תוצאות חיפוש עבור קפיצה על חבל

ד"ר שלום רב, אני גבר בן 23, בריא בדרך כלל ומתאמן באופן קבוע. לאחרונה התחלתי לקפוץ בחבל ובכל פעם לאחר מספר דקות של אימון, הופיע אצלי כאב ראש נקודתי בצד שמאל באזור הקדמי. חשוב לציין שהכאב מופיע רק לאחר הקפיצה בחבל. לאחר ריצות ארוכות לדוגמא (10 ק"מ), אני בסדר גמור. לאחר הקפיצות הכאב יכול להופיע למספר ימים. אינני חושב שמדובר בהתייבשות לאור העובדה שאני מקפיד לשתות המון במהלך היום והשתן שלי שקוף למדי. אשמח לקבל אינפורמציה בנושא! בתודה מראש, דין.

שלום לך... אני בת 42 ולאחרונה התחלתי לעשות כושר... בזמן קפיצה על חבל אני מרגישה דליפה קטנה של שתן מהלחץ אני מפסיקה לקפץ. ממה זה נובע? האם בגלל שלא עשיתי קפיצות שנים?

שלום, אני ממש מודאג, בחרדות, ומרגיש שאף אחד לא מבין אותי.. כתוצאה מלחץ תוך עיני מוגבר שהרגשתי באותו רגעים, הרגשתי שעצב הראיה שלי זז לצד באותו רגע (כמה שניות היה כאב של לחץ וראיתי טיפה מטושטש לכמה שניות וזה עבר..) ומאז התחלתי לראות באותו הרגע ועד היום את האף יותר מאשר בעין השניה.. גם את השערות מעל הגבה בעין הזו.. (מה שלא היה לפני) וזה ממש מפריע לי כמו אסימטריה בין העיניים.. בעין הנ"ל נוצר קיעור 0.6 ובעין השניה פחות נוצר קיעור, (באזור 0.5) ולכן פחות רואים שם את האף ואת שערות הגבה מעל העין.. (רק את הקצה של האף שזה עוד סביר..) מרגיש שמרכז הראיה בעין ימין שלי זז במעט לצד שמאל, או אולי אחרונית.. זה אופייני שאין סימטריה שרואים יותר את האף בעין אחת? בשאר הבדיקות כמו שדה ראיה וoct תקין (רק טיפה בחלק העליון יצא תוצאה של 80 במקום 100) ככה שסה"כ לא נגרם נזק משמעותי.. (חוץ כמובן מהקיעור שנוצר ולכן אני צריך להיות במעקב..) אני דואג במיוחד מזה שאני רואה ככה מהצד של האף.. כי זה יותר בעין אחת מאשר השניה ומרגיש כמו שמרגיש אדם שפוזל (זה לא חלילה פזילה.. רק ההרגשה..) כמו אסימטרי כזה.. זה לא היה לי לפני המקרה (לפני יצירת הקיעור..) אני דואג, חושש, ובחרדות ממש.. זה כמו סטייה קטנה הצידה, במיוחד לראיה מקרוב כשקוראים ומתרכזים ושמים לב לפרטים (כמו שאני קורא ספר נניח).. אפשר עזרה למה בעצם זה קורה? אולי העצב נסוג לאחור? לצד? אולי בגלל זה אני רואה את שערות הגבה מעל העין ואת האף העצמו? אולי יש הפרשים קטנים בסיבים בין העיניים שיוצרים את התופעה? האם ניתן לעשות משהו לתקן או להחזיר למקומו? הגיוני מה שאני אומר ומרגיש? מה עליי לעשות? אומרים לי כולם החברים וגם הרופאים שהכל בסדר, אבל אני לא מפסיק לדאוג אני בחרדות ולא מפסיק לחשוב על זה.. אני בבקשה צריך שמומחה בתחום יסביר לי ואולי כך אני ירגע ויפסיק לחשוב על זה.. האם זה מסוכן קיעור 0.6? האם פעילות גופנית כמו ריצה מאומצת או קפיצות בחבל יכולה לגרום לזה להדרדר בתזוזה ולגדילה נוספת?

לאחר קפיצה בחבל סובל מכאבי ראש מה יכול להיות הסיבה?

אימון בדלגית זה שורף קלוריות הרבה יותר מפעיליות אחרות ? אדם שמן יכול להתעמל איתה/ זה יכול להיות בעייה בשבילו ?

בהמשך למה שרשמתי למטה, תודה למצטרפים. אודי - בוודאי שגם לגשם ולקור יש מקום. בוודאי שגם לגיוון ולשינוי אחרת לא הייתה משמעות. ואני אוהבת את הגשם (שגם חוסך השקייה) ואפילו את הקור הנוכחי כי סוף סוף אני משתמשת בבגדים המאד מבודדים שיש אצלי בארון. למרות שבאמת לא פשוט לצאת בשש לפנות בוקר למזג אוויר כזה. די מכבה להתחיל כך את היום בעומס של שכבות הגנה (כן, שומעת את עצמי). מקשיבה לעצמי ואומרת בנוסף - כן, הקבלה נפשית היא להשתמש בכלים שיש לי. ובכל זאת - מינונים. יותר מידי דיכאון ויותר מידי עמוק, ויותר מידי אגרסיות בעטיין אני די בטוחה שאיני ראויה להתקיים (מילים של אמא חולה שאיני מצליחה לשים מאחור), והשמש מוסתרת מידי, או גלויה מידי. ובעייה שיש חיפוש אחרי דיוק ברמה עד כדי בלתי אפשרית. לא בטוחה שהדרך שלי לשחרר אגרסיות טובה. אני צועקת (בלחש, בראש וכשאני לבד) 'שקט'!. זה לא נורמלי. קפיצה בחבל סייעה לי אולי ובמידה כלשהי בעבר, ואין לי מוטיבציה לזה. תכלס - אני די סטטית. שזה גם קצת איכשהו ללכת לאחור כי הזמן חולף. ומרגישה שזה מתיש ומייגע גם את הסביבה באופן בלתי נסבל. מצאתי מעט דימיון בין המילים שרשם הבחור למטה (ורשמת לו, אודי, דברים לא טובים) לבין מה שמתרחש אצלי. בשינויים מסוימים. ואני אישה וגם מבוגרת ממנו בעשרים שנה. ואומרת לעצמי שאני די הכי דפוקה בפורום. לא מצליחה להבין איך הצלחתן אף על פי כל ולמרות הכל כן ללמוד, כן ליצור קשר זוגי על מורכבותו, כן להקים משפחה, כן לרכוש מקצוע ולעסוק בו, לעבור ראיונות עבודה, כן לנהוג ברכב, ועוד דברים של גדולים. אפילו לקרוא ספר. לראות סרט. עדיין, אחרי המון שנים, שהיה בהן שיקום, אבל עדיין חיה תחת אימה ש - מה שרק מרים ראש לצמיחה מקבל נבוט; - שאם אצליח פעם אחת - מעתה ועד עולם אני לבד עם זה ולא אקבל תמיכה; - שהטוב מתכלה, וצריך לעבוד כדי לחדש אותו כל הזמן; - שאני חרדה ואף מעצימה את מצבי חוסר הידיעה שמטריפים אותי. ועכשיו - יופי - יש לי מילים, אבל אולי הרבה מידי מהם שנלך לאיבוד. ועדיין לא היה ה'בכי הגדול' שאני מפנטזת עליו. ומכעיס אותי לשמוע שהוא אולי יגיע אחרי שלא יהיה לי כל קשר טיפולי. רציתי אותו בפנים. בוקר טוב. כדרכו של בוקר - אני הולכת להישקל. מעניין. אחד מהטקסים שאיתי כבר כמעט ארבעים שנה. והמאזניים הרובוטים של היום עושים לך ניתוח (אלגוריתם, לא בטוח שמדויק) של מרכיבי הגוף. אפרופו מה שרשמתי על כמות המילים - טו מאץ' אינפורמיישן. סופ"ש נעים, וכשתראו - שבוע טוב, סוריקטה

קפיצה בדלגית שורפת הרבה קלוריות / שומן בזמן קצר יחסית לסשנים אירוביים אחרים ? היא מומלצת למי שרוצה להרזות + לעשות את מה שכתבתי ?

הי לכולם, עכשיו לקראת סופ"ש, אבל יהיה שבוע טוב, לכש אותו כאב נפשי גם בימים אלו, עוצמתי יותר. למה, אמא, למה?! מניחה מול עצמי, שאלו גם המוני אנרגיות שאיני יודעת לנתב למטרה ברורה. מכירה שיש משהו אינטנסיבי שאני מצליחה לפעמים לעשות, אולי קצת מעולם אנשי הספקטרום, אבל לגמרי גם לא, והוא ניתור בדלגית. יעני קפיצה בחבל. קפצתי עשרים דקות והיו לי עוד אנרגיות. אישה בעשור השישי לחיים קופצת בקלילות. גם מנסרת, גם גוזמת. גם מטפסת במדרגות. עושה סקווטים. מתיחות. בעבר הרחוק הצלחתי לנגן יצירות אינטנסיביות, אבל כעת, בהיעדר אימונים, התסכול גדול עליי. בקיצור - הצלחתי להגיע לפעילות גופנית עצימה. הצלחתי גם לנסות להסדיר את נשימתי החרדתית. אבל חסר לי. חסר מאד. יום הכיפורים בפתח, סוריקטה

מה הם התרגילים המומלצים ביותר לשריפת שומן בתוך הבית? קפיצה בחבל? סטפר? (מדובר בבית קטן, לכן עדיף לא מכשיר גדול מדי)

ביזמן כאבים בחלק הפנימי של הברך האם מומלץ שחיה, והיתעמלות בבבריכה? תודה

כפי שידוע לי אימון סבולת כמו קפיצה בדלגית למשך דקות או ביצוע מכרעיים וסקאוט גם ללא משקולות בפרק זמן ארוך יכול לגרום לפציעות או דלקות , אני לדוגמא קפצתי 10 דקות בדלגית ויום למחרת השוקיים שלי תפוסים , האם אני משיג בזה היפרטרופיה לשריר הפגוע ? כלומר הגוף דואג לתיקון הפגיעה באמצעות מעין טיפול בדלקת ו"לומד" בדרך זאת "להתחזק" (ומפצה את עצמו) ע"י בניה מחודשת של השריר ...האם כך או שאין קשר תודה

שלום! אני בשבוע 2-3 של הריון, ומתאמנת שנתיים באימונים פונקציונאליים הכוללים תרגילים סטאטיים: כגון פלאנק, תרגילים אירוביים: כגון קפיצה בחבל, ורצועות. הBMI שלי כרגע הוא 36. למרות זאת, אני מרגישה בכושר ושרירי היציבה שלי חזקים. קראתי שמי שמוגדרת obese אסור לה לבצע כושר בהריון. לי זה מאד חשוב להמשיך. כמובן, תרגילי בטן אני אוריד, ולא אגיע לדופק גבוה מידי, אשמור על הגוף מפני התחממות יתר, ואשמור על רמת נוזלים תקינה בגוף, ואוריד הילוך משמעותית בשליש ה2 ו בטח ב3. האם אוכל להתאמן?

שלום! אני בשבוע 2-3 של הריון, ומתאמנת שנתיים באימונים פונקציונאליים הכוללים תרגילים סטאטיים: כגון פלאנק, תרגילים אירוביים: כגון קפיצה בחבל, ורצועות. הBMI שלי כרגע הוא 36. למרות זאת, אני מרגישה בכושר ושרירי היציבה שלי חזקים. קראתי שמי שמוגדרת obese אסור לה לבצע כושר בהריון. לי זה מאד חשוב להמשיך. כמובן, תרגילי בטן אני אוריד, ולא אגיע לדופק גבוה מידי, אשמור על הגוף מפני התחממות יתר, ואשמור על רמת נוזלים תקינה בגוף, ואוריד הילוך משמעותית בשליש ה2 ו בטח ב3. האם אוכל להתאמן?

היי, במהלך החלקה על הקרח החלקתי וכתוצאה מכך נפגעו הכתפיים חזק, לאחר בירור מול מומחה כתפיים ופיזיותרפיה המסקנה היא שמדובר בתת פריקה, שאין מגבלה בטווח תנועה, ולאחר שפיזיותרפיה רגילה לא סייעה, היפנו אותי לשחות בריכות באופן חופשי מה שכן עזר לכאבים. השאלה שלי היא: אני מעוניין לעשות קפיצות בחבל, בהדרגה מה שיעבוד על השריר במקום, האם מומלץ או שאני הולך לעשות נזק גדול יותר? הסיבה לשאלה היא, שאני סטודנט ולא מתאפשר לי ללכת לבריכה מתי שבא לי בעוד אני זקוק לפעילות נוספת שתחזק את הכתפיים ובכך להביא להפחתה בכאב או הפסקת הכאב. תודה מראש!

שלום וברכה, אני בן 42 ובד"כ בריא. מתאמן מספר פעמים בשבוע. יש לי ברך מעט רגישה (כנראה שבעקבות גמישות יתר שהיתה לי). השאלה שלי האם הליכה בבית על גבי רצפת פרקט היא טובה יותר מאשר הליכה על גבי רצפה רגילה לגבי שמירה על בריאות הברך (בד"כ אני הולך בנעלי בית עם סוליות דקות ולעיתים בקיץ יחף).האם כדאי מבחינה בריאותיות להשקיע בריצוף הבית בפרקט? אם מידי פעם אני מבצע אימון בבית כגון קפיצה על חבל ועוד האם גם אז ניתן להישאר עם רצפה רגילה או כדאי לצפותה בפרקט? האם משנה מהו החומר ממנו עשוי הפרקט? המון תודה ויום נעים

שלום, אני חווה בתקופה האחרונה דליפת שתן במהלך פעילות ספורטיבית (קפיצה בחבל, ריצה וכו'), זה לא קורה כל הזמן ואני מתפנה לפני הפעילות הספורטיבית. בנוסף, במהלך קיום יחסי מין,בתנוחות מסויימות, אני מפרישה נוזל מימי כלשהו, חסר ריח, בכמות יחסית גדולה ולא בזמן אורגזמה. התופעות הללו יכולות להיות קשורות לחוזק רצפת האגן? מה אפשר לעשות? נתונים יבשים - בת 27, עוסקת בפעילויות ספורטיביות, אין לי בעיות שליטה על מתן שתן או דחיפות ותכיפות במתן שתן. לא ילדתי. תודה.

אני רוצה להכניס את עצמי למסגרת כושר בסיסית שתיהיה לתחזוקת הגוף ולא למטרת כושר ספורטיבי , השאלה - אם קפיצה בחבל למשך 20 דק (עם הפסקות והפסקת סטופר ) שווה ערך להליכה של 45 דק ? או שווה ערך לפעילות כושר מומלצת לפחות 3 פעמים בשבוע? או עדיף משהו אחר?

שלום רב, אני בן 38 , התאמנתי בשנה החולפת במכון כושר וכעת העדפתי לרכוש סט משקולות בבית ולהתאמן בבית. מה שקורה בפועל הוא שאני מתאמן בבית באימוני כוח בלבד וללא כל פעולה אירובית. בחדר כושר הייתי מבצע אימוני אלפטיקל, אך כעת מאחר ואני מתאמן בבית במשקולות בלבד, אני "מתעצל" לרדת למטה לריצה/הליכה וכו.. אודה לדעתך האם אימוני כוח בלבד תורמים גם הם לחיזוק מסת שריר ולעיצום פעילות גופנית גם ללא אימוני אירובי ? האם ניתן לבצע תוכנית כושר רק עם אימוני משקולות? מהם החסרונות והיתרונות בפעילות מסוג זה בלבד תודה מראש גונן

שלום לפני ארבע שנים בערך ירדתי 40 קילו עם מעט מאוד אוכל וכמעט ללא ספורט בכלל מידי פעם קפיצה בחבל פעם בשבוע או שבועיים, הירידה הייתה מהירה מאוד ומוצקה ללא עור עודך ללא צלוליטיס וכמעט ללא סימנים גם כשהייתי שמנה הייתי ממש מוצקה. שמרתי על המשקל די הרבה זמן עד שנכנסתי להריון ומשם העלתי 20 קילו בהריון ואחריו המשכתי לעלות במשקל כרגע יש לי 26 קילו עודף העניין הוא שהמשקל לא מפיע לי כמו הדלדול שרירים שנהיה לי בגוף ממש חלקים של בשר שתלוייום וקופצים מצד לצד בירייכים בבטן ובזרועות במיוחד והציצי נמצא במרכז הבטן, העניין הוא שזה אמור לקרות בהרזיה ולי זה קרה להפך כשהשמנתי בחזרה זה עד כדאי כך קיצוני שהרופא שלי חשב שיש לי מחלה ניורולוגית שנשללה ,ממה זה קרה האם תהיה דרך חזרה יש מלא חורים וצלוליטיס הכל בהגזמה אפילו הסנטר שחי מדלדל אני רק בת 29 לא מובן לי מה הולך פה כשאני מרימה את הזרועות זה נראה כמו אחת שהורידה 200 קילו עם עור עודף של עשרות סנטימטרים... חשוב לציין שאני לא קיצונית אפילו רופאת המשפחה שלי קצת הממומה,אשמח להסבר

שלום. אני 4 חודשים אחרי ניתוח acl ומינסקוס. הפיזיו לפני חודש נתן לי תרגילים עם משקל די גבוה, כמו לדוגמא סקוואט, סקוואט על רגל אחת, לאנג ודדליפט על רגל אחת. רציתי קצת לגוון ועשיתי מספר אימונים את אותם התרגילים עם משקל ממש נמוך(3 קילו ביד) אבל על פיתה. מה היתרונות והחיסרונות על זה ששינתי והתאמנתי בלי משקל כבד על אביזר פיתה? 2.לאחר 3 חודשים מהניתוח כבר מומלץ לבצע קפיצה בחבל, האם האימפקט בקפיצה בחבל באמת כזה נמוך שאפשר לעשות מעט זמן אחרי הניתוח? והאם העבודה הספציפית בתרגיל זה זה של שרירי הידיים ושריר התאומיים? תודה רבה על עזרתך

שלום,אני בן 16.לפני שלושה שבועות שיחקתי כדורגל עם חברים שלי ובאמצע התחלתי להרגיש כאבים במפשעה.המשכתי לשחק ולמחרת קמתי עם כאב מטורף במפשעה ימין בדיוק בחיבור בין הרגל לגוף.לאחר יום-יומיים הייתה הקלה משמעותית בכאב אך הוא עדיין לא עבר לגמרי.היום,שלושה שבועות אחרי שזה קרה ועדיין יש כאבים(לא חמורים אמנם) שמתחזקים בעיקר בזמן הליכה ממושכת אפילו של 5-10 דקות.יש לציין שאני עובד בהתרמות במסגרת עבודת קיץ ולכן הולך הרבה יחסית.בנוסף, זו לא הפעם הראשונה שאני מרגיש כאבים במפשעה במהלך משחק כדורגל אולם בפעם הקודמת זה עבר לבד תוך כמה ימים.כמו כן,אני מרגיש מין קליק כזה(לא כואב) במפשעה בזמן שאני מרים ומוריד את הרגל.מה אתה ממליץ לעשות? אם צריך לפנות לאורתופד,מתי? והאם מותר לעסוק בספורט כמו כפיפות בטן,קפיצה בחבל וכו'?

שלום,אני בן 16.לפני כשלושה שבועות שיחקתי כדורגל עם חברים שלי ובאמצע התחלתי להרגיש כאבים במפשעה.המשכתי לשחק ולמחרת קמתי עם כאב מטורף במפשעה ימין בדיוק בחיבור בין הרגל לגוף.לאחר יום-יומיים הייתה הקלה משמעותית בכאב אך הוא עדיין לא עבר לגמרי.היום,שלושה שבועות אחרי שזה קרה ועדיין יש כאבים(לא חמורים אמנם) שמתחזקים בזמן הליכה ממושכת אפילו של 5-10 דקות.יש לציין שאני עובד בהתרמות במסגרת עבודת קיץ ולכן הולך הרבה יחסית.בנוסף,זו לא הפעם הראשונה שאני מרגיש כאבים במפשעה בזמן משחק כדורגל אולם בפעם הקודמת זה עבר לבד תוך כמה ימים.כמו כן,אני מרגיש מין קליק כזה(לא כואב)במפשעה בזמן שאני מרים ומוריד את הרגל. מה אתה ממליץ לעשות? אם צריך לפנות לאורתופד,מתי? והאם מותר לעסוק בספורט כמו כפיפות בטן,קפיצה בחבל וכו'?

שלום,אני בן 16.לפני שלושה שבועות שיחקתי כדורגל עם חברים שלי ובאמצע התחלתי להרגיש כאבים במפשעה.המשכתי לשחק ולמחרת קמתי עם כאב מטורף במפשעה ימין בדיוק בחיבור בין הרגל לגוף מקדימה.לאחר יום-יומיים הייתה הקלה משמעותית בכאב אך הוא עדיין לא עבר לגמרי.היום,שלושה שבועות אחרי שזה קרה ועדיין יש כאבים(לא חמורים אמנם) שמתחזקים בעיקר בזמן הליכה ממושכת אפילו של 5-10 דקות.יש לציין שאני עובד בהתרמות במסגרת עבודת קיץ ולכן הולך הרבה יחסית.בנוסף,זו לא הפעם הראשונה שאני מרגיש כאבים במפשעה בזמן משחק כדורגל אולם בפעם הקודמת זה עבר לבד תוך כמה ימים.אני מרגיש מין קליק כזה(לא כואב) בזמן שאני מרים ומוריד את הרגל. מה אתה ממליץ לי לעשות? אם צריך לפנות לאורתופד,מתי? והאם מותר לעסוק בספורט כמו כפיפות בטן,קפיצה בחבל וכו'.

שלום. בני בן 15 החל בשמירה על המשקל שזה כולל תזונה וכושר. רוב היום הוא נמצא בישיבה.אז נותר לו זמן רק בערב. הוא החל לעשות כפיפות בטן,קפיצה על חבל. הוא רוצה לשלב גם אימוני כח. הליכה לא שייך בגלל חוסר זמן. הוא רצה לקנות 2 משקולות 2 קילו כל אחת. בחנות המליצו לו על מוט ששמים במשקוף הדלת שזה עדיף מאשר כל פעם להגדיל את משקל המשקולות יש להבהיר כי אינו מעוניין בפיתוח גוף רק מעט שריר. מה דעתך?