עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
מכשור חדש לילדים חולי סרטן
בית החולים שניידר רכש בעלות של יותר ממיליון שקל שני מכשירים...
תאי גזע מחבל הטבור - מילון מונחים
לקראת הצ'אט בשבוע הבא - התחום ה"חם" של הרפואה - שימור...
בטבורו של העולם - על משמעות איסוף תאי גזע מחבל...
למה כדאי לאסוף דם טבורי? עבור אילו מחלות הוכחה חשיבותו...
סליחה, מה רמת ההומוציסטאין שלך?
לאחרונה ניתן לשמוע שוב ושוב בהקשרים שונים את המושג...
לראשונה: השתלת פנים מלאה
גבר שפניו הושחתו עבר השתלת פנים בבי"ח בברצלונה. ד"ר וינקלר...
ECP הוא טיפול שבו הלימפוציטים מוצאים מהדם (פרזיס) ועוברים הקרנה הגורמת להם להיות פחות פעילים. הפחתת פעילות הלימפוציטים גורמת לירידה בפעילות של מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD). דרך טיפול זה יעילה גם ב GVHD חריף וגם בכרוני - אולם, היעילות של ECP תלויה במערכות המעורבות ובזמן בו הותחל הטיפול. היתרון הגדול של ECP, בניגוד לתרופות אחרות, שהוא אינו מחמיר את הדיכוי החיסוני ואת הנטיה לזיהומים. במרבית המרכזים הגדולים בישראל יש ECP ואנחנו משתמשים בטכנלוגיה הזאת בהצלחה מרובה.
ישנם הרבה גורמים שמשפיעים על בחירת טיפול בחולים עם מחלת השתל נגד המאכסן. תאים מזנכימלים הם אחד הטיפולים הפוטנציאלים אולם אינם מתאימים לכל חולה. כדאי לדון עם הרופא המטפל באפשרות הזאת ובאפשרויות חלופיות. בדרך כלל כאשר מדובר בטיפול אשר אינו רשום במשרד הבריאות - מקובל שהרופא המטפל פונה לחברה אם הוא חושב שהטיפול מוצדק. בברכת בריאות.
בדרכ לאחר השתלת קרנית קידמית או בעובי מלא (לדוגמא לקרטוקונוס או צלקת בקרנית) יש צורך בעדשת מגע על מנת לראות טוב. צריך לזכור שלכל ניתוח יש סיבוכים. בהשתלת קרנית: דחיית שתל , כשלון שתל, זיהום בשתל ועוד. הסיכוי לסיבוכים דיי נמוך אך קיים.
מכשור חדש לילדים חולי סרטן
בית החולים שניידר רכש בעלות של יותר ממיליון שקל שני מכשירים...
תאי גזע מחבל הטבור - מילון מונחים
לקראת הצ'אט בשבוע הבא - התחום ה"חם" של הרפואה - שימור...
בטבורו של העולם - על משמעות איסוף תאי גזע...
למה כדאי לאסוף דם טבורי? עבור אילו מחלות הוכחה חשיבותו...
סליחה, מה רמת ההומוציסטאין שלך?
לאחרונה ניתן לשמוע שוב ושוב בהקשרים שונים את המושג...
לראשונה: השתלת פנים מלאה
גבר שפניו הושחתו עבר השתלת פנים בבי"ח בברצלונה. ד"ר וינקלר...
בשורה ל- 3.8 מיליון לקוחות שירותי בריאות...
הכללית מכניסה טיפול בחמש תרופות מצילות חיים ומשפרות איכות...
בצקת בקרנית העין
ירידה בשקיפות הקרנית גורמת לירידה בחדות הראייה ואפילו...
מקרה בוחן: איך משמרים תאי גזע?
תאי הדם הטבורי מהווים מקור יעיל לתאי גזע וריפוי מחלות....
הריון ולידה: שימור דם טבורי
לשלייה ולחבל הטבור יש חשיבות רבה גם אחרי הלידה: שימור דם...
ניתוח השתלת קרנית: מדריך
שימוש לא נכון בעדשות מגע בקרב צעירים הביא לעלייה בזיהומים...
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=132059416640000000 "הכל על ברונכוסקופיה-תמונה")
הכל על ברונכוסקופיה
מדריך בדיקות רפואיות: ברונכוסקופיה נועדה לאבחון מחלות ריאה....
השתלת שיניים חוזרת
השתלת שיניים עלולה להיכשל: שתל הוא גוף זר - שעלול להידחות,...
28 בפברואר 2021: יום המחלות הנדירות
יש מחלות נדירות איתן נולדים, ויש מחלות המתפתחות עם זמן. יש...
לימפומה בילדים: ריפוי באחוז גבוה
בישראל מתגלים מדי שנה כ-50 מקרים חדשים של לימפומה בילדים....
רפואה אסתטית: בדרך לשינוי
ניתוח פלסטי מחולל שינוי ניכר בחיי המטופל. רגע לפני קבלת...
ECP הוא טיפול שבו הלימפוציטים מוצאים מהדם (פרזיס) ועוברים הקרנה הגורמת להם להיות פחות פעילים. הפחתת פעילות הלימפוציטים גורמת לירידה בפעילות של מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD). דרך טיפול זה יעילה גם ב GVHD חריף וגם בכרוני - אולם, היעילות של ECP תלויה במערכות המעורבות ובזמן בו הותחל הטיפול. היתרון הגדול של ECP, בניגוד לתרופות אחרות, שהוא אינו מחמיר את הדיכוי החיסוני ואת הנטיה לזיהומים. במרבית המרכזים הגדולים בישראל יש ECP ואנחנו משתמשים בטכנלוגיה הזאת בהצלחה מרובה.
ישנם הרבה גורמים שמשפיעים על בחירת טיפול בחולים עם מחלת השתל נגד המאכסן. תאים מזנכימלים הם אחד הטיפולים הפוטנציאלים אולם אינם מתאימים לכל חולה. כדאי לדון עם הרופא המטפל באפשרות הזאת ובאפשרויות חלופיות. בדרך כלל כאשר מדובר בטיפול אשר אינו רשום במשרד הבריאות - מקובל שהרופא המטפל פונה לחברה אם הוא חושב שהטיפול מוצדק. בברכת בריאות.
בדרכ לאחר השתלת קרנית קידמית או בעובי מלא (לדוגמא לקרטוקונוס או צלקת בקרנית) יש צורך בעדשת מגע על מנת לראות טוב. צריך לזכור שלכל ניתוח יש סיבוכים. בהשתלת קרנית: דחיית שתל , כשלון שתל, זיהום בשתל ועוד. הסיכוי לסיבוכים דיי נמוך אך קיים.
אם ציר הראיה חסום יש לנתח ככל שמחכים הסיכוי לשיקום ראיה יפחת . בדרכ מחכים לגיל חודשיים מאחר ויותר נוח וקל לנתח ולא עקב דחיית שתל בהצלחה
כאשר הקרנית המושתלת בצקתית תיתכן דחיית שתל או שהשתל סיים את דרכו. בדרכ מנסים טיפול בסטרודקס. אם יהיה שיפור במצב הקרנית הרי המדובר בדחיית שתל. במקרה של כשלוי שתל הטיפול בסטרואידים לא יעזור. אם הקרנית לא תשתפר למרות הטיפול בסטרואידים אז יהיה צורך לחזור על ניתוח השתלת קרנית
אם נותחת השתלת קרנית וגם ניתוח הסרת קטרקט כדאי להמשיך סטרודקס פעם ביום לתמיד על מנת למנוע דחיית שתל
תיתכן פגיעה בקרנית עם בצקת קרנית ותת כן דחיית שתל. כדאי לעשות ספירת אנדותל הקרנית על מנת לדעת מה מצב השתל גם אם כרגע שקוף אל תדחה את הניתוח מאחר וככל הקטרקט בשלב מתקדם יותר הסיכוי לפגיעה בשתל הקרנית יגדל
השתלת צואה היא טיפול נסיוני במחלת השתל נגד המאכסן. המחשבה היא שמתן חיידקים "טובים" יכולה לסייע בריפוי המעי. הצואה ניתנת בכדורים במספר קבוע ולא לפי משקל גוף. למרות שאין לנו עדיין עדויות חד משמעיות ליעילות הפעולה, יש מקום לשקול את הטיפול בייחוד במקרים בהם לא היתה תגובה מספקת לטיפול בסטרואידים ובקו טיפול נוסף. בברכת בריאות.
לשאלתך 1. לא מקובל כלל להחליף מסתם פולמונלי, באם מצבו הקליני דורש זאת,אז מדובר רק במסתם מסוג הומוגפרטט שמהוא המתאים ביותר למסתם בעמדה הזו 2ץ מסתם מלאכותי אינו מתאים בדכ להשתלה שם וכמובן שדורש שליטה קפדנית על קרישת הדם- כלאמר קומדין לכל חיי ילד זה.
נטע שלום לא ניתן לענות ברמה כזאת של פירוט לשאלותייך דרך האינטרנט. אני ממליץ לפנות להתייעצות אצל דר' אדלר ברמב"ם או דר' משאלי בשיבא על מנת לקבל את ההסברים והתשובות. בברכה פרופ' גיל בולוטין
נטע שלום, השאלה קצת סבוכה בכדי להסביר על רגל אחת כאן בפורום אבל אנסה לפשט את העניין, המסתם האידיאלי להחלפת המסתם הריאתי טרם נמצא, במחקרים רבים ובמאמרי סקירה בשנים האחרונות מדובר על כך שהמסתם הריאתי האידיאלי להחלפה צריך להיות אופטימאלי מבחינת תפקוד המודינמי, קל להשתלה, עמיד לתקופה ארוכה ובעלות שאינה גבוה מידי. מסתמים רבים נוסו במשך השנים בינהם מכנים, עם ובלי סטנטים, הומגרפטים, עצמיים או מבעלי חיים אחירם, כאלה שבנויים ממעטפת הלב וגם כאלה שמקורם בורידים במערכות אחרות בגוף. השימוש במסתמים מכנים תואר אולם בשלקרשיי דם מרובים וכשל המסתם- נזנח. בעשור האחרון התפתחו המסתמים הביו-פרוסטטים והמסתמים של ה"דור השלישי" בשילוב תרופות למניעת הווצרות סידן ונוגדי קרישה העלו באחוזים ניכרים את יכולת השרידות של המסתמים עם העדפה בד,כ לגישה המלעורית אולם ההחלטה על מסתם ספציפי תלויה מאד באנטומיה המורכבת מלכתחילה של המום הלבבי, היכולות הכירורגיות והצינתוריות של המרכז בו מתבצע וכמובן נסיונו של הקרדיולוג המטפל מקווה שעכשיו ההחלטה קצת יותר ברורה, בכל מקרה חשוב לדבר עם הרופא המטפל ולקבל את הסיבה להחלטתו בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים מומחה
בכל ניתוח בעין ניתן לאבד לראיה . הסיכוי לכך נמוך. להשתלת קרנית סיבוכים כמו דחיית שתל , כשלון שתל זיהום בשתל ועוד , סיבוכים אלה שהם דיי נדירים עלולים לגרום לאיבוד ראיה . הסיכוי לסיבוכים משתנה לפי טכניקת ההשתלה
אין ממש תשובה מדויקת. מכיון שמרבית ההישנויות קורות בשנה הראשונה, מקובל להגדיר לאחר שנתיים סיכון נמוך מאוד להישנות (ואז גם מגדירים ריפוי). מקרים נדירים נשנים מאוחר יותר. כאשר חולה מפתח את הצורה הכרונית של מחלת השתל נגד המאכסן (chronic GVHD) אני מרגיש יותר בטוח להתייחס לאחר שנתיים כאל ריפוי. בברכת בריאות ושנה טובה.
אם יש לך נוגדנים את מחוסנת מרפאת מטיילים | חיסונים והדרכה בשעות הערב טלפון 03-9666333 travelmed.co.il
מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD) יכולה להמשך חודשים ולעיתים שנים לאחר ההשתלה. הבשורה הטובה היא שבחולים שלוקים בה בדרגה קלה, הסיכוי להשנות של המחלה לאחר ההשתלה הוא נמוך. הבשורה הפחות טובה, היא כמובן המאבק היומיומי בתופעות הלואי. ישנן מספר גישות חדשניות לטיפול שעשויות לגרום להטבה הדרגתית בתסמינים ומספר תרופות במחקרים קלינים שעשויות להיטיב ובהחלט היכולת שלנו לשלוט במחלה זו טוב יותר היום בהשוואה ללפני מספר שנים. חשיבות המעקב והטיפול הכוללני (שכולל צוות רפואי ותומך גדול) הוא קריטי בחולים עם GVHD. בברכת בריאות.
שלום, מנסיוני - לא ראיתי עוד מקרה שמחלות אלה חוזרות (אלא באנשים מוחלשים חיסונים עקב מחלה או תרופות, למשל נגד דחיית איבר מושתל). לכן- יש לבסס את האבחנה של "חזרה" על מחלות לה על בדיקות מעבדה,ואז לבדוק את המערכת החיסונית או לחפש סיבה אחרת לעייפות. לבריאות.
קשה לענות ללא בדיקת קרנית . באופן כללי גם לאחר השתלת קרנית ברוב המקרים יש צורך בעדשות מגע. עדשות סקלרליות מגרות פחות את העיניים לכן עדיפות במקרים של דלקת לחמית אלרגית . לגבי האופציה הניתוחית היא טובה אך יש לזכור שיש גם דחיית שתל וכשלון של השתל לכן תנסה למשוך עם העדשות עד אשר תחוש שאיכות החיים נפגעת בצורה קשה
גרנולר דיסטרופי עלול ללגרום לפצעים (ארוזיה ) חוזרים בקרנית המלווים בכאב עז. הטיפול הפשוט הוא משחה מישיי ערב ותחליפי דמעות במשך היום . ניתן לנסות עדשת מגע רכה קבועה בעין (זה שימוש חורג בעדשות מגע) או טיפול ניתוחי. הטיפול הניתוחי הפשוט יותר הוא הלייזר PTK היתרון טיפול פשוט החיסרון מוגבל בעובי שניתן להוריד וכן ישנה את מספר המשקפיים שלך כלומר אם לא הרכבת משקפיים אז לאחר הטיפול תזדקק למשקפיים. הטיפול האחר הוא השתלת קרנית היתרון שהקרנית המושתלת שקופה לחלוטין החיסרון דחיית שתל , החלשה של העין וצורך בעדשות מגע (יש עוד חסרונות). בשתי השיטות יש סיכויי חזרה של הדיסטרופיה ניתן לקרוא על השתלות קרנית באתר שלי davidzadok.co.il
ערב טוב, שימוש בסטרואידים ידוע כאחד שמשפיע לעיתים על הלחץ התוך עיניי אך לפעמים מעדיפים עדיין להמשיך בטיפול .במקרה שלך רצוי להיות בעקב צמוד בטיפול , לפעמים משלבים גם טיפות להורדת הלחץ התוך עיניי,עפ"יהמלצת הרופא המטפל.
בצקת בשתל קרנית תתכן עקב: דחיית שתל (תהליך חיסוני ויש לטפל בסטרואיים, חלק ניכר מהחולים משתפרים) או כשלון של השתל (יש צורך בהחלפת שתל)
שלום יוני, דחיית שתל קרנית לאחר ההשתלה אינה דבר מאד שכיח אך גם כלל אינה דבר נדיר. בדרך כלל שלושה וחצי חודשים לאחר השתלה הם זמן קצר מדי כדי להחליט סופית שהשתל נדחה ושיש לעבור השתלה נוספת, אולם כל מקרה לגופו. הטיפול המקובל המיידי במקרי דחיית שתל הוא קורס טיפולי של כמה ימים בסטרואידים במינון גבוה אף במתן תוך ורידי, ולאחריו טיפול בסטרואידים בכדורים. כל זה במשולב עם טיפול בטיפות סטרואידים לעין. בשלב שבו אתה נמצא יתכן וכבר מאוחר מדי ואכן יש צורך בהשתלה חוזרת. סיכויי ההצלחה של השתלות חוזרות הם נמוכים יותר אולם עדיין יש סיכוי טוב להצלחה. בברכה, ד"ר אסף קרץ
שלום יוני, דחיית שתל קרנית לאחר ההשתלה אינה דבר מאד שכיח אך גם כלל אינה דבר נדיר. בדרך כלל שלושה וחצי חודשים לאחר השתלה הם זמן קצר מדי כדי להחליט סופית שהשתל נדחה ושיש לעבור השתלה נוספת, אולם כל מקרה לגופו. הטיפול המקובל המיידי במקרי דחיית שתל הוא קורס טיפולי של כמה ימים בסטרואידים במינון גבוה אף במתן תוך ורידי, ולאחריו טיפול בסטרואידים בכדורים. כל זה במשולב עם טיפול בטיפות סטרואידים לעין. בשלב שבו אתה נמצא יתכן וכבר מאוחר מדי ואכן יש צורך בהשתלה חוזרת. סיכויי ההצלחה של השתלות חוזרות הם נמוכים יותר אולם עדיין יש סיכוי טוב להצלחה. בברכה, ד"ר אסף קרץ
שלום שירלי. פצע ניתוחי מתרפא תוך שבועיים עד שלושה והופך לצלקת. הצלקת הינה תוצאה סופית של הריפוי. במהלך תקופת הריפוי הפצע סגור אמנם אך אינו מספיק חזק ויכול להיפתח אם גורמים למתח עליו, כמו בזמן מאמץ או פעילות גופנית. לכן מומלץ במהלך תקופה זו להמנע ממאמצים ומפעילות גופנית. הפצע מתחיל להיפתח מבחוץ פנימה. במקרה כמו שלך נראה לי שהפתיחה שיטחית עדיין ויכולה להיסגר מעצמה בטיפול מתאים ובשמירה על מנוחה. תקופת הריפוי מטבע הדברים יותר ארוכה מריפוי רגיל ויכולה לקחת חודש ויותר. את חייבת להיות סבלנית ולמלא אחר הוראות הרופא שלך. אם את מעשנת, הפסקת אישון יכולה לעזור בריפוי. אם הפצע ימשיך להיפתח השתל אכן יחסף וזו בהחלט בעיה גדולה יותר. במהלך תקופת הריפוי צריך לשים לב שהפצע לא מזדהם וכמובן לא ממשיך להיפתח. אני מאחל לך רפואה שלמה.
לאיריס בקר טוב, קיימות שתי אפשרויות : 1.אם מדובר בעצם של החולה שהורחקה בנתוח א ומוחזרת בנתוח ב - אין בעיית דחייה. 2.התקנת תותבת קרניופלסטית-ברב המקרים המכריע (קרוב ל-100%) של המקרים לא מוכרת תופעת דחייה. יש לציין לעיתים כשל טכני-כירורגי (שאינו דחיית שתל) בהתאמת התותבת. בברכה
