תוצאות חיפוש עבור שקית עירוי

אזהרה לקוראים :) תוכן הפוסט הזה מכיל ה ר ב ה התבכיינות ובאסה עוד 10 ימים "אחגוג" יומולדת 31 כמעט 10 חודשים מאז הבלאגן שקרה בהודו, ועדיין הכל תקוע. הכל בעייתי. הכל קשה. בקצרה רקע, למי שלא מכיר ולאלה ששכחו. אני חולה קרוהן, אחרי הרבה שנים של סבל מהמחלה שהתרכזה בעיקר במעי הגס הוחלט על כריתה חלקית של המעי הגס וסטומה. הניתוח בוצע לפני כ3 וחצי שנים, וזה פתח לי עולם חדש של אורח חיים בריא ופעיל כמו שלא היה לי שנים קודם לכן. אני קורא פוסטים של דין, רון וברק, ואני דיי מזדהה עם ההרגשה הטובה שבאה אחרי תקופה ארוכה של מאבק. גם אני עברתי את ההתלבטות לגבי סגירת הסטומה. החלטתי שבינתיים אני דוחה את זה. היה לי טוב. עבדתי, הייתי בזוגיות חדשה שנוצרה "למרות" הסטומה וגם נגמרה בלי שום קשר אליה. ואז החלטתי להגשים חלום, הודו... עשיתי את כל מה שצריך, חיסונים, בדיקות, קיבלתי אוקיי מרופאת הגסטרו שלי, לקחתי תיק תרופות שתפס חצי מהתיק הגדול - על כל מקרה... ולמרות הכל קרה, הלא צפוי. כחודש וחצי לאחר שהגעתי להודו התחילו כאבי בטן שדחיתי בהתחלה בתירוץ של "כנראה אכלתי משהו לא טוב"... בכל זאת, הודו. אחרי 3 ימים פיניתי עצמי לבי"ח מקומי. דיי מהר איבדתי הכרה והפרטים הבאים מובאים כפי שסופרו לי... מסתבר שקריש דם שנוצר בעורק או וריד הקשורים למעי (הדק) גרם לנמק של כמעט כל המעי הדק. הוכנסתי לניתוח חירום בו כרתו חלק מהמעי הדק, והשאירו עוד חלק שקיוו שיצליח להחלים. בינתיים הועברתי באמבולנס מוטס לבי"ח בדלהי, מורדם ומונשם. שם מצאו שיש קרע במעי שהושאר ודליפה, והוכנסתי לניתוח נוסף בו כרתו את שארית המעי הדק. התעוררתי אחרי כמה ימים בבי"ח בהודו כשזה המצב. כמה ימים לאחר מכן, ב-1 ליולי 2012 הוטסתי ארצה ישירות לאיכילוב ושם הייתי עוד כמה שבועות. מאז אני חיי כמעט בלי מעיים, נשארו כ50 ס"מ. והדרך היחידה שבה אני יכול לקבל הזנה היא דרך הווריד. לכן יש לי פיק ליין, שזה עירוי קבוע שמחובר לווריד ראשי, אשר אליו אני מחבר בכל ערב, למשך 12 שעות שקית אינפוזיה שהיא בעצם האוכל שלי. קוראים לזה TPN. חלק מתופעות הלוואי של הTPN הם עלייה חדה בתפקודי הכבד, והרס איטי שלו. חוץ מזה, הקרוהן עדיין מצליח להרים ראש במעט המעיים שנשארו ולייצר פיסטולות ועניינים. כל מה שנכנס דרך הפה, אוכל ושתיה יוצא לא מעוכל בטווח של דקות מרגע האכילה. אני כבר כמעט שנה לא חי. כל דבר ולו הפשוט והקטן ביותר הפך להיות מאבק והתמודדות. יש לי משפחה תומכת וחברים מדהימים, אבל זה לא מספיק... אני לא רואה איך אני יכול להמשיך לנהל חיים כאלה. הרופאים לא מדברים איתי על אלטרנטיבות, כי אין כל כך... השתלות מעיים זה תחום חדש יחסית, שלא מתבצע בארץ ושלא מבטיח שייצר איכות חיים טובה יותר מכרגע. מאז שחזרתי לארץ הייתי מאושפז עוד פעמים בגלל כל מיני סיבות שונות ומשונות שהמצב החדש שלי מייצר. (זיהומים וכו) ואין לי כוח.. אני כבר לא חושב על זוגיות. בטח שלא על להקים משפחה משלי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, מה הטעם? אם המציאות עומדת להיות כזאת קשה, אכזרית, בעייתית, חולה ומלאת התמודדות יומויומית מעייפת... אז למה לעבור את זה בכלל? בשביל מי? בשביל מה? סליחה על הדיכאון קראתי אחרי שכתבתי, התלבטתי אם להעלות את זה, החלטתי שאין לי מה להפסיד... אני לא מכיר מישהו שנמצא במצב כל כך מורכב ומסובך כמו שלי, שיגיד לי שיהיה בסדר... תודה :)

שלום רב דוקטור הלפרין יקר, ביצעתי בדיקת סיטי מוח עם חומר ניגוד ב 28 למרץ. לאחר הבדיקה פתאום עלתה כתבה מ 2016 שבה 12 נבדקים נדבקו בהפטטיס סי כתוצאה מבדיקת הסיטי..כנראה בשל ציוד שלא הוחלף, במוסד רפואי אחר בארץ..מאז אני בחרדות..אני סובלת מיומיים אחרי הבדיקה מצינון שלא עובר, חולשה וכאבי שרירים. האם עלפי נסיונך בבדיקות סיטי עם חומר ניגוד ניתן להידבק באיידס, הפטטיס בי או סי? האם עלי לדאוג לדעתך? אחרי כמה זמן מרגע החשיפה ניתן לבצע בדיקות להפטטיס בי וסי ואיידס? אני באמת שואלת אותך כמומחה, האם עלי לדאוג? האם בסיטי הציוד שמזריק את חומר הניגוד מוחלף לרבות המחט? פניתי למוסד במייל ולא הגיבו. אציין כי זה מוסד פרטי מוכר והבדיקה נעשתה בתשלום. המוסד נחשב ברמה גבוהה. אודה בבקשה לתשובתך... אני לא ישנה בלילות ואני בחרדה בלתי פוסקת. אנחנו לא במדינת עולם שלישי, אנחנו במדינת ישראל. הכיצד 12 אנשים נדבקו בהפטטיס סי מהזרקת חומר ניגוד ב 2016? הציוד לא אמור להיות מוחלף בין מטופל למטופל לרבות המחט? בבקשה תשובתך לכל שאלותיי

עברתי אתמול בדיקת גסטרוקופיה ומשהתאוששתי מעט ממהרדמה מצאתי את עצמי מחוברת לעירוי נוזלים וכשנגמר שמו לי שקית עירוי נוספת בסיכום הבדיקה בכתב ציינו את המימצאים: כיב בקיבה וכיב קטן בתרסריון, ולקיחת ביופסיה שלא ברור לי למה. בסיכום לא מופיע ענין העירוי ויותר מזה מענין אותי לדעת למה לקחו ביופסיה?

רציתי לדעת מה החשיבות של סטריליות הנוזלים בעירוי? האם זה בסדר להחליף רק את הסט אם השקית לא התרוקנה או שצריך להחליף כל פעם שקית? אם הדבר אסור אשמח לדעת למה ומהן הסכנות ותופעות הלוואי במקרה כזה? תודה

שלום רב, אמי בת 63, בריאה בדרך כלל (פרט לסוכר גבולי), אינה נוטלת תרופות, בכושר גופני מצוין. לפני שלושה ימים חשה ברע - שלשולים שהפכו אתמול להקאות. כשאושפזה היום בבית חולים לקבלת אינפוזיה נמצא שהדופק שלה נמוך מאוד - רוב הזמן 38. א.ק.ג. תקין לחלוטין, אחרי שתי שקיות עירוי נוזלים, חשה יותר טוב והדופק נותר נמוך מאוד. בבית החולים לא ראו לנכון להביא קרדיולוג להתייעצות, אך מסכימים שמדובר במצב חריג ולכן היא מחוברת למוניטור. מה יכולות להיות הסיבות לכך? מה צריך לעשות? תודה רבה מראש.

בן 33 נושא פג מזה 8 חודשים..במשך 6 החודשים הראשונים קבלתי אנשור פלוס בהזרקה ישירות לפג בעזרת מזרק במהירות רבה ותוך דקות סיימתי פחית ללא שום תופעות.מזה חודשיים החלו בחילות קשות ולכן התחלתי לקבל המזון דרך " שקית עירוי" בטפטוף איטי מאד מאד (פחית במשך שעתיים) ללא השפעה מיטיבה ועדיין חש בחילות קשות. בצילום וק"ת עם חומר נגוד נמצא שהפג תקין ונמצא בתריסריון.יש לציין שאני עדיין אוכל גם דרך הפה וכאשר שותה את הפחית אני מסיים אותה תוך דקותיים ומרגיש טוב ללא בחילה.תודה על תשובתך.

אבי מאושפז בבית חולים בגלל נמק ברגל שנגרם כתוצאה מהזנחה של סוכרת. באחד הלילות הראשונים לאישפוזו היה לו קר מאד בלילה ואחד האחים לקח שקית עירוי חימם אותה במיקרוגל של המחלקה והניח על רגלו של אבי. כתוצאה מכך נגרמה לאבי כוויה קשה מאד. לאחר מספר ימי אישפוז עבר אבי ניתוח קשה לפתיחה ורידים כתוצאה מאי זרימת דם לרגל (ללא שום קשר לכוויה אלא לנמק). במסגרת אישפוזו הגיע אליו פרופסור ממחלקת פלסטיקה על מנת לבדוק אפשרות לניתוח באיזור הנמק ואז ראה את הכוויה שעל רגלו. הפרופסר קבע שמצב הכוויה כה חמור וסיכויי ההחלמה במיוחד לאדם סוכרתי אפסיים וקבע כי יש לכרות את האצבע בה נכווה. האם יש פה עילה לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית? אשמח לקבל תשובה בפורום או במיל' [email protected] תודה רבה מראש שרונה הבת המודאגת

אבי מאושפז בבית חולים בגלל נמק ברגל שנגרם כתוצאה מהזנחה של סוכרת. באחד הלילות הראשונים לאישפוזו היה לו קר מאד בלילה ואחד האחים לקח שקית עירוי חימם אותה במיקרוגל של המחלקה והניח על רגלו של אבי. כתוצאה מכך נגרמה לאבי כוויה קשה מאד. לאחר מספר ימי אישפוז עבר אבי ניתוח קשה לפתיחה ורידים כתוצאה מאי זרימת דם לרגל (ללא שום קשר לכוויה אלא לנמק). במסגרת אישפוזו הגיע אליו פרופסור ממחלקת פלסטיקה על מנת לבדוק אפשרות לניתוח באיזור הנמק ואז ראה את הכוויה שעל רגלו. הפרופסר קבע שמצב הכוויה כה חמור וסיכויי ההחלמה במיוחד לאדם סוכרתי אפסיים וקבע כי יש לכרות את האצבע בה נכווה. האם יש פה עילה לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית? אשמח לקבל תשובה בפורום או במיל' [email protected] תודה רבה מראש שרונה הבת המודאגת

שלום רב. אתמול קיבלתי סחרחורת לא נורמלית שהכל מסביבי מסתובב במהירות מסחררת. זה נמשך שעתיים. ברגע שפקחתי את עיני או הזזתי מעט את ראשי רציתי להקיא. נסעתי לביה"ח נתנו לי שקית אינפוזיה ופיראמין. רצו לאשפז אותי-סרבתי , כי לשכב במנוחה אפשר גם בבית. אמרו לי שזה ורטיגו ואין מה לעשות. כרגע אני מרגישה מאד מאד חלשה, אין לי סחרחורת, אך כשאני עושה תנועה מהירה ומסובבת את הראש אז יש לי מעט מאד סחרחורת אך כאילו מצד לצד., יש לי פחד לעשות תנועות מהירות עם הראש פשוט נכנסתי לחרדה. לציין, שהייתי לפני זה מקוררת 3 שבועות: נזלת מלווה עם שיעול וזה חלף. שאלותי הן: א. מה הסיבה לרטיגו ואיך לעצור את הסחרחורת ברגע שקורא בלי התראה? ב. האם יש קשר למשבר נפשי לורטיגו (אכזבה ודיכאון בגלל פיטורי מהעבודה שלקחתי כה קשה או אין קשר לזה? ג. האם זה עלול לחזור, או שזה רק בא כתוצאה מסיבוך של התקררות? ד. לחץ דמי היה: 160/80, ולאחרונה יש לי: 150/80 האם זה תקין, ואם לא כמה צריך להיות? ה. הסוכר שלקחו לי בחדר מיון (וזה לאחר שלא אכלתי כל היום) היה: 124- האם תקין? ו. האם סחרחורת בא רק בגלל וירוס שתוקף את איזור השמע באוזן או שיש עוד סיבות? אגב, הבדיקה הנוירולוגית השיגרתית שעברתי במיון - היתה תקינה וכן הבדיקות חוץ מאשר מה שציינתי לרופאה. אגב. אני בת 50. סליחה על האריכות ואודה על תשובתך -= ענת.

ד"ר לין שלום מה דעתך לקחת שקית אינפוזיה לשים אותה במקרר לקרר אותה ולהכניס לכיס האשך אינפוזיה המטרה תהיה יצירת טמפרטורה דומה להקפאת זרעים ( הורדת טמפרורה כיס האשכים) ורק אז בתנאים פחות או יותר אופטימלים לנסות לשאוב זרעים אני מקווה שתעלה איכות הזרע עם כל המבנה שלו . אני מתכוון ממש לשים נוזל אינפוזיה לכמה שעות בטמפרטורה נמוכה מעניין אותי התיחסותך לרעיון זה. להתראות ארז

ד"ר לין שלום מה דעתך לקחת שקית אינפוזיה לשים אותה במקרר לקרר אותה ולהכניס לכיס האשך אינפוזיה המטרה תהיה יצירת טמפרטורה דומה להקפאת זרעים ( הורדת טמפרורה כיס האשכים) ורק אז בתנאים פחות או יותר אופטימלים לנסות לשאוב זרעים אני מקווה שתעלה איכות הזרע עם כל המבנה שלו . אני מתכוון ממש לשים נוזל אינפוזיה לכמה שעות בטמפרטורה נמוכה מעניין אותי התיחסותך לרעיון זה. להתראות ארז

הייתי מאושפז לאחר ניתוח בבית חולים, במהלך האישפוז, האחות החליפה לי את שקית האינפוזיה והייתה לה שריטה על האצבע. היא נגעה עם השריטה בחלק הכחול - הצינור שבסוף הצינור המוביל מן הווריד שנכנס בתוך החלק השקוף שיורד מן השקית - היא נגעה בחלק החיצוני של הצינור הכחול שכאמור נכנס לתוך הצינור השקוף. האם יכולים בדרך זו לעבור נגיפים כמו איידס/ צהבת? אם השריטה סגורה? ואם היא פתוחה? האם נהוג לשים כפפות שמחליפים שקית אינפוזיה?