שלום. 1. אם את לא בהריון או סובלת מרגישות לחומר ניגוד, זה לא מסוכן לך. 2. אם תפקוד הכליות תקין, חומר הניגוד לא אמור לפגוע בהן. 3. יש חשיבות לחומר ניגוד כדי לדעת האם ההידרונפרוזיס נגרמת בגלל חסימה של השופכן ומה חוסם.
סביר להניח שיעזור
אם הדמיה תקינה אין סיבה לחשוב שהאבן חוסמת.
שלום. 1. אם את לא בהריון או סובלת מרגישות לחומר ניגוד, זה לא מסוכן לך. 2. אם תפקוד הכליות תקין, חומר הניגוד לא אמור לפגוע בהן. 3. יש חשיבות לחומר ניגוד כדי לדעת האם ההידרונפרוזיס נגרמת בגלל חסימה של השופכן ומה חוסם.
סביר להניח שיעזור
אם הדמיה תקינה אין סיבה לחשוב שהאבן חוסמת.
לרוב, ניתן לאבחן הצרות בהסתכלות.
שלום רב נראה לי שקודם כל צריך לשלול חסימה בשופכה. לא ברור אם עבר טיפול כלשהו בגלל הרפלוקס בברכה פרופ׳ לבנה
ניתוח TURP הוא מורכב טכנית, לכן בכדי להקל, רוב הרופאים משתמשים בשטיפה מתמדת, דבר המעלה את קוטר המכשיר מ- 24FR ל- 26 FR. זה תלוי ברופא, במיומנות הטכנית שלו. ניתן לעבוד עם מכשיר 24
תלוי אם יש שתי כליות ונפרוסטום אחד צפוי לתת שתן, אם לא נותן מחייב בירור אם יש כליה בודדת ונפרוסטום עלול להיות מצב שהשתן יוצא רק מהנפרוסטום
ע"פ הבדיקה יש חשד משמעותי שהתהליך חוסם את הכליה, הדבר עלול להוביל להרס הכליה אם לא יטופל כהלהכה. ניקוז הכליה ע"י נפרוסטום או ניקוז פנימי עשויים להציל את הכליה. גם עם כליה אחת מייצרים שתן ולכן לא ניתן להעזר בכמות או זרם השתן לקבוע אם כליה אחת חסומה.
ניתן לשקול מעכב 5 אלפא רדוקטאז ואף לשקול מינרין
לא סביר ,אולם שווה לבצע בדיקת זרע
בדיקת MRI או הסתכלות ישירה עם סיב אופטי
שלום תלוי בסוג התומכן. יש כאלו שניתן להשאירם לשנה יש כאלו שלפחות זמן
ממליץ לך לפנות לאורולוג שמטפל בך והוועץ עימו. הוא כנראה צודק. לרופא המפענח אין את כל הנתונים שיש לאורולוג המטפל. או שתפנה לאורולוג אחר לקבל חות דעת נוספת .
הפיענוח תקין לחלוטין. ככל הנראה יש לך טונוס מוגבר בסוגר, כפי שרואים הרבה פעמים אצל נבדקים צעירים העוברים את הבדיקה זו. דר' רונן הולנד אורולוג מומחה www.dr-holland.co.i
אלונה שלום, במידה שצניחת אברי האגן כפי שאת מתארת גורמת לאי נוחות או פגיעה באיכות החיים או שפוגעת בתפקוד המערכות הסמוכות כמו לדוגמא הפרעה בריקון השלפוחית עקב חסימת השופכה או הפרעה ביציאות, יש מקום לטפל או ע"י תומכן נרתיקי (התקן עשוי סיליקון המוחדר לנרתיק ודוחק את המבנים הצנוחים למקומם) או בניתוח. מרבית הנשים בגילך מעדיפות תיקון ניתוחי על פני גוף זר בנרתיק אשר יש להוציאו מעת לעת ולהכניסו בחזרה. לגבי דליפת השתן, אופי הטיפול תלוי במנגנון הגורם לדליפה. יש מצבים בהם ניתן לטפל ע"י שינויים התנהגותיים ותרופות בעוד מצבים אחרים מצריכים התערבות בדמות ניתוח זעיר-פולשני (דרך מס' חתכים זעירים). בברכה
לא, אין קשר.
שלום רב, הצורך בניתוח חוזר הוא מצב מוכר בחלק מהמטופלים שנותחו בעבר. השאלה אם באמת אתה זקוק לניתוח. בהחלט שווה לעבור בדיקת אולטראסאונד לראות את גודלה של הערמונית ואת שארית השתן שלך ואולי גם ציסטוסקופיה ואורודינמיקה לבדוק אם באמת יש חסימה בשופכה או בצוואר השלפוחית ע"י הערמונית- כי אם לא, חבל לעבור "סתם" ניתוח. יכול להיות שצריך להתאים לך טיפול שאינו קשור לערמונית אלא לשלפוחית- משהו שירגיע את הצורך בהתרוקנות כמו תרופות אנטיכולינרגיות מסוג ספזמקס, דטרוסיטול או וסיקייר. אלו כמובן תרופות מרשם.בנתיים היתי ממליצה לך להמנע משתיה מרובה לפני השינה, בעיקר מקפאן אלכוהול ושוקולד ולהקפיד להתרוקן היטב לפני השינה. אם באמת בסופו של דבר יש צורך בניתוח חוזר- הגישה הניתוחית תהיה קודם כל תלויה בגודלה של הערמונית ואח"כ בהעדפה שלך ושל הרופא המטפל שלך. אידוי הוא ניתוח לכל דבר,גם הוא בגישה "פנימית" דרך השופכה, אבל נחשב לא מתאים אם רוצים לדעת את ההסטולוגיה של הרקמה.
שלום סיגל, מיפוי DMSA מראה את התפקוד הכלייתי ומדגים אם יש צלקות . מיפוי זה לא נותן אינפורמציה לגבי דרגת החסימה . לכן לא ניתן לקבוע בשלב זה אם קיימת חסימה בברכה
שלום, ברור שהסקירה השנייה מאד מעודדת והבשורה היא טובה. הרחבת אגן כליה הינה תופעה מאד נפוצה ובחלק גדול מהמקרים זה מסתדר לבד ללא צורך בהתערבות. את לא צריכה לעשות כלום אלא להיות במעקב כמו שהוצע לך. לאחר הלידה יבוצע US נוסף שיאושש את הממצאים או יסתור אותם. בשלב הראשון יהיה טיפול אנטיביוטי מונע למניעת זיהומים בשתן ומעקב בלבד.
שלום רב, תסמיני הפרעה במתן השתן יכולים לנבוע מסיבות רבות ושונות כ מו דלקת, הגדלה שפירה של הערמונית, חסימת שופכה מסיבות אחרות, בעיות בשלפוחית ועוד ועוד.. אם תרופה מסויימת שנטלת כבר לא משפיעה בצורה מיטבית צריך תמיד לבדוק אם יש מקום להגברת מינון או החלפה, ובוודאי להעריך כעת מה הסיבה להחמרה ממנה אתה סובל. רצוי לגשת לבדיקת אורולג מקיפה כולל בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן ואולי בדיקות נוספות כמו אולטראסאונד ועוד- כדי להחליט מה הטיפול היעיל ביותר עבורך.
שלום רב, לפי מה שציינת לאביך היה סרטן בערמונית לפני מס' שנים ואף טופל בהקרנות. לא ציינת האם היה במעקב מבחינת PSA אך בהמשך כתבת שכעת הוא עומד על סביב 5. יכול להיות שהגדלת הערמונית נובעת ממחלה סרטנית שחזרה (זה כמובן תדיר בגילו, בעיקר לאור העובדה שסבל בעבר מסרטן בערמונית) אבל גם הגדלה שפירה משמעותית יכולה לגרום לחסימה של השופכנים ומכאן נוצרה אי ספיקת הכליות שהחמירה. ניקוז הכליות הוא הפתרון האידיאלי. לגבי טיפול- הגיל אינו מחייב וניתן לערוך ניתוחים למבוגרים מעל גיל 80 אבל זה במקרה שהם במצב כללי טוב מאוד וסה"כ בריאים, ואם אביך חלש ובעל מחלות רקע מרובות יכול להיות זו הסביה להמנעות מניתוח. בכל מקרה ניתן לנקז את הכליות בצינורות חיצוניים כפי שבוצע (נפרוסטום) או בצינורות פנימיים (סנטנ)- אך בכל מקרה יהיה צורך להחליף את הצינורות האלה אחת לתקופה כי הם נוטי להסתם או להזדהם. היתי מליצה לכם להתייעץ גם עם אונקולוג לשקול צורך בביופסיה לערמונית לראות אם יש מחלה סרטנית ואולי הוא צריך הקרנה חוזרת שתקין את הערמונית. בנוסף,אם הערמונית בבדיקה גופנית ובהדמיה(US, CT) נראית מאוד מוגדלת ניתן לנסות להקטינה בעזרת תרופה כמו אבודרט אולם מדובר בתהליך איטי מאוד וממושך,שלא תמיד באמת מקטין בצורה מספקת את הערמונית, ולכן הפתרון האידיאלי הוא הסרה בניתוח, או ניקוז כליתי כפי שהוצע לכם.
במצב אותו את מתארת יש צורך בניתוח חוזר של פתיחת מקום החסימה ותפירה מחודש של הצינור המוביל שתן מהכליה אל שלפוחית השתן.
שלום, קודם כל מזל טוב, אני משער שהיתה כבר ברית מילה אז שוב מזל טוב. חסימה של השופכן לאחר ניתוח קיסרי מורכב זו בעיה מוכרת ולא נדירה. בסופו של דבר בד"כ מגיעים להחלמה מלאה. לעיתים יש צורך בניתוח כדי להשתיל מחדש את השופכן לשלפוחית ולעיתים מסתדר ללא התערבות נוספת. במקרים אלו צריך להיות במעקב של אורולוג שמתמצא במקרים אלו ואת סומכת עליו. חשוב לקבוע מה גובהה החסימה ומה אורך החסימה זאת ע"H הדגמה דרך הנפסרוסטום ולעיתים בשילוב עם הדגמה מהשלפוחית כלפי מעלה (פעולה זאת לרוב מבוצעת בזמן הניתוח) צריך קצת סבלנות ואת תראי שהכל יסתדר. בברכה ד"ר עמוס נאןמ
שלום באופן כללי מאכלים שיכולים לגרום לדחיפות ותכיפות: משקאות ומאכלים המכילים קפאין (קפה, תה, שוקולד, שוקו), אלכוהול, מאכלים חריפים ועוד