תוצאות חיפוש עבור רתיעה ממגע

שלום ד"ר חתומי לפני 3 חודשים החלו לי כאבים באזור האשכים. בבדיקות לא נמצאו חיידקים, ובכל זאת לקחתי דוקסילין, וציפרודקס "רק כדי להיות בטוח". (כמובן במרשם מהאורולוג). הכאבים התפרסו על אזור האשכים עצמם (ממש תחושה של בעירה) באופן מתמיד, ללא קשר לעמידה/שכיבה וכו'. הכאבים חשו "מפוזרים" - פעם כאב באשך השמאלי, ולאחר שבועיים הכאב "נדד" לאשך הימני. חשבתי שזאת דלקת ביותרת האשך (פשוט לא ידעתי איך לתאר/למקד את הבעיה וזה נשמע והרגיש דומה למה שמופיע בפירסומים השונים של גוגל). במשך כחודש, הגעתי לתשישות יומית יחסית ופשוט נשכבתי מעייפות כל יום כמה שעות רק כדי לנוח מהכאב. הכאב הוא מוזר. אני יכול לבצע פעילות מינית, אבל הכאבים הרגישו כפועמים חזק יותר לאחר כמה שעות אחרי וממש מפילים מרוב כאב. הכאב הגיע למצב שבו אם הייתי נוגע בשק האשכים, הייתה תחושה של כאב בוער. החלטתי לבצע עצירה יזומה של כל פעילות זיקפתית/פליטה, ובמשך חודש ממש דיכאתי את עצמי מבחינה מנטלית. עד רמה שבה בקושי הייתי נוגע בעצמי. פעמיים היו לי פליטות נוזל זרע תוך כדי השתנה. לאחר החודש של ההפסקה של הפעילות, הכאבים פחתו משמעותית, והתחילו להתמקד. הכאב באשכים עצמם והרגישות שלהם פחת, והכאב אבל לאזור הפרינאום. התחושה הייתה שיש לי מעין כדור אש קטן שבוער חם באזור הפרינאום, ותיאור הכאב יכול להיות כמו לשבת על גולה רותחת בקצה של מקל. התחלתי לקחת חוסמי אלפא אלפו-קל XL בשאיפה שזה יעזור. לאחר שבועיים, הכאב הזה אף הוא פחת והתמקד/נייד לשרירים שבחוסר תיאור אחר, אתר אותם כ"השרירים שמסביב לכדור אש/ג'ולה " מהתיאור הקודם. התחושה כעת היא שהשרירים באזור הפרינאום הם החלק הכואב, ומהם יש הקרנת כאב לאזור שק האשכים. בלי שאני יכול להסביר את זה, בסביבות שעות הערב, הכאבים פוחתים (כאילו התעייפו לי השרירים מהכאבים היומיים והם מוותרים). אני מוכן לקבל שאני במתח נפשי שיוצר לחץ, יש הרבה לחצים בעבודה. אני חושב שהכאב כרגע מרוכז בשרירים ש"תפוסים". לאחר פעילות מינית - יש לי יום וחצי של כאבים חזקים מאד, שפוחתים לאט לאט, אבל כמעט כל הזמן יש תחושת כאב. עם זאת, יש כל כמה ימים, ממש תחושה של כמה דקות של "הי הכאב נעלם לי" וכמה דקות לאחר מכן הוא חוזר. האם יש פיזיוטרפיה או תרגילי התעמלות כלשהם שיכולים אולי להקל/לשחרר? האם יש פעולות שאני צריך להמנע מהן? אם זאת בעיה של שרירים שתפוסים, האם יש אולי זריקות כמו קורטיזון שניתן להזריק לשרירים באזור הפרינאום? או שיש סיכון אחר מכזה דבר? תודה.

היי שלום, האם חשיפה לתינוק לא מחוסן (לא חיסון ראשון ולא שני) בהיריון מהווה בעיה? שליש שני. תודה !

הי, אפשר לדעת מה זה? ממה זה נגרם??? לי למשל כשהייתי קטנה היו מתקרבים זרים ונוגעים בי. כשהתחלתי לצאת עם בנים הרגשתי שנוגעים בי גם כמו זרים לא מאהבה מאז אני לא רוצה חבר כל מי שמתחיל איתי ישר חושבת על מין נגעלת.. האם זו אברסיה?

1.האם יש בדיקה לגבר לסוג הוירוס? יש כאלו האומרים שhpv pcr גם מזהה אצל גברים. 2. הרופאה המליצה על המנעות ממגע מיני למשך הזמן עד שיעלמו הקונדילומות. יש כאלו שממליצים עד בדיקה של hpv pcr תקינה. מה הכי נכון?

לאחרונה אני מרגישה גירוי בעין ימין יתכן שזה נובע מחומרים שאני מורחת על הפנים כמו פילינג וחומצת פירות. הגירוי היה מידי פעם ועובר, כך שלא התייחסתי. לפני כשבוע עברתי באחד הפארקים בסמיכות למנגל והרגשתי שמהו נכנס לי לעין משהו כמו גרגר גדול. שפשפתי את העין, שטפתי אותה, היבטתי במראה ולא ראיתי כלום. מאז מידי יום יש לי גירוי מאוד נוכח בעין. אני מרגישה כמו גרגרי חול בתוך העין. היום שמתי את העין (ימין) בתוך כוס מים סטרילית וחד פעמית כדי לשטוף טוב את העין והעין ממש נהייתה אדומה. נראה כאילו נהייתה נפיחות ונימי דם אדומים. ואז ראיתי כמו 2 פצעונים לבנים קטנטנים בגודל של נקודה וכתם צהוב קצת בולט בזווית העין בסמוך לאף (על הלבן של העין) גם בעין השמאלית אני רואה את אותו כתם צהבהב בזווית העין סמוך לאף (על הלבן של העין) אך בעין השמאלית כמעט ואין גירויים, רק ממש לעיתים רחוקות. יש לציין שאחרי זמן מה כשהוצאתי את עין ימין מכוס המים האדמימות התפוגגה. אבל הכתם הצהוב קיים, 2 הפצעונים הלבנים הקטנטנים קיימים ובעיקר הגירוי לא מפסיק. ממש מציק לי אני מרגישה שיש לי חול בעין. האם זה מסוכן? מה לעשות? יש תור לרופא עיניים רק בעוד שבועיים. מה עושים? איך להקל על הגירוי? והכי חשוב לי האם זה עלול לסכן את הראיה ח ו? אשמח לתשובה במהירות האפשרית. תודה רבה:)

לאחרונה אני מרגישה גירוי בעין ימין יתכן שזה נובע מחומרים שאני מורחת על הפנים כמו פילינג וחומצת פירות. הגירוי היה מידי פעם ועובר, כך שלא התייחסתי. לפני כשבוע עברתי באחד הפארקים בסמיכות למנגל והרגשתי שמהו נכנס לי לעין משהו כמו גרגר גדול. שפשפתי את העין, שטפתי אותה, היבטתי במראה ולא ראיתי כלום. מאז מידי יום יש לי גירוי מאוד נוכח בעין. אני מרגישה כמו גרגרי חול בתוך העין. היום שמתי את העין (ימין) בתוך כוס מים סטרילית וחד פעמית כדי לשטוף טוב את העין והעין ממש נהייתה אדומה. נראה כאילו נהייתה נפיחות ונימי דם אדומים. ואז ראיתי כמו 2 פצעונים לבנים קטנטנים בגודל של נקודה וכתם צהוב קצת בולט בזווית העין בסמוך לאף (על הלבן של העין) גם בעין השמאלית אני רואה את אותו כתם צהבהב בזווית העין סמוך לאף (על הלבן של העין) אך בעין השמאלית כמעט ואין גירויים, רק ממש לעיתים רחוקות. יש לציין שאחרי זמן מה כשהוצאתי את עין ימין מכוס המים האדמימות התפוגגה. אבל הכתם הצהוב קיים, 2 הפצעונים הלבנים הקטנטנים קיימים ובעיקר הגירוי לא מפסיק. ממש מציק לי אני מרגישה שיש לי חול בעין. האם זה מסוכן? מה לעשות? יש תור לרופא עיניים רק בעוד שבועיים. מה עושים? איך להקל על הגירוי? והכי חשוב לי האם זה עלול לסכן את הראיה ח"ו? אשמח לתשובה במהירות האפשרית. תודה רבה:)

הריון תאומים שבוע 21, לאחרונה התגלו מקרים רבים של שעלת באיזור שבו אני גרה, בגני ילדים ובבי״ס. יש לי ילד בבי״ס בכיתה ב׳ (מחוסן ) וילדה בגן מחוסנת גם היא אך עדיין לא קיבלה את המנה האחרונה הניתנת בבי״ס. שאלתי האם שעלת מסוכנת בהריון? אם חס וחלילה נדבקים. אני עוד לא בשלב של קבלת החיסון אבל האם נכון להקדים? יודעת שאת החיסון נותנים לקראת הסוף על מנת שהתינוקות יהיו מוגנים ע״י נוגדנים שמקבלים מהאם. לחוצה ולא יודעת מה אפשר לעשות כדי למנוע הדבקות.

שלום, אני בשבוע שמיני, עשיתי אתמול חיסון שפעת אבל היום לימדתי בבית ובסוף השיעור התלמידה אמרה שכואב לה הגרון. במהלך השיעור החלונות היו פתוחים ואני הייתי עם מסיכה (כירורגית). קראתי המון מידע מפחיד לגבי הדבקות בשפעת ורציתי לדעת איך אני יכולה להמנע בינתיים עד שהחיסון ישפיע וגם אם יש ממה לחשוש במקרה הספציפי הזה..

אני מטופלת בPrednizon 5mg בגללPOLIMIALGIA reumatika.היתחלתי ב20mg וירדתי בהדרגה ל5mg וצריכ להמשיך מינימום עוד שנה .הנכדה בת6חודשים קיבלה חיסון חי מוחלש,אני לא יו דעת קמה זמן עסור לי לטפל בה בגלל חיסון שלה חי מוחלש וPrenizon? לא בדיוק הבנתי מה תשובה הקודמת סליחה ותודה רבה!!

ביום שישי האחיינית הקטנה שלי שאלה אותי (הילדה בת 5.5) אם אני אוהבת אותה בגלל שהיא לא מחבקת אותי. עניתי לה שאני לא נעלבת מזה ואני מאוד מאוד אוהבת אותה. לא רק שאין לי בעיה עם זה שהיא לא מחבקת אותי, עניתי לה שאני שמחה שהיא אחראית על גופה ויודעת מה נעים לה ומה לא. (רציתי תשובה שלא קשורה לקורונה) כמובן שבמהלך הקורונה הקפדנו על הימנעות ממגע מה דעתך על התשובה שלי? עדי

שלום רב. לבני בן ה-15 יש דלקת מיעוט מפרקים מגיל 7. רציתי לדעת אם לילד יש את המחלה הכרונית הזאת,האם הוא שייך לקבוצת סיכון שמדובר בנגיף הקורונה? הרי כל הזמן אומרים שלא רק המבוגרים צריכים להיזהר אלא גם כל מי שיש לו מחלות רקע כרוניות... אז במקרה הנ"ל,האם הילד שייך לקבוצת סיכון ונחשב לאחד שצריך להיזהר מאוד מהקורונה? תודה ובריאות לכולם.

היי, יש לי בעיה שקשורה למין או יותר נכון למיניות. אבל כשאני חושבת על זה, זה גם לא קשור לגברים זה אני עם עצמי. אני לא מחוברת לעצמי לא אוהבת את עצמי ( ככה אמרו לי אנשים שקרובים אליי) לא מרגישה נוח עם הגוף שלי מתביישת. זה המון שנים אין לי בטחון עצמי איתו. חשוב לי לציין שאני לא שונאת את המראה שלי כלומר שיש משהו שצריך לשנות בניתוח גם לא את המשקל או הגובה. זה לא שיש בי משהו לא סימטרי. אני גם לא חושבת על עצמי דברים שלילים ברמה שאני דיכאונית.. מאוד קשה לי להסביר את זה.. אבל יש אנשים שקמים בבוקר וכל הזמן אוהבים את המראה שלהם במראה או מצטלמים המון או שמודדים בוגדים ונהנים מזה. אני נמנעת מכל זה וזה גורם לי נראה לי לבעיה בקושי עם גברים ואם מגע בכלל וגברים בפרט. אין מצב שאלך לים או שאתלבש ליד אחרות. אני גם לא אוהבת להסתכל על עצמי יותר מידי במראה כי אז יהיה לי רע. אם אני יוצאת עם מישהו ישר נוגעים בי ומחפשים קרבה על הדייט הראשון כי אני מושכת אותם אז ראשית זה מבלבל אותי כי מצד אחד אני מרגישה שלא מתעניינים בי אלא בגופי/ מראה שכמובן שמחמיאים ובו זמנית אני מרגישה רתיעה ממגע. זה לא רצוני אצלי אני זזה. יש לציין שאני גם נגעלת מהבחור לא משנה מי הוא ישר עולה בי גועל. אני לא שולטת בזה. רואה בכל אחד ואחד עלבון או שפשוט לא נמשכת ומנתקת קשר. אני לא יודעת לשים את האצבע מה גרם לי להיות כך ולהישאר תקועה עם ההרגשה כאילו אני ישות ללא גוף. אסיים, כפי שאת יודעת רבים לא מושלמים ולא אוהבים את עצמם ועדיין בזוגיות ועושים סקס. ודבר שני כל חיי היתה עליי ביקורת על המראה יתכן וזה מושרש לי כבר בתת המודע? תודה וסליחה על האורך

היי אפרת. אני מרגישה פגומה.מן הסתם הרבה שנים ידעתי על זה.. אני לא מסוגלת לקבל מגע וכל דבר מקפיץ ומרתיע אותי. אני לא שולטת בזה. זה משהו בתת מודע אני לא מצליחה להבין מה גורם לי לדחייה. כל נושא המין לא מעניין אותי קשה לי עם זה. מנגד אני חברותית ותקשורתית. רוב חיי לא הזיז לי שאין לי בנ"ז הייתי עסוקה וכמובן שהדחקתי כנראה את הבעיה כיום זה מפריע מאוד. כן חשוב לי לציין,שקראתי על בנות שעברו יחס לא נעים זה גורם להם לדברים כאלו. אני יודעת שלזוגיות צריך 2 כלומר שאני ארגיש בנוח ובנ"ז יקבל אותי ויתחשב אבל מעולם לא היה לי את זה. המגע הוא קריטי ישר על ההתחלה ובגלל זה הבנתי למה כל השנים לא היתה לי זוגיות כי אני מצאתי תירוץ לברוח כדי שלא ישים לב או כי ייתי עם בחורים בלי סבלנות. חשוב לי מאוד מאוד להדגיש שלא הרגשתי בטוחה או שהיה לי נעיםעם הבחורים שישר נוגעים זה מגעיל אותי. הקטע שאני תוהה עם פשוט זה מה שיצא לי להכיר או שאני הבעייתית. לבחורים אין בעיה להתנדף... הטעות שהסתגרתי המון שנים כי פחדתי מכל השאלות ששואלים בתחילת קשר כמו היה לך חבר? כמה זמן? נושא המין מאוד חשוב אצלי פחות יותר הרגש והשיחות. וגם.. להרבה אני לא נמשכת ואני לא חרמנית כי למשל קראתי במדר שיש כאלו ששממש מרגישים צורך והם מאוננים... אילו לא להתנשק לא בא לי. באמת שאם אלך ליעוץ אין לי הסבר למה אני ככה הלוואי והייתי ודעת ממה נובע חוסר חשק מה אני עושה?

בן זוגי יצא נשא של הפטיטיס בי. רציתי לדעת איך למנוע הדבקה. האם ביחסי מין אורלים ניתן להדבק האם שימוש בקונדום שומר.

שלום מרים, יש לי בעיה עם אינטימיות רגשית וגופנית. לקח לי המון שנים להבין את זה בכלל. רוב הזמן לא רציתי קשר. אח"כ שקצת יותר רציתי ברחתי מהר אחרי 2 פגישות. אכשהו הבנתי שזה גם קשור לעבר האמת שזה דיי ברור לי ושיש חוסר אמון. הרבה גם הייתה הימנעות המון שנים.. כמובן שזה יוצר גם פחד פתאום זוגיות?איפה היתת עד עכשיו? שאלות של בחורים... כרגע: אני לא מעוניינת ללכת לפסיכולוג ולדבר על העבר ואין לי תקציב. רציתי לשאול: אני מקווה שאצליח לנסח את עצמי.. האינטימיות הגופנית ואני מדברת גם על נשיקות וישר מגע וכו'.. איך היא באה בד בבד עם הרגשית? אני חייבתלציין שאמלי הקטע הגופני מצידם בט כבר על הדייט הראשון ואפילו לא בסופו. הבנתי מחברותיי שלהם היו דווקא בחורים אחרים. אני גם מכירה כאלו שלא היה חבר רק בגיל 37 30 ואני אומרת ראשית כל הכבוד על האומץ כי אצלי זה הפך קטע של בושה ופתאום יכולה לא להתנהג רגיל להלחץ כי יהיה מגע. אני לא שולטת בבחורים שמתחילים איתי ולרוב הם לא יכולים לנחש שיש לי בעיה להפך הם חושבים שלא.. זה תמיד יצר משבר. היה בחור שכן רציתי בעברוהוא אותי אבל סרבתי וכעת יזמתי קשר זה נגמר בפיצוץ רציני והוא לא מוכן לשמוע עליי יותר כבר בדייט הראשון.. כי הרגיש שאני נלחצת ממגע. למחרת התקשר שאל שאלות על יחסים ורצה שניפגש אבל כל כך פחדתיכי אני לא רוצה להמשיך את המגע אני לא מכרה אותו באמת. שוב הצפה של לחץ קושי רגשי רציתי שיסתלק.. דוגרי רציתי אותו בתור ידיד ככה אני אוהבת את כולם עד שלאט לאט.. הוא חתך ואני נפל לי האסימון... ואין לו שום עניין מה ששוב מחזיר אותי לעמדה שלי הרגשית שכולם יעזבו אותי מזל שלא שרמתי איתו ולא נסיתי.. ככה מהר הוא מוותר עליי? טוב אנחנו לא באמת מכירים.. והנה הגלגל חוזר שישר קופצים עליי ובעצם הכל הבל הבלים. אני רק רוצה לדעת ממך איך לשלוט בקשר מבחינה גופנית ומינית? תודה רבה

שלום פרופ' רובינשטיין, יש לי שאלה שדי מעניינת אותי. ידוע שגברים רבים שהם סטרייטים לכאורה מגלים רתיעה ממגע מיני בין גברים, בעוד שעם מיני לסבי אין להם בעיה. אבל פורנו המיועד לצופים סטרייטים כולל אורגיות רבות משתתפים, חדירות כפולות (ולעתים אף משולשות), והמגע בין הגברים ובין אברי המין שלהם בולט. האם זו אינדיקציה לביסקסואליות של השחקנים והצופים בסרטים אלה?

היי, אני ממש מתביישת בעצמי אבל בגלל שזכאן זה אנונימי אז אוכל לספר. יש לי פחד מאינטימיות גופנית אבל ממש אני לא יודעת אם זה פחד כמו רתיעה. זה נובע ממכלול דברים. 1. שהייתי קטנה הייתי מאוד רזה וזה בדיוק כמו השמנים שנושאים על עצמם בגיל מבוגר את ההרגשה וחוסר האהבה לגופם. הרזון נמשך גם לבגרות ותמיד תמיד הערות על ימין ועל שמאל על הגוף ממורים, דודים. אולי בגלל זה יש לי רתיעה ממגע כי תמיד אמרו אוי הכל עצמות. 2. המחזור איחר אין חזה בכלל גם היום לא. המון ביקורת גם על זה. יש לציין שזה משהו שעלו אני לא יכולה להתגבר זה כמו מום שאני מסתירה. זבגדול זה חוסר ביטחון ואהבה עצמית וזה לא משהו שיעזור בשיחות זה פשוט לא מסוגלת. 3. דגש על מין- כל הזמן שאלו אותי אם אני בתולה או לא ופתאום נוצר מעין לחץ על זה . לא לחץ שלי לסיים עם זה אלא שזה לא בסדר. ושאם יש מישהו אז ישר אני חושבת על זה.ואז זה יוצר לי דחיה כי לא כולם מושכים אותי אבל כן כולם נוגעים מהר ותכלס כולם שוכבים גג עד חודש ואני לא שם. חוץ מטיפול, איך אני יכולה לצאת עם מישהו שלא יהיה לחוץ על מגע? כי מגע אצלי קשור ליציבות ואמון ואין לי את זה אצל אף אחד. תמיד כולם מתלהבים, מחמאות.. זה לא רקונה אותי אני גם לא מסוגלת להתנשק תמיד שיוזמים משהו אני לא שם. והכל נגמר מאוד מהר כי אני חותכת את הקשר או שהם שמים לב ובורחים. תודה

למה יש אנשים שמגע אינטימי מרתיע אותם וזה לא בהכרח חדירה יכול להיות רק מגע בגוף מגע אינטימי. אפילו נשיקה. ושאלה נוספת למה יש אנשים שנרתעים מהפרשות ומריחות? מישהו שאל כאן לפניי למטה וענית שכל אחד נמשך למשהו אחר אבל מה עושים אם הכל מגעיל? לא קיבלתי חינוך שמרני.

בוקר טוב! לפני כיומיים יצא לי (מה שעכשיו אני יודעת) פצע הרפס...מעולם לא יצא לי פצע כזה לפני כן ומאחר והוא נראה כמו פצעון אקנה הנחתי שמדובר בזה ביומיים האלה נישקתי את התינוקת בת השנה וחצי שלי ואת בעלי אני מאוד חוששת, יודעת שהסיכויים להדבקה הם גבוהים עד מאוד יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע מראש את ההופעה של הפצעים בשניהם? אני אוכלת את עצמי מאתמול בלילה ולא יודעת מה אפשר לעשות :(

שלום,לפני מספר חודשים סגרנו נסיעה לחו"ל ליער השחור. בזמן האחרון שמענו על כך באיזורים מיוערים צריך לעשות חיסון נגד דלקת מוח חדה למטיילים (TBEV). אנחני נוסעים מספר נפשות מגילאי 10 חודשים- גיל 62. ידוע כי החיסון ניתן בשלוש מנות יום 0 יום 14 ואחרי 5 חודשים מהמנה השניה. כפי שנראה אין מספיק זמן לעשות את כל המנות וכמו כן נאמר כי ילדים מתחת תגיל שנה לא יכולים להתחסן. ראוי לציין שאנחנו לא ישנים בקמפינג אלא במלון דירות. שאלתי היא בכללי מה אתה אומר על כל העניין ומה לעשות? דבר שני יש לי ילד שיהיה באוגוסט בן 10 חודשים ואמא שחלתה בעבר בסרטן (לפני חמש שנים) מה דעתך על הנסיעה של שניהם לאיזור? תודה רבה

שלום, איך מטפלים בבעיה של רתיעה ממגע? תץודה

היי, האם מי שלא יצר זוגיות עקב בעיית האינטימיות הגופנית כתוצאה מדימוי גופני נמוך= רתיעה ממגע ואי קבלה עצמית, שנאה וקושי של קבלה עצמית וביטחון במראה. סוג של חרדה ממין ואינטימיות בכללי עקב כך. יכול לפתור את הבעיה בטיפול קצר מועד? ממה נובעת אי אהבת מגע ותחושת חוסר נוחות למה לא נהנית? האם לפנות לסקסולוג או שמא זה מצריך טיפול פסיכולוגי קליני אצל כל פסיכולוג? תודה מראש

בחיים לא היה לי חבר כי אני נמנעת ממין ורק מחשבה גורמת לי דחייה. אף פעם אין לי חשק וגם נדיר ויש לי לא רוצה באמת שיגעו בי. אני לא נמשכת לרוב הגברים חיצונית רק אם הוא ממש ממש דוגמן. וכן משיכה מינית זה גם התנהגות וכו' אבל בד"כ אצל האנשים המיניים שבינינו כבר בדייט ראון יש תשוקה ורצון למגע ואותי זה דוחה כי אין לי וכך זה מגעיל אותי. מרוב שזה קרה לי הפסקתי לצאת עם גברים לא אוהבת שנוגעים בי ועוים מה שבא להם. תמיד כולם רוצים לעשות סקס מדברים על זה ואותי זה לא מעניין אפילו הפעולה הזו נראית לי מטופשת סתם ככה. אני אולי יכולה להבין שיש מערכת יחסים וקרבה רגשית רבה של מגע וחום וחיבוק ולשכב שוב זה לא משהו שמעניין אבל שוב אצל המיניים זה הכל יותר תשוקתי ואצלי זה מת. יש לי חרדה מזה ואני נמנעת. אני יודעת שאני מוזרה ואשאר לבד וזה בעיה כי אני חברותית מאוד לפעמים מרגישה בדידות לפעמים נוח לי שאין לי את הזנב הזה שאצטרך לשכב איתו לפי גחמותיו. למה אני ככה? האם זה איבוד חשק מיני לחלוטין עקב דברים או שככה נולדים? אני חושבת שהחשק שלי אולי גם ככה לא היה משהו מגיל ההתבגרות לא אוהבת שנוגעים בי במרחב האישי מחטטים בי וגם נגעלת מהרבה דברים שקשורים לבני אדם.

שלום רב, אני נשואה כ-11 שנה, ומאז ומתמיד היה הנושא המין בעייתי בינינו, עם תדירות שהולכת ופוחתת משבועיים לפעם בחודש וחצי חודשיים, למורת רוחו של בעלי. עד שלקחתי את עצמי בידיים לפני כשלוש שנים בשל משבר גדול ביחסים שעברנו והגדלתי משמעותית את התדירות לפעמיים שלוש בשבוע. אני כיום בשבוע 33 להריון 3, ומחודש שישי כל המנגנונים באגן הירכיים שלי התקלקלו להם. ממש, כל מה שיכול להתחרבש, אכן התחרבש- הפרשות בריח שאינו מזכיר שושנים, פטריות, דלקות, טחורים, ורידים גם ברגלים, וכל זה בנוסף לעייפות, כבדות וכאבי שרירים כאלה ואחרים בבטן. אבל הכי נורא זה עניין הדליות באיבר המין, שלא ידעתי שיש כזה דבר בכלל. זה החל בחודש שישי, ועד שהבנתי מה זה ולמה זה כואב לי ושיש קשר עם קיום יחסי מין, ואז עד שאזרתי אומץ להגיד לבעלי עברו חודש-חודש וחצי. בנתיים, הורדתי את תדירות וזמן קיום יחסי המין בפועל, למשהו מאוד מצומצם (קוויקי זה ארוך לצורך העניין). חוץ מזה גם כל הגוף שלי רגיש למגע יותר מדי. בפעם האחרונה שקיימנו יחסים, הייתה לפני שלושה שבועות, ואחר כך כאב לי ערב שלם. אז בעלי אמר לי שהוא לא רוצה לשכב איתי אם זה כך, ושנחכה לאחרי הלידה, כשכבר יהיה מותר (חודש וחצי אחר כך), ושגם אפשר לפצות יותר בדרכים אחרות (ידני, אורלי). אז אני משתדלת פעם בשבוע, וזה פעמים יוצא לי די טכני, כי הדבר האחרון שאני מרגישה זה סקסי עם כל מה שקורה לי. הוא אומר לי - אל תסמני עלי וי. אבל לא יכולה לעשות את זה סקסי או כאילו להיות בתוך זה כשאני ממש לא. וגם קשה לי ליזום באמצע השבוע, כי אני נופלת מתה מעייפות ב21:30-22:00. בקיצור, מה עושים?