תוצאות חיפוש עבור השתלת מסתם לב מכני

בנוכחות מסתם לב תותב מכאני,מקבלים קומדין בחודשים הראשונים אחרי הניתוח. בהמשך זה תלוי גם בסוג המסתם. במסתם ה-On-x שהוא חדש יחסית בשוק, טוען היצרן שאפשר להפסיק קומדין. גם בתחום הקומדין יש חידושים, בדמות תרופה פרדקסה, שאינה דורשת איזון עם בדיקות דם, אך עדיין לא הייתי ממליץ עליה בשלב זה.אם אתה באמת ספורטאי "מרעל", אתה יכול לשקול גם מסתם ביולוגי. שם אין צורך בקומדין, אך צפויה התערבות חוזרת לאחר שנים (10-20).

בוקר טוב. לאחר השתלת מסתם מכני חובה לקחת Coumadin לכל החיים. במידה ומסיבה כל שהיא (ניתוח, טיפול שניים וכו') נאלצים להפסיק טיפול בקומדין אז עוברים לזריקות Clexan. מקובל להפסיק טיפול ב Coumadin 4-5 ימים לפני פעולה פולשנית ולעבור לזריקות Clexan 24 שעות לפני הפעולה מפסיקים גם טיפול בקלקסן. לאחר הפעולה מחדשים טיפול ב Coumadin בחפיפה Clexan עד שמגיעים ל INR מעל 2 ואז ממשיכים רק עם עם Coumadin. אם עושים הכל לפי ההוראות אז מורידים את הסיכון להיווצרות קריש דם על המסתם התותב . בהצלחה דר' ויקטור רובצ'בסקי

שלום לך אספירין יעיל במידה פחותה משמעותית למניעת קרישי דם במסתם תותב. התאמת מינון הקומדין דורשת בדיקות דם חוזרות כאשר INR שהינו הערך ה נמדד צריך להיות 2-4 למעט בהמלצה מיוחדת של הרופא שעוקב. עליה בהחלטה עצמית של מינון הקומדין עלולה לגרום לתופעות לוואי מסוכנות כמו דימום באזורי גוף שונים ופנימיים.

קומדין זהו טיפול המקובל במושתלי מסתמים מכאנים תותבים יש להקטין ככל הניתן את הירוקים בתפריט. בברכה, דר' דדשב

המוליזה היא הרס של כדוריות אדומות או קיצור חייהן של הכדוריות האדומות. יכולות להיות לכך סיבות רבות, למשל: פגם מולד במבנה של הכדוריות האדומות (ספרוציטוזיס, אליפטוציטוזיס) או פגם מולד באנזימים שבכדוריות האדומות (המוכר והשכיח הוא חוסר של G6PD) או עקב המוגלובין לא תקין בתוכן (כמו אנמיה חרמשית או תלסמיות שונות). המוליזה יכולה להיות עקב נוגדנים נגד מרכיב בדופן הכדוריות האדומות או בגלל חשיפה לחומרים כימיים מסויימים. יכולה להיות גם המוליזה מיכנית, למשל: עקב מסתם לב תותב. זה גורם לירידה של ההמוגלובין בדם = אנמיה. חומרת האנמיה תלויה בחומרת ההמוליזה וביכולת הגוף לפצות על כך בייצור מוגבר של כדוריות אדומות. מאבחנים המוליזה בעזרת בדיקות מעבדה שונות, ביניהן- הפטוגלובין, LDH, בילירובין, הסתכלותבמשטח דם, וכמובן איתור הסיבה הספציפית הגורמת להמוליזה. הטיפול נגזר מהסיבה ואין טיפול אחיד לכל המקרים. http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000571.htm

לשחר שלום רב, הטיפול בנשים לקראת או בהריון לאחר השתלת מסתם מלאכותי הוא לא קל, עקב הנטייה לקרישיות יתר וטיפול בתרופות נגד קרישה. טיפול בקומדין איננו מומלץ עקב הסיכון למומים מולדים. היום לפי ההנחיות של American College of Chest Physicians שפורסמו ב - 2004 ישנם שלוש אופציות: 1) טיפול Low –Molecular Weight Heparin (LMWH) במהלך כל ההיריון. 2) טיפול בהפרין רגיל במהלך כל ההיריון. 3) טיפול ב – LMWH או הפרין רגיל רק בין השבוע 6 עד 12 ולקראת הלידה וטיפול בקומדין בזמן בין הטיפולים. אך יש המלצה לא להשתמש בקומדין בשליש הראשון של ההיריון (פורסם בעיתון CHEST 2004; 627). אני ממליץ לך על מעקב צמוד אצל רופא נשים מומחה, להריון בסיכון גבוה (high-risk) תודה על פנייתך לפורום. ד"ר גרוברג

גדי שלום, בניתוח קטרקט לא צפוי דימום ומשך הניתוח קצר ממשך לידה מסובכת. לכן הדרישות לניטור הקרישה יותר סלחניות. עליך להתיעץ עם הקרדיולוג שלך שימליץ לרופא העיניים על רמות הפי.טי. בהצלחה דר' כ"ץ

א. לגבי מחלת הנשיקה וסכנת הדבקות פנה לרופא משפחה / פנימי. ב. הטיפול בקומדין אינו שייך לנושא כלל ואין לו השלכה על נושא ההדבקות.

אולי נמנעת יותר מדי... ? כל שינוי תזונתי (ובודאי בשהיה במשך שבועיים בחו"ל שינית את הרגלי האכילה) יכול לגרור שינוי באיזון.

ודאי שצריך להמשיך במעקב קרדיולוגי, אך למעשה המסתם אענו מגביל אותו בדבר. עיקר החשיבות הוא האיזון המדוקדק של הטיפול בקומדין כדי שלא יהיו קרישי דם מצד אחד או נטייה לדימום יתר מצד שני.

להיפך... ה INR היה אמור לעלות. אז ככל הנראה זה לא קשור לצום תודה

שלום מוטי קומאדין או בשם הגנרי וארפארין הוא נוגד קרישה המשמש למניעת היווצרות קרישי דם, במיוחד באזורים בהם זרימת הדם היא איטית, כמו ורידי הרגליים והאגן. קרישי דם הנוצרים באזורים אלה עלולים להתנתק ולנדוד עם זרם הדם ולהתיישב בריאות, שם הם סותמים כלי דם ריאתיים ועלולים לגרום למוות. וארפארין משמש גם להפחתת הסיכון של היווצרות קרישים בלב אצל אנשים עם פרפור פרוזדורי, או לאחר השתלת מסתם לב מלאכותי. קרישים אלה עלולים לנדוד אל המוח ולגרום לאירוע מוחי. וארפארין היא תרופה נפוצה בשימוש. דרוש ניטור סדיר כדי להבטיח מנת אחזקה מתאימה של תרופה זו. מכיוון שההשפעות החיוביות של וארפארין באות לידי ביטוי במלואן רק לאחר 2-3 ימים, נותנים בדרך כלל נוגד קרישה מהיר פעולה כגון הפארין כדי להשלים את ההשפעות של וארפארין בתחילת הטיפול. תופעת הלוואי הקשה ביותר של וארפארין, כמו של כל נוגדי הקרישה, היא הסיכון של דימום יתר, בדרך כלל כתוצאה ממינון יתר. ברפואת הצמחים הסינית פעולתו דומה לצמחים מניעי דם. כאשר מטופל נמצא בסיכון למחלות לב ,כלי דם וכו' על הפורמולה הניתנת להכיל צמחים מקטגוריה זו וזאת על מנת למנוע מצב של קרישתיות יתר. ביחוד, כאשר הפורמולה היא מחזקת (יאנג ,צ'י דם או יין) חייבים לצרף צמחים מניעי דם וזאת מכיוון שהצמחים המחזקים קשים לעיכול ויכולים ליצור תקיעה של צ'י/דם. חג שמח טל