מתי בעיה בפעולת המעיים נחשבת "עצירות כרונית"? כיצד ניתן...
התלונה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה לדרכי העיכול, היא...
צריך לנסות הטיפול שהוצא לך כדי לנסות להתגבר על הבעיה ללא ניתוח נוסף
יש לך כנראה סיבוך של היצרות פי הטבעת בעקבות הניתוח. זה דורש ניתוח נוסף לתיקון. פנה לפרוקטולוג או למרפאה פרוקטולוגית בבי"ח
יש מגוון רחב של טיפולים לטחורים. ייתכן וניתן להסתפק בקשירה. יש גם סוגי ניתוח שונים-מתאימים את סוג הניתוח לממצאי הבדיקה הגופנית. התייעץ עם הרופא שלך
מתי בעיה בפעולת המעיים נחשבת "עצירות כרונית"? כיצד ניתן...
התלונה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה לדרכי העיכול, היא...
צריך לנסות הטיפול שהוצא לך כדי לנסות להתגבר על הבעיה ללא ניתוח נוסף
יש לך כנראה סיבוך של היצרות פי הטבעת בעקבות הניתוח. זה דורש ניתוח נוסף לתיקון. פנה לפרוקטולוג או למרפאה פרוקטולוגית בבי"ח
יש מגוון רחב של טיפולים לטחורים. ייתכן וניתן להסתפק בקשירה. יש גם סוגי ניתוח שונים-מתאימים את סוג הניתוח לממצאי הבדיקה הגופנית. התייעץ עם הרופא שלך
הטיפול היחיד לטחורים חיצונים גדולים הוא כריתה כירורגית. HAL דופלר וPPH הם טיפולים כירורגים לטחורים פנימיים.
לפי התיאור יש לך סיבוך של היצרות של פי הטבעת. הטיפול הוא כירורגי בו מבצעים הרחבה של פי הטבעת. דרך הביצוע תלויה בבדיקה גופנית בזמן הניתוח. אין לי מאמר בנושא...
קשה לענות על שאלותיך בלי בדיקה גופנית. אתה עדיין רק מספר ימים אחרי נתוח ויכולים להיות כאבים ותחושות כאלה ואחרות. צריך להמתין 2-3 שבועות כדי לדעת לאיזה מצב הגעת. כאשר מבצעים כריתת טחורים צריך להשאיר רווח של רירית ועור בין אזורי הכריתה כדי שלא תיווצר היצרות של פי הטבעת בתהליך הריפוי. פנה לבדיקת בקורת אצל המנתח כ2-3 שבועות מהניתוח
שלום רב, השאלה אינה ברורה, אולם ככלל במקרה של היצרות פי הטבעת לאחר ניתוח טחורים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול
אין מניעה לנסות אנטרולין. אם הבעיה היא כיווץ של שרירי הסוגר אנטרולין יכול לעזור. צואה דקה יותר מחשידה להיצרות מסוימת של פי הטבעת ויש צורך בבדיקה גופנית.
ייתכן שנוצרה הצירות בפי הטבעת בעקבות הניתוח שעברת. פנה לבדיקת פרוקטולוג
זה לא סימן לזיהום. פנה לביקורת אצל המנתח. אין משחה שמזרזת ריפוי. יש תכשירים לשיכוך כאב.
אתה עדיין בתהליך של החלמה והתחושות המתוארות הן סבירות לשלב הזה. מעריך שהכל ילך וייסוג עם הזמן.
בהסרת טחור לא פוגעים בשריר הסוגר. אם יש היצרות של פי הטבעת ניתן לבצע הרחבה
היצרות של פי הטבעת יכולה להגרם בשל ניתוחים קודמים בפי הטבעת. אם ההצירות משמעותית יש צורך בתיקון כירורגי. עד החלטה על המשך טיפול כדאי להשתמש במרככי צואה
נא לפנות לפורום ילדים
שלום רב הסיבה השכיחה ביותר לבליטה באזור זה אצל תינוקות, היא מורסה. סיבות אחרות כמ ציסטה הן הרבה פחות שכיחות ובדיקה רקטלית יכולה לסייע באבחנה. היצרות אנאלית במידה וניתן להרחיב רצוי בעזרת מרחיבים. בברכה,
שלום, קשה לי לענות מבלי לבדוק את הילד. בעיקרון הרחבה בודדת אינה מספקת. אם היתה מחלת הירשפרונג הרי שהיו צריכות להיות בעיות עם היציאות מייד לאחר הלידה וכנראה שלא היו כאלה. צריך לשמוע את כל הסיפור מגיל 0 ולבדוק כדי להחליט על המשך טיפול ובירור. אשמח לעזור.
אלי שלום, היצרות בפי הטבעת היא לרוב בעיה של איכות חיים, והאינדיקציה העיקרית לתקן היצרות זו היא על מנת לשפר את איכות החיים. הטיפול העקרוני בהיצרות הוא ניתוחי, ויכול לכלול הרחבה של פי הטבעת ושימוש ארוך טווח במרחיבים פלסטיים, או ניתוח שנקרא אנופלסטי ניתן בינתיים להשתמש במרככי יציאות על מנת להקל על ההתרוקנות אם אתה מעוניין בתיקון ההיצרות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.
שלום לך צריך להקפיד מאד על הרגלי יציאה ובמידה ונוצרה היצרות של פי הטבעת - כמובן זה מחייב בדיקה - אזי תצטרכי לעבור ניתוח ולאחר מכן טיפול בטחורים אם יש לך - דימום באסלה מרמז על טחורים פנימיים
שלום רב נשמע שיש אכן בעיה, האם אתם עדיין עושים הרחבות? מציע לכם ללכת לבדיקת כירורג ילדים ובמידה והבדיקה לא תקינה,לשקול בדיקת חוקן בריום. בברכה,
שי שלום, צר לי לשמוע על הסיבוך. היצרות של פי הטבעת היא סיבוך נדיר המתרחש בכ 1% מהניתוחים לכרית טחורים, ולרוב נגרם עקב הצטלקות יתר של המקום. ניתן לטפל כירורגית בהיצרות במידת הצורך. כשנתיים לאחר הניתוח לרוב הצלקת כבר הגיעה למצבה הסופי, וניתוח לטיפול ההיצרות כולל לרוב חיתוך של הצלקת וקידום עור בריא חיצונית לצלקת אל מקום ההיצרות, ניתוח הנקרא בשפה מקצועית אנופלסטי. אם ההיצרות מפריעה לך ואתה מעוניין בטיפול ניתוחי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.
עינת שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים להפרעות התרוקנות. ככלל, הפרעות כאלה לרוב אינן נגרמות עקב טחורים, אך המאמץ בעת ההתרוקנות במטופלים עם הפרעות התקרוקנות יכול להחמיר סבל מטחורים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה מפריעה לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול
רן שלום, כעיקרון, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, שרובם מפורטים במידע הכללי המצורף למטה, ו PPH היא אחת האופציות האפשריות. לרוב, ניתוח PPH מבוצע באשפוז יום (זהיינו שחרור בו ביום) או באשפוז של לילה אחד. משך ההחלמה הממצוצע בבית- כשבועיים פחות או יותר. לכל ניתוח יש גם סיבוכים אפשריים, ובמקרה של PPH הם באחוזים נמוכים מאד, וכוללים בעיקר דימום, כאב ממושך, זיהום, היצרות של פי הטבעת והפרעות התרוקנות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך
גל שלום רב, באופן טבעי, לפי הטבעת ישנה גמישות להתרחב בצורה ניכרת לצורך מעבר יציאה. גמישות זו דרושה גם לצורך יחסי מין אנאליים. כל ניתוח לכריתת טחורים גורם לירידה מסויימת בגמישות פי הטבעת, אך ברוב האנשים ירידה זו בגמישות לא גורמת כל בעיות בתפקוד היומיומי, ורק ב 1% לערך היצרות זו סימפטומטית. יש לציין כי תיקון היצרות כזו מצריך לרוב ניתוח לא קטן הנקרא אנופלסטי. אם התלונות שאתה מציין מפריעות לך במידה מספקת בכדי לשקול טיפול כירורגי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה האם אכן ישנה היצרות משמעותית והכוונת הטיפול.
שלום לך הבעיה עם פיסורות זה שנוצרת היצרות של פי הטבעת ואז אין אפשרות להחדיר את מכשיר הטיפול בטחורים - צריך תחילה להרחיב את הפתח ורק לאחר מכן לטפל בטחורים (אחרת הפיסורות תחזורנה)