תוצאות חיפוש עבור מחלת בלוטות הרוק

שלום, שמי רון ואני בן 25, לא סובל מעודף משקל, ומזה כ-3.5 שנים היני סובל מבעיה רפואית כלשהי המעירה אותי מספר רב של פעמים בלילה (10-30) - צמא מאד עם יובש קיצוני בפה ולעתים גם רצון עז להשתין. כל זאת, למרות שאני מרווה את עצמי רבות לאורך היממה ומקפיד להתרוקן היטב לפני השינה. הבעיה החלה בספטמבר 2009 במסגרת הרגלי שינה תקינים לגמרי (שהבדרגה השתבשו בעקבות העייפות הנגרמת מבעיית השינה וממספר השעות הרב אותו אני נדרש לבלות במיטה בימים אלה). תחילה סבלתי את הבעיה בשקט וחשבתי שתיעלם, אך משזה לא קרה, לאחר כ-3 חודשים פניתי לרופא המשפחה שלי וזה טען שזה הכל "עניין של תקופה". למרות שבכל לילה ללא יוצא מן הכלל (וללא קשר למיקום) התחלתי ביום בהיר אחד להתעורר מספר אדיר של פעמים בלילה. בשנתיים הראשונות הייתי לוגם מעט מים וחוזר לישון (הנחתי שאני מתעורר בגלל היובש, ולא בגלל הצמא) - אך זאת רק כדי להתעורר כ-15-30 ד' לאחר מכן עם אותם התסמינים. בזמן שחלף הדבר הביא אותי לפרישה מלימודיי ומעבודתי, מאחר והייתי עייף כל היום ללא כל יכולת להתרכז, מה גם שהייתי צריך לבלות כ-12 ש' במיטה כל יום כדי להשיג אנרגיה מינימלית לתפקוד. בחלוף הזמן, כשהבעיה הולכת ומחריפה, הבנתי שכנראה אני מתעורר בגלל הצמא - והיובש הוא נגזרת שלו בלבד. עם ההבנה הזאת העליתי משמעותית את כמויות המים שאני גומע בכל יקיצה - והפלא ופלא מספר היקיצות ירד בכ-50% בערך. כך שהיום אני מתעורר 5-12 פעמים בלילה על מנת לשתות, וגומע כ-1.5-2 ל' בלילה. ובכן לענייני הבדיקות - - נבדקתי (פעמיים) אצל רופאי פה ולסת - ללא ממצא מחלת פה או מחלה בבלוטות הרוק (למרות שאחת הרופאות כן טענה שהבלוטות מעט "עצלניות". מילא). - לפני כ-3 שנים עשיתי בדיקות לענייני סוכר (גלוקוז וA1C) ויצאו תקינות גם הן. כעת, הרופא לא הסכים לתת ל בדיקה נוספת לA1C מאחר ולטענתו אין A1C משמש לאבחון אלא למעקב בלבד, וחוץ מזה גם ככה ערכתי כבר כזאת בדיקה (מזמן!). - בדיקה במעבדת שינה היניבה תוצאה מעניינת - לא אובחנה הפרעת נשימה, אך כן תועדו יקיצות רבות ואיכות שינה נמוכה מאד (52%). הרופא במעבדת השינה העלה את האופציה כי ייתכן ומדובר בדיאביטיס אינסיפידוס - ויש לערוך מבחן צמא מקיף. לצערי, ופא המשפחה שלי לא הבין מהי משמעות הצירוף "מבחן צמא" ודרש "לשון רפואית יותר". אך למיטב הבנתי - זוהי הלשון הרפואית. בינתיים נערכה לי בדיקת אוסמולריות שתן והתוצאה מעט מתעתעת - לבדיקה לא היו הוראות מיוחדות והאחות לא ידעה לומר דבר על צום כן/לא. ממה שהבנתי בשאילתות באינטרנט הבדיקה מצריכה צום מוחלט של לפחות 6 שעות, ומכוון שכך אכן צמתי כ-7.5 ש' ותוצאות הבדיקה עומדות על כ-545 (יחידות אוסמולריות לליטר). למיטב הבנתי, המינימום המצופה לאחר צום מוחלט הינו 800, כך שאולי קיימת פה בעיה. בהתייעצות בפורום אנדוקרינולוגיה, נראה שהרופא לא התלהב מהתוצאה והתייחס אליה בביטול, משום שהיא "קרובה דיה לנורמה" - ואני, נשארתי שוב מבולל ואבוד עם הבעיה הזאת. השאלה שלי היא בעצם כזאת - לאור הנ"ל, מהם לדעתך כיווני הבדיקות המומלצים? האם יש מקום להיות יצירתיים (למשל, בדיקת דם שתיערך מיד לאחר יקיצה שכזאת וכו')? מה באשפרותי לעשות? האם כדאי לשקול החלפת רופא המשפחה? או שמא פנייה פרטית לרופא מומחה ע"מ שירכז את הנתונים הנ"ל וידע לשלוח אותי לרופאים המתאימים? (הרופא שלי לא אוהב לשלוח לרפואה מקצועית וחושב שהוא יודע הכל יותר טוב מהמומחים, ובכלל לרוב מציע לי שיטות אלטרנטיביות לריפוי) אני מצטער על האורך ואני מעריך מאד את הנכונות לקרוא ולתת דעתך על המקרה שלי. לצערי, רופא המשפחה שלי ואי-אילו רופאים אחרים (חלקם!) שנתקלתי בהם לאורך ההתמודדות הזאת, נוטים להתייחס בביטול לבעיה הזו ואף נוטים מהר מדי (לדעתי) לייחס אותה לפן הנפשי, מבלי לחקור את האופציות הפיזיולוגיות דיין ("זה עניין של תקופה", "זה עניין של הרגלים לקויים", "זה שתייה קומפולסיבית", "זה חרדה" - צר לי על הנחרצות, אך אני מכיר מספיק טוב את עצמי ע"מ להצביע בחדות של כך שהבעיה אינה נעוצה באף אחת מהסיבות הללו). אשמח לכל הערה/הארה/השערה/כיוון חקירה, זה פשוט יציל את חיי. תודה רבה והמשך שבוע נהדר, רון

שלום, שמי רון ואני בן 25, לא סובל מעודף משקל, ומזה כ-3.5 שנים היני סובל מבעיה רפואית כלשהי המעירה אותי מספר רב של פעמים בלילה (10-30) - צמא מאד עם יובש קיצוני בפה ולעתים גם רצון עז להשתין. כל זאת, למרות שאני מרווה את עצמי רבות לאורך היממה ומקפיד להתרוקן היטב לפני השינה. הבעיה החלה בספטמבר 2009 במסגרת הרגלי שינה תקינים לגמרי (שהבדרגה השתבשו בעקבות העייפות הנגרמת מבעיית השינה וממספר השעות הרב אותו אני נדרש לבלות במיטה בימים אלה). תחילה סבלתי את הבעיה בשקט וחשבתי שתיעלם, אך משזה לא קרה, לאחר כ-3 חודשים פניתי לרופא המשפחה שלי וזה טען שזה הכל "עניין של תקופה". למרות שבכל לילה ללא יוצא מן הכלל (וללא קשר למיקום) התחלתי ביום בהיר אחד להתעורר מספר אדיר של פעמים בלילה. בשנתיים הראשונות הייתי לוגם מעט מים וחוזר לישון (הנחתי שאני מתעורר בגלל היובש, ולא בגלל הצמא) - אך זאת רק כדי להתעורר כ-15-30 ד' לאחר מכן עם אותם התסמינים. בזמן שחלף הדבר הביא אותי לפרישה מלימודיי ומעבודתי, מאחר והייתי עייף כל היום ללא כל יכולת להתרכז, מה גם שהייתי צריך לבלות כ-12 ש' במיטה כל יום כדי להשיג אנרגיה מינימלית לתפקוד. בחלוף הזמן, כשהבעיה הולכת ומחריפה, הבנתי שכנראה אני מתעורר בגלל הצמא - והיובש הוא נגזרת שלו בלבד. עם ההבנה הזאת העליתי משמעותית את כמויות המים שאני גומע בכל יקיצה - והפלא ופלא מספר היקיצות ירד בכ-50% בערך. כך שהיום אני מתעורר 5-12 פעמים בלילה על מנת לשתות, וגומע כ-1.5-2 ל' בלילה. ובכן לענייני הבדיקות - - נבדקתי (פעמיים) אצל רופאי פה ולסת - ללא ממצא מחלת פה או מחלה בבלוטות הרוק (למרות שאחת הרופאות כן טענה שהבלוטות מעט "עצלניות". מילא). - לפני כ-3 שנים עשיתי בדיקות לענייני סוכר (גלוקוז וA1C) ויצאו תקינות גם הן. כעת, הרופא לא הסכים לתת ל בדיקה נוספת לA1C מאחר ולטענתו אין A1C משמש לאבחון אלא למעקב בלבד, וחוץ מזה גם ככה ערכתי כבר כזאת בדיקה (מזמן!). - בדיקה במעבדת שינה היניבה תוצאה מעניינת - לא אובחנה הפרעת נשימה, אך כן תועדו יקיצות רבות ואיכות שינה נמוכה מאד (52%). הרופא במעבדת השינה העלה את האופציה כי ייתכן ומדובר בדיאביטיס אינסיפידוס - ויש לערוך מבחן צמא מקיף. לצערי, ופא המשפחה שלי לא הבין מהי משמעות הצירוף "מבחן צמא" ודרש "לשון רפואית יותר". אך למיטב הבנתי - זוהי הלשון הרפואית. בינתיים נערכה לי בדיקת אוסמולריות שתן והתוצאה מעט מתעתעת - לבדיקה לא היו הוראות מיוחדות והאחות לא ידעה לומר דבר על צום כן/לא. ממה שהבנתי בשאילתות באינטרנט הבדיקה מצריכה צום מוחלט של לפחות 6 שעות, ומכוון שכך אכן צמתי כ-7.5 ש' ותוצאות הבדיקה עומדות על כ-545 (יחידות אוסמולריות לליטר). למיטב הבנתי, המינימום המצופה לאחר צום מוחלט הינו 800, כך שאולי קיימת פה בעיה. בהתייעצות בפורום אנדוקרינולוגיה, נראה שהרופא לא התלהב מהתוצאה והתייחס אליה בביטול, משום שהיא "קרובה דיה לנורמה" - ואני, נשארתי שוב מבולל ואבוד עם הבעיה הזאת. השאלה שלי היא בעצם כזאת - לאור הנ"ל, מהם לדעתך כיווני הבדיקות המומלצים? האם יש מקום להיות יצירתיים (למשל, בדיקת דם שתיערך מיד לאחר יקיצה שכזאת וכו')? מה באשפרותי לעשות? האם כדאי לשקול החלפת רופא המשפחה? או שמא פנייה פרטית לרופא מומחה ע"מ שירכז את הנתונים הנ"ל וידע לשלוח אותי לרופאים המתאימים? (הרופא שלי לא אוהב לשלוח לרפואה מקצועית וחושב שהוא יודע הכל יותר טוב מהמומחים, ובכלל לרוב מציע לי שיטות אלטרנטיביות לריפוי) אני מצטער על האורך ואני מעריך מאד את הנכונות לקרוא ולתת דעתך על המקרה שלי. לצערי, רופא המשפחה שלי ואי-אילו רופאים אחרים (חלקם!) שנתקלתי בהם לאורך ההתמודדות הזאת, נוטים להתייחס בביטול לבעיה הזו ואף נוטים מהר מדי (לדעתי) לייחס אותה לפן הנפשי, מבלי לחקור את האופציות הפיזיולוגיות דיין ("זה עניין של תקופה", "זה עניין של הרגלים לקויים", "זה שתייה קומפולסיבית", "זה חרדה" - צר לי על הנחרצות, אך אני מכיר מספיק טוב את עצמי ע"מ להצביע בחדות של כך שהבעיה אינה נעוצה באף אחת מהסיבות הללו). אשמח לכל הערה/הארה/השערה/כיוון חקירה, זה פשוט יציל את חיי. תודה רבה והמשך שבוע נהדר, רון