תוצאות חיפוש עבור התעללות מינית

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום בגיל 16 עברתי פגיעה מינית מבן אדם שהיה מוכר לי. ברחתי באמצע אבל עדיין נפגעתי .. כמה חודשים אח"כ הייתי בוכה הרבה ומתלבשת בהרבה שכבות..,בפועל לא עברתי איזשהו טיפול רגשי. עברו כמה שנים ולאחרונה התחלתי לחשוש שאולי יהיה לי רתיעה מלקיים יחסים עם בן זוגי בגלל הפגיעה. אשמח לעזרה תודה תודה רבה

שלום רב, אני בת 36, מאובחנת עם ציקלותימיה מגיל 28. מטופלת בפסיכותראפיה כמעט עשור יחד עם טיפול תרופתי אנטי חרדה-דכאון. ברקע פגיעה מינית. היתי מטופלת במסגרת מרכז לטם כארבע שנים. היתי רוצה לברר האם ידועה האבחנה כמוכרת כנכות בביטוח לאומי. תודה רבה

שלום רציתי להתייעץ בקשר למשהו שקרה לי בילדות - מישהו שהיכרתי והיה מבוגר ממני במספר שנים נהג לבלות איתי ולשחק ותוך כדי היה נוגע באיבר המין שלי. בזמן שזה קרה זכור לי לי שהייתי נרתעת ומתרחקת ולא הבנתי למה הוא עושה את זה. אבל אני לא זוכרת שהרגשתי פגועה או מושפלת, יותר תחושה של תמיהה ובלבול. כיום אני לא זוכרת את זה כאירוע טראומטי והזיכרון לא מציף בי שום רגש. רציתי לדעת האם ייתכן שלמרות שאני לא מרגישה כך, יש השפעות סמויות מאז או שבאמת התגברתי על זה לבד? תודה

* נחנו נשואים 26 שנה. לפני כשנה גיליתי שבעלי נפגש עם גברים על בסיס מזדמן והוא הודה שהוא ביסקסואל אך אינו מעוניין בשום אופן לפרק את המשפחה. הוא חוזר ומצהיר שהוא אוהב אותי ובשום אופן לא מוכן לוותר עלי. * אנחנו בטיפול זוגי כבר למעלה משנה עם המון עליות וירידות. כבר בהתחלה בעלי קיבל החלטה לשים את העולם הגברי מאחוריו ולהימנע מפורנו/מפגשים וכד׳ וזאת בשל העובדה שהוא טיפוס ״מתמכר״ ופוחד לחזור לשם כי המחיר שהוא ישלם גבוה מידי (פרידה) והוא אינו מוכן . הוא טוען שאינו יכול להיות בשני העולמות בעת ובעונה אחת ולכן הוא בוחר בעולם שלי. הוא גם טוען כי הוא מצליח להתגבר על הדחפים שלו ומתמודד בהצלחה. * בנוסף , חשף בעלי התעללות מינית שעבר בילדותו אשר ככל הנראה השפיעה על נטייתו המינית. הבעיה היא, שאני מרגישה שההמנעות שלו גורמת למצב בלתי אפשרי, מצד אחד הוא פוחד לפרק את המשפחה ומצד שני קשה לו להתמודד עם היצרים והדחפים שלו. עם הגילוי חזרנו לקיים יחסי מין 3-4 פעמים בשבוע (לאחר התנזרות של 5שנים) בחלק מהפעמים הסקס היה טוב ומספק אבל בחצי שנה האחרונה אני מרגישה שהזקפה לא חזקה מספיק ולאחרונה,אין לו גם חשק מיני. לטענתו, החשק המיני תלוי בבטחון העצמי שלו שהוא ירוד כרגע בגלל ספקות שאני מעלה לגבי היכולת שלי להשאר בקשר. אני מרגישה שבעלי נתון במצוקה משום שהוא מבין שאם לא יספק אותי מינית , הוא יאכזב אותי ואני אעזוב וזה גורם לו לחרדת ביצוע. אני מתוסכלת מאוד ותוהה האם הוא מספר לי את כל האמת או שהוא בכלל הומוסקסואל ופוחד לצאת מהארון

בנות יקרות ברצוני לשתף אותכן ולעדכן מה קרה ומה קורה. ראשית מתנצלת על על העלמות שלי, בקשתי לעדכן וגם ניסיתי בעצמי בעבר חלקכן פניתן אלי בפרטי והתעדכנתן. בנובמבר עברתי ארוע מוחי, היה לי דימום וקריש גם יחד כחודש הייתי בבית חולים שבועיים בטיפול נמרץ. אבל מישהולמעלה החליט להציל אותי ואני כאן! אין כמעט נזקים שנראים אבל אני משתדלת לא להעמיס יותר מדיי לפעמים אני מוצאת שהכתיבה והקריאה קשים ומעייפים אותי. לכן גם היה קשה לי לחזור לפורום. אני מאוד רוצה לחזור ולנהל את הפורום כמו בימים הטובים אך מתקשה להבטיח אני מוכנה לנסות, אך אם אראה שאני לא מצליחה אאלץ לפרוש... כי אני לא רוצה שבעיקר אתן תפגנה . וגם לשמור על עצמי. זה ממש בקצרה אני מקווה שתקבלו זאת בהבנה מבקשת מכן אנא שמרו על עצמכן על בריאותכן הנפשית והגופנית עשו הכל לעזור לעצמכן. אני כאן באהבה אידה מוסיפה תודה לכל מי שפנתה שיתפה אותי דאגה איחלה וכל מי שנכנסה ושמרה על הפורום לכולכן תודה

כמה זמן אלכוהול נשאר בדם לא תוך כמה זמן עובר ההשפעה - כמה זמן עד שהוא נעלם בדם שאני יוכל לעשות בדיקות ולא יראו לי אלכוהול בגוף לא יודע אם זה קשור לגיל או לכמות ששתיתי אבל לצורך העניין אני בן 16 וחצי ונניח ששתיתי 3 ~ 4 כוסות (כוסות של חד פעמי) שבכל כוס מזגתי שליש מהכוס ובשאר XL מה הזמן המשוער של ההעלמות האלכוהול בדם ? תודה

בחלומי יושבת עם ביתי במדרגות של בניין בית ילדותי . מדרגה מתחת יושב מישהו ומישהו אחר מבקש שנפנה לו את הדרך ,הוא רוצה לרדת. הבת שלי זזה לצד והוא עדיין לא יכול לעבור להרגשתו וכועס .היא קמה ( ואולי גם אני) ואני אומרת לו ומסבירה ברוגע שהוא יכול לבקש יפה ,זה חשוב ליחסים טובים. הוא מתיישב מדרגה מתחת ואני שמה לב שהוא ערום בחלק התחתון ואין לו אבר מין כלל. ממש חלק. חושבת לעצמי שאאולי הוא היה בעברו אשה. אני לובשת שמלה לבנה והוא שואל אם כבר חזרנו מהאירוע ואני צוחקת שזה נראה כאילו התחתנתי. כשהתעוררתי מחלום זה נזכרתי בחלום שחלמתי לפנייו שבו אני נמצאת עם בעלי באגם מים .אנחנו עירומים ובאיזשהו שלב מקיימים יחסי מין ואני אומרת לו שלא ידאג כי ה3 אנשים ( שנראים כמו בעל חיים כלשהו) ישנים ולא רואים ואני מגיעה לאורגזמה.

אני סובל מטראומה עקב פגיעה מינית שחוויתי בילדותי, כל חיי חייתי בניתוק רגשי בעקבות הטראומה, בנוסף אני סובל מכפייתיות ואובססיות שאינם עוזבים אותי, גם כאלו הקשורים לתחום המיני, וגם כאלו שאינם קשורים, השאלה היא האם הם קשורים אחד בשני והאם ע"י טיפול בטראומה בטיפול ארוך שהתחלתי אותו כעת, אוכל גם לפתור את האוסידי?

אני סובל מפוסט טראומה עקב פגיעה מינית ממושכת שחוויתי בילדותי, יש לי אובססיות בתחום המיני, מחשבות שאינן נגמרות אף פעם, אני צורך שעות באופן אובססיבי ובלתי נשלט סרטי פורנו, וכד', האם לדעתך ייתכן שכל האובססיות שלי נוצרו רק מהטראומה או שיש גם קשר ישיר וגנטי ביני לבין האובססיות הללו., תודה.

חלמתי שאני הולכת בשדרה בתוך עיר ומשהו ממולי מסתכל עלי מטריד ומנסה לתפוס אותי ולגעת בי ואני בורחת בסיבובים מסביב ספסל כדי שלא יתפוס אותי ואני צועקת לעזרה ובידיוק שתפס אותי אישה מבוגרת עם כיסוי ראש עוזרת לי ולוקחת אותי לחנות שלה ודואגת לי והאיש מחכה לי בחוץ שאני אצא

מעניין המקום הזה כאן הייתי כאן בתקופה האחרונה פעמיים יצאו ממני מילים, דווקא כאן מה שלא יכולתי להגיד בשום מקום . מחקתי והבאתי לטיפול זה לא היה נכון להשאיר אותם כאן . אספר לכם כן שאני מרגישה שהמקום החדש נכון לי . מדוייק לי מקצועית , אני מצליחה להביא את עצמי מעבר לידע המקצועי ידע של נסיון חיים ונסיון מהטיפול האישי שלי . יש קושי עם האינטרקציה המרובה, חלקים דיכאונים מרימים את הראש . אבל אני לא מוותרת .. עצוב להבין עד כמה הנזק הוא כל כך גדול ...ועצוב לראות שוב כמה הבורות לתוצאות של פגיעה מינית היא כל כך גדולה. אני יודעת שלא אצליח למנוע שיהיו עוד נשים /גברים שיפגעו אבל הלוואי והייתי מצליחה להעביר לאנשי המקצוע השונים כמה הנזק הוא גדול וכמה כל צעד קטן שאנחנו עושות הוא צעד ענק .. טוב לא יודעת למה כתבתי את כל זה כאן ....אבל הפעם לא מוחקת כלום אוהבת אותכם אביב

חשבתי שכבר התגברתם על הבאג אך מסתבר שלא אצל אודי בונשטיין עדיין המון פעמים הודעות לא עוברת נוטפאונד ..והודעות ארוכות ממש ממש לא.. כמה פעמים צריך לכתוב כדי שהודעה תעלה ? האמת שכבר התיאשתי מכם !! ואני לא היחידה שמעלה את הטענה הזו שם בפורום מה יהיה ? מתי כבר הכל יסודר סופית ? רוצים שלא נכנס ונכתוב שם ? חטוליתוש מיואשת נורא

יש בפורום נפגעות תקיפה מינית..... שואלת האם יש אפשרות לעזור לה באיזושהיא דרך ..להפנות אותה למישהו שכן יתן לה מענה חבל עליה ולי אין דרך אפילו לחשוב מה להציע כדי לעזור את עזרתכם בבקשה באם זה אפשרי תודה רבה חטוליתוש

בפורום נפגעות תקיפה מינית ואין אפשרות לקרא מה שכתבו שם הבנות ? חטולית

היי אני בת 30. נשואה באושר, על פניו יש לי הכל בחיים תודה לאל. רק דבר אחד אין לי - שקט נפשי, אני סובלת מחרדות ופחד. אני בטיפולי פוריות מעל שנה, ובנוסף גם עברתי הפלה לא נעימה. יש בי חרדה שאדם זר הרדים אותי ואנס אותי והשאיר לי את הזרע שלו בגוף. אני קוראת את זה ומזעזעת. אני יודעת בתוך תוכי שזה לא נכון, לא הגיוני. זה התחיל לפני שנה שבעלי ואני היינו בחול. והיו לי סרטים בראש שמישהו נכנס והרדים ועשה מה שעשה. כל פעם "הסרט" הזה תוקף אותי בסיטואציה אחרת בחיים. רק אתמול שוב זה קרה, בעלי היה באירוע , לא שמעתי שהוא חזר. וככה התסריט הגרוע מכל שוב חזר. אני יודעת שאין דבר כזה הרדמה באויר, אף אחד לא מעוניין לפגוע בי בצורה כזאת. וגם כל פעם הפחד הזה תוקף אותי שאני מאוד חלשה נפשית. חשוב לי לציין שמעולם לא עברתי התעללות מינית, או משהו כזה.זה כן נושא שמאוד מאוד מפחיד אותי, גם שאני רואה בחדשות אני מיד מעבירה ערוץ כי זה עושה לי רע. אני באמת לא מצליחה להבין מאיפה הפחד הזה נובע. מאיפה הסרטים האלה הגיעו. זה מפחיד אותי זה עושה לי רע החרדה מתמשכת. מה עליי לעשות כדי להתגבר על זה? האם כדאי להתחיל כדורים כדי להשתיק את זה? האם "הפגיעה " הזו שאני מפחדת ממנה נובעת מהטיפולי פוריות? החדירה הזו של האולטרסאונד וגינלי לתוכי שלא נעימה? האם טיפול בפסיכותרפיה יהיה יעיל? תודה המשך יום מקסים

שלום פרופ רובנשטיין האם פסיכולוג בבית חולים במחלקת פסיכיאטריה יכול לקיים קשר רומנטי עם המזכירה הראשית של מחלקת פסיכיאטריה? תודה שירן

שלום, אני צריכה לקחת אנאפרניל 75 מג ביום ולוסטרל100 מג ביום , האם יש אפשרות לחצות את הכדורים? או שחייב לבלוע את הכדורים שלמים? יש לי פחד לבלוע כדורים גדולים עקב תקיפה מינית שעברתי תודה

אני חושבת שלכל אחד יש באג נפשי. ההבדלים הם בכמות, בגודל, בתכיפות, ובהשפעה שיש להם על החיים שלנו. אף אחד מאתנו לא מושלם, לא קוגניטיבית, לא רגשית, לא גופנית, יש לנו חסרים ועודפים בכל תחום. משכך, אני מצפה בפורום לפסיכולוגיה לדון בבאגים הנפשיים, יהא מקורם אשר יהיה. הם יכולים להגיע כי נולדנו עם דפקט, או נולדנו למשפחה עם דפקט, הם יכולים להגיע מחסכים מכוונים או לא מכוונים, והם יכולים גם להגיע מכל מיני סיבות נסיבתיות, הוספנו במשקל, פטרו אותנו מהעבודה, יש אחות מאד מוצלחת, מנהל הבנק יורד עלינו, הזוגיות התפרקה ואמא מפלצתית. הם כמובן יכולים להגיע מדברים הרבה יותר קשים, פגיעה מינית בכל מיני דרגות, פגיעות נפשיות אחרות שסבלנו, נסיבות חיים קשים ממש, התעללות מסוגים שונים, כל אחד נושא על גבו שק שיש בו מגוון רחב מאד של עבר 'עשיר'. ועכשיו אנסה לתרגם קצת ממה שאמרתי למעשה. לדוגמא - נאמר שאני במצב שהביטחון העצמי שלי נושק לדשא, רואה רק חסרונות בעצמי ובכל מה שסובב אותי, מרגישה שלא רוצה לקום בבוקר, כי השמש היא מפחידה והיא יותר מדי מראה כל דבר. כועסת על כולם ורואה כמה כל אחד עשה לי רע. הבעל הגיש קפה, וזה גועל נפש, קר מדי, חם מדי, מתוק מדי ומר מדי. הילדה באה לבקר ועשתה כזה רעש שהראש מתפוצץ. כל זה בדוגמא כרגע. נאמר שלבסוף מחליטה ללכת לטיפול, רואה שם עליות ומורדות, לומדת כמה דברים, לעומת זאת המטפלת מכניסה אותי לאדמה עם 'תובנות' אחרות. אני מגיעה לפורום, רוצה לשתף – אז מה העיקר ומה הטפל? במה אני רוצה לשתף ובמה אני רוצה כתף? האם לא בחיים שלי שכרגע דפוקים לגמרי? האם לא הייתי רוצה לשמוע מהחברות על דרכי התמודדות, על סיפורים דומים לשלי, על דרכים שהם ניסו ואולי עזרו, או אולי על בורות שצריכים לעקוף. רוצה להתחבר לספר על הרגשות הקשים, על חוסר האתגר, על החולשה הנפשית והגופנית. מה היה קורה אם אותה אחת הייתה מגיעה לפורום? קודם הייתי נעטפת עם הכלה טוטלית, מבינה אותך, גבורה, מסכנה, חכמה, ועוד סופרלטיבים, רק מכילים אבל בכלל לא יורדים לעומק, לא באמת מנסים להבין וגם לתת עצה, אבל העיקר היה מתבטא במה שקרה אצל המטפלת, הבינה אותי לא הבינה, הייתה בשבילי לא הייתה, מעצבנת אותי או מרגיעה אותי, יכולה לחכות לטיפול אתה או לא יכולה לחכות. ראבק, המטפלת היא לא האישו, החיים הם האישו, המטפלת צריכה לעזור, היא לא הופכת לפקטור המרכזי בחיים שלנו, היא כלי עזר, כמו חולה סרטן להבדיל שמקבל כמוטרפיה, האם כל מה שיש לו לספר על הסרטן זה הכמו? אני רוצה סיעור מוחות על הבאגים, על הרגשות, על דרכי ההתמודדות, וכן אני רוצה מלבד ההכלה המוחלטת והטוטלית אולי להראות לי עוד כמה כיוונים שלא חשבתי עליהם, אולי בצורה עדינה לומר לי שכל הכבוד לבעל שהביא קפה למטה גם אם הטעם גועל נפש! וכמה נחמד מהבת שנסתה לבדר גם אם עשתה לי חור בראש. אולי הייתי רוצה השתתפות אמפתיה שלא מתבטאת רק במילים שנשמעות לי די חיצוניות ולא חודרות לעומק, אלא לשמוע, ממש לשמוע את מה שיש לי לומר, לא לשפוט אותי, לתת לי יד, אבל לא כדי שאשאר קבורה במיטה ויעשו לי 'ככה ככה' אלא ביחד, עם הנסיון של כולם, לראות את הסיפור שלי גם אוביקטיבית, וגם בלי שפיטה אפשר לנסות להבין ולהראות כיוונים. לא כל הכוונה היא שפיטה, לא כל הכוונה היא מתנשאת, לא כל רצון לשתף זה רק רצון לקבל חיבוקים אבל כאשר כל הסיפור הופך להיות הסיפור של המטפלת, אני מרגישה שאבדנו את העיקר, את התמיכה הפסיכולוגית שאנחנו מחפשים כאן, את הנסיון שיש לכל אחת מאתנו אשר יכולה לבנות כל אחת. נאמר אם כל אחת הייתה כותבת ספר על חוויותיה, אפשר היה להיבנות מזה, ללמוד ממה שעשתה טוב ולא טוב, מה שעזר ומה שקלקל, אבל כאן הכל זה רק הכלה הכלה הכלה, משתתפת אתך, נהדרת, חכמה, מבריקה, כל הכבוד, אין עליך, מבינה אותך..... כמה אפשר באמת להתייעל מכל זה? כמה נקודתית זה נותן? אז לסכום של הנאום הארוך – שתי נקודות שהבאתי כאן, אני מצפה קודם כל לדיון אמיתי ומעמיק, לא שופט אבל כן מנסה להבין ולתת חוות דעת, לא לפחוד כל כך לנסות לתת חוות דעת, את לא שופטת אותי אם את מספרת על מצב שלך שהיה דומה וכיצד יצאת מזה, או מספרת עד כמה היה לך טוב אם היית חווה את מה שאני מתלוננת עליו, זו לא שפיטה זו רק עוד זווית ראיה. ושנית הייתי רוצה להתמקד בבעיה עצמה, כי המטפל הוא לא הבעיה הוא כלי כדי לפתור אותה, אחד הכלים ואפשר ללמוד מהיחסים אתו, ממה שהוא אמר, אבל הוא לא מרכז החיים שלנו, ואם כן, אנחנו בבעיה הרבה יותר קשה מאשר לפני שהגענו אליו! אם הפכנו את הטיפול לאישו הראשי שלנו, בעצם הפסדנו את החיים שלנו, הגענו למטפל כדי לתקן את החיים, כדי שנחיה אותם טוב יותר, ולבסוף אנחנו עוזבים אותם, עושים אותם שוליים לקשרים עם המטפל! וואלה כמעט 700 מילים ואני רק בהתחלה, ממש אפשר לכתוב ספר מהנאומים שלי.

בוקר אור, שבוע טוב לכולם, חשבתי לפתוח לי ולנו עץ כזה. בינתיים הוא שותק ומלא קונפליקטים וסתירות מעצם קיומו. סוריקטה

שלום לך. אני מחנכת בכיתה ז. הבחנתי כי באחד השיעורים תלמיד מכיתתי מאונן בכיתה. הדבר הרתיע אותי מאוד ולא ידעתי מה לעשות. כמו כן במקרה אחר ביקש התלמיד לצאת לשירותים וכשלא איפשרתי לו מצאתיו מאונן בכיתה כשהוא ספק יושב ספק שוכב. מה לעשות?

בן 33 שנה למעשה אני לא חושב שאני גייז בגלל שמעולם לא היה לי הטרדה מינית אבל ברצוני לדעת למה בעצם אני היחיד במשפחה אשר לו נטייה מינית כלפי כפות רגליים הגברים בלבד התופעה הנקראת פטישיזם לא גורם לי להפרעה נפשית וגם התנהגותית להיפך אני חושב שאני מאושר כי יש לי פטיש רגליים מעוניין לדעת הדבר שמגביר החשיבה ו התשוקה מינית שלנו , כאשר מסתכל בכפות רגל היחפות לגברים בלבד בעוד דודי ישב על הסופא היה לי רעיון לזחול בכיוון רגליו על מנת ולראות אותם מקרוב ואז אני החזקתי בוהן רגלו כדי לשים אותו על הקצה הפין שלי ואז התחלתי לנוע אותו למעלה למטה לאחר מכן הוא התחיל להניע באצבעו למעלה ולמטה עד שאני כבר נכנעתי לו לאחר עליית הנאה מינית ואז התחלתי מנשק את רגלו מחכה לתשובה שלך

שלום רב. יש לי חברה שלה שני ילדים-בת 9 ובן 6. הילדים מתקלחים יחד באופן קבוע וגם ההורים מתקלחים עם הילדים. אותי התנהגות זו מזעזעת, הרי אין ספק שבגיל כזה כבר ישנה סקרנות מינית- מדוע לספק אותה בגוף של האח/ות או של ההורה? זו נראית לי אפילו סוג של הטרדה מינית, הרי הילדים לא בחרו בזה. האם אני מגזימה לגמרי ופשוט "שמרנית מדי", כפי שחברתי טוענת, או שאכן יש כאן התנהגות בעייתית של הורים ואיבוד גבולות?

אילנה שלום, אני בת 22 אובחני כסובלת מהתופעה ב ערך בגיל 18 וחצי.הכאבים היו תמיד ,כבר מהנסיון הראשו ן.למרות שהצלחתי להשתמש בטמפונים מגיל 16. הציעו לי את הדיאטה הזו, שלא עזרה. עשיתי פיזיותרפיה שגם לא ממש עזרה לי.היו מחשבות על ניתוח,אבל אמרתי שלא אמהר לעשות אותו,בגלל מה שכתבת.אני מקבלת טיפול אצל מטפלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי במרכז שמטפל במיוחד בטראומות, בשיחות וזה מאוד עוזר לי,יש לי איתה כבר קשר ארוך ומוכר,אנחנו עובדות על לחצים ועל טרואמה מינית שהייתה לי.אני מרגישה שזה מאוד עוזר לי. קראתי פה בפורום הרבה שאלות ותשובות וראיתי שאת ממליצה לקנות את הערכה של amielle דרך אמזון, אך כותב לי שזה לא ניתן לשליחה לישראל. האם יש חברה אחרת שדרכה אפשר לרכוש? האם אני יכולה לעבוד עם מאמני הנרתיק במקביל לטיפול שאני מקבלת ,למרות שהיא לא סקסולוגית? כי אני מרגישה את החיבור ושהיא עוזרת לי מאוד.בנוסף רציתי לשאול אם מריחת אחד מהשמנים כמו קלנדולה במהלך היום יכולה להקל ולהרגיע את העור לפעמים אם זה מציק ללא קשר למגע מיני? ולגבי משחת עזרקאין,קראתי כבר מה כתבת עלייה.למרות הכל היא כן עוזרת למרות שכן מאלחשת מעט.האם אפשר להמשיך או שכדאי להפסיק עם קיום היחסים.? יש לי חבר כבר 3 שנים וקצת שמאוד אוהב ומנסה לתמוך כמה שאפשר למרות שאני רואה שזה מתסכל אותו מאוד גם.יודעת שקצת יהיה לי קשה לדבר על זה. פעם בתחילת הקשר מספר חודשים באמת לא קיימנו בחדירה.אבל זה לא ממש שינה את זה,אולי כי לא קיבלתי טיפול. מחכה לתשובתך.