תוצאות חיפוש עבור מגלומניה

היי שלום השבוע הייתי אצל פסיכיאטר הוא אבחן אותי עם ocd אבל נראה לי שזה יותר מזה כי יש לי מחשבות שווא כבר תקופה ארוכה גם בגגל קריאה אובססיות על מחלות נפש באינטרנט ( סיפרתי על זה לפסיכיאטר ) אבל אני מרגיש שהוא לא איבחן אותי נכון כי יש לי מחשבות שווא קשות (רדיפה וגדלות ) ולמרות שאני מנסה להסביר לעצמי בראש שזה לא נכון עדין אני מרגיש כיאלו המוח שלי חושב שזה נכון ואני מרגיש חרדה ולחץ עד הרגשה של מחנק אני לא יודע מה לעשות המוח שלי נכנס למצב כיאלו זה נכון ואני נלחם עם עצמי ממש ( לפעמים זה עוזר אבל לא תמיד ) האם זה הגיוני שאחרי תקופה ארוכה עם מחשבות שווא המוח שלי פשוט עבר למצב פסיכוטי ועכשיו יש לי סכיזופרניה או מחלה נפשית אחרת כי זה כבר תקופה ארוכה של סבל ( משהו כמו 3 שנים ) תודה רבה

היי. אני שואל בשביל אבחנה. היתי אצל פסיכיאטר שאיבחן אותי כסובל מהפרעת פאניקה שזה באמת נכון. אבל מאז התפתחו עוד תופעות שיכול להיות שהיו עוד קודם ופשוט התביישתי לספר או הדחקתי. קופצות לי לראש הרבה מחשבות. הראשונה התחילה שהלכתי לפסיכולוג..בהמתנה קפץ.לי מחשבה שהפסיכולוג לא באמת פסיכולוג אלא שרלטן שרק רוצה כסף. מהצד השני של המחשבה ידעתי שזה לא נכון ועובדה שנשארתי. מאז אנחנו כבר בפגישה העשירית וכל פעם קופץ לי המחשבה הזאת ואני כביכול מרגיע את עצמי בלהקשיב על מה הוא מדבר ואומר לעצמי הנה הוא יודע על מה הוא מדבר..יש לציין שאני לא באמת מאמין למחשבות האלה הן פשוט קופצות לי וכמעט משכנעות אותי. בנוסף יש לי מחשבה עיקשת על סכיזופרניה.. בגלל שאני קורא הרבה אז אני נחשף למושגים כמו גדלות..ואחרי כמה שעות בא לי מחשבה שאני הנהג הכי טוב השחקן כדורגל הכי טוב..אני חושב שאת המחשבות האלה וצוחק עם עצמי כי אני יודע שזה לא נכון..יש לי מחשבה שאני במרפסת מאוד גבוהה שאולי אני יקפוץ/ פחד מלקפוץ ןמקבל התקף חרדה.. האם המחשבות האלה הם ocd? מחשבות טורדניות שאופייניות לחרדה? ושאלת השאלות. האם מחשבות גדלות אמיתיות של סכיזופרניה מתחילות ככה? כלומר אני חושב שאני נגיד הכי טוב בכדורגל מחשבות גדלות על כדורגל ואני לא מאמין להם...יום למחרת אני יפקפק בהם ביום השלישי אני יתחיל להאמין.וביום הרביעי זה יהיה עובדת מוגמרת? זה בעצם התהליך בסכיזופרניה? האם המחשבות האלה יעצרו רק במחשבות? התחלתי ציפרלקס לפני חודשיים 10 מג ועליתי לאחרונה ל15 ( יש שיפור בחרדות) בנוסף אני בcbt..החששות מסכיזופרניה נשללו על הסף גם מהפסיכיאטר וגם מהפסיכולוג..יש משהו נוסף שתוכלי להאיר את עייני? כי יש לציין שהפסיכולוג בנוסף שולל על הסף ocd..מה שמערער לי את המחשבה... סורי על החפירה ותודה מראש

הוא חושב שאם הטיפול לא עוזר ואולי אף מזיק צריך להפסיק. אשאר לבד פחד נוראי עם כל הקולות האלה ותחושת השגעון שפתאום נדמה שכולם רואים כי קשה בחוץ.הכל בוהק ואני מרגישה בלבול וחוסר מיקוד. מה האסטרטגיה הטיפולית מאחורי נטישה? הפחדה? הרתעה? תתישרי או שאעזוב אותך, אם לא תהיי ילדה טובה אמא לא תאהב אותך ותגיד טיפשה. תהיי ילדה טובה שמהנהנת ומסכימה ולא אומרת מילים רעות ולא חושבת מחשבות מטופשות על מוות וסוף ולא עושה דברים מטופשים כמו לחתוך או לצום או להקיא ואז הוא יאהב אותך ולא יגיד לך ללכת.

שלום, מה יכול להסביר נטייה של ילדה מתבגרת לחלום בהקיץ על כך שהיא "מצילה את העולם" או אנשים שהיא מכירה. הכוונה לשלל דימיונות הירואים שבהם היא מתפקדת כגיבורה. תודה

מה התגובה הנכונה למצב בו יש להתמודד אם אפקט חיקויי? יש לי שותף לפרוייקט, הוא מנוהל עקב עיסוק נוסף בידי אדם שהכניס אותו לשותפויות עיסקיות, וזיהה שהוא חסר בטחון האדם מגלומן ונוהג בהפעלת כוח, החלש מתבונן אם זה צליח להם! ישנם שכירים תחתם ששותקים אבל מפחדים. אני במצב ש ונה מהם, וכאן מופיעה הבעיה, השותף החלש נכנס לאפקט חיקויי, למרות שברור שהוא פחדן אבל מקבל כוח מהצלחת תרגילי הטרוף הניהולי של האדם ומחקה אותו! וזה פתאום מקבל כוח מולי בדברים הזוהים, כמו נוהלי עבודה שעובדים מצויין, הוא נכנס לשגעון של נהלים חדשים לגבי דרישות התנהלות מבזבזת זמן עם גורמים גןפים לקוחות, ללא הגיון עיסקי אלא טרופי כבוד שלדעתו הם חובה כדי לכבד את שמו ועיסוקו! מעבר לכך אפילו הופכים גורמים אנטי עיסקיים לפרוייקט. אני מתבונן ולא מצליח להחליט כיצד להגיב. האם לדבר ישירות על הבעיה נראה חסר משמעת גם דרך הצגת הבעיות הניהוליות. הרי זה במקורו אפקט חיקוי. זה מביא גלי משבר כאלה עד פתאום יורד לו הבטחון העצמי. אז מניסיון זה קצת עזר העדר תגובה חמורה, נראה שבעבר זה עזר לתת לזה לחלוף לזה לחלוף בלי עימות. כיום זה עבר גבול, מנותק מעל הקשר עיסקי, אציין שהוא פסיבי אגרסיבי, ובמצבי החיקוי נהיה יותר אגרסיבי מילולית. אבל הבעיה שאני מבקש לקבל עזרה היא שזה גוזל ממני משאבים,מפר את האיזון של עשיה, אני מרגיש שזה בעצם סוחט אנרגיה. סתם לא נחוץ נקודה לא תואם את חיי ואופיי שלי, אני יותר מהיר זורם פחות מחפש תהליכים יותר מיקוד תוצאות! והמחשבה לעצור את זה בתגובה שאינה מקל ראש וחשיבות עולה לי אבל הכניסה לתגובות פסיבית אגרסיביתמניסיון שראיתי בעבר שלו עם אחרים, נראה הרבה יותר גרוע כפתרון. יכולת ההתעללות שלהם עצומה שזה אומר אנשים שחיים מסכסוכים מתמשכים, במידה מסוימת שרואים כזו התנהלות הדבר הכי חשוב שעולה לא להכנס לזה כי ברור שזה המשחק שלהם! איך לשקול את התגובות, מה אפשרי במצבים אלה, והכי חשוב מה העקרון התגובתי היעיל ביותר מצידי, שהרי אין לי כל עניין לשנות אנשים. אלא לפעול במינימום נזק לי ולפרוייקט. בריאותי טובה אני בשנות ה40 ואני מרגיש שזה כלל לא המקום שאיתו תצמח מצוינות ועשיה. אני מחפש בעצמי חשיבה על עקרון פעולה שיבוא ממני שאדע כיצד לפעול לקראת תוצאה ולא הגררות תגובתית שהרי זו המלכודת של הפסיבי אגרסיבי. אני מחפש עקרון חשיבה משנה מצב שיתן לי הבנה שתוביל ליציאה נקיה מהסבך בנסיבות שתיארתי.

מה התגובה הנכונה למצב בו יש להתמודד אם אפקט חיקויי? יש לי שותף לפרוייקט, הוא מנוהל עקב עיסוק נוסף בידי אדם שהכניס אותו לשותפויות עיסקיות, וזיהה שהוא חסר בטחון האדם מגלומן ונוהג בהפעלת כוח, החלש מתבונן אם זה צליח להם! ישנם שכירים תחתם ששותקים אבל מפחדים. אני במצב ש ונה מהם, וכאן מופיעה הבעיה, השותף החלש נכנס לאפקט חיקויי, למרות שברור שהוא פחדן אבל מקבל כוח מהצלחת תרגילי הטרוף הניהולי של האדם ומחקה אותו! וזה פתאום מקבל כוח מולי בדברים הזוהים, כמו נוהלי עבודה שעובדים מצויין, הוא נכנס לשגעון של נהלים חדשים לגבי דרישות התנהלות מבזבזת זמן עם גורמים גןפים לקוחות, ללא הגיון עיסקי אלא טרופי כבוד שלדעתו הם חובה כדי לכבד את שמו ועיסוקו! מעבר לכך אפילו הופכים גורמים אנטי עיסקיים לפרוייקט. אני מתבונן ולא מצליח להחליט כיצד להגיב. האם לדבר ישירות על הבעיה נראה חסר משמעת גם דרך הצגת הבעיות הניהוליות. הרי זה במקורו אפקט חיקוי. זה מביא גלי משבר כאלה עד פתאום יורד לו הבטחון העצמי. אז מניסיון זה קצת עזר העדר תגובה חמורה, נראה שבעבר זה עזר לתת לזה לחלוף לזה לחלוף בלי עימות. כיום זה עבר גבול, מנותק מעל הקשר עיסקי, אציין שהוא פסיבי אגרסיבי, ובמצבי החיקוי נהיה יותר אגרסיבי מילולית. אבל הבעיה שאני מבקש לקבל עזרה היא שזה גוזל ממני משאבים,מפר את האיזון של עשיה, אני מרגיש שזה בעצם סוחט אנרגיה. סתם לא נחוץ נקודה לא תואם את חיי ואופיי שלי, אני יותר מהיר זורם פחות מחפש תהליכים יותר מיקוד תוצאות! והמחשבה לעצור את זה בתגובה שאינה מקל ראש וחשיבות עולה לי אבל הכניסה לתגובות פסיבית אגרסיביתמניסיון שראיתי בעבר שלו עם אחרים, נראה הרבה יותר גרוע כפתרון. יכולת ההתעללות שלהם עצומה שזה אומר אנשים שחיים מסכסוכים מתמשכים, במידה מסוימת שרואים כזו התנהלות הדבר הכי חשוב שעולה לא להכנס לזה כי ברור שזה המשחק שלהם! איך לשקול את התגובות, מה אפשרי במצבים אלה, והכי חשוב מה העקרון התגובתי היעיל ביותר מצידי, שהרי אין לי כל עניין לשנות אנשים. אלא לפעול במינימום נזק לי ולפרוייקט. בריאותי טובה אני בשנות ה40 ואני מרגיש שזה כלל לא המקום שאיתו תצמח מצוינות ועשיה. אני מחפש בעצמי חשיבה על עקרון פעולה שיבוא ממני שאדע כיצד לפעול לקראת תוצאה ולא הגררות תגובתית שהרי זו המלכודת של הפסיבי אגרסיבי. אני מחפש עקרון חשיבה משנה מצב שיתן לי הבנה שתוביל ליציאה נקיה מהסבך בנסיבות שתיארתי.

מה התגובה הנכונה למצב בו יש להתמודד אם אפקט חיקויי? יש לי שותף לפרוייקט, הוא מנוהל עקב עיסוק נוסף בידי אדם שהכניס אותו לשותפויות עיסקיות, וזיהה שהוא חסר בטחון האדם מגלומן ונוהג בהפעלת כוח, החלש מתבונן אם זה צליח להם! ישנם שכירים תחתם ששותקים אבל מפחדים. אני במצב ש ונה מהם, וכאן מופיעה הבעיה, השותף החלש נכנס לאפקט חיקויי, למרות שברור שהוא פחדן אבל מקבל כוח מהצלחת תרגילי הטרוף הניהולי של האדם ומחקה אותו! וזה פתאום מקבל כוח מולי בדברים הזוהים, כמו נוהלי עבודה שעובדים מצויין, הוא נכנס לשגעון של נהלים חדשים לגבי דרישות התנהלות מבזבזת זמן עם גורמים גןפים לקוחות, ללא הגיון עיסקי אלא טרופי כבוד שלדעתו הם חובה כדי לכבד את שמו ועיסוקו! מעבר לכך אפילו הופכים גורמים אנטי עיסקיים לפרוייקט. אני מתבונן ולא מצליח להחליט כיצד להגיב. האם לדבר ישירות על הבעיה נראה חסר משמעת גם דרך הצגת הבעיות הניהוליות. הרי זה במקורו אפקט חיקוי. זה מביא גלי משבר כאלה עד פתאום יורד לו הבטחון העצמי. אז מניסיון זה קצת עזר העדר תגובה חמורה, נראה שבעבר זה עזר לתת לזה לחלוף לזה לחלוף בלי עימות. כיום זה עבר גבול, מנותק מעל הקשר עיסקי, אציין שהוא פסיבי אגרסיבי, ובמצבי החיקוי נהיה יותר אגרסיבי מילולית. אבל הבעיה שאני מבקש לקבל עזרה היא שזה גוזל ממני משאבים,מפר את האיזון של עשיה, אני מרגיש שזה בעצם סוחט אנרגיה. סתם לא נחוץ נקודה לא תואם את חיי ואופיי שלי, אני יותר מהיר זורם פחות מחפש תהליכים יותר מיקוד תוצאות! והמחשבה לעצור את זה בתגובה שאינה מקל ראש וחשיבות עולה לי אבל הכניסה לתגובות פסיבית אגרסיביתמניסיון שראיתי בעבר שלו עם אחרים, נראה הרבה יותר גרוע כפתרון. יכולת ההתעללות שלהם עצומה שזה אומר אנשים שחיים מסכסוכים מתמשכים, במידה מסוימת שרואים כזו התנהלות הדבר הכי חשוב שעולה לא להכנס לזה כי ברור שזה המשחק שלהם! איך לשקול את התגובות, מה אפשרי במצבים אלה, והכי חשוב מה העקרון התגובתי היעיל ביותר מצידי, שהרי אין לי כל עניין לשנות אנשים. אלא לפעול במינימום נזק לי ולפרוייקט. בריאותי טובה אני בשנות ה40 ואני מרגיש שזה כלל לא המקום שאיתו תצמח מצוינות ועשיה. אני מחפש בעצמי חשיבה על עקרון פעולה שיבוא ממני שאדע כיצד לפעול לקראת תוצאה ולא הגררות תגובתית שהרי זו המלכודת של הפסיבי אגרסיבי. אני מחפש עקרון חשיבה משנה מצב שיתן לי הבנה שתוביל ליציאה נקיה מהסבך בנסיבות שתיארתי.

נתקלתי בתופעה שקיומה במשך זמן מדהים אותי אבל בעצם לא! אני מתקשה לראות שזה קורה כל םעם מחדש לא הרעיון אלא שזה מתרחש מול עיני. אדם קרוב שנכנס לשיתוף פעולה עם "מהו שהציג עצמו כבעל קשרים עסקיים וכו" הקרוב שלי שאומנם השיג מקצוע מבוקש היה חסר בטחון והערכה עצמית די נמוכה אבל מרדן כזה שלוב מוזר! ואז ראיתי תופעה מבהילה ביותר. סוג של התטלות מוחלטת עד כדי אבוד עצמי של החשיבה ובעיקר הרצון עצמי. כאילו מחיקה של כל מחשבה עצמאית, על כל דבר הוא מצטט את אותו אדם! זה לא בעניין מקצועי אלא השתלטות מוחלטת על ראית המציאות. הוא מדבר על אדם כלשהו ואומר: אבי אומר שהוא אדם נהדר! " אמץ כל דרכי חשיבה ודעה של המשפיע. רציתי להבין יותר והזמנתי את עצמי בדרך מסוימת למצבים שבהם הופיע המשפיע מול אנשים במסגרת פעילותו העיסקית וגיליתי אדם פשוט דיקטטור עצבני חסר בטחון מוחלט בחשיבה ובעיקר לא מרשים ואפילו מגלומן מהסוג המטומטם. עד לרגע זה לא הבנתי איך נשים יכולים למצוא באדם זה מקור לחיקוי תחת ביטול! נפחאה דעתי שגיליתי שישנם מספר נוסף של אנשים קרובים אליו במצב דומה אבל מסויגים בחלק מהזמן אבל בחלק האחר שוב אותו תקליט " אבי אומר....." אני ראיתי הרבה רמי דרג בחיי במסגרות אחרות ואיני מבטל את יכולתי הצנועה להבחין באנשים כריזמטים בעלי הילה אישית! כאן אין כלום גיליתי אדם נרגן מניפולטור בגרוש שמשתמש באנשים כבאוביקטים בלבד!!! פסיכופאט אבל גבולי, הוא עיסקי מאוד. הכאב הוא שהקרוב שלי היה גבולי ומצא דוגמא מבהילה שלרחה אותו לכוון מזעזע! הסיבה הנוספת שאני נדהם היא שברגעים מסוימים שהוא תחת משטר האימה בבחירה זו, הוא אמר לי אישית שהיה רוצה לצאת מכל מה שנכנס אליו ולחיות במושב ולגדל עגבניות! ופרות! זה המנדט שלי להעלות ולהתיחס לנושא שלו. האם ניתן להבין את הצורך של אדם להגיע למחיקה עצמית מוחלטת בעבודה. שלמעשה הוא בבועה והשתלטות כזו? והוא לא טחפש ! לרגעים חשתי שהוא עצמו אומנם חסר בטחון אבל למעשה משתמש במגלומן באופן מתוחכם לצרכיו גם כן! מה הסיכויים להתפעחות זה מספר שנים ככה! תתפלא אני כבר כמעט שנתיים לא הערתי אפילו מילה בנושא מתוך מחשבה שזה רק יזיק וצריך לתת לו מרחב בלי התנגדות! עדין העליבות של הדמות אותה הוא מחקה היא נוראה, כמובן שזה גורם לו לבטל כל דבר ולציית להוראותיו כמו בובה, בחודש האחרון יזם משפטי בקורת אגביים על המגלומן אבל דבר לא ממש השתנה! מניסיונך תתעכן התפכחות? מה המדדים לשינוי? נסיבות או אילוצים חיצוניים בלבד? חשבתי שזה סוג ל בעיה תחום העסוק של פוום שאיני יודע להגדיר מקצועית אודה על תשובה.

נתקלתי בתופעה שקיומה במשך זמן מדהים אותי אבל בעצם לא! אני מתקשה לראות שזה קורה כל םעם מחדש לא הרעיון אלא שזה מתרחש מול עיני. אדם קרוב שנכנס לשיתוף פעולה עם "מהו שהציג עצמו כבעל קשרים עסקיים וכו" הקרוב שלי שאומנם השיג מקצוע מבוקש היה חסר בטחון והערכה עצמית די נמוכה אבל מרדן כזה שלוב מוזר! ואז ראיתי תופעה מבהילה ביותר. סוג של התטלות מוחלטת עד כדי אבוד עצמי של החשיבה ובעיקר הרצון עצמי. כאילו מחיקה של כל מחשבה עצמאית, על כל דבר הוא מצטט את אותו אדם! זה לא בעניין מקצועי אלא השתלטות מוחלטת על ראית המציאות. הוא מדבר על אדם כלשהו ואומר: אבי אומר שהוא אדם נהדר! " אמץ כל דרכי חשיבה ודעה של המשפיע. רציתי להבין יותר והזמנתי את עצמי בדרך מסוימת למצבים שבהם הופיע המשפיע מול אנשים במסגרת פעילותו העיסקית וגיליתי אדם פשוט דיקטטור עצבני חסר בטחון מוחלט בחשיבה ובעיקר לא מרשים ואפילו מגלומן מהסוג המטומטם. עד לרגע זה לא הבנתי איך נשים יכולים למצוא באדם זה מקור לחיקוי תחת ביטול! נפחאה דעתי שגיליתי שישנם מספר נוסף של אנשים קרובים אליו במצב דומה אבל מסויגים בחלק מהזמן אבל בחלק האחר שוב אותו תקליט " אבי אומר....." אני ראיתי הרבה רמי דרג בחיי במסגרות אחרות ואיני מבטל את יכולתי הצנועה להבחין באנשים כריזמטים בעלי הילה אישית! כאן אין כלום גיליתי אדם נרגן מניפולטור בגרוש שמשתמש באנשים כבאוביקטים בלבד!!! פסיכופאט אבל גבולי, הוא עיסקי מאוד. הכאב הוא שהקרוב שלי היה גבולי ומצא דוגמא מבהילה שלרחה אותו לכוון מזעזע! הסיבה הנוספת שאני נדהם היא שברגעים מסוימים שהוא תחת משטר האימה בבחירה זו, הוא אמר לי אישית שהיה רוצה לצאת מכל מה שנכנס אליו ולחיות במושב ולגדל עגבניות! ופרות! זה המנדט שלי להעלות ולהתיחס לנושא שלו. האם ניתן להבין את הצורך של אדם להגיע למחיקה עצמית מוחלטת בעבודה. שלמעשה הוא בבועה והשתלטות כזו? והוא לא טחפש ! לרגעים חשתי שהוא עצמו אומנם חסר בטחון אבל למעשה משתמש במגלומן באופן מתוחכם לצרכיו גם כן! מה הסיכויים להתפעחות זה מספר שנים ככה! תתפלא אני כבר כמעט שנתיים לא הערתי אפילו מילה בנושא מתוך מחשבה שזה רק יזיק וצריך לתת לו מרחב בלי התנגדות! עדין העליבות של הדמות אותה הוא מחקה היא נוראה, כמובן שזה גורם לו לבטל כל דבר ולציית להוראותיו כמו בובה, בחודש האחרון יזם משפטי בקורת אגביים על המגלומן אבל דבר לא ממש השתנה! מניסיונך תתעכן התפכחות? מה המדדים לשינוי? נסיבות או אילוצים חיצוניים בלבד?

נתקלתי בתופעה שקיומה במשך זמן מדהים אותי אבל בעצם לא! אני מתקשה לראות שזה קורה כל םעם מחדש לא הרעיון אלא שזה מתרחש מול עיני. אדם קרוב שנכנס לשיתוף פעולה עם "מהו שהציג עצמו כבעל קשרים עסקיים וכו" הקרוב שלי שאומנם השיג מקצוע מבוקש היה חסר בטחון והערכה עצמית די נמוכה אבל מרדן כזה שלוב מוזר! ואז ראיתי תופעה מבהילה ביותר. סוג של התטלות מוחלטת עד כדי אבוד עצמי של החשיבה ובעיקר הרצון עצמי. כאילו מחיקה של כל מחשבה עצמאית, על כל דבר הוא מצטט את אותו אדם! זה לא בעניין מקצועי אלא השתלטות מוחלטת על ראית המציאות. הוא מדבר על אדם כלשהו ואומר: אבי אומר שהוא אדם נהדר! " אמץ כל דרכי חשיבה ודעה של המשפיע. רציתי להבין יותר והזמנתי את עצמי בדרך מסוימת למצבים שבהם הופיע המשפיע מול אנשים במסגרת פעילותו העיסקית וגיליתי אדם פשוט דיקטטור עצבני חסר בטחון מוחלט בחשיבה ובעיקר לא מרשים ואפילו מגלומן מהסוג המטומטם. עד לרגע זה לא הבנתי איך נשים יכולים למצוא באדם זה מקור לחיקוי תחת ביטול! נפחאה דעתי שגיליתי שישנם מספר נוסף של אנשים קרובים אליו במצב דומה אבל מסויגים בחלק מהזמן אבל בחלק האחר שוב אותו תקליט " אבי אומר....." אני ראיתי הרבה רמי דרג בחיי במסגרות אחרות ואיני מבטל את יכולתי הצנועה להבחין באנשים כריזמטים בעלי הילה אישית! כאן אין כלום גיליתי אדם נרגן מניפולטור בגרוש שמשתמש באנשים כבאוביקטים בלבד!!! פסיכופאט אבל גבולי, הוא עיסקי מאוד. הכאב הוא שהקרוב שלי היה גבולי ומצא דוגמא מבהילה שלרחה אותו לכוון מזעזע! הסיבה הנוספת שאני נדהם היא שברגעים מסוימים שהוא תחת משטר האימה בבחירה זו, הוא אמר לי אישית שהיה רוצה לצאת מכל מה שנכנס אליו ולחיות במושב ולגדל עגבניות! ופרות! זה המנדט שלי להעלות ולהתיחס לנושא שלו. האם ניתן להבין את הצורך של אדם להגיע למחיקה עצמית מוחלטת בעבודה. שלמעשה הוא בבועה והשתלטות כזו? והוא לא טחפש ! לרגעים חשתי שהוא עצמו אומנם חסר בטחון אבל למעשה משתמש במגלומן באופן מתוחכם לצרכיו גם כן! מה הסיכויים להתפעחות זה מספר שנים ככה! תתפלא אני כבר כמעט שנתיים לא הערתי אפילו מילה בנושא מתוך מחשבה שזה רק יזיק וצריך לתת לו מרחב בלי התנגדות! עדין העליבות של הדמות אותה הוא מחקה היא נוראה, כמובן שזה גורם לו לבטל כל דבר ולציית להוראותיו כמו בובה, בחודש האחרון יזם משפטי בקורת אגביים על המגלומן אבל דבר לא ממש השתנה! מניסיונך תתעכן התפכחות? מה המדדים לשינוי? נסיבות או אילוצים חיצוניים בלבד?

שלום רב דר וצהריים טובים!אני סובלת מדמיונות ומחשבות הזויות ביותר, מחשבות של גדלות ורדיפה שאני מודעת לזה שהם לא אובייקטיביות (מציאותיות) אבל לא מצליחה להוציא אותך מהראש והן רק מתרחבות ומתעצמות. אני מפחדת שהן לא ישתלטו עליי ואני אחשוב שהן אמיתיות ואפעל על פיהן.יש לציין שאני מנהלת אורח חיים רגיל עובדת במשרד, מנקה, מבשלת אבל כל היום בלופ של מחשבות ודמיונות הזויות . השאלה שלי האם זאת סכיזופרניה פרנואידית , קראתי המון על המחלה הזאת בעבר הקרוב/רחוק והסימפטומים נראים לי דומים למה שאני חווה.לפני שקראתי את החומר תמיד סבלתי מפחדים ודמיונות אבל לא בנושאים האלה. אשמח אם תעני לי אני ממש מפוחדת מרגישה שהמחשבות תקועות לי בראש ומנסות להתגבר לי על הדעת ואני לא מצליחה להשתחרר מהן אם אני מדמיינת משהו אני חוזרת על משפט מלא פעמים בראש למשל קראתי על שמיעת קולות אני אומרת אני אשמע קולות פוקדים אני אשמע קולות יראה דמויות חוזרת על המשפטים האלה במוח מלא פעמים

שלום וברכה, שאלתי בנוגע לזוגיות עם חולה מאניה דיפרסיה. אני בקשר מספר חודשים עם בחור שסיפר לי לפני חודש שהוא חולה במאניה דיפרסיה. אני מאוד מתלבטת אם להמשיך את הקשר. ללא ההפרעה סביר להניח שהיינו מתחתנים. הייתי אצל הפסיכיאטר האישי שלו, אך חוץ ממידע כללי הוא לא עזר לי מאוד. אספר על מצבו הרפואי: ההתקף הראשון היה לפני 5 שנים, זה היה התקף מאני שבשיאו התאשפז למשך חודש מרצון, בהתקף היו לו מחשבות גדלות והוא התנהג מוזר והרגיש טוב, אך לא פגע באף אחד. הוא סיפר שבמשך חודשים רבים לפני האישפוז הוא הרגיש טוב מאוד. אחרי ששוחרר נכנס לדאון רציני עם אשפוז של חמישה חודשים, לקח לו עוד שנה אחרי האישפוז השני עד שהשתקם ויצא מהבית לעבוד. כיום הוא לומד באוניברסיטה הנדסה כבר שנה שניה ולוקח באופן רציף זפרקסה 7 מ"ג. כלומר, 3 וחצי שנים הוא מתפקד, עובד, לומד ובטיפול מתמיד. אינני יכולה להתייעץ עם הקרובים שלי כי הם מיד יכריחו אותי לסיים את הקשר (יפעילו לחצים קשים) לכן אני כ"כ זקוקה לעזרה. האם לאור מצבו הרפואי והתרופות שהוא לוקח והעובדה שהוא לוקח אחריות ומודע לבעיה ומטפל בה, כדאי להמשיך את הקשר? מהם השיקולים שעליי לעשות? אני ממש זקוקה לתשובה מפורטת. עייפתי מחיפוש ללא מוצא.. תודה רבה.

שלום, אני כבר מספר שנים חווה אפיזודות של דיכאון חוזרות. הייתי מאושפזת באישפוז יום. כרגע אני קבוע על טיפול תרופתי וגם בטיפול אצל פסיכולוגית. העניין הוא שהחזרות האלה לא נפסקות. אני לא מצליחה לנהל חיים, ליצור קשר זוגי, לתפקד בלימודים או בעבודה. גם אם יש תקופות בהן אני "יוצאת" מדיכאון. בתקופות כמו עכשיו אני הורסת. קראתי המון על דיכאון. אומרים שאדם בדיכאון לא מסוגל לחשוב על עתיד. אני חושבת. איך מישהי כמוני יכולה לקוות לעתיד טוב אם אני יודעת שלמצב זה שאני עוברת לאף אחד אין מענה. אין תרופות פלא שיכולות לעזור. הסביבה עדיין לא יודעת להתמודד עם אנשים בדיכאון. המשפחה שלי יודעת, החברים שלי יודעים, אני פונה לכל עזרה אפשרית. אני הלכתי לפסכיאטרים פרטיים. אני באמת מרגישה חסרת אונים. אבל בגלל שהרפואה של היום חסרת אונים. בגלל שאין באמת פתרון לאנשים שמרגישים כך. כן יש לי מחשבות על מוות. ולא אני לא רוצה למות. אבל אני לא רוצה לחיות כך. אני מבינה שלמצוא בן זוג שיקבל דבר כזה זה בלתי אפשרי. אוניברסיטה לא מקבלת דיכאון כמחלה כלשהי אפילו לשפעת יש מעמד "טוב יותר" כי אם אני לא מתפקדת כי אני בוכה כל הלילה ולא מצליחה להוציא את עצמי מהמיטה זאת לא סיבה רפואית לא להגיע להרצאות. אני מרגישה נכה בעולם שאין בו מקום לנכים כמוני. אנשים צריכים סיבה לדיכאון. הסיבות האפשריות הן אולי בילדות שלי. אבל אם מישהו אומר שיש לו סרטן אף אחד לא מחפש סיבה. אני כותבת כאן יותר בשביל לפרוק את התסכול. תודה על האפשרות הזאת. קראתי בוויקפדיה על התאבדות אגואיסטית - אדם שחש שחייב להצליח בכוחות עצמו.התאבדות כזאת נובעת מרצונות נרקיסיסטים שלא מומשו מצחיק, הסובבים של אותו אדם לא אגואיסטים? אולי אם הם היו תומכים הוא לא היה חש כך ומתאבד.

מאז שנכנסתי לפורום הזה לראשונה לפני חודש קיבלתי הרבה חיזוקים ומהסיפור האישי של כל אחת הבנתי יותר ויותר שאני לא היחידה שמרגישה כפי שאני מרגישה ושזה אפילו נורמלי, שאני שפויה. יש תחושה אחת שלא מרפה ממני שלא מצאתי לה אח ורע עד כה והיא- רגשות האשם. מידיי פעם עוד מציפה אותי תחושת אשמה, שאולי לא עשיתי מספיק כדי להציל את התינוק שלי, שאולי לא הלכתי לרופא בזמן, שלא הקשבתי לאינטואיציות שלי שאמרו לי שמשהו פה לא בסדר.. והנורא מכל היא המחשבה שאולי בגלל שההריון הזה היה לא מתוכנן ושהתקשיתי לקבל את הבשורה עליו הביאו לאובדנו במן התערבות קוסמית כזאת, מעין משאלת לב סמויה (קשה לי אפילו לרשום את זה). כשהרופא אמר לי שהוא לא מוצא את הדופק אצל התינוק שלי פרצתי בבכי תמרורים ונשבעתי לכל מי שהקשיב לי שאני רוצה את התינוק שלי, שכן רציתי אותו כל הזמן ושלא יקחו לי אותו.. כולם אומרים לי שאני לא אשמה, ואני גם יודעת שאני לא באמת אשמה (ואין לי באמת שגעון גדלות שאייחס לעצמי כאלה יכולות להשפיע על גורלי), ובכל זאת רגשות האשם עוד מציפים אותי לפעמים.

ד"ר אהוד שלום רב, אני נשואה לאדם אשר לוקה במחלת הסכיזופרניה ומטופל תרופתית אני סבורה שאינו מתמיד על לקיחת התרופות אשר עליו לקח, חלק ממעשיו הם תרומות לאנשים אציין כי בעלי עובד בעבודה יציבה ומסודרת בארגון ארצי, שאלתי היא כזו האם תרומות באלפי שקלים יכולה להיות חלק מהמחלה לעיניות דעתך או פשוט מסיבה אחרת? אשמח לקבל את חוות דעתך,בברכת חג שמח רויטל

בגיל 16 השתמשתי לראשונה בגז מציתים היו עוד כמה שימושים אך אחד מהם גרם לי להזיה חריפה ומפחידה שלאחריה הפסקתי לאחר מכן עברתי להשתמש בחשיש עד גיל 22 לערך במהלך הזמן הזה הספקתי לעשות שלוש שנים צבא. במבט לאחור אני זוכר את עצמי ילד מבריק אף הייתי בכיתת מחוננים בציעורתי ותמיד הייתי מוביל בתיכון שאותו הפסקתי בגיל 16 היום שאני כ7 חודשים שאינני מעשן אני מרגיש ירידה שכלתי בצורה מאוד משמעותית אני רוצה לציין שהיו לי מצבים שאינני יודע להגדיר אותם אם הם פסיכוטים או לא זה התחיל במהלך השירות הצבאי שדמיינתי פעם אחת שיש שטן בבסיס או שמישהו קורא לי את המחשבות ועוד כמה דברים מינורים ואחר כך זהחלף כשהתשחררתי מהמצבא עברתי תקופה עם המון לחץ ואיתו המון תכנים שהם מוזרים כמו מחשבות גדלות מחשבות שאני משדר לאנשים דברים הדבר הזה נמשך כחודשיים היו עוד הרבה דברים שקשה לי לזכור אותם מאותה תקופה היום אני כ10 חודש לאחר כל הכאוס הזה אני רוצה להוסיף שלקראת אמצע שירותי הצבאי התחלתי לפחד מאיידס בצורה לא שגרתית וזה נמשך עד להיום רק שהיום זה פחת בצורה משמעותית והפחד לדעתי התחלףף במשהו אחר שאותו קשה לי להסביר כאן היום אני סובל מדפיקות לב מואצות הראש והצוואר ממש נוקשים יש לי לפעמים קנאקים לחץ באוזניים לפעמים אני שומע רעש ממש של לחץ בתוך הראש והכי הכי מפריע לי זה המצב הקוגנטיבי שהוא ממש בריצפה קשה לי לזכור דברים ללמוד דברים חדשים אני ממש לא יודע איך אני אוכל לפתח כך חיים אני לא יודע לאן לפנות אמא שלי מוכנה להוציא המון כספים על טיפול רפואי אני לא רוצה להעזר בפסכיאטר רק אם זה המוצא האחרון כי אני יודע שלתרופות פסכיאטריות ישתופעות לוואי נוראיות הייתי רוצה לדעת על סמך התמונה המצטיירת ממה את חושבת שאני סובל האם יכול להיות קשר לאותה הזיה חריפה שעברתי כתוצאה מהשימוש בגז האם היפנוזה יכולה לעזור במקרה הזה? האם ידוע על אנשים שסבלו מאותם תסימנים כששלי והתרפאו לחלוטין האם יש בדיקות למוח שיודעות לאבחן את הבעיה? האם פסיכולוג יכול לעזור במקרה הנל?האם זאת סכיזופרניה\פסיכוזה? נ.ב דבר נוסף שאני סובל ממנו ב10 חודשיים האחרונים הוא כשאני מדבר \ננושם לפעמים אני אומר מילה ואני שומע מילה אחרת זאת אומרת שאני נושם למשל אז יש צליל של "אה" ולפעמים זה נשמש כמו רע זה מתבטא בעוד כל מיני מילים שחלקם גם קשורים לאותם תכנים שפירטתי למעלה קשה לי לתקשר עם אנשים לפעמים יוצאים לי מילים נוראיות ואינני יודע אם שמעו אותן או לא תודה רבה חסוי.

ליאת שלום, אני פונה אלייך מתוך מטרה מאוד חדה ונחושה לעזור לבן משפחה שלי בן 33 שחייב עזרה.הוא מאוד מבודד חברתית, , מגיב בהתפרצויות זעם על כל העולם. הוא חסר עצמאות, מאוד מסורבל ובודד. הוא אדם מקסים, מאוד חכם על גבול הגאונות. אני רוצה לעזור לו לגלות את האור בחיים. שיבין שהשמש כן זורחת כל יום. תודה שקראת את כל זה ומקווה לקבל את עזרתך ועצתך האם פסיכותרפיה היא הכיוון ומה עליי לעשות כדי לעזור לו לצאת מזה ולהתעורר לעולם. תודה

בני סבל מדיכאון . קיבל רסיטל והכדור עשה פלאים. אחרי חודש חזר לעצמו.. ונהיה חברותי מאד ומצחיק בחברה... ומשום מה אני דואגת שהמצב יהפוך למאניה דיפרסיה והוא נראה לי קצת בהיי.. יותר מהרגיל. האם יתכן? ומה ניתן לעשות ?

בני בן 16- יום אחד גיליתי במקרה כי במחברותיו מצויירים אברי מין שונים של גבר בגדלים שונים ומוקצנים. נחרדתי לגלות שבני מצייר בזמן השיעורים ולא לומד, ועסוק באברי מין. מה עליי לעשות? האם זה שגעון גדלות?

בספר הסוכרת בעריכת פרופ' יאיר יודפת, פרופ' איתמר רז וד"ר חוליו וינשטיין, בהוצאת האגודה הישראלית לסוכרת, אוגוסט 2007, פרק 23, מאת פרופ זכריה מדר מנהל המכון לביוכימיה מזון ותזונה באוניברסיטה העברית נכתב עמוד 127 - "--- לא מומלץ לאכול דיאטה דלת פחמימות (פחות מ 130 ג"ר פחמימה ליום) דיאטה כזו עלולה לגרום לקטו- אצידוזיס ולפגוע במערכת העצבים והמוח". עמוד 130 "הצריכה המינימלית אשר נמצאה במחקרים כגורמת לקטו-אצידוזיס בקרב האוכלוסיה כולה היא 50 ג"ר ליום, ולכן אין להפחית מכמות זו". כאשר מנהל פורום סוכרת YNET המליץ על דיאטה דלת פחמימות ואף נקב במספר 15 ג"ר ציינתי את עיקרי המידע הזה. מה דעתך ד"ר קנטר? זה מידע ראוי לאזכור ? האם צדק אדון "רונן" שכינה אותי בעקבות כך "מגלומן" "חצי דוקטור" ו"נודניק" ? האם היה מקום להאיר את הנקודה הזו ? האם מקור המידע מקובל עליך כמקור ראוי ?

מה ההבדל בין מאניה דפרסיה לבין סיזיופרניה ? איך יכול פסיכאטר לאבחן על סמך מה שהחולה מספר לו על עצמו במפגש ראשוני ולקבוע מה הבעיה ? אני לא מבינה אחותי ממש משוגעת צועקת מקללת מתפרצת מבזבזת כסף בלי שליטה (עשתה חובות עצומים) אומרת שיש רוח שמסתובבת בבית שלה בלילה אבל יש גם צד אחר שבו היא חברותית עוזרת שקטה נמצאת בבית כל היום מתישבת בספה עם סגריה נס קפה וחיה מול הטלויזיה לא רוצה לראות אף אחד בקיצור התנהגות כאילו היא 2 אנשים שונים הלכה לפסיכאטר והוא על סמך מה שהיא אמרה לו קבע שהיא נורמטיבית אטלגנטית בעלת שפה ברורה "מרוכזת וענינית" אני חושבת שהיא פשוט הראתה לו את הצד הטוב שלה ויש לה רק לא כל הזמן מה עושים במקרה כזה האם בעלה יכול ללכת לפסיכאטר ולספר לו איך היא באמת תודה על הסבלנות וסליחה על אורך המכתב אשמח מאוד אם תענה לי על הכל אני לא יודעת מה לעשות

אני לומדת לתואר ראשון. ממוצע ציוניי 74 ואולי ירד.בת 48 חולת צליאק מקבלת טיפול תרופתי פסיכיאטרי,עובדת. אני לא מבינה למה לי מחשבות גדלות שיהיה לי תואר שני, למרות שהממוצע שלי לא גבוה ממה זה גם אני יכולה , אולי אני צריכה טיפול, יש לי המון קשיים בעקר עיפות, עיפות החומר טיפול בהורים בני 84. איך לחשוב שקול?אבקש עצה.ממה זה נובע?

רציתי לשאול לגבי מחשבות גדלות. א) לפי איזה אמות מידה זה נקבע כחריג? ב)האם פרפקציוניזם ושלימות נובעים ממחשבות גדלות? ג) האם יש לכך טיפול פסיכולוגי? תודה רבה מראש.

שלום, מתוך קריאה של התנסות של אנשים שונים מול פסיכיאטרים כולל נסיוני האישי אני תוהה בקול מדוע באופן כ"כ מובהק מטפלים פסיכיאטרים העוסקים/לא עוסקים בפסיכיאטריה במגזר הציבורי והפרטי מגלים גישה כ"כ חסרת כבוד שמעידה בעיקר על בעיותיהן האישיות הרבות הבלתי פתורות- יותר מאשר על ערך זה העומד לפניהם. מדוע הם בהסתברות גדולה יותר ממטפלים אחרים נופלים כל הזמן? האם זה קשור להכשרה קלוקלת או לתחושת סטטוס וקבלת עונג משליטה ועליונות? איפה פה הרגישות הנדרשת מכל איש טיפול באשר הוא..? אודה לכם על רעיונות שינסו להאיר את הסוגיה.