תוצאות חיפוש עבור קלונידין

שלום רב, לא. בברכה, דר׳ דדשב

הפורום מיועד לשאלות בתחום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים. שאלות בנושא מבוגרים ייענו בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות של המרכז הרפואי רמב"ם

תשובה תקינה של הורמון גדילה היא אם בטסט לפחות באחד הזמנים ערך הורמון הגדילה הוא מעל 7.5 נגר\מל. כאשר טסט אינו תקין מבצעים טסט נוסף. רק אם בשני הטסטים תגובת הורמון גדילה נמוכה האבחנה היא חוסר בהורמון גדילה

שלום רב , שילוב הכדורים הוא בסדר רק צריך לעקוב אחר הל"ד. בנוגע לקרדילוק לאור מחלות הרקע הטיפול מומלץ, לאור הנתונים לא חושב שיש מקום לשינוי במינון הקרדילוג, אך ניתןל שקול יחד עם הרופא המטפל להעביר את הטיפל בקרדילוק לערב או להפחית את המינון של הטיפול בקרדילוק ל 0.6125 מ"ג פעם ביום! בהצלחה

ממליץ לדבר עם רופא המשפחה

אפשר לתת ביחד אבל יש מצב שלחץ הדם ירד ויש לעקב הקרדילוק נועד להאט את הפרפור לאו דוקא כתרופה להורדת לחץ דם

ערכי לחץ דם של 150/100 בזמן אנדוסקופיה אינם סוף העולם ובטח לא מצדיקים נטילת תרופה באופן מניעתי.

שיא הורמון הגדילה הוא 10.6. שיא מעל 7.5 פירושו שאין חוסר בהורמון גדילה

ב90 דקות הורמון גדילה הוא 8.48. תשובה אחת בטסט מעל 7.5, קובעת שאין חוסר בהורמון גדילה

תחזית הגובה של הבן עד כמה שניתן לחשב היא בממוצע 157 ס"מ (50% סיכויההתפלגות היא עקומת פעמון שהקצה העליון 3% סיכוי 162 ס"מ והקצה התחתון 3% סיכוי 152 ס"מ. הטיפול אינו חיוני לבריאותו והניסיון בטיפול בילדים אלה החל בשנת 1986. הבוגרים ביותר היום הם בסביבות גיל 42 שנים. כך שאיננו יודעים מה יהיה מצבם בגיל 50, 60 וכ מי שפוחד מהטיפול לא נראה לי שכדאי לחיות בפחד שנים רבות התוספת לגובה הסופי היא בממוצע 5-5.5 ס"מ לפי דווחים בספרות טווח מקובל עד 7.5,8 סמ הטיפול מתחלק לשתי תקופות השנתייםהראשונות עליה באחוזון הגובה, פעמים רבות לתוך הנורמה והנער גדל בתוך הנורמה עם בני גילועד ההתבגרות. בעת ההתבגרות קורה משהו כך שהגובה הסופי הוא כמו שהזכרתי. עיקר התועלת בעליה באחוזונים היא לפני תחילת ההתבגרות. בהתבגרות התוספת קטנה יותר קומה נמוכה כזו חוספת את הנער לבעיה חברתית פסיכולוגית. אך המשפחה צריכה להיות שלמה עם הטיפול ולא לחיות בפחד. אם רוצים לתת טיפול, זה הזמן המתאים. אם רוצים להפסיק טיפול אין בעיה בהפסקה מידית עם הפסקת הטיפול בטווח כזה קצר קצב הגדילה יורד בחודשים הראשונים ומתאושש לאחר מכן. בטיפול עצמו לאחר 6 חודשי טיפול ולאחר 12 חודשי טיפול בודקים את גיל העצמות ואת קצב הגדילה כדי לדעת האם הטיפול יעיל מספיק. אם לא מפסיקים אותו החומר על הטיפול שמקבלים המטופלים שלי הוא: על ההורים לקרוא מסמך זה בתשומת לב ןלתום בסופו שקראו והבינו אותו. במידה ויש שאלות נוספות ניתן להתקשר אלי קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 161 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו ועל כן רופא רשאי לא להסכים לתת טיפול זה והמשפחה רשאית לפנות לרופא אחר. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול בדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא הפסקת טיפול בגיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C ועלית סוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . לאוקמיה: בעלון לצרכן של כל חברות הורמון גדילה מדווח שקיים סיכוי נמוך לחלות בלאוקמיה. סיכון זה דווח לראשונה.ב 1988 על ידי קבוצה יפנית שמצאה לאוקמיה ב - 15 מטופלים בהורמון גדילה. מסתבר שבחלק מהם הייתה נטייה לפיתוח לאוקמיה בגלל שינוי בגנים, שבירות כרומוזומים ותסמונות מסויימות. . בעקבות זאת נאסף מידע ביפן על כל מטופלי הורמון גדילה (משנת מ 1975 ועד 31.12.1997 ) איסוף נתונים זה דווח ב .1999 מסקנת סקר אוכלוסייה זה (מעל 32,000 מטופלי הורמון גדילה) הייתה שבילדים שאין להם גורם המביא לסיכוי להתפתחות לאוקמיה, שכיחות הופעת הלאוקמיה אינה גדולה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כלומר הורמון גדילה אינו מעלה את הסיכון להופעת לאוקמיה. ב 1997 בניתוח מאגר נתוני המטופלים בארה"ב וקנדה, במטופלים שאין להם גורם סיכון להתפתחות לאוקמיה נמצא שאין שכיחות של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כעת קיימת הסכמה כללית שאין שכיחות יתר של הופעת לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה שאין להם גורם סיכון נוסף להופעת מחלה זו. הסיכון להופעת הלאוקמיה דומה לזה של האוכלוסייה הכללית הבריאה. במידע אותו נותנות החברות יצרניות הורמון גדילה למטופלים שלהן, במידע לצרכן, נכתב שדיווח על לאוקמיה במטופלי הורמון גדילה, נמצא במספר קטן של מטופלים ואין בטחון שניתן ליחס קשר בין הטיפול בהורמון גדילה ללאוקמיה. גורמי סיכון נוספים: באוכלוסיית ילדים רגילה ובריאה שאינה מטופלת ואינה סובלת מכל מחלה שהיא, ידוע שקיימת תמותה של 1% מסיבות שונות. 8 מרכזי מדינות באירופה אספו נתונים של מטופלי הורמון גדילה בין השנים 1985-1996 על מטופלים עם חוסר בהורמון גדילה, על ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון ועל ילדים נמוכים ללא חוסר בהורמון גדילה או כל בעיה אחרת (קומה נמוכה אידיופטית) צרפת אחת מ 8 מרכזי המדינות שאספה נתונים על כ-7000 ילדים דווחה ראשונה בשנת 2012 שבניגוד לאוכלוסיית ילדים בריאה ורגילה בה התמותה היא 1% מכלל הילדים הם מצאו במטופלי הורמון גדילה עליה בתמותה בשליש אחוז 0.3%, זאת בגלל שינויים של כלי דם במוח במספר ילדים כמו כן נמצא גידול בעצם ב 3 ילדים. הקשר היה מובהק בילדים שקבלו מינוני הורמון גדילה גבוהים. ב 7 המרכזים האחרים לא היו תופעות כאלה ולא דווחה עליה בתמותה. ההשוואה. רשות המזון והתרופות בארה"ב, ה- FDA לא קבלה דווח זה כהוכחה שהורמון גדילה הוא גורם תמותה. כיוון שזה הדיווח היחידי שמראה זאת, כיוון שההשוואה נעשתה לאוכלוסייה רגילה ובריאה ולא לאוכלוסיית ילדים זהה שאינה מקבלת טיפול. גם ילדים שנולדו קטנים למשך ההריון בהם התחלואה מוגברת וגם קומה נמוכה אידיופטית אינם אוכלוסייה בריאה רגילה. בישראל אספנו את המידע על כל מטופלי הורמון גדילה משנת 1988 ועד 2012 ולא נמצא כל סיכון לתמותה או ללאוקמיה בילדים עם חוסר מבודד של הורמון גדילה ללא גורם סיכון נוסף. כעת קיימת הסכמה בינלאומית לא לשנות את הקריטריונים הנהוגים לטיפול בהורמון גדילה. . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. אנחנו חותמים בזה על המסמך לאחר שקראנו את המסמך והבנו אותו. ואנחנו יכולים לשאול שאלות נוספות את פרופ' צבי צדיק

שיא הורמון גדילה מעל 7.5 הוא תקין. אצלכם השיא 10.1. על כן אין חוסר בהורמון גדילה.

לשרה שלום רב, מתוך עלון לרופא: https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_2_276597716.pdf יתכן שידרשו 2-4 שבועות עד שהתרופה תשפיע. בברכת בריאות, כרמל ערמון

קשה לתת תשובה כוללנית, וכל מקרה לגופו. הדבר תלוי ברמת האיזון, סוג התרופות, מחלות רקע נוספות, הפעילות במהלך יום הצום ומה היא כוללת (יש הבדל בין יום מנוחה, ליום עבודה פעיל במהלך הצום). יש תרופות שאין להפסיקן במהלך צום מאחר והפסקה חדה עלולה לגרום ליציאה מאיזון, ועליה חדה בלחץ הדם. דוגמא לתרופה כזאת היא נורמופרסאן. חוסמי בטא הן גם קבוצה של תרופות שלא מומלץ להפסיק נטילתן. יש פסקי הלכה המתירים לקיחת תרופות (עם מים) במהלך צום. אין תרופות ללחץ דם שנטילתן חייבת להיות עם אוכל. צום עלול לגרום להתייבשות ולהוביל לירידה בלחץ הדם, להפרעות במאזן המלחים,להשפיע על תפקוד הלב והכליה. הירידה בלחץ הדם כתוצאה מהתייבשות יכולה להעצים השפעת תרופות להורדת לחץ דם. משתנים המהווים נטבח חשוב בטיפול בל"ד עלולים להחמיר התייבשות ולתרום לשינוי במאזן המלחים בגוף. לציין כי הנ"ל נדיר בצום בן יממה המבוצע בתנאי מנוחה, ובסביבה ממוזגת. בימים חמים, אם הצום הוא לא במנוחה (יום עבודה רגיל) יש לשקול הפסקת תרופות משתנות. ממליצה לפנות לרופא המטפל ולדיין עימו את נושא הצום,ואם מתיר איזה התאמות יש לבצע בטיפול התרופתי סביב הצום.

שלום רב, אכן השלמת בירור מקיף, עם סיכוי נמוך לגידול נוירואנדוקריני. ממליצה כעת על מעקב בלבד. בברכה, ד"ר גלסברג

שלום. 1) כל רופא אמור להסביר למטופל על תופעות הלוואי האפשריות על כל תרופה שהוא רושם, וזה מן הסתם כולל פסיכיאטרים, וכלל באופן ספציפי גם את התכשיר ריספרדל. 2) באופן כללי לכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי. גם אקמול יכול לגרום להפרעות קשות בתפקודי הכבד במקרים נדירים. ההחלטה על מתן תרופה כלשהי לוקחת בחשבון את כל היתרונות והחסרונות תוך שיתוף מלא של המטופל. אף תרופה לא ניתנת "בכל מחיר", אלא רק לאחר שקלול כל הגורמים. 3) לגבי ריספרדל - אחת התופעות שהיא יכולה לגרום להן היא עליה בהורמון בשם פרולקטין. במקרים נדירים עליה זו יכולה לגרום להגדלה מסויימת של השדיים. התופעה היא נדירה מאד, והיא גם הפיכה בד"כ לאחר הפסקת התרופה. 4) מספר תיקונים - ריספרדל היא לא תרופה שניתנת ל"ילדים היפראקטיבים" כפי שמשתמע משאלתך. היא תרופה נוגדת פסיכוזה וניתנת במקרים של פסיכוזה (שהיא בכלל נדירה בילדות). הטיפול התרופתי בהפרעת קשב והיפראקטיבית היא בד"כ מבוססת על תכשירים כגון ריטלין, סטרטרה, קלונידין ועוד. אף אחד מאלה לא גורמים להגדלת שדיים (אבל כמובן שיש להן תופעות לוואי אפשריות אחרות שעליהן יש להסביר לפני מתן התרופה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

בני שלום, אני אענה בשאלה .. מה הוא מקור הציטוט שכתבת בהודעתך?

תשובות בגוף השאלה 1) עקב קומה נמוכה משמעותית, מתחת לאחוזון 3, תשובה:מה זה קומה נמוכה משמעותית? איזה אחוזון?האם קו הגדילה עקבי? האם קצב הגדילה יורד? איך מתנהג רף המשקל? 2) בוצעו לבתנו 2 בדיקות תבחין להורמון גדילה. תשובה: האם בוצעו באשפוז יום? מה שמות התבחינים? בדיקות נוספות? אינני יודע מה בדקו על כן אינני יודע מה להוסיף.

אין דבר כזה מספיק קרוב. יש לבצע את הטסט הנוסף

לא משנה הטסט מתן טסטוסטרון לפני טסט הוא כאשר בילד בגיל ההתבגרות לא החלה התבגרות.

אורנה שלום ותודה על שאלתך. אין לי את כלל הנתונים.לא ברור לי למשל למה הוחלט שאת מבייצת. אם כן, למה פרוגסטרון? תצטרכי לשוב לרופא המטפל. אני לא יכול לתת אלטרנטיבות טיפוליות בהתכתבות בברכה דר' זלוצובר

לי חשובה משמעות השאלה. אילו בעיות יש לב שבגללן בדקו הורמון זה. פרולקטין בודקים בגלל התבגרות מאוחרת, הפרעות מחזור. תרופות כגו חלק מהתרופות הפסיכיאטריות ואחרות גורמות לעלית ר מת הפרולקטין. התשובה תךלויה בבעיה שיש לבת

1) כתבת שהנער עלה מאחוזון 3 לאחוזון 8 תשובה: כאשר חסר הורמון גדילה או למשל הורמון בלוטת התריס, לא עולים באחוזון אלא יורדים. 2) כתבת שיל העצמות צעיר בשנה מגילו תשובה: גיל העצמות בגיל זה יכול להיות קטן בשנה או גדול בשנה מגילו בשנים וזה נורמלי לחלוטין. גיל העצמות אומר לאיזה אחוז מהגובה הסופי הנער הגיע ביום הצילום ואם גיל העצמות קטן מגילו ואין כל בעיה אחרת סימן שיש לו פוטנציל גדילה גדול יותר מאשר את רואה עכשיו. 3) ההורמונים שאת נותנת את תוצאותיהם הם הורמונים של ההתבגרות והם מראים שהנער עדיין לא החל להתבגר. נורמלי לא להתחיל להתבגר עד גיל 13.5 ולכן כעת לא מתערבים בהתבגרות שלו עד שיגיע לגיל 13.5 ואז לפי הגדילה ולפי מצב ההתבגרות, אם עדיין לא החל להתבגר האנדוקרינולוג יחליט על הצורך בבדיקות. 4) את כותבת : "האם כדאי לבצע שוב בדיקת הורמון גדילה (צ'אנס אחרון לפני שמתבגר ולא נוכל לתת? ). ממש לא נכון. אם צריך, גם בהתבגרות נותנים טיפול. פני לאנדוקרינולוג שיבדוק אותו ויראה האם יש הצדקה לבדיקות נוספות

IGF אינו אבחנתי לגבי הורמון גדילה. IGF יכול להיות נמוך בעקבות חוסר קלוריות בתזונה או בגלל איזושהיא מחלה.לא כתבת בן כמה הילד הורים יחסית גבוהים-זה לא מידע ולא נתון. במיוחד כאשר בהתחלה את כותבת יחסית גבוהים ובהמשך כותבת גבוהים. לא את צריכה להתלבט אלא אנדוקרינולוג שבודק אותו ורואה את גרף המשקל וגרף הגובה.

MRI מוח אינו קובע אם יש חוסר בהורמון גדילה. מבצעים MRI כדי לוודא שאין גידול במוח הגורם לחוסר בהורמון גדילה. או אם יש שינוי במבנה יותרת המוח. גם בילדים שבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) נראית תקינה יכול להיות חוסר בהורמון גדילה. אין כאן מספיק נתונים. למשל IGF יכול להיות נמוך בגלל תזונה גרועה. תזונה גרואה יכולה וגרום לירידה באחוזון המשקל והגובה. אם לא חסר הורמון גדילה, התזונה תקינה ויש ירידה באחוזון הגובה, ותחזית הגובה הסופי קטנה מ150 בבנות ומ-160 בבנים אפשר בתנאים מסויימים לקבל טיפול בהורמון גדילה.