תוצאות חיפוש עבור פנטולאמין

שלום לך עמוס, מה שתארת הוא אחת מתופעות הלוואי הכי מוכרת בקבוצת "חוסמי אלפא" שהן תרופות הניתנות לגברים שסובלים מהפרעות במתן השתן, בעיקר על רקע של הגדלת הערמונית. אולם- הערמונית שלך ספציפית אינה נחשבת "גדולה" ע"פ הUS שציטטת מדובר בערמונית בגודל תקין לחלוטין לגילך- 33 סמ"ק. למעשה התרופה שניתנה לך מטרתה לשפר את זרימת השתן ולא להקטין את הערמונית, ואצלך כמובן אין צורך בהקטנתה. צדק האורולוג - המינון היעיל לטיפול בקסטראל הוא 10 מג' ואין מה לעשות, יש אנשים שסובלים מתופעות לוואי כמו שציינת, לצד כאלה שאין להם שום הפרעה. ניתן לנסות מינון נמוך של 5 מג' אך זו לא הרמה הטיפולית המומלצת. אומניק 0.4 הוא כדור מאותה משפחה, אך לרוב נסבל יותר אצל אנשים שסבלו מירידת לחץ דם עם קסטראל ואתה יכול לנסות אותו, אך אם גם הוא יוצר תופעות לוואי משמעותיות פשוט אל תיקח את התרופות האלה. לרוטב התופעות קלות וחולפות תוך מס' ימים אב לאם לא- אל תמשיך. אין תרופה טבעית שהיא "תחליף" לתרופות הרגילות אך ישנן מס' תרופות צמחיות שנמצאו יעילות בטיפול לתופעות של הפרעות בהשתנה אצל גברים עם ערמונית מוגדלת (פרחי צבר, דקל ננסי, ליקופן ועוד). אחת מהן היא "פרמיקסון" שמכילה דקל ננסי, וניתן לקבל אותה במרשם רופא ולנסות אולי היא תעזור לך. הערמונית היא איבר שמצוי בגברים בלבד, ובד"כ גדל ככל שמתבגרים, אבל לא תמיד ולא בכולם. לגודלה של הערמונית אין קשר לרמת ההפרעות או לסיכון לסרטן. כרגע עליך להתמקד בהקלת התסמינים (בלי צורך בהקטנת הערמונית). אם תרופות (מכל סוג) לא עוזרות לך וההפרעות בהשתנה משמעותיות, ובוודאי אם אינך יכול לקחת תרופות בשל תופעות לוואי קשות- אזי ניתוח יהיה הפתרון היעיל אצלך. בגודל כזה של ערמונית הניתוח המומלץ יהיה דרך השופכה(ניתוח סגור). אין צורך להפסיק את הפעילות הגופנית או כל דבר אחר- אם אתה מרגיש טוב.

שלום לך, פרומניקס היא תרופה מקבוצת חוסמי אלפא שמטרתה לשפר את מתן השתן בכך שמרפה את השריר של הסוגר ומאפשר לשתן לצאת בקלות רבה יותר. היא נחשבת מאוד יעילה ובד"כ מאוד בטוחה. עיקר תופעות הלוואי המוכרות שלה- אבל לא כל אחד בהכרח חווה אותן- הן ירידה לחץ הדם (שיכולה להתבטא בתחושת סחרחורת או התעלפות), ו"שפיכה אחורית" - כלומר שיצא פחות זרע בעת שפיכה כי חלקו חוזר אחורה לשלפוחית ולא יוצא קדימה בשופכה כמו בד"כ, היות וצוואר השלפוחית פתוח בשל השפעת התרופה. אין למצב זה שום השפעה על התפקוד המיני(זה לא מפריע לזקפה או לאורגזמה) אבל אם אתה מתכנן ילדים זה עלול להיות בעייתי.. אין שום בעיה לקחת ויאגרה עם הטיפול הנ"ל. בעלון לצרכן בד"כ כתוב שיש להמנע מלקחת אותם ממש יחד אז רצוי שתרווח מס' שעות בין נטילת הפרומניקס לויאגרה.

שלום רב, אם עבר הרבה זמן מאז שנבדקת והתסמינים החריפו יכול להיות שיש זיהום פעיל. כדאיל לחזור ולבצע בדיקות כמו תריבות שתן וזרע וPCR אם יש עדות לזיהום אמיתי בהחלט יש צורך בטיפול אנטיביוטי חוזר. אם לא עברת אולטראסאונד של דרכי התשן כדיא לבצעו כי זה יכול לשלול גם אבנים או ממצאים אחרים שיכולים לגרו לך את התלונות. בכל מקרה אם כל הבדיקות שלך תקינות, ניתן לקחת נוגדי כאב ודלקת כמו נורופן או אדוויל, להמנע מגריינים כמו שוקולד, קפאין, אךכוהול, ולהתייעץ עם אורולוג לאחר בדיקה- לגבי טיפול תרופתי (במרשם) להקלת התסמינים כמו חוסמי אלפא או פרמיקסון

שלום רב, שתי התרופות הנ"ל הן מקבוצת חוסמי אלפא- מטרתן לשפר את זרימת השתן בכך שמרפות את שריר הסוגר. בעיקרון שתיהן מאוד יעילות ובעלות פרופלי בטיחותי גבוה ומיעוט תופעות לוואי.קסטראל מכילה אלפוזוסין ואומניק אוקס- טמסולוסין HCL - הן מיוצרות ע"י חברות שונות.יש כאלה שמגיבים טוב יותר לאחת ואחרים לאחרת.

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

שלום רב, אכן התמונה שאת מתאר יכולה להתאים לדלקת כרונית בערמונית או לדלקת אשכים. אם לא נבדקת בצורה מסודרת אצל אורולוג כדאי מאוד להבדק ולא לטפל לבד. חשוב לשלוח בדיקות שתן כללית ותרבית, שתן PCR למחלות מין (STD) ואולי גם תרבית זרע. אם יש אודם ונפיחות באשכים צריך לעבור US אשכים כולל דופלר. אם עיקר הכאב הוא לאחר שפיכה ובאיזור הפרינאום זה אכן מכוון לדלקת בערמונית, ואזי אפשר גם לבצע תרבית 4 כוסות דרך מרפאות חוץ בבתי החולים. בכל מקרה אכן המנעות ממגע מיני לתקופה מסויימת יכולה להקל. אתה צריך להבין שברוב המקרים של דלקות ערמונית כרוניות לא ניתן למצוא את החיידק ולרוב הן פשוט דלקות שאינן זיהומיות (INFLAMMATION ולא INFECTION. ) מה שחשוב כעת הוא להתמקד בלעשות מה שאתה יכול כדי למנוע כאבים ולהקל עליך וזה אומר- להוריד משמעותית את ה STRESS בו אתה נמצא- זה מאוד משפיע. להמנע מקפאין לסוגיו(גם לא בתה, קולה, שוקולד), להמנע מאלכוהול ועישון. להקפיד על שתית מים מרובה, נוגדי כאבים ודלקת כמו נורופן או אדוויל, ומנוחה. אם במי מהתרביות יצמח חידיק אפשר לתת לך אנטיביוטיקה בהתאם. אם ב US יש ממצאים של דלקת באשכים- כנ"ל אם הכל תקין- אין הרבה מה לעשות חוץ ממניעת גירוי לכאב כפי שציינתי.

יעקב שלום רב, יוהימבין זהו חומר פעיל מסוג חוסם אלפא 2 המופק כתמצית מעץ היוהימבין שבאפריקה. החומר נחשב חזק יחסית ולכן חשוב להיוועץ במומחה לצמחי מרפא לפני השימוש בצמח בכדי למנוע תופעות לוואי, כמו אלו שאתה מציין. לא לכל אחד הצמח מתאים ויש לשים לב בעיקר באלו הסובלים מבעיות בכליות(אי ספיקה), אולקוס וחומציות יתר בקיבה, דיכאון ובעיות לב מכל סוג שהוא. הייתי ממליץ לך להפסיק לקחת את הצמח בכדי למנוע תופעות לוואי נוספות. תופעות לוואי הדורשות יעוץ רוקחי/נטורופטי הן: לחץ דם גבוה, כאבי ראש עזים, דופק מואץ, רעד, מתח ושינויים בהתנהגות. גם לצמחי מרפא ייתכנו תופעות לוואי ולכן חשוב תמיד לפני השימוש בצמחים להיוועץ במומחה לצמחי מרפא, כיוון שישנן אינטראקציות בין צמחי לתרופות ובין צמחים לצמחים. אני תמיד ממליץ להגיע ליעוץ נטורופטי בקליניקה בכדי לתקן את תופעות הלוואי ולהתאים לך טיפול טבעי על בסיס צמחי מרפא המתאים לך באופן אישי וללא כל תופעות לוואי. שבוע טוב ובריא, אילן ללבניקוב - רוקח ונטורופט מומחה. מנהל המרכז לרוקחות אלטרנטיבית. 0528077713

המצב שאתה מתאר נקרא לעיתים "אנאג'קולציה" – כלומר היעדר פליטה בזמן אורגזמה – ויכול לנבוע ממגוון גורמים. לגביך נותר לי רק לנחש, כי אפילו את גילך איני יודע. בגיל ההתבגרות זו תופעה נפוצה, לדוגמה... בין הסיבות האפשריות: שימוש בתרופות (כמו נוגדי דיכאון, חוסמי אלפא), מחלות נוירולוגיות או סוכרת, פגיעה עצבית, ניתוחים באזור האגן או הערמונית. לעיתים גם סיבות פסיכולוגיות או הרגלי אוננות מסוימים. חשוב לפנות לרופא/ה לבדיקה ראשונית, ובהתאם ייתכן שתופנה גם להמשך בירור הורמונלי או נוירולוגי. יש טיפולים אפשריים בהתאם לגורם – החל משינוי תרופות (אם רלוונטי), דרך פיזיותרפיה לרצפת האגן, ועד טיפול מיני רגשי במידה ויש מרכיב של מתח או דפוס התנהגותי נרכש.

שלום. דואודרט היא תרופה חדשה יחסית שמשלבת חוסמי אלפא (תרופות שמשפרות את זרימת השתן, כמו אלפו-קל, טמסולין ודומיהן) ואובדרט (שמקטינה את הערמונית). לאור זאת אתה יכול להפסיק את הטיפול באלפו-קל ולקחת רק דואודרט. הרופא המטפל שלך היה אמור להסביר לך זאת.

שלום לך מיכאל. ראשית ככל שאתה מתבגר כך גם הערמונית גדלה וזה לא מפתיע שהיא גדולה יתר כעת מאשר בשנה שעברה. כן חשוב שלא תהיה לך שארית כזו גדולה כי זה עדוי להשפיע לרעה על הכליות. לידיעתך קדקס, אלפו-קל, קסטראל, אומניק ודומיהן- כולן תרופות מאותה משפחה- חוסמי אלפא, שתפקידן לשפר את זרימת השתן. נהוג להחליף בין התרופות אם אחת לא מועילה כי לעיתים יש השפעה שונה לתרופות שונות. קדקס נחשבת תרופה ותיקה, מהדור הישן, ואלפא-קל או טמסולין,לתרופות חדשות יותר. עיקר ההבדלים בינהם הוא בתופעות הלוואי . בכל מקרה מומלץ דווקא ל א ליטול קדקס עם אלפו-קל ביחד כי זה למעשה כמו נטילת תרופה במינון כפול , ועשוי ליצור תופעות לוואי. אין שום בעיה ליטול קדקס או אלפו-קל עם פרמיקסון, שהיא תרופה צמחית. יכול להיות שאם אתה נוטל רק כמוסת פרמיקסון אחת ביום זה לא מספיק ולכן כדאי לנסות שתיים (160 מגX2 ביום). אם כל הניסיונות התרופתיים לא עוזרים ואתה עדיין לא מרוקן טוב ויש שארית גדולה כדאי לשוחח עם האורולוג שלך ולשקול ניתוח להסרת הערמונית.

שלום עמי, תופעה זו מוכרת מאוד במי שנוטל חוסמי אלפא- תרופות שאחראיות להרפיית שריר הסוגר של השלפוחית ובכך משפרות את ההשתנה, ופשוט מה שקורה הוא שיש לך "שפיכה אחורית" RETROGRADE EJECULATION- שחלק מהזרע חוזר אחורה לשלפוחית בעת השפיכה (מה שלא היה קורה לו שריר הסוגר היה מכווץ, וכאמור הוא רפוי בשל התרופה). אין למצב זה שום משמעות למעט העובדה שיקשה עליך להביא ילדים לעולם. זה לא פוגם בתפקוד המיני או בתחושת האורגזמה. פשוט היא תקרה "על ריק". ניתן לנסות טיפול בתרופה מאותה משפחה שאולי עושה פחות את התופעה הזו, כל אחר מגיב אחרת.

דורון שלום רב, התלונות שאתה מתאר הן לצערי חלק מוכר מתהליך ההחלמה לאחר הטיפול שעברת. אין טווח זמנים מדוייק להחלמה לאחר קרינה או ניתוח, היות וכל אדם מחלים בקצב אחר אבל הממוצע המקובל הוא עד 3 חודשים, ואתה עדיין בטווח זה. צריך לזכור במקרה שלך שעברת גם קרינה וגם ניתוח לאותו איזור כך שכנראה אצלך הסבל כפול ואולי גם זמן ההחלמה... הייתי ממליצה לך להתייעץ עם האונקולג/אורולוג המטפל שלך לגבי הטבת התסמינים מבחינת נוגדי כאב- אתה יכול לנסות טיפול בנורופן/אדוויל ודומיהם או במשהו חזק יותר. חשוב שתשתה הרבה ותקפיד על ריכוך הצואה כדי להקל על עצמך. אם יש לך ממש קשיים בהתרוקנות אולי תנסה חוסמי אלפא (קסטראל או אומניק) שמרפים את שריר הסוגר ואמורים להקל על ההשתנה. הרבה בריאות.

שלום לך, בד"כ הפרעות השתנה בבחורים צעירים לא נובעות מהגדלת הערמונית. לעיתים זיהום שעבר במערכת יכול להשאיר תחושת אי נעימות לאורך זמן. בעיקרון כעת אם כל הבדיקות שלך תקינות ואין עדות להיצרות בשופכה,מה שחשוב הוא שתמצא דרך להרפות את עצמך בעת התרוקנות כך שלא יהיה לך קושי. לפעמים ניתן לקבל תרופות להקלת הריקון.למשל חוסמי אלפא כמו אומניק או קסטרל.גם תרגול ריקון עם ביופידבק עשוי לעזור. לטרבקולציות עדינות בשלפוחית אין שום משמעות קלינית.

שלום רב, מה שאתה מתאר מבחינת הבידקות שעברת הוא בגדר הנורמה ותקין. לגבי טיפול בהפרעות מתן השתן- חוסמי אלפא, למשל אלפוזוסין- היא התרופה הראשונה לטיפול זה, ואם יש תופעות לוואי, למשל כמו מה שציינת ניתן להחליפה לתכשיר אחר. סיאליס אינה משתייכת לקבוצה זו אך נחשבת יעילה בהטבת מתן השתן באופן די דומה לחוסמי אלפא ואכן כדאי לנסות.

שלום רב, אכן קסטראל יכולה לגרום לגודש באף. קבוצת התרופות לה היא משתייכת- חוסמי אלפא- יכולים לגרום לתופעות אלו. אתה יכול להתייעץ עם האורולוג המטפל שלך להחליף לתרופה אחרת מאותה קבוצה- למשל אומניק/טמסולין ואולי הן יעשו לך פחות תופעות לוואי אך ישאירו את התגובה הטובה על שיפור מתן השתן. במקרים בהם אין הטבה והתופעות לפעמים פשוט צריך להפסיק את התרופה.

שלום רב. פרומניקס היא תרופה מקבוצת "חוסמי אלפא" שמטרתן להרפות את השריר החלק בצוואר השלפוחית ובכך לשפר את זרימת השתן. היא אינה משפיעה על הערמונית. עדיין, יש מצבים בהם שיפור ריקון השתן מביא גם לירידת PSA אבל לא בהכרח.

שלום רב, אלפא-קל אכן עשוי להוריד לחצי דם כתופעת לוואי.זה לרוב קורה אצל מי שכבר נוטל טיפול להורדת לחץ דם. אם סה"כ אתה מרגיש טוב ותסמיני השתן השתפרו, שווה להתייעץ עם הרופא המטפל שלך להפסיק את הטיפול ללחץ דם ולראות איך אתה מתאזן עם אלפא-קל בלבד. אם זה חמור יותר- אולי לנסות אומניק שעשוי להוריד פחות את לחץ הדם. למי שלא מסתדר- פשוט לא נותנים חוסמי אלפא, ואפשר לנסות טיפול צמחי בפרמיקסון או טיפול באבודרט להקטנת הערמונית. אם התרופות לא יעילות או תופעות הלוואי משמעותיות צריך לשקול ניתוח..

שלום אמיר, דלקת כרונית בשופכה או בערמונית יכולה לגרום להפרעות במתן השתן, בלי קשר לגודלה של הערמונית. אם יש תסמינים חסימתיים- כלומר, כביכול משהו מפריע לזרימה תקינה של השתן (ובמקרה של דלקת כרונית, כנראה התכווצות משמעותית של שריר הסוגר, שמפריעה לזרימה תקינה של השתן-) אזי טיפול בחוסמי אלפא כפי שהוצע לך יכול לעזור כי תפקיד התרופות הללו להרפות את הסוגר ובכך לאפשר זרימת שתן תקינה. זה נכון שגברים מבוגרים עם ערמונית מוגדלת עשויים לסבול גם הם מהפרעות בהתרוקנות ולכן נוטלים חוסמי אלפא, אבל התרופה הזו יעילה גם בצעירים, כפי שהסברתי. הבעיה העיקרית עם דלקת כרונית של השופכה והערמונית, היא שאין חוקים חד משמעיים לא בנושא התסמינים ולא בנושא ההקלה עליהם, כך שאצל כל אחר זה יכול להתבטא אחרת ולהגיב אחרת לטיפול. יש מקרים שפעילות גופנית עוזרת להקל על התסמינים אך לעיתים עשוייה להחמיר- תראה מה שמתאים לך ולפי זה לבצע אותה. לגבי פרמיקסון- זוהי תרופה טבעית שמכילה מיצוי של דקל ננסי במינון גבוה ואין בעיה לשלב אותה ביחד עם חוסמי אלפא. יש הטוענים שלתרופה זו גם פעילות נוגדת דלקת (אנטי-אינפלמטורית) ולכן היא עשויה לעזור בהקלה בתסמינים.

שלום לך יצחק. קדקס היא תרופה ותיקה ממשפחת חוסמי- אלפא, שניתנת בשתי התוויות- האחת, להורדת לחצי דם, והשניה, לשיפור זרימת השתן. היא עובדת ע"י חסימת רצפטורים בכלי הדם ובשריר החלק בצוואר השלפוחית- ובכך עשויה להוריד את לחץ הדם, ולשפר את זרימת השתן. אני מניחה שהרופאה ניסתה לטפל בשתי בעיות בו זמנית, ושקלה את הצורך לשפר לך את זרימת השתן היות וסבלת מדלקת. אם יש לך תופעות לוואי כמו סחרחורת או הרגשה רעה טוב עשית שהפסקת את הטיפול. אם אין לך הפרעות בהשתנה אין צורך בהמשלך נטילת תרופות, אך אם אתה מתקשה, ישנן תרופות יותר סלקטיביות לערמונית ולשלפוחית, מאותה קבוצה, כמו קסטראל או אומניק/טמסולין, שיכולות לעשות את אותה פעולה בפחות תופעות לוואי. כמובן שעליך לקבל תרופות אלו במרשם.

שלום לך איש, התופעה שאתה מתאר היא תופעה מוכרת ביותר במי שנוטל תרופות מסוג חוסמי-אלפא, במקרה שלך- דיבנילין- לטיפול בהפרעות מתן שתן בשל הגדלה שפירה של הערמונית. העדר שפיכה או מיעוטה קורה בשל "שפיכה אחורית" (RETROGRADE EJECULATION) הקורית בשל הרפיית שריר הסוגר שנגרמת ע"י התרופה- כדי לפתוח אותו ובכך לשפר את ריקון השתן. באופן רגיל בעת שפיכה כדי שנוזל הזרע יפלט קדימה, הסוגר שומר את צוואר השלפוחית סגור, אך בעת שימוש בתרופות אלה, הסוגר נשאר פתוח גם בעת שפיכה ולכן הזרע "חוזר" אחורה אל השלפוחית ומופרש בהמשך בהשתנה. אצלך יכול להיות גם שבשל שימוש בפרמיקסון, שהיא תרופה צמחית שעשוייה להקטין את נפח הערמונית, גם פעולה זו גורמת להורדת כמות השפיכה. אולם לכל התופעה הזו לא אמורה להיות השפעה על הזקפה או האורגזמה, פשוט היא תקרה ללא שפיכה. אם אתה מתכן ילדים רצוי שתמנע משימוש בתרופות אלה. אם לא והן עוזרות, אין שום משמעות להעדר השפיכה. לגבי ירידה בחוזק הזקפה- לכך יש פתרונות רבים וכדאי שתפנה לרופא- ניתן ליטול תרופות מסוג חוסמי PDE5 כמו ויאגרה/סיאליס/לויטרה או לקבל טיפולים נוספים כגון שימוש במכשיר ואקום, הזרקות לפין וכדומה. היתי ממליצה לך גם לבדוק רמות טסטוסטרון בדם לוודא שלא חסר בהורמון זה הוא המקור להפרעות הזקפה- ואם כן, נתן לקבל תוסף ולשפר את המצב. אנא פנה לאורולוג להבדק ולקבל טיפול מתאים.

דורון שלום. אצירת שתן מיד לאחר ניתוח כריתת ערמונית היא מצב מוכר ולעיתים הסיבה לכך היא כאב, קריש דם שמפריע או שארית קטנה של רקמת ערמונית ( שאם ממשיכה להפריע להתרוקנות מחייבת בדיקת ציסטוקופיה והסרה חוזרת). במקרים אחרים מדובר בדלקת זיהומית או בצקת מקומית בעקבות הניתוח, שלרוב חולפת אחרי טיפול קצר באנטיביוטיקה. לדבריך אביך נשא קטטר לתקופה ממושכת. האם טרם הכנסת הקטטר היתה גם תקופה ממושכת של הפרעות בהתרוקנות? יכול בהחלט להיות שמעבר לסיבת החסימה של מוצא השלפוחית בערמונית מוגדלת (שהוסרה בניתוח), גם שריר השלפוחית עצמו כבר "התעייף" ואינו מסוגל לתפקד באופן תקין, ולכן ההתרוקנות גם לאחר הניתוח היא בעיתית. בכל מקרה רצוי להמתין מס' חודשים ולעקוב אחרי מתן השתן, ואם ההפרעות אינן מסתדרות באמצעים שמרניים כגון ריקון קצוב לפי שעון, המנעות מהתאפקות יתרה, וטיפול בתרופות שמקלות על פתיחת הסוגר כגון חוסמי אלפא ("אומניק"/"קסטראל" ודומיהם)-מומלץ לחזור לרופא לבדיקת שארית באולטראסאונד וציסטוקופיה. במקרים בהם אין עדות לחסימה והצוואר "פתוח", אולם כיס השתן אינו מתרוקן יש צורך לשקול ביצוע צינתור לסרוגין של כיס השתן לצורך התרוקנות, או להשאיר קטטר.

שלום רב, ישנן מספר אופציות להקלת תסמיני הנוקטוריה (השתנה לילית) ממנה אתה סובל: ראשית- להמנע משתיה מרובה בשעות הערב והלילה, בעיקר של קפאין (קפה/תה/קולה) ואלכוהול. שנית- להתרוקן היטב היטב לפני שהולכים לישון. שלישית- מס' אופציות תרופתיות עומדות בפניך: 1. תרופות ממשפחת "חוסמי-אלפא" כגון אומניק/אומניק-אוקאס/קסטראל-מקלות את מעבר השתן בעזרת הרפיית השריר בצואר השלפוחית. 2. תרופות "אנטיכולינרגיות" כגון דטרוסיטול/וסיקייר/ אורגנין(צמחית)- שמקלות את ההתכווצויות הבלתי רצוניות בתוך השלפוחית ובכך מורידות את תחושת הצורך להתרוקן כל הזמן. 3. תרופה בשם מינירין- שהיא למעשה הורמון נוגד השתנה סינטטי, שלרוב מופרש באופן טבעי ומונע את שיתון היתר בשעות השינה, אך אולי חסר אצלך וזה יכול לעזור. כדי להחליט מה הכי מתאים לך רצוי שתמלא "יומן השתנה": מה וכמה אתה שותה, ומתי וכמה היתה התרוקנות,במהלך 24 שעות, למשך 3 ימים ברציפות- כדי לקבל מידע על הרגליך ופעולות הגוף. חלק מהתרופות האלה לא ניתן לתת לאנשים מעל גיל 65 (מינירין), אבל בד"כ את כל התרופות ניתן לשלב בנסיון להקל עליך את התסמינים. בשורה תחתונה, לעיתים עד 6 חודשים אחרי הניתוח יש עדיין הפרעות, והכל גם יכול לעבור מעצמו לבסוף..בכל מקרה כדאי להתייעץ עם האורולוג שלך ולברר אם יש צורך בהשלמת בירור נוסף כגון בדיקת סונר לשארית שתן, ציסטוקופיה, וכדומה, אם המצב מחמיר.

יוסי שלום, אנא ראה תשובות קודמות לשאלות כאן בפורום לגבי אופציות ניתוחיות לטיפול בהגלדה שפירה של הערמונית. בקצרה: אם יש תלונות של הפרעות בהשתנה על רקע "חסימת" מוצא שופכה בשל ערמונית מוגדלת הדרך השמרנית תהיה טיפול תרופתי שיקל על ההשתנה עם חוסמי אלפא כגון קסטראל /אומניק ודומיהם הגורמים להרפיית השריר בצוואר השלפוחית ובכך לריקון טוב יותר, ובשלוב עם אבודרט- המקטין את הערמונית. אם התרופות אינן עוזרות, מומלץ טיפול ניתוחי- בהתאם לגודלה של הערמונית: לערמונית קטנה בינונית- מומלץ ניתוח "סגור" בכריתה דרך השופכה, ולערמונית גדולה- ניתוח פתוח דרך חתך בבטן. חלק מהניתוחים הסוגרים נעשים באמצעות "לייזר" ואחרים בחיתוך חשמלי.הצלחה דומה לשני הסוגים (פתוח או סגור). לרוב לא תהיה שפיכה לאחר הניתוחים האלה היות והערמונית מוסרת (והיא מקור נוזל הזרע). זה לא אומר שתהיה הפרעה בזקפה או בתחושת האורגזמה, ולא אמורים לפגוע בעצבי הזקפה בניתוחים אלה. חשוב לזכור שמי שהיו לו הפרעות בתפקוד מיני לפני הניתוח עשוי להמשיך לסבול מהן או לסבול החמרה בתפקוד המיני לאחר הניתוח. לאנשים ללא הפרעות כאלה ובידי מנתח טוב- הסיכוי לפגיעה נמוך מאוד.

Sglt2i מורידים מעט לחץ דם אבל לא נמנים על טיפול פורמלי בלחץ דם. הם לא יועילו לאיזון לחץ דם של 180/90 שהוא לא מאוזן בעליל. כדאי לאזן את לחץ הדם טוב יותר. גש לרופא/ת משפחה