תוצאות חיפוש עבור זיהומים קונגניטליים

דנה שלום, כתבת טקסט מתמשך בלי סימני פיסוק, אז אני מקווה שהבנתי נכון את דברייך. מספר נקודות לא ברורות לי, ולא מאפיינות את המהלך הרגיל בילוד בריא: 1) למה בנך עבר ניתוח מיד אחרי הלידה? זה לא הליך שגרתי. הרניה טבורית קטנה מצריכה מעקב, ובדרך כלל מסתדרת לבד בגיל מאוחר יותר ללא ניתוח. 2) למה בנך עבר אולטרהסאונד מוח ושתי בדיקות שמיעה? זו לא רוטינה בכל ילוד. 3) לא ניתן לשלול זיהום מולד ב-CMV ע"י סונר מוח. אולי התכוונת שבדיקת השתן ל-CMV שלילית. ולעצם שאלתך: LSV אלו ראשי תיבות של Lenticulo-Striated vasculopaty. כלומר, כלי דם בגרעיני הבסיס של המוח, שבסונר בילוד נראים שונים מהרגיל ויותר "זוהרים". LSV יכולים להיות חד- או דו-צדדים. LSV קל יכול להיות חסר משמעות, בעוד ש-LSV משמעותי יכול להעיד על נזק שקרה לעובר במהלך ההריון או בסמוך ללידה (למשל, הפרעה חולפת באספקת חמצן למוח, או זיהום תוך רחמי כגון CMV ואחרים). ה-LSV עצמו יכול להיעלם עם הזמן בסונר מוח חוזר, אך ההשלכות לעתיד של תלויה בחומרתו ובגורם לו, וכן בבדיקת התינוק ובנוכחות או היעדר בעיות נוספות. תודה? בבקשה.

יעל שלום הדבקה ב-CMV הינה נושא מסובך ורווי שאלות שעדיין לא נענו לחלוטין. הדבקה ראשונית בשליש הראשון עלולה לצור מספר בעיות אצל העובר אך לאור בדיקת מי השפיר התקינה יש להניח שמצבו של עוברך תקין. בכלליות הסיכוי לפגיעה כלשהיא בעובר נמוכה מ-10 אחוז תחת תנאים אילו. שתי המערכות שיש לדאוג (בעיקר ובהנחה שאין סימנים מולדים כלשהם לזיהום פעיל) לשלמותן הן השמיעה והראיה. לדבי הבדיקות האפשריות - פני לרופא המטפל שלך (רופא ילדים כמובן). לגבי הנקה-תלוי האם את מפרישה את נגיפי ה-CMV ויש אחוז סבירות גבוה שכן. זה עדיין לא מונע הנקה אך לפי מצב העובר יש להחליט לאחר הלידה.לגבי ההחלטה האם נדבק ניתן לבצע הן בדיקות דם והן בדיקות שתן-וכדאי לבצען כבר בבי"ח לאחר הלידה וכמובן להתריע מראש על האפשרות של זיהום מולד ב-CMV לצוות המילד ולצוות התינוקיה ע"מ שידעו איזה בדיקות לבצע וכן לנקיטת אמצעי בדוד מתאימים אם יעלה הצורך. בברכת שנה טובה ולידה קלה

תודה

המידע שקיבלת הינו נכון רק בחלקו. ראשית המלצתי לך לחפש בפורום שאלות קודמות על נושא CMV מאחר והנושא נידון בהרחבה מס' פעמים בפורום. להלן תוכן נייר העמדה של האגודה הישראלית לגינקולוגיה ומיילדות כפי שפורסם: דברי הסבר הביטויים הקליניים של הידבקות ב-CMV באישה ההרה, נעים מזיהום אסימפטומטי ועד מחלות חום, לימפאדנופתיה, הפרעה בתפקודי כבד, ועוד. תיתכן הידבקות ראשונית, הידבקות חוזרת, או שפעול (ריאקטיבציה) של הידבקות ישנה. שיעור ההעברה האנכית של CMV מן האישה ההרה לעובר הוא כ40%- בזיהום ראשוני, ופחות מ1%- בזיהום חוזר או בשפעול. סימנים קליניים בדרגות חומרה שונות מופיעים בכ20%- מהיילודים שנדבקו. הביטויים הקליניים של זיהום מולד ביילוד נעים בין זיהום אסימפטומטי לבין פגיעה רב-מערכתית. כ10%- מהיילודים סימפטומטיים כבר בעת הלידה, והמחלה עלולה להתבטא מאוחר יותר בעוד 10% - 15% מהנותרים. הפגיעה המשמעותית השכיחה ביילודים אלה היא פגיעה סנסורינאורלית בשמיעה, עד כדי חירשות. מרבית הנשים בארץ נדבקו בנגיף בעבר. הוכחה לכך היא נוכחות נוגדים מטיפוס IgG נגד CMV בנסיוב האישה לפני ההיריון. שיעור ההידבקות הראשונית בהיריון מגיע לכדי 1% - 4%. כיום לא ידוע טיפול נגד CMV באישה ההרה שנדבקה בנגיף, שיהיה יעיל במניעת ההידבקות של העובר או בהפחתת סיבוכיה של ההידבקות. סקר כללי לגילוי הידבקות ב-CMV לפני ההיריון או בעת ההיריון אינו מקובל במדינות העולם, וזאת בשל היעדר מידע באשר לעלות-תועלת הכרוכה בסקר כזה, ואי היכולת להתערב כשאישה נמצאת שלילית. אשר על כן עמדת הוועדה היא: סיקור מונע לזיהום ב-CMV בהיריון וניהול היריון בחשד להדבקות ב-CMV 1. הנתונים כיום אינם מאפשרים לקבוע המלצה גורפת (כלל אוכלוסייה) או חלקית (קבוצת סיכון) לביצוע סקר סרולוגי ל-CMV בנשים הרות. ייתכן כי לאור נתונים נוספים יינתנו המלצות בנושא זה בעתיד. 2. מומלץ לבצע מעקב סרולוגי לגילוי הידבקות ראשונית במקרים שבהם מתעורר חשד קליני באישה, כגון מחלת חום בלתי מאובחנת עד שבוע 20. מעקב סרולוגי מומלץ גם כאשר בדיקה סונוגרפית של העובר מעלה חשד להרחבת חדרי מוח, מוקדים היפראקוגניים סביב חדרי המוח או בכבד, מיקרוצפליה, הידרופס עוברי או האטה בגדילה תוך-רחמית (IUGR). 3. אישור לזיהום ראשוני ב-CMV מתקבל כאשר מתקיים אחד או יותר מהבאים: א. יש seroconversion, כלומר IgG הופך משלילי לחיובי. ב. יש עלייה פי 4 ברמת נוגדני IgG, בשתי בדיקות במרווח של שבועיים לפחות. ג. הופעת IgM. ד. נוכחות נוגדנים מטיפוס IgG בעלי כושר קישור (avidity) נמוך. אבחון טרום-לידתי לעובר: הבדיקה המומלצת לזיהוי הידבקות עוברים ב-CMV היא דיקור השפיר. יש להעביר דגימה טרייה של מי השפיר מיידית למעבדה. הבדיקות לזיהוי הנגיף הן PCR ותרבית. את הבדיקה רצוי לבצע לאחר שבוע 21 להיריון ולאחר שעברו לפחות 6 שבועות ממועד ההידבקות המשוער אם ידוע, כדי שרגישות הבדיקה תהיה נאותה. יש להדגיש כי הן הרגישות והן הסגוליות של בדיקת מי השפיר אינן מוחלטות. המלצות להמשך מעקב ההיריון: 1. אם בבדיקות מי השפיר נמצאה עדות להידבקות ב-CMV, יש ליידע את האישה/בני הזוג בדבר הסיכון לבריאות העובר ולשקול הפסקת היריון. 2. אם בבדיקות מי השפיר לא נמצאת עדות להידבקות, יש להמליץ על המשך ההיריון תוך מעקב סונוגרפי מכוון. 3. בדיקת IgM מדם עוברי הנלקח מחבל הטבור(cordocentesis) לאבחנה איננה תורמת ואיננה מקובלת כיום. 4. מכיוון שיש אפשרות לאבחון כזוב שלילי בבדיקת מי שפיר, הרי אם בהמשך ההיריון מתעורר חשד כתוצאה ממצאה סונוגרפי, יש לשקול אבחון חוזר במי השפיר ואבחנה מבדלת נוספת. 5. מיד לאחר הלידה יש ליידע את רופאי היילודים על יילוד החשוד בהידבקות ב-CMV. הערה שפעול (ריאקטיבציה) של CMV בהיריון: אין די נתונים על המשמעות הקלינית של התלקחות חוזרת של CMV בהיריון והשפעותיה על העובר. לפי רוב הדעות, הסכנה לזיהום סימפטומטי בעובר הנה נמוכה ביותר, ולכן ניתן להמשיך במקב היריון רגיל ללא צורך בהמשך בירור מיוחד. אם במעקב האולטרסוני מתגלים סימנים שהעובר נדבק בנגיף יש לנקוט בצעדים שתוארו לעיל. אני מקווה שהתשובה עונה על כל השאלות בנושא בהצלחה בהמשך ההריון