תוצאות חיפוש עבור מיאלופיברוזיס ראשונית

אבא שלי חולה במחלה כ5 שנים לאחרונה אין לו תיאבון וירד במשקל הרופא הפסיק לו את הטיפול התרופתי כטענה שלא עוזר. אחד לשבוע עושה בדיקת מעקב בבית חולים. במידה המוגלבין שלו נמון מקבל מנת דם. כמו שציינתי לאחרונה אין לו תיאבון הרפוא אמר הטחול ממש גדול וזה לוחץ לו על הבטן כתוצאה מזה אין לו תיאבון והמחלה מתקדמת ואין הרב מה לעשות... השאלה שלי, האם יש ט טיפול כלשהוא שיכול לעזור לאבא שלי, דיקור סיני וכו. תגובתך חשובה לי מחכה לתשובה

חמי בן 75אובחן לפני מספר ימים בפיברוזיס של מח העצם . עד כה במהלך החודש וחצי האחרונים טופל בזריקות ברזל משלא עזרו לקחו ביופסיה של מח העצם עד לאבחנה אופל גם במנות דם בשל אנמיה קשה חוסר בכדוריות דם לבנות ואדומות . האם התרופה למחלה זו היא רק השתלת מח עצם? או שבגיל שלו זה לא רלוונטי ? מה הטיפול במקרה זה ? אם אפשר להסביר מה המשמעות של פיברוזיס מח העצם למעט העובדה שבית החרושת לייצור כדוריות אינו פועל יותר ומה הן דרכי הטיפול אם בכלל . תודה

האם טינטון יכול להיגרם כתופעת לוואי מכדורי שינה כמו Advil PM או Bondormin?

שלום .אבא שלי חולה מילופיסרוזיס כבר 13 שנים .בשנתיים האחרונות התחיל לקבל מנות דם. פעם בשבועיים .בחודש האחרון חלה הידרדרות מהירהשל המחלה .אבא לא יכול ללכת. הוא לא מזיז שום איבר בגוף לא מצליח לתפוס כוס מים .כאוב מאוד שנוגעים בו .האים אפשר לעזור בנושא תודה רבה

היי. אני חייל בן 20. במשך כל שנות חיי אוננתי ע״י חיכוך במיטה, ולא ע״י השיטה המסורתית הידועה של ׳להביא ביד׳. במהלך השנים הבנתי שכל החברים שלי ׳עושים ביד׳, לכן ניסיתי בבית גם אני לעשות כמוהם, אך לצערי כל הנסיונות שלי כשלו. לא הצלחתי להגיע לאורגזמה ללא עזרת החיכוך במיטה. קראתי אתמול קראתי על ׳PM’ - תסמונת האוננות הטראומטית, הקובעת כי הדרך שבה אני מאונן היא מסוכנת ועלולה לגרום לבעיות בזקפה. אני רוצה לעבור לשיטת האוננות הרגילה, אך פשוט לא מצליח. מה עליי לעשות?

שלום הנני חולה במחלת דם מיאלופיברוזיס עשיתי בדיקת דם PCR JAK2 ובתוצאה שקיבלתי כתוב זוהתה מוטציה . אבקש לדעת פירוט על התשובה מבית החולים. אבקש חוות דעתה של ד"ר אודית גוטויין

מִרֹאשׁ VC [3] 4.87 3.44 71 3.44 71 0 IC [3] 3.48 1.50 43 1.32 38 -12 ERV [3] 1.43 1.94 136 2.12 149 9 פָּרָמֶטֶר יחידה רפ מִרֹאשׁ %Ref פוסט (BC %Ref %מִרֹאשׁ FVCex [3] >4.67 ​​3.29 70 3.44 74 5 FEV1 [3] >3.86 2.69 70 2.81 73 4 FEV1/FVC [3] % 80 82 82 0 MEF25-75 [3] /s 4.40 2.85 65 3.05 69 7 MEF25 [3] /s 2.19 1.21 55 1.29 59 7 MEF50 [3] /s 5.04 2.94 58 3.19 63 9 כרך (1) MEF75 [3] /s 7.90 5.32 67 5.40 68 2 PEF [3] l/s 9.16 5.72 62 5.76 63 1 Pm(kPa) פָּרָמֶטֶר יחידה רפ מִרֹאשׁ %Ref VC [3] 1 4.87 3.44 71 TGV [3] 1 3.33 3.79 114 2.5 45. 67.5 90 Pb(Pa) קרוואנים [3] 1.91 1.85 97 זרימה (l/s) TLC [3] 6.82 5.29 78 קרוואנים/TLC [3] % 29 35 120 GAW [3] (l/s)/kPa 6.66 1.96 29 SRAW [3] kPa של 0.67 1.93 290 24 36 48 60 PA*(kPa) SGAW [3] 1/kPa/s 0.52 52 פָּרָמֶטֶר יחידה כרך (1) 12 TLCO(HB) [3] KCO(HB) [3] ו-[25] FRC [3] רפ mmol/kP 10.73 מִרֹאשׁ 5.70 %Ref mmol/kP 1.57 6.33 1 3.33 3.21 53 1.16 74 4.90 77 96 4 מ.מ 0 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 זמן (ים) תגובה: SAT/P 97/60 תַאֲרִיך: 1/8/2024 טמפרטורת הסביבה: זְמַן: 14:01 לחץ סביבתי: לחות הסביבה: 23 מעלות צלזיוס 999 hPa 50% טכנאי: רוֹפֵא: הפניות: [3] ECCS 1993/1983 [25] GLI 2017 DLCO

ד"ר שלום וברכה ציינת כי צריך לעשות תבחיני עור וברור, האם זה יעזור לבדוק האם הנוגדן pm scl 75 שיצא חיובי חלש הוא הגורם לפיברוזיס שיש לי בשתי הריאות? תודה רבה תגובה

ד"ר שלום וברכה סובל מפיברוזיס ריאתי ומקבל אופב 150 פעמיים ביום, כעת עשו לי בדיקה ויצא לי נוגדן pm-scl 75 חיובי חלש. כעת רוצים לתת לי פרדניזון 30 מ"ג לחודש ניסיון כדי לראות אם יש שיפור, ואז אם יש שיפור לתת טיפול נגד מערכת החיסון במקום האופב. האם נוגדן pm-scl 75 חיובי חלש יכול להיות הבעיה או בגלל שזה חיובי חלש אז זה לא הגורם לפיברוזיס? (יש לציין כי אין לי בעיה ראומטולוגית וכי ANA שלילי) תודה

ד"ר שלום וברכה האם בדיקת נוגדן pm scl 75 שהתוצאה היא חיובי חלש, זה הגורם לפיברוזיס ריאתי? (יש לציין כי אין כל בעיה ראומטולוגית)

ד"ר שלום וברכה סובל מפיברוזיס ומקבל אופב 150 פעמיים ביום, כעת עשו לי בדיקה ויצא לי נוגדן pm-scl 75 חיובי חלש. כעת רוצים לתת לי פרדניזון 30 מ"ג לחודש ניסיון כדי לראות אם יש שיפור, ואז אם יש שיפור לתת טיפול נגד מערכת החיסון במקום האופב. האם נוגדן pm-scl 75 חיובי חלש יכול להיות הבעיה או בגלל שזה חיובי חלש אז זה לא הבעיה? תודה רבה

שלום מאובחנת עם דרמטיוזיטיס נוגן anti pm scl 100 וביובסית עור. יש מעורבות ריאתית אציין שתפקודי ריאות תקינים לחלוטין. הרופא נתן תרופה בשם ofev. למה נותנים תרופה כזו והאם זה קבוע? אם הסיבה למחלת ריאות היא מחלת דרמטיוזיטיס האם כשמטפלים בדרמטיוזיטיס ההצטלקות בריאה נפסקת? ואז אפשר להפסיק לקחת ofev

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב אני יודע שזה לא הפורום המתאים אבל מאוד מבקש מענה מכירורג בסדר גודל של הדוקטור לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום דוקטור, אנסה לצרף שנית קובץ PDF לגבי PV וגם IVC דיסטולי (קוטר IVC כמעט וללא משתנה תוך נשימה). לצערי פענוח בינתיים איננו. האם מידות תקינות? (PMF בילטרלי ריאתי ברקע, לא היו הפרעות לב לפני כ-5 שנים). תודה רבה

דוקטור שלום, אני סובל מפברוזיס ריאתי, PMF, בספירומטריה דיפוזיה 32%, נפח 41%, בלילות משתמש במחולל חמצן. בשנים 2010-2015 EF באקו לב היה בשיעור בין 52%-60%, גם במאמץ. בבדיקה האחרונה (עדיין אין פענוח) EF 80.3% במנוחה. האם בעיות ריאתיות יכולות לגרום תוצאה כזאת של EF? תודה רבה

מקווה שניסחתי את זה נכון .. Pm.2.5 חלקיקי אבק עדינים , לאחר בדיקה של חברה לאיכות הסביבה בסלון ,ובחדר ילדים זה עומד על גבול התחתון של הנורמה בחלונות פתוחים . ..מולנו יש בניה מאסיבית ( שכונת מגורים , כבר כמה שנים ) האם יש קשר בין הדברים . ? יש לציין שיש לנו המון אבק בבית ..שואבים פעמיים ביום גם ..

דוקטור שלום רב, יש לי קשיי נשימה חמורים ממאמץ קל (סיליקוזיס ו-PMF, דיפוזיה 32%), מכל פעילה קלה כמו להתקופף, לשתוף כלים וכד'. פעם היתה ירידה בסטורציה עד 79% תוך מבחן 6 דקות. יחד עם זאת, אין ירידה בסטורציה במאמץ קל, למרות שאני מתחיל לנשום אחרי מאמץ בתדירות גבוהה תוך צפצופים קשים. נקבעה לי נכות בשיעור של 100%. מאידך, קיימת תוספת לקצבה במקרה שהחולה זקוק לעזרת זולת ואינני בטוח שאני זקוק עקב העדר ירידה בסטורציה. השאלה לדוקטור נכבד - האם אני זקוק לעזרת זולת, אם קיימים קשיי נשימה במאמץ קל, אך אין ירידה בסטורציה (או שקיימות קפיצות מהירות של ירידה שלא ניתן להבחין)? תודה רבה.

היי , האם חלקיקי אבק עדינים pm 2.5 ( מקווה שכתבתי את זה נכון ) נגרמים גם מעבודות בניה ? ( בונים שכונת מגורים ליד הבית שלי ) תמיד כשעוברות משאיות אני רואה ענן ענק של אבק..

דוקטור, שלום רב, אני סובל מסיליקוזיס ריאות (PMF, עיבוי פלאורה). יחד עם זאת בזמן האחרון הופיעו התקפים של קצר נשימה עקב שינוי במזג אוויר למשל או הצטוננות. אני פשוט כמעט ולא יכול לקחת אוויר והנפחים ודיפוזיה תוך התקפים אלה יורדים עד כ-40%, סטורציה יורדת עד 82%. כפי שאני מבין, עקב פיברוזיס הנפח הירוד הינו ערך סטטי. מה עוד יכול להצטרף לסיליקוזיס שגורם את התקפים של חנק - איזו מחלות פוטנציאליות? ואם הינן סיבוך של סיליקוזיס? תודה רבה

שלום רב, בת 40, יש לי ET וערכי הטסיות עלו באופן חד בשנה האחרונה מ 800K ל 1,400K. אני מרגישה ירידה משמעותית באיכות החיים- סחרחורות כל הזמן, נימולי רגליים וידיים, כאבי ראש, עייפות קשה. ההמטולוגית שלי סבורה שאם לא יהיה שינוי , כדאי להתחיל בטיפול. הציעה הידראה (בעדיפות ראשונה) או אגרילין. עד כה לא ניתן שום טיפול. מנסה למצוא מוצא ... טיפול חלופי או דרך נוספת להתמודד עם המצב. אשמח לשמוע על אפיקים נוספים . תודה