תוצאות חיפוש עבור פיסורה

גילי שלום, פרפין וכדור לקסדין לא פועלים מיידית. לוקח להם לפחות 6 שעות עד שמתחילים לפעול. במצב של פיסורה פרפין יכול לעזור בסיכוך היציאות ובהקלה על הכאב. מדובר בשימוש קצר טווח ולא ממושך. תכשירים שפועלים בטווח המיידי הם חוקנים או פתילות גליצרין. הם גורמים לספיגה של מים לאזור ולמיהול וריכוך של היציאות. כדי להמנע ממצבים כאלה שיכולים להחמיר את בעיית הפיסורה, עלייך להגביר את צריכת הסיבים היומית שלך וכן את כמות המים שאת שותה. ליאת

רפי שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים ובטפילים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לעיתים נעזרים גם במשחת דרמקומבין לתקופה מוגבלת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

סיבות אפשריות- מקור בטני שלא מהקיבה/לבלב, סיטי יכול לתת תשובה. חומציות יתר בקיבה משנית לרפלוקס של חומצות שומן. או בעיה פונקציונלית, ולזה יש מספר אופציות לטיפול. ממליץ לפנות להערכה מסודרת אצל רופא גסטרו'.

נעמה שלום, רקטוג'זיק מורחים פעמיים ביום ללא קשר ליציאות, ניגוב או כאב. מומלץ להמשיך את הטיפול ל 6 שבועות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ספיר, האמת שאני לא מכיר שלא רוקחים יותר את המשחה ניפדיפין. אני עדיין רואה מטופלים שמתמשים בניפדיפין. אולי זה תלוי בית מרקחת. אנחנו עדיין רושמים גם מרשמים לניפדיפין ולא נתקלנו בבעיה כמו שאת מתארת. הרבה זמן יש אלטרנטיבות לניפדיפין כמו רקטוגסיק (גם היא אינה מומלצת בהנקה או הריון) אך עדיין הניפדיפין קיים לדעתי.

התיאור בפנייתך קצת מבולבל. בעקבות השלשולים אתה סובל מהתקף של טחור חיצוני שהוא בעצם שטף דם תתעורי באחד מהקפלים. עליך להשתמש במשחה לטחורים ולהמתין בסבלנות להחלמה

יתכן ויש לה עצירות כרונית ו/או פיסורה בפי הטבעת צריך לבדוק אותה בדגש על אזור פי הטבעת והתיעץ עם הרופא שלה על טיפול במרככי צואה ובמקביל לתת לה כלכלה עשירה בסיבים (והרבה עגבניות )

שלום ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, בילויים, וכו'. עד כמחצית מהחולים במחלת קרוהן יכולים לסבול ממעורבות של איזור פי הטבעת במחלה, מצב המכונה מחלת קרוהן פריאנאלית. מעורבות כזו מתבטאת לרוב בזיהומים, אבצסים ופיסטולות באיזור פי הטבעת, אך יכולה לכלול גם בעיות אחרות באיזור פי הטבעת. התאור שאתה מתאר בהחלט יכול להחשיד להיום תהליך זיהומי כגון סינוס או פיסטולה באיזור פי הטבעת, ולמרות ש US לא הדגים זאת, אין מדובר בבדיקה עם דיוק של 100%. מחלת קרוהן אכן קשורה בשכיחות יתר של מעי רגיז, שיכול להתבטא בצורות שונות, אולם פחות שכיח שיתבטא בהפרשה לבנה סמיכה. מומלץ בכל זאת להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת שיתרשם במו עיניו מההפרשה בכדי לודא שאין מדובר בפעילות פריאנאלית של מחלת קרוהן.

שלום עמית פיסורה בתינוקות במרבית המקרים קלה יותר לטיפול ומגיבה היטב לטיפול שמרני. בנוסף למשחה, רצוי אכן לבצע אמבטיות עם מי סבון נעימים, להשתדל להמנע מהחדרה של כל חפץ לפי הטבעת (מד חום, נרות וכו) ובמידה והצואה קשה רצוי לרכך אותה בסירום אוילאק. בברכה

זה אמור היה להתחיל להשתפר בשלב זה. אם אין כל שיפור פנה שוב למנתח לבדיקה.

שלום אסף, מקובל לטפל למשך כ 4-6 שבועות. זה בסדר להכניס מעט בפנים. אמור להיות מוליך עם המשחה שמיועד לעזור לך להזריק החומר פנימה. האנטרולין הינה משחה ספיציפיתת לפיסורה המכילה חומרים אחרים מאשר הפרוקטוגליבנול שמיועד לטחורים. לכן אנטרולין אמור לעזור יותר.

לי שלום רב, מאחר שהמשחות שאת מתארת מיוצרות לרוב בהכנות רוקחיות מקומיות ואין בית חרושת בישראל שמייצא רותן, ההבדל בתחושה בעת המריחה נובע לרוב מסוג החומה או המשחה בה מערבב הרוקח את התרופה. ניפדיפין ו ISDN הן 2 תרופות נפוצות לטיפול בפיסורה. השילוב שלהן פחות בדוק במחינה מדעית. לשיקולך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

הניתוח הוא הטיפול הטוב ביותר לחולים המתאימים. ישנן אלטרנטיבות, אומנם פחות יעילות, למטופלים עם תחלואה גבוהה.

1.זה הגיוני. הסימפטומים לא תמיד מופיעים אחד לאחד כמו שכתוב ברשת... 2. התופעות המתוארות אכן ידועות למשחה זו. זה לא מופיע בכל אחד. אל תשים יותר מידי. ואם אכן יש תופעות לוואי תפסיק את המשחה. אתה לא חייב להשתמש במשחה אבל זה יכול לעזור לריפוי. בהצלחה.

יכול להיות בעיות בלבלב,קיבה,ושט אחר ממליץ לפנות לרופא גסטרואנטרולוג להערכה מסודרת

סמדר שלום, בת כמה את? האם יש מחלות רקע? מחלות "מיוחדות" במשפחה לרבות גידולים למיניהם? תרופות קבועות?

שלום גדי, האם בעקבות הקרון והדלקת במעי יש לך יציאות מרובות? שלשולים? מחלת קרון פעילה ולא מאוזנת יכולה לגרום לתכיפות מוגברת ביציאות, חוסר יכולת להתאפק, שלשולים מרובים, עד כדי בריחת צואה במקרים חמורים. היציאות המרובות הללו ומחלת הקרון יכולים לגרום לפיסורה, וזה יכול להוביל לכאב או תחושת דקירה בפי הטבעת ולדימומים בניגוב. כלומר סופו של דבר הכל קשור בקרון. עלייך להיבדק ע״י רופא הגסטרו שלך ולהעריך האם המחלה מאוזנת? האם אתה מקבל תרופות לקרון? האם צריך להוסיף או לשנות הטיפול כדי לייצב את הדלקת? במקביל להיבדק גם ע״י פרוקטולוג.

יהודה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא ותלונות כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס סמוך לפי הטבעת, פיסורה ועוד. לצערי מתאורך וגם לאחר התבוננות בתמונה איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם יש החמרה בנפיחות או בכאבים או עליית חום שיכולים להחשיד לאבצס מומלץ לפנות לחדר המיון. בכל מקרה אחר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שגית שלום התכשיר מצויין. אין תלות. מתחיל להשפיע בנטילה קבועה תוך יום לערך. אין צורך בשימוש יום יומי. הרצוי - מינימום טיפול והשגת מקסימום אפקט

ליאה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיה רפואית הנקראת פרוטאלגיה פוגקס, בה אופייני כאב לילי עז בפי הטבעת המופיע פתאום, חד כסכין, וחולף לאחר מספר דקות. הסיבה לבעיה זו אינה ידועה אולם התופעה אינה מסוכנת, וניתן לנסות טיפולים שונים (ששיעור ההצלחה שלהם בינוני) אם התופעה פוגעת באיכות החיים במידה ניכרת. עם זאת, ישנה גם אבחנה מבדלת ויתכן כאב מסיבות אחרות כגון פיסורה או הרפיה לקויה של שרירי רצפת האגן, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. באם תחליטי לפנות לבדיקה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, פיסורה בתינוקות הינה מאד נפוצה ואינה דורשת טיפול. לא הייתי משתמש במשחה שאתם שמים. אמבטיות מים וסבון בהחלט מספקות. לא צריך שתהיה עצירות כדי שתהיה פיסורה.זה יחלוף מעצמו ואין צורך להיות מודאג.

שלום, צריך לבדוק את המקום. יש לשלול פיסורה, אבצס או ממצא מקומי אחר וכמובן לשלוח צואה לתרבית ופרזיטים.

קשה לדעת מה סיבת הצריבה. מציע שתפנה לבדיקת רופא בניסיון לאבחן הסיבה ולהתאים טיפול

אין כל נזק מצטבר אבל תרופות אינן סוכריות כידוע ולכן צריך לקחת רק אם רופא המליץ לך ושהוא יהיה עמך בקשר ויבדוק אם התפתחו תופעות לוואי