קדחת הקרציות הנה מחלה שכיחה, אשר פוגעת בעיקר בכלבים, מכל...
פצעים קשי ריפוי גורמים סבל רב למטופל ומעמיסים על מערכת...
קראטינין 1.65 הוא לא מעט גבוה אלא גבוה. הוא מעיד על אובדן משמעותי של תפקוד כלייתי. אלבומין נמוך בדם יכול להיות קשור למחלת כליות (למשל במצבים המלווים בהפרשת חלבון מוגברת בשתן) אך יכול לנבוע ממצבים רבים אחרים, שאין הפורום המקום לפרט אותם. מניחה שרופא המשפחה, שאמנם מכיר אותך רק 4ֶ שנים, היה בעל גישה לתיק הרפואי שלך ובו בדיקות מהעבר שהראו סימנים של אי ספיקת כליות. בכל מקרה זה דורש מעקב נפרולוגי.
שלום לנה, ישנן הרבה אופציות להעשרות חלבון במזון, כולל שימוש במזון רפואי מסוג אנשור או דומיו. אבקות חלבון ניתן להשיג בכל בית מרקחת ולשלב לא רק ברסק, אאל גם בדייסות, גבינה ועוד. אני ממליצה לפנות לדיאטנית במסגרת הקפוה או במסגרת המכון האונקולוגי אליו אתם שייכים. באם אין אפשרות- פנו ליחידה להמשך טיפול של הקופה. בברכה,דנה
שלום מימי, רמות האלבומין בדם משקפות מצב תזונתי. ירידה באלבומין יכולה לנבוע ממספר מחלות, ביניהן תת תזונה, מחלות במערכת העיכול, זיהומים, איבודים דרך הכליה ומחולת כבד, ועוד. במקרה של אימך, נראה כי הירידה ברמות האלבומין בדם נובעות הן מירידה בצריכת החלבון והן בשל מקור לזיהום, ייתכן מפצע הלחץ ברגלה. על מנת להעלות את רמת האלבומין יש להוסיף חלבון וקלוריות בדיאטה. מקורות עשירים בחלבון: בשר על סוגיו, ביצים, דגים, מוצרי חלב. לעיתים, כאשר המטופל אינו מסוגל לצרוך מזונות אלו נותנים תוספות מזון עשירות בחלבון וקלוריות ולעיתים מוסיפים גם אבקות חלבון ( הן ממקור ביצה והן ממקור מי גבינה ). השיקול כמה להוסיף ומה להוסיף צריך להעשות בייעוץ עם דיאטנית קלינית המכירה את המחלות הרקע של המטופל. בברכה, דנה
קדחת הקרציות הנה מחלה שכיחה, אשר פוגעת בעיקר בכלבים, מכל...
פצעים קשי ריפוי גורמים סבל רב למטופל ומעמיסים על מערכת...
קראטינין 1.65 הוא לא מעט גבוה אלא גבוה. הוא מעיד על אובדן משמעותי של תפקוד כלייתי. אלבומין נמוך בדם יכול להיות קשור למחלת כליות (למשל במצבים המלווים בהפרשת חלבון מוגברת בשתן) אך יכול לנבוע ממצבים רבים אחרים, שאין הפורום המקום לפרט אותם. מניחה שרופא המשפחה, שאמנם מכיר אותך רק 4ֶ שנים, היה בעל גישה לתיק הרפואי שלך ובו בדיקות מהעבר שהראו סימנים של אי ספיקת כליות. בכל מקרה זה דורש מעקב נפרולוגי.
שלום לנה, ישנן הרבה אופציות להעשרות חלבון במזון, כולל שימוש במזון רפואי מסוג אנשור או דומיו. אבקות חלבון ניתן להשיג בכל בית מרקחת ולשלב לא רק ברסק, אאל גם בדייסות, גבינה ועוד. אני ממליצה לפנות לדיאטנית במסגרת הקפוה או במסגרת המכון האונקולוגי אליו אתם שייכים. באם אין אפשרות- פנו ליחידה להמשך טיפול של הקופה. בברכה,דנה
שלום מימי, רמות האלבומין בדם משקפות מצב תזונתי. ירידה באלבומין יכולה לנבוע ממספר מחלות, ביניהן תת תזונה, מחלות במערכת העיכול, זיהומים, איבודים דרך הכליה ומחולת כבד, ועוד. במקרה של אימך, נראה כי הירידה ברמות האלבומין בדם נובעות הן מירידה בצריכת החלבון והן בשל מקור לזיהום, ייתכן מפצע הלחץ ברגלה. על מנת להעלות את רמת האלבומין יש להוסיף חלבון וקלוריות בדיאטה. מקורות עשירים בחלבון: בשר על סוגיו, ביצים, דגים, מוצרי חלב. לעיתים, כאשר המטופל אינו מסוגל לצרוך מזונות אלו נותנים תוספות מזון עשירות בחלבון וקלוריות ולעיתים מוסיפים גם אבקות חלבון ( הן ממקור ביצה והן ממקור מי גבינה ). השיקול כמה להוסיף ומה להוסיף צריך להעשות בייעוץ עם דיאטנית קלינית המכירה את המחלות הרקע של המטופל. בברכה, דנה
היי התלונות שתיארת יכולות להיות חלק ממחלה אוטואימונית וגם חלק מתופעות לוואי של הטיפול. כדי לענות על זה צריך לעבור היטב על התיק הרפואי, לראות מה היה לפני הטיפול ומה השתנה תוך כדי. לגבי סיוגרן, האבחנה היא שילוב של תלונות וממצאים אובייקטיבים בבדיקות מעבדה- כולל נוגדנים עצמיים (כמו אנטי RO) וממצאים בבדיקת עיניים (כמו בדיקת שירמר) ובבדיקת בלוטות רוק (US, ביופסיה לפעמים). בהצלחה
שלום רב לעיתים במצבי תת תזונה כרונים ערכי אלבומין יכולים להיות תקינים למרות שהמצב התזונתי אינו תקין. ישנם מדדים תזונתיים שמשקפים בתורה יותר מהימנה מצב תזונתי כגון פרה-אלבומין. לפי מה שאתה מתאר מצבך התזונתי אינו תקין ואתה זקוק להמשך תמיכה וליווי של דיאטנית גסטרו על מנת להעלות במשקל ולשפר את מצבך. ניתן לשלב בתזונה פורמולות רפואיות כגון אנשור או מודולן שקלות יותר לעיכול וכך ניתן להעשיר את התזונה בקלוריות וחלבון. תרגיש טוב ד״ר שניר
שלום יואב, 1. תיאור בעיתו של אביך מתאים ל"פצעי לחץ". 2. פצעים כאלו יכולים לגרום למדדי הדלקת המתוארים בשאלתך. 3. הטיפול בפצעי לחץ הוא מורכב וארוך, וכולל שינויי תנוחה (כדי להפחית את הלחץ על האזור הדלקתי), הטריה במידת הצורך, שמירה על האזור נקי ומתן אנטיביוטיקה/ות מתאימה/ות. 4. השילוב של 'צפאזולין' ו'רוצפין' (בלי קשר למינון שלהם) איננו מקובל כיוון שאנטיביוטיקות אלו משתייכות לאותה קבוצה ('צפאלוספורינים'). הרבה בריאות אפי
שתי הבדיקות משקפות את הפרשת החלבון בשתן. כשנבדק יחס אלבומין לקראטינין מתרכזים רק בחלבון ספציפי שהוא האלבומין. מרבית המעבדות בערכי אלבומינוריה גבוהים נותנות תשובה של מעל ל 300 מג לגרם של קראטינין (לא 1000מג/ג כדוגמא). יחס פרוטאין לקראטינין בודק נוכחות אלבומין ועוד חלבונים. הערכים הניתנים הם רציפים ולא מסתיימים בערך ספציפי שממנו המעבדה לא מגדירה יותר . הבדיקה היא כל כך קלה שהייתי שולחת את שניהם. אם חייבים לבחור ומחפשים סיבה כלייתית לבצקות אז בנוסף לכימות החלבון בשתן (יחס חלבון לקראטינין) יש לשלוח בשלב ראשון גם אלבומין ופרופיל שומנים בדם. נוכחות של אלבומין נמוך בדם, ופרוטאינוריה של מעל 3500 מג לגרם קראטינין מכוונת לבצקת ממקור כלייתי.
שלום מהלך סבוך ולא ברור כנראה למספר ראומטולוגים. התשובה אינה יכולה להנתן "מרחוק". על פי המצב הקליני כל דבר יכול להיות מאישפוז לבירור ועד מתן אנטיביוטיקה באופן אמפירי. ניכר שהדבר שאת זקוקה לו ביותר הוא ראומטולוג ורופא ריאות זמינים וקבועים.
1. קינטיקה של חלבונים נבדקת ברמת המעבדה ולא ברמת המטופל 2. לא 3.יש צורך לדעת מה האינדיקציה לטיפול על מנת לענות על השאלה, תרופה נותנת טיפול למחלה לא לבדיקות 4. אין דרך לענות על שאלה זו , אין ברפואה משמעות לבדיקה או לערך ללא קשר למצב, הערכות רפואיות, מחלות וכו. אין משמעות "להוציא דברים מהקשרם" 5. על שאלה זו צריך הרופא של אבא לענות, להחליט האם יש מקום לברור, האם יש הצדקה לטרטר את האדון הרבה בריאות
שלון נועה, לא באופן ישיר. אבל בעקיפין כן: למשל אלבומין נמוך עלול לבטא לעיתים תזונה לקויה שזה לכשעצמו יכול להשפיע על הוסת (bmi נמוך יכול לגרום אלוסת).
לא הבנתי את השאלה. אלבומין 4.3 זה תקין לחלוטין. האם יש עדטת להפרשת חלבון בבדיקת שתן?
אבחנה של לופוס נשענת על מדדים שונים שכוללים בדיקה גופנית, רקע משפחתי, בדיקות מעבדה שונות, בדיקות הדמיה ועוד. לא ניתן לקבוע אבחנה של לופוס רק על סמך בדיקות מעבדה ותיאור של בעיה רפואית. הכי נכון הוא לעבור הערכה מסודרת אצל ראומטולוג. יש בבדיקות ששלחת תוצאות שצריך להפנות להמטולוג
שלום! במידה ושתי בדיקות גסטרוסקופיה לא הושלמו בשל תוכן בקיבה- ממליץ לשקול בהקדם הדמיה CT חזה ובטן. במידה ולא יופיע ממצא משמעותי. כמו כן לשקול גסטרו במסגרת אישפוז עם ניקוז קיבה עם זונדה. כל אלו כאמור אם אכן מדובר על הקאות בלתי פוסקות באשה בת 70. לא ברור האם קיימים דגלים אדומים נוספים כגון ירידה במשקל, אנמיה משמעותית, אלבומין נמוך ועוד. ניתן להשלים מיפוי התרוקנות קיבה לאחר הבירור האנדוסקופי. לגבי הדקסילנט, לנטון וכד' אין ממש הבדל ביניהם בסופו של דבר. בהצלחה.
לא ציינת את גילך, מחלות רקע, תרופות אם משתמש בהם . מענין גם לדעת את רמת האלבומין בדם. במצבים של אלבומין נמוך יש לבצע תקנון לרמת הקלציום בדם. בדרך כלל היפרקלצמיה קלה היא אתסמינית (לא גורמת לתלונות). תלונת השרירים השכיחה בהיפרקלצמיה (בדרך כלל חמורה יותר) היא חולשת שרירים (ולא כאבי שרירים). כאב עצמות לעומת זאת יכול להיות ביטוי למחלה האחראית להיפרקלצמיה. היפרפרטירואיזידם נשלל כסיבה אצלך (רמות PTH תקינות). על מנת להתחיל להבין מה הסיבה ממליצה לשלוח שוב רמות קלציום בדם ולוודא כי נשלחות גם רמות אלבומין בדם, רמות של ;vitamin D 1,25; vitamin D 25 PTHrP; , ואם יש כאבי עצמות (ולא כאבי שרירים) גם אלקטרופורזה של חלבוני הדם, ALK PHOS וספירת דם בשלב ראשון . רופא המשפחה ינתח את התוצאות ויוכל להפנות לברור מכוון יותר. בהצלחה
בגברים כ 54% של טסטוסטרון קשור לאלבומין, כ 44% קשור ל sex hormone binding globulin וכ 2% נמצא בדם במצב חופשי. דווקא החלק החופשי ! בדם הוא המייצג את המקטע הפעיל ביולוגית של ההורמון. במצבים קליניים רבים, מדידת סך-טסטוסטרון אינה בהכרח מספקת. לדוגמה, השמנת-יתר כרוכה ברמות נמוכות של SHBG ולכן רמה נמוכה של סך-טסטוסטרון בגבר שמן עלולה להתפרש לא נכון כראייה לחסר. כך גם באנשים עם אלבומין נמוך בדם. כדי להתגבר על הנ"ל פותחו שטות להערכת הטסטוסטרון החופשי בדם. לכל ההורמונים יש מנגנון של איזון פעילותם ואי אפשר להתיחס רק לרמות טסטוסטרון חופשי/ או סך הטסטוסטרון. יש לבדוק גם רמות של הורמונים המווסתים את פעילות הטסטוסטרון
שלום רב, נפיחות ברגלים או כמו שאנחנו קוראים להם בשפה המקצועית "בצקות בגפיים" מקורה בכמה מנגנונים: 1. אי ספיקת כליות ופגיעה בפינוי נוזלים 2. אי ספיקה ורידית ופגיעה מכאנית בשסתומים ורידיים ולכן הצטברות נוזלים 3. היפואלבומינמיה-חלבון אלבומין נמוך בדם שגורם לשינוי במאזן לחצים ונפיחות 4. אי ספיקת לב-כמו בדוגמה שלך, שבה הבעיה היא שהלב לא עובד מספיק טוב ולכן נאגרים נוזלים לצערי אי ספיקת לב היא בד"כ לא הפיכה, ולכן הטיפול הוא להחזיק מצב קיים ולהיפטר מעודף נוזלים ע"י משתנים-לדוגמא פוסיד. על החולה שאת מטפלת בה להיות במעקב מרפאות אי ספיקת לב בכדי לראות שהיא מאוזנת ולא צריך להעלות מינון משתנים ולהקל על הבצקות. בנוגע לכאב-יש תרופות רבות שמתמודדות עם כאב כרוני לדוגמא: טרגין, טרמדקס OD וכיו"ב- ניתן לקחת כל אחד מאלו לטווח ארוך הרבה בהצלחה!
לפי התוצאות ששלחת לא ניתן לדעת מהי הבעיה ההמטולוגית. האם המולגובין נמוך? האם יש מקטע מונוקלונלי באלקטרפורזה של חלבונים?
במידה ואת נוטלת קומדין ומאוזנת מבחינת INR אין צורך בתוספת קלקסאן בזמן טיסה.
שאלות טובות ולא פשוטות. לגבי א' וב', לפעמים קשה למצוא את האיזון הטוב בין העמסת יתר על הלב ובין מספיק נוזלים "להשקות" את הכליות. (ויכוח תמידי בין קרדיולוג ונפרולוג.) לגבי ג', חלבונים לא פוגעים ישירות בקריאטנין. קריאטנין גבוה מעיד על תפקוד ירוד של הכליות, ובמקרה של ירידה משמעותית, הפחתה באכילת חלבונים מונעת פגיעות מסוימות נוספות. זה לא אומר לא לאכול חלבונים (אכן צריך חלבונים לצורך ריפוי פצעים), רק לא יותר מדי. שוב, איזון לפעמים קשה בפועל.
ברמת התיאוריה : לא ברורה לי הסיבה להגבלה בנוזלים במקרה שלך, הגבלת נוזלים ניתנת בדרך כלל לחולים הסובלים מאי ספיקת לב המלווה בעודף נוזלים בגוף. קריאטינין גבוה מצביע על החמרה בתפקודי הכליה כשהסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות,לנוזלים כעיקרון אין קשר ישיר לתפקוד הכליה ולא מטפלים בעליית קריאטינין במתן או בהגבלת נוזלים. באשר לחלבון צריך למצא את האיזון אבל בכל מקרה אם סה"כ יש חוסר בחלבון וצריך להחזיר חלבון לגוף ,בערכים כאלו של קריאטינין לא צריכה להיות בעיה בהחזרת חלבון.
על מנת לדון בשאלות יש לדעת פרטי הפרטים של המקירה, כולל תפקוד הלב וכו. אנא שוחחו עם קרידולוג מטפל. באשר לבעיות כליה יש לבצע התייעוץ עם רופא מומחה נפרולוג. בברכה, דר דדשב
גם האלבומין וגם הסידן הנמוך מבטאים את מצבו הבסיסי של המטופל. גם מצבי דלקת וגם בעיות ספיגה תורמים לנושט.כל יתר הפרטים שציינת הם טובים כמובן אך עדיין לא משנים את העובדה שמדובר באדם סיעודי עם פג ופצעי לחץ .
יוסי שלום, אם החולה הסיעודי שאתה מתאר נמצא במוסד מסודר, הרי שיש שם צוות המכיר אותו היטב וכולל מן הסתם דיאטנית איתה תוכל להתייעץ. יציאה גדולה ליום עם התכשיר המוזכר היא סבירה. היציאה עצמה מורכבת 80% מחיידקים ויש סיבים תזונתיים, כך שאם היא טובה ואינה שלשולית, סביר שאין בעיית תת ספיגה. באשר לאלבומין, כשהוא נמוך זה מעיד לא בהכרח על המצב התזונתי, ויותר על המצב הבריאותי הכללי. יתכן שיש באמת איזו דלקת כרונית, אין לי נתוני החולה. אבל היות ורמות אלבומין נמוכות אכן מהוות סמן לכך שיש בעיה, ואם אתה מודאג, פנה כפי שאמרתי לצוות וברר אם יש משהו שניתן לעשות.
יוסי שלום, אם החולה הסיעודי שאתה מתאר נמצא במוסד מסודר, הרי שיש שם צוות המכיר אותו היטב וכולל מן הסתם דיאטנית איתה תוכל להתייעץ. יציאה גדולה ליום עם התכשיר המוזכר היא סבירה. היציאה עצמה מורכבת 80% מחיידקים ויש סיבים תזונתיים, כך שאם היא טובה ואינה שלשולית, סביר שאין בעיית תת ספיגה. באשר לאלבומין, כשהוא נמוך זה מעיד לא בהכרח על המצב התזונתי, ויותר על המצב הבריאותי הכללי. יתכן שיש באמת איזו דלקת כרונית, אין לי נתוני החולה. אבל היות ורמות אלבומין נמוכות אכן מהוות סמן לכך שיש בעיה, ואם אתה מודאג, פנה כפי שאמרתי לצוות וברר אם יש משהו שניתן לעשות.