מחקר ישראלי הדגים כי השמיעה של העובר אינה מתפתחת באופן תקין...
לבדיקות נשאות בהריון יש חשיבות רבה, אולם המגוון העצום מבלבל...
הפרעה בתחום התקשורת בטווח האוטיסטי (Autistic Syndrome...
נשים רבות נוטלות תרופה אחת או יותר בעת ההיריון, אם בשל...
ארגון הבריאות העולמי: איבוד שמיעה שאינו מטופל הוא בעל...
בירידות שמיעה ממקור גנטי יש מנגנונים שונים שגורמים לפגיעה בשמיעה. למשל פגיעה ב-Gap Junctions המחברים בין תאים, במקרה של מוטציה בגן המקודד את ה-GJB2.
כרמי שלום, בנך מציג מספר שינויים לבבים : 1. שנט דרך VSD 2. ASD /PFO 3. חשש לאבשטיין 4.הרחבת חדר שמאל 5. מפרציות יתר באפקס החדר יכול להתאים ל – non compaction HCM שילוב הדברים מורכב ולכן הצפי יכול להיות מאד שונה בין מצבים שונים כלומר, אופציה א: אם אכן מדובר באבשטיין( שפירושו חיבור נמוך שאינו תרין של אחד או יותר מעלי המסם הימני בלב) או שמדבור ב LV NON COMPACTION (הכוונה כאן למצב בו חדר שמאל מכיל "טרבקולציות" באופן שאינו תקין ומעיד על מחלה בסיסית בתאי הלב-קרדיומיופתיה) או אם ישנה בעיה גנטית מוגדרת, אז העיבוי של שריר הלב ומצב זקימות הדם עלול להחמיר עם הזמן שעובר ואולי יצטרך התערבות בהמשך ב. אם כל אחד מהביות אינה כחלק מפגיעה כוללת ישנו סיכוי שהפתחים יסגרו או יקטנו באופן משמעותי ואז גם המצב הלבבי צעובי המחיצה עשוי להשתפר. בכל מקרה חשוב מאד להמשיך את המעקבים הקרדיאלים אצל קרדיולוג ילדים בכדי לכלול ולהעריך את ההתקדמות לכאן או לכאן. מקווה שעזרתי קצת להבהיר את האפלה בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים
אכן משהו שצריך לתת עליו את הדעת ממליצה לפנות עם הממצאים לגנטיקאי מומחה. לעניני עינים- אין כמו מכון מיכאלסון אשר בירושלים. בהצלחה
מחקר ישראלי הדגים כי השמיעה של העובר אינה מתפתחת באופן תקין...
לבדיקות נשאות בהריון יש חשיבות רבה, אולם המגוון העצום מבלבל...
הפרעה בתחום התקשורת בטווח האוטיסטי (Autistic Syndrome...
נשים רבות נוטלות תרופה אחת או יותר בעת ההיריון, אם בשל...
ארגון הבריאות העולמי: איבוד שמיעה שאינו מטופל הוא בעל...
השמיעה "לא כמו פעם"? נמנעים מהליכה להצגות או מפגשים...
בירידות שמיעה ממקור גנטי יש מנגנונים שונים שגורמים לפגיעה בשמיעה. למשל פגיעה ב-Gap Junctions המחברים בין תאים, במקרה של מוטציה בגן המקודד את ה-GJB2.
כרמי שלום, בנך מציג מספר שינויים לבבים : 1. שנט דרך VSD 2. ASD /PFO 3. חשש לאבשטיין 4.הרחבת חדר שמאל 5. מפרציות יתר באפקס החדר יכול להתאים ל – non compaction HCM שילוב הדברים מורכב ולכן הצפי יכול להיות מאד שונה בין מצבים שונים כלומר, אופציה א: אם אכן מדובר באבשטיין( שפירושו חיבור נמוך שאינו תרין של אחד או יותר מעלי המסם הימני בלב) או שמדבור ב LV NON COMPACTION (הכוונה כאן למצב בו חדר שמאל מכיל "טרבקולציות" באופן שאינו תקין ומעיד על מחלה בסיסית בתאי הלב-קרדיומיופתיה) או אם ישנה בעיה גנטית מוגדרת, אז העיבוי של שריר הלב ומצב זקימות הדם עלול להחמיר עם הזמן שעובר ואולי יצטרך התערבות בהמשך ב. אם כל אחד מהביות אינה כחלק מפגיעה כוללת ישנו סיכוי שהפתחים יסגרו או יקטנו באופן משמעותי ואז גם המצב הלבבי צעובי המחיצה עשוי להשתפר. בכל מקרה חשוב מאד להמשיך את המעקבים הקרדיאלים אצל קרדיולוג ילדים בכדי לכלול ולהעריך את ההתקדמות לכאן או לכאן. מקווה שעזרתי קצת להבהיר את האפלה בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים
אכן משהו שצריך לתת עליו את הדעת ממליצה לפנות עם הממצאים לגנטיקאי מומחה. לעניני עינים- אין כמו מכון מיכאלסון אשר בירושלים. בהצלחה
שלום סיגלי, אם אכן הליקוי בשמיעה הוא רק כתוצאה מתאונה, הרי שברור שזהו לא ליקוי תורשתי וילדיו אינם בסיכון מיוחד להיות אף הם לקויי שמיעה. אם יש ספק שאולי היה גם ליקוי לפני גיל שלוש, כדאי לבצע בדיקות שמיעה מלאות לילדים על מנת להיות בטוחים שאכן אין ליקוי בשמיעה.
שלום הילה קודם כל לדאוג לשיקום שמיעתי של הילדה. בהמשך לקבל חוות דעת מסודרת לא בטוח כלל שליקוי השמיעה נגרם ממהלך הלידה יכולות להיות המון סיבות לכך חלקם גם גנטיות. בברכה ד"ר גורדין אחראי שירות אא"ג ילדים בי"ח רמב"ם טל לקביעת תורים 057-9955355 www.drgordin.co.il
שלום רב, כהורים קשה לנו שלא לדאוג אך אתם פועלים כראוי וקביעת תור לרופא אא"ג ולבדיקת BERA הינן הפעולות הנכונות שיש לעשות. כדאי לא להילחץ ולהעלות השערות לפני שמסתיים תהליך הברור. במידה ויהיו לך שאלות נוספות לאחר קבלת כל התוצאות נשמח לענות ולסייע. בהצלחה, טלי
צביה שלום , גמלה לילד נכה מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים ומגמלה לעזרה בלימודים ולטיפול התפתחותי. סכום הגמלה מחושב באחוזים מקצבת נכות מלאה ליחיד העומדת כיום על 2,065 ש"ח (החל ב- 01.01.2011) . מקבלי הגמלה המרבית לילד נכה מקבלים גם 17% תוספת לגמלה בשיעור 351 ש"ח (החל ב- 01.01.2011) . קצבה מקסימלית הינה 2400 ש"ח. המון בריאות , אלון אהרונוב , זכותי
נטע שלום! כפי שאת מציינת, ראשית כל, אכן חשוב מאוד לשמר את השמיעה באוזן הטובה. פירוש הדבר, להשתדל להמנע מחשיפה ממושכת לעצמות גבוהות מאוד, וכמובן שלא להזניח דלקות אוזניים. לאנשים עם שמיעה חד אוזנית קשה יותר למקם צליל במרחב, והבנת דיבור על רקע רעש קשה להם יותר מאשר לאנשים אם שמיעה דו-אוזנית. כשתגדל, חשוב יהיה לידע את הגננת ואת המורה, להושיב אותה קרוב יותר ולאפשר לה תנאים אקוסטים נוחים יותר. עם בכל זאת צצים קשיים, קיימים פתרונות טכנולוגים לשיפור האקוסטיקה ויחסי אות רעש בסביבה החינוכית.
שיר שלום, ממה שאת מתארת אני מניחה שמדובר בשתל קוכלארי. שהו מכשיר שבנוי מחלק חיצוני שנראה כמו מכשיר שמיעה גדול וחלק פנימי (מקלט-מגרה ואלקטרודה) המושתלים בתוך הגולגולת. תפקידו של השתל, אכן, לעקוף את האוזן ולגרות ישירות את עצב השמיעה והוטא מיועד לאנשים עם חרשות חמורה ועמוקה. לרוב זהו ניתוח מאד יעיל. אפשר להשתיל גם אנשים עם חרשות מולדת. עם זאת, ככל שעובר יותר זמן בין החרשות להשתלה וככל שלא היה שימוש במכשירי שמיעה בינתיים, כך היכולת להפיק תועלת מן השתל לאחר ההשתלה - יורדת.
שלום רב, בפניתך חסרים פרטים חשובים. כך למשל אינני יודע מדוע בכלל הבדיקה בוצעה. האם מדובר בילד הסובל ממומים מולדים? ילד שחלה בדלקת קרום המוח? ילד למשפחה שיש בה חרשות מולדת? כמו כן לא צוין באם הילד סובל מדלקות אוזניים. בדיקת האוזניים ע"י רופא אף, אוזן וגרון חשובה ביותר. אולי יש מחלת אוזן תיכונה ("נוזלים באוזניים"). אומנם הבדיקה יכולה לכאורה להצביע על ליקוי עצבי מסויים, אך יש שונות רבה בתוצאות המתקבלות בגיל זה בין מקומות שונים, מכשירים שונים וקלינאיות שונות המבצעות את הבדיקה. מנסיוני במקרים רבים בגיל זה בדיקות ה ABR הדאיגו וכשהילד גדל הסתבר ששמיעתו תקינה. צריך להתייחס מאד בזהירות לבדיקה זו. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין
costello שלום סליחה על התשובה המאוחרת אבל רציתי שתקבל תשובה מוסמכת האזנה לווקמן בווליום מעל 80DL פוגעת בשמיעה. מאחר ואתה לא מודד דציבלים אז עצתנו היא שתאזין לווקמן בווליום ממש חלש. זו העצה שמקבלים כולם. אם יש בעיות שמיעה גנטיות במשפחה (זה לא ברור מהמידע שמסרת) יש סיכוי שתהיה חשוף יותר לפגיעה בשמיעה. אם אתה מודאג אתה יכול לבקש הפניה לבדיקת שמיעה בקופת החולים. בשם דינו פינשטיין האח האחראי במחלקת אף אוזן גרון במרכז הרפואי רמב"ם בתיה
שאלה קטנה.....? גדולה מאד! חרשות מוחלטת נובעת מפגיעה באוזן הפנימית ולעיתים נדירות יותר, מפגיעה בעצב השמע. פגיעה באוזן החיצונית או התיכונה עלולה להוביל לליקוי שמיעה אך לעולם לא לחרשות מוחלטת. חרשות מולדת יכולה לנבוע מפגם גנטי תורשתי, מהתפתחות לקויה של האוזן הפנימית ברחם (מום מולד), מזיהום תוך רחמי (אדמת, CMV, טוקסופלזמה, עגבת ועוד), מפגם מטבולי תורשתי או הפרעה הורמונלית. חלק מהמקרים הנ"ל הולכים ומוחמרים עם הגיל והחרשות לא תהיה בהכרח מהלידה. תתכן חרשות נרכשת (דהיינו שלא נולדים איתה) עקב מחלות זיהומיות שפוגעות באוזן הפנימית, דלקת קרום המוח, הרעלה של האוזן הפנימית מתרופות מסוימות, מחלות של אוזן פנימית (כגון מחלת מניאר), חסימת כלי דם שמספקים את האוזן הפנימית ועוד. מקרים נדירים של פגיעה בעצב השמע ייתכנו עקב מום מולד של אי התפתחות העצב הנ"ל, גידולים על שני עצבי השמע, פגיעות ויראליות. מקרים נדירים יותר הם של פגיעה במוח באיזורים שקולטים ומעבדים את האינפורמציה השמיעתית. כל הנ"ל סיבות אפשריות לחרשות. אין אפשרות לשחזר את האוזן הפנימית הפגועה (לפחות נכון להיום) אך יש אפשרות להעביר גירוי חשמלי לעצב השמע (אם הוא איננו פגוע אלא רק האוזן הפנימית) ע"י מכשיר שמושתל בניתוח = זהו שתל השבלול. האינפורמציה השמיעתית נלקטת ע"י מיקרופון, מעברת למחשב קטן בגודל של ווקמן ,מעובדת (ניתוח ספקטראלי של הקול) ומותמרת לסדרת אותות חשמליים בעצמה ותדירויות שונות שמוחדרים לתוך הגלגלת באמצעות אלקטרודה שהושתלה בניתוח. הגירוי הוא של סיבים שונים בעצב השמיעה וכך המנותח חווה הרגשה שדומה לשמיעה. ע"י אימונים ותרגול הוא מסוגל להכיר את הגירויים הנ"ל כגירויים שמיעתיים. התוצאות טובות יותר באנשים שנחרשו לאחר שרכשו שפה (כלומר נחרשו אחרי גיל הגן) מכיוון שיש להם למה להשוות את הגירוי החדש. עד כאן תרומתי. מעניין אותי מהו הפרויקט שאתה מדבר עליו שעשוי לשפר איכות חיים של חרשים? מי אתה ובאיזו מסגרת הפרויקט?