תוצאות חיפוש עבור מחלת לב ראומטית

1. לא הבנתי מה הששאלה 2. סיכום הזה לא אומר לי כלום. צריכים לראות תוצאות הולטר מלאות 3. שאלה צריך להפנות לרופא שהפנה לבדיקה

שלום יהושע, להלן רשימת האנשים שנכללים ב'קבוצות הסיכון' לפתח סיבוכים מסכני חיים כתוצאה מתחלואה בשפעת (לפי חוזר משרד הבריאות). אנשים הסובלים מ: -מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית -טרשת עורקים -אי ספיקת הלב -קצרת הסימפונות (אסתמה) -ברונכיטיס כרוני -פיברוזיס ציסטי -ברונכיאקטאזיס -אמפיזמה -שחפת -מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד -מחלת הסוכרת -מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים -מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן -מחלות כבד -מחלות נוירולוגיות -מחלות המטולוגיות -מחלות מלוות דיכוי במערכת החיסון, לרבות AIDS ומחלות ממאירות -חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות -חוסר דם ממושך -השמנה חולנית – BMI 40 ומעלה. אנשים בני 50 ומעלה. הרבה בריאות אפי

שלום חיפאית, א. אינני מכיר "התאגדות" של רופאים ו/או אחיות כנגד חיסוני השפעת: כמו שאר תושבי ישראל יש בינהם כאלו שמתחסנים, ויש כאלו שלא, ולכל רופא/ה אח/ות יש סיבות אחרות לכך. ב. משרד הבריאות מעוניין שתושבי ישראל יתחסנו כנגד המחלה, ולכן הוא מחפש דרכים כדי לשכנע אותנו לעשות זאת. כשיש שנה בה בקיץ (= חורף בחצי הכדור הדרומי) יש תחלואה החורגת (לרעה) מהממוצע באוסטרליה הוא דואג לעדכן אותנו על כך. כשאין שם תחלואה חריגה (לרעה), הוא מנסה להתעלם מאוסטרליה ומשתמש, למשל, במידע על תחלואה חריגה במדינות אחרות (כמו אוקראינה , למשל). ג. להלן רשימת האנשים שנמצאים ברשימת משרד הבריאות כמי שמומלץ להם להתחסן השנה בנגד שפעת: 1. בני 6 חודשים ומעלה הסובלים ממחלות ממושכות: -מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית -טרשת עורקים -אי ספיקת הלב -קצרת הסימפונות (אסתמה) -ברונכיטיס כרוני -פיברוזיס ציסטי -ברונכיאקטאזיס -אמפיזמה -שחפת -מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד -מחלת הסוכרת -מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים -מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן -מחלות כבד -מחלות נוירולוגיות -מחלות המטולוגיות -מחלות מלוות דיכוי במערכת החיסון, לרבות AIDS ומחלות ממאירות -חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות -חוסר דם ממושך -השמנה חולנית – BMI 40 ומעלה. 2. אנשים בני 50 שנה ומעלה. 3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, כגון בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים, בתי סוהר ומוסדות למפגרים. 4. נשים שמתכננות להרות, ונשים הרות או בתקופה לאחר הלידה. 5. ילדים בגיל 6 חודשים עד 18 שנים המקבלים טיפול ארוך טווח ב- aspirin עקב סיכון לפתח תסמונת ע"ש ריי בעקבות זיהום שפעת. 6. קבוצות אוכלוסיה העלולות להעביר שפעת לאנשים בסיכון גבוה: - כל עובדי מערכת הבריאות. - מטפלים ומתנדבים המבצעים ביקורי בית אצל אנשים בסיכון גבוה, וכן בני משפחה של האנשים בסיכון. במיוחד מטפלים בבני פחות מ- 5 שנים או במבוגרים בני למעלה מ- 50 שנים תוך הדגשת חשיבות לחיסון מטפלים בתינוקות בני פחות מ- 6 חודשים. - אנשים הממלאים תפקידי מפתח או מועסקים בשירותים קהילתיים חיוניים וכתוצאה מתחלואה גבוהה בקבוצה זאת עלולים להיווצר שיבושים בתפקוד השירותים לאוכלוסייה. 7. אנשים שאושפזו עקב שפעת, עקב מחלה דמוית שפעת, או עקב דלקת ריאות בעונה הקודמת. 8. שאר האוכלוסייה, מגיל חצי שנה ומעלה. הרבה בריאות אפי

שלום לך, הממצאים מצביעים על היצרות קשה של המסתם המיטרלי הגורמת לתסמינים. במצב זה הדם אינו יכול לעבור בחופשיות מהעלייה השמאלית לחדר השמאלי. לחץ גבוה בעלייה השמאלית גורם להצטברות של מיים בריאות והחדר הימני עלול להיכשל. למרות שניתוח להחלפת המסתם כרוך בסיכון לא מבוטל בגיל זה, השארת המצב כפי שהוא, כנראה מסוכן יותר. הניתוח מאפשר לרוב גם הקלה ניכרת בתסמינים ושיפור באיכות החיים. מובן שיש לשקול כל מקרה לגופו על סמך המצב הכללי, התחלואה הנלווית וחישוב הסיכון הניתוחי. תודה על פנייתך לפורום

בחיידק הנ"ל מטפלים בד"כ בפניצילין, אנטיביוטיקה אשר מותר לתת אותה בהריון. הטיפול האנטיביוטי בדלקת גרון חיידקית נועדה גם למנוע סיבוכים כגון מחלה הנקראת מחלת לב ראומטית, כך שבהחלט כדאי לגשת לרופא משפחה מטפל ושקול טיפול בכל זאת.

שלום רב, מראה קטסטרופלי של הגרון ועליה של חום יכולים להופיע גם במחלת הנשיקה. האפשרות הבטוחה והיחידה להוכיח שדלקת הלוע נגרמה ע"י חיידק סטרפטוקוקוס מקבותה A היא באמצעות תרבית. לא ברור על מה הסתמכה הרופאה הראשונה בעת שקבעה אבחנה של מחלת הנשיקה, ולא ברור על מה הסתמכה הרופאה השנייה כשנתנה טיפול באנטביוטיקה. קרוב לוודאי שאת מתכוונת לכך שהדליפה המינימאלית היא במסתם המיטרלי אם כי לא ציינת זאת. מחלת לב ראומטית היא תוצאה המשמעותית ביותר של קדחת השיגרון ( rheumatic fever ) שנגרמת ע"י סטרפטוקוק מקבוצה A. לפגיעה כזו בלב לאחר מחלה זיהומית ע"י סטרפטוקוק יש מאפיינים מאוד ברורים. לא ציינת אף אחד מהם. מומלץ מאוד לבחון מדוע יש לבת הרגשת אי נוחות באזור הלב ופעימות לב מציקות. הסבירות לזכות בתביעה ללא הוכחה שמדובר בדלקת של הלוע כתוצאה מזיהום בסטרפטוקוק מקבוצה A ובמצטבר ללא הוכחה שמדובר במחלת לב ראומטית היא אפסית.לצורך קבלת פרטים נוספים הנך מוזמנת ליצור קשר עם משרדנו. בברכה, עו"ד בועז סילס.

שלום ברא, 1. השנה, משרד הבריאות ממליץ להתחסן כנגד שפעת לאנשים שנכללים בקבוצות הבאות: 1.1.1 קבוצות בסיכון גבוה לסבול מסיבוכי השפעת: 1.1.1.1 כל אלה, החל מגיל 6 חודשים ואילך, הסובלים ממחלות ממושכות: -מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית -טרשת עורקים -אי ספיקת הלב -קצרת הסימפונות (אסתמה) -ברונכיטיס כרוני -פיברוזיס ציסטי -ברונכיאקטאזיס -אמפיזמה -שחפת -מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד -מחלת הסוכרת -מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים -מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן -מחלות כבד -מחלות נוירולוגיות -מחלות המטולוגיות -מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות -חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות -חוסר דם ממושך -השמנה חולנית BMI > 40 1.1.1.2 אנשים בני 50 שנה ומעלה. 1.1.1.3 אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה, בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים, בתי סוהר, מוסדות למפגרים ואחרים. 1.1.1.4 נשים שמתכננות להכנס להריון ונשים הרות או בתקופה לאחר לידה. 1.1.1.5 ילדים בריאים בני 6 -59 חודשים. 1.1.1.6 ילדים בגיל 6 חודשים עד 18 שנים המקבלים טיפול ארוך טווח ב- aspirin כיוון שהם בקבוצת סיכון לפתח תסמונת ע"ש ריי בעקבות זיהום שפעת. 1.1.2 אנשים העלולים להעביר שפעת לאנשים בסיכון גבוה. 1.1.2.1 כל עובדי מערכת הבריאות. 1.1.2.2 מטפלים ומתנדבים הנכנסים לביקורי בית אצל אנשים בסיכון גבוה, וכן בני משפחה של האנשים בסיכון. במיוחד מטפלים בבני פחות מ- 5 שנים או במבוגרים בני למעל מ- 50 שנים תוך הדגשת חשיבות לחיסון מטפלים בתינוקות - בני פחות מ- 6 חודשים. 1.1.3 עובדי הלולים. 1.1.4 אנשים הממלאים תפקידי מפתח או מועסקים בשרותים קהילתיים חיוניים וכתוצאה מתחלואה גבוהה בקבוצה זאת עלולים להיווצר שיבושים בתפקוד השרותים לאוכלוסייה. 1.1.5 האנשים מכל גיל אשר רוצים להקטין הסיכון לחלות בשפעת, או את הסיכון להדביק אחרים 1.1.6 תיירים אשר מבקרים בארצות טרופיות בכל חודשי השנה או תיירים אשר מבקרים בארצות שבחצי הכדור הדרומי בין אפריל לספטמבר. 2. החיסון מכיל השנה גם את זן 'שפעת החזירים'. 3. החיסון בתרסיס מיועד לילדים ומבוגרים בני 49 - 2 שנים ללא מחלות ממושכות. הרבה בריאות אפי

איוושה בלב הינה תוצאה ולא סיבה לאי ספיקת המסתם. כאשר יש אי ספיקת מסתם בכלל ומיטרלי בפרט נשמעת איוושה. הסיבות לאי ספיקת מסתם מיטרלי הן רבות וכוללות: מחלת לב ראומטית, מחלת לב איסכמית (התקפי לב), זהום במסתם והכי שכיח מחלה ראשונית של המסתם (מיקסומטואידי)

לצערנו הרב הגוף לא מייצר נוגדנים יעילים נגד סטרפטוקוקוס. הוא כן מייצר נוגדנים אבל הם באופן מוזר עלולים לתקוף את הגוף ולגרום למחלות כמו מחלת לב ראומטית או פגיעה בכליות, ולכן, כדי למנוע יצירת נוגדנים עצמית, חשוב לטפל באנטיביוטיקה. החיידק אכן עלול לחזור, במיוחד אם יש לך שקדים מוגדלים או מישהו במשפחה הוא נשא של החיידק (דהינו יש לו חידק בלוע אבל הוא לא חולה) או שאת עובדת במקום שבו יש הרבה ילדים (גן, בית ספר). בעיקרון אם את מרגישה טוב אין צורך לחזור על המשטח, אלא אם יש חזרה של המחלה או חזרה של המחלה במשפחה. סטרפטוקוק אכן מחליש את הגוף ולוקח כמה ימים נוספים להתאושש. הרבה בריאות.

שלום רב! שאלתך במקום, לעיתעם אנו אכן רואים שהסטרפטוקוק קיים אך אין סימפטומים נילווים. זהו זמן טוב לקבל רמדי הומאופתית כדי לחזק את הילד והגביר את הסיכויים להפטר מהחיידק ולחזור על המשטח זמן מה לאחר הטיפול גם במידה והילד מרגיש טוב. העובדה שילדך מרגיש טוב מראה על חיוניות ויכולת בריאה להתמודד עם החיידק, עדיין יש לנסות ולחזק את המגמה החיובית ואני ממליצה על טיפול הומאופתי חוזר. בברכת בריאות שלמה ושבת שלום סיגל

המסתם המטראלי (הדו צניפי) נמצא בין שני חללים: העלייה השמאלית והחדר השמאלי. הוא נפתח בדיאסטולה – כשהחדר מתרחב והדם המחומצן זורם מהראות דרך העלייה השמאלית לתוך החדר, ונסגר בסיסטולה כאשר החדר מתכווץ ומזרים את הדם לכיוון הגוף. סגירתו מונעת את חזרת הדם לכיוון העלייה. כאשר הסגירה אינה מליאה - יש חזרה של דם אחורה מהחדר לתוך ההעליה ולוורידי הריאות. המחלה יכולה להופיע אצל צעירים. הסיבות השכיחות בגיל צעיר הן צניחה של עלה\עלי המסתם (מצב מולד), מחלת לב שגרונית וכחלק ממחלות הפוגעות ברקמת חיבור (מצבים נרכשים). מידת הדליפה וקצב החמרתה ןכן השפעתה על גודל ותפקוד הלב משתנה מאחד לשני ויכול להשאר יציב וללא תסמינים במשך שנים רבות. יש צורך במעקב קליני ואקוקרדיוגרפי מסודר. תסמינים שונים יכולים להיות מטןפלים תרופתית. יש צורך לקבל הדרכה לגבי טפול מניעתי בזיהום על פני המסתם (אנדוקרדיטיס).

רפי שלום .אינני מכיר את המקרה הספציפי שלך ולכן אתייחס למקרה כללי של אדם בריא בד"כ (לגבי מחלות סיסטמיות כסכרת ,בעיות של בלוטות ההפרשה הפנימיות או מחלת לב ראומטית הגישה משתנה בהתאם למצב הבריאות). ככלל הייתי הולך לפי סיכויי ההצלחה הצפויים כאשר בד"כ בלסת תחתונה אחוזי ההצלחה הצפויים לשיקום בכתרים מעל שתלים הם גבוהים (95% הצלחה )ולכן שתלים יהיו עדיפים אם הם עומדי על הפרק באותה מידה ש גשרים מעל שיניים טבעיות באים בחשבון :שיניים מאחזות בעלות שורשים חזקים וארוכים (בתנאי שאינך מעשן כבד ). לגבי לסת עליונה ובאיזורים אחרים בהם לשתלים סיכויים נמוכים מ65% והשיניים המאחזות לגשר חזקות דיין אולי עדיף גשר על שיקום מעל שתלים .ככל שנדרשת הכנה כירורגית רבה יותר לשתלים כך ייטב אם השיקום יתבסס על משנן טבעי כעמודי תמך לגשרים .