תוצאות חיפוש עבור פחד מכלבים

שלום אני נפגע עבירה ולצערי תקופה ארוכה אני בבית אני מטופל על ידי פסיכולוג ופסיכיאטר אני לא משוגע פשוט עברתי תקיפה מאוד קשה שעד עכשיו אני בחרדות תמיד יש לי רצון עז לצאת החוצה לשים אוזניות ולרוץ בתור אימון אבל פיתחתי לאחרונה פחד שכלב ירדוף אחרי ויתקוף אותי פתאום או בעל חיים אחר אירי שראיתי סרטונים ושמעתי מקרים אני לא גר במושב אלא בעיר במרכז האם יש לי סיבה לחשוש מה לעשות האם יש עוד אנשים כמוני שפוחדים או חרדים מכלבים שיתקפו לא מדבר על ציוואה אלא על כלבים מסוכנים זאב רועה וכו

היי משווים את הפחד שלי מהנטייה המינית לכמו פחד מילד שמפחד מכלבים . זה ממש לא אותו הדבר. ילד שפוחד מכלבים זה ילד שכלב נשך אותו אז הפחד שלי מלהיות הומו זה כי מישו נגע בי? לא.. כי אף אחד לא נגע בי אני שמעתי על 2 סיפורים של אנשים שיצאו מהארון ובנוסף לא הייתה לי זוגיות הרבה זמן אז התחלתי לחשוב על זה בלי סוף למה משווים את זה לפחד עם הכלב? זה לא נכון וסתם מסתבך כי ממה הפחד הזה הגיע או בכלל המחשבה הזאת תודה ויום טוב . אציין שאני מגיע ממשפחה שמרנית אבל לא הומופובים

היי עירית, אני נוטל ציפרלקס 15 מ"ג במעקב של רופא משפחה, בעקבות חרדות ודכאון. מה ששמתי לב זה שאם אני שוכח מס' ימים לקחת את הציפרלקס, מתחילות לי חרדות מכול דבר, מללכת ברחוב ולהיתקע במשהו או שמשהו יפגע בי, פחד מכלבים וגם בבית פחדים מוזרים והזויים וברקע תמיד מחשבות של "האם נפגעתי, מה קרה לי" וכו' (וכול החרדות האלה מלוות בעייפות קשה ותמידית, בתזוזות בלתי רצוניות של הראש מצד לצד, איטיות בחשיבה וקושי בריכוז, עקצוצים בגוף, בלבול וחוסר שיווי משקל). כשאני נוטל כרגיל את הציפרלקס, החרדות והמחשבות הטורדניות פוחתות. כששאלתי את הרופא משפחה למה זה קורה לי, הוא לא ידע לענות לי תשובה. בעצם אני נמצא במלכוד, ללא הציפרלקס אני חרד וסובל מתסמינים גופניים קשים שמפריעים לי לחיות תקין, עם הציפרקלס אני אמנם מתפקד אבל זה פוגם לי בחשק המיני וגורם לי לפתח תלות בכדור. למה לדעתך זה קורה? האם יש לזה קשר למחסור חמור של שינה? אני במשך 7 שנים לא ישן שינה של 7-8 שעות רצופות מכיוון ואני גר מחוסר ברירה בשכונה רועשת בכול שעות היממה. בנתיים הזמן עובר ואני תקוע ככה בסבל שלא נגמר. אין לי בעיה לקחת ציפרלקס כל החיים, רק אני לא מבין למה בלי הציפרלקס אני מפחד מכול דבר שזז? זה לא רק מחשבות שלא נגמרות, זה גם תחושה כבדה בגוף שמפריעה לי לחיות תקין. לפני הקורונה לא הייתי ככה. פשוט הזוי! תודה.

שלום רב אני סובלת חרדה בעיקר פוביה מכלבים אני לוקחת תכשיר הומפתי שמקל וגם עושה לי מצב רוח טוב. הרופאה הוספה לי חצי כדור מהכדור מירו 30 אני נוטלת ליתיום הרבה שנים שני כדורים ומזה יש לי עצירות ורעד . אני מפחדת האם חצי כדור מירו תגבר לי הרעד וכן קצת יותר קשה עם העצירות. פותרת את ענין העצירות עם סובין למרות שזה קצת יותר קשה.אני חוששת מבחינת רעד האם יגבר? תודה יוכי

שלום, מאז שאני זוכר את עצמי אני נבהל יחסית בקלות וזה מאוד מאוד מפריע לי. זה גורם לחלק מן הסביבה לצחוק עליי, בינהם האחים ואחיות שלי. אני כבר בנאדם בוגר (+30) וזה פשוט מכעיס אותי ופוגע בי שאני נבהל ככה. לשבת לארוחה אצל אחותי שאני יודע שהכלב שאני באמת אוהב אותו ואין לי שום פחד מכלבים אבל עצם ההרגשה שאני יודע שאני אקפוץ במקום ברגע שהוא יינבח פשוט משגעת אותי. זה יכול להיות גם דברים אחרים, הכלב הוא רק כדוגמה מובהקת לנושא הזה. אני לא זוכר שיש לי איזה טראומה מסויימת או משהו בסגנון בעברי שגם לי להיות ככה. זה עניין שמאוד חשוב לי לטפל בו, אבל לא יודע איך. אשמח לשמוע כל עצה,עזרה שהיא. תודה.

בני בן 22 שנה ומאז הילדות הוא מפחד מכלבים אבל ככל שמתבגר זה לא עובר לו והוא ממש מאבד אשתונות כשהוא מזהה כלב באיזור ומסוגל להתנהג בלי הגיון ולברוח רחוק שמעתי שיש טיפול ממוקד ששמו סי בי טי האם יש משהוא שמטפל בבעיה זאת בשיטה הזאת הקריות? מה עוד יכול לעזור לבן שלי?

שלום רב לבני בן החמש חרדות שונות, החרדה הכי משמעותית שלו היא מכלבים. עוד כשהיה בן שנתיים היה מפחד בוכה ומתרחק ממגע עם כלב. היום הוא בן חמש ואם רואה כלב הוא משתתק, בגינה הוא מטפס גבוה על המגלשה ולא משחק עד שהכלב הולך. כשפוגש כלב ישנה פגיעה רצינית בתפקוד שאינה משתפרת. האם ניתן להגדיר זאת כבעיה התפתחותית? אני רוצה להתחיל טיפולים והביטוח מכסה לי טיפולים רק בעיה התפתחותית ולא בעייה רגשית.

לבת שלי יש פחד רציני מכלבים. זה התחיל כשהכלב של חברה שלה קפץ עליה לפני שנתיים ומאז היא לא מוכנה ללכת לאנשים עם כלבים וכל פעם שהולכים ברחוב היא נורא פוחדת. האם זה יעבור? האם צריך לטפל בזה תודה ושנה טובה

אנח חושב שיש פחד מכלבים אצל ילדי. כל פעם שאנחנו הולכים ברחוב ורואים כלב הוא נצמד אליי ואף מבקש שאעלה אותו על הידיים. חשבתי שזה יעבור על זה ממשיך באותה צורה, אני לפעמים גם כועס עליו וגם זה לא עוזר. לעזרתך אודה. נועם

השנתיים האחרונות היו לי קשות מאוד. רוב הזמן מצאתי סיבות להיות מצוברחת ולחוצה מכל שטות קטנה עד לכדי סבל מחוסר שינה, עייפות, סיוטים בלילות, עצבנות. יש לי חרדות קשות עם תסמינים גופניים קשים וגם עם פחד קשה שלא מוסבר, מועקה רצינית ופחד להיות לבד. פשוט מרגישה מפוחדת וחרדה וכל דבר גורם לי לבכות. אני בוכה כל היום ללא הפסקה. יש לי התקפי חרדה בגלל הפחד למות מהמצב הגופני שלי ועם רעידות חזקות ודפיקות לב חזקות- אני מרגישה פחד שקורה לי משהו ממש לא טוב, כל הלילה היו לי סיוטים קשים שמשפיעים עלי עכשיו. עד עכשיו אני רועדת ובפחד מהסיוטים. כל היום אני חושבת על החלומות בלילה החלומות היו קשים ועד עכשיו קשה לי לתפקד... איך אפשר להפסיק את המחשבות של החלומות? מה הגורם לסיוטים בלילה? היו לי בלילה הרבה פעמים שיתוק שרירים שגרם לכך שנשארתי משותקת כמה דקות לאחר ההתעוררות - והרגשתי שהתעוררתי אולם לא יכולתי לזוז והשיתוק היה בהזיות דמויות חלום. אני מרגישה שאני נהיית יותר חרדה לפעולות פשוטות של יום יום,מפחדת שיקרוס הבניין, פחד מכלבים שיהרגו אותי , דאגה יתרה לסובבים אותי, סיוטים בלילה . בגדול אני כל הזמן מדמיינת את הגרוע מכל בשבילי . אני מרגישה שאני כל הזמן חיה בדאגה קשה. ובחלומות אני מרגישה שנוגעים לי בראש כמו נמלים ונוגעים בי פיזית ואז אני מתעוררת עם שיתוק שינה עד שזה משתחרר ואני קמה בבהלה קשה. ואני כל הזמן שומעת בסיוטים צעקות. כל הזמן שומעת קולות שלא מפסיקים.! הצעקות שאני שומעת בלילה כל כך חזקות. כל הזמן אני שומעת אנשים שמדברים וצועקים בלילה ללא הפסקה. האם זה מחלת נפש? האם הקולות שאני שומעת בשינה זה נקרא "סכיפורזניה"? ממה הסיוטים האלה נובעים? איך אפשר להפסיק את הסיוטים האלה? האם מתפתחת לי מחלת נפש? מה ניתן לעשות?

שלום, בנותיי בנות 4 וחצי, תאומות לא עוזבות לי את היד מחוץ לבית. מהרגע שדלת הבית נפתחת הן במין חרדה לא ברורה ונותנות לי יד. האחיזה לא לוחצת אבל הן לא מוותרות עליה. גם כשיוצאים מהרכב, אין מצב שהן תצאנה מבלי שאתן להן יד. זה לא משנה להן שידי עמוסות בשקיות וראציונל לא עובד עליהן. יש לציין שלבנות יש פחד מכלבים וחתולים אבל גם באזורים "בטוחים" הן פוחדות. עברנו טיפול בחרדה מכלבים, המצב השתפר אם כי יש רגרסיה מסויימת. על פניו, החרדה לא קשורה באופן ישיר לפחד מכלבים כי בשניה שדלת הבית / הרכב נפתחת הן דורשות לאחוז בידי. יש לציין שבעת משחק חופשי עם ילדים בגינה מתחת לבית הן משתובבות ומשוחררות ללא כל בעיה. נמאס לי מהמצב הזה ואני מעוניינת להבין על שום מה ולמה ואיך ניתן לפתור את העיניין המטריד הזה. האם יש לנהוג כשנוהגים בגמילה כשהפעוט מבקש שנרים אותו או שבסיס הבעיה שונה. כשניסיתי לגמול אותן מהיד שלי הן מתאבנות במקום ובוכות. הן לא יודעות להסביר לי מה מהות הבעיה. כשאני שואלת אותן ממה הן חוששות הן עונות שהן לא יודעות. זה קורה גם עם ההורה השני. אשמח לכל ייעוץ. תודה, אמא של...

ביתי בת 9 פוחדת מאד מכלבים הדבר פוגע בתפקודה - נמנעת להתארח אצל חברות עם כלבים יש בכוונתי לפנות למאלפת כלבים העוסקת בתחום פחד של ילדים מכלבים ללא הכשרה פסיכולוגית אבקש לדעת איזה פתרונות את מציעה טיפול פסיכולוגי? אימוץ כלב? תודה!

שלום, נעזרתי מאוד בתשובות לאחרים, והפעם שואלת משהו משל עצמי. יש לי בן 4 ועשרה חודשים, הבכור שלי. אנו מאוד קרובים, יש לנו הרבה זמן ביחד, אני עובדת במשרה חלקית. יש יחסים מאוד חמים וקרובים במשפחה, גם עם אביו. הוא ילד חכם אך יש לו מתחים שבאים לידי ביטוי כל פעם אחרת. למשל: טיקים חוזרים ומשתנים, באים והולכים. הטיקים לא מפריעים לו, ולא נורא חמורים, אנו לא מתייחסים אליהם. יש לו גם בעיה של התאפקות עם פיפי שעות ארוכות, הוא מתבייש ויש לו חרדה סביב הנושא הזה (שיראו, שיצחקו, הוא נועל דלתות, ובעיקר הוא מתאפק הרבה). כעת יש לו גם פחד מכלבים אחרי שאיזה כלב לפני חודשיים קצת התנפל עליו בזמן טיול (לא נשך, קפץ עליו בשמחה, אך זה היה כלב גדול ובני די קטן בגובה ובמשקל). כעת הוא ממש נבהל ונצמד כשכלבים רק עוברים לידו ואפילו מרחוק. לפני כמה זמן כעסתי עליו והוא אמר לי שהיה רוצה שאני אמות ותהיה לו אמא אחרת. אני מאוד נעלבתי ואחר כך התרחקתי והוא ביקש הרבה סליחה, בערב לפני השינה התחבקנו ו'השלמנו'. אני קצת מוטרדת מאיזה הצטברות של מתחים ותופעות של פחד וגם האמירה התוקפנית הזו ביחד עם הכל. אני אומר מצד שני, שהוא ילד שמח וסקרן וחברותי, הולך לגן בשמחה והגננת אומרת שעושה חיל מכל הבחינות, הוא חכם מאוד עם הרבה סבלנות למשימות אפילו כאלה שגדולות עליו מבחינת גיל ויכולת (פאזלים עם מאה חלקים ויותר, הרכבות מסובכות של מסוקים, ועוד). הוא מילולי וחכם עם המון ידע וסקרנות. התפקוד שלו בבית ובגן מצוין, ונראה שהפחדים והחרדות השונות, כולל הטיקים, לא מפריעים לו לתפקד טוב וליצור קשרים נעימים בסה"כ עם גננים, משפחה, חברים. ובכל זאת אני מודאגת מההצטברות של הכל ביחד. מה דעתך? יש מקום לדאגה? בעלי מאוד מתנגד לטיפול או הדרכת הורים (היה לו ניסיון לא מוצלח בעבר והוא לא מאמין בזה), ואני תוהה אם "להילחם" על זה או לא.

שלום אני בן 14 ולאחרונה הבנתי שיש לי פחד חזק מאוד מכלבים. אני הולך ברחוב ורואה כלב אפילו ציוואוה דופק לי הלב ממש מהר ואני לא מצליח להרגע. כשכלב מתקרב אלי אני ממש פוחד אפילו הכלב הכי מחונך ומתוק. שורש הבעיה היא כזאת: בבניין שלי יש לי שכן ולו יש פינצרית והוא נותן לה להסתובב ללא מחסום וללא שום דבר פשוט חופשיה בבניין ולפעמים היא יוצאת גם מהבניין בשכונה. הכלבה הזאת רודפת אחרי ונובחת עלי בכל פעם שהיא רואה אותי ואני פשוט לא אני כשהכלבה הזאת ליידי. יש ימים שאני נשאר בחוץ בגלל הכלבה הזאת, זה החל בערך בכיתה ו' בפעם הראשונה שראיתי אותה וה היה קורה הרבה. לפני כחצי שנה החלו שיפוצים בבניין שלנו ולא שחחרו את הכלבה כנראה. לאחר שכבר סוף כל סוף שכחתי מהכלבה הזאת כמעט לחלוטין פתאום אני חוזר ביום שישי אחד הביתה ומגלה את הפינצרית (ברחתי ונשארתי מחוץ לבית לבערך שעה). הבעיה הזאת הפכה לבעיה גדולה מידי וכעת יש לי פחד מכל כלב שאני רואה. אני פוחד לרדת מהבית שלי כי אני פוחד שאני יפגוש את הכלבה הזאת במדרגות. אני עולה במדרגות כולי פוחד והדופק לב שלי ממש ממש חזק מרוב הפחד. אני לא מסוגל כיום כבר להתקרב לכלב ואני נתקע בבית בגלל הפחד שהכלבה משוחררת. נמאס לי מזה, ביקשתי מהשכנים המון פעמים לא לשחרר אותה ואני לא יודע אם הם הפעם הקשיבו וגם אם זה כנראה רק זמני. בכל מקרה זה כבר נעשה וכעת אני לא יכול להתקרב לכלבים. לא לכלבים של חברים מהכיתה, לא לכלבים ברחוב ולא לשום מקום. בבקשה תסבירו לי איך לטפל בזה אני אוהב כלבים אני רוצה אפילו להביא הביתה אחד אבל לא ככה!

יש לי ילדה בת 7 שפוחדת מאוד מכלבים. כשהיא נתקלת בכלבים ברחוב היא רועדת כולה ובורחת מהם. מה עושים במצב כזה?

שלום יש לי ילדה בת 7 שפוחדת לצאת מהבית בגלל כלבים. כשהיא רואה כלבים ברחוב היא ממש מבוהלח ובורחת. וגם פוחדת לישון לבד בלילה וישנה במיטה לידי ולא במיטה שלה. מה עושים במצב כזה?

בני בן בחמש מתקשה מאוד בפעילויות שונות בגן. הוא נמנע מלהשתתף במסיבות יום הולדת בגן. רעשים מפריעים לו ומוציעים אותו מאיזון. לא תמיד נשמע לגננת . במפגשים זקוק לחיזוקים חומריים כדי להשתתף. בעבר היו גם התפרצויות זעם המלוות בצעקות קולניות. היום לאחר טיפול הומופטי חל שיפור קל. הגננת מדווחת על כך שהוא מכה חברים ללא סיבה. לא מוכן להשתתף בחוגים למרות שמאוד אוהב. לאחרונה מגלה פחד מכלבים. פוחד מבלונים. מאוד רוצה יעוץ לגבי המשך טיפול נכון.

האם יש דרך להתגבר על פוביה מכלבים.. אני אישה מבוגרת אמא לילדים אבל כל פעם שאני רואה כלב שמתקרב אליי אני מתחילה להזיע וכל הגוף שלי משותק אני אפילו לא מצליחה לברוח.. שבני היה קטן השארתי אותו בגינה וברחתי כי ראיתי כלב מרחוק מאז עברו שנים טובות אבל המקרה הזה לא יוצא לי מהראש.. אני מאד רוצה לפתור את הבעיה הזאת.. אין לי מושג מאיפה החרדה מעולם לא ננשכתי. בילדותי המאד צעירה (עד גיל 3 ) היה לנו אפילו כלב בבית עד שנאלצנו למסור אותו מפאת גודל הבית.

יש לי חרדה מכלבים וחתולים .אני נורא מפחדת מהם ונגעלת מהם . זה נורמלי לא לסבול חיות ? מה לעשות ?.

שוב אני..היום החלטתי לקחת צעד נוסף, ופשוט שמתי מגפיים גבוהות והחלטת ללכת ליד הגור, עצם העובדה שהוא לא יכול לעשות לי כלום, אני כבר יודעת כי הוא גור אבל העובדה שהוא יכול לגעת בי זה גורם בי חלחלה והחלטתי לשים מגפיים והלכתי לידו , כן פחדתי קצת כשהוא התקרב..אבל החלטתי לא לזוז ולתת לו לגעת בי העובדה שהיתי עם מגפיים עזר לי כי ידעתי שייש משהו שחוסם ביני לבינו מה את חושבת לגבי זה? האם זו גם התקדמות אם תוכלי לעיין בהודעות הקודמות שלי..תוכלי להבין את הבעיה שלי... מנהל הפורום דוד גקסון עוזר לי המון..אבל אני יודעת שהיום הוא לא נמצא, והיתי ממש רוצה לשתף מישהו בזה ולשמוע תגובות שוב לפני כמה ימים הוא הגיע אלינו גור ששוקל קילו אחד בלבד, והמקסימום שהוא גודל זה 2 קילו, וזה הגודל שהוא נשאר זה גור פרוותי קטן ויפה שלא מזיק בכלל , הוא אצלנו כבר שבוע (יום שישי בדיוק זה שבוע) והחלטתי להתקדם איתו בצעדים\ הצעד האחרון שלי זה היה המגף, ודרך אגב הרגשתי אותו קצת אבל זה היה יחסית סביר תודה וערב טוב

יש לי פחד נוראי מכלבים וחתולים, שזה פשוט משגע אותי, אני לא יוכלה להמשיך עםזה אני פשוט נכנסת להתקף של חרדה אבל גורים קטנים שלא יכולים לזוז, אני מפחדת, השבוע הלכתי עם אבא שלי והחלטנו להביא לבית כלב קטן, ומצאנו גור ממש ממש קטן, וממש יפה. הסתכלתי עליו, והוא ממש מתוק ניסתי לגעת בו עם קצות האצבעות, כל פעם שנגעתי פה ממש מעט, הרגשתי את הפרווה של הכלב הקטן זזה, (את הנשימות שלו) ופשוט נלחצתי, ואמרתי לאבא שלי שהוא ממש חמוד, אבל משום מה יש לי פחד נוראי - ואני צריכה להחחליט אם כן או לא להביא את הכלב הסיבה שאנחנו מביאים הביתה את הכלב, בשביל שאני אתמודד עם זה אני לא יודעת מה הולך להיות..וזה מלחיץ אותי הדבר היחיד שמרגיע אותי זה שזה עדייין גור קטן (בן חודש) והוא כלב חמוד מפרווה האם אני צריכה ללכת לטיפול?? האם זה שאנחנו מביאים כלב יעזור לי להתמודד עם הבעיה? אני רוצה לציין ששנים אני בסרט הרע הזה - ויחסית בזמן שהלכנו לראות את הגור כן ניסתיללטף אותו, בגלל העובדה שוהוא גור...אבל אם הוא היה למשל קצת יותר גדול אין מצב בעולם שהיתי עומדת לידו ובטח לא נוגעת אני חייבת לפתור את הבעיה הזו מה אתם מציעים לי לעשות תודה

בתי בת השמונה כבר תקופה ארוכה סובלת מפחדים מסויימים, בכל מה שקשור ברעש היא רואה " שחור" מתארת את הדבר הנורא מכל, לדוגמא רעש של אזעקות, היא פוחדת שזה יתקע ויקרה משהו, היא נורא פוחדת מכלבים , היא נכנסת להיסטריה נוראית, אני מסבירה לה , מלטפת אותה , אני מאוד רוצה לעזור לה, איך??? מירית

טוב אם זה לא המקום המתאים, מצטער, יש כל כך הרבה פורומים שאני לא יודע לאן להכנס :( פחד מכלבים יש לי מאז שנולדתי, מאז שאני זוכר את עצמי כשלכנו לדודים של שהייתה להם כלבה נכנסתי לחרדות והכל ובכיתי ולא הסכמתי ללכת אליהם מהפחד. עד היום ( אני בן 16 ) אני תמיד מתחמק מללכת לחברים שיש להם כלבים כי זה מפחיד אותי. כשהיו אצל שכנים שלי כלב לא ירדתי במעלית כי פחדתי להתקל בו. תמיד שיש התרמות בבית ספר אני לא הולך כי אני פוחד שמאיזו דלת יקפוץ עליי כלב ואני גם תמיד מנסה לעבור לצד השני של הרחוב שאני רואה כלב ואם אני לא יכול אני מרגיש אבוד. כל הזמן מציעים לי לאמץ כלב אבל איך? אם יהיה כלב בבית איך בכלל יוכל לגור איתו באותו בית הרי אני פוחד ממנו! אני לא יודע מה לעשות, ההורים שלי לא רוצים לעזור לי והם חושבים שזה יעבור לי כשאני אגדל וזה מחשבה ממש טיפשית לדעתי, כי עובדה עברו 16 שנה ואני עדיין פוחד. אני לא יכול לאפשר לעצמי ללכת לפסיכולוג לבדי מן הסתם, ההורים שלי לא מתכוונים לעזור לי ואני מרגיש אבוד. מה אפשר לעשות?

שאלתי אותך לגבי כלב שליקק את בני ברגל שלו. לבני הייתה שריטה קטנה סגורה ועקיצה סגורה לחלוטין. כתבת שכדאי לפנות ללשכת הבריאות. השאלה: 1. האם יש כלבת באיזור חדרה? 2. האם היה מישהו בעולם שנדבק בכלבת מליקוק של בע"ח ולא משריטה או נשיכה? תודה