תוצאות חיפוש עבור חרדת מיניות

שלום, אפשר לומר שאני במצב של בתוליות מאוחרת. זה נובע מכמה סיבות. 1.משום מה לא הייתי קלילת דעת ותמיד חיפשתי מישהו שאוכל לסמוך עליו 2. זה דיי מגעיל אותי ככה לשכב עם מישהו שקצת מכירים נניח בדייטים ראשונים ואני מתכוונת לא מבחינה מוסרית אלא גופנית הרבה דברים דוחים אותי באנשים גברים ונשים ואני חושבת שלהרבה אנשים אין מודעות לאסטתיקה שלהם ולהגיינה אבל אולי שחרמנים או מכירים ממש טוב וסומכים אחד על השני אז זה לא מגעיל או פחות מגעיל. 3. ההתנהגות של הבחורים שאני מכירה. 4. באופן כליי רק כשיש מישהו ממש חתיך אז אני נדלקת ככה אין לי מחשבות או רצונות 5. קשה לי עם המיניות שלי נניח עירום ומעולם לא השתמשתי בה גם ביום יום אפילו לא בצורת הלבוש להפך אני מסתגרת כי אין לי כח למשוך תשומת לב ואני אחת שמשכה תשומת לב ברחוב גם עם ג'ינס וטי שירט. 6. אני מרגישה כיום! שאני ממש כבדה בנושא ובכלל לצאת ולהכיר כי מאוד קשה לי בדייטים שלא לדבר על החרדות שעולות.אגב החרדות הללו תמיד היו אצלי מגיל צעיר ממין שצריך לעשות את זה. וזה גם הרגשה שלא בא לי בכל אופן לא בזמן שהבחור מתחיל לגעת בי גם נשיקות אני לא בקטע ושוב הכוונה לדייטים ראשונים שמתילים לגעת אני לא ממש מבינה למה אין לי חשק תשוקה ובאופן כללי כשאין לי בנ"ז אני לא חושבת על מין ולא רוצה ולכן אני נמענת מבנ"ז הסיבה שאני לא רוצה נראה לי, זה בגלל שהכל נראה לי כזה טכני גם החיזור שלהם כלום לא אמיתי. הבעיה כיום זה הגיל אבל זו בעיה מגיל 18 התביישתי חוסר ניסיון וגם שלא היה אותו אחד שיש חיבור אינני יודעת מה לעשות כי להשתנות בהתנהגות קשה לי יש לציין שאני לא צרכה הרבה הרבה זמן זה פשוט מישהו שיגרום לי לרצות את זה ואין. מה את יכולה לייעץ לי חוץ משיחות עם פסיכולוג? אני מרגישה שזה לא אני אלא הצד השני שאני מכירה שהבעיה היא בהם חוץ ההקשבה לצד השני ולחיבור תודה

הי אני בת 22 בתולה ופעם ראשונה שיש לי חבר . לפני יצאתי לכמה דייטים ואף אחד לא מצא חן בעיני אנחנו ביחד כבר שלושה חודשים. אני חושבת שהוא מקסים , סובלני ומתחשב . כיף לי לבלות איתו ולצאת איתו . הבעיה היחידה שכל פעם שאני מתנשקת איתו יש לי בחילה חשוב לי לצין שהבחילה נגרמת רק שאני איתו בחדר או לבד בבית . במקומו ציבורים אין לי שום בחילה ואני נמשכת אליו . אני מתגעגעת אילו שאני לא איתו ומאוד רוצה לקיים יחסי מין . פשוט כל פעם שאני איתו לבד יש לי בחילה , וברוב המקרים אני הולכת להקיא בשרותים מבלי שהוא ירגיש כי לא נעים לי שהוא יחשוב שאני נגעלת ממנו . עוד משהו שחשוב לי לצין אני לא מרגישה מרוגשת או בחרדה כולשהי . פשוט אני יודעת שאני איתו לבד בחדר אני בטוח הולכת להקיא . אני לא רוצה לסיים את הקשר בגלל זה כי אני באמת אוהבת אותו , ואני גם לא מוכנה בשום אופן לספר לו את זה . מה כדי לעשות , יש איזה תרופה לחרדה או נגד בחילות או התרגשות ?

בן 45 מטופל טסטומקס ללא חשק מיני ויאגרה/סיאליס כבר לא עוזרים משתמש בזריקה בימיקס לקבל זקפה. עשיתי את כל הבדיקות לב כליות כבד וערמונית. הכל תקין. רק את האיבר מין עצמי או את כלי הדם המובילים אליו לא בדקו איזה בדיקה אני צריך עוד לעשות? יש מצב שזה נובע גם מחרדה גבוהה האם זו גזרת גורל או שיש דרך לחזור לחייך ולהיפטר מהזריקות? בריא באופן כללי עושה ספורט ולא שותה או מעשן.

היי אפרת, בהנחה שאת אולי רואה את התוכנית. את חושבת שלשירי מהתוכנית יש חרדה מאינטימיות רגשית ואולי מינית? האם כך זה מתבטא..

שלום ד"ר יקר ושבת שלום. לפני חודש וחצי הייתי באקט של מין אוראלי מאדם שאני לא יודע מה הסטטוס שלו - לא היה שום דם שזיהיתי (משער שנדרש כמויות גדולות) האקט כלל רימינג שקיבלתי וחיכוך איברים. בדיקות למחלות מין - זיבה,היפטטיס קלמידיה, עגבת הכל שלילי. לא נעשו בדיקות ל hiv נאמר לי שאין צורך גם בלוינסקי גם בוועד ואני גם קורא גם פה שזה הגיוני במספר תגובות שלך בנושאים דומים. פשוט אני לא יודע אם זה מתוך חרדה שאני חווה חולשה ברגליים, בחילות ומחשבות טורדניות אגיד שלפני ארבעה ימים חזרתי לקחת ציפרלקס וקראתי שזה תגובות שגם מתאימות לזה. אני תוהה אם אני באמת יכול להיות רגוע כשם שאמרו לי בוועד ובלוינסקי? ושלא ניתן להידבק מהפה...ושכם שרשמת שזה זניח ובלתי סביר.. ופשוט לטפל פסיכולוגית בעצמי? והאם מין אוראלי זה ממש כמו לחיצת יד מנשא או חיבוק? תודה ד"ר יקר

יש לי פחד מללכת להיפגש עם גברים לסטוצים וכו, זה כשאני לא מכיר אותם ואנחנו קובעים להיפגש פעם ראשונה לסטוץ דרך אפליקצייה וכו. לעכשיו בשירותים של המלון או אצלו בדירה, ישר יש לי פחד שמשתק אותי ואני לא מצליח ללכת אליו בגלל הפחד, זה חרדה נראלי ואז תמיד אני מבטל. אני בן 23 ואשמח לעזרה קיימתי בחיי רק 3 פעמים יחסי מין וזה בגלל הפחד הזה. אשמח לדעת איזה מטפל/ת יוכלו לעזור לי בנושא, אני אוכל את עצמי בגלל זה ורוצה כבר למצוא את הטיפול הנכון והמתאים בשביל לעזור לי בזה.

אני והחבר שלי היינו ערומים רק עם תחתונים וזזתי עליו והרגשתי את האיבר שלו דרך התחתונים ולרגע חששתי שיכולה להיות חדירה או גמירה שיכולה לחדור דרך התחתונים. בזמן קיום האקט הזה שנינו היינו עם תחתונים אבל אני ממש מפחדת שיתכן ויש סיכוי שזה חדר דרך התחתון. תודה מראש ❤️

היי, אני לא יודעת למה הנושא הזה מעסיק אותי. אבל כל הנושא שיהיה סקס עם בן זוג מלחיץ אותי. לכן כל הקשרים שלי קצרים כלומר זה התחיל מסרוב לכל אחד ואחד ואח"כ זה התבטא ביציאה לדייט אחד שניים וז חתכתי. אני לא מבינה למה כולם רוצים את זה ברמה שאפילו סתם עושים את זה. כל נגיעה מרתיעה אותי. אני חושבץת שזה גם גורם לי פתאום לדחיה מבין הזוג. שוב זה לא בן זוג עדיין אבל מוריד לי משיכה.ביחוד אם הוא עובר לשלב מגע לא משנה איזה. אם הוא מתנהג בצורה מסוימת שגורמת לי להרגיש ביטחון אז אני רוצה את המגע. קשה לי להסביר אבל זה מעין חוסר ביטחון או אמון בתחילת הקשר ואני לא עם ביטחון עצמי גבוה לגבי המראה שלי והמיניות והעירום שלי. אני מתקשה לקבל את עצמי. לכן אם אני יוצאת עם בחור שמתחיל לגעת עוד לפני שהיו שיחות עומק זה מלחיץ אותי מאוד. תמיד אני בורחת ושוב אדגיש זה נובע מהרגשת דחיה של גועל. אני לא שולטת בזה. אני בכלל לא משוחררת מינית בגוף בתנועות גוף. אני לא יודעת איך להגיע לרמה שאני והבן זוג נהיה באותו קצב של הבנה חברות וגם מבחינת חשק.שארצה. למען ההגינות אני לא יודעת מתי ארגיש בטוחה עם מישהושהוא שלי שהוא שם שהוא לא ישפוט אותי על הגוף. כיום גם קשרים נגמרים אחרי דייט מצדם כי יש מחר עוד אבוקדו הם מרגישים ואין סבלנות. מה שמעצים את התחושה של למה לצאת? אני לא יוצאת ולא מנסה כבר. הקטע שאני גם בלופ כי כשאני יוצאת עולות החרדות וכשאני לא יוצאת אני מתחילה להילחץ מזה שאשאר לבד כל החיים.

היי אפרת, אף אחד לא יודע אבל נראה לי שיש לי בעיה עם אינטימיות גופנית מכל סוג!!! נניח גם נשיקה. ואגב גם מגע בכלל נניח שמישהו שאני מכירה דוד למשל או ידיד יניח את היד עליי חברי. באמת שאני לא מבינה למה.. חשבתי על זה הרבה אין הסבר. אומרים לאדם שאם יש משהו שמפריע לו שילך וישנה נניח בניתוח. אין אצלי משהו שאשר לשנות בניתוח אבל יש חוסר ביטחון מוחלט עם המיניות שלי עירום לא אוהבת כלום.. בעצמי. ומצד שני הכל לכאורה נורמלי. קשה לאהוב משהו שלא אוהבים. אני לא יודעת איך אחרות אבל כולן מתלהבים ממין ואצלי זה תמיד במודע. אם אני יוצאת עם מישהו זה יהיה לדייט שניים ואז אברח בגלל האינטימיות הגופנית כאילו מפחדת שיראו אותי ויגלו דברים. ויעירו הערות זה גם גורם לי להתנהג בצורה ככה טכנית. אגב גם מהצד השני יולל היות הרבה דברים שלא מושכים אותי. אני לא יודעת מה לעשות כי ממשיכה וחשק ותשוקה זה לא משהו שאפשר לשלוט. מה שנקרא על טעם ועל ריח.. עובר הזמן ואני לא מצליחה להתגבר על זה ולהרגיש טוב עם עצמי. המצחיק שיש הרבה חושבים שיש לי גוף יפה והוא ממש ממש לא. ומנגד אני רואה הרבה בחורות עם עגלה ותינוק והגוף שלהן או הפנים לא משהו כלומר לא צריך להיות מושלמת... כך או כך לי קשה מול המראה רוב הזמן לא היתה גם שמחת חיים אלא תסכול ושנאה. כשאין בנ"ז קל לי כי אני לא חושבת ( חיה חוויה חוץ גופית) וברגע כשיש מישהו או רק מנסה אני מתחילה להלחץ מהנושא. אגב גם ריחות שיעור והפרשות הכל בעייתי אצלי. למה אני כך? לא מבינה מאיפה זה בא, יכול להיות סטריליות מולדת? ביקורתיות מולדת? רובה אנשים שוכבים ונראים רע וגם להם יש חסרונות .. והם לא רואים את זה בבנ"ז זה לא מוריד להם מהחשק? מהמשיכה של האקט? תודה

מה לעשות עם הפחד מיחסי מין? מה הפתרון

שלום אני נשואה כמעט שנה ויש לי פחד מיחסי מין הצלחתי בפעם הראשונה ואחרי זה נתקעתי עם הפחד שכל פעם רוצים לנסות אני דוחפת אותו לא רוצה שיגע בי וזה כואב לי מאוד אני רוצה שנצליח ויהיה כיף לנו לא עם פחד אז מה יש אפשרות לעשות אם יש תרופה או משהו לקחת להרגיע אותיי ???? תודה

אני גבר בוגר שמעולם לא שכבתי עם אישה, יש לזה פתרון? אני חושב שיחסי מין הן חלק מהחיים.

היי, הלוואי והייתי יודעת מה הבעיה שלי אבל אני לא מסוגלת להיות אפילו בזוגיות בגלל הקטע הגופני. תמיד חשבתי ואולי זה עדיין נכון קור לבחורים שיצאתי איתם. אבל אפשר לומר באופן גורף שקשה לי בדייטים ראשונים קשה לי שהם מתעניינים בגופי בדייט כומר מנסים ליצור אינטימיות. נשיקה לגעת בי זה נראה לי מוזר.. התחושה: גועל חוסר הנאה מוחלט. וזה על אף שאני ניסיתי לצאת כי בגדול.. כל הקטע המיני מלחיץ אותי . חשבתי שאם אצא עם בחורים ולא אחשוב על כלום אז תהיה זרימה ואולי בהמשך.. אבל אני לא יודעת כמה זמן אם בכלל אבל אני עדיין לא שם. כי כבר בדייט הראשון הם ממש מתקרבים ושוב לא נעים לי, יש כאלו שיברחו יש כאלו ששואלים שאלות על העבר הזוגי.. בקיצור הכל נתקע ומתפרק. אני מוכרחה לציין שאני גם בורחת כי אני זה לא יחזיק. אני לא מבינה למה הרתיעה כי זה בתת המודע אני לא שולטת. כן בגדול גם כשאין אף גבר מין לא מעניין אותי לא חושבת גם בחלומות על קטעים אירוטיים וזה מוזר כי בעבר היה. כל הנושא נראה לי אם יהיה בפועל מאוד טכני לא ארגיש טוב עם עצמי עירומה עם גופי.. אין לי שום ביטחון עצמי אז עוד עירומה? שיגעו בי? איך אפשר למצוא מישהו מכיל? חשוב לציין שזה קשור להתנהגות שלהם. כלומר אני צריכה עניין בבחור, משיכה אבל גם שיתן לי תחושה טובה שלא ישפוט אותי והרוב שופטים על מראה.כאלו שמעירים על החזה על הרזון..אני נאטמת. לא מבינה גם למה אני מחשבת.. ובאופן כללי לא מבינה למה אני חרמנית הרי יש אנשים שנוגעים בעצמם ורוצים קשר. אני רוצה קשר רגשי אבל הוא כנראה מגיע רק אחרי קשר מיני או אינטימי לכל היותר. חמדה, אני כל הזמן חושבת על זה מגיל מעוד צעיר שאני לא מסוגלת. פשוט עכשיו זה נהיה יותר בעייתי. לא מצליחה להבין מאיפה זה בא לי מרגישה פגומה חולת נפש..את כולם אני לא רוצה.. ותוסיפי לזה את הבעיה שלי שאם ארצה אני גם לא יכולה פשוט לא יכולה לאהוב את עצמי, ניסיתי

היי, אז בגדול תמיד היתה לי סלידה מאקט גופני כזה או אחר. אני לא לסבית!!! קשה לי להשים את האצבע למה. כתוצאה מזה אני לא חרמנית ולא חושבת על מין בכלל ואולי זה הפוך, כי אין חשק אז יותר קשה? אני כן יודעת שהייתי ביישנית מאוד ומודעות גבוהה וביקורת עצמית.יותר מידיי חושבת מה יגידו.. וגם נראה לי זה קשור לפרטנרים שהכרתי. ולצערי, לא כולם, אבל עדיין יש הרבה בדיוק כמו שאת שומעת בעיתונות , נקרא לזה משוחררים ואפילו מידיי. לי קשה. צריכה קשר רגשי. ובעצם כאן באה השאלה המטופשת, איך יודעים מתי מתקשמים לשלב הבא? נכון אין כללים אבל אצלי תמיד זה הכל מהרולכן אני חושבת שבניגוד לאחרות לא היה לי את ההזדמנות להכיר בחור שרוצה אותי רגשית. זה גם נראה לי מה שגרם לחרדות.גם הטרדות מיניות ויחס סקסיסטי. לאט לאט איבדתי את התמימות והכל נראה לי סקס.. היו תקופות שלא יצאתי בכלל שנים ואז כשהייתי יוצאת שוב אותו יחס. נמאס לי. גם שאני מספרת לחברות, להן זה לא קרה ולא התייחסו כך. ישנה עוד בעיה, אני מרגישה שממש אין לי חשק ואז כשאני יוצאת עם מישהו אני מתחילה להילחץ מכל הנושא הזה. למען ההגינות גם מגע קל מקפיץ אותי אפילו אם הוא יוזם נשיקה. אפרת אני מנסה להבין, איך אפשר לדעת שמגע הוא מאהבה חום ורגישות רצון לחברות וקרבה לעומת חרמנות? זה מאוד קשה שמישהו מתחיל ליזום משהו ואני בכלל לא שם לא מינית לא רגשית ולא חברית. למה כולם ממהרים? אני כן רגישה ואצלי הכל נעשה בכנות. בגדול.. מין תמיד נראה לי משהו בעייתי בגלל מודעות לגוף לריחות הפרשות.. ובעיקר החדירה. אני משתגעת לא מצליחה ליצור קשר. יש לציין שבחיי היום יום אני כל כך אהובה אף אחד לא יודע את הסוד . אני גם נאה ויש שיגידו חתיכה אני מאלו שהיו מציקים להם ברחוב. הקטע שבתוליות בגיל מבגר זה בעייתי בימנו ביחוד שכולם כל כך מיניים. היה בחור שנבהלתי ממנו בפגישה וגם הגעלתי ממנו בסדר אנחנו לא זוג גם לא בניתי על זה בגלל הבעיה שלי ואני יודעת שלא יהיה לו סבלנות.. תוך חודש חודשיים הכניס מישהיא להריון עכשיו הם זוג. רק אני מפספסת את הרכבת. ברצוני לציין שבשלב מאוחר מאוד בחיים הלכתי ליעוץ אצל 3 מטפלות כל אחד מפגש שניים לראות למי אתחבר. הראשונה על הפגישה הראשונה דיברה על מרחיבים ולא הבנתי מה רוצה מחיי. השנייה גם אותו סגנון דיברה על ש.ב כמו לאונן.. אפרת זה נראה לי כל כך מטופש ושוב טכני. לא משהו שאני אהנה ממנו. וזה מה שאני מנסה לומר שאין חשק אז מה הטעם לדחוף אצבע. אני לא מבינה את השיטות.. כן שיש בחור והוא מתנהג יפה אז זה מעורר בי משהו ואני אפילו יכולה להתחרמן אבל במצב שלי הטלטלות הרגשיות שהם עושים לי והפכפכות על דייטים ראשונים אני לא יכולה לתת את הלב שלי מהר. חשדנית. איך יוצאים מזה? את ההולדה של ילדים דיי פספסתי.. אני חושבת שיש קשר ישיר בין מין לרגש אצלי יותר מידי וחשש להיפגע או רצון ליציבות. ואולי קושי מביקורת. בעוד אחרים יותר מרוכזים בעצמם או חרמנים ואז אין להם את כל ההפרעות רקע כפי שציינתי כמו ריחות הפרשות מודעות לגוף שלהם.. ממה נהייתה לי הבעיה הזו? אני קצת מרגישה כמו הלה"טבים וזה באמת מתסכל.. הפחד להישאר לבד, ילדים..

היי מרים, אני לא הכי מבינה את עצמי אבל בגדול מאז גיל ההתבגרות כל הנושא הזה גרם לי לאי נעימות והדחקה ( הכוונה לקיים יחסים) ובעצם אפשר לראות שכבר אז נמנעתי מקשר כי אני לא רוצה שיגעו בי בשום צורה ועוד יותר הלחיץ כבר אז שאם יהיה מישהו זה יצטרך להתקדם לאן שהוא אני כן זוכרת בוודאות שהיה לי קושי עם הגוף שלי ( דימוי גופני) ולכן כמו שאמרתי כל נגיעה. גם התפשוטת גם ללכת ליד אנשים עם בגד ים. וגם.. שאנתי את המראה שלי מאוכזבת שלא הפכתי מילדה לנערה כמו התפתחות חזה.. הייתי מאוד רזה עצמות ותמיד העירו לי על זה. אני חושבת שעיקרהבעיה היתה חשש מביקורת על החזה והגוף ותכלס.. זה מה שעשו לי כל הזמן גם כשאני לבושה. לאט לאט היו גם תסמינים של דיכאון מעצמי בגלל המיניות והנשיות שבי שוב זו הרגשה עצמית שאני לא מתפתחת הרגשה נפשית שאולי הפיעה על החשק כמובן שהיו עוד בעיות בחיים. תכלס ניתן לומר שאני כל הזמן נמנעת מקשר גם אם אנסה אני אברח תוך שבוע שבועיים. יש בי לחץ כשיש גבר במחיצתי. אולי סביב הנושא הזה של מין. המוזר הוא שאין בי תשוקה או רצון לאונן לשכב כלום.. כשיש מישהו בנמצא זה רק מעורר בי גועל עצם המחשבה. דבר אחרון: בחורים אורים בי דבריןם אחרים. הרבה מאלה שמתחילים איתי חושבים שאני סקסית. שזה כזה דיסוננס מאיך שאני מרגישה שאני נראית וכמעט כולם מרשים לעצמם לגעת בי כשאין עדיין כלום בינינו. אגב בזמן האחרון הרבה כאילו בורחים ממני כי כנראה רואים שאני משדרת איזה סוג של בתוליות או חוסר ניסיון שזה גם מעליב את תאמרי שאני צריכה עזרה אבל.. הקטע ההזוי זה שאני מרגישה שטוב לי בלי מין.שאני נמנעת מזה. אני לא מבינה למה אני לא נמשכת לבחורים שמתחילים איתי למה דווקא שיש לידי גבר אני מרגישה את כל התסביכים של המכוערת שאני צריכה להיות מטופחת כלומר מסדר גילוח להתלבש בשבילו וכו'.. או לחלופין להרהר שיש יותר יפות ממני.. וזה כמובן עוד מבלי מגע. לא מסוגלת להתנשק והם יוזמים על ההתחלה בדייט ראשון וזה מגעיל אותי וישר אני חושבת על מין ומבינה שאיתו אני לא רוצה ובורחת האם אני א מינית? ממה נגרם פחד ממין? כלומר אני מדמיינת את הסיטואציה וזה יהיה ממש טכני ולא כיף. אני לא מבינה למה אני לא נמשכת להרבה גברים כי הם רק רגילים... הגוף לא מושך כלום.. ואני מאלו שצריכים הרבה זמן להתאהב או ליצור אמון וחברות.. ונראה לי שעדיין החוסר חשק הזה ממש יפריע. תודה

היי, אני בן 25 , גיי. לאחרונה אני מנסה להתגבר על איזה פחד ממין אנאלי בתור הצד המקבל. אך תמיד הפנטזיה שלי אני רואה איך אני נהנה ומבקש עוד לעומת מבחן המציאות שאני מרגיש פשוט סובל.. האם יש פתרון?מדוע אני פחות משוחרר המציאות לעומת הפנטזיה והאם ניתן לסמוך על פנטזיה כאינדיקציה למדינה במיטה

למה יש אנשים שמגע אינטימי מרתיע אותם וזה לא בהכרח חדירה יכול להיות רק מגע בגוף מגע אינטימי. אפילו נשיקה. ושאלה נוספת למה יש אנשים שנרתעים מהפרשות ומריחות? מישהו שאל כאן לפניי למטה וענית שכל אחד נמשך למשהו אחר אבל מה עושים אם הכל מגעיל? לא קיבלתי חינוך שמרני.

רציתי להתייעץ על מקרה שקרה לי אם בא לך לייעץ ולומר לי מה לא בסדר בהתנהלות שלי או שאולי אני מכירה בחורים בעייתים ?כי אני בלופ בין להכיר מישהו לבין ישר נגיעות הזמנה הביתה ואז נוצרת בי חרדה ממין ואני כבר לא מנסה להכיר בחורים.זה דפוס שחוזר על עצמו. כי קשה לי להתחבר מהר ולתת אמון לא מבינה את הכוונות שלהם. את לא חייבת ליעץ כי זה ממש ארוך אבל הנה דוגמא למקרה: קרה לי מקרה ממש מוזר פתחתי ח. פייסבוק אחרי לחצים חברתיים ואז התחלתי לחפש מכרים מהעבר ולבקש חברות. מצאתי מישהו מהעבר שחיבב אותי או היה דלוק. זה היה ממזמן מבי"ס. סתם רק רציתי לומר שלום ושנהיה בקשר כפי שעושים בפייס. ישר רצה להיפגש והאמת שבדיעבד לא שמתי לב לאותות שהוא בקטע אחר. כמו שפניתי אליו הוא "מחמיא לי" מאחר ואני חברותית ואין לי בעיה עם ידידים השתכנעתי כי הוא דיי הפציר בי ואמר שעובר לגור בתל חי ללימודים ( אני מהמרכז) אז סתם חשבתי לומר שלום. לא חשבתי על כיוון של זוגיות ולמה שמישהו ירצה אותי אם לא ראה אותי הרבה שנים ולא יודע איך אני נראית (יש לי חוסר ביטחון רציני עם המראה שלי ) מסתבר שזו היתה פגישה רומנטית מצדו ואני בכלל לא בקטע. כמובן שהוא ישר התחיל לגעת בי. עוד לא התישבנו והרגשתי כמו אונס אולי כי גם לא נמשכתי אליו וגם זו הבעיה שלי הם תמיד יוזמים ותמיד לא בא לי זה מגעיל אותי ומבלבל אותי אם הם בכלל רציניים? עד שחתכתי והוא נעלב. כי כשנוגעים בי ואני לא רוצה אני ישר מתנגדת. הוא כל הזמן ניסה ללטף אותי ואז דחף את הפרצוף שלו לנשיקה. ואכשהו הוא אמר בהזדמנות אחרת שהוא לא בקטע רציני וזאת אחרי שגערתי בו על ההתנהגות ( אז הבנתי שהוא כן היה בהתחלה) ועכשיו לא, וזה די מתאים לי זה מה שרציתי. אבל מסתבר שבעצם זה היה לחפף אותי כלומר הוא היה בקטע זוגי ואם לא אז שלום.הוא גם אמר את קוראת לי ואז יורדת אליי? - שוב מחזק את הטענה שהוא בכיוון אחר. ואמר לי שפרי תקשורת. עיצבן אותי מאוד שבעצם הוא תקף אותי ומאז לא מייצר שיחה בפייסבוק ואני כל הזמן מנסה ואז הוא עונה בקרירות מה שהרתיח אותי שאני סוג של בשר. ושגבר מחליט בשבילי איזה סוג של קשר נהיה? הרי זה פייסבוק לא אתר היכרויות. ואז עשיתי דווקא וכל הזמן ניסיתי להיות בקשר. בסוף הוא ממש העיף אותי כל הזמן ניסיתי לברר למה הוא דוחה אותי? והאם זה בגלל שהוא נעלב? אני מנסה לומר איך בחורים כל כך רוצים אותי אומרים לי משפטים כמו שהוא רצה לנשק אותי עוד אז בלימודים. מזמין אותי אליו נוגע בי במפגש ואז פתאום כלום? אין שום רגש? אפילו לא חברי? וזה כל הזמן גורם לי לעיכוב אצל בחורים שאני יוצא איתם כי הם ישר נוגעים ואני לא מבינה מה הכוונות שלהם? הכל נראה לי שקרי. בסוף ויתרתי כי לא הצלחתי להבין למה הוא כך. יש לציין שכל החברות מסביבי חושבות שאני רודפת אחריו מאהבה ושאני אפגע אבל אני לא אפגע כי אין לי משהו רומנטי .שנה לא יצרתי קשר ולא מזמן מחקתי הודעות שכתב לי בטלפון ואחת נשלחה אליו במקום להימחק ואז פתאום הוא ענה שהוא ישמח להיפגש ולדבר והרגשתי שזה "ירידה עליי" כאילו מה את מנסה ליצור קשר? כי הוא יודע שקצת הצקתי לו הרי בנושא בפייסבוק ואז כמובן חסמתי אותו בזה שאמרתי לו שאנחנו לא מדברים ונשלח בטעות ושלא צריך להגיב ושאין לי עניין איתו. והוא ענה שהייתי ונשארתי ( כלומר חסרת עניין) וכתב שנה טובה... ואני מנסה להבין ממך האם אני לא יודעת לקרוא קודים או שהוא משחק בי? האם הוא נעלב ובגלל זה התיחחס כך אם כן אז למה שרדפתי אחריו לא ניסה לדבר ולהסביר את עצמו? וזו הבעיה שלי שישר נוגעים בי ממש מהר עוד לפני שמכירים ואם אני מביעה דיעה או מרוקחת פיזית אז מעיפים אותי. ואיך בחורים נוגעים במישהי שהם לא מכירים סתם להתקרב פיזית לגעת בידיים לומר משפטים ובעצם הכל חלול? אני כל הזמן מרגישה שאני גוש בשר שמתעניינים רק במראה ובגוף שלו. צודקת? אני לא מצליחה ליצור קשרים

היי, אחרי שחיפשתי באינטרנט הבנתי שיש לי חרדה ממין. לא נראה לי שאני צריכה להסביר לך אבל אצלי זה מתבטא ממש גם ממגע קל ומסתבר שאצלי אין חשק מיני כלל. קראתי גם שמצב נפשי , חברתי יכול להשפיע למשל אם אדם בדיכאון... אז אוכל לומר לך שראשית כל יש לי בעיה שהתחילה בגיל הנעורים מגיל 15-16 וזה שנאה עצמית אני לא מחוברת לעצמי לגוף שלי ולמיניות שלי הייתה עליי המון ביקורת חברתית למרות שאני כן מחוזרת אני מתקשה בכל דבר אפשרי בגלל זה. כמובן שאני גם ביישנית זה התחיל מטבעות על השיניים, מחוסר התפתחות מינית מחזור הגיע רק בגיל 16. היו ויכוחים עם אמא על הורדת שערות, אין לי חזה כלל אפילו לא קטן. כל הזמן מסתירה את הנתון הזה לא מתלבשת ליד בנות לא יכולה ללבוש כל מה שאני רוצה. כל הזמן הערות על החזה וגם על הרזון שלי.. זה ממשיך גם לצבא וגם לאוניברסיטה פשוט נשים בלי בושה מעירים הערות. ואני בתוך תוכי שונאת את גופי מול המראה. ואכשהו היה לי קשה שנוגעים בי כי יגעו ההערות כמו וואו איזה רזה. מנסה לומר שאם ביקורות כאלו גם מצד בני זוג בדייטים...על הדייט הראשון... אז מה יקרה שאהיה ערומה? ובלי קשר לבן זוג קשה לי עם עצמי. אני לא קונה בגדים ומשתדלת לא להסתכל על עצמי במראה. מבחינת התנסויות התנזרתי לגמריי גם כל הזמן צחקו עליי שאני בתולה, אם היה לי עמוד שידרה לחכות למי שאני ארצה כחבר וזה היה נורמאלי.. אז פתאום זה הגיע לגיל שזה כאילו לא נורמאלי. אני לא מצליחה להתחבר לשום בחור נפשית לא נהנית מהיצאות וכמו שאמרתי גם פוחדת מה יהי בהמשך? אבל כן ניסיתי לצאת כי חשבתי שקודם החברות ואז אפשר לפתח אינטימיות.אבל זה לא מצליח לי הם כאלו מהירים ואני מבולבלת ואין לי חשק בכלל אפילו לא לנשק אותם. אני מרגישה שהם לא מושכים אותי ודווקא שאני עם בנ"ז או מנסה להיות אני נחרדת מרגישה מכוערת מאוד... בעצם נוח לי לבד ככה אף אחד לא נכנס לטריטוריה. דבר אחרון סילקתי הרבה חברות וידידים שיושבים על הוריד עם נו.. מה קורה בתחום הבתוליות? כאלו שיורדים עליי ומנסה להיות בחברת אנשים שלא יודעים. למה אני ככה? איך אני יכולה לאהוב את עצמי כשאני לא? תודה

היי, יש לי את הבעיה הזו ואף יותר חמור, אני נמנעת ממגע וסולדת מכל דבר. אין לו זוגיות ולא מסוגלת בטח ובטח לא כשהבחורים ישר נוגעים בדייט ראשון שחושבים שאני מנוסה לא יודעת מאיפה זה בא להם.. בטח לא כשמבקרים אותי, יש כאלו שמרגישים בדייט גם תמיד הרי שואלים שאלות על מערכות יחסים קודמות.. היה עלי לחץ מגיל צעיר ואז נאטמתי כלומר לחץ חברתי ואפילו התרקחתי מחברות או מידידים כך שלא ידעו מה הסטטוס שלי.. בעיקרון סבלתי מדימוי גופני שלילי ואני לא מחוברת לעצמי עד היום וזה לא משנה מה הסביבה חושבת זו אני. אני יודעת שהרבה אולי לא מתים על עצמם אבל הם כן מחוברים ולא נמנעים מהנאות החיים אצלי זה קשור לזה שלא התפתחתי כמו כולן. מחזור איחר, התפתחות חזה בכלל לא היתה היו לי טבעות ליישור שיניים,ואז זה מונע המון דברים בגיל ההתבגרות. בעיקר היו יורדים עליי על הרזון שלי, תת משקל מולד אבל אינני סובלת מהפרעות אכילה. בכל מקרה המון שנים הייתי כך עם ביקורת חברתית ועם שנאה עצמית. ולא מצאתי מישהו שיוכל להכיל אותי כנראה כי תקשורת ה חלק חשוב.. אני גם חושבת שרוב הבחורים לא מנסים ליצור קשר, זה יותר להתחיל בגלל איך שאני נראית ואח"כ אין להם סבלנות.. בעיה נוספת: אין לי חש מיני כלל, זה לא מעניין אותי. כשאני עם מישהו זה רק מלחיץ אותי ואני מרגישה יותר מכוערת. בעבר זה גם היה נראה לי שאני צריכה לבחור מישהו שרוצה אותי ולא רוצה "לנצל" אותי למרות שבימנו אין דבר כזה..אבל בגיל ההתבגרות תמיד יש את המחשבה הזו. גם אני לא נמשכת מבחינת מראה לכל אלו שמתחילים איתי. כלומר הם אולי חושבים שאני נראית טוב אבל אני לא חושבת כך עליהם ולכן מגע מהיר דוחה אותי יותר. אני דיי מתקשה ליצור קשר למצוא מישהו שאני ארצה שאני אמשך אליו וגם שיהיו בו מעלות כמו שלמד משהו שרוצה להצליח בחיים ומנגד שלא יהיה בחור שמסתכל רק על מראה מותגים.. וגם חשוב לי שיהיה מכיל מקשיב אבל אין את זה. אני כבר לא יודעת אצל מי הבעיה כי אומנם יש לי את הקשיים שלי אבל גם אין לי את הפרטנר הנכון. והרי לא ישר צריך לקפוץ למיטה.. אבל עדיין זה נעצר איפשהו שם בגלל המיניות. דבר אחרון: לא יודעת למה אני ככה ולא מצליחה להשתחרר. אולי זה מהביקורת שאני עוברת גם עם בחורים ?

שלום, יש אנשים שלא יכולים ללא זוגיות כי חשים חרדה ויש אנשים כמוני שקשה להם עם זוגיות רוב חיי היה לי טוב לבד הייתי שלמה עם עצמי אני מדברת על גיל ההתבגרות ולאחר מכן אחרי צבא. לא הרגשתי צורך עז בבן זוג. ואני יודעת היום שיש לי תפיסה בתת המודע על זוגיות בגלל מה שחוויתי עם הורי ביחס של אבי אליי אבל לא זו הבעיה.כי עצם זה שאני מדברת איתך זה כבר מודע אבל כן יש לי חשש בלהתאהב להיקשר וליהפרד. כן חשש שאני בוחרת אז אין לי יותר חופש בחירה כן חוששת שאני לא סומכת על עצמי בבחירה. אבל לפני הכל הבעיה שלי זה פחד ממין ושמתי לב לזה שזה נהיה ממש חזק עד כדי הימנעות מקשרים. אם אני יוצאת עם מישהו אני מיד מתחילה להרגיש רע ולחץ ומנתקת את בקשר. לכן אני כבר הפסקתי לנסות המון שנים מעל עשור. נכון שבקשר יש כל מיני שלבים של אינטימיות רגשית וגופנית אבל האם לדעתך אני ככה בגלל שלא חוויתי יחס נעים עם בחורים? תמיד אצלי יש דילוגים על כל השלבים הרגשיים והגופניים עד שנמאס לי לצאתעם בחורים וזה גורם לי חרדה ממש עד כדי כך שאני גם לא נמשכת ואז אם בחור רק נוגע בי זה מגעיל אותי. אני אביא רק דוגמא קטנה. נניח יצאתי עם מישהו וכבר בדייט הוא שולח ידיים ואני לא רוצה ומרגישה רע ומתרחקת מורידה לו את הידיים ואז הוא מתקשר ורוצה את הפגישה אצלו בבית. או אחד שבקושי נכנסתי לו אוטו וכבר בא לנשק אותי בשפתיים וגם אותו הדפתי. הקטע שכולם ככה איתי עד כמה שזה תמוהה לא נעים לי הרגשתי שאצלי יש בעיה שאני לא משוחררת אך לא יכולה להשתחרר ואגב אני גם לא רוצה!!! זה לא שרוצה ולא יודעת.. ורוב הזמן אני גם לא חושבת על סקס וזה גם לא משהו שחסר לי שזה גם תמוהה. כן חסר לי החברות! האיכפתיות והרגש ואין לי את זה עם אף אחד. אני כבר לא יודעת איך לצאת מזה. אומר רק שאני הייתי נחשבת למושכת ומתחילים איתי גם ברחוב וזה לא נעים לי ובעיקרון אני לא מתאהבת מהר. אני לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה שלצאת סתם עם מישהו שיהיה נחמד, זה לא עובד ואני רק בחרדות כי אני לא יכולה שמתחילים לגעת בי בלי רגש.

שלום, הצלחתי להבין שזו הבעיה שלי וזה בול אני: חרדה ממין יכולה להתבטא בחרדה מהיבטים רבים של אינטימיות ומיניות ובמגוון הפרעות בתפקוד המיני. אצל חלק מהנשים חרדה ממין תתבטא בחרדה מיחסי מין מלאים בלבד, אך אצל מרבית הנשים המתמודדות עם חרדה ממין, גם מגעים אינטימיים חלקיים (נשיקה, עירום וכד') ואינטראקציות ראשוניות עם גברים יעוררו חרדה ואי נוחות. במקרים רבים חרדה ממין תתבטא גם בתחושה כללית של גועל ורתיעה ממין וממגעים אינטימיים, ותשפיע על החשק המיני. למשל, רבות מהנשים החוות חרדה ממין עשויות להרגיש שהן "בכלל לא מיניות" ולהירתע או לא להזדקק לאוננות. לחוויות אלו יתלוו פעמים רבות גם סימפטומים פיסיים: נשים החוות חרדה ממין מדווחות על סימפטומים המזכירים וגיניסמוס (כאבים או כיווץ ו"סגירה" של הנרתיק) ועל תחושות מחנק ובחילה בסיטואציות המעוררות חרדה ממין איך משנים את זה עם בנ"ז.? כי אצלי זה גם מגע קל גורם ללחץ. יש לציין שאני א מחוברת לעצמי מבחינת הביטחון העצמי בושא הגוף יש דברים שקשה לי לקבל.אני יודעת שאף אחד לא מושלם ובכל זאת אני לא מסוגלת. שנית, יש עליי תמיד ביקורת על הגוף מה שמוסיף לחרדות של דחייה.ברגע שאוכל לתת אמון זה קצת יסתדר אבל לא בטוח. ושלישית בקשר של אינטימיות אני לא מהר מתאהבת נדלקת ונסחפת וכך גם בנושא המיני. הקטע שבחורים ישר נוגעים בי וזה מבלבל אותי. הם בקושי מכירים אותי טוב לפעמים גם אח"כ נעלמים.האם זו תשוקה בלי לחשוב ? קשה לי עם זה ואף אחד לא מוכן "לשחק "איתי את משחק החיזור הסבלני ולהיות חבר שלי .נורא חשוב המגע לפני הכל ובד"כ זה מתפוצץ בשלב הזה. איך אפשר להנחות את הבנ"ז? לשלוט בקשר? אני גם לא יודעת אם אני רוצה מין או שזה מהחרה אני אפילו לא חושבת על זה.. בכל מקרה אף פעם לא היה מישהו שהרגשתי בנוח איתו או שהוא כיבד אותי. להפך הם נעלמים.

שלום לסקסולוגית, יש לי קצת פחד מאינטימיות מהסוג של הימנעות מקשר מהבחינה הרגשית אבל זה בעיקר גם נובע מהפחד ממין. איטראקציה ראשונית עם גבר מעוררת בי גועל וזה כנראה גם קשור לחשק המיני. מצד שני הלופ הזה נגרם כי הכל אצלי קורה מאוד מהר כבר בדייט ראשון לעומת חברותיי שאצלהן הקשר יותר חברי ועדין ואצלי הם יותר נמשכים. ואולי בגלל זה נוצרה אצלי הרתיעה כי הכל נראה לי כל כך מהר ולא ברור בטיב היחסים והמגע. מעבר לזה שניגוד לחברותיי אותי כן הטרידו מינית אם במלל ואם במגע ואני יותר מפוחדת ונזהרת. דבר אחרון, תפיסת עולמי לגבי גופי היא מאוד מאוד שלילית עד כדי כך שאני חיה "בכלא" ומסתירה אותו בניגוד לבנות אחרות עם ביטחון עצמי עודף אז עד כמה כמה זה מקשה עליי בכל נגיעה ואני ישר קופצת. חשוב מאוד להדגיש! שאם יש גבר שאני מכירה מהיכרות קודמת נניח לימודים חוג..ונעים לי בחברתו כלומר יש חיבה והוא נותן לי להרגיש טוב עם עצמי כלומר מקבל אותי כמו שאני מסתכל עליי כאדם ולא כאוביקט אז ברור שנוח לי עם מגע אבל תמיד קשרים אלו היו אפלטונים ולא התקדמו. הבחורים שאני יוצאת איתם הם ללא הכירות וכבר על הפגישה הראשונה הם מקדמים עניינים כבר על ההתחלה דוגמא: אני יושבת עם מישהו וכבר מתחיל ללטף לי את הירך וזה כזה מעצבן. או שם עליי יד את הזרוע ומקרב את הפנים שלי אליו או פתאום מסתובב לתת נשיקה וזה דייט ראשון ואנחנו לא בסופו. אני יודעת שאני צריכה לעצור אותם ואני עושה את זה אבל כל ההתנהגות הזו כולל התנהגות מלל וכל היחס של גברים אליי ברחוב גם מבחינת צורת החיזור שלהם גורמת לי להרגיש שאני רק אובייקט מיני ושלא מתעניינים בי. והאמת שזה כך כשהם מבינים שאני לא בקטע או ילדה טובה הם נעלמים. לצערי כבר יש לי המנעות מלצאת כי לא כיף לי ולא רוצה לעמוד בסיטאציות שכל פעם חוזרות על עצמן. ודבר אחרון אין הם בעיה להעביר ביקורת עליי כבר בדייט ראשון כמו על החזה הרגליים בקיצור חתיכת בשר. השאלה אין אני יוצאת מהפחד הזה ואיך אני משנה את תפוס החשיבה שלי לגבי בחורים ואיך אני מוצאת מישהו שונה? ואיך אני משפרת את הביטחון שלי לגבי הגוף שלי כי גם אם יבוא מישהו חמוד אני מרגישה שיש לי בעיה. תודה תודה

אחרי בדיקה גניקולוגית יש לי כבר יומיים כאבים חזקים בבטן תחתונה