תוצאות חיפוש עבור תגובות קיצוניות

שלום רב.. אני בחור בן 25 אני נורא לחוץ ומתוח.. התחלתי לקחת רסקיו 4 טיפות אבל לא כ"כ משפיע עליי.. אני לוקח 6 טיפות בתוך כוס מים כל 6 או 7 שעות וזה מרגיע אותי האם זה מינון גבוהה מדי או מסוכן משאני עושה? מה המינון המקסימלי שאפשר לקחת ביום ואפשר לוקחים את המוצר כזה שזה יספג הכי טוב בגוף? תודה רבה

עברתי הפלה לפני שנתיים בערך של הריון לא מתוכנן ,בהתחלה הייתי מאוד נעולה על מה שרציתי אבל אחרי שעשיתי את זה פשוט רודפת אותי המחשבה כל יום ,בהתחלה הייתה תקופה של חוסר יציאה מהבית ,שלא נדבר על פגישות עם אנשים ,סוג של אנטי ,התפרצויות לא מכוונות על הבן זוג ,בכי פתאומי בעבודה ,המון תסכול שלא ידעתי מה לעשןת איתו ,בהמשך גם התחלת שתיית אלכוהול שהיה מקל קצת הנושא הפך מאוד רגיש ,מרגישה שבן הזוג לא באמת מבין איזה כאב חוויתי ואני חווה כל יום  כעבור שנתיים אמנם התמודדות טובה יותר ופחות תגובות קיצוניות אך עדיין יש ימים שזה משפיע ופשוט גורם להסתגר בבית יש לציין שאני עובדת עם ילדים ואני סביבם כל הזמן וגם זה יכול להיות מאוד משפיע הייתי בן אדם יחסית נורא שמח ונורא נלהב לא יודעת עד כמה ההתנהלות הזאת אחרי היא תקינה למרות שאני ממש משתדלת להתאפס על עצמי בכל מובן חושבת מה כדאי לעשות כדי להתמודד עם ההתמודדות היום יומית של מה שקרה

לםני כחודש התחלתי טיפול פוריות כיחדנית..ערכים תקינים+ לאחר הזרקה של יומיים הרגשתי תגובות מוגזמות לדעתי- שדיים.. צמאון יתר וכו .ניגשתי לרופא אולטרסאונד בדיקות דם וסוכר תקין..המשכתי בטיפול עם גדילה יפה של הזקיקים.. לאחר ההזרעה חטפתי כאבי בטן ותגובות איומות.של הגוף.. .. והגוף.גם עיף.. חזה כואב וכו..לא נקלטתי..התעקשתי להבדק שוב למרות שרצו לעשות עוד סבב קיבלתי מתנה ציסטה גופיף צהוב משמאל וציסטה צלולה מימין 44 ממ(?). כמובן שעברתי רופאה. הציסטה משמאל נספגה. הציסטה מימין אחרי שבוע לא השתנתה..קיבלתי 5 ימים כדורים לעיכוב ביוץ..אך לאור אי שינוי בציסטה. החליטו להפסיק טיפול ולחכות למחזור הבא בשאיפה שהיא תספג... אני סובלת מכאבי גב תחתון ונפיחות מוזרה . מה עושים להקל.. מה הסיכונים.. מה עושים..תודדה

מה עושים עם אי שקט תוקפנות ואלימות ואובדנות? כתופעת לוואי של הלידול?

אודי האמת שאחרי שכתבתי לך וכשראיתי שכמעט רק הודעות שלי עלו רציתי פשוט לסגת, זה מרגיש כמו לשבת בקבוצה המון כסאות במעגל ואנשים באים יושבים לרגע ואולי יותר ואז אינם ואני לא מרפה מהכסא ... ובכל זאת מכוון וסוריקיטה כתבה ועניתי לה והאמת שפשוט אני מאוד רוצה שיקוף להתנהגות שלי ולחלק שלי אז ... קופצת למים,מעבר לקורבנות ולפוסט טראומה של כל המשתתפים מעבר לסערה הפנימית שאישית הייתי בה שלא הצלחתי לעצור את עצמי מלהגיב ...(כשהבאתי את זה לטיפול, המטפלת שאלה אותי איך הייתי רוצה להגיב . עניתי כמו סוריקיטה שקול , נושם , חכם ...כזה שלמרות שמבין ורואה ואולי זה גם נוגע לא נותן לרגשות לנהל אותו) באותם ימים התחושה שלי הייתה שבלי לשים לב כן לקחת צד, (לא מבחינת מי צודק לא צודק ) כי אם אכן בגלל שכקבוצה היה משקל גדול לצד אחד ומישהי אחת - שאתה קראת לזה שעיר לעזאזל בצד השני חושבת במרחק הזמן שכן היה במידה מסויימת אפקט העדר ויחד עם זאת חושבת שכל מי שהיה בשיח וגם מי שבחר לא להגיב בכלל , מי שבחר לירות ולהעלם כולם ככולם חוו רגשות קשים מהשיח .(שהוירטואליות רק העצימה ) אם בגלל מה ואיך שהדברים ניכתבו ובעיקר מעוצמות פנימיות -והמילים היו רק טריגר .לשני הצדדים כמובן ... אודי כן הייתי רוצה שתשקף לי רק עלי, איך זה היה נראה לך מהצד (סוריקיטה את מוזמנת בוודאי גם )

בוקר טוב, אני יוצא מספר חודשים עם מישהי, במהלך החודשים שיצאנו, שמתי לב שהיא מאוד עצבנית, הדבר מתבטא באימפולסיביות, חוסר יציבות ואיבוד השתונות, יום אחד אבד לה משהו והיא פשוט איבדה לגמרה השתונות, צרחות , קללות , השתללות , פשוט מפחיד, אחרי שמצאה את האבדה , היא חזרה לעצמה כאילו כלום לא קרה, נכון שהיא עוברת תקופה לא קלה, אבל כזאת התנהגות מעולם לא ראיתי, אינני יודע מה לעשות, מה לייעץ לה? בתודה מיקי

בדצמבר האחרון קמתי בבוקר עם כאב ראש חזק, טשטוש בראייה, שמיעה מפוזרת, טיקים באצבעות, דופק ולחץ דם גבוה. נוסף כל כך, הגוף שלי הגיב תגובות מוגזמות של חרדה למצבי סטרס שביום יום לא מדגדגים לי אפילו. סבלתי מסיוטים בלילות, היה לי קשה ללמוד, מדי פעם התבלבלתי במילים והיה קשה לי להקשיב לאנשים מסביבי. עכשיו מרץ, הגוף שלי התאושש בהדרגתיות מאז תוך שהמשכתי לשמור על שגרה, אבל עדיין לא במאה אחוז. אני חושש מאד שזה יחזור. מה קרה לגוף שלי?

יש לי שאלה ממש תכופה, הילד שלי - בן שש, התחיל לקבל רספרידל חצי מיליגרם בגלל בעיות תוקפנות ואלימות והפרעת קשב, הוא אמור לעלות שנה הבאה לכיתה א', על פי מה שקראתי באתר על התרופה חשכו עיני ואני קצת בהיסטריה מכל תופעות הלוואי שצויינו, אשמח לקבל תשובה האם יש לי ממה לפחד והאם יש סכנה ממשית לילד כתוצאה מלקיחת התרופה. תודה, רונית

בני נוטל ריטלין מזה 4 שנים, כיום בן 12. אובחן כבעל הפרעת קשב עם דגש על היפראקטיביות ואימפולסיביות. גם עם טיפול בריטלין 40LA עדיין סובל מהיפראקטיביות ובעיות אלימות כתוצאה מהאימפולסיביות. הוצע לו על ידי הרופאה שימוש בתרופה שבכותרת. קראתי את העלון המצורף ועלו בי ספיקות רבים. מה דעתך?

שלום רב בני בן 7.5. במקרים רבים מתעורר באמצע הלילה ובא למיטתנו. כמו כן מתעקש שנרדים אותו בכל לילה כי הוא "מפחד בחושך" ולא רוצה להיות לבד. כמו כן, כשלא מקבל את מה שרוצה, פוצח בבכי של צרחות ממש בזעקות שבר גדולות ומתחיל באלימות - לעיתים ידחף אותנו ממש פיזית בזמן הבכי, ולפעמים אף יזרוק חפצים. התקפים אלו הם התקפי זעם בהם "קשה לו להפסיק לבכות" והוא לא נרגע זמן ממושך. הוא מסוגל להיכנס להתקף כזה אם הוא מתבקש לעלות לישון בחדרו ואילו אחיו הפעוט נרדם בסלון וטרם הועלה למיטתו. "למה הוא לא ואני כן" ... הסבלנות שלנו עומדת במבחן קשה ואשמח לדעת אם יש דרך להתמודד עם זה. תודה, ירון.

שלום, קרה לי כבר לא פעם ולא פעמיים, שלפני מאורע חשוב/ דרמתי/ מרגש אני מרגישה בחילות, לעיתים זה מסתיים בהקאות ולעיתים רק מתווסף לזה יציאות מרובות. במקרים היותר קיצוניים- אני מגיעה למיון כיוון שלא מצליחה להפסיק להקיא. הדבר קורה בעקבות לחץ ממבחנים ממיינים לעבודה חדשה, קרה לי לפני שהכנסתי את בתי הבעורה לגן, ואפילו לפני החתונה.. זכור לי מהתואר, שגם לפני מבחן הייתי משלשלת. השאלה אם מדובר בלחץ טבעי, או שאלה הן תגובות מוגזמות ללחץ הדורשות טיפול פסיכיאטרי. מה שבעיקר מטריד אותי, הוא המחשבה שכך גופי מגיב ללחץ, ושאיני שולטת בכך. וזה מכניס אותי ללופ נוסף של לחץ... איך אפשר להקל על הסימפטומים? בתקווה שתוכלו לעזור... תודה

יש לי בן בכור שעוד חודש בן שש ובת שלוש. שנה שעברה בזמן הזה הייתה התדרדרות בהתנהגות הבן. הוא לא נשמע לי, לא קיבל שאני אומרת לא עד כדי אלימות נגדי. לקח לי חודש לפחות להבין איך להתמודד עם זה והתנהגות שלו השתפרה. מאז לא הייתה אלימות. באותה תקופה היה בקייטנה לא במסגרת הרגילה אולם סיפר כמה נהנה. כאמור עכשיו שוב בקייטנה כבר שבועים מתחילת החופש ואני ובעלי שמים לב שוב לאותה התנהגות. לא נשמע. אגרסיבי יותר. אני חוששת שוב שאנחנו נכנסים ללופ של שנה קודם ושואלת את עצמי האם יכול להיות שזה קשור ליציאה משגרת הגן ( עולה לא) או אולי התמודדות בקייטנה שקשה לו. הוא באותה מסגרת של שנה קודמת. אמרנו לו שבמידה ולא ישפר התנהגותו נפסיק לו את החוגים כי אם לא מתאמץ לשפר לכבד אותנו לא נתאמץ ונכבד את בקשותיו ללכת לפעילויות הקיץ. מה את אומרת?

הי ד"ר, אני בן 25, כשאני מאונן אני גומר אבל בלי הרגשת אורגזמה, וכשאני מקיים יחסי מין אני גומר ומיד אחרי זה פשוט מרגיש דכאוני. כל הדרך עד לגמירה אני נהנה מאוד, אבל שנייה אחרי אני ישר שוקע בדכאון ופשוט רוצה שהבחורה תיעלם ומרגיש ממש רע עם עצמי. הייתי עם מספר שותפות במיטה אבל עם כולן זה הרגיש אותו הדבר. אני פשוט לא מצליח להפטר מההרגשה הזאת. ממה היא נובעת ומה ניתן לעשות בנידון?

דר' רובינשטיין שלום,מראש מתנצלת על אורך המכתב. אחד הילדים שלי העולה לכתה י' ילד מקסים ומתנהג למופת בכל מקום שהוא נימצא- אני שמה לב שהוא יותר מידי דורש מעצמו, משלא ברור לי עד כמה הוא נהנא מי זה. החדר שלו מסודר מאוד ולא עוזב כל בוקר את הבית לפני שהמיטה שלו מסודרת ותיקתק את כל הפעולות הדרושות(לפי דעתו, לדאוג לכלבים,לאכול ארוחת בוקר לסדר את החדר,הכל לגמרי עצמאיומבחירתו). יש לציין שזהו ילד עם מצב רוח מצויין תמיד מלא נתינה ורצון לעזור, אך קיימת אצלו תופעה מדאיגה-כ3 פעמים השנה הוא התעלף בבית הספר כתוצאה למצבי לחץ לא קיצוניים בכלל,זה יכול להיות חוסר ריכוז במבחן עקב רעש בסביבה או סתם נידקר עם סיכה או ילדים הדליקו במעבדה אש והוא מתעלף, לפי דבריו לא מאבד הכרה כי שומע כל משנאמר בחדר אך נראה כאילו איבד הכרה,מתכנס בעצמו, עוצם עיניים והיד שלו קופאת לפי דבריו, אחרי כ15 דקות מתעורר ומבקש שקים(והמלצת פסיכיאטרית) לבצע איפרונטילציה.כמובן כל פעם מחדש בי''ס מזמין אמבולנס אז גם אני מגיע לבי''ס ע''מ שעל אחריותי לא יפנו אותו לבית חולים. לי זה נראה התקפי חרדה שבאים כתוצאה מלחץ ודרישת יתר מעצמו,לפי המלצת הרופאים ביצענו בדיקות אקו לב וEEG אפילו המליצו על סי טי מוח (שלא ביצענו )ע''מ לשלול אפילפציה. ילד אחר שלי בן 19 מצא את עצמו גולש בצורה אובססיבית באתרים פורנוגרפים וגם החליט על דעת עצמו להשתתף בקבוצות תמיכה למכורי סקס.(הוא שיתף אותנו רק אחרי שהתופעה קיימת שנתיים)לאחר השיתוף איתנו ביקש לנתק את האינטרנט בבית ובורח כל הזמן ממקום שניתן לגלוש באינטרנט (כולל הבית )ע''מ לשמור על עצמו.ומיכיוון שאנו שייכים למגזר הדתי הוא מרגיש מאוד לא נוח ואשם עם זה,גם הילד הזה יש לציין הוא בעל השגים לא שיגרתיים כמו תואר B.A. שהוא כבר סיים ועומס ממש לא שיגרתי ומבחירה.כל התופעות האלה הם לדעתי תוצאה של עומס יתר על עצמם ומבחירתם.באיזה דרך ניתן לטפל בכל אחד מהמיקרים?-יש לציין גם ששניהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז-אשמח מאוד לתשובה ומודה מראש- אריאלה

שלום ליאת, בני בן ה-6.5 הוא ילד עדין ורגיש אבל יחד עם זאת שמח וחברותי. לעיתים קרובות התגובות שלו בסיטואציה של תסכול וחוסר הצלחה הן תגובות קיצוניות. עד לפני כשנה הוא היה מתפרץ בבכי על כל דבר קטן. היינו לטיפול פסיכולוגי שלא עזר במיוחד (כיוון שלא מנע את התסכול) אבל התפרצויות הבכי פסקו עם הזמן, ככל הנראה בגלל שהוא התבגר. לאחרונה החל לדבר על מוות ולהגיד דברים כגון "אני לא רוצה להיות קיים", "אני רוצה להיות בבית קברות" ו"אני אצא לכביש ומכונית תדרוס אותי". דברים אלה באים כתגובה קיצונית לתסכול שהחל ממשהו פעוט כגון איסור צפייה בטלויזיה. במצבים אלה הילד סגור ולא ניתן לדבר איתו ולדובב אותו. אנחנו מאוד מודאגים ורצינו לדעת האם יש מקום לפנות לעזרה מקצועית ולמי, כיוון שבפעם הקודמת התאכזבנו מהטיפול הפסיכולוגי.

אבל בני ביקש לזרוק את המוצץ ולקבל את המתנות שהבטחנו לו בעבר ,הייתי בטוחה שהוא יחזור בו מייד אך הוא ממש התעקש שאשים בפח ולא אתן אפילו למוכרת . הוא כבר מיום שבת בבוקר בלי מוצץ ,בלילה הוא עדיין מחפש אותו ,ובוכה לא מעט במשך היום על כל דבר ,עם תגובות מוגזמות מתנגד לכל דבר ,בקיצור לא פשוט לנו . אבל בכל הזמן הזה הוא לא מבקש אותו ,אבל רואים שההתנהגות מושפעת מזה . אני מקווה שאנחנו בדרך הנכונה ושתוך כמה ימים כל התגובות האלה יפסקו . מה דעתך ? תודה

בני בן ה 9 בקירוב, מגיב ביתר התלהבות לדברים כמו: בצעקת שימחה, בקולות התלהבות, וכשהוא כועס או בוכה הוא מגיב בעוצמות גבוהות מאוד: בוכה בצעקה, כועס בקול רם. זה קורה בבית ומחוצה לו. נתתי לו לגיטימציה לרגשות שלו אך גם הסברתי שאלו תגובות מוגזמות מידיי. הרבה פעמים קרה שנבהלתי מהתגובות, והערתי לו על העוצמות. וגם התרגזתי מכך שפתאום כל העיניים מופנות אליי כשזה קורה בחוץ. מה לעשות?

בעלי בן 71 מושתל כליה,סובל מהתפרצויות כעס וזעם בלתי נשלטות.. לפני 25 יום התחיל טיפול בלימוג'ין 25.לא מרגיש טוב עם תופעות לואי שונות ביניהן,כאבים בחזה,אי שקט,בעיות שינה קשות ומאד לא רגוע.הרופא המטפל נמצא בחו"ל. השאלה האם ניתן להפסיק תרופה זו בפתאומיות (היום עדיין לא לקח) או צריך בהדרגה, האם יהיו תגובות קיצוניות באם פשוט לא יקח אותה עד שהרופא יחזור.יתכן שהיא פשוט לא מתאימה לו?

שלום ענבל, פעם ראשונה שאני כותבת בפורום אחרי שש-שבע שנים של קריאה. מודה שאיני קוראת באופן קבוע מדי יום אך בהחלט לא עוברים יותר מיומיים שלושה ואז משלימה פערים. עברתי כקוראת את מנהלי הפורום מימיו של אורן קפלן ועד היום. אולי אתן מעט רקע, העניין בפורום החל כמשהו אישי ביותר, בעלי הוא פסיכולוג קליני, מטפל כמובן, וסיפר בזמנו לפני כמה שנים כי מתקשה לגבש דעה לגבי הפורומים שבהם מטופלים עושים שימוש בנוסף לטיפול, וכך שוחחנו מעט על הנושא, הטריגר היה מטופלת שאמרה לו כי במשך כל הטיפול, כשלוש שנים נהגה להתייעץ בפורום מדי יום ביומו. ואז קראנו קצת, כדי לראות את אופי הדברים, ומאז אני מוצאת עניין רב בחלק מהנושאים המובאים לכאן. הרגשתי צורך לכתוב לך מכיוון שאני רואה בין השורות את מה שנראה אצלי כנסיון ניהול אותנטי מאוד, ויחד עם זאת מרוסן במידה רבה. הזדהתי עם האופן שבו לעתים נדמה שדומה לריקוד טנגו, צעד קדימה, שניים אחורה. מדוע הזדהתי? הכרתי את בעלי במסגרת לימודינו המשותפים בקלינית, לימודים שהוא סיים ואני עברתי לתחום אחר מכיוון שמצאתי את עצמי מפחדת מדי. מפחדת כאשר ראיתי שאני הולכת רחוק עם הרגש, מתוך אמונה שהצד השני יודע לרקוד יחד איתי וצעדינו מתואמים. התייאשתי כאשר הבנתי כי לא אוכל לתת את כולי, מכיוון שאז יהיה רב הנזק שאסב מהתועלת הפוטנציאלית. ואני חושבת שאחד הדברים המאפיינים ביותר את המקצוע שבחרתם הוא היכולת למנן ולכמת. לדעת מתי הרך רך מדי, איך לווסת, ואיך להיות זה שאחראי על מנגנון הוויסות של הקשר הטיפולי. אני מחייכת לעצמי כשאני קוראת את תגובותייך, כאילו מרגישה שלפעמים את מחפשת המינון המתאים של הרכות, ואני חושדת בכך שלעתים את רוצה לתת עוד ועוד אך עוצרת בעדך :-) מעריצה את היכולת הזו. חשבתי לפנות לבנות שכאן ומבקשות יותר קרוב, יותר רך, יותר מכיל, ולומר שלפעמים, ואני שומעת על כך מבעלי, גם המטפל זקוק להגנה, לא רק המטופל. גם המטפל לא תמיד יודע, וגם הוא צריך לגשש ולמשש ולהעזר בפידבקים. וכן, המטפל יקבל ביקורת, אבל ביקורת כזו שתאפשר דיאלוג ולא ביקורת שמטרתה להקניט. באמת שאיני יודעת אילו הודעות מצונזרות, אך אני יודעת אילו תכונות נדרשות בכדי להיות מסוגל לעסוק במקצוע של ענבל, ואני אומרת לכן בנות, היו סמוכות ובטוחות כי היכולת להשתמש בכוח אינה אחת מתכונות אלו, וכי המטפל מחפש באמת ובתמים את טובת המטופל, אני רואה כאן תגובות קיצוניות לכאן ולכאן, ואומרת שתסמכו על הבטן שלכן, זו שגורמת לכן לכתוב כאן, לרצות בקרבתה של ענבל, כי אנחנו, כמו בעלי חיים אחרים, בעלי אינסטינקטים השרדותיים, והיינו בורחים ממקום שרע לנו בו. אני אומרת שמשהו בענבל משדר אמפתיה וחום ורוך, ואם הרגשתן אותה משמע שהיא אכן הייתה, אז אולי ביום זה או אחר התשובה הייתה פחות מדוייקת ופחות פוגשת את הצד השני במקום שבו הוא נמצא ואז ישנו כעס גדול מאוד. אבל גם לכעס גדול ואולי לגיטימי ככל שיהיה ישנה צורת ביטוי הולמת. אני רואה בענבל מישהי שמאוד רוצה להיות כל מה שאתן רוצות שתהיה אך מתוקף תפקידה היא זו שצריכה להיות המווסתת. תפקיד שנראה לי שהיא לא אוהבת במיוחד... נראה לי שכל צד צריך להקל במעט על הצד השני, ולומר גם מילים טובות. כן, גם מנהל פורום וגם פסיכולוג צריך לפעמים חיזוקים. מקווה שלא דיברתי שטויות, ואם כן, ענבל את כמובן רשאית לצנזר :-) מיכל

לילד בן 7 וחצי שנוטל ריטלין LA 30 ושוקל 34 ק"ג ויש לא ריבאונדים אחר הצהריים וחוסר תאבון כל היום עד הצהריים המאוחורת? והומלךץ ליטול יחד עם רספרדל 5 מ"ג שגם יפחית תוקפנות ואלימות מצידו בביהס למשיהון ניסיון עם נטילחת שתי התרופות יחד?מה המתועפות לוואי של הריספרדל? והאם אפשר לא לתת אותו בחגים ושבתות כמו הריטלין או שחייבים להמשיך כל ימות השובע וחופשים?

שלום, אני בת 43, ב 12/2008 איבחנו אצלי סרטן שד STAGE TIC N II A M0 טופלתי ע"י טיפול כימי משלים AC-TAXOL ובהמשך טיפול ע"י HERCEPTIN (עוד לא סיימתי טיפול זה). בחודשיים האחרונים היו לי כאבי ראש חזקים מלווים בסחרחורות, בחילות, הקאות ופוטופוביה. בתאריך 19/12/2009 הגעתי למיון ובוצע CT ראש אשר הדגים פיזור משני נרחב למוח- סופרה ואינפרטנטוריאלי, באיזור מוחון, בהמיספרה הימינית, דחיה שמאלה של קוו ישר בכ6 מ"מ, לחץ על חדר רביעי. אושפזתי וקיבלתי 16mg DEXAMETHASONE. להמשך טיפול הועברתי למח' רדיותרפיה לטיפול בסטרואידים ולטיפול קרינתי מסוג GH. קיבלתי 32mg DEXAMETHASONE+ 250mg DIAMOX+ 20mg LOSEC. אחרי שלושה ימים הועברתי לבי"ח אחר להמשך טיפול עם הוראה להוריד את מינון ה- DEXAMETHASONE ב4mg כל שלושה ימים. בבי"ח השני הורידו לי בבת אחת את המינון ל16mg ביום. ובמקביל קיבלתי גם טיפול קרינתי. לאחר שבוע בתאריך 28/12/2009 שוחררתי הביתה להמשך טיפולים קרינתיים אמבולטורים, עם הוראה להמשיך לקחת 16mg DEXAMETHASONE +250mg DIAMOX+ 20mg LOSEC. לאחר שבוע הרגשתי גרוע עוד יותר והייתה לי הרגשה שזה מהסטרואידים (קמתי בבוקר הרגשתי בסדר, לקחתי את הכדורים וזה החמיר..). פניתי לאונקולוגית בביה"ח בשאלה האם אפשר להוריד קצת מהמינון? היא אמרה להוריד כל שלושה ימים שני כדורים. שבוע לאחר מכן, אחרי שכבר סיימתי 14 טיפולים קרינתיים, הגעתי לביה"ח כדי להשתחרר עם נפיחות בכל הגוף, בצקות קשות ברגליים והגבלה בהליכה, האונקולוגית אמרה שזאת תגובה נורמלית לטיפול שקיבלתי. שוחררתי הביתה עם הוראה להמשיך לקחת DEXAMETHASONE 4mg למשך יומיים ואז להוריד ל2mg לשבועיים בנוסף להשמיך לקחת 250mg DIAMOX. לאחר שלושה ימים הגעתי לטיפול בהרצפטין בביה"ח, ובגלל הנפיחות והבצקות, שהחמירו ( עליתי 14 קילו בשבוע), הפנו אותי למיון. שם החליטו לאשפז אותי. עברתי בדיקות שונות, שיצאו תקינות. קיבלתי 6mg AHISTON ביום, ופוסיד דרך הוריד. ולאחר יומיים בתאריך 19/1/2010שוחררתי בלי שיפור ניכר במצבי ובלי תשובה למדוע הגעתי למצב זה. נאמר לי כי יכול להיות שהנפיחות היא תגובה אלרגית למנת יתר של סטרואידים, אך אף אחד לא בדק זאת. במכתב השחרור שלי כתוב כי יכול להיות שהסטרואידים שקיבלתי גרמו לבצקות או טיפול בהרצפטין. נאמר לי להמשיך לקחת DEXAMETHASONE 2mg יחד עם 6mg AHISTON ביום למשך שבועיים. אני רוצה להוסיף כי בעבר כבר טופלתי ב DEXAMETHASONE יחד עם הטיפול הכימוטרפי, ואז לא היו תגובות קיצוניות שכאלו. ולשאלתי- האם מינון סטרואידים זה הוא מקובל והגיוני? האם היו צריכים לעשות מעקב כלשהו בנוגע לטיפול הסטרואידים (יכול להיות שאם לא הייתי שואלת את הרופאה אם אפשר להוריד את המינון הייתי ממשיכה לקחת 8 כדורים ביום עד עכשיו?!), האם תגובות כאלו (נפיחות, בצקות, כאבי רגליים והגבלה בניידות) הם באמת תגובות נורמליות?? האם יכול להיות שהטיפול שקיבלתי בביה"ח רק גרם להחמרת מצבי? אני רוצה להודות לך שהקדשת מזמנך וקראת מכתב זה, אשמח לקבל תשובה לגבי שאלותיי וייעוץ להמשך הדרך.. תודה

שלום דר למפיט לאחר שבני בן ה-7 לקח כדור אחד של ריטלין 10 מ"ג והיה לא ריבאונד קשה של תוקפנות ואלימות כלפינו לאחר 4 שעות החלטנו לשנות את המינון וקיבלנו מרשם לקונצרטה 27 מ"ג אך בני מתקשה לבלוע אותו והבנו שלא ניתן למוסס במים האם יש דרך נוספת לתת לו? אם חלק מהכדור מתמוסס בפה האם זה מזיק או לא אפקטיבי היום רצינו לתת לו כדור אחד אבל חלק התמוסס והוא כבר טעם את הטעם המר וזרק אותו מהפה ועכשיו אני לא בטוחה אם כדאי לנסות שוב עוד כדור אפילו שחלק מהציפוי של הכדור הראשון נשאר בפה שלו ואם כן אולי במעדן כי עם מים הוא לא מצליח ואני ממש רוצה שזה יעאבוד למחר בבוקר לפני ביה"ס תודה רבה

שלום, בני ילד יחיד להוריו בן 5 ילד חברותי מאוד מאלו שכולם אוהבים גם החברים וגם המבוגרים כישרוני מאוד הן באומנות והן בספורט שני תחומים בהם הוא מצטיין ילד בוגר מאוד. הוא בגן טרום חובה. בתחילת השנה ועד לפני כשבועיים- שלושה היה לו נהדר בגן. פתאום מלפני מספר שבועות בוכה בגן בכל בוקר בכי תמרורים וקשה לו לתפקד בגן. אחרי שעה- שעתיים הוא נרגע וממשיך כרגיל. לי הוא אומר שהוא מתגעגע אלינו שעצוב לו ובא לו לבכות ושקשה לו לשלוט בכך. לפעמים הוא מספר לי שהוא חושב מחשבות "רעות" למשל שסירב להשתתף באיזו פעילות חברתית בגן ואחר כך הצטער על כך, או נזכר שלפני שנה נפצעתי קלות ברגלי כשהוא היה איתי.הוא אומר לי שהוא מנסה להתגבר אך לא מצליח. אני אומרת לו שהוא יכול לבכות שזה בסדר וטבעי ושאני סומכת עליו שידע להתגבר על כך. אבל לצערי הוא לא מתגבר. גם בעלי נוקט בגישה דומה לשלי. האם אנו נוהגים נכון? לא ברור לנו מאיפה הגיעה פתאום הנסיגה. חשוב לציין כי הוא בן יחיד כי אנו נמצאים בטיפולי פוריות, אבל משתדלים מאוד לא לבטא את התסכולים שלנו מהנושא לידו. לכן אנני חושבת שיש קשר בין הדברים. מה דעתך?

אחרי תקופה שלךא הצלחתי להכנס למייל שלי, מצאתי כמה מציאות: אז משהו נחמד אולי מתאים לטו בשבט שחלף..... לפני שקראתן... מי אתן חושבות שאתן?איזה עץ? "כי האדם עץ השדה , כמו האדם גם העץ צומח" נתן זך מאיזה עץ אתם עשויים זה הזמן לבדוק מאיזה עץ אתם עשויים. האם אתם עץ שכל רוח מטה אותו הצידה? האם אתם עץ עם שורשים עמוקים המשתרגים יחדיו עם שורשים אחרים? האם אתם עץ זקוף וגאה שמשקיף על העולם מצמרתו הגבוהה? האם אתם עץ העומד ביופיו ובשלמותו ואינו נכנע לתכתיבים ולמזיקים? מצאו את תאריך הלידה שלכם וגלו מאיזה עץ אתם עשויים. 23 בדצמבר עד 01 בינואר – עץ תפוח 02 בינואר עד 11 בינואר - עץ אשוח 12 בינואר עד 24 בינואר- בוקיצה 25 בינואר עד 03 בפברואר - ברוש 04 בפברואר עד 08 בפברואר - צפצפה 09 בפברואר עד 18 בפברואר - ארז 19 בפברואר עד 28 בפברואר - אורן 01 במרץ עד 10 במרץ - ערבה בוכייה 11 במרץ עד 20 במרץ - תרזה 21 במרץ אלון 22 במרץ עד 31 במרץ - שקד 01 באפריל עד 10 באפריל - פירוס אמריקני 11 באפריל עד 20 באפריל - עץ אדר(מייפל) 21 באפריל עד 30 באפריל - אגוז 01 במאי עד 14 במאי - צפצפה 15 במאי עד 24 במאי - ערמונים 25במאי עד 03 ביוני - עץ המילה 04 ביוני עד 13 ביוני - אלה 14 ביוני עד 23 ביוני - עץ תאנה 24 ביוני ליבנה 25 ביוני עד 04 ביולי - עץ תפוח 05 ביולי עד 14 ביולי - אשוח 15 ביולי עד 25 ביולי - בוקיצה 26 ביולי עד 04 באוגוסט - ברוש 05 באוגוסט עד 13באוגוסט - צפצפה 14 באוגוסט עד 23 באוגוסט - ארז 24 באוגוסט עד 02 בספטמבר - אורן 03 בספטמבר עד 12 בספטמבר - ערבה בוכייה 13 בספטמבר עד 22 בספטמבר - תרזה 23 בספטמבר עץ זית 24 בספטמבר עד 03 באוקטובר - שקד 04 באוקטובר עד 13 באוקטובר - פירוס אמריקני 14 באוקטובר עד 23 באוקטובר - עץ אדר 24 באוקטובר עד 11 בנובמבר - אגוז 12 בנובמבר עד 21 בנובמבר - ערמונים 22 בנובמבר עד 01 בנובמבר - עץ המילה 02 בדצמבר עד 11 בדצמבר - אלה 12 בדצמבר עד 21 בדצמבר - עץ תאנה 22 בדצמבר עץ אשור(בוק) עץ תפוחים – אהבה אנשי עץ התפוח הם בעלי קסם אישי, מושכים ומעניינים. מאוד נדיבים, הם מקרינים נועם, מתקשרים היטב עם הסובבים, הרפתקנים, רגישים, רוצים לאהוב ולהיות נאהבים.הם נאמנים וכשותפים הם בני זוג עדינים. הם חיים את הרגע, פילוסופים חסרי דאגות עם דמיון עשיר ויש להם כישורים מדעיים. עץ המילה (עץ ממשפחת הזיתיים) - שאפתנות אנשי עץ המילה מושכים באופן יוצא מן הכלל, נמרצים, אימפולסיביים, תובעניים ויכולים להיות אנוכיים. הם אינם מוטרדים מביקורת של הסובבים, הם שאפתנים מאוד, אינטליגנטים, מוכשרים ואוהבים לשחק עם הגורל ולקחת סיכונים. הם מאוד מהימנים ואמינים, נאמנים וזהירים באהבה, לפעמים ההיגיון משתלט על רגשות, אבל הם לוקחים את השותפויות שלהם מאוד ברצינות. אשור – יצירתיות אנשי עץ האשור הם בעלי טעם טוב, חשוב להם מאוד איך שהם נראים, הם מקפידים להיות בכושר (דיאטות, ספורט, וכדומה). הם חומרניים, חסכנים ויש להם יכולת ארגון טובה שבאה לידי ביטוי בקריירה ובחיים בכלל. בעלי כושר מנהיגות, הם לא לוקחים סיכונים מיותרים ופועלים על פי ההיגיון. הם חברים מדהימים ויכולים להיות חברים לכל החיים. ליבנה – השראה אנשי עץ הליבנה הם אנשים נמרצים, מושכים, אלגנטיים, ידידותיים, חסרי יומרות, צנועים, לא אוהבים התנהגות או מצבים שיש בהם גסות וולגריות. הם יעדיפו לחיות בסביבה שהטבע שולט בה ובאווירה שקטה.הם מלאי דמיון, אין להם צורך להוכיח את עצמם, הם זקוקים לשקט ואיזון, וכשיש להם סביבה שכזו הם שבעי רצון. ארז - ביטחון עצמי אנשי עץ הארז הם בעלי יופי נדיר, יש להם כושר הסתגלות, הם אוהבים מותרות, בעלי בריאות טובה, אינם ביישנים, בעלי בטחון עצמי ונוטים להסתכל על האחרים מגבוה.הם נחושים ומסוגלים לקבל החלטות מהירות. הם אוהבים להרשים אחרים, אך לעיתים הופכים להיות חסרי סובלנות. יש להם הרבה כישרונות, הם חרוצים, יש בהם אופטימיות קבועה, הם מחכים לאהבה האמתית היחידה. ערמונים – הגינות אנשי עץ הערמונים הם בעלי יופי בלתי-רגיל, אינם רוצים להרשים, בעלי חוש צדק מפותח, נמרצים ומעניינים. הם עושים שימוש מושכל בטאקט, שקולים ונמנעים מלפגוע באחרים, אך יחד עם זאת, הם מתרגזים בקלות ורגישים מאוד. לעיתים קרובות נראה כאילו הם פועלים מתוך תחושת עליונות אך למעשה הם מכסים על חוסר הביטחון. רוב הזמן הם מרגישים שלא מבינים אותם, הם מתאהבים רק פעם אחת, אך מתקשים למצוא לעצמם בן זוג. ברוש - נאמנות אנשי עץ הברוש הם חזקים, חסונים ובעלי עוצמה. יש להם כושר הסתגלות טוב והם לוקחים את מה שהחיים מציעים להם. הם אופטימיים ומרוצים, משתוקקים לכסף והכרה, אינם אוהבים להיות לבד. הם מתרגזים במהירות, נסערים, נאמנים, קפדניים אך לעיתים לא זהירים מספיק.הם משקיעים הרבה ביחסים, כמהים לאהבה ועלולים לחוש שהיא אינה מסופקת. בוקיצה – אצילות רוח אנשי עץ הבוקיצה הם בעלי מראה נעים, מקפידים מאוד על לבושם. הם שמחים, יש בהם אצילות רוח, הם נדיבים מאוד, בעלי חוש הומור, מעשיים, אוהבים להוביל, אם כי פחות אוהבים לציית, שותפים נאמנים וישרים, אוהבים לקבל החלטות עבור האחרים, לעיתים קשה להם לסלוח על טעויות. עץ תאנה – רגישות אנשי עץ התאנה מאוד חזקים, קצת עקשנים, עצמאיים, לא נכנעים להתנגדויות או וויכוחים, אוהבים את החיים, את המשפחה, ילדים ובעלי חיים. הם מוכנים לפעול למען אחרים, התחום החברתי חשוב להם. בעלי חוש הומור, לא אוהבים לעבוד קשה, יש בהם חכמה ויכולת מעשית לממש רעיונות. אשוח - מסתוריות אנשי עץ האשוח הם בעלי טעם יוצא דופן, מעוררי כבוד ומתוחכמים. יש להם נטייה למצבי רוח ולעיתים אנוכיים. הם בעלי טביעת עין טובה ואוהבים דברים יפים, יחד עם זאת, הם מאוד צנועים.הם אמינים, יש בהם שאפתנות, הם מתמידים ומוכשרים מאוד. יש להם הרבה ידידים, אך גם הרבה אויבים. שקד – יוצא דופן אנשי עץ השקד הם מקסימים, הם מגלים הבנה רבה כלפי הסובבים, יודעים להרשים ולהקסים את כולם. הם ישרים, סובלניים, ובעלי חוש שיפוט מדויק. הם לא מהססים להילחם עבור נושאים שנראים להם חשובים, במיוחד בתחום החברתי. הם זוכים לפופולאריות, יש להם נטייה למצבי-רוח והתאהבויות קפריזיות. אלה - טעם טוב אנשי עץ האלה הם בעלי יופי קריר, דואגים מאוד למראה החיצוני ולתנאים שלהם, יש להם טעם טוב, לא אנוכיים, פועלים על מנת ליצור את החיים נוחים ככל האפשר, הם מובילים את דרכם בהיגיון ופועלים על פי החוקים והנהלים, אך לרוב הם לא בטוחים בקשר להחלטות שלהם. ביחסים רגשיים הם זקוקים לנתינה וקבלה, יש להם חלומות על אהבות לא רגילות, לעתים רחוקות הם שמחים עם הרגשות שלהם, לרוב הם חשדניים ואין להם נטייה לסמוך על אחרים. תרזה – ספקנות אנשי עץ התרזה יודעים לקבל את מה שהחיים מזמנים עבורם בדרך רגועה. הם אינם אוהבים להלחם, ונמנעים ממצבי לחץ ומתח. הם לא אוהבים עצלנות ובטלנות, הם עדינים ומתונים, מוכנים להקריב למען ידידים. יש בהם הרבה כישרונות אבל הם לא מתעקשים מספיק לפתח אותם. לעיתים קרובות הם הופכים למתלוננים ומקטרים על מה שקורה סביבם. הם בני זוג נאמנים, אבל קנאים. אדר - חשיבה עצמאית אנשי עץ האדר הם בעלי חשיבה לא שגרתית, מלאי דמיון ומקוריות. הם ביישנים ומאופקים, שאפתנים, מלאי גאווה ובעלי בטחון עצמי. הם זקוקים לאתגרים ולהתנסויות חדשות, לפעמים עצבניים, הם מורכבים מאוד, יש להם זיכרון טוב, לומדים מהר לפעמים מתוך התבוננות. חיי האהבה שלהם מסובכים. אלון - אומץ אנשי עץ האלון הם בעלי אישיות חזקה, אומץ, חוסן, יודעים לעמוד על שלהם ולא מוותרים, עצמאים, בעלי נוכחות, לא אוהבים שינויים, ניצבים עם שתי הרגלים על הקרקע, מעשיים מאוד ויוזמים. זית – חוכמה אנשי עץ הזית אוהבים, מלאי חום ורגשות, טוב לב, הגיוניים, מאוזנים, נמנעים ממצבים של תוקפנות ואלימות. יש בהם שמחה, הם שלווים וסובלניים, בעלי חוש צדק מפותח, רגישים, אמפתיים, משוחררים מקנאה, אוהבים לקרוא ולשהות בחברתם של אנשים מתוחכמים. אורן - ייחודיות אנשי עץ האורן אוהבים חברה נעימה, מאוד חזקים, יודעים כיצד ליצור לעצמם חיים נוחים, מאוד פעילים, יעילים, אמיתיים, מהימנים, חברים טובים, אבל מסתפקים במעט חברים. הם מתאהבים בקלות אבל התשוקה שלהם נכבית מהר, הם עלולים לוותר בקלות, הם חווים אכזבות עד שהם מוצאים את דרכם. צפצפה – חוסר וודאות אנשי עץ הצפצפה נראים מרשימים, לא כל כך בטוחים בעצמם. הם מגלים אומץ רק אם זה הכרחי, זקוקים לסביבה נעימה ולגילויי רצון טוב מהסביבה. הם מאוד בררנים, לעיתים קרובות בודדים כיוון שהם מעוררים התנגדות. יש להם כישרון אומנותי, כושר ארגון טוב, נטייה לתחומי הפילוסופיה, ביחסים הם אמינים ולוקחים את השותפות ברצינות. פירוס אמריקני - רגשנות אנשי עץ הפירוס הם מלאי קסם, שמחים, בעלי יכולת נתינה שאין בה אנוכיות, אוהבים למשוך תשומת לב, אוהבים את החיים. קיים בהם חוסר שקט וצורך להיות בתנועה.הם מורכבים מאוד, הם גם תלותיים וגם עצמאיים. יש להם טעם טוב, כשרון ונטייה לאומנות, הם נלהבים, רגשנים, חברים טובים, אבל אם נפגעו, הם מתקשים לסלוח. אגוז - התלהבות אנשי עץ האגוז הם שונים ומלאי ניגודים, הם לא מוותרים, לעיתים קרובות עלולים להתגלות כאנוכיים ותוקפניים. יש להם אופקים רחבים, הם ספונטניים והתגובות שלהם בלתי-צפויות. יש בהם שאפתנות בלתי-מוגבלת, הם חסרי גמישות, שותפים קשים ולא שגרתיים, לא תמיד אהובים אבל לעיתים קרובות נערצים, יכולת טובה לראות כמה צעדים קדימה, מאוד קנאים, נלהבים וחסרי פשרות. ערבה בוכייה - מלנכוליה אנשי עץ הערבה הבוכייה הם מקסימים אבל יש בהם סוג של עצב. הם מושכים מאוד, ישרים, אמפתיים, אוהבים כל דבר טעים ויפה, אוהבים לטייל, חולמניים, בעלי אינטואיציה טובה, חסרי מנוחה וקפריזיים. הם יכולים להיות מושפעים מהסביבה אבל לא קל לחיות איתם, הם תובעניים מאוד. יש להם קשיים באהבה אבל בדרך כלל הם מוצאים שותף שמעגן ומקרקע אותם.