תוצאות חיפוש עבור פירוק חלבונים

לצד התכונות המקנות לסטרואידים יתרון בטיפול במצבי דלקת (גם בפסוריאזיס יש מצב דמוי דלקת בעור) יש להם תכונות המהוות חסרון. מתברר שבחולי פסוריאזיס המטופלים ממושכות בסטרואידים (בד"כ מדובר על סטרואידים סיסטמיים, אך גם במריחה מקומית לעיתים כאשר מורחים סטרואידים חזקים (כמו דרמובט) על שטחים גדולים או על עור דק ועדין (כמו במפשעה) החדירה עלולה להיות משמעותית, ואז מופיע סיבוך של פסוריאזיס פוסטולארית הידוע על שם מי שתיאר אותו לראשונה - Von Zumbush. מדובר במחלה דלקתית מאוד עם פוסטולות רבות (בועיות מלאות מוגלה) המלווה באירטרודרמיה (אודם עז של כל הגוף), חום סיסטמי גבוה, מצב קטבולי (פירוק חלבונים דרסטי), דלקת פרקים חריפה ועוד. במקרים קיצונים תופעה כזו עלולה להסתיים בנכות או אף לעיתים נדירות במיוחד במוות. התופעה הזו נדירה ביותר כיום לאחר שהמשמעות של טיפול בסטרואידים ידועה. נזקים פחות דרמטיים הם מקומיים ומתבטאים בהפיכת המחלה המקומית ליותר קשה ועמידה לטיפולים עם הזמן, רבאונד - התקלחות מהירה וקשה מייד לאחר הפסקת טיפול בסטרואידים, אטרופיה של העור - העור הופך במקום הטיפול לדק יותר ושקוף, יותר פגיע, מחבלות יותר קלות ושיעור יתר מקומי (נדיר). כיום ברור כי טיפול מקומי בסטרואידים במינונים ובתדירויות מבוקרות הוא בטוח ויעיל. המקומות בהם טיפולים כאלה מוצדקים הם מרפקים, כפות ידיים ורגליים - בהם יש להשתמש בתכשירים חזקים כי החדירה קשה בשל העור העבה. במקומות אלה ניתן גם לטפל טיפולים ממושכים שכן סכנת הנזקים מחדירה או מקומית פחותה בהרבה. בקרקפת עדיף להשתמש בתכשירים על בסיס נוזל בחוזק בינוני בלבד שכן דרך זקיקי השיער יש חדירה מוגברת לעור. בקרקפת כדאי להשתמש לתקופות קצובות עד להשגת שיפור ואז לרדת בתדירות השימוש לתדירות הנמוכה ביותר המחזיקה את הקרקפת במצב נסבל. רצוי לשלב טיפולים עם תכשירי זפת (שמפו אלפוסיל למשל) ולנסות לעבור לטיפות דייבונקס. בגבות הידים ובמפשעה עדיף להשתמש בתכשירים קלים עד בינוניים בחוזקם על בסיס קרם. הטיפולים צריכים להיות קצרים - 10-14 יום ואין לחזור עליהם לעיתים קרובות - לא יותר מפעמיים עד שלוש בשנה. ישנם חריגים מההמלצות הנ"ל והם - אלוקום שהוא סטרואיד מודרני שהמבנה של החומר הפעיל שלו תוכנן כך שלא ייספג סיסטמית - מתפרק מהר בעור ולא חודר לדם, וגם האפקטים המקומיים השליליים מופחתים למרות שהוא נחשב פוטנטי למדי. החריג השני הוא יחסית חדש - והוא הדייבובט. מתברר שהתכשיר המשלב דייבונקס ובטמתזון שהוא סטרואיד מקומי בחוזק בינוני נותן תוצאה העולה על סכום מרכיביו - ז"א המרכיבים של התכשיר המשולב מגבירים את היעילות - האחד של השני ולהיפך כך שהתוצאה עולה על שימוש בכ"א מהמרכיבים בנפרד. בנוסף, במחקר די גדול, נמצא כי התכשיר המשולב אינו גורם לתופעות לוואי האפייניות לסטרואידים מקבילים לו בחוזקם. בעקבות מחקר זה - יש היום נטייה גוברת לעשות שימוש מתמשך בתכשיר זה המניב תוצאות טובות בהרבה מדייבונקס עם או בלי תוספת של סטרואיד אחר.

ניר שלום, לא בהתמחותי, מליץ שתתייעץ עם תזונאי ספורט בנוסף ,לדעתי שווה לבצע בדיקה של חיידקי צואה ( DayTwo ) . בהצלחה אורי

נועם שלום לא הבנתי כל כך את שאלתך ? רעב קיצוני הוא מצטבר כבר אחרי יום צום אדם מרגיש לא טוב. בהמשך יהיה פירוק שומנים ובסוף פירוק חלבונים והרס של הגוף בברכה ובהצלחה טובה בר- שאן

אחת שלום סותרי חומצה יוצרים בעיות רבות מונעים תהליכי ספיגה של מינרלים שונים וגם מאיטים את פירוק החלבונים. את השאלות לגבי כדורים סותרי חומצה את צריכה להתיעץ עם הרופא שלך. אכן ניתן לעזור בתזונה. בברכה ובהצלחה חג פסח שמח טובה בר- שאן

שלום לך שמואל בעל הקושיות, לא ברור לי באיזה מחקרים אתה משתתף באנגליה ולאיזו מטרה. בכל אופן: ADMA (אסימטריק דימתיל ארגינין) הו תוצר ביניים בתאים המתקבל מתהליכי פירוק החלבונים. הוא והחומmה האמינית ארגינין משתתפים ביצירת ה NO (ניטריק אוקסיד) שחשוב ביצירת תהליכי הטרשת בדפנות כלי הדם בגוף בעיקר בלב. בשנות התשעים באנגליה ראו שניתן למדוד את רמת הADMA בפלזמהשעובר מהתאים לפלזמה, ושכנראה עליות הרמות במחלות לב, טרשת, סוכרת וחלק ממחלות הכליה מסמלות מצב מחשיד , ומאז נעשים נסיונות שונים ומשונים להשפיע על הפחתת רמות ADMA מוגברות בדם בתקווה שזה יסייע לטיפול בהפרעות בכלי הדם הגדולים בגוף כמו ללב או למוח. בין הנסיונות היו מחקרים שבו ניתנו רמות מוגברות של ארגינין מתוך תקווה הארגינין יפחות את רמות ה ADMA בחולי בהם הן מגברות אך התוצאות אינן חד משמעותיות והחוקרים חלוקים לכאן ולכאן. תחום הרמות הנורמליות לאדם בריא הן: לגבי ADMA-(במיקרו מול) 0.349-0.361 לגביl-ארגינין (במיקרומול) 40.0-87.8. מכאן שהתוצאות שלך, אם הן ביחידות של מיקרומול מראות עליה של הADMA ורמה נמוכה מהרצוי של ל-ארגינין. תשאל את עורכי המחקר האנגלים שלך מה הם מציעים... בקשר לשאלה על טרג'נטה- עקרונית הפעילות דומה לגאלבוס ו/או ג'נוביה. הבדל הוא שתוצרי הפירוק בגוף של הטרג'נטה מופרשים בגוף דרך המרה ולא דרך הכליות, כך שזוהי התרופה היחידה שניתן לתתן אותה לסוכרתיים עם הפרעה בתפקודי הכליות שלהם. אך רק כטרג'נטה ללא שילוב תוספת של מטפורמין כפי שיש ביוקראס או בג'נואט ה

מעיין שלום ככל שהקטניה מונבטת יותר יש ירידה במעכבי אנזימים לפרוק חלבונים בברכה ובהצלחה טובה בר- שאן

אז למה אתה מרגיש שאת חייב לאכול טונה? נשמע מהשאלה שלך שאתה חושב שאם תאכל חלבונים מייד אחרי האימונים זה יעזור לשרירים שלך "לגדול". אז זה לא מדוייק. אחרי אימון כזה או אחר, אנחנו יכולים לעשות "השלמות" בהתאם לרעב שלנו. יש אנשים שדווקא אחרי אימון, לא מסוגלים לאכול, אבל אחרי שעתיים הם מרגישים רעב גדול שמחייב אותם לאכול. מה קורה עם הרעב שלך? האם את רעב לארוחה אחרי אימון או לא? כדי לחזק שרירים, אנחנו זקוקים לכל אבות המזון. לא רק חלבונים. כמות חומצות האמינו (תוצרי פירוק החלבון) במחזור הדם קבועים. כך שגם אם תאכל חלבונים, אף אחד לא מבטיח לך, שהם לא יופרשו. אחרי אימון, אם אתה רעב, ובזמן שאתה רעב, גם אם שעתיים אחרי, עדיף לאכול ארוחה שכוללת חלבון, שומן ופחמימות. למה? כי אם לא תאכל מספיק פחמימות, הגוף ישתמש בחלבונים כמקור אנרגיה. ואם לא תאכל מספיק שומן, הגוף לא "ישרוף" שומן. תהליך בניית השריר או חיזוק השריר, עובד עם כל אבות המזון ולא רק עם חלבון. אז נתתי לך חומר למחשבה. אם אתה מתעקש לאכול רק חלבון, למרות ההסבר, אז לפחות תאכל את מה שאתה אוהב.

יש אנזימים שלוקחים לפני הארוחה ברפואה הקונבנציונלית בשם פנקראופלו או אנציפלמד ברפואה הטבעית אינזים קל וכיוצא בזה מוזמין אותך לעשות לייק לעמוד הפייסבוק " ד"ר מיכאל ויינפאס- רופא מומחה " וקבלו עצות על תזונה בריאה, צמחי מרפא ורפואה

לילך שלום גזים בעלי ריח רע יכולים להעיד על קושי בעיכול ותסיסה של המזון במעי, לרוב קושי של פירוק חלבונים. נסי לקחת אינזימי עיכול (זים קל) ולראות אם משתפר.כמו כן לא יזיק להוסיף גם פרוביוטיקה. בברכה אביטל

שלום מיכל, לצערי עד היום יש מעט מאוד מחקרים קליניים איכותיים שהבודקים השפעה של תזונה כזו לארוך זמן. בטווח של שנתיים היא נמצאה מועילה אף יותר מדיאטת אחרות לירידה במשקל והלרודת שומנים ותהליכים טרשתיים בכלי הדם. מעבר לכך אין ממש הוכחה לתועלת. מעולם לא נבדק ההשפעה לאורך זמן על תפקודי כבד, כליה, השפעה של דיאטה דלת סיבים יחסית על מערכת העיכול ועוד. דיאטה כזו יכולה להתאים לטווח קצר ולא כאורח חיים לעניות דעתי, אך אין הוכחה לכאן או לכאן. אנחנו כן יודעים שדיאטה זו אינה מומלצת לאנשים עם סוכרת, מחלות כליה וכבד. בברכה,דנה

שלום מיכל, לצערי עד היום יש מעט מאוד מחקרים קליניים איכותיים שהבודקים השפעה של תזונה כזו לארוך זמן. בטווח של שנתיים היא נמצאה מועילה אף יותר מדיאטת אחרות לירידה במשקל והלרודת שומנים ותהליכים טרשתיים בכלי הדם. מעבר לכך אין ממש הוכחה לתועלת. מעולם לא נבדק ההשפעה לאורך זמן על תפקודי כבד, כליה, השפעה של דיאטה דלת סיבים יחסית על מערכת העיכול ועוד. דיאטה כזו יכולה להתאים לטווח קצר ולא כאורח חיים לעניות דעתי, אך אין הוכחה לכאן או לכאן. אנחנו כן יודעים שדיאטה זו אינה מומלצת לאנשים עם סוכרת, מחלות כליה וכבד. בברכה,דנה

1. ייתכן ואתה באימון יתר ולכן תשוש. 2. אכילה לא מבוקרת, במיוחד חלבון, יכולה ליצור עומס יתר על הכליות ויכולה להיות אחראית לעיליתת אוריאה וקריאטנין- תוצרי פירוק חלבונים. 3. גש לרופא המטפל, כי ברשת אפשר להעלות השערות, אבל לא לבדוק אותך ולעקוב אחריך.

1. ייתכן ואתה באימון יתר ולכן תשוש. 2. אכילה לא מבוקרת, במיוחד חלבון, יכולה ליצור עומס יתר על הכליות ויכולה להיות אחראית לעיליתת אוריאה וקריאטנין- תוצרי פירוק חלבונים. 3. גש לרופא המטפל, כי ברשת אפשר להעלות השערות, אבל לא לבדוק אותך ולעקוב אחריך.

שלום רחלי, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. איני יכולה להמליץ על פי בצקות ברגליים. ייתכן וזה הצטברות של מלח ומים בלבד ללא כל קשר למחלתה, אני מניחה שיש לה מחלות רקע נוספות. כמו כן, מחלות אונקולוגיות רבות, כולל לבלב עם גרורות לכבד מעלות פירוק חלבונים, ולא תמיד ניתן להתגבר ע"י תזונה. יהיה יותר קל לטפל אם היינו יודעים מה הבעיה. בכל אופן, עם הסיבה אכן ירידה באלבומין, אז ההמלצה היא העשרה בחלבון בתפריט, שגם במקרה זה איני יודעת כמה היא אוכלת. המלצה בקיצור- בדיקות דם עדכניות ( אפשר להזמין אחות לבית) + ייעוץ דיאטן לאחר קבלת הבדיקות והערכת צריכת המזון של אמך. לאור גילה ומצב מחלתה הייתי נזהרת מאוד מטיפול "יתר" שכן לעיתים הוא רק מזיק. בברכה,דנה

שלום רחלי, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. איני יכולה להמליץ על פי בצקות ברגליים. ייתכן וזה הצטברות של מלח ומים בלבד ללא כל קשר למחלתה, אני מניחה שיש לה מחלות רקע נוספות. כמו כן, מחלות אונקולוגיות רבות, כולל לבלב עם גרורות לכבד מעלות פירוק חלבונים, ולא תמיד ניתן להתגבר ע"י תזונה. יהיה יותר קל לטפל אם היינו יודעים מה הבעיה. בכל אופן, עם הסיבה אכן ירידה באלבומין, אז ההמלצה היא העשרה בחלבון בתפריט, שגם במקרה זה איני יודעת כמה היא אוכלת. המלצה בקיצור- בדיקות דם עדכניות ( אפשר להזמין אחות לבית) + ייעוץ דיאטן לאחר קבלת הבדיקות והערכת צריכת המזון של אמך. לאור גילה ומצב מחלתה הייתי נזהרת מאוד מטיפול "יתר" שכן לעיתים הוא רק מזיק. בברכה,דנה

ניתן להיעזר בקישור הבא http://www.psoriasis.com/ * התשובות בפורום אינן מהוות חוות דעת רפואית או תחליף להתייעצות עם רופא

לא ממש שכיח בדרך כלל האבחנה היא לפי הסימפטומים ונותנים תוספת אנזימים בדמות פנקראופלאט או אנציפלמד פורום גסטרו ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה, גמילה מעישון ורפואה טבעית עמוד פייסבוק : ד"ר מיכאל ויינפאס מוזמנים לעשות לייק אתר www.refoua.co.il

י שלום החלבונים בגופינו מפורקים על ידי כ-500 סוגים בערך של אינזימים הנקראים פרוטאזות. בחסר שלהן בגוף יכולים להיגרם תופעות שנות כמו:חרדות, נדודי שימה, סיכוי לפתח דלקות פרקים,אוסטואופורוזיס,מיעוט סוכר בדם, עצבנות, ירידה בתפקוד מערכת החיסון, עצירות, דלקות חניכיים,לחץ דם גבוה והרשימה עוד ארוכה. אנני בטוחה לגבי בדיקה תשאלי את הרופא המטפל שלך, אבל את יכולה לקחת לפרק זמן אינזימים לעיכול חלבונים ולבדוק אם יש שיפור במצב. פסוריאזיס נגרם מהמון סיבות ומתפרץ בעיקר במצבי עקה (סטרס). אני ממליצה לך בחום לקבל טיפולי מגע (כמו רפלקסולוגיה או עיסוי ארומתרפי) לפחות פעם בשבוע למשך תקופה ולבדוק שוב אפשרות לשיפור במצב. בברכת שנה טובה אביטל

יש סוגים שונים של "פסוריאזיס" תלוי בסוג הפריחה ומאפייניה כמו כן זה חשוב לדעת האם יש תסמינים אחרים הקשורים בעיכול או במזון מלבד בעיית העור. אני הייתי ממליץ בכל מיקרה גם לבדוק רגישות לגלוטן - למרות שמרבית חולי הפסוריאזיס אינם רגישים לגלוטן בהצלחה

שלום, לא ידוע לי על תופעה של "עיכול לקוי של חלבונים" אלא אם כן מדובר באלרגיה. ייתכן ויש קשר בין גורמים אלרגניים לפסוריאזיס, אך אין קשר מובהק. בברכה,דנה

שלום, לא ידוע לי על תופעה של "עיכול לקוי של חלבונים" אלא אם כן מדובר באלרגיה. ייתכן ויש קשר בין גורמים אלרגניים לפסוריאזיס, אך אין קשר מובהק. בברכה,דנה

תפנה לפורום תזונה ("פירוק חלבונים" אינו מחלה של דרכי העיכול) ולפורום מחלות עור (הפסוריאזיס היא בתחום אקספרטיזה שלהם)

הסיבות מרובות והאבחנה רחבה צלוי בסיבה לביצוע הבדיקות משך הזמן שהן חריגות והברור הינו נרחב ביותר. לגבי פרוק חלבונים אנא פנה לפורום תהמתאים

אמוניה היא תוצר פירוק חלבונים בגוף ויכולה לעלות במצבים של שחמת הכבד או מצבים אחרים של פגיעה בתהליכים הכימיים בגוף. אינני יודע מהי הבעיה אצל הדיירת כך שאיני יכול להתייחס לדרכי הטיפול.