תוצאות חיפוש עבור שיתוק של הגפיים התחתונות

שלום דר אפריים:) אני בחורה שנפגעה קשה בעמ"ש, עקב כך שיתוק ברגליים, שמעתי לאחרונה ש"מוגלה" זה בעצם חלבון. עכשיו אני חוששת לצרוך חלבון (כמו סוכר וכו) שמא יהיה קרקע טובה חלילה לזיהומים חוזרים. -זה קורה לי בגלל עיוותים, אך עדיף להיות זהירים השאלה אם ההשערה הזו נכונה?

שלום דר. אני בן 70, ביצעתי ct אנגיו בחשד לקריש דם לאחר ניתוח, שנשלל. התקבלה התוצאה מטה, אשמח להבין משמעות ומה נדרש. "בתעלת עמוד שדרה הגבית בגובה גוף חוליה D9 מודגם תהליך רקמתי האדרתי אקטרה מדולרי עם הסתיידות קליפתית בממדים של כ- 1.5×3 ס"מ (חתך 224 סדרה 6). התהליך ברובו בתוך תעלת השדרה עם אקסטנציה לתעלה פורמינלית משמאל, לוחץ על חוט השדרה ועל השורש העצבי וגורם להיצרות קשה של תעלת השדרה ותעלה פורמינלית שמאלית."

שלום רב. קרובת משפחתי חזרה מטיול באלסקה וקנדה. היא נזכרה שנעקצה ממשהו שיצר גרד וגירוי כיומיים...וחלף.. לאחר כשלושה שבועות משחזרה לארץ, חוותה דלקת עיינים ולפתע החל מעין תחושת שיתוק ברגליים... רגל אחת לטענתה בכלל לא יכולה להרים.. הרופא טען שמדובר במחלה שמועברת על ידי ביצי עטלפים ונתן לה טיפול מאסיבי באנטיביוטיקה... נשמח לכל עצה או תובנה בנושא כי גם נאמר לה שהמצב עלול להתדרדר... תודה מראש.

הכלב שלי בן 13 וחצי, שלשום יצא החוצה כשהוא הולך רגיל וחזר כשהרגליים האחוריות שלו משותקות לקחנו אותו לוטרינר שם נערך צילום רנטגן שבו נראת בעיה בחולייה בגב עם ייעוץ וטרינר אורתופד מניחים שזה גידול ולא מומלץ לנתח כרגע הכלב לא אוכל ושותה בעזרת מזרק, כל הזמן מנסה לקום ולא מצליח  נראה כי ביממה האחרונה הוא בוכה מתסכול על כך שלא מצליח לקום ופחות מכאבים האם יש טיפול שיכול לעזור לו לחזור לתפקד? האם זה באמת גידול? תודה מראש

שולם, יש לי חתולה כבת חצי שנה, מלפני ארבע ימים דרכתי לה על הרגל במקרה מאז היא לא הצליחה ללכת. אני ובעלי חשבנו שזה שבר ברגל מאחר והיא קיפצה על שלוש רגליים, הלכנו לווטרינרית היא אמרה שאין לה שבר אלא שיתוק בשתי הרגליים האחוריות. היא נתנה לה נוזלים, אנטיביוטיקה, וסטרואידים בתקווה לשחרר את הלחץ מעמוד השדרה. לאחר שלא היה שיפור במצב הבאנו אותה שוב היום אליה היא אמרה שהמצב החמיר ולדעתה המצב בלתי הפיך והציע לנו להרדים אותה, למרות זאת כשהיא עשתה לה דיקור ברגליים יש איזור מסוים בשתי הרגליים שהיא הרגישה את המחט. אני רוצה לציין שהחתולה עושה את צרכיה רגיל (אנחנו עוזרים לה להגיע לשירותים ושומרים עליה יציבה בזמן הזה), יש לה תאבון בריא אך היא אינה שותה מים ודבר חשוב בזמן שהיא ישנה היא מזיזה את אחת הרגליים. אנחנו מתכוונים להביא אותה למרפאה בראשון לציון, השאלה שלי היא האם המצב באמת אינו הפיך? ואיך בגלל דריכה על הרגל שלה המצב נהיה כזה חמור?

טוב, זה הולך להיות ארוך אבל אנסה לתמצת כמה שיותר אבל לא להחסיר פרטים כדי לדייק כמה שאפשר. ביאושי הרב אני פשוט פונה לפה ומתחננת לכל בדל של עזרה או מידע. זה ארוך. אבל אם יש לכם לב אז תאמינו לי עברתי גיהנום לפני שפניתי אליכם, אני מוכנה לתת הכל למי שיעזור לי. לפני שנתיים פתאום ביום בהיר נסתמה לי האוזן השמאלית. מעולם לא היו לי בעיות אוזנים או דלקות, לא שהייתי קטנה ולא בשלב מאוחר יותר. חשבתי שמדובר סתם בשעווה או מים ולא נלחצתי. אחרי שבועיים התחיל לי גם צפצוף (טינטון) הלכתי לבדיקת רופא שראה שהאוזן שלי נקייה לחלוטין מה שאומר שמדובר בעצב של השמיעה ולא באוזן התיכונה או משהו כזה. אושפזתי בבית חולים וקיבלתי פרידנזון למשך שבועיים. האוזן נפתחה לי. חזרתי הביתה ואחרי שבוע התחילו לי כאבים בראש, בעינים, ברגליים, אושפזתי שוב (בבית חולים אחר) עשו לי בדיקות נוירוגליות כולל אמ.אר.איי, לא מצאו משו מיוחד והבינו שזה כנראה תופעות לוואי של הסטרואידים ושוחררתי לביתי. אחרי חצי שנה בערך חזרה לי שוב האטימות באוזן. לא היה לי כח ללכת ולקבל שוב סטרואידים פשוט חיכיתי והיא נעלמה לבד. ככה כל כמה שבועות. האוזן היתה נסתמת מלווה בטינטון כמובן, ביום הראשון זה היה חלש, ביום השני חזק יותר, כנ"ל בשלישי וברביעי, עד שהרגשתי ממש לחץ בראש כאילו מישהו מנפח לי אותו עם משאבה ואז הייתי הולכת לישון, על האוזן הבריאה חשוב לציין, הייתי קמה והאוזן היתה נפתחת. אם הייתי ישנה על האוזן הזו, השמאלית, היא היתה נסתמת יותר. ככה למדתי את השיטה ופשוט חייתי עם זה. היה שלב שזה עזב אותי ליותר זמן והיה שלב שזה חזר. יצא לי להתאשפז שוב ושוב קיבלתי את הסטרואידים שעזרו לחודש בדיוק וזהו. כולם אמרו לי שמדובר בירידת שמיעה פתאומית ואין הרבה מה לעשות. ככה עד לפני שלושה חודשים שמאז החיים שלי פשוט נחלקו ללפני ואחרי. האוזן היתה סתומה לי נורא ודיברתי בטלפון באוזן השניה, (שיחה נסערת זו היתה, אני בכוונה מספרת כל בדל מידע שיכול להוסיף) פתאום בלי התראה מוקדמת קיבלתי סחרחורת מפחידה שפשוט אילצה אותי לנתק את הטלפון בלי לומר שלום אפילו והתיישבתי על הספה. לא נכנסתי ללחץ, ניסיתי להרגע ולחכות שהיא תעבור אבל היא לא עברה. נשכבתי, לא הצלחתי לדבר, הכל הסתובב סביבי בעוצמות שמי שלא עבר את זה לא יצליח להבין לעולם, האוזן צפצפה בחוזק והראש לוחץ, דפיקות לב מאירות ביותר וחולשה נוראית כאילו כל הכח בגוף עוזב ויוצא דרך האצבעות, לא הצלחתי לפתוח את העינים ולהתקשר אפילו לאמבולנס. בסוף הזמנתי אותם, זה היה נרוא לא הצלחתי לקום, כל תזוזה קטנה גרמה לי להקיא את נשמתי למוות, באמת שכל תיאור לא יצליח להשתוות למציאות ההיא. גררו אותי באלונקה לבית חולים מאיר כי שהיתי ברעננה, לא פתחתי עינים, לא הרגשתי מה קורה איתי, ואז כשהרופא התעקש שאפתח שמעתי אותו אומר למי שלידו שהאישונים קופצים לשמאל שזה מראה על.. לא הקשבתי אפילו על מה. נתנו לי בוריד פארמין לעצור את הבחילות, וואליום ולא יודעת עוד מה עד שבבוקר לאט לאט זה נרגע, ניסיתי לקום לאט וזהו עבר. הרופא אמר לי שכנראה מדובר במנייר, ושיש רופא שמומחה לזה בשם ד"ר שלמקוביץ כדאי שאפנה אליו. לא ידעתי מה זה מנייר וחשבתי שזה יעבור לי לבד אבל אז אחרי כמה ימים קיבלתי עוד סחרחורת. אמנם לא בעוצמה ההיא, אבל לא יכולתי לקום, רק שכבתי במיטה שעתיים וחיכיתי שזה יעבור. יום למחרת התקשרתי לרופא הזה וקבעתי תור פרטי. הוא הנחית עלי שזאת מחלה כרונית שבעצם יש חומר מסוים נוזלי שמצוי בשבלול וכשהוא נוגע בעצב של שיווי המשקל נוצרת סחרחורת. אין איך להציא אותו משם כי הוא כל פעם מצטבר מחדש. בקיצור אין דרך לרפא את זה ושאני צריכה מהיום לקחת כדור שנקרא דיזותאיזיד זה כדור משתן. שיפחית קצת את הבצקת, בנוסף אסור לי לגעת במלח, בקפאין, בקולה, קפה, תה, עישון ואלכוהול. ולעשות בדיקת eng עוד חודשיים ולבוא אליו. קיבלתי את הכל. המלח היה קשה לי נורא, אני בסך הכל בת 28 לא הורגלתי לדיאטות מוזרות כאלה, ניסיתי לשמור, קניתי מלח ללא נתרן, מלח מאשלגן, הוא היה מר נורא, הפסקתי לאכול בחוץ כי שמים כמויות מלח, אבל המשכתי לקבל התקפים, יותר קלים אמנם, שאני רק שוכבת במיטה לכמה שעות ועוצמת עינים אבל זה קרה כמעט כל שבוע כאשר כעבור חודש קרה לי שוב ההתקף הנוראי כמו הראשון, אפילו יותר גרוע כי הקאתי מלא ואיבדתי נוזלים ולא מצאו לי את הוריד בבית חולים. ושוב, אשפוז, הפעם הייתי בירושלים אז בשערי צדק, וגם אותו דבר ואליום, פארמין, אני לא פותחת את העינים, הן רצות לאותו כיוון של האוזן הסתומה, ושוב יום למחרת, עובר. משחררים אותי עם המלצה לא ברורה לחזור לבית חולים מאיר ששם התחלתי, כדי להמשיך טיפול. חזרתי הביתה, ניסיתי להשיג שוב את ד"ר שלמקוביץ אך המרפאה הפרטית שלו לא ענתה, ימים ולילות ניסיתי לחיייג ללא מענה ובבית החולים בו הוא עובד אמרו לי שיש תור רק ל2013.. קבעתי תור לeng קבעו לי רק לעוד חצי שנה, הפכתי עולמות כדי לברר מה עושים. קראתי באינטרנט שיש איזושהיא הזרקה לאוזן שעוזרת אבל היא פוגעת בשמיעה. הרופאת משפחה לא מכירה את המחלה הזאת בכלל ואף אחד כך נראה לא שמע עליה. אחרי שבוע התחילו לי דקירות בלב, ביחד עם לחץ בחזה וחולשה נוראית ברגליים, לא יכולתי לסבול את הכאב, הלכתי לבית חולים ואמרו לי שהכל בסדר. חשבתי שזו סתם חולשה או וירוס ולא התייחסתי. המשכתי לחפש רופא טוב למנייר, הלכתי לרב פירר הוא אמר ללכת לרופא בשם בני נגריס מבלינסון אבל גם הוא ישר אמר להזריק לאוזן וזהו, אמרתי לו שאני צעירה ואני לא רוצה לאבד את השמיעה אז הוא אמר תמשיכי את אותם דברים. כדורים, מלח, קפאין וכו' הוא רק הוסיף לי לא לגעת גם בגבינה צהובה וזהו. הוא אפילו לא ביקש את הבדיקות ששלמקוביץ ביקש. כרגע המצב הוא שאני שומעת באוזן, אבל יש לי צפצוף מוזר במוח, בלי לשייך אותו לצד אחד, וכבד לי הראש נורא ובנוסף הרגליים שלי פשוט לא עומדות!!! קראתי היום בויקיפדיה ב'מנייר' את המשפט הזה: "מחלת המנייר יכולה לנבוע גם מההיבט הנוירולוגי, המתבטא בפגיעה בעצב השמיעה במוח, מלבד הפגיעה באוזניים. ואם זה לא מספיק - היא עלולה לגרום לחוסר יציבות, חולשה או שיתוק ברגליים ולשיבושים בהליכה. ואפילו לנפילות עקב חוסר יציבות וליקוי בשיווי המשקל, וכמובן, לשיבוש החיים בשיגרת היומיום - גם הפגיעה בהליכה וגם הפגיעה בשמיעה." מה זה אומר? למה הרופאים הנ"ל לא אמרו לי מילה על זה? האם כדאי לי לעשות שוב אמ.אר.איי כי אולי לפני שנתיים זה לא תקף?? אני לא היפוכונדרית, אני אדם אופטימי שחושב שרוב המחלות עוברות, וזה בסדר להיות חולים, אבל הפעם זה שונה. אני אבודה וסובלת בלי סוף!!! מה אני עושה??? מי יכול באמת לעזור לי? אני מתחננת!!! חיי אינם חיים!!! אני לא רוצה לחיות ככה!!!! כל עצה תתקבל!!! תעזרו לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מודגמים שינויים ניוונים להיפרטרופיה של הפסטים. בגובה L3-L4 מודגם בלט דיסק קל. בגובה L4-L5 מודגם בלט דיסק קל דיפוזי עם לחץ על שק הדורלי ועל השורשים. בגובה L5-S1 מודגם בלט דיסק מרכזי עם לחץ על השק הדורלי. במח עצם חולייתי שינויים ניוונים קלים ללא עדות להסננה של מח העצם. חוט שידרה בסיומת תקינה. האם המצב עד כדי כך חמור אשר מצדיק ישיבה על כסא גלגלים? האם יש דרך לשיפור המצב?

שלום, ע"פ הבחנה שקיבלתי מהרופא המטפל שלי , יש לי גידול במרכז חוט עמוד השדרה, ולכן עליי לבצע ניתוח. להלן ממצאי ה MRI : "מסה האדרתית המתאימה לנאופלזיה אינטרה מדולרית מערבת את החוט הדיסטלי , אורכה כ- 8 ס"מ והיא מצויה בין המרווח D11-D12 לאספקט העליון של L2. יש מרכריב ציסטי בשוליים העליונים". שאלותיי : 1 - האם ניתוח הכרחי ? 2 - מיהו המנתח המוכר כטוב ביותר בארץ לניתוח מסוג זה ? 3 - מהם הסיכונים בניתוח שכזה ? תודה מראש,

שלום רב, אימי סובלת זה מס' שנים מדיכאון וטופלה עד עתה באדרונקס בשילוב עם ציפרלקס (ובלילה קלונקס ולוריוון). כעת פגה ההשפעה (היא מרגישה חולשה כללית ותחושה של "שיתוק ברגליים" ועייפות)והרופא המטפל נתן לה וולבוטרין 150 מ"ג.(במקום האדרונקס). 1.תוך כמה זמן צפויה להיות השפעה? (עברו 3 ימים ובינתיים אין כלל השפעה) 2.האם השילוב עם ציפרלקס מקובל/ יעיל? 3.האם תמיד מקובל להעלות את המינון ל 300 מ"ג ואם כן אחרי כמה זמן? 4. אני מודאגת מאוד והייתי רוצה שתחוש בטוב - האם התרופה הזו יעילה או שהיית ממליצה על תחליפים? לתשובתך אודה,

אני בת 37 כרגע, שוקלת הריון. בגיל 34 לקראת לידה שניה התפרצה אצלי מחלת הסרקואידוזיס עם מופע עורי וריאתי. כרגע רדומה. המחלה השפיעה עלי מאוד בסוף ההריון כך שכל תהליך הנשימה היה קשה וכואב בצלעות למשך חודשים רבים. אני חושבת על הריון נוסף אך מאוד חוששת. הכאבים שסבלתי היו קשים ואני מפחדת בכלל מהתפרצות נוספת. בנוסף, מסיבה לא ידועה, בהריונות שלי החל משבוע 22 בערך, אני סובלת מכאבים עזים באזור המפשעה עם התנפחות לא שיגרתית של הורידים באזור. הדבר מונע ממני ללכת הרבה/לשבת הרבה. גם שכיבה מרובה גורמת לכאבים ומעין "שיתוק" של הרגליים. בקיצור: ההריון גורם לי למוגבלות וכאבים עזים. שאלתי: האם ידוע קשר כלשהו בין הריון והתפרצויות נוספות של המחלה? האם סרקואידוזיס/הבעיה האחרת שתיארתי נותנת עילה כלשהי לשמירת הריון? כיצד אוכל לקבל הקלה בתנאי העבודה (אם בכלל....) מאחר ועבודתי כרוכה בנסיעות רבות ובשעות ארוכות. תודה רבה

כלבה מלטז בת שנתיים .היו לה כאבים ברגליים אחוריות והתחילה לצלוע.תרוםות לא עזרו וברנטגן לא גילו הסיבה. בוצע צילום CTעם חומר לאחריו היה שיתוק כללי ברגליים אחוריות. התגלה גידול לא ברור בחוט השידרה והומלץ עך ידי שני רופאים לבצע ניתוח. בניתוח התגלה חומר לא ברור בחוט השידרה שהוסר חלקית. בביופסיה לא איתרו טיב החומר אך חשבו שזה חיידק שלא אותר.לאחר שבוע שיקום אין שיפור במצב שיתוק הרגליים. האם יש דרך או סיכוי לשיפור המצב או לחלופין דרך לעזור להחזקת הכלבה בחיים

תודה על תשובתך. נכון שאין לנו אבחנה, השאלה שלי עדיין האם יש סבירות כלשהיא שטיפול תרופתי שטרם ניסינו יתן פתרון.אם לא- יתכן שאין טעם באבחנה.

יש לנו גור טריאר בן כחצי שנה. מזה 3 שבועות לוקה בשיתוק רגליים אחוריות. יש רפלקסים תקינים. לפי צילומים אין פגיעה אורתופדית. כדי לכסות אפשרויות שונות טופל בפרדניזון, דוקסילין, צפורל, אך אין שיפור. השאלה היא אם יש טעם להשקיע באיבחון נוירולוגי יקר, מאחר שנראה לי שכיסינו את האופציות התרופתיות ובאופציות הכירורגיות לא נשקיע בגלל העלות. אודה מאד לתשובתכם.

חתול שהגיע לחצר שלנו נשך אותי ועוד 3 אנשים. לאחר שהוא נשך אותי (או במקביל) הוא גם חלה, בהתחלה הוא היה מחוסר הכרה ואפתי ובימים האחרונים הוא קיבל שיתוק ברגליים האחוריות. הוא מקבל קורטיזון.בימים האחרונים הוא משתפר, והוטרינרית לא מוכנה להגיד אם יש לו כלבת או לשלול את זה בודאות, וביום ראשון הוא הולך להסגר. האם זה נכון שמכלבת אין סיכוי להבריא? הבנתי שקורטיזון דווקא מחמיר את המצב. אני לו רוצה להרוג אותו סתם, אבל אני רוצה לחיות!!!!!!!!!

שלום רב מזה כשנה אמא שלי סובלת מתרדמת ברגליים היינו אצל רופא ולאחר שבדק את הסיטי אמר לנו שיש סתימה בתעלה ושחייב לעשות ניתוח ובמידה ולא היא תקבל שיתוק ברגליים אני ובני משפחתי נורא מודאגים ואובדי עצות אבקש להחזיר לי תשובה האים לא קיים סיכון והאים כדאי לעשות את הניתוח יש לציין שהתרדמת ברגליים הולכת וחוזרת אודה לכם עבור מתן עצה והיתייחסות.

שלום רב! אני אובדת עצות.. אני לאחר ניתוח למינקטומיה רחבה בגב ( L2-L5) מלפני 3 שנים. לאחר כ 3 חודשים חזרו לי הפריצות דיסק שתוקנו +1 נוספת.. לפני כשבועיים החלה אצלי החמרה במצב הכאבים ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. עד לפני כשבוע נטלתי אוקסיקונטין 10 (לפי מרשם רופא) 2 כדורים פעמיים ביום (שלא עזרו לי במאומה אלא רק גרמו לגרודים בכל הגוף..) ובימים אלה אני נוטלת קוקטייל של פרקוסט 5 (2 כדורים) ואסיבל (2 כדורים) ליום שגם כן לא מועילים.. ידוע לי (ולרופאיי המטפלים בי) שיש לי עמידות גבוהה לתרופות מכל סוג שהוא ולכן אני מקבלת תרופות אלה בכמויות אלה.. בקשתי לכם היא האם תוכלו לעזור לי למצוא משהו שיעזור לי בהקלת הכאבים כי אני באמת כבר לא מסוגלת להתמודד איתם יותר. אני באמת במצב של תחנונים -עזרו לי בבקשה אני מפחדת לצאת מדעתי מרוב כאבים. בתודה מראש טלי אם תוכלו לענות לי בדחיפות אני נורא אודה לכם..

עברתי חוייה טראומתית כיום אני ישנה 4 שעות בלילה מתעוררת עם זיעה קרה ואיני מסוגלת לעבור בקרבת המקום בוא עברתי חוייה זו. כשאני מגיעה לשם אני מקבלת שיתוק ברגליים. האם אני נמצאת בהלם קרב? ולמי אליי לפנות כדי לקבל טיפול?

עו"ד דיוויס שלום, שאלתי לגבי בית חולים פסיכיאטרי במרכז הארץ, בו אושפזה לפני 4 שנים.האשפוז היה ל-10 ימים בעקבות התקף פסיכוטי חריף, מה שהיה צריך להימשך יותר . אנסה לקצר כי יש דברים רבים, לאחר אשפוז בבי"ח מאיר עקב שיתוק ברגליים שנמשך כשנה, למודי סבל, אנחנו כועסים מאד על בית החולים כי היחס שם היה מחפיר ואפילו אבחון לא קיבלנו, אם שם המחלה, סכיזופרניה, רק לאחר כחצי שנה. במהלכם היה מצב קטטוני קשה ועוד בעיות קשות השאלה האם יש קושי גדול להוכיח רשלנות פסיכיאטרית ואם יש מקום להמשך תהליכים. תודה רבה מראש, טל

האם שיקום ופיזיוטרפיה יכולים לעזור במקרה של שיתוק רגליים שאובחן כקונברסיה.

שלום רב, הנני חולת טרשת נפוצה מזה כחצי שנה. בתחילת המחלה היתה לי תחושה של הרדמות ברגליים, אחרי שהייה של כשבוע בבית החולים ולאחר עירויים של סטרואידים חל שיפור במצבי. כיום אני מזריקה לעצמי שלוש פעמים בשבוע, ואכן חל שיפור במצבי. שאלתי היא האם יש סיכוי שבעתיד רגלי ישתתקו לגמרי? לתשובתכם אודה.

שלום רב רציתי לדעת האם לאנשים בעלי שיתוק של הגפיים התחתונות ואשר נעזרים בכיסא גלגלים ,יש יותר סיכוי לסקלרוזה ולהיווצרות קרישי דם הנובעים מאי תנועת הגפיים לעומת אנשים עם תפקוד גפיים תחתונות תקין תודה מראש

בעוד 3 חודשים בני מתחתן וכעבור חודש הבן השני מתחתן בשעה טובה. אינני יודעת אם זה מתח נפשי או משהו אחר, לכן מבקשת עזרתך בבקשה. אני אשה בריאה בד"כ חוץ מאשר הסובלת מתת פעילות בלוטת התריס ומזה חצי שנה אני מאוזנת ולא נוטלת שום תרופות. גם תוצאת בדיקת . TSH ' T3 -שהגיעו אמש תקינות לחלוטין. אינני יודעת מדוע אני מזה שבועיים מתעוררת בבוקר עם עייפות, חולשה וכבדות ברגליים (כל בדיקות הדם התקופתיות שעשיתי לאחרונה-תקינות לחלוטין) כאילו רגלי שוקלות טון וזה לאורך כל היום. ברגע שאני נזכרת שאני מתחתנת - מייד אני מרגישה כמו שיתוק ברגליים ובקושי יכולה להניע אותם. מימה זה נובע, לאיזה רופא עלי ללכת ואיזה טיפול מקבלים, בלילה אני ישנה היטב ואיני מחוזרת שעות שינה. האם שמעת על מקרה שהתרגשות ופחד מקבלים כמו שיתוק וכובד ברגליים, או שמא בעייה רפואית אחרת שעלי לבדוק.?- בתודה מראש - טובה.

חבר שלי סיפר לי כי הוא ישב כ30 דקת לערך ל יד המחשב וכשאר ניסה לקום לא חש את רגליו ונפל ולא הצליח להזיז.. לא היה לו תחושה ברגליים רק לאחר מספר דקות ארוכות התחיל לחו שוב תחושה ברגל ימין ואזגם בשמאל זה לא קרה לו אף פעם ועכשו הוא מתפקד כרגיל מה יכולה להיות הבעיה? ואיך זה קורה? והאם זה מסוכן? תענו בבקשה זה דחוף! תודה, משה

היה לי התקף מוזר של מעין שיתוק ברגליים וטשטוש בעיניים זו פעם ראשונה שזה קרה לי זה קרה לפני 8 חודשים בערך. הייתי במצב לא טוב ולכן קראו לאמבולנס . הראייה נשארה מטושטשת במשך הרבה זמן. לחץ דם כמובן עלה , מסקנות רפואיות לא היו מלבד שני דברים. א. גיליתי שאני בהריון. ב. הרופא משפחה שלי אחר שזה נשמע כמו חרדה. שאלתי היא: מאז אותו יום ארור בבית החולים אני סובלת מאגורופוביה. אני לא יכולה לשבת באולם אירועים זה נראה לי הכי גרוע שיכול להיות. בקניות אני לא יכולה לעמוד הרבה זמן בחנות.( אני בהריון מתקדם , אבל עוד לפני זה היה הרבה יותר גרוע ). בשטח פתוח אני לא מרגישה טוב, שותקת עוברת ( אפילו בכביש ) ושמחה להגיע למקום מבטחים, אפילו בקיץ בחוף הים הרגשתי ממש לא טוב. ושוב שתקתי . כיום אני מחכה ללידה בטוחה, אבל לא יודעת מה לעשות עם האגורופוביה. אני ובעלי לא יוצאים כי אני גם עייפה כל הזמן, רוצה לשמור על עצמי לא להיכנס לחרדה כדי לא להתעלף כי לפעמים זה מה שאני מרגישה.בבית אני תמיד שמחה שבאים אנשים ואפילו הרבה וגם ללכת לאחרים. מה עושים היש תקווה? אני לא רוצה להיות אמא מוגבלת , אציין שלפני הפעם הראשונה של ההתקף הזה מעולם לא קרה לי דבר כזה. ( סליחה על השאלה הארוכה ).