תוצאות חיפוש עבור שאלון חרדה חברתית

היי, שמי עדן ואני בן 23. לפני מספר חודשים עשיתי את מבחן ליבוביץ ויצא כי אני אכן סובל מחרדה חברתית. אני נוטה להסתגר בבית 24/7 ואני יוצא מהבית אולי פעם-פעמיים בשבוע. יצא לי הרבה לקרוא באינטרנט על ח"ח ועל התופעות ואיך זה בא לידי ביטוי. רוב הדברים שנאמרו אכן מאפיינים אותי. רציתי לשאול בנוגע למשהו שמאוד מטריד אותי ואני גם כן סובל ממנו במשך כבר שנתיים - אני סובל מעצירות. אני כן מצליח להגיע לגירוי כשאין אצלי אף אחד בבית ואני ממש לבד. כשאני בקרבת אנשים אז אין מצב שיהיה לי גירוי להיכנס לשירותים. רציתי לדעת האם יש קשר בין עצירות לבין בעיות עם החרדה החברתית? אני די בטוח שזה לא האוכל כי כבר התייעצתי עם רופאה ועשיתי בדיקות והכל יצא תקין. ואני באמת שכבר לא יודע מה לעשות עד שראיתי שיש אולי קשר בין ח"ח לעצירות. אגב, אף אחד לא יודע שאני סובל מח"ח, לאף אחד לא אמרתי, לא התייעצתי על זה עם אף אחד וגם לא אובחנתי בתור אחד שסובל מח"ח למרות שאני בטוח לאחר כל מה שקראתי וראיתי שאני כן סובל מזה. אני באמת אשמח לעזרה, אני ממש נואש. תודה,

לד"ר, אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג, רציתי לדעת איך אפשר לדעת שהתרופה נותנת את מלוא יכולתה לחרדה החברתית ומעבר לכך זה עבודה "שלי" מה ההרגשה שאמורה להיות ? אסביר יותר:נקח לדוגמא מישהו שמקבל את מלוא ההשפעה נוגדת החרדה החברתית מהציפרלקס, האם זה טבעי שהוא עדיין יתבייש במצבים חברתיים מסויימים או יהיה שקט ולא ידבר הרבה? כמובן מבלי לחוש פעימות לב סחרחורות או תסמיני חרדה גופניים. אם ה SSRI הוריד את תסתמיני החרדה ואת ההימנעויות ממצבים חרדתיים אך במצבים עצמים יש ביישנות והבן אדם שקט ולא מדבר הרבה האם זה אומר שה SSRI לא יכול לתת יותר מזה? כלומר האם ה SSRI יכול להוריד גם את שכבת הביישנות ? או שזה כבר משהו שצריך לעבוד עליו בגישה אחרת? בקיצור מה התוצאה האופטימלית שיש לצפות מה SSRI לחרדה חברתית ומעבר לכך זה "בידיים שלי" ? תודה רבה

אני ילדה בת 17, כרגע לומדת בכיתה י"א ולאחר קריאת הכתבה נדלקה אצלי נורה אדומה ופתחתי במחקר, בין השאר עשיתי את מבחן ליבוביץ'. בהתחלה קיבלתי תוצאה של 110, זה לא נראה לי הגיוני אז עשיתי אותו שוב והפעם ניסיתי להפחית את חומרת החרדה בתשובותיי והגעתי לתוצאה של 93. מאז ומתמיד הייתי ילדה ביישנית, ומאז שאני זוכרת את עצמי בכל פעם שהייתי צריכה לעמוד על במה, להקריא משהו בכיתה או אפילו שהמורה קוראת בשמי, הלב שלי דפק בקצב מטורף והרגליים שלי התחילו לרעוד. אני רוצה להיות חברותית אבל לא מצליחה. לא מצליחה לתקשר עם אנשים חדשים, בהתחלה חשבתי שזה נובע מחוסר נושאי שיחה אבל אז הבנתי שיש לי מה להגיד אבל אין לי את האומץ לפנות את הבן אדם. רו הפעמים אני נמנעת ממסיבות ומפגשים שכוללים אנשים שאיני מדברת איתם על בסיס קבוע (כלומר רק האנשים מהכיתה שלי), ואת רוב הזמן שלי אני מבזבזת על צפייה בסרטים וקריאת ספרים. האם ישלי חרדה חברתית, או שאני פשוט לא חברותית מספיק?? ואם יש לי חרדה חברתית, איך אני מספרת להורים? הם בטוחים שאני בריאה.

שלום , אני בחור בן 25 , סובל מבעיות וקשיים חברתיים מאז ומתמיד. פעם קראתי לזה פשוט ביישנות קיצונית , אבל נראה לי שזה יותר מזה. אפשר לומר שמאוד קשה לי בחברת אנשים - למרות הרצון להיפתח וליצור קשרים , אני לא ממש מצליח. ברוב הזמן אני מרגיש מאוד מאופק , מאוד עצור ומרוחק , לא מצליח להביא את עצמי למצב של פתיחות. אני מסוגל לפנות לפעמים לאנשים, אבל זה יהיה בעיקר בעניינים טכנים או רשמיים וגם כשפונים אליי אני אמנם מסוגל לענות אבל לא מצליח לשבור את הקרח. רק עם מעט מאוד אנשים אני מצליח איכשהו להפתח , וגם אז אני עדיין מופנם ולא באמת מצליח לדבר על הכל (למעשה אף פעם לא היה לי בחיים איזה שותף סוד/חבר נפש ששיתפתי אותו בהכל). כתוצאה מכך אין לי ממש חיי חברה. אין לי חברים , רק כמה מכרים . וגם בת זוג מעולם לא הייתה לי. זה מאוד מפריע לי ופוגע באיכות חיי. ראוי לציין שהייתי פעם בטיפול פסיכולוגי (במשך שנתיים) אבל זה לא ממש עזר לי. אולי רק לפרוק את מה שיושב לי בלב , אבל לא היה שיפור מעשי בפועל. קראתי על חרדה חברתית , והזדהתי עם הרבה דברים. אמנם אין לי התקפים פיזיים של חרדה , אבל הרבה פעמים אני מרגיש מאוד נבוך ומתוח בקרב אנשים. בנוסף יש לי גם פחד קהל מסויים. עשיתי את מבחן ליבוביץ וקיבלתי ציון גבולי. כמו כן קראתי גם על הפרעת אישיות נמנעת , וגם עם זה הזדהתי. באמת אני מוצא את עצמי חושש מאוד ממצבי דחייה , ורוב הזמן נמנע מלקחת סיכונים. גם תחושת הביישנות , והעכבות במצבים בינאישיים זה משהו שמאוד מאפיין אותי. כמו שציינתי בהתחלה , הבעיה הזאת מלווה אותי מאז שאני זוכר את עצמי. גם בתור ילד הייתי מאוד שקט באופן חריג(והעירו לי על כך הרבה) ככה שזה לא התחיל מנקודה מסויימת בחיי . לפי מה שאני מתאר , זה נשמע כמו אישיות נמנעת או חרדה חברתית? ובכלל , איך יודעים להבדיל בין שתי ההפרעות שנשמעות מאוד דומות? ואם אפשר לקבל פרטים על סוג טיפול שיכול להתאים לי , אני מאוד אודה לך.

האם מבחן ליבוביץ הוא אמין? איך אני מוודא שחרדה חברתית זו באמת הבעיה שלי?

כיום הנני מעל גיל 50 ולראשונה אני מודה שאני בעל חרדה חברתית גבוהה מאד. עברתי את מבחן ליבוביץ בציון 93. הנושא קיים עשרות שנים רבות. במיוחד מדובר במצבים מגוכחים כגון הרמת כוסית בהם אני במפורש נמנע ומוצא סיבות מסיבות שונות כתוצאה מרעידה מוגזמת. אני מכין את עצמי מראש למצבים אלה וסרטים עוברים לי בטירוף. במצבי לחץ חברתי אני פשוט מתחיל בתופעות מביכות כמו רעידת ידיים, יובש ו"הכל נתקע". תודה

יש לי בן סטודנט בירושלים שאין לו בכלל חברים,לא למד נהיגה עדיין ולא מנסה ליצור קשריים חברתיים,האם יש מישהו שיכול להמליץ לי על טיפול בחרדה חברתית שכנראה מאפיינת אותו? בסופי שבוע הוא לרוב בביתינו בכפר סבא

לד"ר יאנקו שלום שאלתי היא האם לאחר נטילת תרופות /טיפול פסיכולוגי /פסיכיאטרי ניתן להפטר לחלוטין מהחרדה החברתית? בתודה

שלום, עשיתי מבחן ליבוביץ ויצא לי 95, ובעקבות כך החלטתי שהגיע הזמן שאפנה לטיפול. קראתי גם על הפרעת אישיות נמנעת ואני חושדת שיש לי גם את זה. אשמח אם תוכל להמליץ לי על פסיכולוג טוב במרכז, עדיפות למישהו שעובד בהסדר עם מכבי. תודה

שלום רב, 1.האם יש מבחן מקצועי כלשהו שמודד את הכישורים החברתיים של אדם ביחס לממוצע בני גילו? הכוונה היא שכמו שיש מבחני IQ, מבחני כישורי למידה וכו' האם יש מבחן שמודד את היכולת החברתית של אדם ועד כמה הוא קרוב/רחוק לנורמה. 2.כיצד אדם שסובל מחרדה חברתית יוכל לדעת האם הוא ברמת חומרה שעדיף לטפל בה בתרופות? אני למשל חש שאני סובל מתסמיני חרדה חברתית, וגם אובחנתי כך על ידי איש מקצוע, אבל מצד שני כשעשיתי מבחן ליבוביץ יצא לי פעם אחת שאין לי חרדה חברתית, ופעם אחרת חרדה חברתית נמוכה. מצד שני אני חש שהחרדה החברתית פוגעת בי באופן ממשי, ואני לא יודע האם רמת חומרה כמו שלי מצדיקה טיפול תרופתי. איך קובעים זאת?

שלום רב, מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת, קשה לי בסטואציות חברתיות ואני מפחדת מאנשים. קשה לי אפילו במפגש עם חברים כאשר האנטראקציה היא עם יותר מבן אחד בו זמנית. עם זאת, כשאני ממלאה את מבחן ליבוביץ סיכום הנקודות שלי נמוך ויוצא שלפי המבחן אין לי חרדה חברתית. הסיבה שאני שואלת, היא כי אני מחפשת טיפול שיעזור לי להקל על הסבל שלי ולהתמודד טוב יותר. ואני תוהה אם לפנות סביב חרדה חברתית ולטפל בהתאם בשיטות המקובלות. אשמח לשמוע דעתך, תודה מראש.

אני רוצה לדבר אם בנות אבל מרגיש שקשה לי עם זה או במילים אחרות חרדה חברתית מה לעשות? איזה דברים אפשר לעשות כדי להתחיל לדבר

היי בן 35 עובד במוקד תמיכה טלפוני בחברה גדולה .יש לי בעיה כאשר אני נמצא במהלך עבודה הכל בסדר אבל מתי שאני עם אנשים בהפסקה או בישיבת צוות בחדר אני כאילו "משותק" מרגיש זיעה כזאת והרגשה לפעמים אפילו שאני הולך ליפול מנסה להגיד לעצמי שלא יקרה כלום ולא מצליח ו"בורח" לשירותים עד שהגוף ירגע ושו אהיה בשליטה. זה ממש מציק לי וזה קורה רק ברגעים האלה ותמיד חוזר על עצמו . מה אפשר לעשות?

יש לי בעיה של כמו גמגום כאשר אני מצרפת שתי מילים מסויימות ואז כאילו נתקעת על ההברה האחרונה וזה קורה יותר כאשר נמצאת בלחץ לפני אנשים מסויימים, מרגישה מבוקרת על ידם ואז גם מודעת מדיי לאופן הדיבור שלי. לעיתים מלווה בדיבור מהיר. הרבה פעמים זה גורם לי להימנע בכלל מדיבור במיוחד לפני יותר מ-2 אנשים. זה מאד מביך ומפריע לי בתפקוד בעבודה ובכלל בתפקוד החברתי.(אני בת 41) אודה לך על כל עצה שתוכל לתת ואם יש משהו שיכולה לעשות בעצמי? בתודה ובברכה,

שלום ד"ר וחג שמח, בעבר כתבתי לך וענית לי שעליי לחזור לקחת תרופות , לקחתי בעבר ציפרלקס והפסקתי, אני לא בטוחה שממש עזר לכל התסמינים, בעקבות קריאה בפורום השבתי על מבחן ליבוביץ שקבע כי איני סובלת מחרדה חברתית.יצא לי 37 ! האם טיפול בציפרלקס יעיל נגד חרדה כללית ? האם חרדה כללית קשה יותר למגר? מה זה אומר, אני חרדה כמעט מכל סיטואציה שקשורה ליציאה מן הבית ונסיעה למרחק, האם זה בר טיפול ? תודה מראש על תשובתך.

אני נערה בת 16 וחצי. בערך מחטיבה חלה הידרדרות במצבי הלימודי בעיכבות העדריות ממושכות בערך מתחילת החטיבה ועד אמצע התיכון ההעדריות יכולות להימשך עד חודשיים אין לי אף קשר חברתי מאז החטיבה אפילו לא חבר או ידי אחדאני לא מסוגלת להתנהג נורמלי כשאני ליד אנשים זרים ומפחדת מסיטוציות חברתיות בכלל.וקושי רב בכלל משינוים.הסביבה נואשה ממני למי אני יכולה לפנות

אני גבר גרוש + 2 בן 35 כל חיי חייתי בחרדה חברתית וגם בגלל זה התגרשתי (יותר נכון גירשו אותי) יש לי גם עבר של דיכאונות, לא יצאתי מהבית כבר 4 חודשים ובגלל זה פיטרו אותי מהעבודה מרגיש אפס מאופס, עשיתי את מבחן ליבוביץ יצא לי 123 כל היום ישן בחדר אצל ההורים שגם נמאס להם ממני כל היום חושב להתאבד אבל אין לי אומץ, לקחתי 3 חודשים ציפרלקס וזה לא עשה לי כלום וגם אין לי כסף לתרופה אז הפסקתי, לא מסוגל לצאת מהבית וגם לא רואה את הילדים שלי, אני בדיכאון קשה בגלל חרדה חברתית הייתי אצל פסיכיאטר שאחותי לקחה אותי אבל זה לא עוזר, אני כל כך רוצה לסיים את החיים האלו ואת הסבל הזה אבל אין לי אומץ אין מקום בישראל לאנשים עם חרדה חברתית שמובילה לדיכאון עמוק בבקשה תגיד לי מה לעשות

שלום, אני בת 17 ואני סובלת מחרדות חברתיות כבר המון שנים. אני מטופלת אצל פסיכולוג ובעייה אובחנה לפני כמה חודשים עשיתי את מבחן ליבוביץ' וקיבלתי תוצאה של 83 מה זה בעצם טיפול קוגנטיבי? אני יכולה לקבל אותו מהפסיכולוג שלי או שאני צריכה לפנות לגורם מיוחד? ועוד מעט יש לי צו ראשון.. יש חובת דיווח? זה יכול להוריד לי פרופיל או לחסום בפניי תפקידים מסויימים?

שלום, אני סובל מחרדה חברתית כבר הרבה מאוד שנים ובעבר גם לקחתי סרוקסט שעזר לי מאוד להיפתח לעולם והיום אני מתפקד כמו בן אדם מהמניין. העניין הוא שעד היום עניין החרדות משפיע עלי מאוד. אני מרגיש מאוד לחוץ ליד אנשים חדשים, אני נלחץ מאוד אם אני צריך לדבר בפני קהל ומתחיל לגמגם להסמיק להזיע וכו, קשה לי מאוד לגשת להתחיל עם בחורות ואני מרגיש שאני לא ממצה בגלל זה את הפוטנציאל שלי ושל החיים ומתקשה למצוא את הזוגיות שאני מחפש. אני גר בבת ים. אודה לך מאוד אם תוכל להמליץ לי על מטפל בכיר בתחום מאזור המרכז, עדיפות לפרופ' כלשהו עם הרבה מאוד ותק, וכמובן שיהיה נחמד. תודה רבה! אייל

כיצד ניתן לטפל בחרדות המורכבות ממספר גורמים חרדה מיצירת קשר עם אנשים , חרדה בשיחה מול אנשים, הימנעות מסיטואציות חברתיות ? בסה"כ אני מאוד מקובל מבחינה חברתית, אבל תופעות החרדה הנ"ל מונעות ממני להתקדם קדימה על אף רצוני העז.

שלום, מדי פעם במצבי לחץ אוו מצבים בהם עליי לדבר אני נתקפת במין קול קטן שאומר לי שתכף אהפוך לעגבנייה האם מצבי מוגדר כחרדה חברתית? כביישנות? מה ניתן לעשות?

שלום, עניתי על מבחן ליבוביץ והתוצאה הייתה שאני סובלת מחרדה חברתית קשה מאוד, במידה ואני רוצה לטפל בבעיה למי עלי לפנות? לפסיכולוג או ישירות לפסיכיאטר, אני לפני גיוס ואינני רוצה לפנות כלל לפסיכיאטר וליטול תרופות שירשמו בתיק הרפואי שלי וישפיעו על השירות שלי בצבא. במידה ואני אפנה רק לטיפול פסיכולוגי, יכול להיות שזה יעזור ללא צורף בתרופות ובפסיכיאטר?

שלום לך דר' שאלתי היא כמה זמן עורכים מבחנים נוירו פסיכולוגים מלאים כדי לעמוד על תפקוד קוגניטיבי ונפשי למבוגרים,כדי לקבל תמונה אמינה ואמיתית. נערכו לי כמה סוגי מבחנים לא מלאים רק חלקי מבחנים כגון מבחן וכסלר כמה שאלות, מבחן ליבוביץ כמה שאלות על קצה המזלג, שאלון PDH חלקי, ראיון של שתי דקות שיחה, מבחני SVT קצרים ועוד בסה"כ שהייתי מול הבוחן 30 דקות ברוטו, תוך כדי המבחן הוא דיבר פעמיים בפלאפון שלו הוא גם קם ויצא להכין לעצמו ספל מרק שבחש ושתה מולי. האם הבוחן יכול בין היתר לשלול במבדקים של חצי שעה PTSD כאשר קיימות קביעות חד משמעותיות של PTSD ע"י שלושה פסיכיאטרים שאני מטופל אצלם (גם תרופתית)למעלה משנתיים אשר עוקבים אחר מצבי בבית חולים מאיר כ.ס ובמרפאה לבריאות הנפש בנתניה. דר'אשמח שתתיחס לכל מה שכתבתי תודה על תשומת הלב עופר

שלום. כיום אני בן 18, וכשהייתי קטן עברתי התעללות פיזית יומיומית בערך כ-6 שנים מצד ההורים. נדמה לי שדי הדחקתי את רובה, אבל כיום הזכרונות שוטפים כמו מבול. לא היו לי חברים כבר בערך 5-6 שנים, וכמעט ולא הגעתי לבית-הספר בכלל. לאחרונה גם גיליתי שיש לי ADD. כשהייתי בן 11 בערך ניסיתי להתאבד ע"י בליעת 10 כדורי אקמול, ולאחרונה ניסיתי להתאבד שוב ע"י בליעת כ-15 כדורי אקמול. הרקע לניסיון השני הוא הגעה לפסיכיאטרית צבאית, שאמרה שעלי להתגייס, ורק אחרי הריאיון הבנתי שאני לא יכול. עקב לחץ מצד ההורים לא ביקשתי שלא להתגייס, ככה שאולי זאת לא אשמתה. עצם המחשבה על גיוס גרמה לחרדה כ"כ גדולה, שהעדפתי למות מלהיות עם קבוצת אנשים באותו מקום זמן רב (כיום אני בחדר עם דלת נעולה רוב שעות היום או במיטה). בשני הניסיונות להתאבד, אגב, לא סיפרתי לאיש, לא רמזתי, ואף אחד לא יודע עליהם (גם לא הגעתי למיון לשטיפת קיבה). אינני יודע אם הייתה פגיעה כלשהי בכבד, אבל כאבי הבטן האיומים וההקאות נפסקו אחרי בערך יום בשני המקרים. לפני כשבועיים התחלתי טיפול פסיכולוגי, שמתמקד בטראומות שעברתי כשהייתי קטן. אני לא לוקח כדורים. לאחר שנודע לי שיש דבר כזה חרדה חברתית, וגיליתי על שאלון ליבוביץ, מילאתי אותו. ה"ציון" שקיבלתי היה 101. שאלותיי הן: 1. האם כדאי לי לשנות את מטרת הטיפול הפסיכולוגי לטיפול בחרדות חברתיות, והאם זה בכלל אפשרי? כמו כן, האם ישנם כדורים שעוזרים להתגבר על חרדות כאלה? 2. אני מגדיר את עצמי כהומו בארון, למרות שמעולם לא הייתה לי התנסות מינית. הנטייה רלוונטית לגבי התפתחות חרדות חברתיות? 3. האם משחררים מהצבא על רקע חרדה חברתית כזאת, שמלווה בדיכאון? תודה מראש, רון