מדריך בדיקות רפואיות: מדובר בבדיקה לאבחון ומעקב אחרי מחלות...
"הקשיבי לעצמך" היא העצה הטובה ביותר שניתן לתת ביחס למחלה...
ילדים, הורים, מחלות, בעיות, כל התשובות לכל השאלות השכיחות
עצירות כרונית
כאשר גידול של סרטן המעי הגס מתגלה בשלבים מוקדמים, סיכויי...
שלום יניב, אפשר לאבחן היצרות במעי הגס גם באמצעות CT עם חומר ניגוד, או שיקוף חוקן. הבדיקה הכי מהימנה היא קולונוסקופיה.
שני החומרים הינם חומר ניגוד לצילומי רנטגן. כלומר-חומר החוסם את קרני הרנטגן ובכך ניתן להדגים חללים אנטומיים שהוא ממלא אותם בזמן הצילום. בוחרים את סוג החומר לפי סוג הבדיקה ומה מחפשים לאבחן. למשל-בריום אינו משמש לבדיקת CT.
הדבקויות נוצרות לרב אחרי ניתוח או זיהום בחלל הבטן, כתוצאה מכך נדבקות לולאות מעי אחת לשניה ויכולות להיות הצרויות ואף חסימות מעי חוזרות. הטיפול הוא ע"י כלכלה ללא שארית (ללא סיבים גסים כלל ובעיקר קליפות של פירות וירקות חיים). במקרים שלחסימה לעתים דרוש ניתוח להפרדת ההדבקויות. ד"ר גל
מדריך בדיקות רפואיות: מדובר בבדיקה לאבחון ומעקב אחרי מחלות...
"הקשיבי לעצמך" היא העצה הטובה ביותר שניתן לתת ביחס למחלה...
ילדים, הורים, מחלות, בעיות, כל התשובות לכל השאלות השכיחות
עצירות כרונית
כאשר גידול של סרטן המעי הגס מתגלה בשלבים מוקדמים, סיכויי...
אבחון מוקדם של פוליפים במעי הגס יכול למנוע התפתחות סרטן....
אבחון מוקדם של סרטן מעי הגס יכול להציל חיים. פרופ' יעקב...
אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס מונע התפתחות המחלה ומציל...
מחלות מעיים דלקתיות מלוות בתופעות רבות שמגבילות את הסובלים...
חולים בקרוהן? רוצים להשתתף במחקר? עכשיו זה הזמן לדעת יותר,...
לרגל פתיחת חודש המודעות הבינלאומית לסרטן מעי הגס, דוקטורס...
על הגורמים והטיפולים האפשריים בכתבה הבאה.
האגודה למלחמה בסרטן עורכת יום עיון לחולי סרטן המעי הגס ובני...
מהם יתרונות הלפרוסקופיה? מהי לפרוסקופיה אבחנתית ומהי...
מהם הסימנים המקדימים ולמה לעיתים כשהם מתגלים, כבר מאוחר...
שלום יניב, אפשר לאבחן היצרות במעי הגס גם באמצעות CT עם חומר ניגוד, או שיקוף חוקן. הבדיקה הכי מהימנה היא קולונוסקופיה.
שני החומרים הינם חומר ניגוד לצילומי רנטגן. כלומר-חומר החוסם את קרני הרנטגן ובכך ניתן להדגים חללים אנטומיים שהוא ממלא אותם בזמן הצילום. בוחרים את סוג החומר לפי סוג הבדיקה ומה מחפשים לאבחן. למשל-בריום אינו משמש לבדיקת CT.
הדבקויות נוצרות לרב אחרי ניתוח או זיהום בחלל הבטן, כתוצאה מכך נדבקות לולאות מעי אחת לשניה ויכולות להיות הצרויות ואף חסימות מעי חוזרות. הטיפול הוא ע"י כלכלה ללא שארית (ללא סיבים גסים כלל ובעיקר קליפות של פירות וירקות חיים). במקרים שלחסימה לעתים דרוש ניתוח להפרדת ההדבקויות. ד"ר גל
הדבר החשוב בתסמונת הוא לדעת מתי להפסיק לבצע בדיקות מיותרות ולבזבז זמן וכסף על מומחים שונים. יש ללמוד לחיות עם הבעיה, להכיר בעובדה שמדובר בתסמונת כרונית בעלת עליות ומורדות בפעילותה ואין לה תרופה יעילה אלא רק אמצעים שיכולים להקל על הסימפטומים. ד"ר גל
כן אבל כבר לא מקובל. קולונוסקופיה יותר מדוייקת
אין ברירה אחרת. הצלחה
אני מצטער אבל זה לא תחום העיסוק שלי-זה בד"כ רופאי נשים. אני לא יודע את התשובה לשאלה
חוקן בריום הינה בדיקה ישנה שכבר אין לה שימוש. היא אינה נותנת מספיק מידע, כרורכה בקרינה וגם בה יש אפשרות של התנקבות המעי. מה עוד שבהתנקבות בזמן חוקן בריום יש דליפה של בריום מזוהם חללל הבטן - מצב מסכן חיים
נא לפנות לייעוץ רופא ילדים / גסטרו ילדים
אין כל ספק שתלונה זו דורשת הערכה ובירור מקיף בבדיקת על קול במרפאה המתמחה באנדומטריוזיס ניתן לזהות מעורבות מעיים יחד על בדיקה גניקולוגית במקרים רבים מומלץ לבצע קולונוסקופיה ולעיתים MRI אגן או חוקן בריום מומלץ לפנות לייעות מסודר
שלום אסף מדובר אכן בתינוקות עם בעיות מורכבות בעיקר הבן כמובן. את סגירת הסטומה מומלץ לעשות כשהתינוק מתחזק ובמידה והסטומה מתפקדת טוב אין דחיפות בסגירתה. כיוון שמדובר בבעיה מורכבת קשה לענות על כל השאלות מבלי לבדוק. בברכה,
שלום רב נשמע שיש אכן בעיה, האם אתם עדיין עושים הרחבות? מציע לכם ללכת לבדיקת כירורג ילדים ובמידה והבדיקה לא תקינה,לשקול בדיקת חוקן בריום. בברכה,
לצערי לא ניתן לתת מענה הולם לפנייתך דרך מדיה זו. מומלץ להתייעץ באופן מסודר עם פרוקטולוג וגסטרואנטרולוג. התשובות בפורום אינן מהוות חוות דעת רפואית או תחליף להתייעצות עם רופא / בדיקה רפואית מסודרת
שלום רב, קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, אולם בכלליות ניתן לומר כי בבדיקה אין ממצא שנראה כי מסביר סבל קשה מנשוא. יש ממצא המעי הגס גבוה יותר מהקרטום או רצפת האגן. מנראה כי מצריך בדיקת קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה בכדי לעמוד על טיבו. לתוצאות בדיקות רק בהקשר בעטיו בוצעו, ולכן מומלץ לפנות לכירורג ששלח אותך לבדיקה לייעוץ.
שלום איתי התפשלות מעי חד פעמית בגיל זה לא מעלה את הסיכון בחיסון ולכן המלצתי היא לחסן. בברכה
היי ערבה, עושה רושם שנוצרה אצלך הפרעת התרוקנות כלשהי. כאן בפורום אין אף אחד שסובל/מכיר את הבעיה הזאת חוץ מ.. ממני (כי רק אני כאן עברתי את זה). כשאת אומרת שינוי בצורת המעי, את מתכוונת למה? יש מצבים של צניחת רקטום, השתפלות (מעין צניחה פנימית), רקטוצלה (חולשה של קיר הרקטום ויצירת כיס), אנטרוצלה (צניחה של לולאת מעי דק לתוך אזור האגן שחוסמת את היציאה), אניזמוס (הפרעה תפקודית של שריריי רצפת האגן. בדיקות לאבחון מדויק של ההפרעה: 1. קולונוסקופיה - נכנסים עם מצלמה לתוך המעי כדי לשלול גורם חוסם (פתולוגיות, כמו: פוליפים, גידולים, אחר). 2. דפקוגרפיה - בודקת את האנטומיה של רקטום ביחס לשאר אבריי האגן בזמן מנוחה ובזמן התרוקנות לבירור של אנטרוצלה, רקטוצלה, אניזמוס. 3. אולטרה סאונד של רצפת האגן - כנ"ל כמו מס' 2, רק שלפעמים באולטרה סאונד יכולים אולי לראות דברים שבדפקוגרפיה לא יכולים לראות ולהיפך. 4. מנומטריה - בודקת לחצים וקיבולת של הרקטום - מאבחנת בעיקר אניזמוס. 5. בדיקת חוקן בריום - בודקת את המבנה האנטומי של המעי הגס כולו על פיה ניתן לאבחן גם גורם חוסם (גידול) וכן האם המבנה האנטומי של המעי תקין או שהוא ארוך ומפותל מהנורמה. 6. בדיקת זמן מעבר מעי גס - בולעים קפסולה שמכילה 24 טבעות לא נספגות רדיואופקיות זעירות מאוד הנראות בצילום רנטגן. כל יומיים בערך עושים צילום ורואים לאן הטבעות התקדמו. אם אחרי 5 ימים הטבעות הופרשו - הבדיקה תקינה. אם אחרי 5 ימים נותרו מעל כ 85% מהן עדיין במעי - מצב לא תקין. חשוב לברר איפה בדיוק הן נתקעות ולשער פחות או יותר מהי הבעיה. אם נתקעות לאורך כל המעי - בעיה תפקודית במעי כולו. אם נתקעות באזור האגן - הפרעה ברקטום בלבד. במהלך ימים אלה של הבדיקה יש לאכול כרגיל ואין להיעזר בשום אמצעי משלשל/מזרז יציאות (כדי לקבל תמונה של אמיתית של תפקוד המעיים ללא אמצעיי עזר). הרופא המתאים - רופא גאסטרו עם התמחות בתנועתיות המעי הגס והפרעות התרוקנות. ממליצה על ד"ר מרק באר-גבל. או פרוקטולוג - ד"ר רון גרינברג אחד הפרוקטולוגים שיותר עוסקים בתחום הפרעות ההתרוקנות ותפקוד המעי הגס. בהצלחה!!
שלום ש. סיטי היא בדיקה עם הרבה קרינה.המכשירים המתקדמים של היום מוציאים צילומים רבים ואיכותיים מה שמאפשר לקבל אינפורמציה ופרטים רבים.סיטי וירטואלי למעי זו בדיקה יותר קלה מקולונוסקופיה רגילה.בכל בדיקה יש לשקול חסרונות מול יתרונות.
מה השאלה?
אלה שלום, בדרך כלל אין צורך בהכנות מיוחדות אולם מאחר שאיני בקיא בפרטי המקרה מומלץ לשאול את הכירורג/ית המנתח/ת.
תומי שלום, שאלה מעניינת מאוד - למה בעצם שאלת? לחצי ניפוח בקולונוסקופיה "רגילה" נעים סביב 20 מ"מ כספית: Kozarek RA, Earnest DL, Silverstein ME, Smith RG. Air pressure-induced colon injury during diagnostic colonoscopy. Gastroenterology 1980; 78:7-14. לעתים - לרוב כאשר המטופל "מקשה" את הבטן (מה שנקרא "וולסלווה", לחץ בעזרת הפעלת שרירי הבטן והסרעפת כנגד פה (ואפיגלוטיס) סגור, כמו במהלך יציאה רגילה) - הלחצים עולים מעבר לכך (לעתים X3 ויותר) אנשים (אם לא מורדמים) מדווחים על אי-נוחות מחל מ-23 מ"מ כספית; לחצים מעל 30 מ"מ כספית מתפרשים בתור כאב: Short WF. Moss G. Crowther JC. Friedman RC. Horwitz RL. Manco LG. Silk PR. Manometrically guided colon insufflation during double-contrast barium enemas. Gastrointestinal Radiology. 10(1):85-8, 1985 טווח הלחצים בקולונוסקופיה דומה לזה של חוקן בריום: Diner WC, Patel G, Texter EC Jr., et al. Intraluminal pressure measurements during barium enema: full column vs. air contrast. Am J Roentgenol 1981;137:217-221. יתכן ובקולונוסקופיה וירטואלית מגיעים ללחצים גבוהים יותר (~ 40 מ"מ כספית) Sosna J, Bar-Ziv J, Libson E, Eligulashvili M, Blachar. CT colonography: positioning order and intracolonic pressure. AJR Am J Roentgenol. 2008 Oct;191(4):1100. אנחנו לא נוהגים למדוד לחצי ניפוח במהלך הבדיקה, אין לכך מכשור מתאים. זאת הזדמנות בשבילך אם אתה מעוניין ברעיון ל-start-up ניפוח הוא חלק מטכניקת בדקת מעי גס - חייבים "למתוח" דופן המעי על מנת להבליט ממצאים פתולוגיים (כגון פוליפים או גידולים) - אחרת מעי נראה כמו "גרמושקה" וכל הממצאים מוסתרים בתוך הכפלי הרירית אם זאת אנו בפירוש משתדלים לנפת מעי כמה שפחות, למינימום האפשרי: מעבר לאי-נוחות של המטופל (שגם למנוע אותה היא מסימה חשובה מאוד), ניפוח יתר מקשה על ביצוע הבדיקה - תחשוב על בלוני ליצנים - כאלה שעושים מהם צורות חיות בימי ההולדת - ככל שהבלון מנופח יותר - הוא הופך לארוך יותר וזוויות בו נהיות חדות ונוקשות יותר אנו גם נוהגים לשאוב את מרבית האוויר בתום בדיקת כל סגמנט המעי ("ניפחת - בדקת - שאבת - עבור לקטע הבא") בנוסף, סוג ההרדמה ("טשטוש") שאנחנו משתמשים בה מאפשרת למטופל "לדווח" על אי-נוחות (בעליית קצב הלב - מתבטא בצפצוף מוניטור, באנחות כאב - "אי", או בפשוט מילים) - סימן לרופא להתחיל להקל על הלחץ הדבר האחרון - מעי הוא צינור פתוח מ-2 הכוונים; האוויר העודף "בורח" גם מלמעלה וגם מלמטה (אם אי-פעם נוכחת בחדר התאוששות של מכון גסטרו כלשהו - אתה מבין על מה אני מדבר) - כך שההצטברות אוויר עודפת היא תופעה לא שכיחה במיוחד מקווה שעזרתי
ממה שכתבתה -הכל נשמע תקין -גם מנומטריה? חשוב לוודה תוצאות בדיקת מרקרים -וכן ,זה מתאים .תגש להתחיל טיפול מרופא ששלח אותך לכל הבדיקות הללו.
אם הכוונה לצילום בליעת בריום או חוקן בריום - אז כן
שלום גל, לפי התיאור שלך מדובר בגידול שנמצא 3 ס"מ מפי הטבעת ולא מהרקטום, ולכן ההמלצות שקיבלתם הן ההמלצות המקובלות והנכונות. הפגיעה בשרירי פי הטבעת היא סיכון של הניתוח הזה והיא קיימת באחוז מסוים של המקרים (אך לא בכולם). הקרנות בלבד גם יכולות לגרום להפרעה בשליטה על היציאות אבל הן בפירוש אינן הטיפול היחיד בסרטן של הרקטום התחתון. בהצלחה.
גל שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון נראה שהגידול שאת מתארת הוא ברקטום התחתון ולא בסיגמואיד. סביר שבגישה דרך פי הטבעת הסיכון לפגיעה ביכולת השליטה נמוך, אבל קיים. כפי שציינת, קרינה מעלימה לחלוטין את הגידול רק בחלק לא גדול של המקרים. מעבר לכך, אם סבתך צלולה ומבינה את המצב, וקיבלה הסבר ממצה על האפשרויות ועל המהלך הצפוי ללא טיפול, סביר שזכותה להחליט על הטיפול בה.