תוצאות חיפוש עבור פחד ממעליות

שלום כבר כמה שנים יש לי פוביה ממעליות , ולאחרונה גם מכבישים , יותר נכון מאוטובוסים ומשאיות , ומהירות של מכוניות , אשמח לדעת ממה זה נובע ואיך אפשר לטפל בצורה טבעית , תודה ויום טוב

שלום רב, אני מקבל את התרופה ריספרדל 2 מ"ג כחיזוק לתרופה ציפרלקס 20 מ"ג לטיפול בדיכאון עמיד. שאלתי היא האם התרופה ריספרדל יכולה להגביר חרדות? שמתי לב שממתי שהתחלתי לקחת את הריספרדל נהיו לי חרדות (כגון חרדת נהיגה, חרדה ממעליות, ממדרגות נעות וכד') שלא היו לי לפני שהתחלתי את התרופה. האם אכן יש קשר בין התרופה להגברת חרדות? לפני שהתחלתי את התרופה לא סבלתי משום חרדות והם נהיו לי רק ממתי שהתחלתי את התרופה. תודה מראש על ההסבר.

שלום רב, ביתי בת 6.5. ילדה מקסימה, פיקחית ונבונה! החלה כיתה א ועל פי הרשמים מבית הספר - הרשמים הם מאוד מאוד חיוביים הן חברתית והן לימודית. מזה כמה שנים שיש מופע של טיקים שמשתנים מעת לעת ומתקופה לתקופה אבל נראה שהם תמיד שם, בשנים אחרונות. זה יכול להיות מספר טיקים במקביל- משחק עם עיניים, מתיחת כפות ידיים, הרמת כתפיים ומשחק עם הרגליים ומן קולות מוזרים או כחכוך בגרון וגם אנפןף והזזת האף. בתקופות מסוימות כל הטיקים מופיעים יחד ולעיתים רק חלקם ולעיתים יש רגיעה מכולם אבל זה די נדיר... עברנו אבחון רב"ע ונמצא שקיימים קשיים בויסות החושי- תחושתי ומטופלת בריפוי בעיסוק. רגשית אנחנו מוצאים שהיא מתקשה להתמודד עם מצבי תסכול וקושי ונוטה לוותר לעצמה או לא להאמין ביכולותיה, גם בדברים שכבר הצליחה לעשות בעבר באופן עצמאי. כמו כן, היא מתקשה בכניסה למקומות חדשים אבל גם במקומות מוכרים שהם חלק משגרת חייה (לדוגמא- אני מחזירה אותה אחרי טיפול לצהרונית והיא מבקשת שאכנס ולוקח לה כמה רגעים לשחרר לי את היד ולבקש שאלך). בכלל יש תחושה שהיא נבהלת בקלות וחוששת ומודאגת ונלחצת בקלות. אבל גם יודעת לדובב ולעודד את עצמה ויש לא מעט פחדים שהצליחה להתגבר בעזרתנו (לדוגמא פחד ממעליות) אבל גם כאלה פחדים- לעיתים אנחנו שוב רואים מופע של פחד חוזר אבל היא מינורי מבעבר. נתתי את התיאור בדבר האבחון והפחדים כדי להשלים את התמונה... חשוב לי לציין שבנוסף לריפוי בעיסוק אנו מתכננים להתחיל טיפול רגשי בתנועה. אז ככה שאנחנו עם ה'יד על הדופק' אבל מה בנוגע לטיקים? רופאת הילדים בזמנו אמרה לנו שזה מופיע אצל הרבה ילדים ופשוט להתעלם. אבל זה כבר כמה שנים שהטיקים עוד כאן... אשמח לשמוע את דעתכם. בברכה, ראלי

התחתנתי לפי חודשיים. אני ובעלי מכירים 5 שנים ובעלי הוא טיפוס חרדתי. זה משהו שתמיד הפריע לי ומה שבעיקר הפריע לי הוא שיש לו פחד ממעליות וממטוסים ולכן ביקשתי שיילך לפסיכולוג כדי לנסות לטפל במכלול הדברים. משיחה שיזמתי איתו לפני שבוע מסתבר שהוא סובל מocd ברמה גבוהה-תמיד ידעתי שזה קיים אצלו אבל חשבתי שזה ממש בקטנה, ובאותה שיחה הוא סיפר לי דברים שהייתי מאוד מופתעת לשמוע והבנתי שיש לו ממש "בעיה חמורה". הוא אכן הלך במשך כמה חודשים לפסיכולוג, ואכן יש שיפור כלשהו אבל הוא עדין לא מוכן לעלות על מעלית או מטוס ועדין (לטענתו) עושה ריטואלים של טיפוס ocd, החרדה שלו באה לידי ביטוי בהרבה דברים. אני כל הזמן מנסה ללחוץ עליו שינסה להתמודד עם זה ולפתור את זה כי זה יעשה לו ולי את החיים להרבה יותר קלים אבל הוא כל הזמן מתחמק בתירוצים, הוא לא מוכן או רוצה להתמודד עם זה. מאז החתונה אני לא מפסיקה לחשוב על פרידה ממנו בגלל זה, אני כבר לא חושבת שאפשר לעזור לו, יש בי הרבה כעס עליו בגלל זה. בנוסף אני מסתכלת הרבה על ה"חסרונות" שלו והדברים שאני לא אוהבת בו (גם אם הם לא קשורים לחרדה שלו). אני כל הזמן "בוחנת" מה הוא עושה, או לא עושה, ומרגיזים אותי המון דברים בו. אני חושבת שאולי אני זו שצריכה פסיכולוג, אני ממש מיואשת. יזמתי איתו שיחה והסברתי לו שאני כועסת וביקשתי שיעשה כבר משהו ושיוכיח לי שהוא יכול ומסוגל לטפל בזה כי אני לא חושבת שאוכל להמשיך ככה. לא סיפרתי לו שאני "בוחנת" אותו גם באספקטים שלא קשורים לחרדה. כמובן שיש ימים שהכל זורח ופורח ואני מצליחה קצת לשכוח מזה אבל עדין בתגובות שלי ובמחשבות שלי אני כועסת. אני אשמח להכוונה. תודה

בוקר טוב, מגיל מאוד צעיר היו לילד שלי פחדים. הפחדים באו והלכו, אבל כל הזמן התחלפו: פחד מזרים ברחוב, פחד ממעליות, פחד מבריכות, פחד מחרקים, פחד מלהיות לבד, פחד מדם, ולאחרונה פחד שיחטפו אותו. עליי לציין כי לפני כשנתיים הוא היה עד לתאונת דרכים בה נפצע ילד, אשר מייד לאחריה חלה החמרה במצב. בימים אלה הוא פוחד ללכת לבד אפילו לשירותים או להישאר לבד במקלחת. בנוסף יש לילד טיקים, גם הם מתחלפים: כחכוח בגרון, השמעת קולות, ליקוק השפתיים, נגיעה בפה וכו וכו. לפני כשנה הוא נפגש עם פסיכולוגית למשך כחצי שנה שבה היה שקט, אולם עם גמר הטיפול החרדות חזרו ביתר שאת. בינתיים יצרתי קשר עם מרפאת החרדה בשניידר והצטרפנו לרשימת המתנה לטיפול הקבוצתי. הדילמה - הילד חווה גירושין שלי ושל אביו לפני כ-3 שנים וכן מספר לא מבוטל של מעברי דירות. אני ובן זוגי מזה תקופה ארוכה מעוניינים לעבור לגור ביחד בדירה יותר גדולה על מנת לאפשר לילדיו לינה מסודרת בחדר משלהם (נכון לעכשיו כשילדיו מגיעים הם ישנים באותו חדר עם ילדיי). כך שלמעשה כרגע שוב עומד על הפרק מעבר דירה. עליי לציין כי: 1. במסגרת מעבר דירה זה הילד יישאר באותו בי"ס. 2. אי מעבר דירה כאמור יעמיד את הזוגיות שלי בסכנה. השאלה הנשאלת היא האם מעבר דירה בתקופה זו בה הילד מתמודד עם חרדות קשות עשוי להשפיע לרעה עליו ו/או על הטיפול הצפוי לו במרפאת החרדה?

האם זה נכון שגם אם יש לי הפרעה נפשית לא רצינית כמו קנאות מוגזמת או פחד ממעליות המדינה חייבת לתת לי טיפולים אצל פסיכולוג בחינם?

שלום ד"ר, האם היפנוזה יכולה לדעתך לסייע לי להתגבר על מכשולים ועכבות רבות שמונעים ממני ליצור זוגיות או כל מערכת יחסים, וגורמות לי לחיות לבדי? אני בן 32 ומעולם לא הצלחתי למצוא את עצמי בתוך מערכת יחסים זוגית, על אף שיצאתי לדייטים ראשונים רבים, ללא דייטים שניים (אני חושב שבדרך כלל אני זה שלא רציתי בהמשכיות. בחלק מהפעמים כי פשוט חששתי להתקדם). בעברי נולדתי עם מומים בפנים ועברתי כברת דרך ארוכה של ניתוחים ושיקום. עדיין נשארו לי מספר ניתוחים לעבור. בילדותי ובתקופת הצבא המום גרם לי להיות די "מנודה" מהחברה. בטיולי בעולם זה כבר היה מצב שונה, הצלחתי לגלות פתיחות רבה כלפי אנשים שהם בעיקרם לא ישראלים, אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לטייל יותר מחודש בשנה... בעיה נוספת היא שקיעה בבוץ של מעגל הנוחיות... באיזשהו מקום אני מאמין שיש לי יכולות ללמוד אקדמאית, אך אני פשוט תמיד הייתי מלא עכבות בעניין... אולי בגלל שבתקופת בית הספר לא הצלחתי להיות תלמיד טוב ומעולם לא תפסתי את עצמי ככזה. בגיל 32 אני חש משום מה שאני לפני צומת דרכים אחרונה כמעט, שלאחריה כבר לא אוכל להקים משפחה או להשתפר מקצועית. זו תחושה כמובן, אבל היא חזקה מאוד. תחושה של סוף הדרך ואולי קצת ילדותית משהו, כי עדיין 32...

אני מעוניין לדעת האם טיפול היפנוטי יכול לסייע בפוביה מסוג זה ותוך כמה זמן

שלום רב, בתי בת השנה וארבעה חודשים נראית לחוצה בכל פעם שנכנסים איתה למעלית. שמתי לב לכך בחודש האחרון שבו יצא לי להכנס איתה פעמיים למעלית. היא אוחזת בי בחוזקה ועוצרת את נשימתה. בפעם הראשונה שזה קרה חשבתי שזה מקרה חד פעמי והיום התופעה הופיעה שוב. אציין שמעולם לא נתקענו איתה או בלעדיה במעלית. האם יש הסבר לתופעה בגיל צעיר כ"כ וללא טראומות?? והאם יש דרך להרגיע ולטפל בגיל הזה? (כמובן שמעתה אעלה וארד במדרגות ולא אכנס למעליות) תודה מראש,

שמי מיכל בת 44 נ + 4 אני סובלת כבר שנים רבות מקלסטרופוביה היום כאשר הילדים גדלו אני ובעלי רוצים לטוס ולטייל בעולם אולם אני כאן ההווה בעיה ואנני יכולה לטוס מעוניינת בטיפול אם זה אפשרי תודה מראש

שלום רציתי בבקשה להבין נגשתי לבדיקה לפסיכייטר כיוון שחשתי בזמן האחרון מצוקה בזמן שאני נכנסת למקום סגור למשך זמן, ובתשובת היועץ שקיבלתי רשום אבחנה : agorophobia no panic dis האם זה לא סותר את מה שאני ציינתי שאני מרגישה? מה ההסבר למינוח הנ"ל? תודה רבה.

שלום, יש לי שילוב של חרדות רגשות אשם וכיו"ב שמיד אפרט ורציתי לדעת אם יש קשר ביניהם ומה עושים בנידון. בין השאר יש לי פחד ממעליות , מטיסות ממחלות (היפוכונדריה) , ולעיתים מגבהים. עם או בלי קשר יש לי רגשות אשם כי אני גיי , כי לא שרתתי ביחידה קרבית בצה"ל , כי בצעירותי ביצעתי מעשה מגונה בילדה (כשאני בעצמי הייתי נער) וכיום אפילו קירבה או נגיעה בחיתול של האחיין שלי גורמת לי למצוקה ולפחד למרות שאני לא סוטה ולא פדופיל , וכן מבט בנערים שנראים טוב גם כן גורמת לי לרגשות אשם ולחרדות. כאמור - האם יש קשר בין הדברים הנ"ל ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות איתם. תודה

שלום, יש לי שילוב של חרדות רגשות אשם וכיו"ב שמיד אפרט ורציתי לדעת אם יש קשר ביניהם ומה עושים בנידון. בין השאר יש לי פחד ממעליות , מטיסות ממחלות (היפוכונדריה) , ולעיתים מגבהים. עם או בלי קשר יש לי רגשות אשם כי אני גיי , כי לא שרתתי ביחידה קרבית בצה"ל , כי בצעירותי ביצעתי מעשה מגונה בילדה (כשאני בעצמי הייתי נער) וכיום אפילו קירבה או נגיעה בחיתול של האחיין שלי גורמת לי למצוקה ולפחד למרות שאני לא סוטה ולא פדופיל , וכן מבט בנערים שנראים טוב גם כן גורמת לי לרגשות אשם ולחרדות. כאמור - האם יש קשר בין הדברים הנ"ל ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות איתם. תודה

שלום, יש לי שילוב של חרדות רגשות אשם וכיו"ב שמיד אפרט ורציתי לדעת אם יש קשר ביניהם ומה עושים בנידון. בין השאר יש לי פחד ממעליות , מטיסות ממחלות (היפוכונדריה) , ולעיתים מגבהים. עם או בלי קשר יש לי רגשות אשם כי אני גיי , כי לא שרתתי ביחידה קרבית בצה"ל , כי בצעירותי ביצעתי מעשה מגונה בילדה (כשאני בעצמי הייתי נער) וכיום אפילו קירבה לחיתול של האחיין שלי גורמת לי למצוקה ולפחד למרות שאני לא סוטה ולא פדופיל , וכן מבט בנערים שנראים טוב גם כן גורמת לי לרגשות אשם ולחרדות. כאמור - האם יש קשר בין הדברים הנ"ל ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות איתם. תודה

שלום יש לי פחד ממעליות , רצתי לדעת אם יש לך המלצה כלשהי כיצד להתמודד עם זה לעיתים שאין לי ברירה אני עולה במעלית אך זה מלווה ממש בחשש שמא נאי אתקע בפנים ולא יהיה לי אוויר שם. כיצד אתה ממליץ להתמודד עם הבעיה? או האם יש לך איזשהו טיפול מתאים? אודה לתשובתך טל

בתי בת ה-8 פוחדת ממעליות. ברגע שנוסעים ומגיעים למקום חדש היא שואלת אם יש מעלית וצריכם להשתמש בה. תגובתה לעליה במעלית דפיקות לב חזקות היסטריה ובכי. כיצד אני יכולה לעזור ולטפל בה להתגבר?

ד"ר גידי שלום, באחת התשובות שנתת הצעת אפשרות של טיפול התנהגותי האם תוכל לפרט למה הכוונה והאם אתה ממליץ על מטפל מסויים?

שלום 1. יש המון מאכלים שאני לא אוהב לאכול ובחלקם גם לא יכול לגעת , בעיקר ירקות . מה שאני יכול להגיד זה שיש לי או.סי.די ברמה בינונית. האם יש קשר בין הדברים? אני שואל כי אני חושב שיש דמיון בין זה שאני לא יכול לגעת או לאכול מאכלים מסויימים לבין זה שאני לא יכול לגעת בכיור (ocd) . -בלי קשר לתשובה האם אתה יכול לתאר לי כיצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי פותר בעיה כזאת כי כך או כך אני יצטרך להיחשף וזה לא פשוט . 2) אתה יכול בבקשה לפרט לי את ההבדלים בין פחד (שהוא נורמלי) לבין חרדה (לא נורמלי), אם תוכל אז עם דוגמאות יותר בכיוון של פחדים וחרדות יותר בתחום הקיומי והאתגרים שיש במהלך החיים ופחות פחדים מחיות וכדומה. תודה רבה.

שלום, אני מקווה שתוכלו לענות לשאלתי. כיצד אפשר להסביר חרדה ממעליות? עפ"י איזה מודל של לחץ? אינרקציה\גירויים\תגובה?<

שלום . אני בן 17, ואני שם לב שבזמן האחרון שכל פעם שיש בבית מעלית אני מעדיף לעלות ולרדת במדרגות. אפילו 6 - 7 קומות. כשאני בא למעלית משהו שאני לא שולט בו לא נותן לי להכנס לתוכה. האם יש משהו בפרחים שיכול למנוע את ההרגשות האלה ןלהכניס אותי למעלית ? תודה : רובי

אני בת 30 ,גרושה +2 לפני חודשיים לערך חוויתי התקף חרדה בעקבות חנק מסיגריה ,בעקבות זאת חדלתי לעשן כמו כן הייתי תקופה מאוד ארוכה בלחץ נפשי ובהדחקה בעקבות בעיות עם החבר ולחצים עם הבוס בעבודה שדאג לא מעט להוריד לי את כל הבטחון העצמי ו"לקצץ את כנפיי" (בלשון המעטה) בוקר אחד קמתי והרגשתי נורא- דפיקות לב,רעידות,חולשה נוראית,בחילות,חרדה נוראית , הלכתי מאז להרבה רופאים שכמובן שללו כל בעיה בלב או מחלה רפואית אחרת. היטיב להגדיר זאת רופא המשפחה שלי שמכיר אותי מקטנות "גופך דומה לרכב שעובד על טורים גבוהים - צועק לעזרה ולהרגעה". היה ברור לי שהסיבה היא נפשית למרות שבעקיפין התחלתי לפתח פחד מחלות. אני עושה המון תרגילי הרפיה שעוזרים לי המון ונמצאת בקבוצת תמיכה שעוזרת לי "לקלף את השכבות" ולטפל בכל הסיבות לכך. עכשיו המצב הרבה יותר טוב (ללא תרופות )אם כי יש ימים שעדיין הפחדים מופיעים המתח בשיאו ומה שהכי מטריד זו הרגשה של חוסר מציאות והלחץ שאם יקרה לי משהו מה יהיה עם ילדי ?? הסיבה שאני פונה היא מאוד ספציפית - מדוע אני מרגישה זרמים של בהלה ופחד בחזה כל היום ודפיקות לב בבוקר - גם כשאני לא במתח ? האם התופעות הללו הינן רברסיאליות או שכל חיי אאלץ לחשוב איך יעבור היום הבא ? רופא המשפחה המליץ על "סרוקסאט" מאחר שאומנם יש הקלה ייחסית אולם התסמינים הגופניים מאוד מעיקים ומקשים בתפקוד" אודה לך מאוד על תשובתך

הבעיה שלי כבר 13 שנה , תמיד ניסיתי לפתור אותה לבד או לפחות חשבתי שהיא תעבור מעצמה אבל היום אני רואה שתעיתי , קשה לי להסביר את הבעיה אבל אני ינסה אני פוחד פחד לא מובן מכלום ,ותופעות הלווי מהפחד הם גם פחד ממעליות , פחד ממקומות סגורים, פחד מלהיות רחוק מהבית , פחד מלא להצליח בעבודה תופעות הפחד בכול המקרים הם : כמובן פחד הרגשת חנק , כאבי ראש ,חוסר ריכוז מוחלט (אפילו קצת שיככה ) רצון לברוח ,בלבול .ומן הרגשת לחץ בחזה הרגשה כמו שמבהילים אותך פתאום , תופעות אילו גורמים לי לא לעשות הרבה דברים בחיים שלי ,ולהימנע מהרבה דברים כמו למשל: ללכת לים לשחות –התקפת הפחד הרצינית הראשונה שלי בחיים הייתה יום אחד אחרי שהיתי בים , חזרתי הביתה הלכתי לישון שקמתי אתחלתי להרגיש מוזר ,כאילו התייבשתי ,הרגשתי כאילו מין שיכור , כאילו אני לא שולט במחשבה שלי , הוא שכאילו אני בפנים עצמי , ולא יכול להשתחרר ,מי לחץ חזק בראש ,לא רגוע , קושי בנשימה ופחד אדיר בלב לא ידוע , מאז אותו יום אני מת. ואני חדש נולד. לטוס לחול עם חברים לטיול- אני לא יצאתי לטיול כבר הרבה שנים , למשל : מזמינים אותי לטיול אני אומר בסדר ואז, חודש לפני הטיול מתחילים המחשבות הרעות , שבועיים לפני הטיול אני כבר לא נירדם ,מתחיל ללחץ , ומחפש לי דרך מילוט . שבוע לפני הטיול אני כבר רומז לחברי שאני אולי לא יבוא , וממציא כול מני סיבות , יומיים לפני הטיול אני כבר באימה ואז אני מבטל , כמובן לצערי הרב מאוד מי ששואל אז למה את אומר כן בכלל , אז זה מפני ש אני כול הזמן חושב שהפעם אני יתגבר, הפעם אני ילך על זה עד הסוף , ובאמת היו פעמים מעטות מאוד שהצלחתי , והיה 10 אבל הסיפור חוזר על עצמו --אני יודע שהטיול יהיה 10 , אני יודע שאני צריך את החופש (חייב את החופש) , לא הייתי בחופש שנים אני יודע שהטיול יכול אפילו לעזור לי בגדול לבעיה שלי ולהפוך לתרופה , אבל לא משנה מה אני חושב תמיד הפחד מנצח ואני נשאר בבית לבד ,עצוב ,וכואב. ומפסיד את החיים שחולפים ובורחים לי מול העניים בבוז לפחדן בעבודה –ובזמן האחרון תופעות אילו מתחילים להתעורר לי בעבודה , מה שלא קרה לי עד עכשוו , בעצם העבודה הייתה המפלט שלי , , , ופתאום נהייתי לחוץ מאוד מתקלות דחופות מן פחד שהפעם אני לא יפטור את התקלה , כעיקרון אני בעל דרגה גבוה במחלקה שלי , ופתאום זה יכול להשתנות כי תופעות הפחד חודרות גם לשם , אני מאוד פוחד להפסיד את העבודה שלי במיוחד שהיום במצב מאוד קשה בתחום שלי. בית – אני וגר עם אימי כי אני פוחד לצאת לעולם , להתחיל חיים נורמלים בבית משלי ולהתחיל לדאוג לעצמי פעם אחת שניסיתי לצאת , עוד לא הספקתי להעביר את הבגדים וכבר החרדה כמובן סגרה לי את הדלת. העם יש לי פתרון? העם ניתן לעזור לי ? עם הפתרון הוא תרופתי העם הוא לא יגרום לבעיה אחרת יותר גרוע?