עצירות כרונית עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים,...
מתי בעיה בפעולת המעיים נחשבת "עצירות כרונית"? כיצד ניתן...
הסיכון למחלות קשות במערכת העיכול, לרבות סרטן המעי הגס וסרטן...
עצירות כרונית
התלונה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה לדרכי העיכול, היא...
יתכן ויש לה עצירות כרונית ו/או פיסורה בפי הטבעת צריך לבדוק אותה בדגש על אזור פי הטבעת והתיעץ עם הרופא שלה על טיפול במרככי צואה ובמקביל לתת לה כלכלה עשירה בסיבים (והרבה עגבניות )
הניתוח הוא הטיפול הטוב ביותר לחולים המתאימים. ישנן אלטרנטיבות, אומנם פחות יעילות, למטופלים עם תחלואה גבוהה.
יכול להיות בעיות בלבלב,קיבה,ושט אחר ממליץ לפנות לרופא גסטרואנטרולוג להערכה מסודרת
עצירות כרונית עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים,...
מתי בעיה בפעולת המעיים נחשבת "עצירות כרונית"? כיצד ניתן...
הסיכון למחלות קשות במערכת העיכול, לרבות סרטן המעי הגס וסרטן...
עצירות כרונית
התלונה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה לדרכי העיכול, היא...
בשורה לסובלים מעצירות כרונית: חברת התרופות היפנית טקדה...
דיאטה בלתי מאוזנת עלולה לגרום לפיסורה, טחורים ועצירות. כדי...
סובלים מעצירות? כל הגורמים להופעת עצירות, איך מטפלים בה...
מחקר חדש מצא כי מטופלים ששרדו מחלות ממאירות מזדקנים מהר...
הרטבת לילה בקרב ילדים מעל גיל 5 דורשת בירור וטיפול. השתנה...
אחת התופעות המרגיזות והמכאיבות ביותר - ממה נגרמת התופעה?...
מהו בקע כלוא? בקע כלוא הוא מצב של בקע המחייב ניתוח דחוף...
מדוע נפוליון נהג לשבת על הצד? טחורים, קטנים ומציקים, קווים...
פגיעות שונות בשרירים ובעצבים המצויים במערכת העיכול עלולות...
סרטן המעי הגס הוא השכיח ביותר בישראל, אחרי סרטן השד וסרטן...
"כשאדם לוקה בתסמונת העייפות הכרונית, זה אומר שהגוף שלו כבר...
משחה, נרות, צריבות והתערבות כירורגית - הם רק חלק מדרכי...
פטר דובינצקי, מומחה מוסמך ברפואה סינית מעל 30 שנה, מסביר...
סובלים מעצירות? ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא. מה...
כיצד מאבחנים גידולים נפוצים במערכת העיכול, מי נמצא בקבוצת...
גוף האדם "מתקתק" היטב כמו שעון רק כאשר כל חלקיו עובדים...
סרטן המעי הגס הוא סרטן שכיח וקטלני. גילוי מוקדם באמצעות...
הם כואבים, מציקים ופוגעים באיכות החיים. לא אוהבים לדבר...
פרופ' משה שטרנפלד, מומחה ברפואה פנימית ורפואה סינית, מייעץ...
יתכן ויש לה עצירות כרונית ו/או פיסורה בפי הטבעת צריך לבדוק אותה בדגש על אזור פי הטבעת והתיעץ עם הרופא שלה על טיפול במרככי צואה ובמקביל לתת לה כלכלה עשירה בסיבים (והרבה עגבניות )
הניתוח הוא הטיפול הטוב ביותר לחולים המתאימים. ישנן אלטרנטיבות, אומנם פחות יעילות, למטופלים עם תחלואה גבוהה.
יכול להיות בעיות בלבלב,קיבה,ושט אחר ממליץ לפנות לרופא גסטרואנטרולוג להערכה מסודרת
לחסויה שלום מכיוון שהעצירות שלך הנה תגובה לשלשול - לא היית צריכה להזדרז ולטפל במשלשלים נסי להפסיק את הטיפול
לחסויה שלום עלייך לעבור בירור ראשוני אצל רופא מטפל. בהמשך בירור פיזיולוגי לקבוע את סוג העצירות וטיפול בהתאם
פלגמון זה תהליך דלקתי בדומה למורסה(אבצס). מצד שני מדדי הדלקת תקינים. כך שלא ברורה סיבת הכאב. הממצא הוא בין לולאות מעי דק כך שלא אמור להפריע לקולונוסקופיה. קשה לייעץ ללא הכרת המררה לעומק וללא בדיקה גופנית. פנה לבדיקה לצוות הרופאים שטיפל בך וניתח אותך
לא מסוכן. כדאי לבדוק אם אפשר לשלב עם תכשירים נוספים
שלום רב, המלצות: 1. פנו לרופא הילדים, שיהיה בתמונה 2. ריכוך צואה על ידי נטילת נורמלקס. המינון נתקבע לפי משקל אך 6 גרם בבקבוק תמל בערב פעם ביום ירכך את היציאה. חשוב לרכך את היציאה כדי למנוע עצירות מתמשכת. חבל להפסיק את מתן הירקות והפירות. לאחר תקופת הסתגלות עם הנורמלקס אפשר יהיה לרדת במינון בהדרגה. ממליצה מעקב וטיפול גסטרו ילדים
רותם שלום עצירות היא מחלה כרונית. לעיתים צריך לקחת טיפול לזמן ממושך. יש דיווחים על הפרעות בספיגת ויטמינים מסיסי שומן עם פרפין. וכן אספירציה באוכלוסיה מבוגרת.
אולג שלום, תלונותיך מחשידות לקשיי התרוקנות בשל בעיה ברצפת האגן. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבירור (שסביר שיכלול בדיקת מנומטריה, ודפקוגרפיה או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי) והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול
ירון שלום, מומלץ להשתמש במשחת ניפדיפין 4 פעמים ביום, ללא קשר לזמן בו כואב או לזמן היציאה. גם אם הכאב חולף לחלוטין, מומלץ להמשיך טיפול ל 6 שבועות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם זה לא עוזר, מומלץ לברר את סיבת העצירות הכרונית. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול
לא
סטרס בהחלט שכן. הכדור לא
יש פורמולות רבות אבל לא מכיר את מה שציינת. אפשר לנסות כל אחת מהן ורוקח מנוסה יכול לכוון אותך. זה לא בא במקום התייעצות עם דיאטנית גסטרו
כדור לקסדין 5 מ"ג בערב
את יכולה לנסות לחזור לדיאטה הקודמת שלך ולראות אם זה משפר את המצב (למרות שלא יהיה לי הסבר למה זה קורה...) במקרים נדירים באמת, בלית ברירה, ניתן לבצע ניתוח לכריתת רוב המעי הגס. חשוב למצות את כל אפשרויות הטיפול השמרני. שאלי את הגסטרואנטרולוג המטפל על תרופות היכולות להמריץ את תנועתיות המעיים.
יש לפנות ולבצע שוב את המנומטריה בשאלה של אכלזיה ולבצע צילום בליעת בריום מתוזמן (בי"ח השרון)
ניתן לשלב מספר תכשירים מרככי צואה כולל דגש של כלכלה עשירה בסיבים. מציע ליטול תוספת סיבים, נורמלקס או אבילק על בסיס קבוע, ובמקרים קשים ניתן להוסיף תרופה בשם רזולור.
שלום, לעצירות כרונית יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות. חלק מהבירור כולל בדיקות להערכת תפקוד רצפת האגן - כמו מנומטריה. ובדיקות אחרות לתפקוד המעי הגס -זו בדיקה הנקראת זמן מעבר מעי גס. אם מוצאים הפרעה במעבר במעי הגס (מעי גס עצל) אצל באופן עקרוני יש מקום לניתוח לכריתת המעי הגס. בעיות ברצפת האגן - הטיפול יהיה במרבית המקרים בפזיוטרפיה של רצפת האגן. במקביל צריך לחפש ולטפל בגורמים אחרים היכולים להחמיר עצירות - כגון תרופות, סכרת, הפרעה בבלוטת התריס ועוד. את הבירור בד"כ צריך לבצע רופא גסטרואנטרולוג. במידה ונמצאת בעיה הניתנת לטיפול כירורגי (כמו הפרעה במעבר במעי הגס )אזי יש להפנות לכירורג לשקילת צורך בהתערבות.
הדור הנוכחי גרם לכך שרוב האנשים מחליטים לאילו מומחים הם פונים, ללא החלטה מושכלת. הגישה הנכונה היא שרופא אחד מרכז את כל הבעיות, מפנה למומחים ומרכז את חוות דעתם כדי להחליט ולפעמים מרכזים מספר רופאים לדיום צוות. היה רצוי שמכון להתפתחות הילד ירכז את הדיון, או שתפני למרפאת ילדים בה רופא בכיר ירכז את הטיפול בבתך. אתר המנהל דיון במייל, בלי לבדוק את הילדה, אינו יכול לתת טיפול יעיל
האם נשללו כל האופציות: רפלוקס? ספזם של הושט? כיב קיבה ? להפרעה פונקציונלית ניתן לטפל בתרופות כגון אלטרול, מודאל מציע שתפני ליעוץ גסטרואנטרולוגי מסודר
שלום רב, קודם כל צריך לוודא שהוא שותה יותר. אם יש קושי בנושא אז צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע (תזונאים, קלנאי תקשורת, פסיכולוגים) לגבי הקניית הרגלים נכונים. במקביל צריך להתייעץ עם תזונאים ואו מומחי תזונה לגבי בניית תפריט שיאכל את הצואה הכולל מזונות שמכילים יותר נוזלים וסיבי תזונה שמסופחים נוזלים ומעודדים יציאות. טיפול ברפואה סינית בדיקור או במגע יכול לסייע עם תנועתיות המעיים וצמחי מרפא יכולים לסייע בעידוד הספיגה. בהצלחה.
שלום אין כלך סכנה בנטילת נורמלקס לתקופות ארוכות
שלום אין ספק שכדאי להבדק על ידי גסטרואנטרולוג בקשי הפנייה מרופא המשפחה