תוצאות חיפוש עבור תהליכים טרום סרטניים

אמי קיבלה תשובה של בדיקות דם והרוםא הפנה להמטולוג: בבדיקת pep במסגרת הערכת אוסאיאופורוסיז משנית נמצא פיק מונוקלוני 0.7 גר% Momoclonal igg kappa in gamma concentration o.7 g/dl ברצוני לשאול על מה זה יכול להצביע?

שלום רב, לפני שנה התגלתה אצלי קשרית שגודלה עד 1.5 ס"מ. הייתי מאז אצל מספר רדיולוגים בכירים (4 בדיקות אולטרסאונד כאשר 3 איבחנו כ-T2). בנוסף אני ביקשתי בדיקות קלציטונין שיצאו 5.4, 4.9, 6.9 ואחרונה 4.6 CEA יצא לפני שנה תקין במקביל לבדיקת הקלציטונין 5.4). היום הייתי ביעוץ אצל אנדוקרינולוגית שאמרה לי שעל סמך האולטראסאונד לא צריך לבצע fna (ככה כל המומחים שהייתי אמרו). היא כן אמרה שתוצאת קלציטונין כזאת יכולה להצביע על תהליך טרום סרטני. לצערי לא שאלתי מה זה אומר? האם תהליך כזה יכול להיות מזוהה בבדיקת ה-fna? אשמח לתשובה מפורטת בנושא.

שלום, אני בשבוע 33 להריון, היום ביצעתי וולווסקופיה והרופא כתב את זה, ״באזור פורשט-מעט פפילציות עדינות בקוטר כ-1 ס״מ דו״צ בעיקר מימין. תגובה עדינה לחומצה אצטית. ב-DD קנדילומות עדינות לעומת שינויים פיזיולוגיים של ההריון , לציין-אזור הנל רגיש למגע. הומלץ על ביופסיה-מסרבת כעת-ללא דחיפות כעת. סיכום בדיקה: אזור הפורשט עם ממצאים עדינים בספק קנדילומות אי פפילות של הריון או תגובה מקומית אלרגית לפרוגסטרון״ הרופא הציע לי לעשות ביופסיה אבל סירבתי בגלל שאני בהריון מתקדם, הוא אמר לי לחזור חודש אחרי הלידה למעקב ולביופסיה, אמרתי לו שאם לדעתו דחוף שאני אעשה ביופסיה אז אני אעשה, אבל אם לדעתו אין דחיפות אז אני מעדיפה לחכות, הוא אמר שלדעתו אין דחיפות ואפשר לחכות עם זה חודשיים, קבעתי תור לבדיקה חוזרת בערך חודש אחרי הלידה, האם לאור הדברים שכתב הרופא זה בסדר שאחכה חודשיים לבדיקה החוזרת??? זה לא מסוכן לחכות עם זה? הוא אמר שזה עדין אבל זה כן יכול להיות וירוס הפפילומה, אני כן מפחדת חלילה שזה יגרום למשהו בחודשיים אבל אני גם לא רציתי לעשות ביופסיה בהריון במיוחד שהרופא אמר שאפשר לחכות עם זה ושזה לא דחוף, אני באמת מקווה שזה לא דחוף ושבאמת אפשר לחכות עם זה,!!! האם בבקשה תוכלי לפרש לי במילים יותר ברורות את מה שהוא כתב בסיכום??? וגם מה זה אומר ״תגובה עדינה לחומצה אצטית״?? זה אומר שיש תאים חריגים???? אני ממש בלחץ!!! כי לא כל כך הבנתי מה הוא כתב בסיכום!! והאם זה שהוא המליץ על ביופסיה סימן שהוא ראה משהו חריג בוולווסקופיה? כלומר יכול להיות שהוא ראה תאים טרום סרטניים או משהו? כי לי הוא אמר שהאזור לא ״נצבע״ בגלל החומצה האצטית, אבל בסיכום כתב שיש תגובה עדינה, כלומר כן יש תגובה לחומצה אז יש איזה בעיה זה נכון??? והאם זה שהוא המליץ על ביופסיה אומר שהוא ראה משהו שיכול להעיד על תהליך טרום סרטני או משהו? או שבביופסיה יש אפשרות לבדוק גם האם מדובר בוירוס הפפילומה או שמדובר במשהו אחר??? אני מאוד בלחץ, אני מאוד מפחדת לחכות עם זה אבל מצד שני לא רוצה לבצע ביופסיה בהריון....

שלום ד"ר במצב כזה של העדר תסמינים לגבר שנושא את וירוס הפפילומה האם הוא יכול לפתח תהליך טרום סרטני ללא אפשרות לדעת ?

אני נוטלת כ- 3 שנים טומוקסיפן עם הפסקה במהלך השנים הללו של כ- 3 חודשים אני לאחר למפקטומי בגלל DCIS קטן מאוד .נכון להיום אני בת 57 אני עם השמנה בטנית מאוד רצינית דיאטטות לא כל כך מצליחות לי ואני עם השמנה ניכרת לפני כ- שנתיים באולטרסאונד נמצא הסננה ניכרת בכבד .יש לי בדיקת אולטרסאונד חוזרת בשבוע הבא ,החשש שלי שהכבד הפך ליותר שומני כי אני רואה ומרגישה בליטה בצד ימין.לדעתי הטומוקסיפן מוסיף להסננה של הכבד ואני בהתלבטות מאוד רצינית האם להפסיק את הטומוקסיפן לאחר כ-3 שנים דבר שאולי יעזור בירידה במשקל ואולי להפחתת השומן בכבד. האם לדעתך יש יתרון מובהק ל-5 שנות טומוקסיפן על פני שלש שנים? האם אני לוקחת סיכון מיותר בכך שאפסיק ליטול טומוקסיפן? ראוי לציין כי האונקולוגית שאני מטופלת אצלה "זרקה" את רעיון ההפסקה כבר לפני 10 חודשים כאשר היה לי עיבוי רציני של רירית הרחם ואז בגלל שהתחיל תהליך טרום סרטני כרתו לי את הרחם השחלות והחצוצרות אז סירבתי להפסיק מהחשש שמא לא אהיה מוגנת היום אני כבר בהתלבטות כי כבד זה כבר איבר חשוב אשמח לשמוע דעתך על נחיצות טומוקסיפן ל-5 שנים לעומת 3 שנים תודה

שלום עדה, אני נמצאת כ-4 חודשים לאחר לידה ולפני כ-3 שבועות עברתי קוניזציה, הניתוח עבר בהצלחה ותוצאות הפתולוגיה תקינות (לא נמצא תהליכים טרום סרטניים) הרופא הפרטי שניתוח אותי אמר שצרב את כלי הדם ולא אמורים להיות דימומים. אכן לא היו דימומים במשך 10 ימים שלאחר הניתוח אך אח"כ קיבלתי מחזור שאיתו הגיע דימום שלא נפסק. (כבר שבועיים וחצי). בביקורת הרופא אמר שזה מכלי הדם ולא מהוסת ולחזור עוד חודש. לפני מס' ימים התחילו לי גם כאבים כמו כאבי מחזור. האם זה טבעי לאחר קוניזציה?

דר להב שלום קראתי כתבה לפני כשנה וחצי על שימוש בקרן אור ירוקה KTP לחולה בשם צבי שסבל רבות ושאתה התמחתה בה בארה"ב. שאלותי הם 1.מתי משתמשים בטכניקה זו ומה יתרונותיה 2.האם לפוליפ על מתרי הקול ניתן להשתמש בזה מה גם שזה לא דורש אישפוז והרדמה הולכים באותו יום הביתה וניתן כבר לדבר 3.האם הטכניקה נמצאת כבר בשימוש נרחב אנא תשובתך אני ממש חושש מניתוח זה אני מועמד לניתוח בשיטה הרגילה נ.ב אתה איש מקסים עם הרבה סבלנות ורופא מצויין לתשובתך אודה

ד"ר ליבוביץ' שלום, האם תוכל בבקשה להפנות אותי לאיזשהו מאמר שמתאר את אופן ההתפתחות של סרטן ערמונית? מה שאני מנסה להבין: האם גידול עם גליסון 6 יכול להפוך לגידול עם גליסון 8 (או 9)? מה גורם למעבר כזה? כמה זמן לוקח לדבר כזה לקרות? ברור לי שיש המון אפשרויות, ולאחד גידול בגליסון 6 יכול להישאר שנה ולאחר 10 שנים.. זה ברור לי, אבל האם יש איזשהו ניסיון מחקרי של איזשהו מודל שמתאר את ההתפתחות? תודה מראש, אלי

לד"ר אהוד הר-שמש שלוב רב, אני מאוד מודה לך ומעריכה את תגובותיך החמות והכנות וזה מחמם את הלב. על האירוע שכתבתי, מאז הטיפול האומלל ההוא היה לי עוד טיפול והכל עבר בהצלחה, למעט אי אלו מיחושים נסבלים. אחות הקבועה שלי נכחה והיא תמיד יודעת להרגיע דברים ולא לתת להם לגלוש. עם אחותי ליבנתי את הדברים והיא הבינה בסופו של דבר שהם לא נהגו בי בסידר.הרופא המטפל שלי גם הסברתי לו שהוא הרופא המטפל שלי וככזה הוא גם צריך להתנהג בהתאם ולא להתחמק מהאירוע המצער. למרות שאני גם מבינה אותו, ואיך המערכת הזאת בנויה ויחסי הגומלין בין הרופאים המתמחים לבין הרופאים הבכירים וכולם חוששים על הגב שלהם.הוא בשום ואופן לא רצה לדבר איתי על האירוע וניסה להשתיק אותי בטענה שהוא לא היה שם, מה גם שהם העבירו לו מידע לא נכון וניסו לכסות על כך. בכל מקרה הרופאים שאני בא במגע איתם הם רק מתמחים ואפשר לראות את התסכולים והמרירות שלהם. רופא בכיר מעולם לא ראיתי שם ואין מה לדבר על מנהל המחלקה.מה שמעניין אותם זה רק הטיפולים וכל דבר זה תופעות לוואי שבקושי זוכה להתייחסות. הרבה מאוד מידע על המושגים הרפואיים המסובכים דווקא למדתי באינטרנט ולא מהרופא שלי, למדתי גם לנסות לפענח את הבדיקות וראיתי שהרבה פעמים גם העלימו ממני מידע בנוגע להתפשטות המחלה. מחודש דצבר ורק בחודש נודע לי שיש גרורות בצפק ובעיות ברחם בנוסף לדברים אחרים.הרופא שלי לעיתים בוהה בי ופשוט לא עונה לשאלה שלי ושותק. אבל למדתי להיות יותר אסרטיוית ולא לוותר לו, רק הגישה הזאת מרגיזה אותי. מה שכן נותרו לי עוד 2 טיפולים והוא אמר שיחליט אחרי המרקרים אם אני עושה הפסקה, רוב הסיכויים שכן.אני יודעת שבמחלה שלי מה שנותר זה איכות חיים והארכת החיים, רק לעיתים אני חושבת שאולי לא הסרטן יחסל אותי אלא הטיפולים עצמם, כי מטיפול לטיפול תופעות לוואי יותר קשות. קיבלתי מחלת לב כנראה שלא הייתה לי קודם, סדקים בצלעות חדשים והחשש שאולי הסרטן הגיע גם לשם, תאים סרטניים ברחם. אני מקבלת הכל, רק שאני חושבת שאני לא צריכה לסבול והגוף שלי לא צריך להגיע למצבי סטרס ומגיע לי לקבל טיפול גם נגד הכאבים וכל מיני תופעות באמצע הטיפול הכימי. מקווה שלא הטרדתי אותך יותר מדי, ואני באמת חשבתי לפנות לאגודה למלחמה בסרטן ולא בנוגע לאירוע, כי מבחינתי הוא כבר סגור ולא נראה לי שהם יעיזו לחזור עליו. כפי שאמרתי לרופא המטפל שלי לתשובתו שהוא לא הכתובת כי הוא לא היה שם ואני מספרת לו דבר אחד והם (הרופאה התורנית והאחות) מספרים אחרת, אז עניתי לו שאם הוא לא הכתובת אז יפנה אותי לכתובת הנכונה, ראיתי את הפחד שלו והוא הבטיח לי שזה היה אירוע חד פעמי ויותר לא יקרה. העניין שאין לי שום קשר איתו כשאני בטיפול והאימיילים ממש לא הפתרון, לא כאשר אני זקוקה לעזרה באופן מיידי. משהוא באמת לא בסידר במערכת הבריאות שלנו והדברים האלה רק משקפים את זה.ולפני שהרופאה התורנית מנסה לדחוף לי כדורים נגד חרדות והרגעה, הייתי ממליצה שהיא תקח אותם קודם ואח"כ תבוא לבדוק ולטפל בי (היא היתה מאוד כעוסה, עצבנית ועייפה - אבל מה הפלא אחרי 18 שעות של משמרת, איך היא יכולה להיות). יש לי רק שאלה אחת, אם תוכל לענות לי - לאחר שלחצתי את הרופא שלי בעניין הרחם שלי, הוא ממש סירב לי לענות על זה, אולי כדי לא להפחיד אותי, אם קיימים תאים סרטניים שנושרים מחלל הבטן ונדבקים לרחם ולשחלות (זה ההסבר של הרופא שלי) האם זה עדיין תהליך טרום סרטני והאם עם הזמן הם יכולים להפוך לגרורות ולגידול סרטני, כי לפי ה-CT מתרחשים שם תהליכים מרובים. הרחם שלי מוגדלת מאוד והגניקולוג בזמנו לא איתר שום ממצאים אבל גם לא יכל לשלול את סרטן השחלות. ושוב פעם אני מתנצלת אם גזלתי מזמנך ומודה לך מאוד.זה באמת מחמם את הלב. בברכה, אורית ב' שיהיה לך יום נפלא!!!

לד"ר אהוד הר-שמש שלוב רב, אני מאוד מודה לך ומעריכה את תגובותיך החמות והכנות וזה מחמם את הלב. על האירוע שכתבתי, מאז הטיפול האומלל ההוא היה לי עוד טיפול והכל עבר בהצלחה, למעט אי אלו מיחושים נסבלים. אחות הקבועה שלי נכחה והיא תמיד יודעת להרגיע דברים ולא לתת להם לגלוש. עם אחותי ליבנתי את הדברים והיא הבינה בסופו של דבר שהם לא נהגו בי בסידר.הרופא המטפל שלי גם הסברתי לו שהוא הרופא המטפל שלי וככזה הוא גם צריך להתנהג בהתאם ולא להתחמק מהאירוע המצער. למרות שאני גם מבינה אותו, ואיך המערכת הזאת בנויה ויחסי הגומלין בין הרופאים המתמחים לבין הרופאים הבכירים וכולם חוששים על הגב שלהם.הוא בשום ואופן לא רצה לדבר איתי על האירוע וניסה להשתיק אותי בטענה שהוא לא היה שם, מה גם שהם העבירו לו מידע לא נכון וניסו לכסות על כך. בכל מקרה הרופאים שאני בא במגע איתם הם רק מתמחים ואפשר לראות את התסכולים והמרירות שלהם. רופא בכיר מעולם לא ראיתי שם ואין מה לדבר על מנהל המחלקה.מה שמעניין אותם זה רק הטיפולים וכל דבר זה תופעות לוואי שבקושי זוכה להתייחסות. הרבה מאוד מידע על המושגים הרפואיים המסובכים דווקא למדתי באינטרנט ולא מהרופא שלי, למדתי גם לנסות לפענח את הבדיקות וראיתי שהרבה פעמים גם העלימו ממני מידע בנוגע להתפשטות המחלה. מחודש דצבר ורק בחודש נודע לי שיש גרורות בצפק ובעיות ברחם בנוסף לדברים אחרים.הרופא שלי לעיתים בוהה בי ופשוט לא עונה לשאלה שלי ושותק. אבל למדתי להיות יותר אסרטיוית ולא לוותר לו, רק הגישה הזאת מרגיזה אותי. מה שכן נותרו לי עוד 2 טיפולים והוא אמר שיחליט אחרי המרקרים אם אני עושה הפסקה, רוב הסיכויים שכן.אני יודעת שבמחלה שלי מה שנותר זה איכות חיים והארכת החיים, רק לעיתים אני חושבת שאולי לא הסרטן יחסל אותי אלא הטיפולים עצמם, כי מטיפול לטיפול תופעות לוואי יותר קשות. קיבלתי מחלת לב כנראה שלא הייתה לי קודם, סדקים בצלעות חדשים והחשש שאולי הסרטן הגיע גם לשם, תאים סרטניים ברחם. אני מקבלת הכל, רק שאני חושבת שאני לא צריכה לסבול והגוף שלי לא צריך להגיע למצבי סטרס ומגיע לי לקבל טיפול גם נגד הכאבים וכל מיני תופעות באמצע הטיפול הכימי. מקווה שלא הטרדתי אותך יותר מדי, ואני באמת חשבתי לפנות לאגודה למלחמה בסרטן ולא בנוגע לאירוע, כי מבחינתי הוא כבר סגור ולא נראה לי שהם יעיזו לחזור עליו. כפי שאמרתי לרופא המטפל שלי לתשובתו שהוא לא הכתובת כי הוא לא היה שם ואני מספרת לו דבר אחד והם (הרופאה התורנית והאחות) מספרים אחרת, אז עניתי לו שאם הוא לא הכתובת אז יפנה אותי לכתובת הנכונה, ראיתי את הפחד שלו והוא הבטיח לי שזה היה אירוע חד פעמי ויותר לא יקרה. העניין שאין לי שום קשר איתו כשאני בטיפול והאימיילים ממש לא הפתרון, לא כאשר אני זקוקה לעזרה באופן מיידי. משהוא באמת לא בסידר במערכת הבריאות שלנו והדברים האלה רק משקפים את זה.ולפני שהרופאה התורנית מנסה לדחוף לי כדורים נגד חרדות והרגעה, הייתי ממליצה שהיא תקח אותם קודם ואח"כ תבוא לבדוק ולטפל בי (היא היתה מאוד כעוסה, עצבנית ועייפה - אבל מה הפלא אחרי 18 שעות של משמרת, איך היא יכולה להיות). יש לי רק שאלה אחת, אם תוכל לענות לי - לאחר שלחצתי את הרופא שלי בעניין הרחם שלי, הוא ממש סירב לי לענות על זה, אולי כדי לא להפחיד אותי, אם קיימים תאים סרטניים שנושרים מחלל הבטן ונדבקים לרחם ולשחלות (זה ההסבר של הרופא שלי) האם זה עדיין תהליך טרום סרטני והאם עם הזמן הם יכולים להפוך לגרורות ולגידול סרטני, כי לפי ה-CT מתרחשים שם תהליכים מרובים. הרחם שלי מוגדלת מאוד והגניקולוג בזמנו לא איתר שום ממצאים אבל גם לא יכל לשלול את סרטן השחלות. ושוב פעם אני מתנצלת אם גזלתי מזמנך ומודה לך מאוד.זה באמת מחמם את הלב. בברכה, אורית ב' שיהיה לך יום נפלא!!!

שלום רב, אימי נתגלתה כחולת סרטן חצוצרה לפני שנתיים. מאז היא עברה ניתוח להוצאת גידול וטיפולים כימותרפיים. לאחר חצי שנה נתגלתה נקודה נוספת מתחת לכליה ואותה הוציאו בשלמותה! עם לפקוסקופיה ולאחר מכן טיפולים כימותרפיים והקרנות. לפני כשבוע היא עשתה את כל הבדיקות הנדרשות לקראת ביקורת של שלושה חודשים והאונקולוג מסר שהתוצאות בטווח הנורמה ושהם יפגשו לביקורת בעוד שלושה חודשים. אולם כבר בפגישה איתו היא חשה כאבים בגב תחתון (מהם היא סובלת שנים רבות) אולם לא מצאה לנכון לומר לו זאת. היא פנתה לאורתופד ששלח אותה לרנטגן ושם נתגלתה נקודה, הוא מסר שהתוצאות לא ברורות והוא רוצה לחזור על הרנטגן בגלל עברה של אימי. שאלתי אליך- מה היית ממליץ לעשות? לחזור שוב על הצילום? או שמא ממצא מסוג זה מצריך שוב התערבות אונקולוגית? והאם יש סיכוי שהנקודה הזולא מרמזת על גידול ממאיר/שפיר?

ב-2005 נותחתי עקב גידול סרטני גדול על זנב הלבלב. נמצא שמדובר בגידול נוירואנדוקריני שאינו מפריש. לאחרונה נמצאו גרורות בכבד. מחפשת מידע על טיפולים אפשריים. יש לציין שיש לי חוסר בויטמינים רבים עקב ניתוח קיבה בעבר. חוסר של E D וכן אנמיה וכד'. מבקשת תשובות אחראיות!

שלום ד"ר לאחרונה נמצא גוש בשד של אמי,הכירורג שהוציא את הגוש אמר שמדובר בגוש משני (גרורה)ושלח אותה לאונקולוג. האונקולוג אמר לאמי שלדעתו מה שהיה זה היה תהליך טרום סרטני ולכן המליץ לה על טמוקסיפן. ברשותך יש לי כמה שאלות: 1.איזה בדיקות ואינדיקציות מאפשרות לדעת אם גידול שהוצא מהשד הוא הגידול העיקרי או שהוא גרורה של גידול אחר? 2.אם הכירורג צדק (שלדעתו מקור הגידול אינו), מה התועלת שבטמוקיפן? 3.כל עוד שיש חוסר וודאות, אנו חוששים שתיקח טמוקסיפן, משום שבעבר עברה הלחמות רבות ברשתית. האם הטמוקסיפן יכול להזיק תוך זמן קצר של חודש-חודשיים של שימוש או שההפרעה ברשתית הינה הדרגתית ובנתיים כדאי שתתחיל?

שלום, שאלתי שאלות שנבעו מבלבול, עקב אבחנות שונות ע"י שני רופאים שונים. הרופא שביצע את הלמפוקטומי אמר שמדובר בגרורה ויש לאתר את מקור הבעיה. את זה הוא אמר לאחר שראה את דוח הפתולוגי כעבור כמה שבועות מהניתוח. האבחנה של האונקולוג היתה שונה: לאחר עיון בדוח הפתולוגי וכל שאר הבדיקות אמר לאמי שהיה לה תהליך טרום סרטני ורשם טמוקסיפן. הוא לא חשב כמו הכירורג שמה שהוצא זה גרורה ולא מצא מקום לעשות בירור נוסף מלבד בדיקות מעקב לאחר נטילת טמוקסיפן. זה יוצר אי שקט: שני רופאים שונים, ראו את דוח הפתולוגי ואת שאר הבדיקות, ולכל אחד דיאגנוזה שונה. שאלתי את השאלה מקודם וד"ר בן דוד היקרה הציעה להראות את הדוח הפתולוגי לאונקולוג (כנראה שבשאלה הקודמת לא הסברתי שגם האונקולוג ראה את הדוח).בקיצור, גם הוא ראה את הדוח, ובכל זאת חשב אחרת מהכירורג. ד"ר יקר על פי איזה אינדיקציה הרופאים מחליטים אם מה שהוצא בלמפוקטומי זה גרורה או המקור? אנחנו חוששים שאם הכירורג צדק (שלדעתו הגוש שהוצא מהשד זה גרורה ולכן לדעתו יש צורך למצוא את המקור במקום אחר), אז מה התועלת שבטמוקיפן?

שלום הכירורג שהוציא את הגוש אמר שמדובר בגוש משני (גרורה)ויש למצוא את המקור. לאחר ביצוע מיפוי עצמות ובדיקות דם הופנתה ע"י רופא המשפחה לאונקולוג. האונקולוג שאליו פנינו, אמר לאמי שלדעתו מה שהיה זה היה תהליך טרום סרטני ולכן המליץ לה על טמוקסיפן ל- 5 שנים (ובדיקות דם ואולטרה סאונד לרחם ושחלות לצורך מעקב בתקופה זו). יש כאן משהו לא ברור, שלא הצלחנו לקבל תשובה מהרופאים: 1.איך זה שהכירורג חושב שזה גרורה והאונקולוג מייחס את הגידול כגידול שהיה בשד ולכן ישר נתן טמוקסיפן? 2.אנחנו חוששים שאם הכירורג צדק (שלדעתו הגוש שהוצא מהשד זה גרורה ולכן לדעתו יש צורך למצוא את המקור במקום אחר), אז מה התועלת שבטמוקיפן? הרי זו תרופה לסרטן שד? 3. האם הטמוקסיפן יכול להזיק לרחם או לשחלות?

מידע ככלי, חולה כבר מזה 9 שנים במלנומה, סרטן העור. היום בן 55. כריתות: חצי ריאה ימין, כליה, 2 אדרנלים, עבר ניתוח בראש, 2 הקרנות ממוקדות בהדסה ועוד ניתוחים והכריתות שברחו מזכרוני. נכון להיום: 5 גידולים, בראש. 2 - בגודל 1 בנטימטר . 1 - בגודל 20 מ"מ . 2 - בגודל 1 וחצי סנטימטר, כאשר אחד הראה נסיגה מאז ההקנה הממוקדת בתל-השומר והשני שעבר אחרי זמן מה אותו טיםול דווקא לנסג טיפה טיפה גדל וזהו . ועכשיו נשאלת השאלה, נותר עוד מה לעשות? תודה מראש ד"ר.

ד.נ. האם דמם קל, חד-פעמי, המתגלה על נייר הטואלט כנלווה לטחורים "פעילים", מחייב אוטומטית לעבור קולונוסקופיה (מיידית), או האם יש נסיבות (אלו?) בהן הדבר איננו נחוץ, דהיינו בהן ברור שמקור הדמם הינו בטחורים ולא בגידול במעי הגס. לעניין זה, האם זה משנה אם ה"פציינט" כבר עבר קולונוסקופיה קודם לכן, או משך הזמן שחלף מאז עבר אותה? או האם זה משנה אם יש או אין סימנים לבעיה במערכת העיכול? תודה ושבת שלום. א.

שלום רב, אחותי בת 45, ללא תורשה של סרטן במשפחה. היא עברה בדיקות ממוגרפיה וUS ואלו הממצאים: ממוגרפיה - 19.2 רקמה פיברוגונדולארי, הרקמה הבלוטית סמיכה, רגישות הבדיקה ירודה. שד שמאל גושים- ללא ממצא. הסתיידויות – קובץ הסתיידויות עדינות פנימי עליון. עור ופטמות- תקין. צינורית- תקין. רושם – לא מוגדר, יש צורך בבירור רקמתי. לסיכום –א. יש צורך בבירור נוסף שיכלול בדיקת UF ב. כמו כן מומלץ ביופסית אקדח לקובץ הסתיידויות משמאל. מנהל המכון כתב: UF – ולאחר מכן בדיקה+ החלטה על ביופסיה אולטרסאונד – 12.3 השדיים נסרקו חזור והלוך בתנועות שתי וערב, באמצעות מטמר קווי בעל תדירות של 7.5 מגה הרץ. שד שמאל – בחלק אמצעי עליון הודגם גוש ציסטי בקוטר 0.45 ס"מ. לסיכום ציסטה בצד שמאל כמתואר. ממוגרפיה 27.3 מבנה רקמת השד הוא פיברוגונדולארי בעיקרו. הרקמה הבלוטית סמיכה. יש לציין שמבנה זה מוריד מרגישות הבדיקה. ימין לא נבדק. שמאל – הסתיידויות – נצפו 2 הסתיידויות קטנות בחלק אמצעי עליון קרוב לפטמה – רושם שהן שפירות. המלצות: 1. מומלץ מעקב שגרתי קליני, לחזור על ממוגרפיה תוך 6 חודשים של צד שמאל בלבד. מבקשת בכל לשון של בקשה שתחווה את דעתך. 1. האם באמת לא צריך לעשות ביופסיה? 2. האם הסתיידות היא עדות לסרטן? בכמה אחוזים זה אכן סרטן? 3. האם כשההסתיידות עדינה זה אומר שהסרטן קשה יותר? 4. אם נחכה חצי שנה, איך זה יכול להתפתח? לא מסוכן קצת להשאר ללא ביופסיה? תודה מראש ושבת שלום

שלום אני עוברת טיפולי פיריון מזה מס' חודשים ורציתי לדעת: 1. כל כמה זמן יש צורך לעשות בדיקת PAP על מנת לבדוק אם יש פטרייה או חיידק אשר יש צורך לטפל בו? 2. האם זה יכול להפריע לכניסה להריון? עשיתי בדיקת PAP SMEAR לפני כ- 3 חודשים והתשובה היה שלילי.

ראשית אציין ששלחתי את הודעתי לפני חמישה ימים לפורום מיילדות ולא ידעתי ששם לא אקבל תשובה והעבירו אותי לפורום הזה לכן אני דיי לחוצה בתשובה (הופנתי לד"ר בן-אריה) לפני כחודש עשיתי בדיקה שגרתית אצל גניקולוג ובין הייתר נלקחה בדיקת משטח מצוואר הרחם (פאפסמיר). לפני כשבוע התקשר אליי רופא הנשים ואמר לי שצמחו תאים לא תקינים בפאפסמיר, אין מה לדאוג כרגע אך עליו לבצע בדיקה נוספת של קולפוסקופיה - הסתכלות בצוור הרחם. האם משתמע מכך שזהו תהליך טרום סרטני, או אולי טעות בבדיקה והוא צריך שוב לבדוק ולראות. הבדיקה בעוד שבוע ואני מתוחה. הרופא אמר שאנו נדבר פנים מול פנים ולא יכל לתת לי אינפורמציה נוספת בטלפון. אמר שאין כל דאגה כרגע. האם בדיקת קולפוסקופיה היא חודרנית או שהיא דומה ללקיחת משטח מצוואר הרחם, הכוונה מבחינה טכנית ? (עשיתי את הבדיקה הזאת לפני 20 שנה ואני לא כ"כ זוכרת) סליחה על עומס השאלות אך אני מודאגת למרות שהרופא אמר שאין צורך להיות... לתשובתך המהירה אודה.

שלום, בהמשך לשאלותי מאתמול (ותודה על התשובה). עברתי את הביופסיה (הניקור). ראיתי שהחומר שהוציאו היה כתום. צורתו של הגוש אינה עגולה אלא מין אליפסה עם זרוע/בליטה שיוצאת ממנו וגודלו 13 מ"מ. הרופאה שביצעה את הבדיקה אמרה שלדעתה יש צורך להוציא את כל הגידול על מנת לשלול והפנתה אותי לכירורג שהפנה אותי אליה. שאלתי: האם צורתו המיוחדת של הגוש,מחשידה? והאם גידול שפיר יהיה תמיד בעל צורה חלקה ומוגדרת? וגידול ממאיר או טרום ממאיר יהיה לעיתים בעל צורה כפי שתיארתי? הרופאה כתבה משהו כמו sito. כעת עלי להמתין כ10 ימים לתוצאות ואני מתוחה. אודה על תשובתך המהירה. דבורה.

שלום, בבדיקת הקולפוסקופיה נראתה נקודה חשודה ונלקחה ממני ביופסיה. עדיין לא קיבלתי תוצאות. בדגימה ראיתי אזור קטן כהה יותר בצורה לא אחידה -ושטוח. סביבות ה2 מ"מ (כל התיאור הזה כמובן אינו מקצועי כי אין לי ידע בנושא, זה רק מה שראיתי). שאלותיי: א. אני מקפידה על בדיקות pap סדירות ושתי הבדיקות האחרונות היו תקינות (לפני שנה ולפני חצי שנה). לפני שנה וחצי עברתי בדיקה מיקרוסקופית עם חשד לפפילומה והממצאים היו תקינים. גם הרופא התפלא על כך. האם זה שקיימת שם אותה נקודה חשודה אומר שהוא לא סרטני, או להפך- שזה משהו אלים יותר שהתפתח כה מהר (כי קראתי שהתפתחות יכולה לקחת מעל 4 שנים)? ב. האם בכל מקרה שמגלים נקודה חשודה בביופסיה זה אומר שיש מצב טרום סרטני או סרטני או שיש נגעים מסוג זה שעשויים להיות גם שפירים? ג. האם בכל מקרה אזדקק לטיפול? תודה

בבדיקת PAP ניצפו תאים מטפלסטיים עם שינויים אטיפיים נשלחתי לבדיקת קולפוסקופיה מה מעידים השינויים ?רופא הנשים אמר שיתכן דלקת או גילוי מוקדם לסרטן צואר הרחם . האם דלקת מופיעה ללא סימני כאב,דימום ? מה הסבירות ?

-אני במסכת מתמשכת של בירורים רפואיים בעקבות דימום לאחר יחסים. הממצאים עד כה: לפני כ-3.5 שנים - דימום ראשון לאחר יחסים. קולפוסקופיה הראתה דלקת די חריפה בצוואר הרחם. נלקחה ביופסיה ויצאה תקינה. דלקת טופלה מקומית בזידובל היתה הטבה אך לא החלמה. הדימום פסק והופיע שוב לאחר מספר חודשים (מפסיק וחוזר שוב ושוב עד היום). בבדיקה חוזרת הוסבר לי שייתכן ששכבת תאי האפיתל הקשקשי נסוגה וחשפה שכבת תאי אפיתל עמודי וכי הדימום לאחר היחסים נובע מפגיעה בה. נלקח פאפ ויצא תקין (לפני כשנתיים). לפני כשבועיים היה דימום חריף יותר וחזרתי אל הרופא: לקח שוב פאפ - לא חזרו אלי - אולי ניתן להניח שיצא תקין. אבל בקולפוסקופיה נראו תאי Mosaic - הבנתי שאלו תאים שלא נצבעים כמו יתר תאי הצוואר התקינים. (קבעתי תור לתשובה, לאולטראסאונד ולביופסיה מיד אחרי החגים, בגלל שמנסיוני המר לקיחת הדגימה כואבת לי מאד ואצטרך לבצע אותה בהרדמה מקומית). יש לי כמה שאלות: - האם זה נורא שחיכיתי חודש עד הביופסיה? - האם בהכרח היעדר הצביעה מעיד על תהליך טרום סרטני בדרגה כלשהי או שיש סיכוי שהתאים השתנו מסיבה אחרת (כתוצאה מדלקת, או צלקת למשל) ולכן אינם נצבעים? - האם זריקת ההרדמה כואבת? - אצל אחותי (הקרובה אלי מאד בגיל) נמצא ממצא דומה. האם מצאו גנים הקשורים לממאירויות בצוואר הרחם? אם כן, האם יש בדיקות? תודה מראש ושנה טובה, מור