלים פותח את מרכז פל"א - מרחב טכנולוגי...
נשים רבות סובלות מתסמיני גיל המעבר, כאשר השכיח בהם הוא גלי...
המוזיקה תופסת מקום חשוב בחיי התינוק, לרוב בזכות מודעות...
שלום רב, אין לי ניסיון עם המכשיר החדש של מסאג' או חימום העפעפיים, אך אין פשוט מחימום העפעפיים ע"י קומפרסים חמים בשיטה הפשוטה ביותר, הידועה לך, ולגבי מסאג', אין טוב יותר ממסאג' מכני של העפעפיים בעזרת מגבוני EYECARE. לגבי שאר הטיפול בתרופות שציינת ניתן לנסות אך אני בספק אם יביאו לשינוי מהפכני בבעייתך הכרונית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
שלום יפעת, טיפול פסיכולוגי, הנשען בעיקר על דיבור, יכול להיות סיוט עבור ילד/מתבגר עם סלקטיב מוטיזם או חרדה חברתית. במקרים כאלה, יש טעם לשקול טיפולים הבעתיים (טיפול באמנות, בתנועה או - הכי מומלץ במקרים כאלה - טיפול במוזיקה). הידיעה שלא תצטרך לדבר אם לא תרצה, ועדיין לקדם את עצמה בדרך עקיפה והדרגתית יכולה לגייס אותה או לפחות להחליש את ההתנגדות. בהצלחה ליאת
אופני הטיפול במוסיקה בילדים עם הפרעות תקשורת (בקשת האןטיסטית) הוא רחב ועיקרו הוא השגת רגעי קשת משותף(joint attention) מרובים על מנת לייצר פתח לתקשורת ולהגיע לעולם הפנימי של הילד. לרוב המטפל/ת מנסים לחקות/להפריע ב/ את פעילות חזרתית של הילד ואז לייצר שינוי חד. גורם ההפתעה לרוב הוא הניצוץ לקב המשותף. בנוסף, לילדים אוטיסטים רבים יש יכולת לזכור שירים ואף לתקשר באמצעותם ודרכם ניתן להגיע אליהם. בנוסף, הפקת מוסיקה היא משחק "קל לתפעול" כך שאפקט ההצלחה שהילד חווה הוא מיידי ומעורר תגובה אליה ניתן להתחבר.
ב-13 בפברואר 2022 יצוין יום הרדיו העולמי בנושא ״רדיו...
'כללית מושלם' מפחיתה את תעריפי הטיפולים הפרה-רפואיים בתחום...
בית החולים אלי"ן בירושלים פותח את מרכז פל"א - מרחב טכנולוגי...
נשים רבות סובלות מתסמיני גיל המעבר, כאשר השכיח בהם הוא גלי...
המוזיקה תופסת מקום חשוב בחיי התינוק, לרוב בזכות מודעות...
התקף חרדה עלול לפגוע קשות בתפקוד היומיומי: דופק מואץ, בעיות...
הטיפול בחולי סרטן, באמצעות הרפואה הסינית, כולל דיקור סיני...
בשורה לחולי אלצהיימר: לראשונה מזה 20 שנה, ה-FDA אישר תרופה...
שלום רב, אין לי ניסיון עם המכשיר החדש של מסאג' או חימום העפעפיים, אך אין פשוט מחימום העפעפיים ע"י קומפרסים חמים בשיטה הפשוטה ביותר, הידועה לך, ולגבי מסאג', אין טוב יותר ממסאג' מכני של העפעפיים בעזרת מגבוני EYECARE. לגבי שאר הטיפול בתרופות שציינת ניתן לנסות אך אני בספק אם יביאו לשינוי מהפכני בבעייתך הכרונית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
שלום יפעת, טיפול פסיכולוגי, הנשען בעיקר על דיבור, יכול להיות סיוט עבור ילד/מתבגר עם סלקטיב מוטיזם או חרדה חברתית. במקרים כאלה, יש טעם לשקול טיפולים הבעתיים (טיפול באמנות, בתנועה או - הכי מומלץ במקרים כאלה - טיפול במוזיקה). הידיעה שלא תצטרך לדבר אם לא תרצה, ועדיין לקדם את עצמה בדרך עקיפה והדרגתית יכולה לגייס אותה או לפחות להחליש את ההתנגדות. בהצלחה ליאת
אופני הטיפול במוסיקה בילדים עם הפרעות תקשורת (בקשת האןטיסטית) הוא רחב ועיקרו הוא השגת רגעי קשת משותף(joint attention) מרובים על מנת לייצר פתח לתקשורת ולהגיע לעולם הפנימי של הילד. לרוב המטפל/ת מנסים לחקות/להפריע ב/ את פעילות חזרתית של הילד ואז לייצר שינוי חד. גורם ההפתעה לרוב הוא הניצוץ לקב המשותף. בנוסף, לילדים אוטיסטים רבים יש יכולת לזכור שירים ואף לתקשר באמצעותם ודרכם ניתן להגיע אליהם. בנוסף, הפקת מוסיקה היא משחק "קל לתפעול" כך שאפקט ההצלחה שהילד חווה הוא מיידי ומעורר תגובה אליה ניתן להתחבר.
הי מימה, רצון זה לא משהו שמגיע מבחוץ, כך שאיני יודע מה יכול להביא תשוקה. דווקא פעילות גופנית ידועה כמסייעת בדיכאון (אם כי יש כאן משהו "טריקי": מי שמדוכא לא תמיד מוצא כוחות לפעילות ספורטיבית). באשר לטכניקות טיפול - בוודאי שיש. יש טיפול במוסיקה למשל, או פסיכודרמה. לא בטוח שזה יפתור את בעיית האמון הקשה שלך מול דמויות המטפלים (זה הרי לא קשור לטכניקה כזו או אחרת), מה שמרמז אולי על מה שיכול לשחרר: קשר מיטיב שיש בו אמון ויכולת להעזר. אודי
נופר שלום, מהכרותי עם התחום ועולם המטפלים- מירב השימוש הוא בכלי נגינה למיניהם + לעיתים תוכנות מחשב ומערכות שמע. אבל- יש לי מספר רעיונות הקשורים לסאונד ועיצוב סאונד שייתכן ויעניינו אותך: אתפנה לכך בעוד מספר ימים ואשמח לחזור אליך. בנוסף, ממליץ לך לפרסם גם בפורום של יה"ת http://www.yahat.org/forumNew.asp בהצלחה, דן הלפרין
טל שלום, בדומה למקצועות נוספים עם תחושה של שליחות והליכה אחרי 'קריאה מבפנים', גם לתחום הטיפול (מהתרפיות השונות ועד לפסיכולוגיה וכדומה) מגיעים אנשים מוכשרים המעוניינים לחקור ולהיות בתפר שבין האומנות לטיפול, במפגש האנושי המיוחד שנוצר. עבודה בתחום תמיד קיימת על אף שבשלבים הראשונים השכר הינו נמוך- עבודה עם עמותות ומוסדות שלצערנו שאים לדברים רבים ולאו דווקא לתחום הנ"ל. כמובן שבשוק הפרטי (קליניקות ומכונים) אין תקנות וקריטריונים ברורים ומוחלטים לשכר, וכוחות השוק הם שקובעים את שכרו של המטפל. בעבודה במשרד החינוך השכר משתווה לזה של מורים ועובדי הוראה והוא דיפרנציאלי ותלוי בפרמטרים רבים כמו השכלה, הכשרה, וותק ועוד. התנאים זהים לשאר עובדי ההוראה (פנסיה, קרן השתלמות, חופשות וכ"ו). לגבי המחוקק וההגדרה על פי החוק- ממליץ להתעדכן באתר של יה"ת (האגודה הישראלית לתרפיה בהבעה ויצירה) היות ונושא זה נמצא בתהליכים ומאבקים פרלמנטרים רבים. בהצלחה, דן
טלי שלום, בעיקרון- לימודי תואר שני הם היחידים המקנים תואר מוכר (מהמל"ג). כרגע מצב החקיקה בתהליכי הגדרה כך שלמעשה אין הבדל בין השניים אך בעתיד ידרשו המטפלים לתואר שני (אלו שלמדו לימודי תעודה יצטרכו לעשות השלמות). אפשרויות התעסוקה הן רבות. החל ממשרד החינוך, הבריאות, עמותות וגופים שונים המעסיקים מטפלים, קליניקות ומכונים ועוד. לא מדובר במשכורות הייטק אך אנשים רבים מוצאים שם את פרנסתם ועיסוקם. בהצלחה, דן הלפרין
רומי שלום, תהליך הסדרת חוק מקצועות הטיפול באמצעות יצירה והבעה (ובכללם גם תרפיה במוסיקה) נמצא בתהליך ארוך ומתיש שסופו לא ברור- התקדמויות לצד נסיגות שמורחות את הסדרת החקיקה. כנראה שהכיוון הוא לקראת דרישה לתואר שני ממוסד אקדמי מוכר על ידי המל"ג. ממליץ לך לברר באוניברסיטת בר אילן על תוכניות ההשלמה לתואר שני, לתרפיסטים במוסיקה. בהצלחה, דן
שלום מירב, המסלולים שאני מכירה הם רק של לימודי המשך כפי שכתבת בהודעתך.... הווה אומר שאת צריכה תואר ראשון באחד המקצועות אותם כתבת. אולי אם את פונה למקומות שבהם מלמדי פסיכודרמה ביבליותרפיה או תרפיה במוסיקה זה שונה. תבררי אם זה יכול להתאים לך. בהצלחה! ליאת.
שלומית שלום, נראה שאת מחפשת: טיפול בשילוב אומנויות (מכיל בתוכו כלים וגישות משלל דרכי ההבעה האומנותיות השונות). במכללת לווינסקי יש מסלול המחבר בין תרפיה במוסיקה ותרפיה בתנועה. שווה לברר שם, בסמינר הקיבוצים ובמכללות אחרות שיקפצו כשתעשי גוגל " טיפול בשילוב אומנויות. שיהיה בהצלחה, דן
שלום רב, מידע כזה- אם קיים ניתן למצוא באתר של מכבי. למכבי טבעי אין טיפול מסוג זה. ד"ר צוונג-גונן
מרינה שלום, מדברייך עולה צורך במתן עזרה ומענה למצוקה רגשית בה נתונה בתך. אצל אנשים שונים, ילדים ומבוגרים, מתעוררת לא אחת התנגדות לטיפול פסיכולוגי 'מסורתי'. טיפול בהבעה ויצירה יכול להוות גשר אלטרנטיבי בו יכולים המטופל והמטפל ליצור קשר טיפולי ביניהם, דרך שימוש באומנות כשפה לא וורבלית, פחות מאיימת ופחות סטיגמאטית. במידה וישנה נטייה מוקדמת של הילדה לכיוון המוסיקה (תחום של חוזק, בו היא מרגישה ביטחון וממנו יכולה לשאוב כוחות להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה)- הייתי ממליץ בחום לנסות תרפיה במוסיקה. בתהליך הטיפולי תערך הערכה של הצרכים, החוזקות והקשיים ולפיכך יקבעו המטרות הטיפוליות ואופני הטיפול השונים. מצוקות רגשיות (ביניהם חרדה), מהוות לעתים קרובות "עילה" לפנייה לטיפול בהבעה ויצירה. ממליץ לך לעיין בתשובה שכתבתי מתאריך 6/12/11 בנוגע לתרפיה באומנות. בהצלחה, דן
חן שלום באופן כללי כאשר מדובר עם ילד עם קשיים במספר תחומים הוא בד"כ מטופל במסגרת מכון להתפתחות הילד או במידה ומדובר בבעית תקשורת במכון של אלו"ט האם אתם מצאים תחת מסגרת כזו? מטרת גן שפתי לעזור לילד שזקוק לתשומת לב אישית יותר - הן מבחינת למידה והן מבחינת השתלבות. השתלבות בגן כזו אינה מונעת חזרה למערכת החינוך הרגיל בהמשך ופעמים רבות מקדמת את הילד מאוד. במידה ועולה התלבטות בנושא עליך לפנות להתפתחות הילד בהקדם (מדובר בתהליך שלוקח זמן) בהצלחה
שלום. טיפולים רבים יכולים לעזור בסכיזופרניה. זה כולל מגוון טיפולים באמנות (כגון תרפיה במוזיקה, תאטרון, תנועה, ציור וכד'). זה יכול לכלול גם טיפול בצילום. יחד עם זאת - המטפל צריך להיות מטפל מוסמך עם השכלה מקצועית ונסיון עם עבודה עם מתמודדים עם סכיזופרניה. בברכה, ד"ר אהוד ססר
שלום ורד, תרפיה בהבעה וביצירה לילדים הוא תחום רחב הכולל מספר סוגים של טיפולים, כגון: טיפול באמנות, טיפול במוזיקה, פסיכודרמה, טיפול בתנועה וביבליותרפיה (=טיפול המשתמש בתהליכי כתיבה וקריאה בטקסטים ספרותיים). מבחינת הדגשים ומטרות, המטפלים מתעלים את כלי הטיפול האומנותיים לאמצעי תיווך בלתי מאיימים, שדרכם יכול המטופל לבטא את התכנים המעסיקים אותו, רגשותיו וכיוצ"ב. בעזרת המטפל מתקדם המטופל בהבנה ובעיבוד חוויותיו ובשיפור עמדותיו והתנהגותו. כל אחד מהטיפולים הללו עשוי להתאים, לא רק לאנשים בספקטרום האוטיסטי, אלא לכל אדם הסובל מקושי נפשי כלשהו. היתרון הבולט של כל אחד מסוגי הטיפול שמניתי לעיל בהקשר לילדים ומתבגרים בספקטרום האוטיסטי הוא השימוש בכלים בלתי מילוליים, אשר דרכם מתבטאות החוויות והרגשות של המטופל. היות ולעיתים קרובות, יכולת ההבעה המילולית ו/או המוטיבציה להשתמש בשפה לצורך תקשורת הינה מוגבלת בקרב ילדים בספקטרום האוטיסטי, סוגי הטיפול הללו עשויים להתאים לאוכלוסיה זו. באופן דומה, גם בקרב ילדים ומתבגרים המאובחנים כאספרגר, אשר יכולתם המילולית רהוטה, אך דווקא בשל כך הדיבור האינטלקטואלי מקשה על החיבור לרבדים עמוקים יותר בנפשם, עשויים טיפולים כאלה לפתוח צוהר לחומר לא מודע/מודחק. בברכה, ד"ר איריס שגב.
שלום לסטודנטית אין לי מושג איזו תרפיה נדרשת שיותר. גם טווח המשכורת מאד רחב משום שיש שוק פרט ושוק ציבורי ולא ניתן לערוך השוואות ביניהם. מבינה משאלתך שאת בעיקר חווה בלבול מה שטבעי לאור מגוון "התרפיות" אבל אולי כדאי לחשוב גם מה מעניין אותך ומה מתחבר אלייך באמת. אני בדיעה שכשאדם עושה את מה שהוא אוהב הוא גם יהיה טוב בזה- ואז...בהתאם, גם המשכורת. אם יש פה אנשים בפורום שרוצים להמליץ לך מנסיון לימודיהם- אשמח אם יוסיפו תגובות. ליאת.
שלום אפרת, טיפול פרטני טוב, ע"י פסיכולוג/ית קליני/ת או מטפל/ת במוסיקה, יכול לתרום רבות לבתך, ולקדם את מצבה הרגשי. כשאת שואלת האם טיפול במוסיקה יספיק, אני שומעת (אולי) שמובלעת אצלך הנחה לפיה הפסיכולוג הקליני מיועד למקרים הקשים, וטיפול במוסיקה מכוון למקרים פחות חמורים. זוהי, כמובן, הנחה לא תקפה. ההבדל המרכזי נעוץ בטכניקה הטיפולית. פסיכולוג ילדים משתמש בתראפיה באמצעות משחק, ואילו המטפל במוסיקה ישתמש בכלי נגינה ובמוסיקה ככלי הטיפולי המרכזי. שניהם מכוונים לקשיים הרגשיים של הילדים, אליהם קשה בדר"כ להגיע באמצעים מילוליים ישירים. יש הבדלים נוספים בין שני סוגי הטיפול, הנובעים מאופי ההכשרה שלהם, ואין בהם כדי לנבא את הצלחת הטיפול. לשניהם פוטנציאל גדול לסייע לילדה שלך, ואני מעודדת אותך ליזום פנייה בהקדם. לבסוף, לשאלתך האם עדיף טיפול קבוצתי או פרטני, אני מניחה שהתשובה תלויה במידה רבה בנסיבות הספציפיות שבעטיין מגיעה הילדה לטיפול. יש ילדים המרוויחים מאד מהטיפול הקבוצתי, בהיותו מעודד אינטראקציות חברתיות בסביבה מוגנת, אך יש ילדים שיפיקו יותר מעבודה פרטנית, בשל צורך גדול יותר בתשומת לב ייחודית, ומענה ספציפי. שווה להתייעץ עם הגורם הטיפולי שיראה אתכם, ויכיר את הקשיים מקרוב. אולי הפסיכיאטרית? בהצלחה ליאת
שלום רב, תודה על אלף התודות. יש פתרון לבעיה שלך והוא כרוך בפניה לטיפול בשיחות ו/או תרופות. בקרוב אפתח קבוצה לאנשים עם חרדה חברתית ברחובות ואת יכולה לראות האם סביבה רגועה ואמפאטית שכזו יכולה לזעור לך לעשות צעדים ראושנים לעבר היתפתחות ורכישת בטחון עצמי. בברכה, ד"ר יאנקו 08-9461893 ניתן להתקשר לגבי הקבוצה בעוד שבוע
שלום רב לאור התלונות שאת מתארת, לא ברור האם שימוש בהיפנוזה יוכל לעזור לפתור את התסמינים, אך ייתכן שיוכל להקל עליהם במידה והטיפול יינתן ע"י איש מקצוע המיומן בטיפול בכאב. בברכה ד"ר עמיר לאור
מקובל ברפואה המשלימה שמסג' מסוכן מאחר ויכול לגרום לפיזור של תאי סרטן. בתשובות קודמות לשאלה זו התייחסתי לדבר זה והסברתי שאין לכך ביסוס מדעי אך כל זמן שאין הוכחה אחרת הייתי נמנע ממסג' בזמן האחרון מופיעים מאמרים ומחקרים בעד מסג' הטוענים שפעולה זו לא רק שעוזרת לטפל בסימפטומים ובמצב הרוח אלא אף משפרת את תפקוד המערכת החיסונית. לכן, לפי הידע כיום, אינני רואה מקום להתנגד לעשות מסג' לחולי סרטן. ד"ר יוסף ברנר Massage therapy as a supportive care intervention for children with cancer. Oncol Nurs Forum. 2008 May;35(3):431-42. Review. Chair massage for patients AND carers: a pilot service in an outpatient setting of a cancer care hospital. Complement Ther Clin Pract. 2008 May;14(2):136-42 Massage modalities AND symptoms reported by cancer patients: narrative review. J Soc Integr Oncol. 2008 Winter;6(1):19-28.
להליכה כמעט ואין ערך לאוסטאופורוזיס. התעמלות בונה עצם - זה העיקר. תוכלי לקרוא באתר שלי.
לימור שלום רב, על-פי התאור שלך אכן הנושא המרכזי הינו קשיים רגשיים. דרכי הטיפול המקובלות בגיל 8 שנים הינן: טיפול פסיכולוגי או תרפיה באמנות או תרפיה בתנועה או תרפיה במוסיקה או תרפיה באמצעות בעלי-חיים. הפורום עומד לרשותכם בכל מקרה של שאלה נוספת. בברכה, ד"ר מ. למפיט
שלום ירדנה, מאחר והאילמות הסלקטיבית יכולה להשפיע באופן נרחב על חיי הילד והמשפחה, הטיפול ה'טוב' בה, צריך לתת מענה רחב ככל האפשר, ולהביא בחשבון, מלבד את הילד עצמו, גם את ההורים והמשפחה ואת המסגרת החינוכית בה הוא שוהה. לכן, כדי שהטיפול בילד יצליח, חשוב לבטיח סביבה רגועה ומכילה בבית ומחוץ לו. ככל הנוגע לטיפול בילד עצמו, יש לשלול לפני הכל קשיים שפתיים-תקשורתיים (אצל קלינאית תקשורת). הטיפול באמצעות בעלי חיים הוא טיפול טוב ומקובל בסלקטיב מוטיזם, וכמוהו גם כל הטיפולים ההבעתיים (כגון טיפול במוסיקה, באמנות, דרמה או תנועה). מאחר ומדובר בהפרעת חרדה בעלת מרכיב חברתי, חשוב לכלול בטיפול גם מרכיבים התנהגותיים, שיתרגלו את הילד באמצעות טכניקות של חשיפה, להתמודד עם החרדה החברתית. כדי להיות בטוחים שהטיפול אכן טוב ומספק, יש להעריך היטב את עוצמת התופעה, את המשאבים הקיימים, ואת התגובה של הילד לטיפול. אני מזכירה לך את חשיבותה של התמיכה המשפחתית ויכולת ההכלה של ההורים, כמרכיב מהותי ומרכזי בהצלחת הטיפול. בהצלחה ליאת
שלום סיג, כל האפשרויות הטיפוליות שציינת: פסיכולוגי, פסיכודרמה ותרפיות אחרות נועדו לתת עזרה בהתמודדיות עם הכעס, הירידה בערך ובבטחון העצמי,תחושות הסבל ועוד... גם אומנויות לחימה מתמודדות עם נושאים אלו, השוני הוא בדרך הטיפול: פסיכודרמה - משתמשת בהמחזת החיים ובתאטרון של הנפש ככלי טיפולי. טיפול בתנועה- משתמש בתנועת הגוף ככלי טיפולי, בשונה מאומנויות לחימה שמבוססות על תרגילים גופניים ועל יחסי מורה - תלמיד, בטיפול בתנועה משלבים בין הגוף לנפש תוך עיבוד (גם מילולי) של התכנים שעולים. בדומה לכך, טיפול במוסיקה ( משתמש במוסיקה ככלי טיפולי) וטיפול באומנות פלסטית. שיהיה בהצלחה, ענת