עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
רפואת עיניים: לנגב לך את הדמעות?
ירידה בייצור הדמעות גורמת לגירויים בעיניים ולירידה בראייה....
משככי כאב: פארצטמול
מהו הפארצטמול ואילו תכשירים נמנים על משפחתו (אקמול דקסמול)?...
רפואת שיניים בגיל השלישי
כיום, פה חסר שיניים אינו קביל בשום גיל. טכנולוגיות דנטליות...
שלום אלה, אני מציעה שתבקשי הפנייה לרפואה תעסוקתית עוד לפני חזרה לעבודה, כדי שיעריכו את יכולתך או מגבלותייך. עד כמה שידוע לי אין הקלות מוסכמות לגבי עבודה, אבל מהמסמך המצורף לעיל תוכלי לראות שיש הרבה המלצות לזהירות כדי למנוע התפתחות לימפאדמה. ההמלצות תורגמו ממסמך של אירגון הפיזיותרפיה האמריקאי. עם זאת,יש היום מחקרים לגבי פעילות גופנית המאמצת את היד כולל חתירה בסירות והרמת משקל בהדרגה גם לנשים עם לימפאדמה, אבל זו פעילות מבוקרת ולא עבודה של הרמת משא לא מבוקר. 20 כללים למניעת נפיחות בגפה עליונה על רקע לימפטי מי בסיכון? אנשים בסיכון לקבלת בצקת לימפטית הינם אנשים שעברו ניתוח כריתת שד מלאה או חלקית, עם הוצאת קשרי לימפה בבית השחי ולעתים קרובות, הקרנות. הנפיחות עלולה להופיע מיד לאחר הניתוח או חודשים ושנים לאחריו. בעזרת הסברה וטיפול לשמירה על הגפה, ניתן למנוע או להפחית את הנפיחות. כללים: 1. לא להתעלם מנפיחות שמופיעה בזרוע, אמה, אצבעות או קיר בית החזה. 2. לא לאפשר הזרקה או לקיחת דם מהיד בצד המנותח. 3. לחץ דם יש למדוד ביד השניה. 4. יש לשמור על נקיון הגפה. להשתמש בקרם גוף (רצוי עם PH 5.5 ( , לאחר רחצה כדי למנוע יובש ופגיעה בעור. יש לנגב את הגפה בעדינות אך ביסודיות, ביחוד בין האצבעות. ניגוב וסיבון היד בזמן הרחצה תמיד מכיוון האצבעות לכיוון אחורי הזרוע והכתף. 5. יש להמנע מלהפעיל את היד בתנועות חזקות נגד התנגדות כמו שפשוף, דחיפה ומשיכה. 6. יש להמנע מנשיאת משקל כבד ביד. לא לשאת תיק כבד עם רצועה על הכתף. 7. לא לענוד תכשיטים לוחצים על היד. 8. יש להמנע מטמפרטורות קיצוניות בהדחת כלים, רחצה או אמבטיה. לא להכנס למרחצאות חמות. 9. יש להמנע מחשיפת הגפה וכל הגוף לשמש. 10.יש להשמר מכל סוג של חבלה: חתכים, כוויות, פגיעות ספורט, עקיצות, שריטות חתול. אם יש חבלה למרוח מיד משחה אנטיביוטית על המקום הפגוע. 11.יש להשתמש בכפפות גומי בעבודות הבית, גינה או כל פעילות העלולה לגרום לפציעה. 12.יש להזהר בנטילת צפורנים וכן יש להזהיר את המניקוריסטית. 13. חשוב לתרגל את הגפה ולשמור על טווח תנועה מלא בכתף (לצלקות ניתוחיות יש נטיה להתקצרות) אך אין לעייף אותה. אם נגרמים אי נוחות או כאב יש לנוח בשכיבה עם יד מורמת. תירגול מומלץ: הליכה, שחיה, אירוביקה או התעמלות קלה, רכיבת אופנים,יוגה קלה. 14. בטיסה יש לחבוש שרוול לחץ או חבישה גם כשאין נפיחות. 15. לאשה עם חזה גדול יש להתאים פרוטזה קלת משקל. לשים לב שלא ייגרם לחץ באיזור הכתפיה, ורצוי לשים ריפוד מתחתיה. יש להקפיד שהחזיה לא תהיה הדוקה מדי וכן להמנע מחישוקי מתכת. 16. יש להשתמש במכונת גילוח חשמלית (ללא סכיני גילוח) לגילוח בית השחי או משחה להסרת שיער. לשמור על נקיון המכונה. רצוי להשתמש בדאודורנט ללא אלומיניום. 17. כאשר יש נפיחות, יש ללבוש שרוול לחץ כל שעות היום, ובלילה לחבוש עם תחבושת. כל 6 חדשים בקירוב, רצוי להחליף שרוול. שרוול רופף מראה על התיישנות השרוול או על ירידה בנפח הגפה. 18. במקרה של הופעת פריחה, שלפוחיות,אדמומית, עליה בחום הגפה יש לפנות מיד לרופא. כל דלקת עלולה לגרום או להחמיר את הנפיחות. 19. רצוי לשמור על משקל גוף מתאים לפי מבנה הגוף. דיאטה צריכה להכיל חלבונים למרות שהנוזל הלימפטי מכיל עודף של חלבונים. עוף, דג, טופו אילו חלבונים קלים לעיכול ומומלצים. 20. יש להמנע מעישון ושתית אלכוהול. חשוב לזכור שמירה על הכללים עשויה למנוע/לדחות הופעת נפיחות. טיפול בנפיחות שנוצרה, מאפשר שליטה על המצב. בהצלחה, ניצה שטייניץ, פיזיותרפיסטית לימפטית תורגם מפרוספקט של NATIONAL LYMPHEDEMA NETWORK, U.S.A בברכה, ניצה
מכיון שמחלת הפה והטלפיים בבני אדם הינה בד"כ מחלת ילדים, קיים סיכוי סביר מאד שעברת את המחלה בילדות ואת מחוסנת אליה (גם אם את לא זוכרת). בילדים זו בד"כ מחלה די סוערת עם פגיעה בתיאבון (כי הפה כואב), אבל יתכנו גם מקרים קלים. אם אצלך לא מופיעים סימנים כלשהם תוך 3-7 ימים (זמן הדגירה של המחלה), הסיכוי שנדבקת מאד קטן. ככל הידוע לי, אין סכנה בהדבקות בזמן הריון.
ככלל, כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים כאשר תופעה המופיעה בסמיכות לתחילת טיפול או עליית מינון מעלה את הסבירות לקשר סיבתי בין תופעת הלוואי לתכשיר. תופעות לוואי של הופעת פריחה, שלפוחיות עוריות, המלווה לעיתים בגרד הינן תופעות לוואי אפשריות אשר נקשרו לשימוש בויטמין B12 במתן תוך ורידי. לא ידוע על קשר אפשרי בין תופעות לוואי אלו או זיהום פטרייתי המקושר עם נטילת B12 כטבלית מציצה. לא ציינת בפנייתך האם את מטופלת בתרופות נוספות, ובמידה וכן- האם חל שינוי באחת מהן. מומלץ לפנות לרופא להמשך בירור וטיפול מתאים.
רפואת עיניים: לנגב לך את הדמעות?
ירידה בייצור הדמעות גורמת לגירויים בעיניים ולירידה בראייה....
משככי כאב: פארצטמול
מהו הפארצטמול ואילו תכשירים נמנים על משפחתו (אקמול דקסמול)?...
רפואת שיניים בגיל השלישי
כיום, פה חסר שיניים אינו קביל בשום גיל. טכנולוגיות דנטליות...
שלום אלה, אני מציעה שתבקשי הפנייה לרפואה תעסוקתית עוד לפני חזרה לעבודה, כדי שיעריכו את יכולתך או מגבלותייך. עד כמה שידוע לי אין הקלות מוסכמות לגבי עבודה, אבל מהמסמך המצורף לעיל תוכלי לראות שיש הרבה המלצות לזהירות כדי למנוע התפתחות לימפאדמה. ההמלצות תורגמו ממסמך של אירגון הפיזיותרפיה האמריקאי. עם זאת,יש היום מחקרים לגבי פעילות גופנית המאמצת את היד כולל חתירה בסירות והרמת משקל בהדרגה גם לנשים עם לימפאדמה, אבל זו פעילות מבוקרת ולא עבודה של הרמת משא לא מבוקר. 20 כללים למניעת נפיחות בגפה עליונה על רקע לימפטי מי בסיכון? אנשים בסיכון לקבלת בצקת לימפטית הינם אנשים שעברו ניתוח כריתת שד מלאה או חלקית, עם הוצאת קשרי לימפה בבית השחי ולעתים קרובות, הקרנות. הנפיחות עלולה להופיע מיד לאחר הניתוח או חודשים ושנים לאחריו. בעזרת הסברה וטיפול לשמירה על הגפה, ניתן למנוע או להפחית את הנפיחות. כללים: 1. לא להתעלם מנפיחות שמופיעה בזרוע, אמה, אצבעות או קיר בית החזה. 2. לא לאפשר הזרקה או לקיחת דם מהיד בצד המנותח. 3. לחץ דם יש למדוד ביד השניה. 4. יש לשמור על נקיון הגפה. להשתמש בקרם גוף (רצוי עם PH 5.5 ( , לאחר רחצה כדי למנוע יובש ופגיעה בעור. יש לנגב את הגפה בעדינות אך ביסודיות, ביחוד בין האצבעות. ניגוב וסיבון היד בזמן הרחצה תמיד מכיוון האצבעות לכיוון אחורי הזרוע והכתף. 5. יש להמנע מלהפעיל את היד בתנועות חזקות נגד התנגדות כמו שפשוף, דחיפה ומשיכה. 6. יש להמנע מנשיאת משקל כבד ביד. לא לשאת תיק כבד עם רצועה על הכתף. 7. לא לענוד תכשיטים לוחצים על היד. 8. יש להמנע מטמפרטורות קיצוניות בהדחת כלים, רחצה או אמבטיה. לא להכנס למרחצאות חמות. 9. יש להמנע מחשיפת הגפה וכל הגוף לשמש. 10.יש להשמר מכל סוג של חבלה: חתכים, כוויות, פגיעות ספורט, עקיצות, שריטות חתול. אם יש חבלה למרוח מיד משחה אנטיביוטית על המקום הפגוע. 11.יש להשתמש בכפפות גומי בעבודות הבית, גינה או כל פעילות העלולה לגרום לפציעה. 12.יש להזהר בנטילת צפורנים וכן יש להזהיר את המניקוריסטית. 13. חשוב לתרגל את הגפה ולשמור על טווח תנועה מלא בכתף (לצלקות ניתוחיות יש נטיה להתקצרות) אך אין לעייף אותה. אם נגרמים אי נוחות או כאב יש לנוח בשכיבה עם יד מורמת. תירגול מומלץ: הליכה, שחיה, אירוביקה או התעמלות קלה, רכיבת אופנים,יוגה קלה. 14. בטיסה יש לחבוש שרוול לחץ או חבישה גם כשאין נפיחות. 15. לאשה עם חזה גדול יש להתאים פרוטזה קלת משקל. לשים לב שלא ייגרם לחץ באיזור הכתפיה, ורצוי לשים ריפוד מתחתיה. יש להקפיד שהחזיה לא תהיה הדוקה מדי וכן להמנע מחישוקי מתכת. 16. יש להשתמש במכונת גילוח חשמלית (ללא סכיני גילוח) לגילוח בית השחי או משחה להסרת שיער. לשמור על נקיון המכונה. רצוי להשתמש בדאודורנט ללא אלומיניום. 17. כאשר יש נפיחות, יש ללבוש שרוול לחץ כל שעות היום, ובלילה לחבוש עם תחבושת. כל 6 חדשים בקירוב, רצוי להחליף שרוול. שרוול רופף מראה על התיישנות השרוול או על ירידה בנפח הגפה. 18. במקרה של הופעת פריחה, שלפוחיות,אדמומית, עליה בחום הגפה יש לפנות מיד לרופא. כל דלקת עלולה לגרום או להחמיר את הנפיחות. 19. רצוי לשמור על משקל גוף מתאים לפי מבנה הגוף. דיאטה צריכה להכיל חלבונים למרות שהנוזל הלימפטי מכיל עודף של חלבונים. עוף, דג, טופו אילו חלבונים קלים לעיכול ומומלצים. 20. יש להמנע מעישון ושתית אלכוהול. חשוב לזכור שמירה על הכללים עשויה למנוע/לדחות הופעת נפיחות. טיפול בנפיחות שנוצרה, מאפשר שליטה על המצב. בהצלחה, ניצה שטייניץ, פיזיותרפיסטית לימפטית תורגם מפרוספקט של NATIONAL LYMPHEDEMA NETWORK, U.S.A בברכה, ניצה
מכיון שמחלת הפה והטלפיים בבני אדם הינה בד"כ מחלת ילדים, קיים סיכוי סביר מאד שעברת את המחלה בילדות ואת מחוסנת אליה (גם אם את לא זוכרת). בילדים זו בד"כ מחלה די סוערת עם פגיעה בתיאבון (כי הפה כואב), אבל יתכנו גם מקרים קלים. אם אצלך לא מופיעים סימנים כלשהם תוך 3-7 ימים (זמן הדגירה של המחלה), הסיכוי שנדבקת מאד קטן. ככל הידוע לי, אין סכנה בהדבקות בזמן הריון.
ככלל, כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים כאשר תופעה המופיעה בסמיכות לתחילת טיפול או עליית מינון מעלה את הסבירות לקשר סיבתי בין תופעת הלוואי לתכשיר. תופעות לוואי של הופעת פריחה, שלפוחיות עוריות, המלווה לעיתים בגרד הינן תופעות לוואי אפשריות אשר נקשרו לשימוש בויטמין B12 במתן תוך ורידי. לא ידוע על קשר אפשרי בין תופעות לוואי אלו או זיהום פטרייתי המקושר עם נטילת B12 כטבלית מציצה. לא ציינת בפנייתך האם את מטופלת בתרופות נוספות, ובמידה וכן- האם חל שינוי באחת מהן. מומלץ לפנות לרופא להמשך בירור וטיפול מתאים.
באופן כללי אין סכנה אמיתית עבורך או לעובר כתוצאה מחיסוני כיתה א׳ שהבת שלך תקבל. החיסונים המומתים בטוחים לחלוטין מבחינת מגע עם הסביבה. לגבי החיסונים החיים (MMR ואבעבועות רוח), הסיכון להדבקה מקרוב משפחה שקיבל חיסון הוא תיאורטי ונדיר ביותר. ההמלצה הרשמית היא שאין צורך להתרחק מהילד/ה לאחר קבלת החיסון. אם הילדה תפתח פריחה שלפוחיתית לאחר חיסון אבעבועות רוח (נדיר), כדאי להימנע ממגע ישיר עם הפריחה.
היי לעתים קשה להתשתלט על מחלות אוטואימוניות כאלה, מדובר בספקטרום רחב עם מדרגות טיפול רבות, תלוי באבחנה המדויקת ובמחלות הרקע. במידה והוא מאושפז במחלקת עור אני משוכנע שהוא בידיים טובות ומקבל טיפול מיטבי למצבו
הי, אבקש להפנות את כל השאלות לרופא המטפל .. הוא גם ישנה טיפול עם צריך
יקרה, לא סתם אושפזת בבית חולים ועברת בירור רציני בגלל שהמקרה שלך לא פשוט, ובודאי לא מתאים לאבחנה דרך המחשב. נשמע שעושים לך בירור יסודי ותצטרכי סבלנות ומזל שימצאו את הטיפול הכי מתאים. רפואה זה לא מתימטיקה ולפעמים צריך לנסות יותר מאפשרות אחת עד שמצליחים.
זה מסובך... פני לרופא שמטפל בך.. להבהרות ..
שלום, תפרחת שלפוחתית בגיל מבוגר עשויה להיגרם ממחלה אוטואימונית שנקראת בולוס פמפיגואיד. האבחנה דורשת בדיקה פתולוגית. חשוב לפנות לרופא עור מכיוון שסיבוך אפשרי של המחלה הוא זיהום חיידקי, משני לארוזיות. במידה ואכן זאת האבחנה דרוש טיפול בסטרואידים שדורש מרשם מרופא עור. בהצלחה!
בבקשה לפנות לפורום עור
שלום רב.אין בדיקת דם לנוגדנים לבולוס פמפיגואיד,לאבחנה מדוייקת יש צורך בביופסית עור. אפשר לתת טיפול ללא אבחנה בסטרואידים אך במודע שהטיפול הוא ניסיוני.
יש לפנות לרופא עור בהצלחה האבחון נעשה על יד רופא עור ונטילת ביופסיה לפי הצורך החלמה מהירה דר שלום
מראה עיניים של רופא עור יתן אבחנה מוזמנים להמשיך להתייעץ ולהתעדכן בעמוד הפייסבוק שלי : " ד"ר מיכאל ויינפאס רופא מומחה "
1. איני מומחה בתחום. צריך רופא שמכיר התופעה היטב. 2. אצל אדם דמנטי, שמן הסתם מטופל על ידי אדם אחר, חשד לכוויה הינו גם חשד לפגיעה מכוונת ויש לבררו עד הסוף. 3. אבחנה סופית הינה בביופסיית עור.
פמפיגויד זו באמת מחלה של מבוגרים . האם יש סיבה לחשוב שהחולה נכווה ? יש עוד אופציות כמו פשוט שלפוחיות מלחץ ברקמות ירודות של חולה דמנטי וסיעודי למשל . אם הממצא יתפשט ויופיעו נוספים יהיה כמובן צורך להראותו לרופא עור . על סמך שלפוחית אחת בלבד יהיה קשה לקבוע . למיטב ידיעתי - אני לא רופא עור - בדיקות דם לא יסייעו . ייתכן וביופסיות מהממצא יסייעו .
שלום יש להפנות את השאלה לפורום מחלות עור
שלום, פריחה עם גרד עז מאד אופיינית לתגובה אלרגית. כנראה שהיא נחשפת לחומר מסוים שהיא רגישה אליו.
ייתכן ומדובר באורטיקריה הנובעצת מהקור והמים . עליך לפנות לרופא מומחה לבירור וייעוץ לגבי טיפול המתאים למצבך בהצלחה ד"ר קובי שדה מומהח לאלרגיה ואסתמה www.allergynet.co.il
אכן נשמע שמדובר באלרגיה ועליכם לפנות לבדיקה והדרכה לגבי טיפול מונע מתאים
עליה להתייעץ עם הרופא המטפל הכללי שלה ועם רופא העור.
נהפוך הוא - מומלץ מאד שתתחסן.
התיאור קצת יותר מדי כללי. מה שאת מתארת יכול אולי להתאים למה שנקרא הרפס-זוסטר או בעברית - שלבקת חוגרת - במקרה כזה יש כאבים באיזור מסויים של הגוף (אופייני למשל באיזור הגב או החזה או צד בית החזה) ולאחר מכן מופיעה פריחה שלפוחיתית עם אודם סביבה באיזור הכואב. הטיפול הוא בתרופות נגד וירוסים (זובירקס). סטרואידים ניתנים רק כאשר הפריחה היא סביב העיניים או באוזניים. במקביל מקובל לתת משהו נגד כאבים ממקור עצבי - כמו למשל טרגטול. ואם בזה מדובר - אז זה שכיח למדי.
בולוס פמפיגואיד BULLOUS PEMPHIGOID היא מחלת עור כרונית המופיעה בעיקר בקשישים וגורמת לשלפוחיות בעור שמתקלפות ויוצרות פצעים, לעיתים יש גם גרד. במקרים רבים המחלה מופיעה כתגובה של העור לתרופה מסויימת שהחולה לקח כטיפול ליתר לחץ דם או בעיה אחרת ואז רצוי להפסיק את התרופה. האבחנה של המחלה נעשית על ידי הרופא לפי המראה הטיפוסי ולפי ביופסיית עור שלרוב נהוג לקחת. הטיפול במחלה הוא על ידי כדורים של סטרואידים שנקראים פרדניזון. חשוב מאוד להיות במעקב רציף של רופא/ת עור.
אורטיקריה- פריחה שלפוחיתית מגרדת על העור, לרב קשורה בתגובה אלרגית. קנדידה- פטריה ממשפחת השמרים, נפוצה בחלל הפה, בנרתיק ובמערכת העיכול. ד"ר גל
