תוצאות חיפוש עבור פרוסטנואידים

שלום לילך, בנוזל הזרע יש חומרים (שנקראים פרוסטגלנדינים) שיכולים להוביל לצירים. יחד עם זאת, לקבוע שזו הייתה הסיבה לירידת המים- קשה לי להגיד. בנוסף, אני לא חושבת שניתן לקבוע קשר בין קיום יחסי המין והתפתחות זיהום בהמשך. בכל מקרה של ירידת מים ממושכת קיים סיכון לזיהום במי השפיר. אני מצטערת לשמוע שכך קרה לך בלידה הראשונה, ממליצה לגשת להתייעץ בבית החולים בו את מעוניינת ללדת לגבי אופן הלידה על מנת לשפר את החוויה שלך בלידה השניה. בהצלחה

התיעצי עם רופא הנשים שלך לגבי ברור וטיפול. התכוויות רחם חזקות בזמן מחזור יכולות להעיד שהיה ביוץ. ויכולות להיות קשורות לתסמונת בשם אנדומטריוזיס

שתי התרופות שייכות לאותה המשפחה שנקראת פרוסטגלנדינים … לטיפות מסוג זה אין השפעה על שאר מערכות הגוף … תופעות לוואי הן עיניות כגון אודם גירוי וגדילת ריסים ארוכות … לבימטרופרוסט יכולת גדולה יותר להוריד את הלחץ ולפעמים גם תופעות לוואי העיניות חזקות יותר … הרופא צריך להחליט איזה תרופה להשתמש לפי לחץ מטרה וכמות תופעות הלוואי אם ישנן כאלה

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

שלום, התרופה מורידה חום ומפחיתה כאבים. אמנם התופעה שציינת אינה מוזכרת בעלון לצרכן אך ישנן עדויות שאומרות ששימוש בנפרוקסן (בגלל שהוא חוסם יצור פרוסטגלנדינים) יכול להפחית את ההתכווצויות של השריר החלק בחצוצרות. לכן יכול להיות שזאת הסיבה להתרחבות. בברכה אליאס

אנונימית שלום, אין מניעה מקיום יחסי מין במהלך הריון, אולם יש לקחת בחשבון כי בחדירה בנוזל הזרע יש פרוסטגלנדינים היכולים לגרום לצירים וקידום פתיחה עד לכדי לידה פעילה. שקלו בתבונה. בהצלחה!

שלום לא מכיר כאבים בברכיים הקשורים למחזור החודשי , בוודאי לא כאב אקוטי וחד. אך במידה והתופעה חוזרת ממליץ בדיקת אורטופד בזמן הכאבים בברכה דר שניר

שלום יעל, כאבי מחזור יכולים להופיע באזורים שונים בגוף אם כי בתופצה פחות שכיחה בברכיים. במידה והכאבים חוזרים על עצמם בתדירות די קבועה אני מציע שתפני שוב לפיזיותרפיסט להערכת מצבך ולקבלת ייעוץ לתרגול במידת הצורך.

אורחת שלום אכן כן פרוסטוגלנדינים נוצרים כל הזמן. בברכה ובהצלחה טובה בר- שאן

אורחת שלום הפרוסטוגלנדינים מיוצרים כל הזמן בגופנו ומצויים ברקמות הגוף כך שלא ניתן באמת למדוד. בברכה אביטל

שלום לך, יש כל מני סוגים של פרוסטגלנדינים, אלה שאת שואלת עליהם אני מניחה, שנמצאים באומגה 3 הם פרוסגלנדינים נוגדי דלקת, כדי שהגוף ייצר אותם צריך לקחת אומגה 3, כל עוד את לוקחת הגוף ימשיך ליצר ולכן לא כדאי לעשות הפסקה לאורך זמן. בהצלחה !

אם הרירית מתפרקת יש לצפות שתחווי דימום במקביל. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ביחס להגברת התמיכה, שיכולה לעתים להרפות את שריר הרחם ולהקל על המיחושים מהסוג שאת מתארת.

כשהרירית מתפרקת משתחררים פרוסטגלנדינים.

שלום רב, כאבי בטן בזמן המחזור החודשי לאחר קשירת חצוצרות הן תופעה ידועה מהספרות הרפואית. לרוב התופעה משתפרת עם הזמן. ניתן לפנות לרופא נשים מטפל ולקבל טיפול תרופתי אנליטי לרוב מסוג תרופות נוגדות פרוסטגלנדינים אשר יכול להקל על המצב. פרופסור אוריאל אלחלל 026778899 הדסה עין כרם

מינה שלום, אנזימים אלה משתתפים בתהליך יצירת מולקולות מתווכות בגוף באדם (כמו פרוסטגלנדינים). עיכוב אנזימים אלה משמש להקלה בתסמיני דלקת וכאב. ליאת

התכווצויות הרחם הינם תגובת הרחם להזרעה בין היתר בגלל שבנוזל המתקבל ישנם חומרים מכווצי רחם הקרויים פרוסטגלנדינים המעוררים את הרחם להתכווץ,סף התגובה של כל אישה שןנה ,מאחר ותהליך ההפריה מתרחש בחצוצרה והעובר נודד לרחם לקראת ההשתרשות במשך מספר ימים האפקט של התכווצויות אלו נמוג ולא משפיע על התהליך

רון שלום, מדובר בשתי תרופות נוגדות דלקת יעילות. אביטרן היא תרופה ותיקה יותר וארקוקסיה היא מדור חדש. הפעילות האנטידלקתית נובעת מעיכוב ייצור חומרים מתווכי דלקת בגוף בשם פרוסטגלנדינים. אביטרן עושה זאת ע"י עיכוב אנזים בשם cox1 ו-ארקוקסיה עושה זאת ע"י עיכוב אנזים בשם cox2. ההבדלים הם בעיקר בתופעות הלוואי הפוטנציאליות. מדובר בתרופות מרשם. הרופא שלך יקבע מהי התרופה המתאימה ביותר עבורך. ליאת

שלמה שלום, מדובר בתרופות נוגדות דלקת, שבניגוד לסטרואידים שמדכאים את מערכת החיסון, פועלים על אנזים בשם COX, המעכב ייצור חומרים בשם פרוסטגלנדינים (שהם חומרים כימיים המתווכים בתהליך יצירת הדלקת). חשוב להיזהר משימוש ממושך ולא מבוקר, בעיקר במבוגרים וקשישים ובאנשים עם מחלות רקע כרוניות או אסטמה הרגישה לטיפול באספירין. תופעות לוואי חמורות: דימומים וכיבים במערכת העיכול, צבירת נוזלים בגוף, עלייה בלחץ דם, כשל כלייתי, אירועים לבביים. רצוי להימנע מצריכת אלכוהול ועישון ומשימוש במקביל בסטרואידים ובמדללי דם. ידע נוסף בלינק: http://www.pain.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%90%D7%91/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99/ ליאת

כאבי בטן קלים יכולים לעתים ללוות הזרעה, בגלל חומרים מסוג פרוסטגלנדינים שמצויים בזרמה.

כאבי בטן קלים יכולים לעתים ללוות הזרעה, בגלל חומרים מסוג פרוסטגלנדינים שמצויים בזרמה

כאבי בטן קלים יכולים לעתים ללוות קיום יחסי מין, בגלל חומרים מסוג פרוסטגלנדינים שמצויים בזרמה. זה לא פוגע בסיכויי ההשתרשות של העובר. מותר לקיים יחסי מין אחרי החזרה.

יתכן ושניהם. אולי הזרע הכיל הפעם לאחר השטיפה יותר "פרוסטגלנדינים" חומרים שמקורם בבלוטת הערמונית (פרוסטטה).

חרצית ריחנית היא אחת מצמחי המרפא שעוזרים לנושא. ראשית יש צורך לקחת אותה לתקופה של לפחות חודשיים רצוף במינון של1-2 ובזמן התקף להגדיל מינונים עד 4 ביום. לאחר שישנו שיפור אז מורידים בהדרגה ומשתמשים עפ"י צורך או להבדיל נשארים במינון מניעתי של 1 עם הפסקות של שבועיים כל 3 חודשים.

שירי, אכן שאלה מצויינת פנטאזה (מזאלמין) היא סליצילאט כמו גם האספירין, והיא מעקבת אנזים שנקרא COX שלו - לאנזים - תפקידים רבים. בעצם, יש לפחות 2 אנזימי COX שונים בגוף; האחד - COX1 - מייצר פרוסטוגלנדינים שאחראים ליצירה והתחדשות רירית המעי; נקרא לו "ה-COX הטוב" השני - COX2 - מייצר פרוסטוגלנדינים ש"מזינים" תהליכים דלקתיים (מרחיבים כלי דם על מנת לאפשר לתאי דלקת להגיע ביתר קלות לאתר המודלק, גורמים ליצירת מולקולות דלקתיות נוספות וכו'). הוא ה-COXהרע נשמע מבלבל משהו אך ה-COXs האלה פועלים באתרים שונים בתא וברקמה ולכן לאותם הפרוסטוגלנדינים - במקומות שונים ובסיטואציות שונות - השפעות שונות ולעתים אף הפוכות. פנטאזה, רפאסל, אסאקול הן תרופות שכלל לא נספגות מהמעי מגס; החומר הפעיל (מזאלמין) משתחרר מהכדורים (או גרנולות) ופועל מקומית - יוצר "שכבה" דקה המצפה את המעי הניזוק ועוזרת בריפוי הכיבים אספירין ומשככי הכאבים מסוג NSAIDS - נספגים, ופועלים סיסטמית; הם מעקבים את ה-COX2 הדלקתי אך גם את ה-COX1 ה"תחזוקתי" ולכן עוזרים "לכבות" דלקת בכל אתר בגוף (כאבי ראש, מפרקים, כאבי מחזור) אך גורמים נזק למעי וקיבה. שימוש בהם אינו רצוי (שלא לומר - אסור) בחולי מחלת מעי דלקתית