עצירות כרונית עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים,...
מתי בעיה בפעולת המעיים נחשבת "עצירות כרונית"? כיצד ניתן...
הסיכון למחלות קשות במערכת העיכול, לרבות סרטן המעי הגס וסרטן...
לקראת חג המצות הממשמש ובא, מומלץ לדעת כמה עובדות על עצירות...
עצירות היא בעית העיכול הנפוצה ביותר אך ההתייחסות אליה עדיין...
לארקוקסיה יש יתרון אחד גדול והיא ושצריך לקחת אותה פעם ביום בעוד שאטופן בדרך כלל עדיף פעמיים ביום . ארקקוסיה פחות פוגעת ברירית הקיבה משום שהיא ספציפית לאנזים שנקרא COX2 מה שאטופן לא . יש להמנע משתי התרופת בנוכחות מחלת כבד מתקדמת או מחלת כליה מתקדמת עם ירידה ניכרת בקצב הסינון הגלומרולי. עוד, לא ממלץ לקחת ארקוקסיה בנוכחות יתר לחץ דם לא מאוזן אך זה נכון גם לגבי אטופן. אטופן זול יותר .
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שושנה שלום. התרופה רוקסט מיועדת לשיכוך כאבים, להקלה בשיעול ולהורדת חום המלווה בכאבים. תופעות לוואי אפשריות- פגיעה בעירנות, יובש בפה, עצירות, בחילות והקאות, נמנום, תופעות אלרגיות, סחרחורת, קוצר נשימה. רוקסט פלוס היא תרופת מרשם, בעלת הרכב דומה, אך מכילה כמויות גדולות יותר של קפאין וקודאין. משמשת לאותן מטרות, אך בהוראת רופא ואמורה להיות יעילה יותר בדיכוי שיעול וכאבים. לבריאות.
עצירות כרונית עלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים,...
מתי בעיה בפעולת המעיים נחשבת "עצירות כרונית"? כיצד ניתן...
הסיכון למחלות קשות במערכת העיכול, לרבות סרטן המעי הגס וסרטן...
לקראת חג המצות הממשמש ובא, מומלץ לדעת כמה עובדות על עצירות...
עצירות היא בעית העיכול הנפוצה ביותר אך ההתייחסות אליה עדיין...
על הקשר בין תזונה לא נכונה, רפואה סינית והתגברות על עצירות,...
עצירות מתפתחת על רקע התאפקות ועלולה להוביל לשורת מחלות,...
סובלים מעצירות? כל הגורמים להופעת עצירות, איך מטפלים בה...
סובלים מעצירות? ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא. מה...
מה גורם לתופעת העצירות וכיצד ניתן להילחם בה? תשומת לב...
עצירות אצל ילדים נובעת במקרים רבים מהרגלים לא נכונים. טיפול...
התלונה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה לדרכי העיכול, היא...
מה גורם לעצירות? ומה ההבדל בין התכשירים השונים שמטפלים...
"רוב הבעיות במעיים בגיל מבוגר הן תולדה של התאפקות בגיל הרך...
1 מ-10 ילדים סובל מעצירות כרונית, שלעיתים נגרמת בשל קושי...
מחקר חדש: חשוב לטפל בעצירות בקרב ילדים בזמן מאחר שחמישית...
אם חשבתם לנסות פרוביוטיקה, טיפול התנהגותי או טיפול...
עצירות כרונית
חג החירות בפתח וכולנו במתח: ארוחות משפחתיות מתוחות, שתיית...
כיצד להתמודד עם עצירות בפסח, נפילת לחץ דם תנוחתית ובעיות...
דם בצואה, שלשולים ממושכים, עצירות, כאבים באזור פי הטבעת -...
לארקוקסיה יש יתרון אחד גדול והיא ושצריך לקחת אותה פעם ביום בעוד שאטופן בדרך כלל עדיף פעמיים ביום . ארקקוסיה פחות פוגעת ברירית הקיבה משום שהיא ספציפית לאנזים שנקרא COX2 מה שאטופן לא . יש להמנע משתי התרופת בנוכחות מחלת כבד מתקדמת או מחלת כליה מתקדמת עם ירידה ניכרת בקצב הסינון הגלומרולי. עוד, לא ממלץ לקחת ארקוקסיה בנוכחות יתר לחץ דם לא מאוזן אך זה נכון גם לגבי אטופן. אטופן זול יותר .
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
שושנה שלום. התרופה רוקסט מיועדת לשיכוך כאבים, להקלה בשיעול ולהורדת חום המלווה בכאבים. תופעות לוואי אפשריות- פגיעה בעירנות, יובש בפה, עצירות, בחילות והקאות, נמנום, תופעות אלרגיות, סחרחורת, קוצר נשימה. רוקסט פלוס היא תרופת מרשם, בעלת הרכב דומה, אך מכילה כמויות גדולות יותר של קפאין וקודאין. משמשת לאותן מטרות, אך בהוראת רופא ואמורה להיות יעילה יותר בדיכוי שיעול וכאבים. לבריאות.
שלום רב נעמי סיבות אפשריות לירידה במסת העצם : 1.תזונה לקויה וצריכה נמוכה של סידן בתזונה. 2.היעדר פעילות גופנית. 3.גנטיקה. 4.גיל מעבר, כריתת שחלות או הפסקה מוקדמת של הווסת כל אלה מובילים לרמות נמוכות של אסטרוגן, המעודדות פירוק עצם ומעכבות את בנייתה. 5.רמות טסטוסטרון נמוכות בגברים. 6.שימוש בתרופות. 7.עישון וצריכת אלכוהול. 8.רמות נמוכות של ויטמין D. 9.משקל גוף נמוך. 10.מחלות כרוניות (הפרעות עיכול המשפיעות על ספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים, מחלות דלקתיות של המעי, מחלות כבד, צליאק, סוכרת, מחלות בלוטת התריס, מחלות כליה). ניתוח קיבה.ועוד... לגבי הוראות לנטילת הסידן:מומלץ לקחת את הסידן עם המזון או מייד אחרי.להרחיק מ:מוצרי חלב,קפה כולל תה שחור וקולה,אכן מומלץ להפריד ממזונות המכילים חומצה אוקסלית כגון:תרד, עגבניות, חצילים, סלק, קישואים, בטטות, בוטנים, אוכמניות, תותים, ענבי קונקורד וקקאו. הסיבה שמומלץ להרחיק מומצרי חלב היא:מוצרי חלב מכילים כמות גדולה של זרחן שעלול להתחרות על ספיגה עם הסידן ,לכן כשאוכלים הרבה מוצרי חלב אין שום ערובה לכך שזה ימנע אוסטאופורוזיס, ואף בחלק מהכיתובים המקצועיים מדברים על כך שצריכה גבוהה של מוצרי חלב יכולה לגרום לבריחת סידן. זהו פרדוקס שצריך להתיחס עליו ברצינות ולצרוך סידן גם מהצומח כגון:כרוב,כרובית,טחינה ,פרג,סרדינים,מולסה,שקדים,תאנים, פטרוזילה ועוד... א.ב,ג:אני מסכימה עם כך ש 2 כדורי סידן קרבונט לא מומלצים יחד גם בגלל ספיגה פחותה עקב כמות גדולה, וגם בגלל תופעות לואי במערכת העיכול. עקב נטילת כמות גדולה בבת אחת יכולים להיווצר עצירויות וכאבי בטן, לכן ממליצה לקחת 2 כפסולות בנפרד . ניתן לקחת 1 עם פרי בארוחת 10 או ארוחת 4 ,או לקחת בערב בהפרש של שעתיים מהסימבקור עם פרי,ירק,פריכית,כמו כן ניתן לקחת בכל שעה ביום עם ארוחה גדולה בתנאי שהיא לא מכילה את מה שהמלצתי להרחיק מהסידן. ד.אני בהחלט ממליצה להשקיע קצת יותר כסף ולצרוך סידן ציטראט,כפי שאת בעצמך ציינת סידן קרבונט נספג פחות טוב,עלול לגרום לתופעות לואי במערכת העיכול כמו כן הוא כבד ויכול לשקוע בכלי דם וכליות. ההמלצה שלי היא ליטול פורמולה שמכילה סידן +מגנזיום כיוון שהמגנזיום תורם לספיגת הסידן ובונה את העצם וכמובן להוסיף ויטמין D (ציינת שאת כבר נוטלת אותו). לגבי הצטברות של הסידן: סידן ציטארט הוא סידן קל וברוב המקרים לא גורם לאבנים בכליות או משקע בכלי דם.כמו כן הוא נספג טוב ולא שוקע. כשנוטלים סידן יחד עם מגנזיום וויטמין D מבטיחים שלא ישקע בגוף. ישנם 2 מוצרים שאני ממליצה את יכולה לבחור את המוצר שנראה לך יותר נוח לשימוש . 1.סידן + מגנזיום +D - ממנו תצטרכי לצרוך 5 טבליות ביום בכדי להגיע ל -1000 מ"ג סידן .(הציטראט הוא מולקולה גדולה ולכן כל טבלית מכילה 200 מ"ג סידן בלבד) http://www.solgar.co.il/?CategoryID=177&ArticleID=233 2.קלמדין-סידן +מגנזיום+D +מינרלים נוספים המוצר מגיע במשקה -2 כפות מכילות 1200 מ"ג סידן.הסידן הוא מעורב שליש טריקלציום פוספט,שליש ציטראט ושליש גלוקונט. סוגים אלא דומים לציטראט ונספגים מצויין. על ידי נטילת 3 סוגים שונים של סידן במוצר אחד את מבטיחה ספיגה טובה כיוון שאם הגוף שלך לא סופג 1 מהם הוא יספוג את האחר ולכן הפורמולה מאד מומלצת. ישנם מחקרים על כך שסידן בנוזל נספג טוב יותר ונוכחות מגנזיום וויטמיןD תורמים עוד יותר לספיגה. http://www.supherb.co.il/%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9F ברכת בריאות שלמה קריסטינה יעקובלב
סיבות אפשריות- מקור בטני שלא מהקיבה/לבלב, סיטי יכול לתת תשובה. חומציות יתר בקיבה משנית לרפלוקס של חומצות שומן. או בעיה פונקציונלית, ולזה יש מספר אופציות לטיפול. ממליץ לפנות להערכה מסודרת אצל רופא גסטרו'.
נטילת התרופה נקסיום (חומר פעיל esomeprazole) אינה מצריכה הימנעות ממזון מסוים. יש להיוועץ ברופאה לגבי מגבלות תזונה הנובעות ממצבך הרפואי. ספיגת התכשיר נקסיום מופחתת ומעוכבת כאשר ניתן עם האוכל, אך ההשפעה הקלינית של זה לא משמעותית (כלומר ישפיע על חומציות הקיבה גם במתן עם מזון. אם נוח לך -קחי בבוקר על קיבה ריקה (כחצי שעה עד שעה לפני האוכל), אך אין מניעה ליטול עם מזון.
שלום כדאי לחזור על גסטרוסקופיה ולקחת דגימות בשאלה של דלקת אזינופילית של הושט בהמשך, אם אין ממצאים לא תקינים, יש להמשיך בירור על ידי בדיקת לחצים ובדיקת חשיפת הושט לחומצה. ההחלטה על המשך הטיפול תגיע בהתאם לתוצאות הבדיקות
לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב
כעת אין שום עדות למחלה כלייתית. קראטינין המנתדנד בין 0.9-1. הוא תקין לחלוטין ופעמים רבות יש תנודתיות. על מנת להחליט האם יש פגיעה כלייתית יש לראות האם הקראטינין ממשיך לעלות עוד, האם יש ממצאים בשתן למיקרוסקופ ןהאם יש נוכחות של חלבון בשתן. אשר ללחץ הדם - אם אכן מוכח כקיים גם מחוץ למשרדו של הרופא מחייב ברור וטיפול. לעיתים לחץ דם מוגבר הוא ביטוי למחלה כלייתית אבל עד עכשיו אין סימוכין (תמיכה לכך) מהנתונים שהבאת. אנא פנה לרופא המשפחה להמשך ברור. בהצלחה
אבי שלום, אמנם תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת,ואין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, אולם האבחנה הסבירה ביותר היא שאתה סובל מטחורים, שיתכן שנוצר בהם קריש דם שגרם לכאב ולנפיחות. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.
אמי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות כולל מעי רגיז. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.
שלום יהודית האם יתכן שיש לי מחלה דלקתית במעיים? -- יתכן לאור התוצאות של הבדיקות שצוינו לעיל - האם יש אפשרות שמדובר במחלה חמורה יותר? -- קלפרוטקטין ברמה של 70 הוא נמוך יחסית לערכים שאנחנו רואים ברוב מטופלים עם דלקת משמעותית (מעל 300-400). זה נכון מצד שני שהגבול הוא 50 -- CRP מדווח על ידי מעבדות שונות ביחידות שונות - אם במדידה לליטר - 8 הוא ערך גבולי מוגבר (5 הוא הגבול), ואם לדצי-ליטר (100 מל) - 8 הוא ערך גבוה בצורה מרשימה (0.5 הוא הגבול). במקרה זה הסבירות שבבירור נמצא דלקת משמעותית - גבוהה יותר.
תשובה ניתנה בפורום BE OK
נעמה שלום, רקטוג'זיק מורחים פעמיים ביום ללא קשר ליציאות, ניגוב או כאב. מומלץ להמשיך את הטיפול ל 6 שבועות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.
שלום.מירטאזאפין (מירו) היא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי, השונה מזה של שאר נוגדי הדיכאון. מירטאזאפין חוסמת במוח קולטנים מסוג אלפא 2, האחראים על משוב שלילי לשחרור נוראפינפרין. חסימה של קולטנים אלו מעלה את רמות נוראפינפרין בתאי המוח. נוסף לכך, מירטאזאפין גורמת לשחרור סרוטונין, ויחד עם זאת חוסמת תתי סוגים של קולטנים לסרוטונין. בכך יורד שיעור תופעות הלוואי כגון: חרדה, חוסר שינה, בחילה, ופגיעה בתפקוד המיני, האופיניים לתרופות החוסמות את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI), בעוד נשמרת רק הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין אשר אינם נחסמים. תופעות הלוואי הנפוצות הן: ישנוניות, עלייה ברמות הכולסטרול, עצירות, יובש בפה, תיאבון מוגבר, ועלייה במשקל.למירטאזאפין יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בחולי דיכאון עם הפרעת חרדה. כמו כן, מירטאזאפין משפרת את דפוסי השינה אצל חולי דיכאון בברכה,
שלום יעקב, מכיוון שתחושותיך מחמירות לאחר האוכל הן בהחלט יכולות להיות קשורות לתנועה של נוזל וגז בתוך המעי. לגבי הברזל- הוא אכן גורם לעצירות. לרוב היא חולפת לאחר סיום הטיפול. אם אין חסר ברזל ברור ואנמיה לא כדאי לקחת תוסף ברזל. בברכה, ד"ר אסולין
ככלל חשוב להבין כי כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. ההחלטה על הטיפול תלויה במאזן בין התועלת הצפויה מהטיפול ובין הסיכון לתופעות לוואי עפ"י מצבו הרפואי של המטופל וגורמי הסיכון שלו. התייחסתי מטה למספר תופעות ולגורמי הסיכון שלהן. בין תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול בתרופה פרוליה (רשימה מורחבת יותר ניתן למצוא בעלון באתר משרד הבריאות): עצירות, כאבים (כאבים בגפיים, כאבי גב, כאבי שרירים). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), שברים אטיפיים ובעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס) שברים אטיפיים הן תופעת לוואי ידועה ונדירה לתכשיר. נטילת סטרואידים במקביל עלולה להעלות סיכון זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון שבתקופה שלאחר סיום הטיפול, הסיכון לשברים עולה. זיהומים- שכיחות זיהומים יכולה לעלות במהלך הטיפול בשכיחות שונה בזיהומים שונים. דלקת דרכי שתן ובדרכי נשימה היו שכיחים, זיהומי בטן ועור הופיעו במטופלים בתרופה אך בשכיחות נמוכה יותר. גורמי סיכון אפשריים מצב חיסונים לקוי או נטילת תרופות המדכאות מערכת חיסון. נמק בעצם הלסת- פרוליה עלולה לגרום לעיתים נדירות לנמק בעצמות הלסת שמתבטא לרב בכאב, נפיחות, עצם חשופה דלקת מקומית ואף שבר בלסת. רב המקרים דווחו בחולים אונקולוגים. התופעה מופיעה לעיתים נדירות במטופלים בפרוליה לאוסטאופורוזיס (בו ניתנת אחת לחצי שנה). בין גורמי הסיכון לתופעה זו הם: טיפול כמותרפי במקביל, טיפול במקביל בקורטיקוסטרואידים ומדכאי חיסון אחרים, פעולה כירורגית בחלל הפה כמו עקירה או שתל ולכן ההמלצה היא להשלים את הטיפולים הדנטליים לפני תחילת הטיפול בתרופות לאוסטאופורוזיס ולהקפיד על היגיינת הפה במהלכו. כאבי שריר- שלד במחקרים קליניים נצפו בשכיחות גבוהה גם בקבוצה המטופלת בתרופה וגם בקבוצת הביקורת שטופלה בפלצבו. כאבים שהביאו להפסקת טיפול היו לא שכיחים. כאבים יכולים להופיע תוך יום ועד מספר חודשים מתחילת המתן.
ורד שלום, מינון התחלתי של אבילאק הוא בין 15-30 מ"ל ביום, במנה אחת או מחולק ל-שתי מנות. ברגע שמושגת התגובה הרצויה, ניתן לרדת למינון של 15 מ"ל ביום. אין הנחייה מסוימת לשעות היממה, אך אם מדובר בנטילה חד-יומית, מומלץ לשמור על שעות קבועות. את הסירופ מוהלים במים וחשוב גם להקפיד על שתיה מרובה במהלך היום. ליאת
מגה גלופלקס fast הינו תכשיר המכיל גלוקוזאמין סולפט במינון של 750 מ"ג ו Aflapin במינון של 50 מ"ג . תכשיר זה אינו תכשיר רשום אלא מוגדר כתוסף תזונה. בין תופעות הלוואי האפשריות לשימוש בגלוקוזאמין הן השפעה על רמות סוכר בחולים סוכרתיים, החמרה בתסמיני אסטמה בחולים עם רקע נשימתי ותופעות לוואי במערכת העיכול כגון שלשול, עצירות כאבי בטן. עם זאת, יש לציין כי המידע אודות יעילות, בטיחות והשפעות גומלין של תוספי תזונה הינו מוגבל, וכי לא קיימות עדויות מספקות ליעילות תכשירים המכילים גלוקוזאמין בפרט. אם הנך נתקלת בתופעת לוואי כלשהי שעלולה להיות מקושרת לשימוש בתוסף, מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי המשך נטילת התוסף.
רותי שלום. טרגין היא תרופה שנועדה לטפל בכאב כרוני, בינוני עד חזק. טרגין אינה תרופת הבחירה לטיפול בכאבים ראומטיים ויש אולי מקום לברר עם הראומטולוג מדוע בחר בה ולא בתרופות משככות כאבים ונוגדות דלקת אחרות. טרגין היא תרופה המורכבת משני רכיבים תרופתיים - אוקסיקודון ונלוקסון. אוקסיקודון הוא משכך כאבים אופיואידי (לאותה משפחה שייך גם המורפין). אחת מתופעות הלוואי הקשות של התרופות ממשפחה זו היא העצירות. לכן, הוסיפו לתרופה את הנלוקסון שמונע את פעולת האוקסיקודון במעיים וכך מונע עצירויות. התרופה אינה מסוכנת אם נעשה בה שימוש נכון- עליה הדרגתית במינונים, שימוש במינון הנמוך האפשרי, ניטור השפעותיה הרצויות והלא-רצויות של התרופה וירידה הדרגתית במינון כאשר מחליטים לסיים את השימוש בה. כל עוד נעשה בתרופה שימוש אמיתי לשיכוך כאב, במינונים המתאימים לעוצמת הכאב, אין בה סכנת התמכרות. כמו בכל התרופות ממשפחה זו, קיים חשש של התפתחות עמידות ליעילות התרופה וצורך בהעלאת מינונים, לשם השגת אפקט שיכוך הכאב. טרגין היא תרופה בשחרור ממושך ומתאימה לכאב שהוא, פחות או יותר, אחיד לאורך היממה ובנטילה של פעמיים ביממה אמורה לספק כיסוי ממושך לכאב. טרגין עלולה לגרום לסחרחורות ופגיעה בעירנות ועל כן, יש לנקוט משנה זהירות (או להמנע) בנהיגה או בפעולות אחרות הדורשות ריכוז, במיוחד בתחילת הטיפול התרופתי. תרגישי טוב.
את סובלת מכאבי בטן, שלשולים ולאחרונה שלשול דמי. יש צורך בבדיקת רופא ובדיקת צואה לתרבית. לציין שגם התרופה שלוקחת יכולה לגרום לכאבי בטן. תקפידי על שתיה מרובה, ניתן לאכול כלכלה רגילה. אם יש משהו בכלכלה הגורם להחמרה יש להמנע ממנו.
עצירות בתקופת הגמילה היא תופעה שכיחה והיא נגרמת בשל התאפקות של הילד בתגובה לקשיים ופחד שחווה בגמילה . הטיפול המתאים והיעיל ביותר לעצירות הוא נורמלקס והסיבה שלא היתה יציאה בזמן הטיפול בנורמלקס היא מינון נמוך מדי לצרכים של הילד. שימוש בחוקן מגביר את הפחד ואת ההתאפקות ומחמיר את העצירות. יש לתת טיפול במינון גבוה של נורמלקס כדי לגרום לשלשול ואחר כך לרדת במינון למנה יומית מתאימה. ממליצה שתפני בהקדם לגסטרו ילדים לקבלת טיפול מתאים.
J שלום חוקן מיקרולט בודד אינו בעייתי במידה ואת נזקקת לטיפול קבוע תכשירים מבוססי PEG בטוחים בשמוש
שלום, אין לצבע משמעות והוא משתנה בהתאם לתזונה.