תסמונות נירוקוטנאיות (Neurocutaneous Syndromes) הן קבוצה...
שינה היא משך הפעילות העיקרית של המוח בשלב המוקדם של התפתחות...
אדווה, ילדה בת 13 שסבלה מחרמות, הצקות והתעללויות, שמה קץ...
מהחשש לתופעות לוואי ועד להתמודדות עם סטיגמות חברתיות, ד"ר...
במקרה שבו ניתנו כל כך הרבה אבחנות, כלומר אין אבחנה אחת ברורה, קשה לדעת מה המשמעות של האטה פסיכו מוטורית וזמן תגובה ארוך. אצל אנשים עם מחלה התפתחותית כמו סכיזופרניה לעתים רואים בגיל צעיר סימנים נוירולוגים רכים או לא ממוקדים (soft neurological signs). אין אפשרות להחליט על אבחנה וטיפול ללא בדיקה, בוודאי במקרה מורכב שאתה מתאר. כדאי לפנות לפסיכיאטר שאתה סומך עליו.
הוא כדור מצוין ליצוב כנוגד דכאון נגד מיגרנה ונגד אפילפסיה אך צריך לנהוג בו בזהירות רבה!
שלום רב, לצערי, לא ניתן לאבחן מצב הנפשי באמצעות הפורום. פניה ליעוץ למספר אנשי מקצוע עלולה לעיתים לבלבל, במיוחד במקרים בהם יש קושי להגיע לאבחנה במסגרת פגישה אחת. במקרים אלו, מומלץ לבחור באיש מקצוע אחד ולהמשיך מעקב אצלו לאורך זמן. מעקב לאורך זמן עשוי לשפר דיוק האבחנה מאחר ומאפשר להתרשם מהתסמינים על ציר זמן וגם לבחון תגובה לטיפול. חשוב שתפנה לאיש מקצוע מוכר, עם ניסיון בתחום אשר תרגיש אתו בנוח ולא תהסס לשתף בבעיות השונות אתן אתה מתמודד.
תסמונות נירוקוטנאיות (Neurocutaneous Syndromes) הן קבוצה...
שינה היא משך הפעילות העיקרית של המוח בשלב המוקדם של התפתחות...
אדווה, ילדה בת 13 שסבלה מחרמות, הצקות והתעללויות, שמה קץ...
מהחשש לתופעות לוואי ועד להתמודדות עם סטיגמות חברתיות, ד"ר...
במקרה שבו ניתנו כל כך הרבה אבחנות, כלומר אין אבחנה אחת ברורה, קשה לדעת מה המשמעות של האטה פסיכו מוטורית וזמן תגובה ארוך. אצל אנשים עם מחלה התפתחותית כמו סכיזופרניה לעתים רואים בגיל צעיר סימנים נוירולוגים רכים או לא ממוקדים (soft neurological signs). אין אפשרות להחליט על אבחנה וטיפול ללא בדיקה, בוודאי במקרה מורכב שאתה מתאר. כדאי לפנות לפסיכיאטר שאתה סומך עליו.
הוא כדור מצוין ליצוב כנוגד דכאון נגד מיגרנה ונגד אפילפסיה אך צריך לנהוג בו בזהירות רבה!
שלום רב, לצערי, לא ניתן לאבחן מצב הנפשי באמצעות הפורום. פניה ליעוץ למספר אנשי מקצוע עלולה לעיתים לבלבל, במיוחד במקרים בהם יש קושי להגיע לאבחנה במסגרת פגישה אחת. במקרים אלו, מומלץ לבחור באיש מקצוע אחד ולהמשיך מעקב אצלו לאורך זמן. מעקב לאורך זמן עשוי לשפר דיוק האבחנה מאחר ומאפשר להתרשם מהתסמינים על ציר זמן וגם לבחון תגובה לטיפול. חשוב שתפנה לאיש מקצוע מוכר, עם ניסיון בתחום אשר תרגיש אתו בנוח ולא תהסס לשתף בבעיות השונות אתן אתה מתמודד.
היי דודו אני לא יכולה לעזור במתן האבחנה הנכונה דרך האינטרנט. אך נשמע שחשוב שתהיה מוכר בבטוח לאומי ואז תוכל גם לקבל סל שיקום שכולל עזרה נפשית בין אם בשיחות בין אם קונקרטית או קבוצת תמיכה ועוד. ליאת
שלום אני מבינה את הסבל והבלבול, אני לא יכולה לעשות אבחנות אבל נראה לי שזה לא מה שחשוב, נראה לי שההמלצה הנכונה היא שילוב של טיפול תרופתי ביחד עם טיפול פסיכולוגי בכוון של טיפול התנהגותי קוגנטיבי. בהצלחה עירית
שלום דודו, כל האפשרויות שציינת יכולות לבוא בחשבון ובלי להכירך ולערוך אבחנה מדויקת - לא נכון יהיה לחלק אבחנות 'באוויר'. אתה מתאר תמונה קשה של חוסר תפקוד, ומתוך סגנון הכתיבה אני משער שהמערכת הפסיכיאטרית מוכרת לך. הייתי מציע לחשוב על מהלך אישפוזי-טיפולי. כזה שייסע גם ב'חבילה' מותאמת של טיפול רגשי ושיקומי. שווה עם המטפל שלך. אודי
אין אפשרות להחליט על אבחנה וטיפול ללא בדיקה, בוודאי במקרה המורכב שאתה מתאר. כדאי לפנות לפסיכיאטר שאתה סומך עליו.
תכשירים ממריצים אינם טיפול לדיכאון פרט למצבים חריגים בדרך כלל באנשים מבוגרים עם מאפיינים ספציפיים של דיכאון (האטה פסיכומוטורית)
שלום למ. יעקובי להערכתי אין עילה מספיקה לשלול את רישיונך, במיוחד גם לאחר שעברתה את המיבדקים אבל כדאי לשאול את הרופא מה הוא חושב שיקרה בעקבות מה שהוא כתב מקווה שרישיונך יאושר עירית
מ. יעקבי שלום, איני יודעת מה הקריטריונים של המכון לבטיחות בדרכים כך שאין לי יכולת לענות לך. על פניו, לא נראה שהממצאים הללו מצדיקים שלילת רשיון, אך זו דעתי האישית.. מקווה שדברים יסתדרו בשבילך, שרון
שלום י.ס., אינני רואה הבדלים משמעותיים בהערכת חומרת מצבך ע"י שני הפסיכיאטרים. עם זאת, אינני יודע לתרגם את חוות הדעת לאחוזי נכות ואינני יודע מהן זכויותיך כתוצאה מאחוזי הנכות שנקבעו לך. חוות הדעת של הפסיכיאטר מביטוח לאומי נראית לי מתארת נאמנה את מצבך, תוך מודעות לכך שאתה מועמד לטיפול במרפאת חוץ. היא אינה מקלה ראש במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
י.ס. שלום לא הייתי ממליץ לערער בשלב זה שהוא קצר יחסית. לעומת זאת הייתי ממליץ לך להתייעץ עם פסיכיאטר ובמידת הצורך לקבל את חוות דעתו הפרטית. כמובן שעליך להציג את קביעות המל"ל כי אחלרת לא יהיה טעם לחוות הדעת.
שלום נטלי, ראשית, אינני רופא ואני מציע שתציבי את פנייתך בפורום אנדוקרינולוגיה. שנית, באופן כללי יותר ובלי להתייחס לשינויים ההורמנוליים הספציפיים שעוברים עלייך, קיים קשר בין גוף ונפש שמתבטא בין היתר בפעילות ההורומונלית. למשל, במקרה של תת-פעילות של בלוטת המגן מופיעות תופעות דומות לאלו שמופיעות בדיכאון, כמו למשל האטה פסיכומוטורית כתוצאה מהאטת המטבוליזם. שינויים הורמונליים אצל נשים בגיל העמידה גם הם משפיעים על מצבי רוח, לעיתים עד כדי דיכאון, אך יש לציין שהדבר קורה אצל נשים שיש להן נטייה לדיכאון עוד מקודם ונשארה סמויה עד לשינויים ההורמונליים. במקביל, בהחלט יש קשר בין דיכאון ופעילות הורמונלית - למשל, האטת הסרוטונין בזמן דיכאון, שעליו בנוייה תעשייה שלמה של תרופות מעכבות ניצול חוזר של סרוטונין במוח (פרוזאק ודומותיה). בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין
לא ניתן לפי הנתונים הבודדים לתת תשובה לשאלתך בכל אופן מומלץ שתמשיכי מעקב אולטרסאונד של העובר ועם כל הנתונים תפני לרופא הנשים המטפל שלך
שלום לין, בדרך כלל השפעת מצבי לחץ על תנודות במשקל מערבות שינויים בהרגלי האכילה, אם כתוצאה מהשפעה ישירה של מצב הלחץ ומצב הרוח הנלווה לו על רמת התיאבון (בשני הכיוונים) ואם דרך תרופות מסוימות הניתנות למשל לטיפול במצבי דיכאון (היכולים כשלעצמם כאמור לגרום להפחתתה או להגברה של תיאבון), אשר חלקן (בעיקר תרופות ממשפחת SSRI) גורמות ירידה בתיאבון וחלקן (בייחוד תרופות טריציקליות וטטראציקליות, "מהדור הישן" יותר) בהחלט גורמות עלייה ניכרת בתיאבון. גורם נוסף שעלול להשפיע הן על שינויים במשקל והן על מצב הרוח הוא תת-פעילות של בלוטת המגן, הגורמת להופעה של סימנים דומים לאלה של דיכאון (האטה פסיכומוטורית, למשל) ולהשמנה, גם אם כמות המזון אינה משתנה. אשר על כן, אני ממליץ לך לעבור בירור אנדוקרינולוגי הכרוך בבדיקת דם פשוטה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
שלום נורה, תסמונת העייפות הכרונית בהגדרתה הנוכחית היא תופעה חדשה שמעטים הרופאים המתמחים בטיפול בה. קיימות בארץ מספר מצומצם של מרפאות לטיפול בה במרכזים הרפואיים הגדולים, לא בכולם (אחת מהן ב"איכילוב") והאבחון נעשה ע"י שלילת מחלות אחרות. הוא מערב בדיקה פסיכיאטרית כדי לשלול דיכאון, למשל. תת-פעילות של בלוטת המגן אכן עלול לגרום סימפטומים הדומים הן לאלה המופיעים בדיכאון והן לאלה המופיעים בתשישות כרונית, כגון האטה פסיכומוטורית. בדיקת הדם ששללה זו כלולה בסדרת הבדיקות לאבחון תשישות כרונית. עד השנים האחרונות תשישות כרונית נקראה "נוירוסתניה" (חולשת עצבים) או "דיסתמיה" (דיכאון קל אך מתמשך) ובתור שכזו היא עדיין מופיעה במדריך האבחון הפסיכיאטרי של ארגון הבריאות הבינלואמי, ה-ICD-10. כיום, החולים והרופאים המעטים החוקרים את הנושא, מתנגדים לגישה זו ורואים בה מחלה פיזיולוגית לכל דבר, כאשר הדיכאון הנלווה לה הוא תוצאה של הירידה באיכות החיים, כמו בכל מחלה כרונית אחרת. בשורה התחתונה, הגורמים עדיין אינם ידועים והטיפול דומה לטיפול בדיכאון: מתן תרופות ממשפחת SSRI (בעיקר סרוקסט), במינונים נמוכים יותר מאלה המקובלים לטיפול בדיכאון ופסיכותרפיה תמיכתית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין