תוצאות חיפוש עבור דיפלגיה

לדעתי אין צורך אם היא נעמדת ומתהלכת בתמיכה פשוט עוד קצת סבלנות של כמה חודשים, שיפור ניכר בדרך כלל קורה.

יוני שלום, "דיפלגיה" הכוונה למעורבות בעיקר של שתי הרגליים. "טריפלגיה" הכוונה לשלוש גפיים, לרוב מדובר ביד אחת ושתי רגליים. בשיתוק מוחין על רקע מיילדותי כששתי הרגליים מעורבות לרוב תהיה מעורבות מסוימת, אם גם קלה, של יד אחת או שתי ידיים. בברכה

יוני שלום, קשה לדון בתנועה שאני לא רואה מול העיניים, אבל ננסה בכל זאת: קפיצת הראש לאחור יכולה לנבוע מחולשה של הצוואר והגו, או ממיוקלונוס. המיוקלונוס יכול להיות פרכוס או הפרעת תנועה (שמקורה במוח או בחוט השדרה). שלושת הדברים (חולשה, פרכוס או הפרעת תנועה) עלולים להתרחש בגלל עייפות, קור או סטרס גופני אחר (מחלה, לחץ נפשי וכו'). אם התופעה מפריעה לך, אני ממליצה שתפנו לנוירולוג. בברכה

שלום ענבל, החרדה שלך מאד מובנת, ומצבך הגופני לא פשוט. דברי אתי במשך הימים הקרובים, יתכן שאוכל להפנות אותך למי שמטפל בסוג כזה של כאבים. את הפרטים תמצאי דרך האתר שלי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה. http://www.heal-la.co.il

פירוש הממצאים הוא כי קיימת הגבלה קלה ביישור ברך ימין, ולגיזציה פירושה נטיית הברך פנימה (רגלי X)

מייק שלום זכות התביעה לרשלנות רפואית מתיישנת בגיל 25 ולא 21. על מנת לבדוק זכאותך תוכל להתייעץ עם משרדי לפרטים נוספים ר' באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

מצטער אבל איני יודע היכן יש מידע בעברית. עליך לחפש מידע ל "שיתוק מוחי" . דיפלגיה ספסטיתהיא אחתהצורות של שיתוק מוחי. באופן עקרוני כ 70 -80% ממקרי "שיתקו מוחי" (CEREBRAL PALSY ) סובלים משיתוק שנקרא ספסטי כאשר השיתוק הספסטי הוא של גף אחד יקראו לו מונופלגיה ספסטית כאשר השיתוק הוא בעיקר בשתיהרגליים יקראו לו דיפלגיה ספסטית . כאשר השיתוק הוא בחצי גוף ( ימני או שמאלי ) יקראו לו המפלגיה ספסטית

http://www.cerebralpalsy.ws/spastic_diplegia.htm

רחלי שלום. שיתוק מוחין Cerebral Palsy שיתוק מוחין הוא מושג רחב המיצג קבוצה של הפרעות נוירולוגיות. זהו מצב הקיים לכל אורך חייו של המטופל והוא משפיע על התקשורת בין המוח לשרירים. ביטויה של התקשורת הלקויה הזו הוא חוסר תיאום מתמיד של תנועה ותנוחה. מה גורם לשיתוק מוחין: במקרים רבים הסיבה אינה ידועה. ההפרעה מקורה בהתפתחות לא נורמלית של המוח, או בנזק מוחי באזור המפקח על התפקוד המוטורי. שכיחות התופעה היא כ-2 מקרים לכל 1000 לידות. שיתוק מוחין נפוץ יותר בבנים ובקרב משפחות מרובות ילדים. יחד עם זאת, מוכרים כמה גורמי סיכון להתפתחות שיתוק מוחין: פגות משקל לידה נמוך מאוד (בעיקר מדובר בתינוקות השוקלים מתחת ל1000- ק''ג בלידתם) זיהומים נגיפיים שימוש יתר בחומרים כימיים בזמן ההריון דלקות דימום מוחי חבלה סיבוכים סביב הלידה מהו הביטוי הקליני של שיתוק מוחין, מהם התסמינים? קימת שונות רבה בין מקרים שונים. תיתכן חולשת שרירים ושליטה מוטורית ירודה, או מתח שרירים גבוה הנקרא גם ''ספסטיות'', בגפיים. נוקשות שרירים עשויה להתבטא ברגליים נוקשות ואגרופים קמוצים. נהוג בספרות הרפואית לסווג את שיתוק המוחין לתת-קבוצות, בהתבסס על התפקוד המוטורי של הילד: א. דיפלגיה ספסטית - תנועה ספסטית של הידיים או הרגליים. (לעיתים יופיע תחת השם פארארפלגיה ספסטית) ב. קוואדריפלגיה ספסטית - תנועה ספסטית בכל ארבע הגפיים, ידיים ורגליים ג. המיפלגיה ספסטית - ספסטיות המשפיעה על מחצית הגוף (רגליים) או על צדו (למשל יד ימין ורגל ימין) ד. אתטואיד - תנועה נוקשה, בלתי רצונית ונטולת תכלית האם ישנן בעיות נוספות, או נלוות לילדים עם שיתוק מוחין? כן. הבעיות שעלולות להופיע הן: פרכוסים בעיות ראיה, שמיעה ודיבור קשיי למידה ובעיות התנהגות פיגור שכלי בעיות נשימה בעיות במעיים ובשלפוחית השתן עקמת של עמוד השדרה בנוסף לכך, ניתן לומר באופן כללי שתינוקות עם שיתוק מוחין עוברים את שלבי ההתפתחות המקובלת באיטיות רבה. שלבי התקדמות כמו התהפכות מצד לצד, ישיבה, זחילה או הליכה מופיעים הרבה יותר מאוחר. כמו כן הם נוטים לשמור על רפלקסים מסוימים שאמורים להיעלם בינקות המוקדמת. התסמינים של שיתוק מוחין מופיעים לעיתים גם במחלות או בבעיות אחרות ולכן תמיד כדאי להיוועץ ברופא הילדים ולקבל את אבחנתו ולא להסיק מסקנות לבד. וכיצד מאבחנים שיתוק מוחין? בדרך כלל נעשית האבחנה בהתבסס על הבדיקה הגופנית , ההיסטוריה הטרום-לידתית ומהלך הלידה. בכדי לאבחן שיתוק מוחין, גיל הילד צריך להיות לפחות בין 6-12 חודש, גיל בו מגיעים מרבית התינוקות להישגים התפתחותיים, כמו שליטה בידיים ובראש ואף הליכה. לעיתים יבצע הרופא חלק מבדיקות האבחון המופיעות להלן: א. בדיקה נוירולוגית 0 (הערכת רפלקסים ותפקוד מוחי-מוטורי) ב. צילומי רנטגן ג. אלקטרו-אנצפלו-גרם (EEG) - בדיקה של גלי המוח ד. בדיקות דם שונות ה. לעיתים בדיקות במעבדת הליכה לשם הערכת דפוסי ההליכה של הילד ו. MRI ז. CT ח. בדיקות גנטיות - בדיקות אבחון להערכת הנטייה התורשתית במשפחה ט. בדיקות מטבוליות - בדיקות אבחון לוודא שאין חסר (מלא או חלקי) של אנזים מסוים (למשל, חומצות אמיניות, ויטמינים, פחות מסוימות..), מרכיבים הנחוצים לתפקודו היומיומי של הגוף הטיפול בילד עם שיתוק מוחין שיתוק מוחין אינו בר-תיקון והוא נמשך לאורך כל החיים. הטיפול מתמקד בהגדלת יכולותיו של הילד בבית ובקהילה, ובמניעת עיוותים או בהקטנתם. הרופא יתכנן תכנית טיפול בהתבססו על מספר שיקולים: גיל הילד, בריאותו הכללית והסיפור הרפואי שלו היקף המחלה סוג השיתוק סבילות הילד לתרופות, לבדיקות ולטיפולים מהלך המחלה דעתם של ההורים והעדפותיהם הטיפול המיטבי יושג באמצעות שילוב של מספר גורמים מטפלים במסגרת שירותי הבריאות: 1. רופא ילדים/ רופא משפחה 2. אורטופד מנתח: מנתח המתמחה בבעיות שרירים, רצועות גידים ועצמות 3. נוירולוג - רופא המתמחה בבעיות מוח, עמוד שדרה ועצבים 4. נוירו כירורג - מנתח המתמחה בניתוחי מוח ועמוד השדרה 5. רופא עיניים 6. רופא שינים 7. אחות 8. אורטו (?) - איש מקצוע המתמחה התאמת עזרים לייצוב הגוף 9. קבוצת שיקום - שיקום גופני, עיסוקי, טיפול בדיבור, טיפול בשמיעה הטיפול כולל ניתוחים וטיפולים לא ניתוחיים. נתחיל את הפירוט מן האופציות הלא-ניתוחיות: שיקום עזרים לייצוב הגוף (בישיבה, שכיבה או עמידה), סדים למניעת עיוותים לתמיכה והגנה תרופות הדרושות לשליטה על כיווציות, או כאלו המקטינות מתח בשרירים. התרופות האלו ניתנות דרך הפה או בהזרקה ההתערבות הניתוחיות נחוצות בין היתר במקרים של: 1. בעיות אורטופדיות הכוללות עיוותים בגוו, עיוותים ברגלים או בקרסול, שרירים מתוחים, נקיעות של פרקי הירך 2. ספסטיות הטיפול בילד עם שתוק מוחין הוא טיפול ארוך טווח. מאחר ולא ניתן לרפא את המחלה, מתמקד הטיפול כאמור במניעת עיוותים ובהגדלת יכולות הילד בבית ובקהילה. חיזוקים חיוביים יעודדו את הילד להגדיל את ערך עצמו ולקדם את עצמאותו ככל האפשר. מלוא היקפה של הבעיה אינו ברור מיד אחרי הלידה והמצב לאשורו מתגלה עם גדילת הילד והתפתחותו. בכל שאלה או בעיה מומלץ לפנות תחילה לרופא הילדים שלך. בברכה - דר' טיטיון.

ללא ספק, ההיסטוריה המיילדותי שלך מעידה על היותך מוגדרת "הריון בסיכון גבוה". עברת בדיקות רבות (ולא "מסכת עינויים") במטרה לאתר מקור שיסביר מדוע קרה לך בשני הריונות תוצאה כזו. בחלק מהמקרים, אנו מקבלים בבדיקות הטרומבופיליה הסבר דהיינו: חסר פקטור כזה או אחר, בחלק מהמקרים אנו נקבל את ההסבר רק בעתיד ובחלק מהמקרים, לא יהיה הסבר הרופאים המומחים ונותני חוות הדעת המקצועית, מנסים לסייע לך. זו, נקודת הנחה שאת צריכה לצאת בגישתך לסוגיה קשה זו. קיימות מספר אופציות: 1. לא להמשיך לנסות ליהרות מחשש שהסיפור העגום יחזור על עצמו ואינך מעונינת לחזור על ה"סרט" הלא נעים. 2. להמשיך בבדיקות עד שיימצא הסבר למה שקרה לך. 3. לנסות שוב ליהרות תוך מעקב צמוד ביחידה להריון בסיכון גבוה ללא טיפול נוגדי קרישה, כי לא נמצאה בעית קרישה. 4. לנסות ליהרות תוך טיפול בקלקסאן + תפילה. כל החלטה שתקחי, יש בה יתרונות וחסרונות וסיכון. צריך לקבל החלטה. המלצתי במקרה שלך ללכת על הופציה מס' 4. בהצלחה !!!

ראשית יש לבדוק האם הוא פיתח עקמת עד כה שכן אם לא אין לך מה לדאוג הוא כבר לא יפתח. אם כן, צריך למדוד אותה , לטפל במידת הצורך או לעקוב אם היא קטנה .

דיאנה שלום רב ההסבר שמזריקים את הרעלן לקרסול ולא לאחורי הברך לא נראה לי שכן הכל יודעים ובודאי בבי"ח דנה שאת הרעלן מזריקים לתוך השריר אותו רוצים להביא לרפיון . מאחורי הקרסול אין שריר. יחד עם זאת עליך להבין שכמו כל טיפול אין הצלחה של 100% ולמעשה הצלחת הטיפול נעה בסביבות 70% . דבר נוסף וחושב הוא שאסור להשאיר את הדפורמציה של הקרסול ללא תיקון זמן רב שכן יש סכנה להווצרות שינויים במבנה העצמות מה שיקשה עוד יותר על תיקון הדפורמציה ועל ביצוע הליכה . ולכן המסקנה היא ברורה יש לבצע ניתוח להארכת גיד אכילס . אניבטוח שהזרקת בטקס נעשת גם במרכזים נוספי בה מטפלים בילדים עם פגיעותנוירלוגיות כמו אסף הרופא,אלי" ן בירשליים בי"ח שניידר מרכז רפואי ח.שיבא וכו' . דר' א. לב-אל .

ענת שלום על סמך מה שתארת אין ספק בכלל שביתך תוכל ללכת. כמובן שבמהלך הזמן יכול להיות שתזדקק לטיפולים שונים לשיפור יכולת ההליכה. הטיפולים שניתנים מתחיל בתרופות נגד התכוצויות באותם מקרים שיש התכווצויות . ( תרופה נוספת שנותנים דרך הפה היא וליום בעיקר לאחר ניתוחים ). טיפול אחר הוא הזרקה של חומרים לשרירי מכווצים החל בהרדמה מקומית ,דרך הזרקות אלכוהול ובשנים אחרונות מזריקים רעלן בשם בוטלינום שמפחית במידה רבה את העויתיות שלהשריירם. פיסיותרפיה הנה מרכיב חשוב ומרכזי בטיפול ויש כמה וכמה שיטות ומשטרי טיפול למצבים שונים וגילים שונים . לפני כבר כ 15 שנה פורסמה עבודה על נסיון טיפולי עלידי גרוי נמוך עוצמה דרך העור של שרירים אנטגוניסטיים חלשים יחסית בגפיים תחתונים. הפרטים אינם זכורים לי במדויק אך למיטב זכרוני נראתה הטבת מה כל עוד נמשך הטיפול. אורתוזות ( סדים למינהם ) הנם בשימוש בחלק ניכר של המקרים לשם שמירה על טווח המפרקים מניעת התקצרותהשרירים . חלק חשוב של הטיפול הנוטיפול ניתוחיבאותם מקרים שבם נוצרות דפורמציות או הפרעות תפקודיות עקב קיצור שרירים ושינויים במפרקים. אשר לסיבות לCP עפ"ר אי אפשר זלהותם . מהשניתןלזהות לעיים קרובותיורתהנוגורמי סיכון. גורם סיכון חשוב הוא פגות. משקללידה נמוך גםהוא גורם סיכון ( משקללידה נמוך לגיל ולידה מקודמת מידי הםמןהגורמים העקיים לדיפלגיה ספסטית ) . יש גורמי סיכון הקשוירם באמה כמ מחולו שונות שימו שבסמים ואלכוהול ועוד. י שגורמיסיכון הקשורי לארועים בזמן הלידה או סמוך לה כמו צהבת קשה מאד, חבלה, דימוך בעת הלידה ועוד. המומחיות בטיפול נועוצה בקיום צוותים רב תחומיים שמטםפלים בכלהבעיות הכרוכות במחלה. כאלה תמצאי בביה"ח אסף הרופא , בי"ח אלי"ין בירושליים , במרכז שניידר ובטח בעוד מספר מקומות. בברכה דר' א. לב-אל