באמצעות שיטת PRK אפשר לתקן את הראייה בניתוח לייזר לא פולשני...
האם אתם בקבוצת סיכון לגלאוקומה? לרגל יום המודעות העולמי...
תמיד חלמתם על צבע עיניים אחר? עדשות מגע צבעוניות עשויות...
לייזר? שיוף הקרנית? מה עושים ואיך (וכמה זה עולה?) כל...
אובדן ראיה יכול להיגרם כתוצאה מגלאוקומה. גם במקרה זה מודעות...
שלום רב, 1. מקובל לתקן תחילה עין אחת ואז להחליט לגבי השנייה 2. כל מקרה נשקל לגופו לפי הבדיקה והצילומים 3. קשה מאוד להשיב. המטרה היא לטפל רחב ככל שניתן מבלי להעמיק מידי את הטיפול 4. אין הבדל מהותי אבל אישית במקרה זה הייתי מעדיף PRK או LASEK ולא TRANS אבל הכל תלוי בהעדפת המנתח שלך בברכה , ד"ר מלר
שלום רב, קשה לי לתת לך תשובה איזו שיטה מתאימה מאחר ולא כל הנתונים מולי בברכה, ד"ר אליה לוינגר
שלום. מאוד קשה להשיב. לפעמים לוקח לדברים זמן להסתדר. ממליץ להיוועץ עם המנתח שלך באופן ישיר. בברכה, ד"ר אורי מלר
באמצעות שיטת PRK אפשר לתקן את הראייה בניתוח לייזר לא פולשני...
האם אתם בקבוצת סיכון לגלאוקומה? לרגל יום המודעות העולמי...
תמיד חלמתם על צבע עיניים אחר? עדשות מגע צבעוניות עשויות...
לייזר? שיוף הקרנית? מה עושים ואיך (וכמה זה עולה?) כל...
אובדן ראיה יכול להיגרם כתוצאה מגלאוקומה. גם במקרה זה מודעות...
עומדים לעבור ניתוח לייזר בעיניים? חוששים מסיבוכים? רוצים...
חידושים בניתוחי לייזר להסרת משקפיים - מה קורה כעת בשטח? מה...
שלום רב, 1. מקובל לתקן תחילה עין אחת ואז להחליט לגבי השנייה 2. כל מקרה נשקל לגופו לפי הבדיקה והצילומים 3. קשה מאוד להשיב. המטרה היא לטפל רחב ככל שניתן מבלי להעמיק מידי את הטיפול 4. אין הבדל מהותי אבל אישית במקרה זה הייתי מעדיף PRK או LASEK ולא TRANS אבל הכל תלוי בהעדפת המנתח שלך בברכה , ד"ר מלר
שלום רב, קשה לי לתת לך תשובה איזו שיטה מתאימה מאחר ולא כל הנתונים מולי בברכה, ד"ר אליה לוינגר
שלום. מאוד קשה להשיב. לפעמים לוקח לדברים זמן להסתדר. ממליץ להיוועץ עם המנתח שלך באופן ישיר. בברכה, ד"ר אורי מלר
שלום רב, אני לא יכול להיכנס לנושא כה מורכב דרך פורום. על פניו, לא הייתי ממליץ לבצע לייזר
יש מקרים רבים בהם קייםקיעור פיסי ולוגי. אם המצב יציב א נראה שאין בעיה.
בדיקת רפרקציה להתאמה מדוייקת של מספר משקפיים/עדשות מגע אמורה להעשות לאחר 3-6 ימים ללא עדשות רכות. אם את מרכיבה כבדה של עדשות רכות אז כדאי להיגמל מעדשות פרק זמן ארוך יותר של כשבועיים
במהלך הבדיקה אצל רופא הקרנית מבוצע בדרך כלל מיפוי קרנית שם ניתן למדוד עובי קרנית מרכזי. בברכה,
ב- PRK לא מפצלים את הקרנית אלא מסירים את האפיתל (כ0 50-60 מיקרון) ואח"כ הוא נבנה מחדש. לגבי העובי שהוסר, קשה לקבוע מכיוון שהדבר תלוי בקוטר הליטוש. בחישוב גס ניתן לומר שעל כל 1 דיופטר מלוטשים כ- 12-18 מיקרון. אם מכפילים ב- 10 בגלל המספר ניתן לומר שסביר שלוטשו כ- 120-180 מיקרון. בהצלחה ד"ר מלר
שלום רב, קשה להמליץ על סוג ניתוח ללא כלל הניתוחים העובי שצוין דק מהממוצע ומירב הסיכויים שלא מתאים לניתוח עם ההחלמה המהירה אבל ניתן לקבוע בבירור רק אחר צפיה בכלל הנתונים בברכה, ד"ר אורי מלר
חיים שלום, יתכן שהרופא רשם הסרת פטריגיום כי קוד הניתוח דומה. אם הנגע בלחמית בלבד, ולא בקרנית, ובמיוחד אם הרופא אמר שה-conjunctivalization (אפיתל הקרנית מוחלף ע"י אפיתל לחמית) אינו באזור הניתוח, אזי לא ברור לי למה הופנית למדידת עובי קרנית. כדאי שתשאל שוב את המנתח. בכל ניתוח יש סכנה, כמו גם בחציית כביש, אבל ניתוח להסרת נגע לחמיתי שאינו ממאיר כרוך בסיכונים מועטים ולא שכיחים, כך שאם אתה סומך על המנתח, אין לך סיבה לדאגה. חשוב שתוודא שהנגע המוסר יישלח להערכת פתולוג עיניים.
דמיאן שלום, אני לא רוצה לבלבל אותך יותר. אני למשל לא משתמש באף אחת משיטות אלה אלא בוחר באינטראלסיק או לאסק (לא לסיק). אם אתה הרבה בשטח יתכן שהייתי מעדיף לבחור בלאסק אך לא בהכרח. אני מעדיף לא לצאת בהמלצות ללא בדיקה כי זה לא מקצעי מספיק לייעץ כך. בברכה, ד"ר אורי מלר
זה עובי לא תקין עליכם לגשת לבדיקה של רופא עיניים.
ראשית הייתי חוזרת על הבדיקה בעובי קרני נמוך מדידת הלחץ דורשת תיקון. זה לא אומר שתפתח גלאוקומה
קיעור בדיסקה הוא צורתו הטבעית של ראש עצב הראייה. את הקיעור עצמו אי-אפשר “לתקן” או להשיב לאחור אם נגרם דלדול סיבים; המטרה היא לעצור התקדמות אם יש. קיעור של 0.6 יכול להיות נורמלי אצל חלק מהאנשים (במיוחד בבעלי דיסקה גדולה או קוצר ראייה), ורק מעקב לאורך זמן קובע אם מדובר במבנה מולד יציב או בנזק נרכש. כדי למנוע מהקיעור לגדול מטפלים בסיבת-השורש, לרוב הפחתת הלחץ התוך-עיני אם יש חשד לגלאוקומה: טיפות להורדת לחץ, לייזר טרבקולופלסטי, ולעיתים ניתוח – לפי הצורך והמעקב. אין מאכל או תוסף שהוכח שמקטין קיעור; אורח חיים כללי כן חשוב: פעילות אירובית מתונה סדירה מועילה לבריאות העין והכלי-דם, הימנעות מעישון, איזון לחץ דם וסוכרת, טיפול בדום נשימה בשינה אם קיים, שימוש זהיר בסטרואידים (עלול להעלות לחץ בעין), והימנעות מהיפוכי-ראש/מאמץ ולסאלבה ממושך. קפאין במנות גדולות יכול להעלות לחץ זמנית אצל חלק מהאנשים. בכי אינו גורם להגדלת קיעור; לכל היותר עלייה קטנה וחולפת בלחץ שאינה מזיקה. האם “מרגישים” קיעור? לא. קיעור אינו כואב. כאב עיני שייך בדרך-כלל לבעיות אחרות; חריג הוא התקף סגירת-זווית עם לחץ גבוה מאוד – מצב חד וכואב הדורש טיפול מיידי. איך יודעים אם הקיעור מולד או נרכש? אין בדיקה אחת שמכריעה בוודאות. משלבים היסטוריה וצילומים קודמים אם יש, OCT של RNFL/GCIPL, בדיקת שדה ראייה ומעקב סדרתי. קיעור גדול אך יציב לאורך זמן עם שכבת סיבים ועובי תקינים ושדה תקין – סביר שהוא פיזיולוגי. קיעור שמתרחב עם הידקקות סיבים ו/או פגיעה בשדה – מרמז על נזק גלאוקומטי מתקדם. מה נכון לעשות עכשיו? לקבוע קו-בסיס מסודר אצל מומחה גלאוקומה: מדידות לחץ בשעות שונות, פאכימטריה (עובי קרנית), OCT RNFL/GCIPL, שדה ראייה וצילומי דיסקה; לקבוע “לחץ יעד” מעשי ולהיצמד לטיפול ולמעקב. כך מאתרים בזמן כל שינוי ומונעים התקדמות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
בגלאוקומה עושים מיפוי קרנית על מנת להתרשם מעובי הקרנית
שלום רב, קרניות בעובי של 550–570 מיקרון נחשבות בתחום התקין ואף מעט עבות מהממוצע. עובי קרנית ממוצע באוכלוסייה נע סביב 520–540 מיקרון. קרנית בעובי של 570 מיקרון בהחלט יכולה להיחשב עבה יחסית. קרנית עבה כשלעצמה אינה "מגינה" ישירות מפני מחלות עיניים, אך יש לה חשיבות בכמה תחומים: בקרב חולי גלאוקומה או מי שבמעקב לחשד לגלאוקומה, הקרנית משפיעה על מדידת הלחץ התוך-עיני. מד טונומטריה סטנדרטי (כמו Goldmann) נוטה למדוד לחץ גבוה מהאמיתי בקרנית עבה, ולהפך בקרנית דקה. לכן, אנשים עם קרנית עבה עשויים להימנע מאבחנת שווא של גלאוקומה או להיראות בסיכון נמוך יותר. בקרנית עבה יש מרווח ביטחון גדול יותר בניתוחים להסרת משקפיים בלייזר (כמו PRK או LASIK), שבהם מסירים רקמות מהקרנית. קרנית עבה מאפשרת הסרה של יותר רקמה בבטחה. קרנית עבה אינה מגינה ישירות על עצב הראייה, אך כאמור עשויה לגרום למדידת לחץ תוך-עיני גבוהה מהאמת, מה שיכול להשפיע על קבלת ההחלטות הקליניות. בנוסף, חלק מהמחקרים הראו שקרניות דקות הן סמן פרוגנוסטי שלילי בגלאוקומה, כלומר חולים עם קרניות דקות יותר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בעצב הראייה, גם אם הלחץ עצמו תקין או נמוך. לכן, קרנית עבה דווקא נחשבת לעיתים גורם סיכון נמוך יותר להתפתחות או החמרה של גלאוקומה. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
אם קיבלת בפורום הנחיה לבצע בדיקות נוספות לאור היסטוריה משפחתית של מחלת מקולה ניוונית (Macular Degeneration), חשוב להבין שהדבר תלוי בסוג ואיכות בדיקת ההתאמה במכון שבו את נבדקת: ברוב מכוני הלייזר הסטנדרטיים: בדיקת ההתאמה כוללת: מיפוי קרנית (לטופוגרפיה והיסט קורנאלי) בדיקת עובי קרנית בדיקת מספרים וראייה מתוקנת הרחבת אישונים ובדיקה של רשתית עם אופטלמוסקופ אך לא תמיד מבצעים: צילום OCT של המקולה (בדיקת הדמיה של שכבות הרשתית) בדיקת פלואורסצאין או בדיקות תפקודיות של המקולה לכן ההמלצה היא: לפני בדיקת ההתאמה, לפנות קודם לרופא עיניים עם גישה ל-OCT, ולבצע בדיקה מדוקדקת של המקולה כדי לשלול סימנים מוקדמים למחלה תורשתית – במיוחד אם אביך לקה ב־Macular Degeneration בגיל צעיר כל כך (מה שמרמז על צורה תורשתית לא שגרתית). לסיכום: – פני תחילה לרופא עיניים עם בדיקת OCT של המקולה – רק לאחר קבלת אישור שאין מחלה פעילה או סימנים מחשידים, תוכלי לגשת בביטחון לבדיקת ההתאמה בלייזר – תוכלי גם לבדוק ישירות מול המכון אם הם מבצעים OCT כחלק מהבדיקה (חלקם כן, אך לא כולם) אם תצייני באיזה מכון את מתכוונת להיבדק, אוכל לומר לך אם הבדיקה שם כוללת OCT של המקולה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
על פי מה שתיארת, נראה שהמצב עדיין בשלב מוקדם, אבל בהחלט מצריך מעקב מסודר. העובי שציינת (563/568 מיקרון) הוא עובי קרנית תקין, ולכן בפני עצמו לא מעיד על קרטוקונוס, אך לא מספיק כדי לשלול אותו. ההחלטה האם יש קרטוקונוס מתבססת גם על צורת הקרנית במיפוי – בעיקר האם יש שיפוע לא סימטרי, קימור לא תקין או סטייה בציר. במצבים כאלה ייתכן שמדובר ב"קרטוקונוס סאבקליני" – כלומר התחלה קלה מאוד של קרטוקונוס, שעדיין לא בא לידי ביטוי בירידה בראייה משמעותית או בעיוותים קשים. התסמינים שתיארת – לחץ, טשטוש, עין שנדבקת ודלקת עפעפיים – לא טיפוסיים לקרטוקונוס, אלא יותר תואמים בלפריטיס או יובש בעיניים. אם את סובלת מהרגשה של עין "סגורה", אי נוחות ולחץ שמופיע בעיקר בבוקר או לאחר שימוש במסכים, ככל הנראה מדובר במרכיב דלקתי בעפעפיים ולא בקרטוקונוס עצמו. מומלץ לבצע: – מיפוי קרנית מתקדם עם ניתוח טופוגרפי וטומוגרפי – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת בלוטות שומן בעפעפיים – מעקב תקופתי אם יש חשד קל, כדי לראות אם יש התקדמות אם יתברר שמדובר בקרטוקונוס, קיימים טיפולים כמו Crosslinking שמטרתו לייצב את הקרנית ולעצור את ההחמרה. ככל שמזהים מוקדם – כך ניתן למנוע הידרדרות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
על פי מה שתיארת, נראה שהמצב עדיין בשלב מוקדם, אבל בהחלט מצריך מעקב מסודר. העובי שציינת (563/568 מיקרון) הוא עובי קרנית תקין, ולכן בפני עצמו לא מעיד על קרטוקונוס, אך לא מספיק כדי לשלול אותו. ההחלטה האם יש קרטוקונוס מתבססת גם על צורת הקרנית במיפוי – בעיקר האם יש שיפוע לא סימטרי, קימור לא תקין או סטייה בציר. במצבים כאלה ייתכן שמדובר ב"קרטוקונוס סאבקליני" – כלומר התחלה קלה מאוד של קרטוקונוס, שעדיין לא בא לידי ביטוי בירידה בראייה משמעותית או בעיוותים קשים. התסמינים שתיארת – לחץ, טשטוש, עין שנדבקת ודלקת עפעפיים – לא טיפוסיים לקרטוקונוס, אלא יותר תואמים בלפריטיס או יובש בעיניים. אם את סובלת מהרגשה של עין "סגורה", אי נוחות ולחץ שמופיע בעיקר בבוקר או לאחר שימוש במסכים, ככל הנראה מדובר במרכיב דלקתי בעפעפיים ולא בקרטוקונוס עצמו. מומלץ לבצע: – מיפוי קרנית מתקדם עם ניתוח טופוגרפי וטומוגרפי – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת בלוטות שומן בעפעפיים – מעקב תקופתי אם יש חשד קל, כדי לראות אם יש התקדמות אם יתברר שמדובר בקרטוקונוס, קיימים טיפולים כמו Crosslinking שמטרתו לייצב את הקרנית ולעצור את ההחמרה. ככל שמזהים מוקדם – כך ניתן למנוע הידרדרות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום. מאוד קשה להשיב. לפעמים לוקח לדברים זמן להסתדר. ממליץ להיוועץ עם המנתח שלך באופן ישיר. בברכה, ד"ר אורי מלר
שלום 450 מיקרון זה עובי דק מידי לביצוע לייזר בקרנית והדבר לא אפשרי. בברכה, ד"ר מלר אורי
שלום 450 מיקרון זה עובי דק מידי לביצוע לייזר בקרנית והדבר לא אפשרי. בברכה, ד"ר מלר אורי
בהחלט כן, ניתן לאבחן פפילאדמה ברחבת אישונים
לא- זה בסדר אחרי PRK