תוצאות חיפוש עבור רגישות לאינסולין

ששי שלום כרומיום פיקולינאט הוא תוסף העוזר להוריד את החשק למתוק. ומעלה רגישות לאינסולין בברכה ובהצלחה טובה בר- שאן

שלום רב, השאלה לא קשורה לפורום זה, אנא לפנות לפורום לאנדוקרינולוגיה, בברכה, ד"ר גלסברג

כן, הוא מעורב בתהליך של רגישות לאינסולין. מוטב לקבל ייעוץ אישי.

לוטם שלום סכרת היא מחלה של תזונה .גאנק פוד אוכל עשיר בשומנים וסוכרים יגרום למחלה. לכן מזונות טבעיים ללא חומרים משמרים . מזונות עשירים בסיבים . ירקות רבים . ומשקל תקין ימנעו את הופעת המחלה. תוסף חשוב הוא מגנזיום המעורב במטבוליזים של סכרת וכרום פיקולינאט המעלה רגישות לאינסולין. חשובים מאוד. אומגה 3 לא ימנע את הופעת המחלה אך הוא מוריד דלקת. בברכה ובהצלחה חג פסח שמח טובה בר- שאן

שלום לך בעבר כאשר האינסולינים היו ממקורות כחזיר, בקר, דגים ועוד האלרגיות היו שכיחות. כיום האינסולין מיוצר בהנדסה גנטית והוא זהה במבנהו לאינסולין האדם ולכן אלרגיות הן נדירות. מאידך יכולות להיות אלרגיותת לחומר השימור של תמיסת האינסולין או אפילו ברגישים לניקל- בתגובה למחט ההזרקה.

העמסת גלוקוז משקפת את התגובה של הגוף שלך לסוכר, קרי הפרשת האינסולין והתגובה אליו. גלוקוז בצום יהיה חריג רק בסוכרת של ממש ולא יעיד על חוסר רגישות לאינסולין וכו'.

לפעמים יש רגישות לאינסולין שמתבטאת בפריחה וגרד ואז כדאי לנסות להחליף את סוגי האינסולין.במידה וזה לא עוזר כדאי לפנות למומחה לאלרגיה ורופא עור.

שלום לך התןפעות שתארת של נוירופתיה תחושתית הקפית אינם קשורות ל "אלרגיה".

שלום לך לוטה קטע מהפרק על אלרגיות לאינסולין, מתוך הספר החשוב: "סןכרת (כרך שני)סיבןכי הסוכרת- להתמודד ןלהצליח" העוסק בבעיתך: ...."עם המעבר לשימוש באינסולינים הו?מ?נים (בעלי מבנה וסדר חומצות האמינו הזהה לאינסולין אדם) שהופקו בהנדסה גנטית, וכן עם הופעת האינסולינים הא??נ?אלו?ג?ים, התופעות האלרגיות הפכו נדירות יותר (פחות מ 1%), ונגרמות כיום בעיקר עקב תגובות אלרגיות למרכיבים וחומרי התשמורת שבתכשירי האינסולין, ורק לעתים נדירות עקב אלרגיה לאינסולין עצמו. המעבר לתכשירי אינסולין "מטוהרים" בדרגת ניקיון גבוהה, ומאוחר יותר לתכשירי אינסולין תואמי מבנה אינסולין האדם (אינסולין הו?מ?נ?י), הביא להפחתה ניכרת במספר התגובות האלרגיות לאינסולין. תופעות של אודם מקומי, התקשויות ורגישות באזורי ההזרקה נצפות כיום במשתמשי משאבות אינסולין להזלפה מתמדת, בהן האינסולין מוזלף ברציפות באותו אתר עורי ולאורך זמן. האלרגיות לאינסולין עלולות להתבטא בנוסף לתגובה המקומית באזורי ההזרקה גם בפריחות חולפות על הגוף, גרד כללי ובצקות בפנים. ה?ל?ם א?נ?אפ?יל?ק?ט?י עם איבוד הכרה הוא אירוע נדיר, אם כי לא בלתי אפשרי. עיקר התגובה לתכשירי אינסולין ממקור חזיר או בקר, נבע מרגישות אלרגית לשרשרת A של האינסולין, ולחומצה האמינית במקום 30 שבשרשרת B. עם המעבר לאינסולינים האנאלוגים דוגמת ל?יס?פ??רו? (הו?מ?לו?ג) שבו הוחלפו זו בזו חומצות האמינו ל?יז?ין /פ??רו?ל?ין במקומות 28/29 בשרשרת B, או דוגמת הא?ס?פ??רט אינסולין (נו?בו?ר?פ??יד) שבו הוכנסה חומצה אספרטית במקום 28 בשרשרת , נצפתה הפחתה ניכרת בתגובות האלרגיות לאינסולין. לאחרונה, עם המעבר לשימוש באינסולין ארוך הטווח ג?ל?רג?ין (ל?נ?טו?ס), היו שקיוו שבכך נפתרה בעיית האלרגיה לאינסולין. בתכשיר אינסולין חדשני זה, קיימת הן מודיפיקציה של מבנה שרשרת A והן של מקום 30 בשרשרת. המעבר לשימוש בגלרגין הפחית משמעותית את התגובות האלרגיות לאינסולין, אם כי לאחרונה דווח על סוכרתים בודדים שהפגינו רגישות אלרגית גם לאינסולין חדש זה....." התייעצי עם מומחה לאלרגיות כיצד לנקוט

שלום לך מור אני מניחה שאת סובלת משחלות פוליציסטיות וזוהי הסיבה למרחק הרב שבין המחזורים. שחלות פוליציסטיות מתבטאות במגוון סימפטומים שהשכיח ביותר הינו מחזור בלתי סדיר. אצל נשים שסובלות משחלות פוליציסטיות ישנה רגישות לאינסולין ולכן טיפול מערבי מקובל הינו באמצעות גלולות ואז בעצם אין מדובר כלל ביצירת מחזור אמיתי אלא דימום פעם בחודש ללא כל ביוץ. טיפול אפשרי נוסף כפי שהציעו לך הינו באמצעות איזון רמות אינסולין - גלוקומין / גלוקופאז', מטפורמין וכיו"ב, תרופות שמשמשות לטיפול בסוכרת. הגלוקומין יכול להועיל במקרה שיש לך רמות לא יציבות של סוכר בדם. תופעות הלוואי השכיחות הינן במערכת העיכול: כאבי בטן, שלשולים וכיו"ב. אבל אין זה מחוייב המציאות, פעמים רבות אין תופעות לוואי, ואם יש הן עשויות לחלוף לאחר מספר שבועות. הקפידי לקחת את הכדור ממש במהלך הארוחה וזה עשוי לצמצם את תופעות הלוואי. אני כמטפלת ברפואה משלימה מטפלת במחזור בלתי סדיר ו/או שחלות פוליציסטיות באמצעות שילוב של דיקור + הנחיות תזונה + פורמולה הומוטוקסיקולוגית. גם זו דרך יעילה לטיפול בשחלות פוליציסטיות ואפילו להשגת הריון. רפואה שלמה M.A. DIP. ACU מיכל שלזינגר רפואה סינית, אייפק והומוטוקסיקולוגיה התמחות בגינקולוגיה ופוריות WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526

נכון להיום אתה ב BMI 32 שנחשב כעודף משקל לכל הדיעות לחץ דם 160/100 הוא לכל הדיעות יתר לחץ דם בינוני עד כבד מה שחסר פה אולי (ואני אומר אולי כי אני לא מכיר אותך)זה הולטר לחץ דם שיראה את ההתנהלות של לחץ דם לאורך היממה /לחץ דם של החלוק הלבן??,,) ברור שהרופא שלך מסתכל נכון ואומר שלא מתאים לו לחץ דם כזה גבוה ורוצה להתחיל לטפל כמו שצריך (נורמיטן 25מ"ג ליום זה קצת מגוחך)ביתר לחץ הדם שלך ה"התפתלויות" האלה של לנסות להוריד את לחץ הדם לא מפחיתות מהסיכון שבלחיות עם לחץ דם 160/100 (מה שנקרא SILENT KILLER) בנוסף יש לנו גם שומנים בדם מה שחסר עכשיו זה סכרת כי עודף משקל מביא לחוסר רגישות לאינסולין

בעת גילוי ואבחון הסוכרת, סוכרתיים רבים מתלוננים על גרד כללי בגוף, בחלקים העליונים של הגוף, באזור פי הטבעת, ובאזור הערווה בנשים. גרד ערוותי זה בנשים מתגבר בתקופות בהם הסוכרת אינה מאוזנת. על פי רוב הגרד הוא משני לזיהום בפטרייה ק?נ?ד?ידה אלביקנס ה"פורחת" באזורים לחים עתירי סוכר. ע"י הפחתת כמות האמבטיות השבועיות ושימוש בסבון עדין המכיל קרם לחות לאחר הרחצה, ניתן להקל ולהפחית את תופעות הגרד. אלרגיה לאינסולין קיימת אף היא וכדאי לך לנסות לנטןס ולראות מה קורה לגרד.

סכרת היא מצב שבו או שאין אינסולין שיגרום לסוכר להתפנות לתאים מכלי הדם(סכרת מסוג 1 ) או שהרקמות אינן רגישות לאינסולין ולכן יש רמות גבוהות של אינסולין וגם של סוכר אצל אדם רגיל רמת סוכר גבוהה תביא להפרשה של אינסולין שיגרום לספיגה שלו לתאים

הווו זה בדיוק העיניין בסכרת מסוג 2 הבעייה היא שרמות האינסולין גבוהות אבל אין רגישות לאינסולין ולכן צריך להפריש הרבה אינסולין על מנת לטפל הסוכר הגבו בדם עודף משקל גורם לירידה ברגישות לאינסולין זה בדיוק המכניזם של סכרת מסוג 2 =רמות גבוהות של סוכר ואינסולין בדם ירידה במשקל תשפר מצבך ללא ספק

שלום לך, למרות שהפניה הייתה לקהל הסוכרתים בנוסח ,"האם למישהו יש בעייה כזו?" אני מביא לך קטע מהספר החשוב: "סוכרת (כרך שני) סיבוכי הסוכרת- להתמודד ולהצליח", ששם בקטע על אינסולין והעור מתואר : ...."בעבר, כאשר תכשירי האינסולין היו בלתי מטוהרים במידה מספקת והופקו ממקורות של בעלי חיים שונים (חזיר, בקר, כבש), רבים מהסוכרתיים הגיבו מקומית למתן ההזרקות. התגובות התבטאו בהופעת אודם מקומי, נפיחות, ותחושת צריבה באזורי ההזרקה. לעתים, הופיעו התקשויות והתעבויות העור, או מצבים הפוכים בהם נוצרו שקעים נרחבים ומכערים באזורי ההזרקה, עקב אובדן השומן התת עורי (ליפ?ו?ד?יס?טרו?פ?י?ה). התופעות של אלרגיה לתכשירי אינסולין ממקור בעלי חיים נצפו בלמעלה מ 30% מהמטופלים באינסולינים אלו. עם המעבר לשימוש באינסולינים הו?מ?נים (בעלי מבנה וסדר חומצות האמינו הזהה לאינסולין אדם) שהופקו בהנדסה גנטית, וכן עם הופעת האינסולינים הא??נ?אלו?ג?ים, התופעות האלרגיות הפכו נדירות יותר (פחות מ 1%), ונגרמות כיום בעיקר עקב תגובות אלרגיות למרכיבים וחומרי התשמורת שבתכשירי האינסולין, ורק לעתים נדירות עקב אלרגיה לאינסולין עצמו. " ייתכן אם כך שיש לך תגובה לאינסולין, פני לאלרגולוג לבירור. בעבר היתה לי חולה שהייתה לה דןקא אלרגיה לניקל - והיא הגיבה כמתואר להזרקות במחט התכתית.. מכל מקום התופעה כיום אינה שכיחה ויש לברר אותה כמומלץ.

פעילות פיזית גורם ל ירידה ב תינגודת ל פעילות האינסולין ניתן לקבל אינפורמציה ב כל ספר של פיזיאולוגיה רפאוית ספר מומלץ ENDOCRINOLOGY של WILLIAMS

לא מוכר לי נושא אלרגיה לאינסולין יש אלרגיה לנושא "טפול באינסולין" עקב סטיגמות

מצב של אלרגיות קשות למתן אינסולין הוא נדיר, אך תוארו מקרים שהיו צריכים לעבור טיפול של דסנסיטיזציה לתכשיר האינסולין. ברוב המקרים האלרגיה היתה לא למבנה האינסוליני אל לחומרים שנמצאים בתכשיר התרופתי למניעת צמיחת חיידקים ועובש בנוזל להזרקה.

שלום לך, צריכת אומגה 3 או ויטמין D אינה מונעת סוכרת. אין בקופות בדיקת שגרה למדידת רמת האומגה 3 בדם. לגבי ויטמין D קיימות בדיקות של מספר נגזרות של ויטמין D, והן מבוצעות במסגרת ברור אנדוקריני של הפרעות מטבוליזם הסידן בכו או אוסטיאופורוזיס קשה. דעתי בנושא - חיובית.

עודף משקל עלול להוביל לחוסר רגישות לאינסולין. ראי למשל מחקר חדש: תנגודת גבוהה לאינסולין מעלה סיכון להפלות לאחר טיפולי פוריות (מתוך J Clin Endocrinol Metab) 02/05/2007 ממחקר חדש עולה, כי תנגודת לאינסולין מעלה את הסיכון להפלה ספונטאנית בנשים, העוברות טיפולי פוריות. לדברי החוקרים, על הרופאים להעניק יותר תשומת לב לתנגודת לאינסולין לפני הטיפול בבעיות הפריון, בעיקר בקרב נשים שמנות ובנשים עם תסמונת השחלה הפוליציסטית. לדבריהם, טיפול בתנגודת לאינסולין עשוי להיות יעיל בהפחתת שיעור ההפלות הספונטאניות. במסגרת המחקר, בדקו החוקרים את הקשר בין התנגודת לאינסולין ובין הסיכון להפלה ספונטאנית בקבוצה של 107 נשים, שהרו בעקבות טיפולי פוריות. שיעור ההפלות הספונטאניות הכולל היה 17.8%, מדווחים החוקרים, כאשר נשים עם תנגודת לאינסולין היו בסיכון מוגבר פי 8 להפלה ספונטאנית בהשוואה לנשים ללא תנגודת לאינסולין. נמצא, כי עלייה ביחידה אחת בתנגודת לאינסולין הייתה קשורה בעלייה של 52% בסיכון להפלה ספונטאנית. על-אף שגיל מבוגר מ-35 שנים, השמנה, עודף משקל ותסמונת השחלה הפוליציסטית היו קשורים בסיכון מוגבר להפלה ספונטאנית, אף אחד מהקשרים לא הגיע למשמעות סטטיסטית. לדברי החוקרים, זהו הדיווח הראשון, המראה קשר ישיר בין הסיכון להפלה ספונטאנית ורמת התנגודת לאינסולין. החוקרים מסכמים ואומרים, כי יש להמליץ לנשים עם תנגודת גבוהה לאינסולין לרדת במשקל או ליטול מטפורמין לפני טיפולי הפוריות להפחתת הסיכון להפלה ספונטאנית. J Clin Endocrinol Metab 2007;92:1430-1433

למה בכלל נבדק פפטיד C? זו לא בדיקה שגרתית. מה חיפשו? בעיקרון אני לא בטוחה שחריגה כזו מהנורמה היא משמעותית. מסריקה שלי של החומר - הבדיקה משמעותית בעיקר בחולי סכרת התלויה באינסולין בה חשוב לדעת אם הלבלב עדיין מייצר אינסולין או לא. כאשר הרמה מעל הנורמה אני לא חושבת שזה אומר משהו על תת רגישות לאינסולין.

היי מורן, אני מצרפת לך מאמר של פרופ' זיידמן בנושא, זכרי שזו בעיה מוכרת עם הצלחות טובות בעקבות טיפולים. שיהיה בהצלחה והישארי איתנו, ניני ======== שחלות פוליציסטיות: איבחון וטיפול פרופ' דניאל זיידמן. היחידה להפריה חוץ גופית, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר. מה הן שחלות פוליצסטיות? השחלות הן האבר בו מצויות הביציות של האישה. שחלות פוליציסטיות מאופיינות בכך שהן גדולות יחסית (פי 1.5 עד פי 3) ומכילות מספר גדול של זקיקים או ציסטות קטנות. כיצד קובעים את מבנה השחלות? בבדיקת אולטראסאונד של האגן רואים בקלות את השחלות. לשחלות פוליצסטיות מראה טיפוסי בבדיקת האולטראסאונד. בבדיקה רואים זקיקים קטנים רבים מפוזרים בהיקף השחלה ונותנים מראה לה טיפוסי של "מחרוזת פנינים". לפי ההגדרה המעודכנת משנת 2003 על מנת לקבוע כי השחלות הן פוליציסטיות חייבים להיות בשחלה לפחות 12 זקיקים בקוטר של 2 עד 9 מ"מ ו/או שנפח השחלה יהיה בנפח מעל 10 מ"ל. מספיק שבשחלה אחת ימצאו זקיקים רבים על מנת לאבחן שחלות פוליציסטיות. לא ניתן לבצע את האבחנה כאשר האישה נוטלת גלולות למניעת הריון או אם יש בשחלה זקיק בקוטר מעל 10 מ"מ, שמרמז שהאישה מצויה כבר לפני ביוץ. מהי תסמונת השחלות הפוליציסטיות? תסמונת זו, המוכרת באנגלית כ- Polycystic ovary syndrome (PCOS), תוארה לראשונה לפני שבעים שנה על ידי שטיין ולונטל, ושנים רבות נקראה על שמם. שני הרופאים איבחנו לראשונה את הקשר בין מבנה השחלות המיוחד לתסמינים של מיעוט או העדר ביוץ ועודף בהורמונים זכריים (אנדרוגנים) שמוביל להופעת תסמינים כמו שיעור יתר ואקנה. תסמונת השחלות הפוליציסטיות נחשבת לאחד הגורמים השכיחים ביותר לאי-פריון והינה התסמונת הנפוצה ביותר במערכת הרבייה בקרב נשים בגיל הפריון. מה השכיחות של תסמונת השחלות הפוליציסטיות? מעריכים שבין 5 ל- 10% מכלל הנשים בגיל הרבייה (20-40 שנה) סובלות מהתסמונת. לפחות אצל שליש מכלל הנשים ניתן למצוא לפחות חלק מהתסמינים. אין הוכחה שנשים יהודיות סובלות יותר מהתסמונת, אך עקב המרכזיות של נושא הפריון בחברה היהודית, נראה שנשים יהודיות מאובחנות מוקדם יותר. מה הם התסמינים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות? וסתות נדירות, העדר מוחלט של הוסת ו/או דימומים לא סדירים הינם התסמין השכיח ביותר. ההפרעה בוסת נובעת בדרך כלל ממיעוט או העדר ביוצים. רמות גבוהות בדם של ההורמונים הזכריים (האנדרוגנים) כמו טסטוסטרון. אי פריון, או חוסר היכולת להרות תוך שנה. שיעור יתר בפנים, חזה, בטן ובירכיים. שיער דליל והתקרחות באזור המצח. אקנה, עור שומני או קשקשים. עודף משקל או השמנה. סוכרת, יצור יתר של אינסולין וחוסר רגישות לאינסולין. כאבים באגן שנמשכים יותר מחצי שנה. הפרעה ברמות השומנים בדם, למשל רמות גבוהות או נמוכות של כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים. יתר לחץ דם (מעל 140/90). מה הגורם לציסטות השחלתיות? אצל אישה בגיל הפריון, במשך מחזור הביוץ, גדלים מידי חודש הזקיקים בשחלה כאשר בתוכם מבשילה הביצית. בביוץ "מתפוצץ" הזקיק והביצית משתחררת מתוכו ונקלטת על ידי החצוצרה, שם היא אמורה לעבור הפריה. ציסטות שחלתיות הינן שלפוחיות מלאות נוזל שנוצרות, בנשים עם שחלות פוליציסטיות, כאשר הזקיק בשחלה אינו משחרר את הביצית. מה הגורם לתסמונת? לא ידוע כיום מה הגורם לתסמונת השחלות הפוליציסטיות. עם זאת, ישנן עדויות רבות כי רמות גבוהות של אינסולין תורמות לעליה ביצור ההורמונים הזכריים, דבר שגורם להחמרה בתסמיני התסמונת. כיום נחקר הרקע הגנטי שכנראה תורם להופעת הפרעה זו ונראה שהוא קשור לירידה האופינית ברגישות לאינסולין. האם אבחנה בבדיקת אולטראסאונד של שחלות פוליציסטיות מעידה על כך שהאישה סובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות? בהחלט לא, בזכות השימוש הנפוץ בבדיקות אולטראסאונד הרי שממצא של שחלות פוליציסטיות הינו שכיח יחסית כיום, ובהעדר הפרעה בביוץ (כלומר בנוכחות וסתות סדירות) בודאי שאינו מעיד בהכרח על נוכחות התסמונת. האם תיתכן תסמונת השחלות הפוליציסטיות ללא שחלות פוליציסטיות? קיימת מחלוקת בין הרופאים ביחס לשאלה זו. בעוד שלמרבית הנשים עם התסמונת יהיו גם שחלות עם המראה האופייני, הרי שישנם רופאים שיאבחנו את התסמונת גם על פי התסמינים בלבד של מחזור לא סדיר, אקנה, שיעור יתר ועודף משקל. ישנם גם רופאים שעדיין נותנים משקל באבחנה לממצאים אופיניים בבדיקות ההורמונליות (בעיקר רמות גבוהות בדם של הורמון ההצהבה (LH), בייחוד ביחס לרמות ההורמון מגרה הזקיקים (FSH), ורמות גבוהות של ההורמונים האנדרוגניים [זכריים]). כיצד מאבחנים את תסמונת השחלות הפוליציסטיות? איבחון התסמונת נעשה במספר שלבים. בתחילה הרופא לוקח מהאישה היסטוריה רפואית מפורטת ביחס לסדירות מחזורי הוסת, שימוש באמצעי מניעה והריונות בעבר. בהמשך הרופא מבצע בדיקה גופנית. אם בבדיקה הגינקולוגית הרופא חש כי השחלות מוגדלות, הוא יבצע בדיקת אולטראסאונד על מנת להעריך האם מצויות ציסטות בשחלות ועל מנת למדוד את עובי רירית הרחם. אם הרופא חושד שלאישה יש תסמונת של שחלות פוליציסטיות הוא עשוי להפנות אותה לשורה של בדיקות של רמות הורמונים בדם, כמו טסטוסטרון, LH ו- FSH. כיום נותנים פחות משקל לתוצאות של הבדיקות ההורמונליות בביסוס האבחנה, אך חשוב לנסות לשלול מצבים אחרים שעלולים לתת תמונה דומה ולשבש את סדרות הביוץ, למשל בעיה בבלוטת יותרת הכליה (האדרנל) שמובילה להפרשת יתר של הורמונים זכריים. יתכן והרופא גם יבקש לבדוק את רמות הגלוקוז והאינסולין בדם בצום במטרה לבחון האם האישה סובלת עמידות לאינסולין (חוסר רגישות לאינסולין) או סוכרת. בדיקה מדויקת יותר לאי סבילות לגלוקוז (כלומר תגובה לא תקינה של הגוף לגלוקוז), היא "העמסת סוכר", כאשר האישה שותה תמיסה המכילה 75 גרם גלוקוז. הבדיקה לא תקינה אם כעבור שעתיים רמת הגלוקוז בדם היא מעל 140 מ"ג לדציליטר. מצבים אלה שכיחים יותר בקרב נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, בעיקר אלו שסובלות מעודף משקל. לבסוף, יתכן והרופא גם יבדוק בדם האישה את רמות השומנים, הכולסטרול והטריגליצרידים, מאחר ולעתים קרובות הם מופרעים בנשים עם התסמונת. לאחר שהרופא יאבחן האם את באמת סובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות הוא יתכנן יחד עם האישה את המשך הטיפול בהתאם לצרכי האישה, כלומר טיפול תסמיני או טיפולי פריון. כיצד משפיעה תסמונת השחלות הפוליציסטיות על פריון? התסמונת הינה לעתים קרובות בעלת השפעה שלילית על הפריון, מאחר והיא קשורה בהפרעה בביוץ. ישנן נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות שלמרות שיש להן וסת סדירה, בכל זאת לא מבייצות או מתקשות להרות. עם זאת, ניתן להשרות ביוץ אצל נשים עם התסמונת בעזרת תרופות כמו איקקלומין וזריקות לגרימת ביוץ, כמו גונל F. חשוב לפני תחילת טיפולי פריון לעשות שינויים באורח החיים, כלומר להקפיד על דיאטה מאוזנת ודלת פחממות ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה. ירידה מתונה במשקל הגוף, אפילו 5% בלבד, עשויה לשפר את התגובה ההורמונלית ולסייע בהסדרת הביוץ. גישה חדשה יחסית, שזוכה לפופלאריות עולה, היא סיוע בהסדרת הביוץ בנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות על ידי מתן תרופות שמעלות את רגישות הגוף לאינסולין, בעיקר בעזרת מטפרומין (גלוקופאג' או גלוקומין). הטיפול מחייב מעקב רפואי ויעיל כנראה בעיקר אצל נשים שמנות. ניתן גם לתת סטרואידים, כמו פרדניזון, בניסיון להפחית את רמות ההורמונים הזכריים (אנדרוגניים). יש גם רופאים שממליצים ליטול אספרין במינון נמוך (קרטיה או מיקרופירין למשל), שמונעים היווצרות קרישי דם ועשויים לשפר את זרימת הדם לרירית הרחם, ועקבות כך את הסיכוי להריון. למרות שהפעולה לא שכיחה בישראל, הרי שקיים גם טיפול כירורגי שעשוי לעזור לנשים עם שחלות פוליציסטיות לבייץ. בטיפול כורתים חלק מרקמת השחלה או צורבים אותה בעזרת מחטים חשמליות. הפעולה מחייבת ניתוח לפרוסקופי (כניסה לבטן בעזרת טלסקופ שמוחדר דרך הטבור) בהרדמה כללית. שיעור ההצלחה של טיפול זה, בהסדרת הביוץ נמוך מ- 50% ויש סכנה להיווצרות הידבקויות או רקמה צלקתית סביב השחלה שתפגע בסיכוי להרות. לא נראה שיש לפעולה יתרון ברור ביחס לטיפול המקובל להשראת ביוץ עם תרופות. מהו הטיפול המומלץ לגרימת ביוץ בנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות? איקקלומין ניתן באופן מסורתי כטיפול הראשון לגרימת ביוץ אצל נשים עם התסמונת. כ- 80% מהנשיל עם שחלות פולציסטיות יביצו בתגובה לאיקקלומין, ומקרבן 50% יהרו. רוב ההרינות ישגו תוך 6חודשים ם ביוץ, כך שאין טעם להמשיך בטיפול עם איקקלומין מעבר לתקופה זו. רוב השנים יטופלו במינון של כדור אחד או שנים (50 או 100 מיליגרם) ליום. נשים עם עודף משקל עלולות להזדקק למינון גבוה יותר של איקקלומן וצפוי שיתקשו יחסית להרות. במידה והאישה לא הרתה בטיפול עם איקקלומין יותע לה טיפול עם זריקות להשראת ביוץ שמכילות את ההורמון FSH, כמו גונל F. נשים עם שחלות פוליציסטיות שמקבלות טיפול להשראת ביוץ הינן בסיכון גבוה לגירוי יתר שחלתי, הריונות מרובי עוברים והפלות עצמוניות בשליש ראשון. חשוב על כן במיוחד להקפיד בנשים עם התסמונת על טיפול במינונים נמוכים של תרופות להשראת ביוץ על מנת להוביל לביוץ של ביצית בודדת, דבר שיצמצם מאד את הסיכון לגירוי יתר שחלתי והריונות מרובי עוברים. כיצד משפיעה תסמונת השחלות הפוליציסטיות על מהלך ההריון? נראה שהפלות עצמוניות (טבעיות) נפוצות יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אם כי הסיבות לכך עדיין נחקרות. אולי הביוץ המאוחר משפיע על איכות הביציות. יתכן גם שרמות האינסולין והגלוקוז המופרעות תורמות להפלות העודפות. לא ברור כיום האם כדאי להמשיך או להפסיק במהלך ההריון את נטילת התרופות שניתנות להגברת הרגישות לאינסולין (גלוקומין או גלוקופאג'). אומנם אין הוכחה שתרופות אלה גורמות למומים בעובר, אך אין מספיק נתונים ביחס לבטיחות שלהן בטווח הארוך. אין גם הוכחה חד משמעית שהמשך נטילתם ימנע הפלות או התפתחות סוכרת הריונית. בכל מקרה יש הממליצים לעשות בדיקות סקר לסוכרת הריונית בשלב מוקדם יותר של ההריון אצל נשים עם התסמונת. הסוכרת ההריונית מתרחשת כאשר לאם קשה לשלוט ברמות הגלוקוז. סוכרת הריונית עלולה להוביל לתינוק גדול, לעכב את בשלות ריאות העובר ולהפריע למהלך הלידה. לאחר הלידה אצל נשים רבות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הביוץ סדיר יותר וקל להן יותר לשוב ולהרות. האם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הינה בעלת השפעה שלילית על בריאות האישה? נשים עם התסמונת הינן בסיכון יתר למספר בעיות בריאותיות. נשים עם מחזורי וסת לא סדירים עקב העדר ביוץ, מיצרות אסטרוגן, אך לא פרוגסטרון. ללא הפרוגסטרון, שגורם לרירית הרחם להתקלף כל חודש כדמם וסתי, רירית הרחם עלולה להתעבות יתר על המידה ולעבור שינויים בתאי הרקמה. מצב זה עלול להוביל למצב טרום סרטני הידוע כהיפרפלזיה של רירית הרחם. עם הרירית המועבה לא תטופל לאורך זמן רב היא עלולה להפך לסרטן רירית הרחם. התסמנות קשורה גם למחלות אחרות בגיל בגיל המבוגר, כולל סוכרת (סיכום פי 3-7), רמות כולסטרול גבוהות, טרשת (התקשחות) עורקים, יתר לחץ דם ומחלות לב. דיכאון ומצבי רוח שכיחים יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. אומנם נדרש מחקר נוסף על מנת להבין קשר זה, אך ידוע כי סוכרת קשורה לדיכאון, כך שהקשר עלול לנבוע מעמידות לאינסולין. אפשרות אחרות היא קשר בין דיכאון להפרעות הורמונליות אחרות שמאפיינות את התסמונת. גם הבעיות הקוסמטיות שנובעות מהתסמונת; כמו שיעור יתר, אובדן שיער ואקנה, עלולות לפגוע בהערכה העצמית של האישה. לאי פריון ולהפלות תתיתכן תרומה נוספת ללחץ הנפשי. תרופות שמשפרות את המאזן ההורמונלי ותרופות אנטי-דיכאוניות עשויות לעזור במצבים אלה. מה הטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות? אין דרך לרפא את התסמונת. עם זאת, נשים רבות יהנו מטיפול שיפתור חלק מההפרעות וימנע חלק גדול מהבעיות הרפואיות. דיאטה מאוזנת עם כמות נמוכה של פחממות ופעילות גופנית קבועה עוזרים לשמירת משקל הגוף, ומפחיתים את התסמינים של התסמונת. לדיאטה ולפעילות הגופנית מסיעים גם לגוף להפחית את רמות הגלוקוז ולהשתמש באופן יעיל יותר באינסולין. ישנן תרופות רבות שניתן לתת, אך בדרך כלל התרופה הראשונה שתינתן תהיה גלולה למניעת הריון. הגלולות ניתנות על מנת להסדיר את המחזור, להפחית את רמת ההורמונים הזכריים (האנדרוגנים), ולסייע להיפטר מהאקנה. הרופא יבחר את הגלולה המתאימה ביותר לאישה. פרוגסטרון יכול לגרום להופעת דמם דמוי וסת. תרופות אחרות יעזרו להוריד את לחץ הדם והכולסטרול. כאשר האישה מעוניינת להרות, הרי שכאמור, טיפול עם תרופות שמעלות את רגישות הגוף לאינסולין עשוי להועיל. לסיכום, תסמונת השחלות הפוליציסטיות הינה הפרעה שכיחה יחסית בתיפקוד השחלות. הגורם לתסמונת אינו ידוע. הסימנים העיקריים של התסמונת הינם מראה טיפוסי של זקיקים או ציסטות קטנות מרובים בהיקף השחלה ותסמינים של עודף בהורמונים זכריים -- כמו שיעור יתר ואקנה. הפרעה בסדירות הוסת והשמנה שכיחים. נשים רבות יזדקקו לטיפול לגרימת ביוץ על מנת להרות. שינוי באורח החיים (דיאטה ופעילות גופנית) עשויים למנוע בעתיד סיכון יתר לסוכרת ומחלות לב וכלי דם.

רמת סוכר גבוהה בדם מגרה הפרשה של אינסולין שמכניס את הסוכר לתא ומחזיר את הרמה לנורמה כשקיים מצב של חוסר רגישות לאינסולין ,ככל שמשקל הגוף עולה,קימות רמות גבוהות של אינסולין בדם שנעשות עוד יותר גבוהות לאחר אוכל הטפול כמו בסכרת מסוג 2 כלומר בתרופות שמגבירות את הרגישות לאינסולין כמו גלקופאג'(גלוקומין) האם קים עודף משקל

אבנדיה עובדת בעיקר בפריפריה - דהינו בעיקר ברקמת השומן, לכן היא מומלצת יותר לאנשים שמנים (הסל מאשר אותה רק לאנשים שמנים מאד). שנית, היא לא עובדת אצל כולם. אישית אני מעדיפה להתחיל עם גלוקומין ורק אחר כך לשקול תרופות אחרות, כאשר אבנדיה בהחלט באה בחשבון. צריך להבין שהתרופה לא נטולת תופעות לואי ולכן לא הייתי רצה איתה כקו ראשון (אם כי זה בהחלט אפשרי).