עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
ללחיצת היד שלך יש משמעות!
ללחיצת היד שלך יש משמעות!
האם הסטריאוטיפ על כדורגל נכון?
מחקר מוכיח: כדורגלנים נוטים יותר למסורת, תומכים בימין...
ספורט: אישיות מועדת לפציעות
שחקנים שמשתעממים בקלות ומחפשים ריגושים נפצעים יותר...
שלום, אבחון פסיכודיאגנוסטי נועד להערכת מקורות הכוח והחולשה של האדם. מדובר בתהליך האורך בדר"כ מספר מפגשים, בהם מועברת לנבדק בטריית מבחנים קבועה (פחות או יותר), הכוללת מבחן משכל ומספר מבחני אישיות מסוגים שונים. באופן מסורתי, מי שמופקד על הבטרייה הפסיכולוגית השלמה הם הפסיכולוגים הקליניים. חג שמח ליאת
שלום. בדרך כלל מבחני אישיות מבצעים מומחים לפסיכולוגיה. עליך להתעניין מי עושה אותם. צירפתי לך קישור לשני סרטים על מאניה דיפרסיה http://www.youtube.com/watch?v=S-7RzfSn9-Q http://www.youtube.com/watch?v=p6wlzYxglqw פרופ לאון גרינהאוס מיינד קליניק www.grunhaus.co.il www.mindcliinic.co.il 036962733 036962745
שלום ירין, איני מבין את השאלה. זה מבחן אישיות מקוצר וזו מחלה נפשית. מבחן אישיות אמור לתת אינדיקציה על קיומן של הפרעות כאל הואחרות, אבל אסור להתבסס אף פעם על מבחן יחיד. אודי
ללחיצת היד שלך יש משמעות!
ללחיצת היד שלך יש משמעות!
האם הסטריאוטיפ על כדורגל נכון?
מחקר מוכיח: כדורגלנים נוטים יותר למסורת, תומכים בימין...
ספורט: אישיות מועדת לפציעות
שחקנים שמשתעממים בקלות ומחפשים ריגושים נפצעים יותר...
שלום, אבחון פסיכודיאגנוסטי נועד להערכת מקורות הכוח והחולשה של האדם. מדובר בתהליך האורך בדר"כ מספר מפגשים, בהם מועברת לנבדק בטריית מבחנים קבועה (פחות או יותר), הכוללת מבחן משכל ומספר מבחני אישיות מסוגים שונים. באופן מסורתי, מי שמופקד על הבטרייה הפסיכולוגית השלמה הם הפסיכולוגים הקליניים. חג שמח ליאת
שלום. בדרך כלל מבחני אישיות מבצעים מומחים לפסיכולוגיה. עליך להתעניין מי עושה אותם. צירפתי לך קישור לשני סרטים על מאניה דיפרסיה http://www.youtube.com/watch?v=S-7RzfSn9-Q http://www.youtube.com/watch?v=p6wlzYxglqw פרופ לאון גרינהאוס מיינד קליניק www.grunhaus.co.il www.mindcliinic.co.il 036962733 036962745
שלום ירין, איני מבין את השאלה. זה מבחן אישיות מקוצר וזו מחלה נפשית. מבחן אישיות אמור לתת אינדיקציה על קיומן של הפרעות כאל הואחרות, אבל אסור להתבסס אף פעם על מבחן יחיד. אודי
שלום אורי, Joseph Nicolosi הוא אכן פסיכולוג המצדד בטיפולי המרה. הוא אפילו בחר להסיק מאחד המחקרים שלי (בו מצאתי שרמת הנרקיסיזם של הומואים גבוהה מזו של סטרייטים) כאילו גם אני מצדד בטיפולים אלה ושלח לי ברכה חמה על כך, בלי לדעת שהוא טועה בכתובת. פרויד ראה בהומוסקסואליות תוצאה של קיבעון בשלב הפאלי, שהוא שלב התפתחותי מתקדם מאוד (אין קיבעון בשלבים מאוחרים יותר). ככל שהשלב שבו ישנו קיבעון מוקדם יותר, ההפרעה הנפשית קשה יותר, כך שפרויד בהחלט ראה בהומוסקסואליות כשלעצמה הפרעה נפשית קלה יחסית (הפרעות נוספות שמקורן, לפי פרויד, בקיבעון בשלב זה הן הפרעת חרדה או פוביות). מדובר, לדעתו, בהפרעה בתהליכי ההזדהות של הבן עם אביו (תסביך אדיפוס שלילי) או הבת עם אימה (תסביך אלקטרה שלילי). בוודאי שיחסית לתקופתו, אך גם יחסית לפסיכואליטיקאים מאוחרים יותר, גישה זו נחשבת ליבראלית ומתירנית מאוד ומסקנתו החד-משמעית של פרויד, כפי שבאה לביטוי במכתבו המפורסם לאם אמריקנית משנת 1935, שאין לנסות ולשנות את הנטייה המינית בפסיכואנליזה, אלא להפחית מסבלו של ההומוסקסואל, קרי, לעזור לו לקבל את עצמו. לצערנו, חלק מפסיכואנליטיקאים המאוחים יותר, ובעיקר אלה שפעלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת בארה"ב, ראו בהומוסקסוליות הפרעת אישיות שמקורה בשלב המוקדם ביותר (השלב האוראלי) ועקב כך פתולוגיה קשה שיש "לרפאה" בעזרת פסיכואנליזה. למרות שבין הפסיכואנליזה והדת היו קיימים מאז ומעולם יחסים קשים (פרויד אף ראה בטקסים דתיים מקרה פרטי של הפרעה כפייתית), גייסו אנשי כמורה קתוליים מחד ורבנים מאידך את התפיסה הזו של אותם פסיכואנליטיקאים לצורך טיפולי המרה, במסגרתם לכאורה מועצמת הגבריות. ה-DSM אינו מתגבש בצורה מנותקת מהחברה שבתוכה הוא נוצר ואכן הוצאת ההומוסקסואליות היא גם תוצאה של מאבק מקצועי-פוליטי של פסיכיאטרים ופסיכולוגים הומוסקסואלים, אשר לצורך כך גייסו ממצאים מחקריים המצביעים על כך שהומוסקסואים אינם סובלים מיותר הפרעות נפשיות מאשר הטרוסקסואלים. אחד המחקרים שמרבים לצטט בהקשר זה הוא ניסוי שבו פסיכולוגים לא הצליחו לנחש את הנטייה המינית של האדם בעזרת מבחן רורשך (מבחן אישיות) שאמור בין היתר לזהות נטייה מינית. התפתותן של הפרעות נפשיות שונות ואבחונן קשורים, בין היתר, לנורמות חברתיות ותרבותיות. למשל, אידיאל הרזון שמציבים ירחוני האופנה מעודד אנורקסיה ואבחון התופעה נעשה בעזרת ה-DSM. המצטטים מה-DSM מצטטים בעיקר את הקריטריונים לאבחון, אך כדאי לשים לב שכל הפרעה המופיעה ב-DSM כוללת התייחסות גם לרקע החברתי-תרבותי. קריאה נוספת: מה בדיוק פרויד אמר על זה? מכתבו של פרויד לאם אמריקנית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
ראשית, לגבי המבחנים הפסיכולוגיים בתחום ה 'אמינות': ההרכב המדויק של המבחנים אינם ידועים לי, כי זה 'סוד מקצועי' ו'נכס סודי' של כל מכון. אבל המהות והתכנים כן ידועים לאנשי המקצוע: יושרה, נאמנות, מצפוניות, דבקות באמות מידה נורמטיביות. לא כל מי שגבוה בסקלה של 'יושרה' אכן מתקבל אוטומטית; לא כל מקום עבודה ירצה לצרף לשורותיו מי שמאד גבוה בסקלה של 'מצפוניות'... הקליקי או היזכרי ב 'מרדכי ואענונו' ותראי שאדם מאד ישר, שהוא גם מאד מצפוני, היה והינו מאד בעייתי לאירגון כמו הכור האטומי. קחי בחשבון שאירגונים שעוסקים בכסף של אחרים מציעים לא אחת 'מוצרים' שהם רוחיים מאד עבורם אבל על גבול הונאת הציבור. האירגונים הללו אינם חוששים כל כך מקופאים שיגנבו מהקופה (יושרה) אלא מכאלו שיתרעמו על עושק הציבור וירוצו לעיתונות (מצפוניים). וכעת לשאלתך על תעסוקות אחרות: מרבית מכוני המיון מציעים, תמורת תשלום, מתן משוב; בנוסף לכך - לצרף אותך למאגר של מועמדים פוטנציאליים לתעסוקות שמותאמות לכישוריך ואישיותך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
היי אופיר, לא ניתן להיות פסיכותרפיסט או פסיכולוג רק לאחר לימודי תואר ראשון בדיוק משום שתהליך ההכשרה כולל כ"כ הרבה מרכיבים שמצטרפים אלו לאלו. אכן להבדיל מאימון שבו נלמדים כלים מאד ספיצייפים ושמתייחס בדר"כ לבעיה מאד ממוקדת מההווה של המטופל טיפול פסיכולוגי הוא תהליך רגשי שמתייחס להבטים רבים מחייו של המטופל תוך כדי עבודה בינאישית והתייחסות גם לעולם הפנימי של המטופל, גם לתכנים מודעים גם לתכנים פחות מודעים, גם לקשר בין המטפל למטופל, גם לעבר, גם להווה, גם לסימפטומים של הבעיה גם לדינמיקה של האישיות ועוד. מכיוון שמדובר בתהליך כ"כ רגיש ועדין לא ניתן לאפשר לכל אדם להיות מטפל ואורכם של הלימודים הוא כזה גם משום שבמהלך השנים מתרחשת כל הלמידה הזו כולל הדרכות, עבודה מעשית, ועוד וגם כי האורך הזה מאפשר סינון של מועמדים שאינם מתאימים. בדיוק כמו בלימודי רפואה. לצורך העניין האם היית מוכן שיטפל בך, יאבחן אותך וינתח אותך מי שלמד 4 חודשים ? מי שעשה קורס אחד בלבד? מי שאינו מקבל הדרכה ממומחה? ועוד. עיסוק בנפש הינו רגיש וחשוב בדיוק כמו עיסוק בגוף. לכן, גם אני לא יכולה לענות לך על רגל אחת מהו "ארגז הכלים" הזה שיש לפסיכותרפיסט או לפסיכולוג אבל הוא כולל המון דברים. אינטואיציה היא חשובה אבל זו לא אינטואיציה בלבד. נדמה לי שהשאלה העיקרית שלך היא באמת סביב קנאה, טבעית כמובן, מובנת ואנושית במיוחד אם אתה גם מאמן בעיסוקך, ביחוד אם היית רוצה להיות שם. כדאי להמשיך לדבר על זה בטיפול שלך וגם ללמוד כך איך לקחת אותה למקום הנכון בשבילך, מקום שרואה מה כן יש לך ולא רק מה אין. אני בטוחה שגם לך יש את הייחודיות שלך ואת היכולות שלך ותוכל לממשן בדרך שמתאימה לך. וזה מאד חשוב ...שאדם יעסוק במה שמתאים לו ולא בהכרח במה שמתאים לאחרים. ליאת.
שלום יוסי, תחום הפסיכולוגיה התעסוקתית הוא ענף מפותח בפסיכולוגיה ואתה יכול לפנות לאחד המכונים הפרטיים העוסקים בכך (אני מנוע מלנקוב בשמות), או לענף להכוון מקצועי במשרד העבודה והרווחה. בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה יש שירות ייעוץ פסיכולוגי שחלקו עוסק גם בתחום הייעוץ בבחירת מקצוע. הייעוץ כולל ריאיון אחד או יותר וסוללה של מבחני אישיות ומבחנים אחרים המיועדים ספציפית למטרה זו. בתהליך זה קיימת התייחסות ל-3 מרכיבים: (א) הכישורים שלך, (ב) המשאלות שלך ו-(ג) מצב השוק (היצע/ביקוש). חלק מהייעוצים הללו מסתיימים גם בהפניה לטיפול פסיכולוגי בגלל קשיים כמו פרפקציוניזם, אך בחלק ניתן להשתמש בנטיות האובססיביות שלך ולהפנותה לאפיק מקצועי מתאים שקשור לתחומי העניין שלך. בפרקציוניזם עצמו ניתן לטפל בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) ספציפי המכוון למטרה זו, ובעיקר לשינוי הגישה של "או הכל או לא כלום" האופייני לפרפקציוניסטים. לפי תיאוריך, קיים בך גם פרפקציוניזם שנועד לזכות בהערכת הסביבה שאתה מזלזל בה (למשל, לא לצאת ליצן בעיני המרצה ובמקביל ביקורת קשה על האוניברסיטאות) וגם לכך יש להתייחס בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
שלום, אין כאן פואנטה. אתה נשמע לחוץ מאוד. נסה להרגע ולהיות אתה עצמך. הלחץ והחרדה שלך זועקים למרחקים. קח נשימה, הבט סביבך ונסה ללמוד קצת את השטח, בשקט. בהצלחה, אודי
שלום דוד, איני יודע מהו מבחן האישיות הזה, מה תקפו ועל מה הוא מבוסס. זה נראה לי חוסר אחריות לחוות דעה על אוסף משפטים שפלט מחשב... אודי
שלום דוד, אין בדו"ח זה מאומה מלבד האמירה שאתה רגיש לביקורת... אין כאן מה לנתח, לא מסובך ולא פשוט.... אודי
שלום דוד, לא ברורה שאלתך. מקווה שהסתדרת כבר, איכשהו, עם המידע שבידיך. בברכה ליאת
שלום נינה, הנושא של קריירה שנייה בגיל ארבעים הוא אחד הנושאים החמים בייעוץ והכוון תעסוקתי ובמחקר. לא תמיד הקריירה השנייה באה אחרי הקריירה הראשונה ולא תמיד מדובר בהחלפת מקצוע, אלא לעיתים קרובות, בעיקר אצל נשים, "הקריירה הראשונה" היא אימהות ושאר החובות המסורתיים של האישה לבית וגיל ארבעים הוא דווקא הגיל האידיאלי לצאת לעולם. המלצתי המאוד מעשית לך היא לפנות לייעוץ במכון העוסק בהכוונה תעסוקתית, אשר גם יעביר אותך מבחני אישיות רבים וריאיון מעמיק, גם ייתן לך תשובה למה את מתאימה מבחינת כישורייך, גם ייקח את העדפותייך האישיות בחשבון וגם יענה לך על השאלה איזה מקצועות פתוחים בפנייך גם בגילך (בהחלט יש התייחסות למצב השוק). ייעוץ כזה במכון פרטי הוא לרוב יקר, אך אם לא מקבלים אותך למקומות עבודה, זכותך לפנות ללשכת התעסוקה (אם את אקדמאית, יש לשכה מיוחדת לאקדמאים) ושם, אם לא מוצאים לך עבודה תוך זמן סביר, זכותך לבקש ייעוץ והכוונה בבחירת מקצוע במכון המיועד לכך של משרד העבודה והרווחה, שאינו פחות טוב מהמכונים הפרטיים והייעוץ שם נערך בחינם. ייתכן שתזדקקי לכמה קורסים קצרים, אשר גם אותם או את חלקם ניתן לעשות במכוני הסבה מקצועית של משרד הרווחה. אני עצמי, למשל, משתתף כרגע בקורס בניית אתרים במכללה מציעה קורסים רבים בתחום זה. אני אישית הלכתי כדי להיות מסוגל לתחזק את האתר שלי בעצמי, אך שאר המשתתפים מעוניינים לבנות אתרים עבור אנשים אחרים ויש בקורס אפילו מבוגרים ממני, כך שבהחלט אנשים לומדים מקצוע בגיל הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
שלום פוטנציאלאמנוצל, אני רואה שאת דווקא מנצלת את הפוטציאל שלך (-: לא הכרתי את הגישה ואני מודה לך על האפשרות להתוודע אליה. הסתכלתי באתר והדבר עורר את סקרנותי הואיל ואני מתמחה בחקר האישיות , בצד עיסוקי בטיפול. שיטת האבחון/מיון דומה מאוד למבחני אישיות ולטיפולוגיות רבות אחרות. אינני יודע עד כמה היא מבוססת מחקרית וזה גם פחות חשוב לצורך הטיפול המוצע. אין גם כל קשר בין היכולת להעריך בצורה מדויקת יחסית תכונות אישיות באמצעות שאלון לבין היכולת לשנותן (תוכלי לראות מבחן אישיות שיתאר אותך בצורה מדויקת לא פחות): http://www.outofservice.com/bigfive/ שיטת הטיפול נשמעת לי קצת מדאיגה ויומרנית. בניגוד לפסיכולוגיה החיובית, המנסה דווקא לפתח את ה"חוזקות", כלומר את הצדדים החזקים של האדם: http://www.doctors.co.il/ar/13307/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA:+%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA בגישה הטיפולית המוצעת נערך ניסיון לערער את ההגנות בבת אחת ולחולל שינוי בסיסי. מדאיג לא פחות שמפתחת השיטה, וגם עמיתיה, אינם אנשי מקצוע טיפולי בסיסי (כגון: פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק/אמנות) שלמדו גישה נוספת כהעשרה או השתלמות. יכול להיות שלך באופן אישי, עם הסקפטיות והביקורתיות שאת מעידה עליהן, סדנא כזו לא תזיק ואולי אף תועיל, אך באופן כללי, המלצתי היא לפנות לטיפול רק לאנשי מקצוע מוסמכים (לא למאמנים), שהתמחו או לא התמחו גם בגישות חדשניות (למשל, פסיכולוג קליני שלמד גם גישה בודהיסטית, אך לא מורה לבודהיזם במקום פסיכולוג). אם תפני, אשמח לשמוע את חוויותייך והתרשמותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
צ איננו עוסקים בפורום זה בתרופות. תתיעץ בפורום רפואי או עם רופא המשפחה שלך. מאחל לך הצלחה במיונים, אך אם דפוס המתיחות והרגישות שלך נמשך ומתבטא בשכיחות גבוהה, כדאי שתפנה לקבלת ייעוץ/טיפול פסיכולוגי מתאים.
לאמיר שלום רב, אין חובת סודיות רפואית בין רופאים, לכן פסיכיאטר פרטי יכול לפנות לפסיכיאטר המטפל שלך גם ללא אישור שלך. למרות זאת, כמה נקודות:1. אבחנה של סכיזופרניה אינה מונעת אוטומטית אפשרות לנהוג. גם בן אדם שהיה מאושפז בבית חולים יכול לנהוג, במידה ומצבו הנפשי מאפשר לו, כלומר שהוא לא במצב פסיכוטי, נוטל תרופות באופן מסודר, מגיע למעקב וכו". 2. לפי דבריך, אכן יש לך בעיה נפשית שגורמת לנכות על אף פי שלא קורים לה "סכיזופרניה", ועל זה ביטוח לאומי גם יכול לתת נכות. בברכה, דר' י. בייטלמן
שלום ביל, קראתי בעיון את פנייתך. כחוקר אישיות העוסק במופנמות מאוד מדגדג לי באצבעות לנתח ולהסביר, אך אתה נמצא בטיפול אצל מטפלת שאתה מרוצה ממנה וכלל ראשון ברפואה, שהושאל למקצועות הטיפול באשר הם הוא "PRIMUM NON NOCERE", כלומר "קודם כל לא להזיק" ומעבר לכך, מהותית, אני חושב שזו באמת שאלה שצריכה להישאל במסגרת הטיפול שלך, ששמירה על גבולותיו חשובה מאוד להצלחתו. ואולם, פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן אציין רק שמופנמות היא תכונת אישיות מולדת, שאמנם אינה מהווה הפרעה נפשית "רשמית", אך היא כן מהווה גורם סיכון להפרעות נפשיות שונות, כמובן בראש ובראשונה חרדה חברתית, אך גם דיכאון, שחוסר אונים (הכותרת שנתת להודעתך) ממלא בו תפקיד מרכזי. כמו כל תכונת אישיות, אין להסיק מסקנות מרחיקות-לכת מתכונה אחת בלבד, אלא יש לראותה בשילוב עם תכונות אחרות. כל מודל אישיות וכל מבחן אישיות כולל סולם מוחצנות (שציון נמוך בו פירושו נטייה למופנמות) ואחד המודלים המקובלים כיום ביותר הוא מודל חמשת הגדולים (big five of personality). אם תקליד את המונח הזה באנגלית בגוגל הרגיל (לקריאת חומר להדיוטות) ובגוגל סקולר (לקריאת מאמרים אקדמיים), תוכל לקבל מושג טוב על מופנמות וקשרה לתכונות אישיות מרכזיות אחרות. מבחן נחמד ברשת שאני נותן לכל הסטודנטים שלי לאישיות למלא כדי שיחוו את המודל על בשרם: http://www.outofservice.com/bigfive/ -על התוצאות שתקבל כדאי לשוחח עם המטפלת שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שלום שוקי, זה באמת מרגיז, אבל אין צורך להיבהל. זה עצוב שהמשרדים הממשלתיים מעבירים מידע אישי עלינו זה לזה, ומשתמשים בזה לרעה. אתה יכול לפנות לעורך-דין ולהתנגד לבדיקה הזו, בטענה שאינך חולה נפש ושהאשפוז שלך קשור להיותך הלום-קרב. הכנסת הוציאה את הלם-הקרב מרשימת מחלות הנפש, ולכן אין לדרישה כל תוקף חוקי. אתה יכול גם לחסוך לעצמך את הבעיה אם פשוט תיגש למשרד הרישוי ותעבור את האבחון והראיונות שלהם. כשתיפגש עם הפסיכולוג תסביר לו שאתה הלום-קרב אך לא משוגע, ושאין לך כל קושי לנהוג (כדאי מאוד שתיזהר בשאלות מכשילות כגון אם אתה סובל מסחרחורות פתאומיות או מאיבוד זיכרון). בהצלחה, ד"ר דרור גרין
ארז שלום מבחנים פסיכולוגים (או מבחנים פסיכודיאגנוסטים, מבחני אישיות) הם טסטים-מבחנים המבוצעים ע"י פסיכולוגים בלבד, הם מספקים הערכת כוללת לגבי אישיותו של האדם. הדבר נעשה באמצעות העברה של מבחנים מובנים ושיחה קלינית. אבחון זה אכן יכול לתת תמונה לגבי אישיותו של האדם, תמונה לגבי עולמו הפנימי, זיהוי של דחפים תוקפניים והערכת יכולתו להפיק תועלת מהליך טיפול. המבחנים כוללים הערכה קוגנטיבית של הנבדק (מנת משכל) והערכה רגשית, ניתן לאבחן הפרעות אישיות או האם הוא נמצא במצב פסיכוטי. כלי אבחוני זה בהחלט יכול לסייע לך כסנגור כדי להביא לבית משפט תמונה רחבה ומעמיקה יותר לגבי אשיותו של הלקוח שלך, הבנת הגורמים להסתבכות שלו בעבירות, לגבי רמת הסיכון שלו ומידת יכולתו להפיק תועלת מטיפול.
לחגיגה שלום אני לא רופאה, אני עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. אני לא יודעת על איזה מיבדק מדובר ולכן קשה לי להגיד האם הוא בהכרח יגלה הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. בכל הפרעה וכך גם בהפרעות אישיות יש שונות רבה, ועוצמות שונות אנשים שיש להם הפרעת אישיות אנטי סוציאלים יכולים להיות מאד נחמדים ההפרעה מתבטאת בדר כלל שמשהו מפריע להם או מישהו עומד בדרכם מטבע הדברים בבית יש יחסים יותר קרובים ואנשים רבים מצליחים בחוץ יותר להסתיר את אישיותם האמיתית ובבית מתנהגים שונה מאשר בעבודה. אני לא יודעת למה הכוונה התנהגות אנטי סוצאלית בבית לתשובה ברורה יותר צריך לקבל יותר פרטים על מה מדובר ומי החליט שזאת האבחנה. עירית
חגיגה שלום, ראשית איני רופאה. לגבי שאלותיך- אם כוונתך ב'מבחן אישיות' לאבחון פסיכולוגי פסיכודיאגנוסטי הרי שאבחון כזה אמור לזהות הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. כאשר האבחנה של הפרעת אישיות אינה מובהקת, ניתן להסתפק באבחנה של 'קווים לאישיות אנטי סוציאלית', ואז יתכן שההתנהגות הזו תתבטא יותר במקום אחד מאשר באחר, כמו בדוגמא שנתת - בקשר הזוגי ופחות במסגרת העבודה. בברכה, שרון
תשובה לשאלה ראשונה - כן, בהחלט יתכן. מבחני אישיות הינם בד"כ ממוקדים לאבחנת פן כזה או אחר, נניח דומיננטיות, מנהיגות, פתיחות וגמישות, יציבות, תוקפנות, הססנות, נטיה מינית כזו או אחרת וכו' וכו'. לא סביר שמבחן אחד יקיף את כל מה שהפסיכולוגים יכולים לאבחן. תשובה לשאלה שניה - כן, בהחלט יתכן. ההתנהגות הינה תגובה / תוצר של גרוי סביבתי, ולכן בהחלט סביר שעולם תוכן אחד, נניח עבודה, לא יעורר את דפוס האישיות המסוים (הבעייתי) אבל זירה אחרת, נניח זוגיות, תביא את הפרט 'להוציא מהקיטבג' את ההתנהגויות שנשלטות ומכוונות ע"י דפוס האישיות המסוים. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום רב, לשום מבחן אישיות אין 100% הצלחה בזיהוי. בודאי לא אם התסמונת לא מאד חזקה (במקרה של הפרעת אישיות- ההסתמנות חזקה = הסתמנות גם בעבודה וגם בזוגיות). לפי מה החלטת שיש הפרעת אנטיסוציאלית? קצת קשה לי להאמין שהפרעה כה משמעותית כמו הפרעה אנטיסוציאלית- תתבטא רק בזוגיות. מאידך קיים מושג של "קוי אישיות"- שזה כמו הפרעת אישיות רק בעוצמה נמוכה יותר, וללא הפרעות תפקודיות משמעותיות. אולי זה המקרה כאן?
ה
שלום עמית, ככלל, אבחון ההפרעות הנפשיות נעשה באמצעות ראיון קליני מקיף, הנעשה בידי איש מקצוע מיומן ומנוסה (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר). לעיתים ניתן ל?ג?ב?ות את ההתרשמות הקלינית גם בכלים פסיכודיאגנוסטיים (מבחנים שונים), אך עלותם גבוהה מאד, וברוב המקרים הם מאששים את ממצאי הקליניקה. מי שהוכשרו להעביר מבחני אישיות הם הפסיכולוגים הקליניים. בברכה ליאת
