תוצאות חיפוש עבור חוסר ויטמין K

הבדיקה לאנטי טרומבין אינה תקינה רק במעדה והערך נמוך מהנורמה.

אין לזה כל משמעות בטיפול שורש. כמו כן לא מאבדים כלל דם בטיפול שורש

MTHFR לא קשור באופן ישיר לקרישיות יתר אלא למאזן החומצה הפולית וההומציסטאין בגוף. חסר בוויטמין K יכול לפגוע ביכולת הגוף לייצר גורמי קרישה. חוסר איזון בפעילות יותרת הכליה יכול לפגוע בכל מערכות הגוף.

אין אפשרות לבחון את שאלתך בגלל שהנתונים חלקיים. קרא את ההודעה שבראש העמוד והשלם את הנתונים כמוסבר שם. לגבי PT, הכי סביר שלא שמו די דם במבחנה.. חזור על זה וודא שהאחות ממלאת דם בדיוק עד לסימון שיש במבחנה.

לא.

בהתאם לברושור הנלווה לקומדין שאושר ע"י ה- FDA - קומדין שרידי נמצא בחלב אבל בצורה לא פעילה ולא משפיע על היונק. מעשית, בתינוקות שנולדו בזמן ומשקלם תקין אין כנראה בעיה. בגלל שאין מידע ממשי לגבי פגים - ממליצים לנקוט (בתינוקות שנולדו טרם זמנם או שמשקלם ירוד) באמצעי זהירות (לוודא שה- INR של האם מאוזן בטווח הרצוי, לוודא שלתינוק אין מחסור בויטמין K ושאין לו הפרעת קרישה ע"י בדיקת PT/PTT). בכל מקרה, האמור לעיל הינו רק מידע ולא הוראה ר]ואית. הוראות טיפוליות מעשיות עלייך לקבל מרופא המטפל בך במציאות.

האם קיבל עוד ויטמין K לאחר מכן ? יש לזכור ש- : א. בחלב אם אין ויטמין K ב. טיפול אנטיביוטי מפריע לייצור ויטמין K ע"י חיידקים במעי אם אכן מדובר על HDN בגלל מחסור בויטמין K יכול להיות שעדיין חסר לו ויטמין K. ג. תופעה זו של דימום עקב מחסור בויטמין K יכולה להתרחש בשבוע הראשון לאחר הלידה אך יש גם צורה מאוחרת יותר של מחלה זו שמופיעה לאחר שבועיים. בקיצור - ברור שאיני יכול לדעת מה באמת מתרחש כאן, אבל זה לא נראה כמחסור תורשתי בפקטור 7, בעיקר בגלל העובדה שאין יותר דמם לאחר הארוע הראשון שתארתם וגם העובדה שיש רמה של פקטור 7 שאינה מתאימה לחסר מהותי בפקטור זה. זה נראה יותר כבעיה של ייצור. http://www.emedicine.com/ped/topic966.htm

אלו בדיקות בסיסיות של תפקוד מערכת הקרישה ולא ניתן לדעת מהן מה הבעיה. יכולות להיות סיבות רבות: חסר ויטמין K משני לטיפול האנטיביוטי חסר גורם/י קרישה נוגדן מסוג לופוס כאמור, איני יכול לדעת מה הבעיה אצלך. את זה בדיוק צריך לברר.

להלן רשימה חלקית של הגורמים העיקרים היכולים לגרום לדימומימי וליקוי קרישה, חלקן בעיות מולדות ואחרות נרכשות, אני מניחה שאת כולן שללו בבית החולים הוטרינרי במהלך האישפוז והבדיקות. פגמים במנגנוני קרישה תיפקוד טסיות לקוי, גנטי נרכש או עקב מחלות מסוימות כדוגמאת קדחת הקרציות. מחלות קרישה מולדת כדוגמאת vwd מחלות כלי דם רעל עכברים חוסר בויטמין k מחלות כבד אורמיה קשה פגמים גנטים בפקטורי קרישה ומחלות כדוגמאת המופילה. מחלות אוטואימוניות תרופות מסוימות dic וכמובן נשארת אפשרות שקשורה למהלך הניתוח .

א. המעבר של ויטמין K בשליה זעום כי זה ויטמין מסיס בשומן שהשליה לא מעבירה בקלות. ב. ויטמין K נותנים כאשר יש מחסור בויטמין K ודימומים בשל כך (למשל: ביילודים) או כאשר מטופל מדמם עקב מנת יתר של קומדין (תרופה שנוגדת ויטמין K).

מה הרמה שנמצאה אצלך ? כמה PT ? INR ? חוסר פקטור 7 יכול להיות תורשתי (מולד) או נרכש. חוסר ויטמין K יכול לגרום לירידה בפקטור 7 (וכן מחלת כבד או מחלות תת ספיגה במעי) http://www.hemophilia.org/bdi/bdi_types7.htm

שלום חן, ישנן כמה אופציות שכיחות יחסית לשטפי הדם: 1. בעיה בקרישיות הדם עקב מחסור בויטמין K או עקב נטילת תרופות מדללות דם (אספירין, קומאדין ודומיהם) או תרופות אחרות כגון אופטלגין. 2. כלי דם שבירים. ניתן לחזקם ע"י אכילת מזונות עשירים באתנוציאנואידים, חומרים המחזקים את דפנות הורידים, הנמצאים ב- פטל, דובדבנים, אוכמניות, וכול האדומים - סגולים. ממולץ לאכול בצל סגול, שום, זנגוויל ופלפל חריף המגבירים את פירוק הפברין ובכך מסיעים במניעת קרישי דם. גם ויטמין C עוזר ליצירת וחיזוק הקולגן (החומר ממנו מורכבים דפנות כלי הדם). תוספי מזון: ברומלין, תמצית זרעי ענבים, ויטמין C, הספירידין, קומפלקס ויטמיני B, אבץ, ויטמין E, חומצות שומן חיוניות. 3. זרימת דם לא תקינה. רצוי לשלב פעילות גופנית כמו הליכה - המחזקת את כלי הדם. ישנן בעיות פחות שכיחות כגון מחלות הגורמות לחסר קרישיות, אך אני מניחה שלא בזה עסקינן. אם את מודאגת לכי לראות המטולוג לשלילת בעיות יותר חמורות. שבת שלום וכל טוב.

שינוי באיזון עלול להיגרם בעיקר ע"י: נטילת תרופות שונות בנוסף לקומדין. שינוי בתזונה. למשל, הוספת ירקות עלים ירוקים שמכילים ויטמין K או שתית תה ירוק. קראי את הרשום להלן: הטיפול למניעת קרישת הדם באמצעות קומדין רקע כללי יצירת קריש דם עלולה לגרום לפגיעה קשה בבריאות. קומדין הינה תרופה למניעת קרישת הדם הניתנת לאנשים הסובלים מנטייה ליצירת קרישים (טרומבוזות). מטרת הטיפול בקומדין היא מניעת היווצרות קרישים במחזור הדם. להשגת השפעה אופטימלית של התרופה יש לנטר (לבדוק) את קרישת הדם באמצעות בדיקת זמן פרוטרומבין Prothrombin Time, המכונה (בקיצור) בדיקת .T. Pסוגי מזון שונים ותרופות רבות עלולים להשפיע על הטיפול בקומדין. אולם, כדי להגיע לאיזון מיטבי (אופטימלי) של הטיפול יש צורך לבדוק במעבדה את קרישת הדם. מטרתנו היא להביא לידיעתך את הגורמים העיקריים המשפיעים על הטיפול בקומדין. כמובן, כי רצוי בכל מקרה של שאלה לפנות לרופא המטפל שינחה אותך בכל שאלה הקשורה לטיפול בקומדין. שיטת הפעולה של התרופה הגוף משתמש בויטמין K ליצירת חלבוני קרישת הדם. קומדין פועל למניעת ניצול ויטמין K וכך מקטין את כמות חלבוני הקרישה הפעילים ואת פעילות הקרשת הדם בגוף. ממנגנון פעולה זה משתמע - ובצדק - שכמות הקומדין שיש לתת תלויה בכמות הויטמין K המצוי בגוף; אם יש יותר ויטמין K צריך יותר קומדין לעכבו ולהיפך. לפיכך, איזון כמות הקומדין שיש לקחת תלוי בכמות ויטמין K הנכנס לגופך. שינויים חדים בכמות הויטמין K הנכנס לגוף עלולים להוציא אותך המטופל/ת מאיזון. אין צורך לשנות את הרגלי האכילה במשך התקופה שמקבלים טיפול בקומדין (למעט האמור להלן - תה ירוק או כרוב ניצנים האסורים בשתייה או אכילה). אולם כאשר חל שינוי בתזונה ואוכלים יותר או פחות מהמאכלים הרשומים להלן, יש לנטר מחדש את מינון הקומדין הדרוש לטיפול הולם. מקורות טבעיים של ויטמין K ויטמין K מגיע לגופנו במזון שאנו אוכלים. יש ממאכלים עשירים בויטמין K יותר מאחרים. סוגי מזון העשירים בויטמין K: חסה, פולי סויה, תרד, קטניות, כרוב, קפה (רגיל או נטול קפאין), כרובית, חומוס (חימצה), ברוקולי, כבד בקר, שמן סויה, לפת. מקורות עשירים ביותר בויטמין K, אותם אין לאכול או לשתות כלל תוך כדי הטיפול בקומדין הם: כרוב ניצנים ותה ירוק. המטבוליזם של קומדין ואיזון קרישת הדם הקומדין מתפרק בכבד. פגיעה בתפקוד הכבד עלולה לשנות את ההשפעה של הקומדין על מערכת הקרישה. שתיית אלכוהול עלולה להפריע לפעולת הקומדין ולכן מומלץ להימנע משתיית אלכוהול במהלך הטיפול בקומדין. מצבי מחלה שונים עלולים להשפיע על קרישת הדם במספר דרכים: הגברת השפעת קומדין: גידולים סרטניים, מחלות קולגן, אי ספיקת לב, שלשולים, חום גבוה, מחלת כבד, צהבת, יתר פעילות בלוטת התריס, מצב תזונתי ירוד, חסר ויטמין K. הקטנת השפעת קומדין: בצקת, תנגודת מולדת לקומדין, היפרליפמיה, תת פעילות של בלוטת התריס. אין לקחת קומדין בהריון בגלל חשש לנזק לעובר. תרופות שונות עלולות לשנות את השפעת הקומדין על מנגנון הקרישה, ולהקטין או להגדיל את השפעת הקומדין על מנגנון הקרישה. תרופות אחרות עלולות לשנות את קצב הפירוק של הקומדין בכבד ובכך לגרום לתוצאות דומות מבחינת ההשפעה על מנגנון הקרישה. הוראות כלליות: 1. בצע/י את ההנחיות כלשונן. אין לשנות את הטיפול באופן עצמאי. 2. אין להוסיף תרופות ואין להפסיק תרופות ללא הוראת הרופא המטפל. 3. הימנע/י ממשקאות חריפים (כולל בירה לבנה), אספירין, כמויות גדולות של ירקות עם עלים ירוקים ושינויים דרסטיים בדיאטה. 4. קומדין עלול לגרום לצבע אדום-כתום של השתן בתנאים מסוימים. לעתים קשה להבדיל בין צבע זה ובין דם בשתן. התייעץ/י עם הרופא. 5. יש להודיע לרופא המטפל על כל מחלה או כאב או הופעת נפיחות בלתי מובנת וכן בכל מקרה של דימום חריג מפצעים, בעת המחזור, בשתן או בצואה, יציאות שחורות וכו'. 6. רצוי לשאת כרטיס זיהוי ובו הודעה שאת/ה מטופל/ת בקומדין. 7. עדכן/י כל רופא או אחות חדשים המטפלים בך. 8. יש צורך בבדיקות PT שגרתיות בתדירות שתקבע על פי הנחיות הרופא המטפל. 9. אם "פספסת" מנה, השלם/י אותה כאשר נזכרת, אבל אם כבר עברה יממה - דלג על המנה ששכחת ועדכן את הרופא. 10. הרחק מילדים. אל תיתן/י את התרופה לאדם אחר. הוא עלול להינזק. 11. בעת מתן זריקה תוך שרירית יש להקפיד וללחוץ היטב על מקום ההזרקה כדי למנוע דימום. עדיף להזריק בזרוע ולא בעכוז. 12. חשוב מכל - לא להתבייש לשאול את הרופא אם דבר מה אינו ברור. עדיף לשאול 100 פעמים שאלות "מיותרות" ולא להחסיר שאלה אחת קריטית. להלן רשימת תרופות שונות שלהן יש השפעה על פעילות הקומדין. זו אינה רשימה מלאה ויש תמיד לבדוק לפני נטילת תרופה מה השפעתה, יש לוודא שאין מדובר בתרופה מהרשימה אך בעלת שם חדש. יש ליידע כל רופא הרושם תרופה - אפילו זמנית - שאת/ה נוטל קומדין. תרופות המגבירות את ההשפעה של קומדין: ( Allopurinol (Alloril, Zylol, Zyloric, Caplenal (Amiodarone (Amiodacore, Cordarone, Procor (Aminosalicylic acid (Rafassal, Pentasa, Asacol Anabolic steroids (Androgens (Halotestin, Proviron, Narolone, Durabolin, Testoviron Aspirin , Cartia* (Bezafibrate (Bezalip, Norlip Chloral hydrate (Chloramphenicol (Synthomycine, Chloromycetin (Cimetidine (Cimetag, Tagamet (Ciprofloxacin (Ciproxin, Ciprogis (Co-trimoxazole (Resprim, Septrin, Sulfatrim Clofibrate Danazol (Disulfiram (Antabuse Eltroxin (Erythromycin (Eryc, Erythro-Teva, Bristamycin, Erythroped Ethacrynic acid Glucagon Heparin, Clexane Isoniazid (Ketoconazole (Nizoral M.A.O. Inhibitors Methyldopa (Aldomin) (Metronidazole (Flagyl, Metrogyl, Elyzol, Venogyl (Nalidixic acid (Neggram, Urigram, Granexin (N.S.A.I.D. (Naxyn, Naproxen, Artofen, Brufen etc.*. (Norfloxacin (Apirol, Chibroxin (Omeprazole (Losec (Propafenone (Rythmex (Propylthiouracil (Propylthiocil Quinidine, Quiniduran Sulphonamides (Tamoxifen (Nolvadex, Tamofen, Tamoplex, Tamoxen, Tamoxi (Tetracyclines (Tevacycline, Doxylin, Minocin (Triclofos (Triclonam תרופות אנטי-דלקתיות ונגד כאבים. תרופות אנטיביוטיות רחבות טווח תרופות לסכרת הניתנות דרך הפה. חיסון נגד שפעת. (*) יש לשים לב לתרכובות של תרופות המכילות חומרים אלה תרופות המקטינות השפעת קומדין: גלולות למניעת הריון ויטמין K (יש לשים לב כאשר נוטלים תכשירי ויטמינים שונים) סותרי חומצה (כגון: אלומג, מאג'ל) תרופות נגד עצירות. Barbiturates (Carbamazepine (Carbi, Tegretol, Teril, Timoril (Griseofulvin (Grifulin Laxatives. (Rifampicin (Rimactan תרופות המשפיעות בשני הכיוונים (הגדלת והקטנת השפעת קומדין): (Cholestyramine (Questran, Chol-less (Cyclophosphamide (Cytoxan, Endoxan (Glucocorticoids (Prednisone, Dexamethasone, etc (Oil (Parafin, etc Valproic acid כל תכשיר העלול להקטין תפקוד של טרומבוציטים: אספירין, קרדוקסין, תכשירים אנטיביוטיים שונים.

שלום אורית, יכולות להיות מגוון סיבות שונות לגמרי המביאות לדימום חוזר מהאף. חיטוט מוגזם הגורם לטראומה למקום, מחלה אוטואימיונית בשם ITP , חוסר בויטמין K ומחלות כרוניות שונות. לכן יש צורך לערב את רופא הילדים. לפני שתגשי לרופא נסי לבדוק עם בנך האם יש לו דימומים ממקומות אחרים בגוף , מהחנכיים בשעת שטיפת שיניים, האם יש נקודות אדומות או שחורות באיזה מקום על העור או בתוך הפה ? כל טוב, יעל

שלום פיני, PT הוא מדד לזמן הלוקח לדם להתקרש. ערכים סבירים הם בסביבות 65-120 אחוזים. אם לפי בדיקת דם הערךשל PT הוא מעל 120%, זמן הקרישה קצר מדי . זאת עלולה להיות בעיה רצינית משום שמערכת הקרישה מופעלת גם כאשר היא לא נחוצה-- נוצרים קרישי דם הסותמים את כלי הדם במקומות שונים בגוף. מצד שני, יכול להיות מצב הפוך בו ה-PT מתחת ל 65% ואז, לוקח לדם יותר מדי זמן להתקרש-- יווצרו דימומים פנימיים או חצוניים. זה יכול להגרם בשל בעיה בסינתזה של פקטורי קרישה המיוצרים בכבד. מחסור בויטמין K או בעיה בכבד , יכולים לגרום למחסור בפקטורי קרישה. יעל