תוצאות חיפוש עבור תמצית דרדר

טוב אודי, אם חשבת שהפורום גוסס, או ישן, או שותק, וואלה, הכנסתי לך כאן רוח פרצים! אבל האמת, חשבתי אולי שיבנה משהו חדש, אבל אם זה יהיה העתק של הקודם, (בזמן שהייתי פה לפני כמה זמן זה היה.... נראה לי המון המון זמן) אז מה בעצם עשינו? אלא מה? אמרת לענות על המקום? כאילו זה מה שישנה, ללכת כאן מכות? הרי המטרה של הפורום היא לא בדיוק זו, שאלת מה הציפיות שלי, הבהרתי אותן, בהחלט גם ניתוחים מעמיקים על הפסיכולוגיה וגם על שיטות וגם על בעיות ספציפיות, אבל לא בדיוק מקום של שיטור לכל מיני הטרדות לכל הסוגים והמינים... מקסימום, לא יתאים, לא אכתוב... לי זה נשמע תת רמה ממש מכל הבחינות כל מיני דברים שאפילו נכתבו כאן לאחרונה, ושוב לא מדברת על מי שמדברת על כאב, מדברת על מי שעולה לה בחיים להטריד מינית מטפל, אחרת זה לסתום לה את הפה, כי בלי לדבר בצורת תת רמה שכזו, אז זו סתימה טוטלית. או כאשר מישהי לא מוכנה שידונו בדרך הטיפול כי זה פוגע במטפלות שהיו לה!!! תגיד לי זה רציני זה? זה צורת דיון? זו השתלטות ממש, היו לך שתי מטפלות היה לך טוב, אתן אז מה? (לא מדברת על מיקה שחוששת מחרדה!!!) מדברת על מי שחושבת שהיא מרכז העולם ומה שמתאים לה חייב להתאים לכולם! סוג של כתיבה כזו דרדר את הפורום, ויש לי הרגשה שלשם זה בדיוק הולך.

האם ידוע למישהו על טיפול שיכול להעלים את הטפיל מהגוף? בשלוש שנים אחרונות אני חווה סימפטומים מוזרים שמגיעים בהתקפים של בחילות קלות ומעט צרבת. רגישות במפרקים לעיתים עם חולשה כללית והרגשת ריחוף וטשטוש קוגנטיבי קל. כל הבדיקות הרפואיות תקינות ולדעת הרופאים אין לי כלום. לפני שנה אבחן אותי רופא קינסולוג כנגוע בטפילים ונתן לי אורגנו, כסף ועוד מה שהיטיב את מצבי ושבתי להרגיש מצויין למשך 2-3 חודשים אז שבו הסימפטומים. לפני חודש אובחן אצלי בבדיקת צואה בלסטוציסטיס הומיניס. טיפלתי 10 ימים בפלגיל וזה גרם לדרדור מצבי למספר ימים ואחר כך חשתי הטבה משמעותית מאוד למספר ימים. אולם בסוף תוכנית הטיפול נמצא בבדיקת צואה שהטפיל עדיין קיים. כרגע אני חש שוב את הסמפטומים שתוארי קודם לכן. האם ידוע למישהו על טיפול שהצליח לנקות לחלוטין את הטפיל??? בתודה, עופר האם ידוע למישהו על טיפול שהצליח לנקות לחלוטין את הטפיל??? בתודה, עופר

‏שלום,אמי ‏בת 84.לא נוטלת תרופות באופן קבוע. גרה בגפה. ‏היא קצת מקוררת ואתמול היא ‏כנראה נרדמה מול טלוויזיה כרגיל, בישיבה על כורסה. ‏ואז היא דמיינה ‏שעל הספות בסלון יושבות שתי נשים ושני גברים, ‏ואז היא התחננה בפני הם שיעזבו את הבית היא רוצה כבר לישון אבל היא ממש לא התייחסו אליה כאילו הייתה כלב לדבריה.. ‏היא קמה במציאות הפיזית בקשה לטלפון הקווי וחייגה למשטרה (במציאות) ‏ואז ‏הגיעו מד״א, איחוד הצלה ומשטרה. ‏בדקו אותה רצו ‏לאשפז אותה אך סרבה ‏לכן בדקו אותה ועזבו…ברקע חיים קשים ביותר (מספר אובדנים, 3 אחים, ‏האחרונה לפני חמישה חודשים בגיל 60 סרטן אלים ביותר במערכת העיקול). ‏מקרה חירום כנראה דרדר את מצבה כפי שאני צפיתי וגם סובלת מדיכאון, לקויות שמיעה ועוד. ‏אני מאוד מוטרדת מהחלום האמיתי שהיה לה.. ‏השיח עם הדמויות ‏והתחנונים בפניהם שיעזבו כי היא רוצה לישון… ‏ ‏ממש עצוב…האם זה סימן של אלצהיימר? דימנציה? ‏תודה מראש

שלום. שואלת עבור אימי. בת 77. דכאון אמיד. טופלה שנים רבות בנובריל אחרי ניסיון של תרופות רבות שלא עזרו. עם הנובריל הרגישה מצויין. בשלב מסויים הוסיפו ליתיום. לפני כמה שנים ייצור הנובריל הופסק ומאז ניסו מספר תרופות ללא הצלחה ביניהן סימבלטה, אדרונקס, אנאפראניל ועכשיו מלודיל. במקום הליתיום עקב בעיית כליות קלה נתנו למוגין. עד לפני כחודש וחצי קיבלה אנפראניל ולמוגין. למשך תקופה מסויימת הרגישה יותר טוב ואז עקב הדרדרות בדכאון הוחלף הלמוגין באריפליי. לאחר מס שבועות ללא שיפור הוחלף האנפראניל במלודיל. מצבה ממשיך להדרדר מבחינת הדכאון. האם ניתן לחזור מאריפליי ללמוגין יחד עם המלודיל ואיך מפסיקים אריפליי? לדעתי האריפליי דרדר אותה. והאם יש לך רעיון לאלו שהם שילובים בהתחשב בעובדה שנובריל עבד טוב? הפסיכיאטרית לא ככ יודעת כבר מה לעשות. תודה

שלום. שואלת עבור אימי. בת 77. דכאון אמיד. טופלה שנים רבות בנובריל אחרי ניסיון של תרופות רבות שלא עזרו. עם הנובריל הרגישה מצויין. בשלב מסויים הוסיפו ליתיום. לפני כמה שנים ייצור הנובריל הופסק ומאז ניסו מספר תרופות ללא הצלחה ביניהן סימבלטה, אדרונקס, אנאפראניל ועכשיו מלודיל. במקום הליתיום עקב בעיית כליות קלה נתנו למוגין. עד לפני כחודש וחצי קיבלה אנפראניל ולמוגין. למשך תקופה מסויימת הרגישה יותר טוב ואז עקב הדרדרות בדכאון הוחלף הלמוגין באריפליי. לאחר מס שבועות ללא שיפור הוחלף האנפראניל במלודיל. מצבה ממשיך להדרדר מבחינת הדכאון. האם ניתן לחזור מאריפליי ללמוגין יחד עם המלודיל ואיך מפסיקים אריפליי? לדעתי האריפליי דרדר אותה. והאם יש לך רעיון לאלו שהם שילובים בהתחשב בעובדה שנובריל עבד טוב? הפסיכיאטרית לא ככ יודעת כבר מה לעשות. תודה

הי , כבר שנתיים לא שוכבת עם בעלי הוא סובל מדיכאונות .. הוא על כדורים .. הויאגרה היתה עוזרת אבל כבר המון זמן אין בנינו דום דרדר אינטימי !! הוא מעצבן אותי .. אני מתוסכלת לגמרי ממנו .. הוא לא מראה יוזמה ועינין בכלל אני גם סובלת מדיכאונות ואני על כדורים ככה שזה לא עוזר ... אני התייאשתי ולומדת לחיות ללא סקס .

אפשר לדעתכם לסבול עמוק בפנים מערך עצמי נמוך ותחושת מסוגלות פגומה ועדיין למצוא זוגיות טובה? לפעמים אני מרגישה פצועה באורח חסר תקנה. קיוויתי שאמצע גבר שיאהב ויקבל אותי כמו שאני והחוק מרפי הזה שלח לי גבר שווה על הנייר ולא שווה כלום במהות שלו פנימה שרק דרדר לי את הבטחון עוד יותר. אני מפחדת להיות גלויה. מפחדת להראות חולשות. מפחדת להדחות. בדכ דוחה בעצמי אחרים כאמצעי להקדים תרופה למכה. ומצד שני אני לא רוצה!! לא רוצה לזייף חיוכים ובטחון לא אמיתי בשביל 'להקסים' מישהו. לא רוצה לשחק משחק של סקסית וחזקה ומושכת ומרתקת ומשהו שאני לא רק בשביל הריגוש ההתחלתי ובסוף לקבל כלום כי במילא זאת לא באמת אני שמרגשת אותו שם אלא איזה העמדת פנים. רוצה גבר שיראה אותי באמת ויקבל אותי באמת, בדיוק כמו שאני עם כל הכאב ותחושת העליבות שבי .. וזה הדבר שאני גם הכי מפחדת להראות החוצה 😞. בא לי מישהו שיחבק לי את הכאב וירפא אותי ויקבל אותי כמו שאני. אפילו המטפלת האחרונה שלי אמרה בכנות מציאותית שאין באמת דבר כזה 'אהבה ללא תנאי'. אז נמאס לי. נמאס שאני מרגישה שאי אפשר להראות רגשות אמיתיים בעולם הזה. שתמיד כאבים פנימיים מחפשים לעצמם מרחבים סודיים וסגורים להתבטא בהם, במקרה הטוב, כאילו שזה מגונה להיות אדם קצת פצוע או במצבי חולשה. אני מרגישה כמו בן אדם מזוייף כי אני סוחבת כאב פנימי באופן קבוע מזה שנים אבל לא מסוגלת להראות אותו אף פעם כלפי חוץ. למשל ספורות ממש הפעמים בחיי שהעזתי לבכות מול אנשים ולעומת זאת לכרית אני מוצאת את עצמי בוכה המון. הפער הזה לפעמים בלתי נסבל- האם באמת חייבים להיות עם מסכות כל הזמן?? איך אפשר בכלל למצוא זוגיות טובה בתוך המילכוד 22 הזה? כדי לגרום להם להתאהב ולרצות בך את צריכה להעמיד פנים שאת אחרת מאיך שאת באמת מרגישה עמוק בפנים כי מי אוהב אנשים לא מעשיים עם אנרגיה נמוכה?כולם מחפשים מישהו שירים אותם. הדיסוננס הזה זה די בלתי נסבל. וזה גם קצת כמו הביצה והתרנגולת. אם האקס האידיוט שלי כן היה מחזיר לי אהבה יכול מאוד להיות שלא הייתי בכלל מרגישה פצועה כיום. אולי הייתי נרפאית עד עכשיו??? העולם לא משתף איתי פעולה.

שלום, מנסים כשנתיים להרות, הריון אחד ספונטני שהסתיים בהפלה ותקופה ארוכה של ניסיונות והתדרדרות בריאותית שהתבררה כאנדומטריוזיס. היום, כשמונה חודשים אחרי ניתוח לאנדו אחרי מס' חודשים עם ניסיונות ספונטנים ועוד כשלושה מחזורים של הזרעה עם הורמונים. מחכים להתחיל טיפולי הפריה אם יתברר כי ההזרעה האחרונה לא הצליחה. יש פער של כשבוע וחצי שבועיים בין בדיקת הבטא להתחלה אפשרית של טיפולים לivf. גם חבל לי לפספס חודש ובעיקר חבל לי על כל מחזור שאני מקבלת היות והאנדו' דרדר מאוד את המצב הבריאותי שלי. 1. האם יש אפשרות לדחות את המחזור בכמה ימים בעזר גלולות? 2. האם יש טעם לנצל את החודש הזה לסבב הזרעה נוסף?

שלום רב, שמי טלי ואני בקרוב בת 20. בחודש האחרון סבלתי משלל תחלואות: הרפס זוסטר, פטריה בנרתיק, קלקול קיבה, חום, דלקת בשתן ועכשיו גם שפעת. אני פעילה ספורטיבית, ולפני כחודשיים החלתי לחוש עייפות גם אחרי 8 או 9 שעות שינה. איך ייתכן שהמערכת החיסונית שלי נחלשה כל כך ומה יכולות להיות הסיבות? איך ניתן לחזק את המערכת? תודה רבה מראש!

לפני כשנתיים קיבלתי טיפול במירו שעלה המינון מ15 מ"ג ל30 מ"ג, ואז ל45 מ"ג. לאחר שיפור במצבי ובהדרגה כעבור כשנה ומשהו ירדתי חזרה ל15 מ"ג. בזמן האחרון אני מרגישה התקפי חרדה שמעולם לא הרגשתי בעבר. המצב שלי מתדרדר. בהתחלה חשבתי שיש לי וירוס, שכן זה כלל שלשולים, הקאות, בחילות, אך רופא המשפחה משער כי מדובר במצב נפשי והציע לי להגדיל בחזרה ל30 מ"ג. בשל קושי רב ללכת לפסיכיאטר (בעבר הלכתי לפרטי, ועכשיו בשל יציאה מהצבא אני רוצה ללכת לפסיכיאטר דרך קופת חולים), קשה מאד למצוא תור קרוב, לא משנה עד כמה אני מיואשת. לפני יומיים הגדלתי ל30 מ"ג, ולדעתי זה רק הזיק לי יותר. פתאום יש לי מועקה עצומה בחזה, שאני מרגישה שעוד רגע אני מתפוצצת מיאוש, אני לא מוצאת נחת, ולמרות שאני אמורה להרדם עם ה30 מ"ג, אני רק נתקפת עייפות, אך לא באמת נרדמת, ולכן רק כדור בונדרמין שלם עוזר לי להרדם למס' שעות, אך המועקה לא חולפת. כמו כן אני לא מפסיקה לשלשל ולבכות, ואני רק מצפה שמשהו יוציא אותי מהסיוט הזה. ביום שני הקרוב סוף כל סוף יש לי תור לפסיכיאטר, אך אני מרגישה שאני אתמוטט עד אז, לכן יש לי תור לפסיכולוג היום, לא שאני יודעת עד כמה זה יכול לעזור, אבל גם משהו. שאלתי היא אם להמשיך עם ה30 מ"ג מירו, או לרדת חזרה ל15 מ"ג, האם זה לא מסוכן ואכן אפשרי? כי אני מרגישה שזה רק דרדר אותי בצורה מתישה, אני באמת מרגישה יאוש מטורף. והאם יכול להיות שעם הזמן הגוף מתרגל למירו וכבר לא משפיע לטובה כפי שעשה עד כה? אודה לתשובה מהירה. נ.ב: במידה וזה עוזר, אני בחורה בת 22 תכף, שבדרך כלל בריאה, מלבד ההערכת מעי רגיז, שאני מרגישה שמתדרדר לי יותר ויותר גם עם תרופות נוגדות דכאון.

לפני כשנתיים קיבלתי טיפול במירו שעלה המינון מ15 מ"ג ל30 מ"ג, ואז ל45 מ"ג. לאחר שיפור במצבי ובהדרגה כעבור כשנה ומשהו ירדתי חזרה ל15 מ"ג. בזמן האחרון אני מרגישה התקפי חרדה שמעולם לא הרגשתי בעבר. המצב שלי מתדרדר. בהתחלה חשבתי שיש לי וירוס, שכן זה כלל שלשולים, הקאות, בחילות, אך רופא המשפחה משער כי מדובר במצב נפשי והציע לי להגדיל בחזרה ל30 מ"ג. בשל קושי רב ללכת לפסיכיאטר (בעבר הלכתי לפרטי, ועכשיו בשל יציאה מהצבא אני רוצה ללכת לפסיכיאטר דרך קופת חולים), קשה מאד למצוא תור קרוב, לא משנה עד כמה אני מיואשת. לפני יומיים הגדלתי ל30 מ"ג, ולדעתי זה רק הזיק לי יותר. פתאום יש לי מועקה עצומה בחזה, שאני מרגישה שעוד רגע אני מתפוצצת מיאוש, אני לא מוצאת נחת, ולמרות שאני אמורה להרדם עם ה30 מ"ג, אני רק נתקפת עייפות, אך לא באמת נרדמת, ולכן רק כדור בונדרמין שלם עוזר לי להרדם למס' שעות, אך המועקה לא חולפת. כמו כן אני לא מפסיקה לשלשל ולבכות, ואני רק מצפה שמשהו יוציא אותי מהסיוט הזה. ביום שני הקרוב סוף כל סוף יש לי תור לפסיכיאטר, אך אני מרגישה שאני אתמוטט עד אז, לכן יש לי תור לפסיכולוג היום, לא שאני יודעת עד כמה זה יכול לעזור, אבל גם משהו. שאלתי היא אם להמשיך עם ה30 מ"ג מירו, או לרדת חזרה ל15 מ"ג, האם זה לא מסוכן ואכן אפשרי? כי אני מרגישה שזה רק דרדר אותי בצורה מתישה, אני באמת מרגישה יאוש מטורף. והאם יכול להיות שעם הזמן הגוף מתרגל למירו וכבר לא משפיע לטובה כפי שעשה עד כה? אודה לתשובה מהירה. נ.ב: במידה וזה עוזר, אני בחורה בת 22 תכף, שבדרך כלל בריאה, מלבד ההערכת מעי רגיז, שאני מרגישה שמתדרדר לי יותר ויותר גם עם תרופות נוגדות דכאון.

אימי סובלת מפרקינסון ואני מטפלת בה בכל הקשור לנטילת תרופות,בנוסף,היא סובלת שנים רבות מתת פעילות בלוטת התריס וטופלה באלטרוקסין שהיה תקין עד החלפת הפורמולציה שלו שגרם לה לתופעות לוואי קשות מנשוא. לאחר שנה של סבל,עברנו לאאוטירוקס ,באותו מינון,אך לצערינו לא כל תופעות הלוואי חלפו.לפני כחצי שנה עשינו מעבר נוסף והפעם לכדור בשם סינטרואיד.הכדור הזה דרדר את מצבה אל תהום איומה של כאבים בכל הגוף,לצריבות ודלקות בעיניים ולאולקוס. התלונות שלה היו כה קשות ועוצמתיות, עד שנאלצנו להפסיק לה זמנית את הטיפול. האנדוקרינולוג המקסים שמטפל בה בסבלנות רבה,אמר שלצערו אין עוד אופציות טיפוליות.האפשרויות שהוא מציע כרגע זה לנסות להביא טיפול מחו"ל. הוא דיבר על כדור מהודו או על כדור חדש מארה"ב אך הדגיש שהכל באופן פרטי ואישי. זהו.אנחנו כאן.לא יודעים מה לעשות ומה להחליט. בינתיים אמא מרגישה מצוין ללא הטיפול,אך ברור לי שלא זו הדרך. האם יש לך עצה ומענה עבורינו? על איזה כדור ללכת? איך מביאים אותו לארץ? האם קופת החולים מכירה בזה? סליחה על אורך המכתב, מקווה שבשורה בפיך. המון תודות מראש.

שלום רב, לאחרונה אין לי תחושה בחלק העליון של רגל שמאל, מקו המותן ועד הברך. בשאר החלק הנותר של הרגל וגם ברגל ימין התופעה לא קיימת והתחושה רגילהבאופן מלא . מעבר לתחושת האי נוחות של חוסר התחושה, כל שטח הפנים של העור ממש צורב באופן ממש לא נעים . התחושה קלה יותר בזמן הליכה. בלילה ממש הכאבים לא נעימים. האם מישהו מכיר את התופעה והאם ניתן לעשות משהו כנגד התופעה. האם טיפול בדיקור סיני יכול להועיל תודה על כל אינפורמציה שתתקבל כאן יום נעים

אני סובל בארבע שנים האחרונות מכאבים בגידים בקרסול. הכאב הופיע בעיקר אחרי פעילות ספורטיבית. הייתי לוקח אורקוקסיה 90 מ"ג והכאב היה חולף. בשבוע האחרון הכאב בקרסול תקף אותי בשתי הרגליים, אינני יכול לדרוך על הרגליים והאורקוקסיה לא הועילה ברגל ימין. א. האם יש טיפול אחר מלבד האורקוקסיה? ב. האם יש 'שם' לכאב בגיד? ג. האם יש לי דלקת בגיד או מתיחה או משהו אחר?

לפני חודשיים התחלתי ליטול גלולות "פמינט" לקראת חתונה בעוד 5 שבועות. בחפיסה הראשונה החל דימום ביום בו הייתי אמורה לקרחת את הגלולה האחרונה, הפסקתי כנדרש לשבוע. תכננתי לחבר את החפיסה השנייה והשלישית על מנת לא להיות במחזור בשבוע לפני החתונה בשביל המקווה. יצא ששוב ביום החארון של החפיסה השנייה- לפני שהספקתי לחבר- החל דימום, ולכן עשיתי הפסקה. שאלתי היא- האם ניתן להתחיל את החפיסה השלישית לפני שעבר שבוע מתום החפיסה השנייה- לאחר 5 ימים של הפסקה על מנת להיות בטוחה שלא יהיה כבר דימום בשבוע לפני החתונה? או שעדיף לחבר 2 חפיסות? הבעיה שאני חוששת ששוב יתחיל דימום כבר בחפיסה הראשונה ( בעקבות הדימומים רופאת הנשים החליפה לי את הגלולות למינולט עם מינון גבוה יותר- אולי זה יעזור?)? או אולי להפסיק את החפיסה הבאה יומיים לפני הזמן? לקחת אולי איזה שהם הורמונים אחרים שיגרמו לי לקבל מחזור שבועיים לפני החתונה בכל מקרה? יש לציין כי מה שחשוב לי בעיקר זה להגיע ללא דימום שבוע לפני החתונה ולא מניעת הריון.

ד"ר בן דוד, שלום בן 41 מזה שלוש שנים מוכר עם אבחנה משוערת של מחלת מנייר באוזן שמאל כולל טינטון רציף במשך 3 שנים ואירועי ורטיגו כמו כן ירידה בשמיעה דו צדדית (יותר משמאל) בטווחים של 30-40 ד"צ. עברתי אין ספור בדיקות ואני כבר מותש לחלוטין. תרופות לא עוזרות וגם לא הזרקות של אינטראטימפניות. שללו מס' פעמים גידולים וכו'. הבעיה שלי היא שהטינטון משפיע באופן ישיר על איכות תוצאות הבדיקות עד כדי כך שלעיתים הם אינם הגיוניות לדוגמא חולשת מבוך שמאל של 27% אבל תוצאה של 8 מע"ש בגירוי קר ו 51 מע"ש בגירוי חם. התוצאה הכי קרובה למבחן האמת הינה של 47 % חולשת מבוך שמאל. כרגע במרפאת סחרחורות רוצים שאבצע ENG בפעם הרביעית והפעם בשלוב בדיקת פיסטולה. ברשותך מס' שאלות: 1. מהי בדיקת ENG עם פיסטולה?. 2. הטינטון כגורם מרכזי להתדרדרות באיכות חיי, האם מכשיר שמיעה עם מסכך יכול לעזור? 3. במידה ויתגלה שיש לי אכן פיסטולה, למה הכוונה והאם זה יבטל את האבחנה של מנייר? מצטער על האמייל הארוך, אני כבר דיי מיואש ומותש מכל הבדיקות החוזרות ונשנות., הנושא הזה דרדר את איכות חיי עד לניתוק חברתי והימנעות מפעולות או מקומות שעלולות להחמיר את הבעיה.

ראיתי לאחרונה את הסרט ללא גבולות אשר מדובר על בנאדם שסביר להניח בעל הפרעות קשב וריכוז טיפוסי ,מבולגן,בטלן,ללא מוטיבציה,אשר לוקח יום אחד כדור אשר הופך אותו פתאום לחד,מפוקס,כל יכול בעצם,פתאום הוא לא הבין איך יכל לחיות בבלאגן שחי לפני כן,אך הכל טוב ויפה וגרם לבחור לאט לאט להתמכר לחומר אשר רק דרדר את מצבו עם הזמן ,האם יש פה איזושהי מטאפורה על הריטלין?שבהתחלה הוא הופך אותך לחד,טוב יותר,חדור מוטיבציה,מצליח ולבסוף אתה מוצא את עצמך מכור לחומר כדי לתפקד ואף גורם לך רק לרע בסופו של דבר? שראיתי את זה ישר אמרתי הכותב של הסרט סביר להניח שהתכוון להראות לצופים משהו על דור הריטלין...

שלום ד"ר אמיל ליטבק. אני אמורה לעבור טיפולי שיניים מורכבים הכוללים סתימות, עקירות, מבנים כתרים שתלים יש לי נסיגת חניכיים מתקדמת מאוד. הרמת סינוס אני מאוד מפחדת האם טיפול בלייזר מתאים לי? חשוב לי לציין שיש לי "רומן" עם מרפאת שיניים לפני כשנתיים סיימתי טיפולים קשים של כימו והקרנות עקב סרטו שד וזה דרדר את מצב השיניים. תודה לאל אני נקייה. אודה לתשובתך.

היי אודי שאלה לי אלייך, יש לי חבר.כבר כמעט חצי שנה הבחור חכם נאה מראה ויש בו הכול מה שכן-יש לו לא מעט תכונו תשליליות ובעיות נפשיות וגיליתי את זה רק בחודש האחרון הבחור מודע אבל לא רוצה פסיכולוג או עזרה וחושב שהכול בסדר אם כי אומר אני סמרטוט אבל אני בטו חבכל צעד שלי. בנוסף לכך הבחור מאוד מאוד מאוד רוצה לקיים יחסי מין ואני בתולה צעירה ובת בכורה ילדה טובה מבית טוב ששומרת על עצמה ושומרים עליה בהתחלה שהבאתי את הבחור הבייתה מאוד מצא חן בעיניים-ההורים כיבדו אותו נתנו ונותני םהכול.כאשר התחילו לגלות אצלו כל מיני תכונו תשליליות-הם לא מנסים אולי להפריד ביננו אבל כל הזמן רומזים לי שהוא לא בשבילי ולא בשבילי ובאיזהשהוא מקום אני יודעת שהם צודקי םאבל אני אוהבת אותו מאוד וקשורה אליו הוא מעליב אותי ופוגע בי ואני סולחת לו-לא פעם עכשיו התברר לי שהוא גם יוצא איתי חצי שנה רק בשביל מין ואם לא אתן לו ואני לא מתכוונת לתת לו אז יחפף אותי מכל המדרגות אבל אין לו חברים ואני החברה ועוד חבר אחד היחידים בחיים שלו והוא גם בן יחיד אין לו אחים.אז אני מפחדת לפגוע בו או שיקרה לו חלילה משהו אם אעזוב מצד שני אוהבת אותו מצד שלישי הוא בכלל לא בשבילי אבל גם לי אין עכשיו כמעט חברות וחבר אחר להכיר ואני כבר מבוגרת יחסית ולא הכרתי אף חבר בינתיים מלבדו אז צר לי על זה היום אמא שלי ראתה הפרשת דם על התחתון כי הרתחתי במים רותחים בכביסה לנקות ולא לזרוק לפח.היא חשבה שהוא דרדר אותי לקיום יחסי מין אבל זה היה מהמחזור שנזל לי ...היא לא מאמינה לי.היא חושבת שקיימנו יחסי מין היא פגעה בי עמוק היא אמרה לי שהיא לא מאמינה יותר לאף אחד.היא כל הזמן אומרת שאני אעשה מה שאני רוצה והיא לא תפריד ביננו אבל שאני דופקת לעצמי את החיים.אבא שלי יותר מתון-אמא ממש מנסה להפריד ביננו-היא אומרת שלא אבל בלב היא כן-אולי מדאגה כי אמא שלי תמיד דואגת.לכולם.אחלה אמא שהשם יתן לה חיים ארוכים ובריאות. שבוע שעבר הוא ממש ממש העליב אותי ואמר דברים מגעילים...והייתי אצלו גםבבית 5 6 7 שעות בלי אוכל בלי מים אפילו כוס לשתות לא הציעו.אחרי כל זה...הוא היה ממש ממש ממש לא בסדר. אז אמא שלי התעצבנה ואנחנו דתיים-אז היא אמרה לי שהיא תתפלל לאלוקים שיפריד ביננו ואני התחננתי שלא....התחננתי ממש. אחרי כל זה נראה לי שהיא עכשיו לא מאמינה בי בגרוש וגם שונאת אותו אבל כדי לא לפגוע בי לא אומרת כלוטם הם שותקים אבל יודעי םשאנחנו לא מתאימים. אני אוהבת את הבחור.למרו תשהוא קצת "שרוט" בשכל...הוא מדבר על הסכמי ממו ןואם נתגרש שאנחנו רק בני עשרים וחמש ועוד לא התחתנו.הוא הולך אחר חוקי פיזיקה ומתמטיקה של שבלונו תכל הזמן-נניח 8 שעו תשינה אז אם יש 9 או 7 וחצי הוא כבר מאשים אותי שבגלל שנפגשנו אכלתי לו שינה...נגיד אוכל-4 ארוחות ביום באותה שעה בדיוק אותו אוכל בדיוק ואם סוטים מזה השם ישמור.הוא תמיד אומר שאני לא אהיה כל העול םשלו.שאם הוא יהיה באמצע מבחן של אוניברסיטה מועד ב אחרון לתואר אבל יגידו לו חברה שלך מדממת למוות בחוץ לך תעזור לה הוא לא יציל אותה לעולם! כי חשוב לו קודם כל הוא והמבחן.ממש אגוצנטרי כבר לא אגואיסט אפילו-אני עלפי שבועת הרופאים גם אם צעירה ולא נשבעתי...אפילו אם אדם זר לא עלינו גוסס אקום ואעזור לו.הוא לא.יתפוצץ העולם הוא והוא והוא וזהו.אין אחר! יש מבח ןעוד שבועיים וחצי-לא נפגשים מצידו שבועיים בכלל-אפילו לא טלפון-הוא והמבחן שלו.אםחברה שלו עם 40 חום אפילו לא יטלפן למה?כי יש מבחן.למשל שנוסע לצפון ואנחנו דרומים-לאיזה 5 ימים אפילו לא יאמר כי הגיע ואם אני מצלצל תאבל הוא באמצע נגיד עם חברים בקפה....ואי ןלו הרבה רק 1 או 2....אז הוא מסוגל לנתק לי בפרצוף בקיצור ד"ר אני לא יודעת מה אני עושה אני מתה עליו כאדם...אבל על כל הטוב חוכמה ויופי ודברים שנדלקתי בו -יש בו גם מלא שלילה ואני לא יודעת מה לעשות וחוצמזה למרות שמבקשת שתתיחס בבקשה לכל מה שהפניתי פה לעומק לכל שורה ושורה ותתן לי עצה אנא בבקשה...שואלת גם כדרך אגב איך יוזמים פרידה ומה עושים.איך מדברים ואיך גומרים ...איך שומרי םאחכ גם על ידידות איתנה ונאמנה.וחס וחלילה מקווה שלא ניפרד בינתיים שנשמור על שלום להתחתן איתו אני לא.אבל להעביר את הזמן שאין לי כלום בקושי חברות בקושי ידידים זה טוב לי וטוב לו... והוא לא ילד רע.כשיוצאים כיף לי איתו.עד שהוא מתחיל עם השטויות שלו.וכל פעם השטויות שלו זה או באימיל או בטלפו ןאו בסוף מפגש בלילה וזה אוכל אותי.מלא מבחני םנכשלתי בגללו וזה לא יאומן אמא שלי חושבת שהיא משלמת לאוניברסיטה שכר לימוד סתם ואני לא לומדת ואני הרי תלמידה מצטינת אני כבר לא יודעת מה לעשות תיעץ לי בבקשה על הכול.גם על אמא ואני גם על החבר ואני ועל בכלל תודה רבה רבה דר אודי.שבת שלום!

היי ליאת שאלה לי אלייך, יש לי חבר.כבר כמעט חצי שנה הבחור חכם נאה מראה ויש בו הכול מה שכן-יש לו לא מעט תכונו תשליליות ובעיות נפשיות וגיליתי את זה רק בחודש האחרון בנוסף לכך הבחור מאוד מאוד מאוד רוצה לקיים יחסי מין ואני בתולה צעירה ובת בכורה ילדה טובה מבית טוב ששומרת על עצמה ושומרים עליה בהתחלה שהבאתי את הבחור הבייתה מאוד מצא חן בעיניים-ההורים כיבדו אותו נתנו ונותני םהכול.כאשר התחילו לגלות אצלו כל מיני תכונו תשליליות-הם לא מנסים אולי להפריד ביננו אבל כל הזמן רומזים לי שהוא לא בשבילי ולא בשבילי ובאיזהשהוא מקום אני יודעת שהם צודקי םאבל אני אוהבת אותו מאוד וקשורה אליו הוא מעליב אותי ופוגע בי ואני סולחת לו-לא פעם עכשיו התברר לי שהוא גם יוצא איתי חצי שנה רק בשביל מין ואם לא אתן לו ואני לא מתכוונת לתת לו אז יחפף אותי מכל המדרגות אבל אין לו חברים ואני החברה ועוד חבר אחד היחידים בחיים שלו והוא גם בן יחיד אין לו אחים.אז אני מפחדת לפגוע בו או שיקרה לו חלילה משהו אם אעזוב מצד שני אוהבת אותו מצד שלישי הוא בכלל לא בשבילי אבל גם לי אין עכשיו כמעט חברות וחבר אחר להכיר ואני כבר מבוגרת יחסית ולא הכרתי אף חבר בינתיים מלבדו אז צר לי על זה היום אמא שלי ראת פהרשת דם על התחתון כי הרתחתי במי םרותחים בכביסה לנקות ולא לזרוק לפח.היא חשבה שהוא דרדר אותי לקיום יחסי מין אבל זה היה מהמחזור שנזל לי ...היא לא מאמינה לי.היא חושבת שקיימנו יחסי מין היא פגעה בי עמוק היא אמרה לי שהיא לא מאמינה יותר לאף אחד.היא כל הזמן אומרת שאני אעשה מה שאני רוצה והיא לא תפריד ביננו אבל שאני דופקת לעצמי את החיים.אבא שלי יותר מתון-אמא ממש מנסה להפריד ביננו-היא אומרת שלא אבל בלב היא כן שבוע שעבר הוא ממש ממש העליב אותי ואמר דברים מגעילים...והייתי אצלו גםבבית 5 6 7 שעות בלי אוכל בלי מים אפילו כוס לשתות לא הציעו.אחרי כל זה...הוא היה ממש ממש ממש לא בסדר. אז אמא שלי התעצבנה ואנחנו דתיים-אז היא אמרה לי שהיא תתפלל לאלוקים שיפריד ביננו ואני התחננתי שלא....התחננתי ממש. אחרי כל זה נראה לי שהיא עכשיו לא מאמינה בי בגרוש וגם שונאת אותו אבל כדי לא לפגוע בי לא אומרת כלוטם הם שותקים אבל יודעי םשאנחנו לא מתאימים. אני אוהבת את הבחור.למרו תשהוא קצת "שרוט" בשכל...הוא מדבר על הסכמי ממו ןואם נתגרש שאנחנו רק בני עשרה ועוד לא התחתנו.הוא הולך אחר חוקי פיזיקה ומתמטיקה של שבלונו תכל הזמן-נניח 8 שעו תשינה אז אם יש 9 או 7 וחצי הוא כבר מאשים אותי שבגלל שנפגשנו אכלתי לו שינה...נגיד אוכל-4 ארוחות ביום באותה שעה בדיוק אותו אוכל בדיוק ואם סוטים מזה השם ישמור.הוא תמיד אומר שאני לא אהיה כל העול םשלו.שאם הוא יהיה באמצע מבחן של בי"ס אבל יגידו לו חברה מדממת למוות בחוץ לך תעזור לה הוא לא יצי לאותה כי חשוב לו קודם כל הוא והמבחן.ממש אגוצנטרי כבר לא אגואיסט אפילו-אני עלפי שבועת הרופאים גם אם צעירה ולא נשבעתי...אפילו אם אדם זר לא עלינו גוסס אקום ואעזור לו.הוא לא.יתפוצץ העולם הוא והוא והוא וזהו.אין אחר! יש מבח ןעוד שבועיים וחצי-לא נפגשים מצידו שבועיים בכלל-אפילו לא טלפון-הוא והמבחן שלו.אםחברה שלו עם 40 חום אפילו לא יטלפן למה?כי יש מבחן.למשל שנוסע לצפון ואנחנו דרומים-לאיזה 5 ימים אפילו לא יאמר כי הגיע ואם אני מצלצל תאבל הוא באמצע נגיד עם חברים בקפה....ואי ןלו הרבה רק 1 או 2....אז הוא מסוגל לנתק לי בפרצוף בקיצור ד"ר אני לא יודעת מה אני עושה אני מתה עליו כאדם...אבל על כל הטוב חוכמה ויופי ודברים שנדלקתי בו -יש בו גם מלא שלילה ואני לא יודעת מה לעשות וחוצמזה למרות שמבקשת שתתיחסי בבקשה לכל מה שהפניתי פה לעומק לכל שורה ושורה ותני לי עצה אנא בבקשה...שואלת גם כדרך אגב איך יוזמים פרידה ומה עושים.איך מדברים ואיך גומרים ...איך שומרי םאחכ גם על ידידות איתנה ונאמנה.וחס וחלילה מקווה שלא ניפרד בינתיים שנשמור על שלום להתחתן איתו אני לא.אבל להעביר את הזמן שאין לי כלום בקושי חברות בקושי ידידים זה טוב לי וטוב לו... והוא לא ילד רע.כשיוצאים כיף לי איתו.עד שהוא מתחיל עם השטויות שלו.וכל פעם השטויות שלו זה או באימיל או בטלפו ןאו בסוף מפגש בלילה וזה אוכל אותי.מלא מבחני םנכשלתי בגללו וזה לא יאומן אמא שלי חושבת שהיא משלמת לביס פרטי שכר לימוד סתם ואני לא לומדת ואני הרי תלמידה מצטינת אני כבר לא יודעת מה לעשות תיעצי לי בבקשה על הכול.גם על אמא ואני גם על החבר ואני ועל בכלל תודה רבה רבה ליאת שבת שלום!

שלום למומחים, אני בן 77, סובל מערמונית מוגדלת, במעקב שוטף אצל אורולוג.האורולוג חושב שכדאי לנתח, אני מעדיף לדחות כל עוד אין הכרח בניתוח. לפי המלצת האורולוג אני נוטל קסטרל ופרמיקסון. לאחרונה שמעתי על תוסף תזונתי בשם "פרוסטה-קייר". האם ידוע לכם משהו על התכשיר? האם יש תוצאות חיוביות? שליליות? האם השימוש בו יכול להיות תואם לשימוש גם בקסטרל ובפרמיקסון? אני גם מטופל בתרופות לןןיסות לחץ הדם והדופק. האם כאן יכולה להיות השפעה נוגדת? בתודה ובברכה, עמוס

שלום רב, בשבוע שעבר חשתי בגירוי הולך ומתחזק בפי הטבעת בלילות. ביום שישי הסתכלתי בצואה וגיליתי הרבה מאוד תולעים לבנות ורזות. באותו ערב כבר לקחתי כדור וורמוקס. מאז גם הפסקתי עם הסוכר, התחלתי לאכול הרבה שום, גרעיני דלעת, גזר, לשתות חליטת דרדר ולענה, הקפדתי על ההגיינה כמו שצריך והבוקר אף החדרתי "נר שום". אך נכון לערב זה א-י-ן כל שיפור, לא בהרגשה ולא בנראה לעין. האם זה תקין? האם יש עוד משהו שיכול לעזור לי? פנייה לפרוקטולוג\בית חולים היא רלוונטית..? תודה

שלום רב, אני כחודש וחצי לאחר לידה. בימים הראשונים שלאחר הלידה, הנקתי הנקה מלאה והייתי מאוד מרוצה. הבעייה היא שלאחר מספר שבועות התברר לי בטיפת חלב שהתינוקת שלי לא עולה מספיק במשקל, ולכן כאמא דואגת, התחלתי לתת לה מיידית גם מטרנה בנוסף. ניסיתי גם לשאוב, בתקווה שהשאיבה תעודד את ייצור החלב, אבל למרות זאת היה לי מעט מאד חלב. מאכזב. מאז אני משלבת גם הנקה וגם מטרנה. הבעייה היא שמשום מה, התינוקת שלי מסרבת בתוקף בשבועות האחרונים לינוק משד ימין (כנראה שיש שם פחות חלב וזה מתסכל אותה והיא מתחילה לבכות ולא עושה אפילו את פעולת המציצה).ככה יוצא שאני מניקה אותה רק משד שמאל (שם יש חלב באופן מוזר ובזרם חזק..). אין לי כאבים של גודש בשד ימין, וגם כשאני לוחצת לבדוק אם יש חלב שם, אני רואה טיפות מועטות ואני מבינה למה היא מסרבת לינוק משם. לעומת זאת , בשד שמאל יש ממש זרם שנשמע ממש בזמן שהיא יונקת. חברותיי הפחידו אותי כשאמרו לי שאם אמשיך להיניק אותה רק משד שמאל, יהיה לי בסופו של דבר (לאחר שאפסיק להיניק) שד אחד קטן (ימין) ושד אחד גדול, וזה יהיה בולט באופן מהותי ואף יישאר ככה. 1) האם יכול להיות שחברותיי צודקות בקשר להבדל שיהיה לי בין שני השדיים אם התינוקת שלי תמשיך לינוק רק משד שמאל? 2) מה ניתן לעשות כדי שבכל זאת התינוקת שלי תסכים לינוק גם משד ימין? תודות וברכת שנה טובה!

אני חולה ביתר ל.ד וסכרת + היפרליפידמיה. כמובן שאני משתמש בתרופות כמו גלוקופאג,גלובן,ליפיטור,לופרסור'מיקרופירין וכדומה... החברה הנ"ל מכרה לי תוספי מזון שהיו אמורים לסייע לי לרדת במשקל. אולם הם אינם יודעית אם תוספי המזון האלו מתנגשים עם התרופות שאני לוקח. למשל מרכיבים כמו - גוארנה , פסיליום , סרפד ,דרדר כחול ,היביסקוס ,לימונית ,GLYCOSIDES ANTHERAQUINON ,הלוא , פאסילי ,ועוד ....כיצד אוכל לדעת אם אפשר לצרוך תוספים אלו או שהם מזיקים לי. הם כמו כן תומכים בדיאטה על פי סוג הדם ...האם הדיאטה הזו נכונה ובריאה?