על טיפול בהיפנוזה שמעתם? מה הסברה הרווחת בעניין? האם הטיפול...
בדרך כלל האסוציאציה הראשונה שלנו למצב של היפנוזה היא חפץ...
כל אדם יכול להיכנס להיפנוזה. זאת בניגוד למיתוסים הטוענים...
גמגום עלול לפגוע קשות בחייו של המגמגם - ילד או מבוגר....
דיקור סיני יעיל בפתרון בעיות כאב שונות. מוטי צ'חנובר על...
הי ליהי את שואלת על הקשר עם האהוב הווירטואלי, אבל אענה לך שלא משנה מה אענה - זה תחליף דל ובעייתי, ובטח שאינו מעקף סביר, שייטיב לאורך זמן את חייך, או הקשר הזוגי העכשווי שלך. מוטב, לפי נסיוני עם רבים, לאורך שנים ארוכות, שיעשה מעשה רציני לחזור למערכת זוגית טובה – בין עם בעלך, או עם מישהו אחר. המשולש תמיד בעיית י. יש יותר מדי קצוות חדי ם . את בגיל שבו העתיד של מערכת יחסים מהותית, הרבה יותר ארוך מהעבר של המערכת הקיימת. יכולותיך היום, טובות מאשר עשר שנים קודם, לשקול מה שדרוש למערכת זוגית ומשפחתית. הצעתי לך שתשקלי מה לעשות, ברוח האימרה: 'לא עוד - "עוד מאותו דבר " . סביר כי שיקום המערכת הזוגית עם בעלך, או פרוק ובנייה מחדש של קשר זוגי, יתן לך ולילדייך יותר מאשר קשר משולש. אם תרצי לבדוק את הסיכוי לשיקום, ההתחלה היא לא בחדר הייעוץ הזוגי, וגם לא במסע באוניית פאר סביב איים אקזוטיים; קוראים לזה בספרים: 'תהליך שינוי עמדות'. מרבית הבגידות, של נשים או גברים, ככה המחקרים לאורך שנים מראים - אינן תוצר של תאווה זמנית בלתי נשלטת, אלא מצב של חסך רגשי, מיני, פיזי או משהו משולב. תהליך שינוי העמדות, אם תרצי ללכת לזה, מתחיל באמירה חזקה אצלך פנימה - שסביר שבעלך, וזו אמירה על סמך הסתברות סטטיסתית, חווה קושי . לא משנה למה, את שותפה לזה, כי בטאנגו יש שניים. כל טוב,
שלום לך, 1. זה מוודאי מסייע. ראה שאלתה של מיכל, כמה הודעות למטה לגבי 'הסוד'. 2. אין לי דרך להעריך, זה תלוי בכמה גורמים שאינם בידי. אודי
שלום לירית, אני ממש מתנצלת על העיכוב בתשובתי אליך. אני מאד מעריכה אותך על כך ששאלת שאלה כה חשובה וסבוכה בחיי החברה הישראלית כיום. עצוב לדעת, שלמרות ההתקדמות וההתפתחות בארצנו, עדיין יש אזורים של אפליה לגבי אוכלוסיות שונות מהמקובל והרגיל. אין לכך, כמובן כל הצדקה ובאמת מדובר בבעיה חברתית ולמעשה, פסיכו- חברתית , היות שהאפליה מקורה בפחד ואפילו חרדה מן השונה והאחר. עוד יותר מצער שגם המערכות נותנות השירותים , כפי שציינתם (בנקים קופות חולים וכיו"ב) נגועות בנגע זה של דחיית השונה, במקום לסייע ולעזור בפתרון בעיות שמתעוררות. דווקא אוכלוסיות אלה זקוקות לסיוע מיוחד או לפחות ליחס תומך ועוזר. מנסיוני רב השנים, בהכירי אנשים מקהילת הלהט"בים, רבים מהם עוזבים מקומות מגורים הרחוקים ממרכז הארץ. בדיוק כפי שציינת ומאותן הסיבות. רבים רבים עוברים למרכז. שם הם זוכים לקבלה ותחושת שוויון. גם המערכות במרכז מאורגנות יותר לסייע לאנשים אלה, הזכאים לכל יחס חיובי כלכל אדם אחר. אני מבינה, לירית שאתם ובת זוגך נתקלת בקשיים,מיותרים ולא צודקים. עולה השאלה: איך לשנות זאת ואיך להגיע לקבלת יחס חיובי הן מהחיים מסביבכן והן מן המערכות. כמובן, שהתשובה היא ברורה: באמצעות שינוי עמדות של הקהילה שבתוכה אתן חיות. אך זהו תהליך ארוך וניתן לקצרו על ידי התערבויות של הנהגת הקהילה ודמויות מקובלות ומוערכות בה. לכן, הייתי מציעה לכן לא לוותר ולא להתבייש ולפנות בלי היסוס לראשי הקהילה, אם זה לראש עיר או מועצה ואם לגורמי חינוך ורווחה במקום. חשוב להביא את הבעיה בפניו ולרתום אותו ואת האחרים לחשוב יחד איך להביא שינוי בשני מישורים מכריעים: שינוי עמדות הקהילה על ידי הסברה, הרצאות, שיחות ודיונים בנושא שיוויון וקבלת השונה וכיו"ב. ובמקביל, להביא את הגורמים הנ"ל להתערב בהתעורר קיפוח והעדר שירות ראוי,- לטובתכם, כפי שאכן מגיע לכן ולאחרים במצבכן. לפנייה כזו נדרש כמובן, ביטחון ועמדה אסרטיבית -העומדת בנחישות ותקיפות על דרישותיה- מצידכן. אין זה קל ואין זה פשוט. אולי יכול לעזור אם מספר אנשים במצבכן יתארגנו ותתכננו כיצד לפנות ולעורר את השינוי. בנסוף, חשוב ביותר גם לפנות לראשי הקהילה /האגודה הלהט"בית ולבקש עזרה בארגון הפניות שלכם לראשי הקהילה. קשה לי לראות שינוי כלשהו, מבלי שיעשה תהליך כזה. אשמח לשמוע מכן מה אתן יכולות ומתכננות לעשות. מקווה שבהמשך אוכל גם לעזור לכן אם תמשיכו בתהליך. אני מאמינה שעם אמונה פנימית שאכן, אין מקום ליחס שאתן מקבלות ולחוסר הפרגון והתמיכה, -תמצאו את הדרך להביא לשינוי כלשהו. בהצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע
על טיפול בהיפנוזה שמעתם? מה הסברה הרווחת בעניין? האם הטיפול...
בדרך כלל האסוציאציה הראשונה שלנו למצב של היפנוזה היא חפץ...
כל אדם יכול להיכנס להיפנוזה. זאת בניגוד למיתוסים הטוענים...
גמגום עלול לפגוע קשות בחייו של המגמגם - ילד או מבוגר....
דיקור סיני יעיל בפתרון בעיות כאב שונות. מוטי צ'חנובר על...
חרדה היא המגיפה של המאה 21. רגע לפני נטילת תרופות...
יבלות ויראליות נגרמות מהדבקה בנגיף הפפילומה. ניתן לטפל בהן...
הי ליהי את שואלת על הקשר עם האהוב הווירטואלי, אבל אענה לך שלא משנה מה אענה - זה תחליף דל ובעייתי, ובטח שאינו מעקף סביר, שייטיב לאורך זמן את חייך, או הקשר הזוגי העכשווי שלך. מוטב, לפי נסיוני עם רבים, לאורך שנים ארוכות, שיעשה מעשה רציני לחזור למערכת זוגית טובה – בין עם בעלך, או עם מישהו אחר. המשולש תמיד בעיית י. יש יותר מדי קצוות חדי ם . את בגיל שבו העתיד של מערכת יחסים מהותית, הרבה יותר ארוך מהעבר של המערכת הקיימת. יכולותיך היום, טובות מאשר עשר שנים קודם, לשקול מה שדרוש למערכת זוגית ומשפחתית. הצעתי לך שתשקלי מה לעשות, ברוח האימרה: 'לא עוד - "עוד מאותו דבר " . סביר כי שיקום המערכת הזוגית עם בעלך, או פרוק ובנייה מחדש של קשר זוגי, יתן לך ולילדייך יותר מאשר קשר משולש. אם תרצי לבדוק את הסיכוי לשיקום, ההתחלה היא לא בחדר הייעוץ הזוגי, וגם לא במסע באוניית פאר סביב איים אקזוטיים; קוראים לזה בספרים: 'תהליך שינוי עמדות'. מרבית הבגידות, של נשים או גברים, ככה המחקרים לאורך שנים מראים - אינן תוצר של תאווה זמנית בלתי נשלטת, אלא מצב של חסך רגשי, מיני, פיזי או משהו משולב. תהליך שינוי העמדות, אם תרצי ללכת לזה, מתחיל באמירה חזקה אצלך פנימה - שסביר שבעלך, וזו אמירה על סמך הסתברות סטטיסתית, חווה קושי . לא משנה למה, את שותפה לזה, כי בטאנגו יש שניים. כל טוב,
שלום לך, 1. זה מוודאי מסייע. ראה שאלתה של מיכל, כמה הודעות למטה לגבי 'הסוד'. 2. אין לי דרך להעריך, זה תלוי בכמה גורמים שאינם בידי. אודי
שלום לירית, אני ממש מתנצלת על העיכוב בתשובתי אליך. אני מאד מעריכה אותך על כך ששאלת שאלה כה חשובה וסבוכה בחיי החברה הישראלית כיום. עצוב לדעת, שלמרות ההתקדמות וההתפתחות בארצנו, עדיין יש אזורים של אפליה לגבי אוכלוסיות שונות מהמקובל והרגיל. אין לכך, כמובן כל הצדקה ובאמת מדובר בבעיה חברתית ולמעשה, פסיכו- חברתית , היות שהאפליה מקורה בפחד ואפילו חרדה מן השונה והאחר. עוד יותר מצער שגם המערכות נותנות השירותים , כפי שציינתם (בנקים קופות חולים וכיו"ב) נגועות בנגע זה של דחיית השונה, במקום לסייע ולעזור בפתרון בעיות שמתעוררות. דווקא אוכלוסיות אלה זקוקות לסיוע מיוחד או לפחות ליחס תומך ועוזר. מנסיוני רב השנים, בהכירי אנשים מקהילת הלהט"בים, רבים מהם עוזבים מקומות מגורים הרחוקים ממרכז הארץ. בדיוק כפי שציינת ומאותן הסיבות. רבים רבים עוברים למרכז. שם הם זוכים לקבלה ותחושת שוויון. גם המערכות במרכז מאורגנות יותר לסייע לאנשים אלה, הזכאים לכל יחס חיובי כלכל אדם אחר. אני מבינה, לירית שאתם ובת זוגך נתקלת בקשיים,מיותרים ולא צודקים. עולה השאלה: איך לשנות זאת ואיך להגיע לקבלת יחס חיובי הן מהחיים מסביבכן והן מן המערכות. כמובן, שהתשובה היא ברורה: באמצעות שינוי עמדות של הקהילה שבתוכה אתן חיות. אך זהו תהליך ארוך וניתן לקצרו על ידי התערבויות של הנהגת הקהילה ודמויות מקובלות ומוערכות בה. לכן, הייתי מציעה לכן לא לוותר ולא להתבייש ולפנות בלי היסוס לראשי הקהילה, אם זה לראש עיר או מועצה ואם לגורמי חינוך ורווחה במקום. חשוב להביא את הבעיה בפניו ולרתום אותו ואת האחרים לחשוב יחד איך להביא שינוי בשני מישורים מכריעים: שינוי עמדות הקהילה על ידי הסברה, הרצאות, שיחות ודיונים בנושא שיוויון וקבלת השונה וכיו"ב. ובמקביל, להביא את הגורמים הנ"ל להתערב בהתעורר קיפוח והעדר שירות ראוי,- לטובתכם, כפי שאכן מגיע לכן ולאחרים במצבכן. לפנייה כזו נדרש כמובן, ביטחון ועמדה אסרטיבית -העומדת בנחישות ותקיפות על דרישותיה- מצידכן. אין זה קל ואין זה פשוט. אולי יכול לעזור אם מספר אנשים במצבכן יתארגנו ותתכננו כיצד לפנות ולעורר את השינוי. בנסוף, חשוב ביותר גם לפנות לראשי הקהילה /האגודה הלהט"בית ולבקש עזרה בארגון הפניות שלכם לראשי הקהילה. קשה לי לראות שינוי כלשהו, מבלי שיעשה תהליך כזה. אשמח לשמוע מכן מה אתן יכולות ומתכננות לעשות. מקווה שבהמשך אוכל גם לעזור לכן אם תמשיכו בתהליך. אני מאמינה שעם אמונה פנימית שאכן, אין מקום ליחס שאתן מקבלות ולחוסר הפרגון והתמיכה, -תמצאו את הדרך להביא לשינוי כלשהו. בהצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע
לא ברורה השאה, האם ניתן למקד?
נראה לי ששהדימוי העצמי גרם לתחושת העליונות שלך, וזה הביא אותך להרהר ולערער את מערכת היחסים. בספר 'שיר השירים', בתקווה שאני זוכר נכון, נאמר: 'שקר החן והבל היופי' וכנראה התכוונו למישהו כמוך, שנראה יפיוף, ובטוח שהבנות יתיצבו אם רק תסמן להן לצעוד קדימה. אין לך, לדעתי, שום חולשה אישיותית, אלא בורות מדהימה על מה שמערכת יחסים בוגרת מצריכה. לא כדאי לסמוך על יועצים או כדורים, אלא על שינוי עמדות, שאתה יכול לייצר באמצעות איסוף מידע. מצא במנועי חיפוש 'מה זו אהבה', ו'זוגיות בוגרת'. תתחיל למנות מה יש לך להציע, ומה עוד אתה יכול לייצר - כאשר תמצא את מי שתרגיש כלפיה שהיא מתאימה לך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
הי במבי, אחד המשחקים החביבים על ילדים, כזה שכולל גם פחד וגם התרגשות הוא משחק ה"קוקו". הילד חרד לרגע שהמבוגר נעלם. זה דומה, רק בווליום אחר (בשבועות ולא ברגעים). אודי
שלום רב ורד, הבעיה שאת מעלה מאד מוכרת וכואבת: קשה להורים לקבל את הנטייה או ההעדפה המינית של ילדיהם. יש הורים המשלימים עם כך בלית ברירה. אמנם בתחילה זו השלמה מאד חלקית ואפילו מלאכותית , שמקורה בחשש לאבד את ילדם ועם הזמן מתחילים להבין, כי למעשה זה אינו משנה מאומה והבת - או הבן- נשארת בתם עם אותו קשר רגשי כתמיד. אולם לא כולם מגיבים באותו אופן ולא כולם עוברים אותו תהליך, שבסופו של דבר מאפשר להמשיך לאהוב, לכבד ולחיות בקשר חיובי,גם בהמשך החיים. יש הורים שמאד קשה להם לקבל את המצב החדש, שאליו נחשפו על ידי ילדם. זה יכול להגיע, במקרים קיצוניים, למצב שבו הילד נזרק מן הבית, פשוטו כמשמעו, או שהוא זוכה ליחס מאד משפיל המלווה בהרבה כעס ואי קבלה מצד ההורים, למרות שהבת/ הבן ממשיכה לחיות בבית. יתכנו לכך הרבה סיבות, כגון: חשש ממה יגידו המכרים, השכנים ובני המשפחה המורחבת, תחושת כישלון ואשמה של ההורה על כי לא גידל "בת נורמטיבית" ועוד. על פי רוב, במקרים שהקשר הבסיסי טוב בין הבת להורה, קיים סיכוי שהדברים ביניהם יסתדרו, גם אם לאחר תקופה לא קלה, של "השוק הראשוני". אני מקווה שזה המקרה שלכם, מכיוון שיש לך ולאמך קשר בסיסי חיובי. יחד עם כך, כרגע נראה שאמך אינה מסוגלת להתמודד עם הידיעה שאת לסבית וקשורה רגשית לחברה שכה מוצאת חן בעיניך. יש צורך לחפש דרך לעזור לכך שהתהליך של קבלתך כמות שאת ,יהא מוקדם ככל האפשר. ניתן להיעזר לשם כך, בקבוצות תמיכה להורים שילדיהם לסביות או הומוסקסואלים או להגיע לטיפול פסיכותרפויטי- או יעוץ מקצועי- פרטני, שהילד והוריו יקחו בו חלק. אגב, בדבריך לא הוזכר קיומו של אבי המשפחה. אם קיים ברקע אב, כדאי להיעזר בו במידה שאינו כה מתנגד כמו האם. למעשה, מדובר בתהליך של שינוי עמדות של ההורה וכידוע, אין זה תהליך פשוט אצל רוב בני האדם. הבשורה הטובה היא, שהדבר ניתן להיעשות ובהחלט קורה. אולם, אחרי השקעה כלשהי. שימי לב, שהבעיה אינה רק קבלת החברה שלך על ידי אמך, כפי שעשוי להשתמע מדבריך , אלא יותר חשש מן הרעיון שהנך לסבית. יתכן, שתצטרכי לדבר עמה על הנושא במפורש, ממש לפתוח את הסוגיה מבלי ללכת סחור סחור. מאד חשוב להדגיש, כי ההעדפה המינית אין לה ולא כלום עם מהות הקשר עם ההורה וכן כי זהו מצב נפשי, רגשי קבוע שלא ניתן לשינוי ויש לקבלו כעובדה קבועה ומוגמרת. אני מקווה שבסופו של דבר תצליחי לשכנע את אמך להקשיב לך ולקבלך כמות שאת. שיהיה בצלחה, ד"ר דליה גלבוע
שלום לך לא כתבת האם הטנטון חד צדדי או דו צדדי דבר חשוב לגבי ברור מקור הטנטון. באשר לסיוע להרדם מנסיוני טכניקות קוגניטיביות עם תרגול שליטה בתשומת הלב ובצורת החשיבה והרפיה באמצעות סוגסטיה עוזרות. חשוב גם מיסוך חלקי באמצעות רעש לבן בכל שעות השקט. בברכה ד"ר בן דוד
שלום צריך להפנות את השאה לרופא ברנטגן שביצע את הבדיקה.
שלום דנה כשיש תופעת מיוקלונוס יש צורך לבצע ברור כולל MRI מח לשלול מקור מרכזי למיוקלונוס אם כי זה מאד מאד נדיר. באשר לטיפול. יש עוד גורמים היכולים למזער המטרד כולל טכניקות קוגניטיביות וטכניקות הרפיה בשיטת סוגסטיה. הדבר עוזר לא רק להקלת התגובה אלא גם להורדת עוצמת ההתכווצויות השריריות כפי שבמיגרנה הרפיה וטיפול קוגניטיבי מונעים התקפים. בברכה ד"ר בן דוד
סילוק מהותי של רקמת השומן שהינה חלק ממראה השדיים עשויה במידה רבה לעצב את השד לאורך זמן,באשר חטיפול הורמונלי בהורמון זכרי כדי לשמר את הפנוטיפ הגברי ויתרונות נוספים הקשורים בטיפול משלים יהיה צורך להיוועץ במומחה הפריון
הי דנית, תני צ'אנס, בהחלט. נסי לראות איך את יכולה שהמפגש ירגיש יותר אמיתי. זה בטח ייקח זמן, כמו בכל קשר, אבל המשפט שלך "לא נראה לי שיצליח" הוא סוגסטיה שלילית ומיותרת. אם כבר, תגידי לעצמך "יש סיכוי שזה יצליח". זה דומה, אבל נשמע אחרת לגמרי. בהצלחה, אודי
שלום לך, ראשית - נא לא לשלוח משלוח צולב גם אל המייל האישי שלי. איני מסכים לקשר "מאחורי הקלעים". באשר להודעתך - 1. לא מספיק מכיר 2. סוגסטיה עצמית זה דבר מצויין אם זה עובד עליך. זה עובד? 3. איני יודע מה הסיבה לתופעות שציינת ועל מנת לדעת במה מדובר (ולהמליץ) צריך יותר מאשר הודעה בפורום. היות ואת זה שללת על הסף (פניה לאיש מקצוע) - אין לי תשובה אחראית לשאלתך. אודי
אבי בהחלט ניתן על ידי סוגסטיות היפנוטיות מתאימות לשלוט ולווסת את מיקוד הקשב, כך שהמעוניין יוכל למשל שלא לחשוב או להתמקד במשהו מסוים על ידי לימוד, אימון ותרגול הנתנייתי להתמקד במשהו אחר. בקצרה, הדרך שלא לחשוב על פיל לבן היא לא להחליט להימנע מכך, אלא לרכוש את המיומנות לחשוב ולהתמקד במשהו אחר. היםנוזה היא בין השאר אחד הכלים היותר יעילים להשגת מטרה זו.
שלום מתן לאחר כל הברור ששלל ממצא מדאיג לתופעה , יש לטפל בדרכים מקובלות למזער את התגובה כמו בטינטון ממושך שלא פועם. בעיקר שיטות סוגסטיה עם הרפיה ,שליטה בתשומת הלב ומיסוך חלקי. בברכה ד"ר בן דוד
שירי שלום, ראשית, בתך מטופלת ב-Ritalin-LA - זהו שמה של "הכמוסה עם הכדוריות". לעצם הענין - באופן טבעי הורים מחליטים עבור ילדיהם החלטות רבות המשפיעות על ילדיהם, ואינם מערבים את הילדים בהחלטות כאלו. לעניות דעתי, טפול רפואי, ובכלל זה טפול תרופתי, אינו נתון לשקול דעתם של ילדים, אלא של ההורים בלבד. דרך אגב, גם הרופא אינו מחליט, אלא יכול רק ליעץ, וההורים הם המחליטים. ממש כפי שאין שואלים את דעתה של ילדה בת שמונה שנים האם היא מסכימה ללכת לביה"ס, להתקלח וכו', אין שואלים אותה האם היא מסכימה לטול תרופה. צריך להקשיב לה ולנסות לעזור לה, אך ההורים הם הקובעים. חשוב מאד להבהיר את הדברים, קודם כל להורים, ואח"כ, דרך ההורים, גם לילדה. אני מניח שהסיבה לתלונות על הטעם המר, אינן נובעות באמת מהטעם, אלא מאי-רצונה של הילדה לטול את התרופה. חשוב לדבר איתה על כך, בצורה רגועה וכשיש זמן, ולנסות להבין מה עומד מאחורי הסרוב. מומלץ לנסות ללמד את הילדה לבלוע את הכדור שלם, ואז לא תחוש בעם הכדוריות. אפשר להתאמן על סוכריות קטנות. צריך הרבה סוגסטיה חיובית - "את גדולה, וילדים גדולים בולעים כדורים ..." וכו'. אפשר להציע פרס (צנוע) אם תצליח לבלוע. כדי להמנע מהטעם המר, אפשר לנסות ולשים את הכדוריות בתוך מזונות מתוקים יותר כמו דבש, סילאן או גלידה. אפשר לתת לילדה לבחור באיזה מאכל. הבחירה האם לטול את התרופה אינה בידיה. בכל מקרה, אסור לרסק את הכדוריות לאבקה, ואסור להמיסן במשקה, כיון שכך את פוגעת במנגנון השחרור האיטי של התרופה, והילדה תקבל כביכול מנון גבוה יותר, שישפיע זמן קצר יותר. יש פתרונות אחרים (כמו מדבקות Ritalin, לדוגמא) אך אלו פתרונות יקרים מאד בארץ, ויש להם בעיות משלהם. בהצלחה, ד"ר ברנע ארז.
שלום רב זהו פורום הדן בהפרעות הורמונאליות בנערות. השאה שלך מופנית יתר לפורום של פסיכולוגים או מומחים ברפואת מתבגרים. מדובר במצב התנהגותי המצריך כלי התמודדות של מומחית באנדקרלוגיה או גניקולוגיה בברכה, דר' מריאנה רחמיאל
אין עיצת בזק שמתאימה לך. סביר שמה שיועיל לך הוא שילוב של תהליך השבחת ההערכה העצמית עם תהליך של שינוי עמדות הסביבה החברתית כלפיך. מדובר במשהו מתמשך שדורש הנחיה מקצועית. טוב לכן שתפנה ליועצת בבית הספר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מאוד מאוד חבל שבושה וחוסר ידע מוליכים למצבי מצוקה כאלו. סטטיסקה אחת אומרת שבגיל 18 יש אחוז אחד של מרטיבי לילה, כלומר 99% נגמלים. אותי זה מעודד. וודאי שיש מה לעשות. יש מומחים לתחום, יש שיטות שונות, וחלק לא קטן זה הדרכת הורים. מה פירוש "אנחנו מחליפים להם"?? מה חלקם בכח? מה האחריות שלהם? למה הם לא מחליפים? האומנם יש תרופה שאם מפסיקים אותה הכל חוזר?? מה עם ה-80% שזה לא חוזר?? לא שווה לנסות? האם היפנוזה יכולה לעזור? וודאי. האם מותר בילדים?? וודאי. יש לי הרושם שהטיפול הראשון צריך להיות בהורים- שינוי תפיסות, שינוי עמדות וידע, חיזוק האמונה שמדובר בבעיה שכיחה, בת חלוף, ניתנת לטיפול ולפתרון, ועם אמונה זו יהיה יותר קל. מה עם רופא המשפחה שלכם/ רופא ילדים- מעורב? איני יודע היכן גרים ובאיזו קופה מבוטחים, אבל יש מרכזים לא מעטים לטיפול בבעיה. תתעודדו וצאו לדרך. אחד הדברים הכי בסיסיים- הבעיה היא של הילד. תנו לו בעלות עליה. יש לכם תפקיד בעידוד, הדרכה, מתן משאבים, אבל לילד חייב להיות תפקיד בבעיה והוא חייב לרצות לקבל טיפול.
ברכה שלום רב. מדבריך אני מבין כי בעקבות זיהום בסינוס המקסילרי ופרוצדורת FESS ע"י רופא א.א.ג במטרה לנקזו חל סיבוך שהביא לזיהום בעצם הלסת העליונה, מצב שעדיין לא נפתר לגמרייבשלב זה. המלצתי לעת עתה היא להמתין ורק לאחר הגעה להחלמה מלאה של הלסת העליונה לטפל בלסת התחתונה. כמו כן בבדיקה מקיפה הייתי בודק האם קיים רקע רפואי כלשהו אשר עלול לגרום להתפתחות זיהום בלסתות וכן להעריך את הנזק שנגרם ללסת. עלינו להתיחס תמיד בתכנון הטיפול לשתי הלסתות ומצב הסגר, יתכן ובהעדר משנן בלסת העליונה אין צורך בביצוע שתלים בלסת הנגדית. לגבי ה CT- אכן 10-11 מ"מ מהווים גובה עצם מספק להשתלה אך צריך לבחון גם את רוחב העצם באתר המיועד. לסיכום: אני ממליץ לך לסיים הטיפול במצב הנוכחי ורק לאחר מכן להבדק באופן מקיף ולתכנן תוכנית שיקומית הלוקחת בחשבון את כל הנתונים. אאחל לך בריאות והחלמה מהירה שבת שלום ד"ר ערן גבאי
אפשר להשתמש פעם נוספת בנר גליצרין. לא כתבת כמה נורמלקס שתית ביום וכמה ימים .יתכן שלא הרגשת הטבה כי המינון לא היה מספיק.נורמלקס לא משפיע מיד אלא כעבור 2-3 ימים. כאשר אין יציאה מספר ימים צריך לשתות 2 מנות ביום של 17 גרם כל אחת ב240 מל שתיה עד שיש יציאה כל יום ולהמשיך אחר כך עוד כשבועיים ולרדת בהדרגה.
שלום, אמנון כדאי לשלול אפשרות של מחלה כללית שיכולה לגרום לכל התסמינים המתוארים: בדיקות דם לCRP, ESR, תפקודי בלוטת התריס, VDRL, HIV, סוכרת, VIT B12.
אני מצטער, אבל מקריאת הנתונים בלבד גם לי אין רעיון מוגדר. הייתי שולל מחלת הנשיקה אבל קרוב לודאי שזה כבר נעשה