האם אתם סובלים מדכדוך ממושך, שאיננו מגיע לרמה של דיכאון...
הפרעה בתחום התקשורת בטווח האוטיסטי (Autistic Syndrome...
איפה אתם בחגים? האם השאלה מעוררת בדידות, דיכאון וחרדה? האם...
סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...
האם החרדה מפני איידס זכאית להיקרא הפרעה נפשית? ומה בין...
היי טל שמתי לב ממה שכתבת שאתה נותן דגש יתר לחשיבה הפסיכיאטרית כמו גם הרפואית. הדיבור על עצמך כחולה והשאלה אם זה אינו "בר תיקון" מובילה אותך למקום נמוך שבו עולה המחשבה :אם "המחלה" אינה ברת תיקון למה לי לחיות"? המטרה של טיפול פסיכולוגי היא דווקא לצאת מהמקום הזה במובן שזה לא באמת חשוב אם זה "בר תיקון" או לא אלא שמה שחשוב זו האופציה והתקווה הגלומה בטיפול דווקא לכך שלא תסבול כל כך. טיפול הוא מקום של תקווה לריפוי ולכן מאד הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול כי נשמע שבכל התהליך לא באמת הלכת לשם וחבל ממש! לאף אחד לא מגיע לסבול כך...אתה צודק... אבל יש פתרון אחר להפסיק את הכאב שהוא לא רק תרופתי או אובדני. בטיפול נותנים מקום והכלה ל"פצע "ומאפשרים לך לחיות איתו. ליאת
זה נראה יותר מסימפטומים אובססיבים ולא פסיכוטיים.. כדאי להבדק על ידי פסיכיאטר
הייתי מנסה שילובים..
האם אתם סובלים מדכדוך ממושך, שאיננו מגיע לרמה של דיכאון...
הפרעה בתחום התקשורת בטווח האוטיסטי (Autistic Syndrome...
איפה אתם בחגים? האם השאלה מעוררת בדידות, דיכאון וחרדה? האם...
סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...
האם החרדה מפני איידס זכאית להיקרא הפרעה נפשית? ומה בין...
מחצית מחולי מאניה-דפרסיה מאובחנים כדיכאוניים ואינם זוכים...
טקסט וקונטקסט או דמגוגיה זולה? על התוכנית "גלולות האושר" של...
אחד מכל שבעה ישראלים סובל מהשמנת יתר. ד"ר אילן טל מסביר על...
מסתבר כי טיפול היפרברי (תא לחץ) עשוי לשפר כישורי שפה,...
מחקר חדש מגלה כי טיפול פרוביוטי יכול להקל על כאבים על רקע...
16% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סבלה מדיכאון במהלך השנה...
במחקר חדש נמצא קשר גנטי בין הפרעות קשב, היפראקטיביות, הפרעה...
הילד שלכם חסר סבלנות ואינו קשוב? הוא מאוד תזזיתי ומתקשה...
סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש הקשות, הגורמת לשיבוש במחשבה...
מסקר שנערך בקרב פסיכיאטרים עולה, כי יותר ממחציתם סבורים...
האם מאכלים מסוימים פועלים על המוח כמו סמים? מחקר מצא קווי...
מחקר חדש מגלה: יתכן שהוספת פסיכותרפיה לטיפול התרופתי של...
מי עדין חושב שכל ההומוסקסואלים לוקים בהפרעת אישיות...
המחוקק קבע כי ילדים אוטיסטים זכאים לגמלה, אולם הביטוח...
לקראת חודש המודעות לבריאות הנפש שיעמוד בסימן התאבדויות,...
מחקר חדש מראה כי קיים קשר בין עישון ותלות בניקוטין לבין...
במקום לחכות לתור לרופא, ההורים יוכלו לשלוח סרטונים של הילד...
מחקר קובע: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לבולמוס אכילה יעיל...
אבחון של בן משפחה כחולה סכיזופרניה גורם, לרוב, לקרוביו הלם,...
היי טל שמתי לב ממה שכתבת שאתה נותן דגש יתר לחשיבה הפסיכיאטרית כמו גם הרפואית. הדיבור על עצמך כחולה והשאלה אם זה אינו "בר תיקון" מובילה אותך למקום נמוך שבו עולה המחשבה :אם "המחלה" אינה ברת תיקון למה לי לחיות"? המטרה של טיפול פסיכולוגי היא דווקא לצאת מהמקום הזה במובן שזה לא באמת חשוב אם זה "בר תיקון" או לא אלא שמה שחשוב זו האופציה והתקווה הגלומה בטיפול דווקא לכך שלא תסבול כל כך. טיפול הוא מקום של תקווה לריפוי ולכן מאד הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול כי נשמע שבכל התהליך לא באמת הלכת לשם וחבל ממש! לאף אחד לא מגיע לסבול כך...אתה צודק... אבל יש פתרון אחר להפסיק את הכאב שהוא לא רק תרופתי או אובדני. בטיפול נותנים מקום והכלה ל"פצע "ומאפשרים לך לחיות איתו. ליאת
זה נראה יותר מסימפטומים אובססיבים ולא פסיכוטיים.. כדאי להבדק על ידי פסיכיאטר
הייתי מנסה שילובים..
לא בכל מצב פסיכוטי מופיעות הזיות ולכן לא חובה לסבול מהזיות כדי לאבחן סכיזופרניה. על פי הקלסיפיקציות של ה-DSM וה-ICD בסכיזופרניה יכולים להופיע מחשבות שווא, הזיות, חשיבה דיבור או התנהגות לא מאורגנים, התנהגות קטטונית, או סימנים שליליים.
במקרה שבו ניתנו כל כך הרבה אבחנות, כלומר אין אבחנה אחת ברורה, קשה לדעת מה המשמעות של האטה פסיכו מוטורית וזמן תגובה ארוך. אצל אנשים עם מחלה התפתחותית כמו סכיזופרניה לעתים רואים בגיל צעיר סימנים נוירולוגים רכים או לא ממוקדים (soft neurological signs). אין אפשרות להחליט על אבחנה וטיפול ללא בדיקה, בוודאי במקרה מורכב שאתה מתאר. כדאי לפנות לפסיכיאטר שאתה סומך עליו.
אין אפשרות לתת יעוץ תרופתי ללא בדיקה, בוודאי במקרה מורכב. אין טיפול טוב לסימנים שליליים, תרופות שכן הוכח שמשפרות הן קלוזפין (לפונקס), תוספת של תרופות נוגדות דיכאון, אמיסולפיריד (סוליאן).
שלום לך בספר לא מצויין טווח גילאים ספציפי אך הכוונה היא כי אוטיזם הינה הפרעה נויירו/ התפתחותית שביטוייה מתחיל בגיל הרך ולפיכך לא יאובחן אוטיזם אצל נער /אדם שלא היו לו תסמינים ייחודיים בגיל מוקדם ( גיל שנתיים -שלוש ואילך ).. לעיתים בשיחה עם הקלינאי הבודק הוא יאתר יחד עם ההורים התנהגויות מסויימות שהופיעו בגיל מוקדם ( גיל הגן ) אך לא יוחס להן משקל באותה עת . בברכה דר נגר
שלום ליאורה, נשמע שבתך הגיעה להישגים מרשימים. היא לא נשמעת בדיכאון, אלא מרוכזת בעיסוקיה. ייתכן שהגברים שהכירה בעבר לא היו מהסוג ה"טוב וה"מזין" ומבחינה זו - היא לא פנויה "להאכיל" משהו אחר, אלא להשקיע בעצמה. אני מבין את דאגתך. נראה לי שהכי טוב זה לתמוך בה ולפרגן לה על מה שכן השיגה. בבוא הזמן היא תחליט האם מתאים לה או לא להשקיע בזוגיות. אודי
ליערה ולכולם שלום, אני מבין שהמונחים והשמות מבלבלים ולכן אנסה להבהיר מספר נושאים. כל התרופות שדנים עליהן כתשובות לפניה זו הן תרופות נוגדות דיכאון. יש כנראה קשר בין דיכאון וחרדה. ואני מניסיוני עדיין לא ראיתי אדם בחרדה ללא מרכיב של דיכאון, או דיכאון ללא מרכיב של חרדה. בכל אופן שני הדברים נפרדים אבל יש קשר ביניהם. רוב התרופות שבהתוויה שלהן הן נגד חרדה הן גם ממכרות ולכן עדיף להשתמש בהן פחות וכוונתי לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כולל קסנקס. התרופות נוגדות הדיכאון אינן ממכררות ולכן ישנם ניסיונות רבים להשתמש בתרופות נוגדות הדיכאון גם כאשר החרדה היא הבולטת יותר. חמש תרופות נגד דיכאון עובדות בדיוק על אותו המקום במוח על חומר הנקרא סרוטונין - פרוזק-פריזמה, לוסטרל, סרוקסט, ציפרמיל ופבוקסיל. לכן אם אדם מסויים לא הגיב לאחת מהתרופות הללו, כנראה אין הרבה טעם לתת תרופה נוספת מאותה הקבוצה. כיוון שהתרופות עובדות בדיוק על אותו המקום, למרות שהן מולקולות שונות מהבחינה הכימית, מהבחינה הרפואית הן פועלות בדיוק אותו הדבר. האפקסור פועלת על הסרוטונין אבל גם על חומר נוסף-נוראפינפרין שגם לו יש חשיבות בדיכאון. לכן יש הגיון אחרי שתרופה אחת מהחמש נכשלה או לא פעלה באופן מלא, לעבור לאפקסור שהוא תוקף את הדיכאון משני כיוונים או פועל על שני חומרים במוח. אפקסור אינה רשומה בארץ כטיפול בחרדה אלא רק כטיפול בדיכאון. כיום ניתן כבר להשיג בארץ אפקסור עם משך פעולה ארוך, שניתן ליטול פעם אחת ביום, אפקסור XR ולפי הספרות הוא טוב יותר לחרדה. XR עדיין לא נמצא בקופות החולים. ניתן לקרוא חומר נוסף עליו באתר www.icallisrael.co.il במאמר על אפקסור. מכאן נתקדם תודה לכל המשתתפים, תמשיכי לתרום מניסיונכם האישי. דר' גיורא הידש
היי נמרוד, המושג "חולה נפש" הוא ביטוי עממי ולא מקצועי. למעשה אין לזה שום משמעות. המונח "הפרעה" מתייחס לכל ההגדרות בספרי האבחונים הפסיכיאטריים (DSM ו-ICD), כולל גם פוביות פשוטות. לכן, אין צורך להתייחס גם למושג זה ברצינות יתרה, אם אדם מאובחן כסובל מ"הפרעה" אין זה אומר שהוא פגום. בברכה,
היי רז מאז שכתבת עברנו/עוברים ימים קשים מקווה שאת מצליחה לדאוג לעצמך האם עלתה האפשרות של בית מאזן או אשפוז יום? בתקווה לימים טובים ליאת
שלום צסי להלן הסבר מפורט הלקוח מתוך האתר של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית : מה ההגדרה של דיכאון קליני (MDD)? דיכאון קליני (MDD - Major depressive disorder) הוא הפרעה נפשית חמורה שפוגעת ברגשות, בקוגניציה, בתפקוד, ביחסים ובהתנהגות. לדיכאון יש סוגים שונים, כאשר איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי מתייחס במיוחד לכמה specifiers, כמו דיכאון לא טיפוסי, דיכאון עם חרדה, דיכאון עם מאפיינים מעורבים, דיכאון במהלך ההריון, דיכאון אחרי לידה (גם אצל גברים), דיכאון עונתי (דיכאון חורף), מלנכולי, קטטוני ודיכאון פסיכוטי. יש גם דיכאון אנדוגני, דיכאון עמיד, דיכאון כרוני (דיסתימיה), דיכאון ביפולרי, דיכאון אצל ילדים ונוער, דיכאון סמוי ועוד. מהי השכיחות של דיכאון? דיכאון היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. למשל, בשנת 2015 לא פחות מ-7% מהאמריקאים מעל גיל 18 סבלו מדיכאון מז׳ורי. סטטיסטית, הסיכון לדיכאון נע בין 10-25% אצל נשים ו-5-12% אצל גברים, מעניין שכאשר מוסיפים לתמונה מחלה כרונית - שיעור הדיכאון קופץ ל- 25-33%. למרות שיש עדיין אנשים שסובלים מ- MDD ולא מבקשים טיפול, חשוב לדעת שאפשר לטפל בדיכאון קליני, באמצעות טיפול נפשי, טיפול תרופתי או שניהם. בממוצע, 23% מהמבוגרים יחוו הפוגה (רמיסיה) ספונטנית בדיכאון, בלי טיפול, תוך שלושה חודשים, 32% בחלוף חצי שנה ו -53% תוך שנה. ד"ר מאיר נעמן > פסיכולוג קליני בכיר ומורשה להיפנוזה > 054-754-9898
היי יונתן, אני מתקשה להבין איך השאלה הזו קשורה לפורום הפרעה טורדנית כפייתית... בכל מקרה, "הפרעת הסתגלות" היא בעצם תגובה נפשית חזקה לסטרסור או לאירוע טראומתי כלשהו. היא יכולה להופיע עם פגיעה משמעותית בתפקוד. יש גם מרכיב של חרדה ושל דיכאון, וזה מאוד שכיח (וטבעי לדעתי). קוד F הוא מושג שלקוח מספר האבחונים המשמש את ארגון הבריאות העולמי, ICD. הוא מדבר על אבחנה פסיכיאטרית. לעומת זאת, קוד Z עוסק בנסיבות חיים שיכולות לתרום למצוקה, ויכול להופיע יחד עם קוד F (כמו ציר 4 ב-DSM הישן) או לבד. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
שלום אייל. התסכול שלך מובן ומשותף לנפגעי נפש רבים המתמודדים עם הפרעה נפשית כרונית. חשוב מאוד להתאזר בסבלנות וליצור קשר טיפולי טוב עם הרופא המטפל. לאורך זמן ניתן להגיע ליציבות וריפוי נפשי. בהצלחה
שלום גל, מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (DSM-V) אינו מבחין בין תסמונת פוסט-טראומטית לתסמונת פוסט-טראומטית מורכבת. הבחנה בין שתי הפרעות אלו מופיעה רק ב-ICD-11, מדריך האבחון של ארגון הבריאות העולמי. לפי מדריך זה תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית "רגילה" חייבים להימשך מספר שבועות ולעורר מצוקה הפוגעת בחיי היומיום של האדם והם: חשיפה לאירוע מסכן חיים, התנסות מחודשת ומתמדת במרכיבים מהאירוע הטראומטי (למשל, זיכרונות, סיוטים ופלאשבקים), הימנעות מתמשכת מגירויים שקשורים לטראומה ועוררות מוגברת מתמדת. לתסמונת פוסט-טראומטית מורכבת מתווספים קושי בוויסות רגשי, תחושות חוסר ערך, בושה ואשמה הקשורים לאירוע הטראומטי וקושי ביצירת מערכות יחסים ובקרבה לאחרים. דיכאון וחרדה הן הפרעות נפוצות הרבה יותר שאינן קשורות כשלעצמן לאירוע טראומטי. בין דיכאון וחרדה קיימת חפיפה של כ-30% (כלומר, אנשים רבים עומדים בקריטריונים של שתיהן): https://www.giditherapy.co.il/depression-anxiety-comorbidity/ כשהמנגנון המשותף להן הוא ההימנעות ממצבים מעוררי חרדה. הימנעות זו אף מופיעה כאמור בתסמונת פוסט-טראומטית מורכבת, אך אירוע טראומטי ספציפי הוא תנאי הכרחי לאבחנה של תסמונת זו (בין אם היא מורכבת ובין אם לאו). הנה קישור לשפע מאמרים אקדמיים בתחום: https://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=0%2C5&q=Complex+PTSD&btnG= בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.giditherapy.co.il/
שלום לך, אני מבין את מאבקיך הפנימיים, במיוחד על רקע זיקתך לדת. הקביעה של אנשי המקצוע לפיה טיפולי המרה לא זו בלבד שאינם יעילים אלא גם מזיקים מבוססת על מחקרים רבים וגם על ניסיון רב של טיפול ב"פליטי" טיפולים כאלה. במקרה התיאורטי שקיימת גם משיכה לנשים, גם אם היא חלשה יותר מהמשיכה לגברים, אפשר להימנע מלממש את המשיכה לגברים, אך לא ניתן ליצור יש מאין, כלומר, ליצור בך משיכה לנשים באמצעים פסיכולוגיים. ממצאי המחקרים שנערכו על טיפולי המרה מצביעים על כך ש"במקרה הטוב" ניתן לחסל את המשיכה לגברים ואז האדם נשאר קרח מכאן ומכאן. טיפולים אלה נאסרו ע"י כל האיגודים המקצועיים של בריאות הנפש ברחבי העולם, כולל בישראל בגלל הנזק והיעדר גילוי נאות של המטפלים בדבר סיכויי ההצלחה. זאת ועוד - אתה "מאשים" את הדתיים, את החילוניים ואת אנשי המקצוע, אך מה באשר לאישה שתרגיש את חוסר המשיכה שלך אליה? מה על הפגיעה בדימוי הנשי שלה שהוא חלק חשוב מהדימוי העצמי? המלצתי לך היא לפנות לאחד הארגונים המספקים תמיכה להומואים דתיים (הו"ד, חברותא, כמוך) ולהיעזר בהם. הפנייה יכולה להיות אנונימית לחלוטין והתמיכה כוללת פורום החולקים את ניסיונם בבעיות דומות, רבנים ליבראליים היותר המוצאים פתרונות ברוח ההלכה ואף אנשי מקצוע דתיים המבינים היטב את הקונפליקט הקשה שאתה מתאר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.shrink-friendly.co.il
שלום לך, יש לא מעט הבדלים בין הפרעות האישיות להפרעה (יש שיאמרו - המחלה) הסכיזואפקטיבית. מציע לך להתעמק ב-DSM כדי להבין יותר את ההבדלים. יש לזכור שגם לכל אחד מהמצבים שתיארת יש כמה וכמה דרגות, ולכל אחד מהם כמה קריטריונים לאבחנה. אודי
היי לך שומעת את הקושי הגדול מאד בין ובתוך השורות. אחד הדברים הכי קשים לזה להרגיש מה שתיארת שזו בעצם תחושת חוסר מוצא. לכאורה אתה מתאר איך כל האפשרויות הן בעצם לא באמת אפשריות ומתוך כך ישנו חוסר אונים והרגשה שבעצם מה שנותר זה לעצור במקום או לעצור הכל ועולה האובדנות ואז אתה לבד עם המחשבות הקשות שזה קשה מאד לכשעצמו. אחד הסימנים של דיכאון או גם דיסתימיה זה סוג של פאסימיות וצמצום קוגנטיבי שגורם למי שמדוכא ובמקרה הזה זה נשקף בכתיבתך בדיוק ובאמת להרגיש שאין מוצא. חשוב שתדע זאת כי במציאות האמיתית ולא הפנימית יש מוצא ואפילו כמה "מוצאים" אבל אולי כרגע כחלק מהמצב הם מעוררים פחד או חרדה ולכן לא נראים לך כאפשרות טובה. מאד מציעה לך לגשת לטיפול רגשי. לא מיני. דוקא רגשי (פסיכולוגי) קודם כל כדי לקבל תמיכה ולא להשאר לבד עם המחשבות ובהמשך כדי לעזור לך לראות שיש עוד דרכים שאינך רואה כרגע שיכולות לאפשר חיים טובים יותר. לפעמים חשוב שמישהו מבחוץ יאיר אותן כי הדיכאון הוא הרי אפילה גדולה בחלקו ולא רואים. אותו מטפל או מטפלת יכולים להביא סוג של תקווה למקום בו אתה נמצא ואז משהו טוב ואחר יקרה. מקווה שתחשוב ברצינות על מילותיי...ותבקש עזרה. כמו כן חשוב שתפנה לפסיכיאטר שמטפל בך אולי יש צורך בהחלפת תרופות? בדאגה, ליאת
שלום דסי. נטילת תרופות נוגדות דיכאון בעיקר במינון גבוה כפי שציינת אכן יכולה לגרום להופעת אפיזודה היפומאנית או מאנית אשר בהמשך יכולה להיות מאובחנת כהפרעה דו-קוטבית. לעתים מדובר בסוג מסוים של הפרעה דו-קוטבית אשר בדרך כלל מהלכו מתון יותר. DSM5 הינו מדריך אמריקאי לסיווג הפרעות נפשיות במהדורה המעודכנת ביותר. הוא קובע אבחנה של הפרעה דו-קוטבית בעקבות תרופה או שימוש בסם אשר יכולה להתאים לתיאור המהלך אצלך. בברכה
צר לי אך אינני מכיר את התופעה כפי שהיא מתוארת כאן
נדרש המשך איזון תרופתי במקרה הזה. כרופא, אין לי דרך להתייחס למעבר לכך. בהצלחה בטיפול!
ישנם מספר סוגים של הפרעה ביפולרית: ישנן כאלה שיש שיש בהן מצב מאני עם פסיכוזה וישנן מצבים היפומאנים ושם אין פסיכוזה. ככלל לא מומלץ להחליף תרןפות לפני 6-8 שבועות מתחילת הטיפול. מה שכן ניתן לשלב טיפול נוסף באם אין תגובה מספקת! בהצלחה!
שלום, עצם ההכרה בכך שבן זוגך מתמודד עם בעיה נפשית היא חשובה ועשויה לתרום. אין מתכון אוניברסלי להתנהלות נכונה , חשוב להיות רגישה, להקשיב לאינטואיציה וכמובן לעשות מאמץ להמשיך בשגרה ולהנות מהקשר על אף הקשיים שיש בדרך.
שלום מירי, התופעה מוכרת היטב לדיאטניות המתמקצעות בתחום הפרעות אכילה. האבחנה נחקרה רבות ומטופלת. לרוב הטיפול הוא טיפול תרופתי בשינה מלווה בטיפול תזונתי ורגשי. את מוזמנת לבוא לטיפול במרכז להפרעות אכילה בשיבא. בברכה,דנה