כ-30%-50% מהחולים בסרטן ריאה יסבלו במהלך מחלתם מגרורות...
סרטן גרורתי נחשב בעבר מחלה שאיננה ניתנת לריפוי. כיום, בזכות...
עולם הרפואה מציג בשורות מעודדות שיקלו על חיי החולים....
שלום משה. חלבון בשתן יכול להעיד על עומס יתר שקיים על הכליה הבודדת. אתה צריך לפנות לנפרולוג.
שלום, אני מבין את החששות אבל אין נבואה ברפואה ואי אפשר לבצע חישובים לפחות לפני שעברו 3 שנים 1) קצב הגדילה והעליה במשקל במקרים רבים יכול להשתנות לאחר 2-3 השנים הראשונות 2) אין יכולת לדעת מראש עד מתי כדאי כדאי לתת האכלה בזונדה. אם יש צורך חיוני לתת הזנה מלאכותית למשך תקופה מאד ארוכה יש לשקול לאחר תקופה ממושכת להאכיל דרך פתח בקיבה (גסטרוסטומיה). במקרים מספר, כאשר ההזנה דרך הפה לא היתה מספקת, המשכתי האכלה דרך פתח בקיבה עד גיל 6 שנים. והגדילה היתה מצויינת. ככל שמתחילים את ההזנה המלאכותית מוקדם יותר (במידת האפשר) התוצאה טובה יותר. 3) אין שום יכולת בילדים אלה לדעת מה תהיה התגובה לטיפול בהורמון גדילה. מתחילים טיפול ואחרי 6 חודשים וגם אחרי 12 חודשים מבצעים צילום כף יד ובעזרתו ובעזרת קצב העלייה במשקל וקצב העלייה בגובה בוחנים את יעלות הטיפול. אם הטיפול אינו יעיל מספיק מפסיקים אותו.
לדניאל שלום, יש הבדל בגישה לחולה עם NF1 לעומת NF2. לא מסרת מה סוג הגידול(אבחנה היסטולוגית)שנכרת לפני שנתיים האם גודל הגידול כעת הוא 2.5 ס"מ? אתייחס בהמשך
כ-30%-50% מהחולים בסרטן ריאה יסבלו במהלך מחלתם מגרורות...
סרטן גרורתי נחשב בעבר מחלה שאיננה ניתנת לריפוי. כיום, בזכות...
עולם הרפואה מציג בשורות מעודדות שיקלו על חיי החולים....
שלום משה. חלבון בשתן יכול להעיד על עומס יתר שקיים על הכליה הבודדת. אתה צריך לפנות לנפרולוג.
שלום, אני מבין את החששות אבל אין נבואה ברפואה ואי אפשר לבצע חישובים לפחות לפני שעברו 3 שנים 1) קצב הגדילה והעליה במשקל במקרים רבים יכול להשתנות לאחר 2-3 השנים הראשונות 2) אין יכולת לדעת מראש עד מתי כדאי כדאי לתת האכלה בזונדה. אם יש צורך חיוני לתת הזנה מלאכותית למשך תקופה מאד ארוכה יש לשקול לאחר תקופה ממושכת להאכיל דרך פתח בקיבה (גסטרוסטומיה). במקרים מספר, כאשר ההזנה דרך הפה לא היתה מספקת, המשכתי האכלה דרך פתח בקיבה עד גיל 6 שנים. והגדילה היתה מצויינת. ככל שמתחילים את ההזנה המלאכותית מוקדם יותר (במידת האפשר) התוצאה טובה יותר. 3) אין שום יכולת בילדים אלה לדעת מה תהיה התגובה לטיפול בהורמון גדילה. מתחילים טיפול ואחרי 6 חודשים וגם אחרי 12 חודשים מבצעים צילום כף יד ובעזרתו ובעזרת קצב העלייה במשקל וקצב העלייה בגובה בוחנים את יעלות הטיפול. אם הטיפול אינו יעיל מספיק מפסיקים אותו.
לדניאל שלום, יש הבדל בגישה לחולה עם NF1 לעומת NF2. לא מסרת מה סוג הגידול(אבחנה היסטולוגית)שנכרת לפני שנתיים האם גודל הגידול כעת הוא 2.5 ס"מ? אתייחס בהמשך
שמואל שלום סכין גמא זו עוד דרך לתת קרינה ממוקדת בדומה לרדיוכירורגיה. רק לעיתים רחוקות נותנים קרינה חוזרת למקום שקיבל כבר טיפול. לגבי הכאב הטגרטול יכול לתת פתרון, ויש עוד מספר תרופות אם זה לא מועיל. בברכת בריאות
קראי על כך באתר WWW.GDILA.CO.IL
אין חשש
לשמואל שלום, אתה בודאי מודע לכך שהבעיות במצבך מורכבות. כדי לאפשר מענה סמוך עובדות.יש צורך *לראות ולבדוק אותך ^ולא פחות חשוב לעיין בהדמיות שאתה מצטט
לשמואל שלום, *הועלתה שאלה של זרימה ״זמורה״ בתוך הסטנט:נראה לי שהכוונה לזרימה נמוכה. *עם קבלת תוצאות ה-CTAכדאי שתבדק ע״י המצנתר שהתקין סטנט לפני 3 שנים. *אוטמים לקונרים+מיקרואנגיתיה מדבר על מחלת כלי דם זעירים ודורש ייעוץ ובדיקת נוירולוג
שלום רב ממליצה לפנות להתייעצות במרכזים הגדולים המטפלים בסרטן לבלב. יש לשקול תוספת של קרינה ממוקדת SRS על מנת לנסות להגיע לכדי נתיחות. בהצלחה ובריאות שלמה
תודה על המידע
ערב טוב ערן, אשמח לסייע. עלי לקבל ממך הרחבת תאור תסמיני לאורך השנים ולעיין בסדרת הדמיות ה-MRI.
לשיר שלום, השאלה שתכוון תשובה היא האם יש ב cavernous sinus גידול עצמאי או גרורה מוחית של סרטן ריאה: יש לברר האם התסמינים המוחיים שתארת הופיעו בהדרגה ,או כולם יחד באופן פתאומי כעת. יש כמובן צורך לעיין בהדמיית ה-MRI הנוכחית ולהשוותה לקודמתה. סוג הטיפול הקרינתי צריך להבחר בהתאם לנ״ל ובייעוץ עם מומחה נוירו- אונקולוג. לילה טוב
אח מדובר בנגע בודד בקברנוס סינוס ניתן לשקול srs. אולם אם יש חשד לפיזור לפטומנינגיאלי ומעורבות של הקרומים מסביב לחוט השדרה ובמח יש צורך בקינה לכל המח wbrt.
להקרנה ממוקדת באיזור הסינוס הקוורנוזי יש סיכונים גם בטיפול ב-gk וגם באמצעות linac. אין הבדל בין שתי האפשרויות מבחינת יעילות השליטה בגידול או מבחינת הנזק לסביבה.
בעקרון זה איזור שניתן להקררין. צריך לראות בדיוק את הממצא והיחס שלו לרקמות סמוכות כדי לתת תשובה יותר מדוייקת.
ליובל שלום, לא. בברכה
יכולה. לא יודע אם גורמת במקרה ספציפי.
מתואר נגע קטן, כך שלא מאד סביר. ישנן סיבות רבות להזדקקות לכסא גלגלים. כדאי לבדוק את המטופל ולראות איזו פגיעה יש לו.
לקדסיילה יש אפשרות להשפיע על נגעים מוחיים. אבל להערכה טובה יותר, כדאי לראות את הצילומים (עדיף MRI).
ההסתמנות בהדמיה (אולטראסאונד, MRI) היא לא תמיד אופינית או מובהקת. ובמי שפיר שגרתי אפילו עם ציפ גנטי לא מגלים את כל המנגנונים. אז התשובה היא - לפעמים.
קרן שלום, מלנומה בקוטר של 19 מ"מ היא ענקית, אבל המידע אינו מספיק. חשוב גם הגובה. הטיפול המקובל ברוב המקומות בעולם בגידול ענק הוא עקירת העין. אנחנו בהדסה מנסים להציל עיניים עד כמה שניתן, ואולי אפשר להציע הקרנה חיצונית ברדיוכרורגיה Stereotactic radiosurgery או SRS בקיצור. קשה להתייחס ישירות בלי מידע מלא, אבל גידול גדול בד"כ כבר שלח גרורות זעירות, ולא הטיפול (בקרינה חיצונית או בעקירה העין) הוא שיגרום לפיזור הזה, בהנחה שהטיפול יתבצע על ידי מישהו שמבין בזה. סיכויי הצלחה של 70% בהקרנה הם עדיין סיכוי טוב לשמור על העין. יש הרבה גישות שונות בין רופאים. לפעמים הפער נובע מהכשרה ידע ונסיון, ולפעמים ממחלוקות לגיטימיות על דרכי הטיפול ומהבדלים בגישה בין אגרסיבית לשמרנית. אני לא יודע מי הרופאים המדוברים פה, אז לא אוכל לקבוע מי צודק, בהנחה שניתן לקבוע וזו לא סתם שאלה של גישה.
לא אופייני שבצקת לאחר טיפול קרינתי נמשכת זמן ארוך כל כך, ייתכן שיש מרכיב נוסף, נמק קרינתי? גדילה של המנינגיומה עצמה? ואז דרכי הטיפול הן שונות. כדאי להתייעץ עם נוירוכירורג או נוירו אונקולוג. בכל מקרה יש להיזהר בהורדת מינון הסטרואידים לאחר טיפול ממושך ולעשות זאת עם השגחת רופא צמודה.
מדובר בטיפול קשה מאד. יש לשקול ביחד עם האונקולוג אם האב יכול לעמוד בטיפול כזה להעלאת הספירות הלבנות, יש זריקות ברפואה הקונבנציונלית העושות זאת ביעילות. תוספים להעלאת הספירות: אכינציאה, גינסנג, וביוברן. חלבונים ניתן לקבל בתזונה ובאם אינו אוכל, יש אבקות של חלבונים או חומצות אמינו ד"ר יוסף ברנר
שלום רב, הטיפול הוא לא קל, לא קשה משמעותית מטיפולים שקיבל קודם (באופן כללי, קשה לדייק יותר בפורום). מעבר לכך אוכל לומר רק שיש סיכוי לתגובה לטיפול. בהצלחה