למרות הידע הרב שהצטבר בנוגע לקשב וריכוז, בקרב הציבור רווחות...
בפסיכותרפיה לוקחים חלק 3 גורמים: הפסיכולוג, המטופל והגישה...
מהי תסמונת פוסט טראומטית? איך נזהה סימני חרדה בילדינו...
התפתחותו, תפקודו, הישגיו ובריאותו הנפשית של הילד מושפעים...
עובדים רבים אינם חושפים את הפרעת הקשב והריכוז שלהם, דבר...
מצבך הנפשי ולא רק התרופה שאתה נוטל יכולים להשפיע על יכולותיך לנהוג בצורה נאותה. יחד עם זאת יש צורך לבדוק את העומס התרופתי שגורמת התרופה וההפרעה שלה לנהיגה.
שלום ויקה, בנך משתמש בדרך משחקית ויצירתית כדי לעבד ולהתמודד עם חוויות מעולמו. בגיל זה אין בכך שום דבר מדאיג, לטעמי, כל עוד אין בעיות רגשיות והתנהגותיות אחרות. על פניו, נראה שעולם התוכן המעסיק את בנך כרגע סב סביב נושאים של חזקים וחלשים, גיבורים ופחדנים, ואולי גם סביב המחירים של היות מנהיג גיבור או זכר אלפא... בעיני, לא כדאי להעמיד את הדברים על דיוקם, אלא דווקא להצטרף למשחק, ולאפשר לו (גם אם בהומור וקריצה) לקיים את ספיידרמן התינוק, החלש והפחדן, ולאפשר לו להתמודד בעזרת הדמיון עם מצוקותיו. מפנה אותך לדיון אחר באותו נושא... הנה כאן - http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-47729#message-47729 בברכת שבת שלום ליאת
הורים יקרים, ראשית, חשוב מאוד שהאבחנה תהיה מדויקת. ייתכן והילד אכן ADHD, אך אינו מגיב טוב לריטלין ולקונצרטה. אם הילד בספקטרום האוטיסטי, אבחנה של ADHD כלל אינה במקומה, ויש לשקול מחדש מתן טיפול תרופתי. לא אחת, קורה שילדים בספקטרום האוטיסטי מאובחנים בתחילה כ ADHD, בשל נטייה להתנתקויות וקשיים במיקוד הקשב בתחומים בהם אין להם עניין אישי. אבחנה מדויקת תוביל למסקנות יעילות הן בנוגע לטיפול התרופתי המתאים והן בנוגע למסגרת החינוכית האידיאלית. שנית, בהיעדר אבחנה, קשה להמליץ על המסגרת המתאימה, אך אציין לדוגמא כי בית ספר "ברושים" בתל אביב הוא מסגרת תומכת וסבלנית עבור ילדים בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה המפגינים בעיות התנהגותיות ורגשיות שונות. מסגרת מסוג אחר היא בית ספר בחינוך הרגיל שבו "כיתת תקשורת" (עד 8 תלמידים) לילדים בספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה המקבלים שילוב יחידני במקצועות לימוד שונים מחוץ לכיתה והמחנכת עובדת איתם על רכישת כישורים חברתיים. בקרית אונו יש את בית ספר "שרת" וברמת גן את בית ספר "ויצמן". לא בכל שנה נפתחת כיתה כזו (הדבר תלוי, בין היתר, במספר תלמידים חדשים מינימאלי). היות וכבר הוגשה בקשה לוועדת השמה, וודאי מעורב בנושא השפ"ח (=השירות הפסיכולוגי החינוכי) בעיר מגוריכם. מומלץ לפנות אליהם לקבלת מידע נרחב בנושא מסגרות החינוך השונות, גם אם אין עדיין אבחנה ו/או החלטה. שלישית, אני ממליצה לא להמתין לסיום האבחון ולהחלטות וועדת ההשמה ולהתחיל בטיפול פסיכולוגי. זאת, משום שלאורך תקופה ממושכת הילד סובל מאוד ואינו זוכה להתייחסות נאותה מצד המסגרת הקיימת, לעיבוד החוויה שלו ולרכישת כלים להתמודדות עם מצבים בהם הוא מוצף ומתפרץ. צר לי לקרוא על ילד, שחרף מצוקתו הרבה, אינו נמצא במסגרת מכילה ואמפאתית. מאחלת לכם ולו שנת כיתה ב' טובה ומחבקת. בהצלחה! ד"ר איריס שגב.
למרות הידע הרב שהצטבר בנוגע לקשב וריכוז, בקרב הציבור רווחות...
בפסיכותרפיה לוקחים חלק 3 גורמים: הפסיכולוג, המטופל והגישה...
מהי תסמונת פוסט טראומטית? איך נזהה סימני חרדה בילדינו...
התפתחותו, תפקודו, הישגיו ובריאותו הנפשית של הילד מושפעים...
עובדים רבים אינם חושפים את הפרעת הקשב והריכוז שלהם, דבר...
טיפולי פוריות טומנים בחובם פעמים רבות כאב, שינויים...
הפסיכולוגית הקלינית לילה קוסקוב מסבירה בפודקאסט הבא כיצד...
מתמודדים עם משבר או שינוי משמעותי בחיים? זקוקים לאוזן קשבת?...
מצבך הנפשי ולא רק התרופה שאתה נוטל יכולים להשפיע על יכולותיך לנהוג בצורה נאותה. יחד עם זאת יש צורך לבדוק את העומס התרופתי שגורמת התרופה וההפרעה שלה לנהיגה.
שלום ויקה, בנך משתמש בדרך משחקית ויצירתית כדי לעבד ולהתמודד עם חוויות מעולמו. בגיל זה אין בכך שום דבר מדאיג, לטעמי, כל עוד אין בעיות רגשיות והתנהגותיות אחרות. על פניו, נראה שעולם התוכן המעסיק את בנך כרגע סב סביב נושאים של חזקים וחלשים, גיבורים ופחדנים, ואולי גם סביב המחירים של היות מנהיג גיבור או זכר אלפא... בעיני, לא כדאי להעמיד את הדברים על דיוקם, אלא דווקא להצטרף למשחק, ולאפשר לו (גם אם בהומור וקריצה) לקיים את ספיידרמן התינוק, החלש והפחדן, ולאפשר לו להתמודד בעזרת הדמיון עם מצוקותיו. מפנה אותך לדיון אחר באותו נושא... הנה כאן - http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-47729#message-47729 בברכת שבת שלום ליאת
הורים יקרים, ראשית, חשוב מאוד שהאבחנה תהיה מדויקת. ייתכן והילד אכן ADHD, אך אינו מגיב טוב לריטלין ולקונצרטה. אם הילד בספקטרום האוטיסטי, אבחנה של ADHD כלל אינה במקומה, ויש לשקול מחדש מתן טיפול תרופתי. לא אחת, קורה שילדים בספקטרום האוטיסטי מאובחנים בתחילה כ ADHD, בשל נטייה להתנתקויות וקשיים במיקוד הקשב בתחומים בהם אין להם עניין אישי. אבחנה מדויקת תוביל למסקנות יעילות הן בנוגע לטיפול התרופתי המתאים והן בנוגע למסגרת החינוכית האידיאלית. שנית, בהיעדר אבחנה, קשה להמליץ על המסגרת המתאימה, אך אציין לדוגמא כי בית ספר "ברושים" בתל אביב הוא מסגרת תומכת וסבלנית עבור ילדים בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה המפגינים בעיות התנהגותיות ורגשיות שונות. מסגרת מסוג אחר היא בית ספר בחינוך הרגיל שבו "כיתת תקשורת" (עד 8 תלמידים) לילדים בספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה המקבלים שילוב יחידני במקצועות לימוד שונים מחוץ לכיתה והמחנכת עובדת איתם על רכישת כישורים חברתיים. בקרית אונו יש את בית ספר "שרת" וברמת גן את בית ספר "ויצמן". לא בכל שנה נפתחת כיתה כזו (הדבר תלוי, בין היתר, במספר תלמידים חדשים מינימאלי). היות וכבר הוגשה בקשה לוועדת השמה, וודאי מעורב בנושא השפ"ח (=השירות הפסיכולוגי החינוכי) בעיר מגוריכם. מומלץ לפנות אליהם לקבלת מידע נרחב בנושא מסגרות החינוך השונות, גם אם אין עדיין אבחנה ו/או החלטה. שלישית, אני ממליצה לא להמתין לסיום האבחון ולהחלטות וועדת ההשמה ולהתחיל בטיפול פסיכולוגי. זאת, משום שלאורך תקופה ממושכת הילד סובל מאוד ואינו זוכה להתייחסות נאותה מצד המסגרת הקיימת, לעיבוד החוויה שלו ולרכישת כלים להתמודדות עם מצבים בהם הוא מוצף ומתפרץ. צר לי לקרוא על ילד, שחרף מצוקתו הרבה, אינו נמצא במסגרת מכילה ואמפאתית. מאחלת לכם ולו שנת כיתה ב' טובה ומחבקת. בהצלחה! ד"ר איריס שגב.
שלום ורד, גורמי מתח ודחק בחייהם של ילדים יכולים להתבטא ב'טיקים' מוטוריים או קוליים, החולפים - ברוב המקרים - עם סילוק גורמי המצוקה. טיקים זמניים הבאים וחולפים בצורה ספונטנית שכיחים למדי בילדות, ואינם מחייבים טיפול מעבר להקלת המתח. טיקים כרוניים עלולים להימשך גם מספר שנים, ואפשר לטפל בהם גם תרופתית. תסמונת טורט היא הפרעה כרונית עם מאפיינים נוספים, מעבר לטיקים עצמם, כמו למשל התנהגויות אובססיביות -כפייתיות וקשת של בעיות רגשיות והתנהגותיות (אימפולסיביות, בעיות קשב וריכוז, תנועתיות יתר, ועוד). כרגע, בצל המעבר, סביר יהיה לייחס את הטיקים למתח המשפחתי, ואני ממליצה להמשיך ולעקוב, תוך ניסיון להרגיע, ומבלי להעיר דבר על הטיקים עצמם. אם התופעה תימשך גם לאחר תקופת ההסתגלות והרגיעה, אפשר יהיה לשקול התייעצות נוספת. דרך צלחה והתאקלמות מהירה. את, כמובן, מוזמנת להמשיך ולבקר בפורום שלנו גם משם, ולהביא לכאן ניחוחות חו"ל. להתראות ליאת
שלום רועי, קודם כל, טוב מאוד שאתה מודע לתחושות המתעוררות בך כשאחד הילדים מרים חולצה וכד'. שנית, לפי תיאוריך מתקבל הרושם שמדובר יותר באיזו אובססיה שהתפתחה אצלך, אובססיה שאין חשש שתתממש. כפי שאנשים שסובלים מחרדה וחוששים להשתגע אינם משתגעים, גם אובססיות אינן מתממשות. נראה לי שאתה בשליטה, אך אני כן מעודד אותך לפנות לטיפול (רצוי אצל מטפל גיי-פרנדלי) בכדי לטפל באובססיה הזו (ואולי יש אחרות?). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly
שלום הורים מודאגים! דבר ראשון-לא להתייאש ולא להרים ידיים. עד כה טיפלתם בילד בדרכים שלא עזרו אבל יש עוד דרכי טיפול והומאופתיה היא אחת הטובות והיעילות עבורכם. לכו לטיפול הומאופתי ללא ייאוש ועם מנת סבלנות כי הילד שלכם נשמע לי קצת "עקשן". טיפול הומאופתי פותר בעיות התנהגותיות ורגשיות. יכול להיות שתצטרכו לתרום את חלקכם ולעזור לילד לשנות את הרגליו. הטיפול ההומאופתי יתן לכם פלטפורמה לשינוי ההתנהגותי שיידרש. אשמח לשמוע מכם בהמשך לכשתתחילו בטיפול. כל טוב עירית
שלום שושנה, תסמונת טורט מתאפיינת בטיקים מטוריים וקוליים, היכולים להופיע בדרגות חומרה שונות, והמלווים בדר"כ גם בקשת מגוונת למדי של בעיות רגשיות והתנהגותיות. חלק נכבד מן הסובלים מטורט סובלים במקביל גם מקשיים בקשב ווריכוז וממחשבות או דחפים בעלי אופי חודרני וחזרתי. ככל הידוע לי, בניגוד לטיקים המופיעים אצל ילדים במצבי לחץ, טורט היא הפרעה כרונית. היא אינה חולפת בגיל ההתבגרות, ועשוייה אף להתגבר בחלק מהמקרים בשנים רגישות אלה. התייצבות מסויימת עשוייה להופיע מאוחר יותר בשנות הבגרות המוקדמות (שנות העשרים של החיים). הטיפול התרופתי מסייע בהפחתת העוצמה והתדירות של הטיקים, ומוטב להתייעץ על כך עם הרופא המטפל (נוירולוג או פסיכיאטר). בברכה ליאת
היי זוהי אבחנה כללית אשר מתייחסת להרגלים אשר החלו לפני גיל הבגרות ובגלל שהם תופסים זמן רב במשך היום והופעים למעיין התמכרות הם הופכים לבעייה. כך כסיסת ציפורניים, חיטוט באף באוזנים, מציצת אצבע, אוננות מופרזת, וגם הפרעת קשב ללא היפראקטיביות. כלומר דברים שכמעט כל אחד עושה רק עשיה מופרזת שלהם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש