נשים שימו לב: על-פי מחקר חדש, אתן בעלות סבירות דומה לזו של...
מדריך בדיקות רפואיות: מבחן מאמץ (ארגומטריה) הוא מבדק להערכת...
מחקר חדש מציג בדיקה שנועדה לסייע בחיזוי התקפי לב בעתיד...
השבוע במדור הצרכנות: כריתת ריאה בשיטה חדשנית; טבליות להקלה...
איך מתרחש התקף לב? מה ההבדל בינו לבין תעוקה? ולמה תמיד, אבל...
1.צינתור חייבים לפני החלפת המסתם כדי לשלול בעיה בעורקי הלב שאולי צריכה גם התערבות 2.הפרוגנוזה ממש לא קשורה לצניחות. תשכח מהצניחות. יש דברים אחרים שצריכים טיפול 3.חייב לפני !!! 4.צריך לשאול אותו 5.בהחלט
שלום ענת, בעקבות ארוע לב, אזור מסוים בלב לא מקבל אספקת דם מיטבית ולכן ניתן לראות ירידה בתפקוד באותו אזור. הירידה שאת מתארת היא קלה מאוד. כיווץ תקין של שרירי הלב הוא 55-60%. לאחר שעוברים צינתור כלילי וזרימת הדם משתפרת בהחלט ניתן לראות שיפור בתפקוד של שריר הלב. בנוסף במקרים רבים מקבלים לאחר הארוע כדורים שמטרתם גם לשפר את תפקוד של שריר הלב לאחר ארוע לב. חשוב מאוד למנוע ארוע לב עתידי אפשרי וזה לקחת תרופות מדללות דם ולטפל מיטבית בגורמי הסיכון שהם העדר עישון, טיפול מיטבי ביתר שומנים בדם, יתר לחץ דם וסוכרת. חשוב להמשיך מעקב קרדיולוגי. תרגישי טוב
צריך להוכיח אם אכן יש אסכמיה ואם כן מה חומרתה. אסכמיה משמעותית מצריכה צינתור כלילי,אסכמיה קטנה עד בינונית ניתנת לטיפול בתרופות - חלקן מה שאת כבר נוטלת
נשים שימו לב: על-פי מחקר חדש, אתן בעלות סבירות דומה לזו של...
מדריך בדיקות רפואיות: מבחן מאמץ (ארגומטריה) הוא מבדק להערכת...
מחקר חדש מציג בדיקה שנועדה לסייע בחיזוי התקפי לב בעתיד...
השבוע במדור הצרכנות: כריתת ריאה בשיטה חדשנית; טבליות להקלה...
איך מתרחש התקף לב? מה ההבדל בינו לבין תעוקה? ולמה תמיד, אבל...
תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) נובעת מטרשת עורקים - ועלולה...
צנתור או ניתוח מעקפים? תלוי איזה רופא מומחה אתם שואלים. על...
אין אפליה: הסיכון לתחלואה ותמותה לאחר ניתוח לב פתוח אינו...
מטופל נפטר במהלך צנתור במרכז הרפואי בילינסון בעקבות תקלה...
1.צינתור חייבים לפני החלפת המסתם כדי לשלול בעיה בעורקי הלב שאולי צריכה גם התערבות 2.הפרוגנוזה ממש לא קשורה לצניחות. תשכח מהצניחות. יש דברים אחרים שצריכים טיפול 3.חייב לפני !!! 4.צריך לשאול אותו 5.בהחלט
שלום ענת, בעקבות ארוע לב, אזור מסוים בלב לא מקבל אספקת דם מיטבית ולכן ניתן לראות ירידה בתפקוד באותו אזור. הירידה שאת מתארת היא קלה מאוד. כיווץ תקין של שרירי הלב הוא 55-60%. לאחר שעוברים צינתור כלילי וזרימת הדם משתפרת בהחלט ניתן לראות שיפור בתפקוד של שריר הלב. בנוסף במקרים רבים מקבלים לאחר הארוע כדורים שמטרתם גם לשפר את תפקוד של שריר הלב לאחר ארוע לב. חשוב מאוד למנוע ארוע לב עתידי אפשרי וזה לקחת תרופות מדללות דם ולטפל מיטבית בגורמי הסיכון שהם העדר עישון, טיפול מיטבי ביתר שומנים בדם, יתר לחץ דם וסוכרת. חשוב להמשיך מעקב קרדיולוגי. תרגישי טוב
צריך להוכיח אם אכן יש אסכמיה ואם כן מה חומרתה. אסכמיה משמעותית מצריכה צינתור כלילי,אסכמיה קטנה עד בינונית ניתנת לטיפול בתרופות - חלקן מה שאת כבר נוטלת
יצחק שלום, ירידה משמעותית ביכולת לבצע מאמצים היא סיבה לגשת בהקדם לברור רפואי שיכלול בנוסף לאנמנזה, בדיקה גופנית, בדיקות עזר בסיסיות כגון בדיקת אק'ג במנוחה, בדיקות דם ואקו לב. בהתאם לאנמנזה ולבדיקות יותווה הטיפול הנכון ותופנה לבדיקה המתאימה ביותר. קיים מגוון בדיקות אפשריות ובהן בדיקות פיזיולוגיות כגון מבחן מאמץ ארגומטרי, אקו לב במאמץ, מיפוי לב, ובדיקות אנטומיות כגון CT של הלב ואולי אף צנתור כלילי. תודה על פנייתך לפורום
שלום רב, אינני רופאה ולכן אענה לך ככל יכולתי. על סמך בדיקת מאמץ שמלווה רק בא.ק.ג. (כלומר בדיקת מאמץ שאיננה מלווה באקו או במיפוי לב) ניתן להפנות לצנתור במידה ויש חשד אמיתי להצרויות כלשהן בעורקים הכליליים. ברוב המקרים, אחרי בדיקה כזו (שנקראת ארגומטריה), במידה ויש חשד מפנים קודם לבירור נוסף על ידי אקו במאמץ או מיפוי לב במאמץ. צנתור כלילי בהחלט ניתן לעשות בעקבות תעוקה גם ללא התקף לב. מטרת הצנתור היא למנוע את ההתקף לב. לכן אם יש חשד להצרויות משמעותיות בעקבות סימפטומים, בדיקות דם או בדיקת מאמץ, מפנים לצנתור. לקבלת מידע מקצועי ואישי מומלץ לפנות לרופא המטפל בברכה, יעל
צינתור עם אצטילכולין יאבחן אם אכן מדובר בעוית כלילית כסיבה לכאבים או שיש משהו אחר
צינתור כלילי
שלום אבהרם, בגילך הרבה פעמים יש הסתיידויות בעורקים של הלב. שאלה האם ההסתיידויות גורמות גם להיצרות משמעותית של העורק. תשובה חלקית אפשר לקבל בבדיקת Cardiac CT אבחנה מלאה וגם טיפול אפשר להשיג בבדיקת צנתור כלילי. ממליץ לפנות לרופא קרדיולוג. האם יש צורך להמשיך את הבירור בברכה דר' ויקטור רובצ'בסקי
לדעתי לא הבנת נכון ההערכה נעשית לא בצינתור ( צינתור כלילי ) אלא בבדיקה אלקטרופיזיולוגית שהיא סוג של "צינתור של מערכת ההולכה החשמלית "
אני למשל לא הייתי שולח אותך לצינתור השאלה איזה צינתור צינתור כלילי ? לא נשמע לי הגיוני צינתור ימני שבו מודדים לחצים בלב ובריאות - פה אולי יש כן הגיון.
הכאבים היו במקום בו העורק בקוטר דק וכשעובר בו הצנתר זה כואב. בהמשך העורק מתרחב ולא כואב.
צינתור וירטואלי או צינתור כלילי
המשמעות שיש עדות לטרשת עורקים בעורקי הלב שנבדקו ב CT . חסימה עד 40% בעורק השמאלי הראשי מצריכה הערכה במאמץ לשלול קיום אסכמיה ,בדיקת רמת כולסטרול בדם וכנראה התחלת טיפול בסטטין.
מזכיר- בפתיח של הפורום זה רשום - לא ניתן לקבל פה המלצות. זה פורום לשאלות כלליות קשורות להפרעות קצב. פעולה של דרלין וריטמקס שונה לגמרי והשילוב הוא מקבובל. אפשר לשקול גם טיפול בתרופות - גם יותר נוחות וגם יותר יעילות מדרלין מאותה קבוצה. ממליץ לשאול את רופא המשפחה וקרדיולוג.
לימור שלום, בעקבות צנתור כלילי שלא הדגים מחלה משמעותית וללא התערבות, לא צפוי שינוי בהרגשה ובתחושת הכאב. ייתכן שמקור הכאבים אינו לבבי. ישנם מקרים נדירים בהם ההיצרות בעורקים אינה קבועה אלא נובעת מכווץ (ספזם של העורק) תדוה על פנייתך לפורום
ניתן בהחלט לעבר צינתור כלילי גם עם רגישות ליוד - יש לקבל הכנה מיוחדת לפני הבדיקה.
במיפוי יש חשד לטרשת בכל העורקים בלב אבל אסכמיה קלה בלבד בטריטוריה של העורק הכלילי הימני. כמות האסכמיה איננה מצדיקה צינתור כלילי,ההחלטה צריכה להלקח רק לאחר בדיקת החולה והתרשמות ממידת הסבל היום יומי שלו.
משה שלום, בנבדקים אסימפטומטיים אין הנחיה לבצע מבחן מאמץ שגרתי. כאשר מבחן המאמץ חיובי לאיסכמיה אלקטרוקרדיוגרפית יש לוודא כי אין מדדים לסיכון מוגבר כגון הופעת השינויים בעומס נמוך, בלידים מרובים ושינויים המתמשכים זמן רב לתוך ההתאוששות. אם על סמך CT קורונרי המליצו לך לבצע צנתור כלילי, קרוב לוודאי שיש טרשת בכמות לא מבוטלת. אם כך הדבר, יש צורך בטפול תרופתי מיטבי לאיזון גורמי הסיכון. כפי שנכתב פעמים רבות בפורום זה, אסור לתת עצות טיפוליות על סמך ציטוט של תוצאות בדיקות עזר מבלי להכיר היטב את הרקע הרפואי, ההסתמנות הקלינית, ממצאי הבדיקה הגופנית, הטיפול התרופתי ובדיקות עזר נוספות. תודה על פנייתך לפורום
שלומי שלום, אין קשר ישיר בין פרפור פרוזדורים (עליות) לבין התקפי לב. חלק מהלוקים בהתקף לב יחוו הפרעת קצב מסכנת חיים אשר נקראת פרפור חדרים וגורמת לדום לב. בחולים עם גורמי סיכון, יש לבחור את הבדיקה הנכונה ביותר בהתאם לגיל, להסתמנות הקלינית, לעבר הרפואי ולממצאים בבדיקות העזר השונות. מגוון הבדיקות כולל בדיקות פיזיולוגיות כגון אק'ג במאמץ, מיפוי לב, אקו במאמץ ובדיקות אנטומיות כגון CT של עורקי הלב או צנתור כלילי. בחולים אסימפטומטיים לעיתים לא נדרשות בדיקות עזר נוספות למעט שיחה עם רופא. תודה על פנייתך לפורום
מתן שלום, כיום יש נטיה לבצע את מירב הצנתורים דרך היד בשל הנוחות הרבה יותר למטופל והפחתה ניכרת בסיבוכי הדמם. ישנם מרכזים ורופאים אשר אימצו גישה זו לפני זמן רב ואחרים מעט מתעכבים. גם בעת אוטם יש יתרון בביצוע הצנתור דרך היד (בעיקר בשל התרופות הניתנות לדילול הדם במינונים גבוהים), אך ישנם מקרים בהם עדיפה הגישה דרך המפשעה. לצנתרים יש עיצוב בקצה המאשפר להם להיכנס אל פתח העורקים הכליליים עם נווט נכון של המצנתר. כאשר קצה הצנתר נמצא בפתח העורק הכלילי, תייל דק עם כיפוף בקצה מנווט אל כלי הדם הרצוי על ידי דחיפה וסיבוב פשוט. לעיתים נדירות מאד יש סיבוך בצנתור אשר מצריך ניתוח לב דחוף. מרכזים ללא מחלקה לניתוחי לב נאלצים לבצע העברה באמצעות אמבולנס למרכז קרוב עם יכולת לביצוע ניתוח לב. אחד ממדדי האיכות של בית חולים אשר הוגדר על ידי משרד הבריאות, הוא היכולת לבצע צנתור כלילי דחוף בחולים עם אוטם בשריר הלב עם הרמות קטע ST תוך 90 דקות מהמגע הראשון עם בית החולים. רוב בתי החולים ערוכים לתת מענה 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע. אם מדובר באוטם ללא הרמות ST או שקיימת התווית נגד לביצוע צנתור, כל מקרה נבדק לגופו והצנתור מבוצע לפי הדחיפות הנדרשת. תודה על פנייתך לפורום
שלום רב, תודה על פנייתך. במידה ומדובר בתעותק חזה לא יציבה יש התוויה לאישפוז בבית חולים ובביצוע צינתור כלילי, בהקדם. פנה נא לבדיקת קרדיולוג מטפל בהקדם. בברכה, דר דדשב
שלום רב, תודה על פנייתך. אפשרות כזאת קיימת, תארטית, אך נדירה ביותר. חשוב לגשת לקרידולוג. יש צורך לבצע עיון פעם נוספת בתוצאת צינתור כלילי אחרון. במידה ותקין, יש להלשים בידקת אוק לב ואקו לב במאמץ. במידה ואלה תקינים רוב הסיכויים שלא מודבר בבעית לב. אזי יש צורך בהערכה אצל רופא גסטרואנטרולוג, על מנת לשלול בעיה. בברכה, דר דדשב
ענת שלום, לקראת החלפת מסתם בצנתור TAVI, נדרשות מספר בדיקות החושפות את הנבדק לחומר ניגוד עם יוד. צנתור כלילי, CT להדגמת דרך הגישה וטבעת המסתם, ויש חשיפה לחומר ניגוד גם בפעולה עצמה. היום אין חומרי ניגוד זמינים שאינם על בסיס יוד. במקרים של רגישות, יש לתת הכנה עם סטרואידים לתקופה קצרה לקראת הבדיקות והסיכון בכך לרוב נמוך. אם יש התוויה להחלפת המסתם, החשיפה לחומר ניגוד היא מחוייבת המציאות ודורשת הכנה במקרים של רגישות. תודה על פנייתך לפורום
כל מה שתארת מתאים לאוטם שריר הלב (התקף לב). חלק מהבדיקות שעושים במקרה כזה זה כמובן אקו להעריך את מידת הנזק לשריר הלב ואת תפקודו אבל חשוב לא פחות לבצע צינתור כלילי תוך 24-48 שעות מהקבלה לאישפוז. אקו כאמור דרוש במקרה כזה, אם המחלקה עושה את כל מה שצריך קרי גם הטיפול התרופתי המתאים וצינתור בהקדם-לא חייבים פגישה עם קרדיולוג.