תוצאות חיפוש עבור ניוון עצב הראייה

AION הוא אירוע פתאומי - מקביל לאירוע מוחי, אבל בעין... גורמי סיכון עיקריים הם לחץ דם לא מאוזן, סכרת, וכן מבנה עין "קצר". תכלס אכן אין מה לעשות, חוץ מלטפל בגורמי הסיכון. לחץ עייני גבוה עשוי לפגוע בעצב, וכמובן יש לטפל בו - אך מהנתונים שנמסרו נראה =כי הלחץ בעין ימין הוא תקין.

שלום אולה, טיפול בתאי גזע נמצא בשלבי מחקר אולם טרם הוכח כיעיל במחלות עיניים ואינו משמש כטיפול מאושר ומקובל במצבים כאלה. אנא פני אל רופא.ת העיניים המטפל.ת של בנך על מנת לקבל המלצות פרטניות מבחינת מצבו העיני.

שלום הייתי מתייחס למה שרשום בהקשר לכל השאר. עם ראיה טובה וביטוי ׳אולי׳ - זה לא נשמע לי משמעותי. כמובן- אפשר לחזור למי שכתב ולבקש הסבר

שלום רב, ניתן לבצע גם בגיל 62 טיפול נוירוויז'ן לעין עצלה. השאלה האם העצב מנוון לגמרי או שיש לו תיפקוד מסוים. ובקשר לשאלתך השניה, הטיפול נועד לשיפור איכות וחדות הראיה ולא ליישור העין בברכה, ד"ר ליכטר

באתר של AAPOS, תחת find a physician near you תמצא את כל מנתחי הפזילה בארצות הברית, מחולקים לפי מדינות. לפזילה במבוגר הייתי פונה אל DAVE GUYTON מבוסטון. יש גם רבים טובים אחרים. באירופה אני לא מכיר את המובילים דר. נוימן

שלום ש התכישר מכיל ויטמנינים ואנטי אוקדידנטים לטיפול מונע של החמרת נוון רשתית מתקדם (נוון מקולרי של הגיל - נ.מ.ג.) בברכה ד"ר אירית ברקת

מדובר ללא ספק בבעיה קשה ביותר. בדרך בהיפרדות רשתית יש לשקול ביצוע ניתוח. לעומת זאת במקרים של ניוון עצב הראיה לא ניתן לעשות הרבה בדרך כלל. שאלה קרדינלית היא האם יש הרגשת אור או לא. נעשים מחקרים לכיוון של "עקיפת " עצב הראיה ע"י העברת הגירוי ישירות למוח, אבל זה דבר לעתיד הרחוק. במקרה כזה מסובך חשוב לדעתי, שיתוף פעולה בין רופא עיניים לרופא ילדים העוסק במחלות מטבוליות.

לאורית שלום, אחת משתי הבדיקות לא הייתה נכונה. יש מקום לבדיקה בהקדם אצל רופא עיניים לילדים. או שימצא שהכל תקין, או שיאשר את הממצא של האופטומטריסט ויתחיל טיפול בהתאם. באיזה חו"ל את? אם ארה"ב, כנסי לאתר של AAPOS ומצאי רופא עיניים לילדים הקרוב אלייך. דר. נוימן

אני מניח שעשו את זה, אבל אם במקרה הם מטופלים אצל רופא עיניים "רגיל" ולא רופא עיניים לילדים, שיפתחו את האתר של AAPOS (האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים בילדים ולפזילה). יש שם רשימה של כל רופאי העיניים לילדים לפי מיקום בארה"ב. אין בארץ שום טיפולים (להוציא את אחיזות העיניים למינהן, השונות ממקום למקום לפי היצירתיות המקומית...) שאין בארה"ב. דר. נוימן

רחלי שלום., לצערי אין לי נסיון עם מחלה זו, מלבד הידוע לי כי זו מחלה גנטית - ז"א עוברת בתורשה, ונפוצה יותר ביהודים ממןצא עירקי. בנוסף לבעיות הליכה - קיימת גם בעית ראיה - מעיו ניוון של עצב הראיה. לא ידוע לי על טיפול. לדעתי כדאי להיוועץ המומחה גנטיקה - שכן במקרים רבים ניתן לעשות אבחון גנטי אף לפני הלידה.

שלום, צריך לדעת מה היו התלונות שבגללם בוצעה הבדיקה מלכתחילה. זה יכול להיות מכמה סיבות כולל לחץ תוך גולגלתי מוגבר וכמובן גם ניוון של עצב הראייה

מצטער על האיחור בתשובה. לא ידוע לי על קשר כזה.

לרשל שלום, לאראיתי את הכתבה בידיעות. יש המלצה של האיגוד האמריקאי לרפואת עיניים בילדים ולפזילה (AAPOS) להרכיב בשמש משקפיים עם מסנן UV, מתוך מחשבה שחשיפה במשך שנים יכולה להשפיעה על התפתחות שתי מחלות עיניים של הגיל המבוגר- ירוד (קטרקט) וניוון מקולרי (הגורם העיקרי לעוורון במבוגרים במדינות מפותחות). לעין עצמה יש סינון יעיל מאד לUV על ידי הקרנית, והצורך במשקפיים כנל בתינוקות הוא בגדר המלצה. לא ידוע לי על מחשבות שמשקפי שמש יכולים לגרום נזק, גם לא נשמע לי סביר במיוחד. אשמח אם תוכלי לרשום לי מה היא הטענות בכוון זה. דר. נוימן

אני מצרפת כאן מאמר קטן שכתבתי לגבי בדיקות סקר טרום הריוניות: ה"שוק" של בדיקות הסקר הגנטיות הפך בימינו להיות מעט "פרוע", כאשר כל מכון שמבצע בדיקות, מציע למטופלות סדרה אינסופית כמעט של בדיקות, ומכיוון שהבדיקות לא בסל המחיר גם גבוה מאד, ופעמים רבות המטופלות חוזרות אלינו הרופאים, כדי להתייעץ אילו בדיקות מומלץ שיעשו. כיצד נייעץ להם אם כן? איגוד הגנטיקאים בישראל הוציא הנחיות לגבי בדיקות הסקירה השונות. נפרט ראשית בקצרה את הבדיקות השכיחות שקיימות כיום: טיי זקס - הורשה אוטוזומלית רצסיבית. מחלת אגירה ליזוזומלית. קטלנית. החולים נפטרים בגיל 3-5. שכיחה ביוצאי אשכנז ומרוקו. שכיחות הנשאים 1:27. זו המחלה היחידה לה יש בדיקה שהיא בחינם ונעשית במרכזים מיוחדים. Cystic Fibrosis - הורשה אוטוז' רצסיבית. שכיחות המחלה 1:3000 לידות. מדובר בגן גדול מאד וידועות למעלה מ-60 מוטציות. 5 מהן שכיחות אצל אשכנזים. כיום ניתן לבדוק 12 מוטציות בגן. שכיחות הנשאים 1:30. הבדיקה נעשית ע"י אנליזת תאים שנלקחים משטיפת פה. Fragile – X – הגורם השכיח לפיגור שכלי בעיקר בבנים. הסיבה היא חזרות מוגזמות של רצף CGG בגן, שיושב על כרומוזום X. ככל שמספר החזרות גבוה יותר הסיכון לפיגור גבוה. בגן תקין יש עד 50 חזרות. מצב פרה-מוטציה – עד 200 חזרות. כשיש 200 חזרות ומעלה – פיגור. שכיחות הנשאים הינה 1:300. Familial Dysautonomia – הורשה אוטוז' רצסיבית. מחלה נפוצה באשכנזים. 1:3700 לידות. בחולים קיים ליקוי במע' העצבים האוטונומית והתחושתית. שכיחות הנשאים 1:30. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן לזהות 99.5% מנשאי הגן הפגום. Canavan – אוטוז' רצסיבית – מחלה קשה שבה מצטבר במוח החומר אצטיל אספרטט. תופעות דומות סה"כ לטיי-זקס. תמותת תינוקות לפני גיל 3. שכיחות – 1:10000 לידות. שכיחות הנשאים: 1:50 באשכנזים. טלסמיה – נפוצה בעיקר ביוצאי אגן הים התיכון וצפון אפריקה. חשד לנשאות עולה בספירת דם רגילה. אבחון נשאות – ע"י בדיקת אלקטרופורזה של המוגלובין. MLD – metachromatic leukodystrophy - שכיחה בין יוצאי תימן – מחלה ניוונית של מערכת העצבים. תמותה בגיל 3-5. שכיחות נשאי הגן בקרב יוצאי תימן: 1:50. תסמונת קוסטף - מחלה גנטית, הבאה לידי ביטוי בפגיעה בעיניים ובפגיעה נוירולוגית. בגיל מוקדם יחסית מופיע ניוון של עצב הראייה ומאוחר יותר מופיעה נוקשות של השרירים, חוסר יציבות מסוימת בהליכה. ביהודים ממוצא עיראקי שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-10 fanconi – אוטוז' רצסיבית. מחלה חמורה שמתבטאת באנמיה ונטייה לגידולים ממאירים. שכיחות באשכנזים 1:30000 לידות. נשאות באשכנזים: 1:90. bloom – מחלה המתבאטת בפיגור בגדילה, רגישות לשמש ונטייה לגידולים. שכיחות באשכנזים: 1:40000 לידות. נשאות 1:100 Ataxia Telangiectasia – מחלה שכיחה בקרב יוצאי מרוקו וטוניס. מתבטאת בקשיי הליכה ואי יציבות עד אובדן יכולת הליכה. אינטליגנציה שמורה בד"כ. סימן משני למחלה – טלאנגיקטזיות – נימי דם אופייניים בעיניים ובעור. מערכת חיסונית לקויה ולכן נטייה למחלות בדרכי הנשימה ונטייה מוגברת לסרטן. בין יוצאי מרוקו וטוניס שכיחות הנשאים היא 1:40 – 1:80. mucolipidosis 4 – ML4 – פיגור פסיכומוטורי ובעיות ראיה. שכיחות המחלה באשכנזים היא 1:40000 לידות. נשאים 1:100. Niemann Pick – חסר באנזים ספינגומיאלינז. הצטברות של חומרים שומניים בגוף. התפתחות תקינה עד גיל 3-4. לאחר מכן התדרדרות עד מוות. שכיחות בין אשכנזים 1:40000 לידות. שכיחות הנשאים 1:100. 4 מוטציות אופייניות בגן מזהות 95% מהנשאים. גושה – חסר באנזים גלוקוצרברוזידז. גורם לאגירת חומר שומני בגוף – בטחול, כבד ועצמות. טווח ביטוי המחלה רחב, כשלחלק מהחולים אין בכלל סימנים קליניים. שכיחות באשכנזים 1:1000 לידות. שכיחות הנשאים 1:15 וניתן לזהות 90% מהם. איגוד הגנטיקאים ממליץ לא לבצע בדיקה זו כבדיקת סקירה בגלל טווח הביטוי הנרחב וגם מכיון שכיום יש טיפול יעיל למחלה. מחלת אשר מסוג I (Usher syndrome type I) – ליקוי שמיעה מולד עם אודן ראיה הדרגתי. הליקוי הוא בינוני עד מוחלט. אובדן הראיה נובע מניוון הדרגתי של רשתית העין (רטיניטיס פיגמנטוזה). ישנם מספר גנים הקשורים למחלה. באחד הגנים הללו יש מוטציה אופיינית לאשכנזים. שכיחות הנשאים בקרב האשכנזים הינה 1:100. בדיקת המוטציה מזהה כ-60% מקרב הנשאים. נסכם את הנושא בטבלאות הבאות: לפי המלצות איגוד הגנטיקאים: בדיקות המומלצות כסקירה טרום הריונית טיי זקס טלסמיה CF FRAGILE X דיסאוטונומיה משפחתית קנוון קוסטף – ביוצאי עיראק MLD – ביוצאי תימן בדיקות הסוקרות למחלות חמורות אך נדירות מאד – ניתן להציע אך לא חובה פנקוני אטקסיה-טלאנגיקטזיה בלום מוקוליפידוזיס 4 נימן פיק תסמונת אשר מסוג I (באשכנזים) בדיקות שאינן עומדות בקריטריונים – ממליצים לא להציע ולא לבצע גושה חירשות לא תסמונתית (26,30 connexin( FMF אלביניזם חסר אלפא 1 אנטיטריפסין הסברים : הורשה אוטוזומלית דומיננטית - משמעה שלפחות לאחד מההורים היתה את המחלה באופן גבלוי הורשה אוטוזומלית רצסיבית - משמעה שהגן קיים באופן סמוי אצל שני ההורים - קיים 25% סיכוי ללידת ילד חולה.

למיטל שלום, יש לך מראה מקום להמלצה הזו? אני מאד בספק, מכיוון שאני נמצא בדיאלוג קבוע בפורום של רופאי העיניים לילדים האמריקאי (AAPOS), והנושא לא עלה כלל בשנים האחרונות. מכל מקום אחפש שוב ונראה אם אמצא משהוא. דר. נוימן

לתמר שלום, ברגע שמעורבים גם שרירי פנים נוספים פרט לעפעפיים, זה קרוב לוודאי טיק, שזו תופעה נפוצה בילדים, נמשכת שבועות או חדשים, וכמעט תמיד חולפת מעצמה בסופו של דבר. אני היית מתייעץ גם עם רופא עיניים לילדים. כנסי לאתר של AAPOS (הקלידי את זה במנוע חיפוש כגון yahoo) ומצאי שם רופא באיזור שלך, או אפילו בדפי זהב מקומי תחת Pediatric ophthalmology. מכל מקום, זה נשמע כמו "טיק" ולא בעיית עיניים ספציפית. דר. נוימן

למאיה שלום, התשובה לכל השאלות הספציפיות לבת שלכם תלויה במספר. (גודל השגיאה הצילינדרית). צילינדר 0.75 סימטרי בהחלט מספיק לעקוב, צילינדר 3.0 (למשל) בדרך כלל מצריך משקפיים, ובאמצע-תלוי, ההחלטה נקבעת לפי הערכת הרופאה עד כמה יש פה סיכון לפגיעה בהתפתחות התקינה של מערכת הראיה ולהתפתחות עין עצלה. מתן משקפיים יכול להיות זמני או קבוע, תלוי איך ישתנה המספר במשך הזמן. ככל הידוע לנו, בתיקון צילינדרי אין לעצם הרכבת המשקפיים השפעה על השנוי במספר עם השנים. (אם החול שלכם הוא ארה"ב, הסתכלו באתר של AAPOS תוכלו למצא רשימה של רופאי עיניים ילדים לפי מדינות) דר. נוימן

לאורנה שלום, אם באמת מדובר באבחנה של עין עצלה, יש בהחלט להתחיל את הטיפול כבר!!! (האם נמצאה עין עצלה ממש או מצב הנחשב כגורם סיכון לעין עצלה? (כגון בעיית משקפיים?) כנסי לאתר של AAPOS בכתובת: /http://med-aapos.bu.edu שם כנסי ל: Public information. ושם כנסי ל: find a pediatric ophthalmologist. זו רשימה של כל רופאי העיניים לילדים בארצות הברית, מסודרת לפי מקומות יישוב. פני לאחד מהם, והמשיכי לפי מה שימליץ לך. אשמח אם תכתבי לי יותר פרטים על האבחנה המדוייקת. דר. נוימן.

שלום סיגל, אי אפשר לקבוע על פי התאור שלך מה הסיבה לכאב העיניים. יש צורך בברור מקיף של רופא עיניים + נוירולוג + בדיקות עזר. ניוון של עצב הראייה גורם לליקוי ראייה. חג שמח!