זיהומים במערכת הרבייה ומחלות המועברות במגע מיני מביכים...
הכלמידיה, ההרפס והקונדילומה נפוצות יותר מכפי שמקובל לחשוב....
קיום יחסי מין לא מוגנים עלול לגרום להידבקות במחלות מין,...
מחקר מוכיח: ברית מילה מגנה מפני העברה של מחלות מין. לאור...
מחקר בריטי: התגלתה מחלת מין הנגרמת על ידי חיידק המועבר...
שוב זאת לא מחלת מין. זה חיידק שיכול להיות בהפרשות של חלל הפה. ובדרך כלל לא מטפלים בו. רק אצל אנשים עם תלונות מטפלים
שלום כדאי לפנות לרופא לקבלת טפול מתאים
קודם כל רצוי לוודא שהפטרייה היא אכן זו שגורמת לבעיה ולא גורם אחר. לכן, רצוי בנוסף למשטח, לעשות גם בדיקת שתן ל STD (מחלות המועברות בדרכי מין). בכל מקרה, במרפאתנו ישנן מספר דרכי טיפול ייחודיות בדלקות חוזרות בנרתיק (כגון אוזון והיפרתרמיה). את מוזמנת לפנות למרפאתנו לפגישת ייעוץ פרטנית והתאמת טיפול.
זיהומים במערכת הרבייה ומחלות המועברות במגע מיני מביכים...
הכלמידיה, ההרפס והקונדילומה נפוצות יותר מכפי שמקובל לחשוב....
קיום יחסי מין לא מוגנים עלול לגרום להידבקות במחלות מין,...
מחקר מוכיח: ברית מילה מגנה מפני העברה של מחלות מין. לאור...
מחקר בריטי: התגלתה מחלת מין הנגרמת על ידי חיידק המועבר...
רוב אמצעי המניעה נועדו לשימוש "החצי הנשי" במערכת היחסים...
העגבת היא מחלת מין חיידקית המועברת בכל צורות המגע המיני....
קונדילומה היא מחלת מין הבאה לידי ביטוי בהופעת יבלות בעור,...
מחקר חדש חושף מגמה מדאיגה: לסביות מתחסנות בשיעור נמוך בהרבה...
רבים מודעים למחלות מין "קלאסיות", כמו זיבה ואיידס. אך מעטים...
מחקר מוכיח: הסיכון של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים...
משרד הבריאות מפרסם נוהל עדכני של הנחיות למניעת הדבקה באיידס...
כ-17,000 מקרים חדשים של הידבקות בקונדולימה מתגלים בישראל...
על הסבירות של נשים לסביות וביסקסואליות ללקות במחלות מין,...
מחקר: חיסון מתבגרות נגד וירוס HPV, העלול לגרום לסרטן צוואר...
בחודשים האחרונים נרשמה עלייה מדאיגה בשיעור ההידבקות בעגבת...
היריון לא רצוי עלול להותיר צלקות נפשיות לא קלות נוסף על...
זכותך לכסות את גופך ולדרוש נוכחות של אישה נוספת - עצות...
בני נוער מקיימים יחסים בגיל מוקדם מאשר בעבר, אלא שבגרותם...
שוב זאת לא מחלת מין. זה חיידק שיכול להיות בהפרשות של חלל הפה. ובדרך כלל לא מטפלים בו. רק אצל אנשים עם תלונות מטפלים
שלום כדאי לפנות לרופא לקבלת טפול מתאים
קודם כל רצוי לוודא שהפטרייה היא אכן זו שגורמת לבעיה ולא גורם אחר. לכן, רצוי בנוסף למשטח, לעשות גם בדיקת שתן ל STD (מחלות המועברות בדרכי מין). בכל מקרה, במרפאתנו ישנן מספר דרכי טיפול ייחודיות בדלקות חוזרות בנרתיק (כגון אוזון והיפרתרמיה). את מוזמנת לפנות למרפאתנו לפגישת ייעוץ פרטנית והתאמת טיפול.
לא מחלת מין. אם אין תלנות של כאבים וצריבה במתן שתן לא הייתי ממליץ על אנטיביוטיקה
סהכ נשמע תקין, ממליץ לוודא שאין בעיה עי שליחת זרע לתרבית ובדיקת PCR for STD
אם מדובר רק בהפרשות ללא תסמינים אחרים (כגון צריבה, גרד, ריח רע, כאבים ביחסים ועוד), לא בטוח שיש צורך לטפל כלל וייתכן שמדובר בהפרשות רגילות (שיכולות להשתנות במהלך המחזור). אם את חשה שזה מאוד מטריד - רצוי לפנות לרופא נשים לאבחון ואפשר לעשות משטח מהנרתיק ובדיקת שתן ל STD (מחללות המועברות בדרכי מין) אך לא בטוח שהרופא יתרשם שיש בכך צורך.
לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.
הטיפול שקיבלת הוא אחת האפשרויות לטפל. ישנם פרוטוקולים שונים שיכולים לשלב כדורים (כגון האיטרנול שקיבלת, גם לתקופה ממושכת יותר עד 15 יום, וכן פלוקונזול לתקופות שונות), נרות או קרם לנרתיק (כגון אגיסטן ואחרים) ומשחות חיצוניות (כגון משחת הפוליקוטן שקיבלת, משחת קומאגיס ואחרות). באם טיפול זה לא עזר אפשר לנסות שילוב אחר. באם הבעיה לא נפתרת, רצוי גם לוודא שאין גורם אחר שמעורב כגון חיידק או טפיל ולכן רצוי לעשות בדיקת STD בשתן הבודקת מחלות המועברות בדרכי מין. גם שינוי באורך חיים, דיאטה אנטי קנדידה ואמצעים נוספים - לעתים משפרים המצב.
אם אתה לא מקיים יחסי מין לא תהיה לך מחלת מין
מציע להיבדק למיקופלסמה גניטליום וןאוריאפלסמה
שחר שלום. פיצול בזרימת השתן יכול להיות נקודתי ולא משמעותי קלינית (כמו לאחר שפיכה, מיעוט שתיה וכדומה)- הגברת שתיה לרוב תפתור את הבעיה. אם התרוקנות השתן שלך כל הזמן עם פיצול הייתי ממליצה לך לפנות לבדיקת רופא אורולוג: לברר הסטוריה רפואית ואורולוגית שלך: האם סבלת מדלקות בדרכי השתן או מחלות מין? האם עברת מכשירנות כלשהי לשופכה(כגון החדרת קטטר) או ניתוח בשופכה? לעבור בדיקה גופנית- לראות האם הפתח של הפין תקין, ועוד.
שלום לילך, יש כמה אפשרויות היכולות להסביר את תלונותייך ואת היעדר צמיחת חיידק בתרבית השתן שלך. לדוגמא, אפשרות שלקחת אנטיביוטיקה לפני שנלקחה ממך דגימת השתן לתרבית, אפשרות שמדובר בזיהום בדרכי השתן ע"י חיידק שאינו צומח בתרביות רגילות, ובעיקר- האפשרות שלא מדובר בזיהום בדרכי השתן אלא בדלקת השופכה (שהיא הצינורית המנקזת את שלפוחית השתן) שנגרמת ע"י חיידק כגון CHLAMYDIA או UREAPLASMA שאף הם אינם צומחים בתרבית רגילה. גם האפשרות של דלקת שופכה חוזרת שנגרמה ע"י חיידק הזיבה (GONORRHEA) קיימת (אם את פעילה מינית ובן זוגך אינו משתמש בקונדום). המלצתי- להמשיך בירור (בדיקת נוספת של רופא, אולי אורולוג + בדיקת שתן / הפרשה מהשופכה לחיידקים הנ"ל), ורק אז לדבר על טיפול בהתאם לתוצאותיהן של בדיקות אלו. הרבה בריאות אפי
ממש לא צריך לקחת אנטיביוטיקה
ציטרובקטר הוא חיידק שעושה זיהום בשתן. זאת לא מחלת מין. הוא מופיע אצל נשים לאחר פעילות מינית. וכדאי לטפל בו. מיקופלסמה מצד שני היה יכול להיות אצלך כבר הרבה זמן ולא מטפלים בו אלא אם יש תלונות. מציע שתטפלי בציטרובקטר ואם את מרגישה טוב אחרי הטיפול לא הייתי מוסיף טיפול אחר
דלקת באפידידימיס במקרים רבים אינה חיידקית ועלולה להיגרם כתוצאה מזרימת שתן רטרוגרדית. הטיפול צריך לכלול NSAIDS ולוקח לכאב זמן רב להשתפר
בנושא אוראופלסמה נא לפנות לפורום מתאים. לא ראיתי את תשובת הפאפ שלך.
לצערי, בשל מורכבות המקרה, לא ניתן לתת עצה ספציפית מעל דפי הפורום ויש צורך בפגישת ייעוץ פרטנית אתך. במרפאתנו ישנם מספר טיפולים ייחודיים למקרים כאלו בדיוק כגון אוזון והיפרתרמיה אך יש צורך בפגישה מקדימה אתך. את מוזמנת לפנות למרפאתנו. ואין סיבה להתייאש, לרוב יש פתרון גם למקרים קשים כמו שלך.
שלום עדי, 1. לכולנו יש חיידקים רבים באברים מסוימים בגוף (לוע, מעיים ועוד), ולנשים יש חיידקים שונים גם בנרתיק, כשאצל לחלק נכבד מהם כוללת ה'פלורה' הזאת גם את חיידקי ה'סטרפטוקוקוס' מקבוצה B. 4,2. גם אם החיידק עבר אלייך (מתישהו) מבן זוגך, או יעבור אליו (מתישהו) ממך, אין לכך חשיבות מעשית. 3. המצאות החיידק בנרתיק איננה מוגדרת כמחלה בכלל, וכמחלת מין בפרט. 5. ילוד שנולד בלידה נרתיקית לאם שהיא נשאית של החיידק עשוי לפתח מחלה קשה (למשל דלקת קרום המוח), ולכן מקובל לתת לנשים כאלו טיפול מונע באנטיביוטיקה במהלך הלידה (הנרתיקית). הרבה בריאות אפי
וירוס הפפילומה מועבר במגע בין ריריות - מגע מיני, מגע בין אברי המין לפה וגם מפה לפה. אין קשר ישיר בין זמן ההדבקה לזמן הופעה נגע בפה וישנם אנשים רבים שהם נשאים של הוירוס ושלא מתפתח אצלם נגע בפה. יכול להיות שנדבקת לפני זמן רב ועכשיו הופיע הנגע. יש להיות במעקב אצל הרופא המטפל בהצלחה
שלום רב,בירור להפרעות בספירות הזרע עשוי לכלול גם שלילת דלקת בערמונית. ראשית היזכר האם היו לך דלקות בדרכי השתן או מחלות מין בעברך וניתן לבצע בדיקות שגרתיות כגון בדיקת שתן כללית ותרבית, תרבית לזרע, PCR בשתן- לבירור המצאות חיידקים. אלו בדיקות שניתן לבצע בכל קופת חולים בהפניית רופא המשפחה או אורולוג. בספירת הזרע יש לבדוק האם נראים לויקוציטים- תאי דם לבנים- שיכולים להעיד על דלקת.
שלום רב, אכן התמונה שאת מתאר יכולה להתאים לדלקת כרונית בערמונית או לדלקת אשכים. אם לא נבדקת בצורה מסודרת אצל אורולוג כדאי מאוד להבדק ולא לטפל לבד. חשוב לשלוח בדיקות שתן כללית ותרבית, שתן PCR למחלות מין (STD) ואולי גם תרבית זרע. אם יש אודם ונפיחות באשכים צריך לעבור US אשכים כולל דופלר. אם עיקר הכאב הוא לאחר שפיכה ובאיזור הפרינאום זה אכן מכוון לדלקת בערמונית, ואזי אפשר גם לבצע תרבית 4 כוסות דרך מרפאות חוץ בבתי החולים. בכל מקרה אכן המנעות ממגע מיני לתקופה מסויימת יכולה להקל. אתה צריך להבין שברוב המקרים של דלקות ערמונית כרוניות לא ניתן למצוא את החיידק ולרוב הן פשוט דלקות שאינן זיהומיות (INFLAMMATION ולא INFECTION. ) מה שחשוב כעת הוא להתמקד בלעשות מה שאתה יכול כדי למנוע כאבים ולהקל עליך וזה אומר- להוריד משמעותית את ה STRESS בו אתה נמצא- זה מאוד משפיע. להמנע מקפאין לסוגיו(גם לא בתה, קולה, שוקולד), להמנע מאלכוהול ועישון. להקפיד על שתית מים מרובה, נוגדי כאבים ודלקת כמו נורופן או אדוויל, ומנוחה. אם במי מהתרביות יצמח חידיק אפשר לתת לך אנטיביוטיקה בהתאם. אם ב US יש ממצאים של דלקת באשכים- כנ"ל אם הכל תקין- אין הרבה מה לעשות חוץ ממניעת גירוי לכאב כפי שציינתי.
ממש לא.
שלום בארי, 1. במהלך מין אוראלי אפשר להדבק במחלות מין בפה/לוע. 2. חלק ממחלות מין אלו יכולות להתפשט מהלוע גם לדם (למשל עגבת). במקרה כזה ניתן לאבחן את המחלה בבדיקות דם. 3. הגוף מפתח נוגדנים למחלות מין (למשל 'הרפס') בין אם הן מופיעות בלוע ובין אם הן מופיעות באבר המין. הרבה בריאות אפי
השתן הזה הגיע לשתי בדיקות. האחת זה תרבית. שם אם הדגימה מזוהמת בעוד חיידק זה נפסל. לעומת זאת אם מבצעים בדיקה מולקולרית ל חלות מין הדגימה טובה ולכן לא נפבלת. בשיטה מולקולרית מחפשים חיידקים מסוימים. לכן יש הגיון בתשובה